הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 342

מישיבה ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ה'. כ"ד בתמוז. התשמ"ו. 31.7.86 .שעה 10:00

נכחו: חברי הוועדה;

א. שפירא - יו"ר

י, ארידור - מ"מ היו"ר

א. אבוחצירא, י.ז. אמיר, ב. ארד, י, ארצי,

מ. בר-און, א. ויינשטיין, י. כהן, י, מצא,

ע, סולודר, ע. עלי, ש. עמר, י. צבן, ח. רמון,

א. שלום, ד, תיכון

ד. ברודט - משרד התעשיה והמסחר

א. צרפתי, ז. פלדמן, מ. קפוטה, מ. דר-זיר - משרד האוצר

ת, פנחסוביץ - משרד המשפטים

ש, לוין, ג. רכב - אגד

א. דמניץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחבני - כלכלנית

א, קרשנר

רשמה -. ש. לחוניצקי

סדר היום;

א, קביעת מוסדות לענין סעיף 46 לפקודת מס ההכנסה (מכתב שר האוצר מ-21.7.86).

ב. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(הון, נכסים קבועים

וניכוי נוסף בשל פחת לגבי אגודות שיתופיות מסויימות), התשמ"ו-1986.

ב. חוק עידוד התעשיה (מסים)(תיקון מס' 10).

ה, חוק לתיקון פקודת מס ההכנסה (מס' 69).

ו, סעיף 17(10) לפקודת מס ההכנסה.

ז. חוק לעידוד התעשיה (מסים)(תיקון מס' 10) התשמ"ו-1986.

ח, תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(שיעורי פחת).

ט. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(ניכוי נוסף בשל פחת

לגבי מטעים ונכסים קבועים המשמשים בייצור הכנסה ממטעים).

י, תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה) כללים להגנה מפני

שחיקה אינפלציונית של סכומים שהושקעו במלאי בעלי חיים במשק חקלאי),

יא. שינויים בתקציב לשנת 1986 (פניה מס' 63 של הממונה על התקציבים -בתי כנסת).

יב. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(הגדלת מקדמות) התשמ"ו-

1986.

יג. צו מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה)(תיקון).

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון- על סדר היום:

א. קביעת מוסדות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

מכתב שר האוצר מיום י"ד בתמוז תשמ"ו (21.7.86)

אני מביו שאיו התנגדות לאישור הרשימה. מי בעד הרשימה ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד - רוב

נגד - איו

אושר

היו"ר י. ארידור;

ב. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה)

(הוו, נכסים קבועים וניכוי נוסף בשל פחת לגבי אגודות

שיתופיות מסויימות), התשמ"ו-1986

התקנות הללו הוגשו כבר פעם אחת לוועדה והוועדה דחתה אישורו, עקב האמור

בסעיף 5(ב) לתקנות. נציגי המערך וגם אני תמכתי בדחיה הזאת. אני מביו שאיו

התנגדות שהאוצר יחשוב על כר פעם נוספת.

אם התקנות לא יאושרו לא הקיבוצים ולא המושבים יוכלו להגיש דו"חות.

אתה רשאי להגיש את התקנות בלי סעיף 5(ב).

אני מבקש שהסעיף הזה יידחה עד שהוא ילובן עם האנשים הנוגעים בדבר.

לא שאנו לא מאשרים אלא נכוו להיום אנו מחזירים לכם זאת לשיקול נוסף.

אני מבקש לשבת אתך לאחר הישיבה.

לא הספקנו עדייו לעבור על זה.

אם כן הנושא חוזר לאוצר לדיון נוסף ואנו מורידים את הסעיף הזה מסדר היום.

ד. תיכון;

לסדר - אני מבקש שחוק עידוד התעשייה ידון רק לאחר שנאשר את תקנות הפחת.

ד. חוק עידוד התעשיה (מסים)(תיקון מסי 10)

ה. חוק לתיקון פקודת מס ההכנסה (מס' 69)

א. קרשנר;

היות ומצוייה כאן משלחת של אגד בנושא חוק עידוד התעשיה - אני מבקש שהוועדה

תשמע אותם.

ש. לוין;

שלחתי תסקיר ליושב-ראש הוועדה, אר לא לחברי הוועדה ואני מבקש להציג את

הנושא כי חשבנו שיהא זה חשוב וענייני עם נתכנס לדיון בעל-פה.

לעצם הענין, לעניות דעתנו חוק לעידוד התעשיה, על סימני הזיהוי שלו ואי

הכללת אגד, חבריו ועובדיו בו גורם לנו עוול ויש בענין לא רק אי-צדק, שלא לדבר על

כר שאי הכללת אגד נמצאת בניגוד וסתירה להגיון הפשוט. במה מדובר? אלה שחוקקו את

החוק הבחינו שבקטגוריה של הנהנים מהחוק חייבת להיות כלולה התחבורה הציבורית

האווירית. לדעתנו, התחבורה הציבורית היבשתית היא חלק אורגני ואינטגרלי מהמגזר

התעשייתי-היצרני. במכלול ההסבות שלדעתנו אנו זכאים להם באופן טבעי יש לפחות

שתיים. מדינת ישראל כופה עלינו, במסגרת חוקית, לקיים פעילות במשך 24 שעות ביממה,

זה לא מתוך שיקול כלכלי או חברתי שלנו אלא מתוך זאת שמדינת ישראל במסגרת

החוקים והצווים כופה זאת עלינו.

מה אתם מבקשים באופן מעשי?

ראשית - הקלה או פטור חלקי נוסף עבור עבודה במשמרות. שנית - פטור ממס

לארוחות, במיוחד לאלה שמסעדות לא מרותקות למקום עבודתם.

ד. תיכון;

אתה מדבר על הטבות לעבודה במשמרות. מדוע זה קשור לחוק הזה?

ש. לוין;

מאחר והארוחות של עובדי אגד וחברי אגד לא פטורות ממס נוצרת מערכת עלויות

יצור גבוהה יותר.

היו"ר י. ארידור;

היה הסכם בין האוצר לאגד, עוד בתקופתי, לגבי עלויות יצור וזה היה בהסכמתכם.

לכן אינכם יכולים לטעון על ארוחות.

ש. לוין;

הנושא הזה לא נכלל בהסכם. במשא ומתן נדונה שורה של עלויות.

איו אף דבר שהוסכם אז עם אגד ולא קיבל ביטוי בכתב ומה שלא קיבל ביטוי בכתב

לא הוסכם, לכן אינך יכול לטעון היום על דבר שלא הוסכם ואינו כלול בהסכם. אני

יודע את הדברים מתפקידי הקודם,

בימים האלה אנו יושבים עם הצד השני והטיעונים הם לא כל-כך כאלה. בעובדה

כשאנו יושבים היום עם נציגי הממשלה, אומרים: לא זו היתה הכוונה.

היו"ר י. ארידור;

אני יודע שכל מה שהוסכם נחתם ומה שלא לא. מה הבעיה?

ש. לוין;

ד'בעיה היא פטור ממס על עבודה במשמרות.

העבודה במשמרות היא לא רק של אגד. הענין הזה נוצר לגבי אותם המגזרים שבהם

היה חשש לאי ניצול של הון.

האם יש אוטובוס שלא עובד בגלל שאתה לא עובד במשמרות?

ראשית, אנו מבקשים שבחוק לעידוד התעשיה תיכלל גם התחבורה הציבורית.

היו"ר י. ארידור;

אתם גם רוצים פטור ממס מעסיקים.

ג. רכב;

צריך להכליל את אגד בחוק עידוד התעשיה כמו שהכלילו את אל-על. זהו שירות

חיוני ממדרגה ראשונה והוא באינטדס המדינה.העבודה במשמרות היא חובה כי מדובד על

הסעות לחיילים וכיוצא בזה. אגד צריך לעמוד בעלויות.

היו"ר י. ארידור;

לגבי העלויות יש הסכם.

ג. דכב;

בתקופת ההסכם חלוי שינויים בזכאות לגבי אגד והעובדים. אם בהתחלה היתה הקלה

ממס לגבי ארוחות מסויימות כשדובר על מרחק של 10 קילומטר, הרי היום מדברים על

מרחק של מעל ל-15 קילומטר וזו פגיעה ישירה.

אני ממליץ שתשלחו את התסקיר שלכם לכל חברי ועדת הכספים. חברי הוועדה צריכים

לדעת מה הנושא ואם אתם חושבים שדי בשכנוע יושב-ראש הוועדה אני מציע לכם שתיפגשו

אתו. אם אתם רוצים לשכנע את כל החברים תשלחו את התסקיר לכל החברים, במכתב

ששלחתם ליושב-ראש הוועדה כתבתם מה אתם רוצים. אני סבור שלא די בכר ועליכם גם

לנמק מדוע זה מגיע דווקא לכם.

בסעיף 6 זה מנומק.

היו"ר י. ארידור;

הנימוק חלש. רבותי, החומר מונח בפנינו. הצעתי לכם את אשר הצעתי. אני מודה

לכם וניקח בחשבון את הערותיכם.

ד. תיכון;

יש לי הערה לסדר. אני מבקש להביא קודם כל את התקנה העוסקת כפחת שהיא הרי

חלק בלתי-נפרד מחוק עידוד התעשיה. דברי ההסבר של החוק מתייחסים דווקא לתקנה

הזאת. יש לי הצעה גם לגבי סעיף 69 לחוק.

א. קרשנר;

יש הצעה לחלק את החוק לשניים: להעביר עכשיו רק את הסעיף הדן במשמרות ובפגרה

או לאחריה להעביר את יתר הסעיפים.

לגבי נושא המשמרות צריך לשמוע משלחות.

את המשלחות בנושא המשמרות שמעה ועדת המשנה.

אנו מסתככים בנושא הזה שש שנים ושקועים בתוך הביצה. המצב העובדי קשה להבנה

בכל מה שקשור במיסוי והנחות במיסוי לעובדי משמרת שניה ושלישית. יש לנו חוק שאף

פעם לא היינו מרוצים ממנו ולפחות בשש השנים שאני חבר כנסת חזרנו ודשנו בנושא

והאוצר אמר שהוא יבצע רפורמה ריאלית בנושא מתן ההנחות לעובדי משמרת שניה

ושלישית. כל שנה באו אלינו לאשר את הנושא ברגע האחרון והעדפנו שמה שהיה הוא

שיהיה. בפעם האחרונה ב-31.3.86, המועד האחרון לאישור, פג תקפה של התקנה הקודמת

ובאה הממשלה במהירות וניסתה להעביר את החוק בחקיקה הראשית, דבר שאמור היה להנציח

את מה שהיה בעבר, בשינויים קלים לגבי העתיד. כמובן שהוועדה לא קיבלה את הטענה

הזאת, התמרמרה על כך שהדבר נעשה ברגע האחרון וטענה טענות בהקשר לזה שמה שמביאים

שוב לאישורה של הוועדה זה דבר שהיה בעבר, בשינויים קלים. בהקשר הזה הודענו הודעה

והודעתנו נתקבלה והושמעה מעל במת הכנסת כחלק מהחלטנו להאריך את תוקף החוק לארבעה

חודשים נוספים, עד סוף חודש יולי, כשבמשר התקופה הזאת יוכל האוצר לערוך רביזיה

בחוק שנותן הנחות. הנחנו שהחוק הזה כולו יעמוד לבדיקה כוספת. היום הוא ה-31.7.86

ומה שעשתה הממשלה במהירות מירבית היה שהיא העבירה דרך ועדת שרים לענייני כלכלה

את מה שנקרא הארכת ההטבות שניתנו במרוצת ארבעת החודשים והתעלמה לגמרי מן

הסיכומים שהיו בכנסת ובוועדה לגבי הנושאים הללו. כמובן שאנו מצויים עתה במצב לא

נעים, כשמצד אחד החוק הקודם פג תקפו ומאידך מביאים לנר לאישור דבר למרות שהובסת

שתבוצע רפורמה בנושא.

אדוני היושב-ראש, אנו דנים עתה בסעיף המשמרות. יתר הסעיפים יידונו מאוחר

יותר.

אתמול פנה אלי שר האוצר, ביחד עם הממונה על הכנסות המדינה. אמרתי לו שאנו

יוצאים עתה לפגרה כשסיבמנו שבחודש אוגוסט הוועדה הזאת לא תעבוד; היא תעבוד רק

בתחילת חודש ספטמבר.נתבקשתי שיביאו לאישור הוועדה ברגע זה רק את עניו ההנחה

ממס בעבודה במשמרות, בשהנושא הזה יאושר לחודשיים כמות שהוא ואחר-כך נטפל בו

באופן יסודי. היות ואנו יוצאים לפגרה והוועדה מתכנסת בפגרה רק לדיון בדברים

חשובים ביותר, אני מציע שנאריך את התוקף לשלושה חודשים. מדובר אם כן על חוק

לתיקון פקודת מס הכנסה (מסי 69), כשהמגמה היא להוציא ממנו את הסעיף הדן במשמרות,

להביאו לכנסת לאישור, ואילו ביתר הסעיפים נקיים דיון או בעוד חודשיים, כהצעת

האוצר, או בתום הפגרה היינו בעוד שלושה חודשים כהצעתי.

ד. תיכון;

לשם כך אתה צריך את אישור ועדת הכנסת.

נקבל את האישור בוועדת הכנסת או במליאת הכנסת. הדבר היחיד שאנו צריכים

לעשות ברגע זה,כדי לא להסתבך ומשום שהיום הוא היום האחרון לתוקף החוק, הוא

להאריך את התוקף לשלושה חודשיים כהצעתי ואז יש- לנו זמן לקיים דיון ביתר הסעיפים

בחוק. זה מה שאני מציע. אני מודיע שהאוצר ביקש הארכת תוקף לחודשיים. דבר נוסף,

החוק פג תקפו הלילה אבל את המס על עבודה במשמרות לחודש אוגוסט ישלמו בסוף חודש

אוגוסט, כך שיש לנו זמן מהבחינה הזאת.

ד. תיכון;

ועדת המשנה התכנסה לפני כשבוע ימים וקיימה שמיעה רצינית של כ-20 משלחות.

הוברר שהבעיה סבוכה ביותר שכן יש לגו כאן חוק שרואים אותו רק דרך העיניים של

גובי המיסים במדינת ישראל, מבלי לראות אם להטבות הללו יש מטדות נוספות, כמו למשל

הפעלת ציוד במסגרת משמרת שניה ושלישית. המדובר הוא על חוק לעידוד התעשיה ושמעתם

את המשלחת הזאת של אגד שנציגיה אומרים שהם לא יכולים להנות מההטבות של עובדי

משמרות משום שהם לא כלולים בחוק לעידוד התעשיה. ענף התיירות ובתי המלון נכללים

בחוק לעידוד התעשיה, אבל לא נהנים מההטבות במיסוי.

י.ז' אמיר;

גם החקלאות.

א. שלום;

יש אדיזה של פרחים בלילות.

אני בכלל לא מבין למה בהקשר הזה צריך לעשות אבחנה בין עצמאים לשכירים?

בעצם גולנו רגזנו על כך שיושב-ראש ועדת הכספים עלה על דוכן הכנסת ב-31 במרץ

1986 נאם מבלי להתייחס לנקודה ואני דרשתי שזה ייכלל בדברי ההסבר שלו, ואז הוא

אמר; האוצר מתחייב למנות צוות מקצועי.ולאו דרך דרך אנשי המיסים, אשר יבדוק את



הענין מתחילתו ועד סופו לגבי נושא הכנסה נוספת או גריעה מהתמורה שמשתלמת היום,

כי ההנחות היוט הן כל-כך מזעריות שהן לא מהוות תמריץ לעבודה במשמרת שניה-או

שלישית ומוטב אולי לשמוס את ההטבה המזערית הזאת כי אנשים זונחים את העבודה הזאת.

עובדים בעבודה זו או מתנדבים או כאלה שמקום העבודה מכריח אותם לעבוד. כמו עובדי

חברת החשמל.

כמובן שהיתה לנו תרעומת קשה כלפי האוצר. אתם לא מקיימים את ההבטחות שלכם,

ניתנו הבטחו למליאת הכנסת והוועדה והנה חזרתם אלינו שוב עם מה שהיה, שלשום תפש

אותי בכנסת שר האוצר ואמר לי: אני ער למה שאתה אומר, אבל מאחר ואנו לחוצים בזמן-

אני מציע להאריך לפנים משורת הדין את החוק הקיים במסגרת תיקון 69, להאריך את

תוקף ההטבות שניתנו ל-60 יום ובמשך ה-60 יום תשב ועדה של אנשי מסים, מומחים

לעבודה ופריון ותוך ה-60 יום האלה היא תגבש המלצות שתהיינה מבחינת רביזיה מקיפה

והן תובאנה בפני המליאה וועדת הכספים. למה 60 יום? כי הוא אמר שאם תיקבע תקופח

מעבר לזה תהיה נטייה לדחות את הדברים לרגע האחרון. מאז שאני חבר כנסת הובטח כל

פעם לעשות רפורמה.

כל פעם הבטיחו לעשות בדיקה יסודית ומקפת.

י. ארידור;

בזמנו רבאנו את החוק הזה ולא לחצנו לשינויים.

ד. תיכון;

מזה שש שנים מביאים את החוק ברגע האחרון ולא מותירים בידינו ברירה אלא

להאריך את התוקף, אני מתעקש ומאריכים זאת לתקופה נוספת כדי לתת לאוצר אפשרות

לבדוק את הנושא.

אם שר האוצר אומר שאכן בכוונתו להקים צוות מקצועי שימליץ המלצות בתוך תקופה

של לא יותר מ-60 יום - אני נוטה לקבל את ההצעה ואם יצטרכו להאריך את התוקף קרוב

לוודאי שבחודש אוקטובר לא יהיה מנוס מלכנס את הכנסת לפחות פעם אחת.

היו"ר פ. שפירא;

אני מוכן לקבל את ההצעה לאשר לחודשיים.

ד. תיכון;

אבל בכל זאת בינתיים ועדת המשנה צריכה להמשיך ללוות את הענין.

היו"ר פ. גולדשטיין;

אם היא תתכנס יהיה טוב.

א. דמביץ;

נדמה לי שהתוצאה מהבקשה של האוצר בהקשר זה היא מבחינה משפטית תוצאה קטנה

עד עכשיו כל מה שנעשה נעשה במסגרת מה שאנו קוראים תכתיבי קונצנזוס;

לפי סעיף 255 לפקודת מס ההכנסה אפשר להאריך לשלושה חודשים, אפשר להאריך לשנת

התקציב ולהתחיל שוב פעם. לפי ההצעה האמורה כאן - ואני מבקש מאנשי מס הכנסה

להתייחס להערה שלי - לכאורה יוצא שלפי התיקון המרכזי כאן לסעיף 7 כבר לא יהיה

צורך להסתמך על סעיף 245; ישנו סעיף 7 חדש שממנו נגזרות כל מיני תקנות ואם אתה

עושה אותם בחודשיים אין לי שום ערובה שאחר-כך לא תצטרך לעשות הארכה לעוד חודש.

הדבר היחידי הוא שבמקום סעיף 245 ישנו סעיף 7.

אתמול אמרתי לשר האוצר שחייתי ממליץ לו להאריך את התוקף עד סוף השנה, עד

חודש ינואר, כי אמרתי שאני בטוח שתוך חודשיים לא יסיימו את העבודה ויבואו לכאן

שוב לבקש הארכה נוספת.

לפחות יגידר מה הם עשו עד אז,

אני רוצה להעיר שני דברים, ראשית, שר התיירות ביקש להופיע אישית, בעת הדיון

בחוק, בנושא עובדי בתי המלון. שנית, שר המסחר והתעשיה שלח את מר ברודט ואמר לי

שבמתכונת של החוק כפי שהוא היום הוא מקשה על עובדי המשמרות בתעשיה. אם אתם בעד

הארכת התוקף לחודשיים - אפשר להזמין את שר התיירות ושר המסחר והתעשייה. בתוך

החודשיים האלה הוועדה שתוקם תבדוק את כל הטענות כדי שכשהם יבואו לכאן עם

הצעותיהם הם יביאו עם דבר שיש לו ידיים ורגליים.

יש לי יחס אמבילנטי לענין. אני חושב שבנושא הזה היתה טעות ואנו לא יכולים

לעמוד היום בשטף הבקשות של כולם.

אני מבקש מהנציב שיסביר מה היא עמדת האוצר.

הפתרון האמיתי למיסוי במדינת ישראל הוא ברורדת שיעורי המס על העבודה,

כשהעוברים ישלמו שיעורי מס שלא יעלו על 35% מבלי לעשות את כל הטריקים שמעוותים

את התמונה. אנו נענים לבקשות לפי מידת הלחץ והחולשה של חברי הכנסת או המנגנון

הפקידותי. בסופו של דבר כשאנו נותנים דבר למישהו שהוא חזק - מישהו שהוא חלש משלם

יותר.

בהצעה המקורית לא היה שיקול דעת לא לשר ולא לוועדה. בכוונה מנעתי שיקול דעת

כדי למנוע את אותם לחצים שאתה מדבר עליהם.

חברת חשמל הרגה את כל העסק.

מה קורה? אתה רואה שהמועד מסתיים ואינך יכול לעמוד בפני הדברים. למה

שחבר-הכנסת אמיר יהיה טוב לכל סקטור שבא אליו ואני לא? אני מסתכל על הרוב שמשלם

את המס. אם האוצר מציע הטבה בשיעורי המס לא אתנגד לכך.



ישנה בעיה אחרת. אני טוען שהשינוי שהיה ב-1 באפריל לא נעשה על פי ההצעה של

ועדת הכספים. בדקתי את הדברים בפרוטוקול מהישיבה ב-31 במרץ ולצערי זה לא משקף את

טח שהיה. בישיבה הארוכה שקיימנו בנושא אמרתי שאין לנו זמן לדון ואנו מבקשים

להאריך את התוקף עד ה-31 ביולי, בתנאי שלא משנים שום דבר שהיה ער ה-31 במרץ ואמר

כך יהיה. לסמדר אלחנני יש השקפה מסויימת ששלטונות מס ההבנסה הם בעדה

ובישיבה שהתקיימה לאחר הישיבה בה סוכם שתהיה הארכה עד ה-31 ביולי מבלי שיהיו

שינויים אמרו נציגי מס ההכנסה שהם מקבלים את העמדה של סמדר. יש לי הרבה הערכה

לסמדר אבל היא לא חברת כנסת ולא חברת וועדה. אם תקחו את הטבלה של סמדר, בעמ' 2

כתוב בטבלה, באחת הכותרות של אחת הרובריקות: "המס בשיטה הקודמת"; יש רובריקה

שמתייחסת למס בשיטה הקודמת ויש רובריקה שמתייחסת למס בשיטה הנוכחית ומה השינוי.

מה שקיים היום בחוק לא נעשה בהתאם לסיכום שהיה בישיבת הוועדה. השינוי נבע מדרך

אחרת של חישובים שלמעשה כאילו נותן הקלות ברמות הנמוכות לעומת הרמות הגבוהות. יש

כביכול שיפור לגבי השכבות המאד נמוכות שדרגת המס בהן היא 20%, אך רוב העובדים הם

מעל לשכבת המס של ה-. 30%-20%רוב העובדים במשמרות מצויים בדרגת מס בסדר גודל של

30%-45% ולכו שינוי השיטה פגע בחלק גדול מעובדי המשמרות.

יכול להיות שסמדר אלחנני צודקת, אך לא סיכמנו כך. היה סיכום בוועדה שכל מה

שהיה נכון עד ל-31 במרץ - לא ישתנה. הנה מצלצלים אלי עובדי משמרות רבים ואומרים

שחל שינוי. ראיתי שפשוט הוליכו שולל את ועדת הכספים בעניו הזה.

ח. רמון;

אני חושב שעושים עוול לכלל העובדים, כשיש עובד מדינה אחר שעושה זאת. אני

לא טענתי נגד אף עובד מדינה למעט אחד כשאני חושב שמה שנעשה לא בסדר.

א. ויינשטייו;

האם מישהו מאשים את כולם? - הבעיה היא בעיה.

ח. רמון;

כששומעים הערה כזאת מישהו יכול להתרשם שכל עובדי המדינה באים לכאו ומוליכים

שולל. הדבר שאני אומר מתייחס לפרוטוקולים של אותה ישיבה.

אני דורש ממס הכנסה לחזור לסיכום שהיה ב-31 במרץ. היה סיכום בוועדה ששום

דבר לא משתנה ואני רואה שבשלושת החודשים האלה, שנתנו תוקף להארכה, נהגו בניגוד

לעמדת ועדת הכספים שהיתה, וזאת בלי קשר למבנה הבסיסי העקרוני. רבותי, פשוט

אי-אפשר לעבוד כך. פשוט היה ניצול לרעה של מצב מסויים. נתקבל סיכום בישיבה אחת

ובישיבה האחרת שהתקיימה אחר הצהריים, בה השתתפו 3-2 חברים, מישהו חשב לנצל משהו.

אני עומד על כך שבינתיים העניו יחזור למה שהיה עד ה-31 במרץ, שאם לא כו אצביע

נגד החוק כולו, באם לא נחזיר לחוק את התקנות כפי שהיו עד ה-31 במרץ.

אם לא תסכימו ביניכם לחזור למה שהיה ער ה-31 במרץ - אציע לוועדה, במסגרת

תיקוו מס' 69, להכניס למסגרת החוק את הסעיפים שהיו עד ה-31 במרץ. לכו אני מציע

לכבד את רצונה של הוועדה ולחזור למצב שהיה ב-31 במרץ.

היו"ר א. שפירא;

היות וחבר הכנסת חיים רמון מדבר על הממונה על הכנסות המדינה, מר ישראל ברון

ד. תיכוו;

הוא לא אמר ישראל ברון.



היו"ר א. שפירא;

כל אחד יורע למי הוא מתכוון. אומר חבר-הכנסת רמון שמר ישראל ברון נתן לנו

הבטחה שלא יהיה שינוי במצב שהיה עד ה-51 במרץ וכי הבקשה היתה להאריך אז את תוקף

רתקנות באותה המתכונת שהם היו. אם היתה כאן הסכמה כזאת והבטחה כזאת ושינו את

הדברים בלי ידיעתנו -

ח. רמון;

היתה ישיבה ואחר-כך היתה עוד ישיבה שבה היו 3-2 חברים שאישרו דבר בניגוד

למה שסוכם בישיבה הראשונה. זה חוקי, אך זה לא הוגן.

היו"ר א. שפירא;

אתה אומר שבאופן כללי בישיבה העיקרית היתה הסכמה שלא ייעשה שום שינוי וכי

הארכת התקנות היתה צריכה להתבצע לפי המתכונת שהיתה אז. אחר-כך התקיימה ישיבה

נוספת אחר-הצהריים והעבירו את הענין דרך אגב.

ח. רמון;

זו היתה ישיבה שהתקיימה בשעה שלוש אחר-הצהריים.

היו"ר א. שפירא;

מה זה חשוב אם זה היה אחר הצהריים או לא. אתה אומר שהעבירו דבר שלא הובהר

מספיק לחברי הוועדה והיות וזו היתה ישיבה מצומצמת וקצרה איני יודע אם אני ניהלתי

אותה. י

אתה לא ניהלת אותה.

היו"ר א. שפירא;

אני זוכר היטב את הישיבה בה הובטח לנו שלא ישנו את הדברים.

אני מבקש עתה התייחסות של נציב מס ההכנסה לנושא, היות וגם שני שרים דיברו

אתי ורצו להופיע בהקשר הזה, שר התעשיה והמסחר ושר התיירות. קודם לכן הערה לסמדר

אלחנני.

התסקיר שלי מתאר את ההיסטוריה ממאי

1981 ועד היום ואת השיפות השובות

שהיו נהוגות. הממונה על הכנסות המדינה כשהביא את השינוי אמר: אני מקבל

את עמדתה של סמדר. עם כל הכבוד הראוי, מי שיכול לקבל את עמדתי או להתנגד

לה אלה הם חברי הוועדה, אני לא ראיתי את הדברים האלה בפרוטוקולים ואם

הייתי רואה אותם הייתי מוחה בתוקף.

כתוב בפרוטוקול שהם מקבלים את עמדתה

של סמדר. היו שתי. ישיבות, היתה ישיבה

אחת שכולם זוכרים אותה ובה סוכם שלא יהיו שינויים והיתה ישיבה אחרת בה

השתתפו 3-2 אנשים והממונה על הכנסות המדינה אמר באותה ישיבה: אני מקבל את

עמדתה של סמדר.

כל שיטה של זיכוי וניכוי מעוררת בעיות.

בשיטה הראשונה שהיו נותנים הנחה של 25%

רק עובדי חברת החשמל נהנו מכר ואילו כל יתר הפועלים לא זכו לחנות מההשבה

הזאת.

מ"מ היו"ר י. ארידור; כל הענין ברור לגמרי. סמדר, את יכולה

לקצר בדבריך.

מה קרה בישיבה האחרונה בה עסקו בנושא?

הבעיה שלי היתה - והצגתי אותה בפני חברי

הוועדה - שהשיטה הקודמת שהתכוונה לתת זיכוי של 10% יצרה מצב מסויים לפיו

התוספת לברוטו המשמעות שלה היתה הקטנת הנטו. מי שהפנה את תשומת לבי במיוחד

לנושא היד חבריו של חבר-הכנסת אמיר ממפעלי ים- המלח. הם הפנו תשומת לבי לנושא

ומאז הבטחתי להם שלא אניח לזה. המצב שבו תוספת לברוטו פירושה הקטנת הנטו

נראה לי כרבר שחברי הוועדה לא צריכים לתת לו את ידם. לכן כתבתי אז כל-כר

הרבה תסקירים והפניתי תמיד את תשומת הלב לנקודה הזאת וכי אפשר לפתור את

הבעיה בשיטה שהם פתרו אותה. המכתבים של עובדי מפעלי ים המלח 'שגעו' אותי.

השיטה בה מדובר על זיכוי ממס בשיעור 10% על הכנסה ממשמרות היא צודקת ולא

עושה שום עיוות ואני חושבת שגם אתם הייתם מקבלים זאת. אולם באותה נשימה

הקטינו את התקרה ואמרו שהזיכוי יהיה עד סכום מסויים וזו לא היתה ההצעה שלי.

וכל זה בלי אישור?

זה לא נכון שזה בלי אישור.

אף אחד לא ידע שמקטינים את התקרה. יש

אנו מקבלים את עמדת סמדר,

רק חברי הוועדה יכולים לקבל את העמדה

שלי או להתנגד לה. את ענין גובה התקרה

אפילו אני לא תפשתי זאת. הביאו נייר אחר ואי-אפשר היה להבין שאומרים משהו

אחר.

אנו לא ניתן יד לזה.

תבדילו בין שני דברים: בין השיטה לזיכוי

לבין -

היא לא הבינה.

אף אחד לא הבין. אתה הבנת? היו שם חברי

כבסת שלא ידעו ולא הבינו והוא עשה סיכום

לעצמו.

אני רוצה שהענין ייבדק לאורך ולרוחב. זה מס

ובהקשר הזה דרושה ההלטה של ועדת הכספים,

ח. רמון; אנשים טילפנו אלי ושאלו: מה עשיתם למשכורת שלנו?

א. ויינשטיין; - אני לא יודע מה קרה. צריך לבדוק.

לא טוב שנתייחס לנושא לפני שהונחו המסמכים.

קודם כל, יש עובדות בשטח. אנו הארכנו תוקפו של

חוק. התנהלה ישיבה לא של ועדת משנה.

כיושב-ראש ועדת המשנה אני שומע על כך זו פעם

ראשונה.

אתה לא היית בארץ. היתה ישיבה חוקית לא של

ועדת המשנה אלא של מליאת הוועדה והענין אושר.

יש הרבה ישיבות בהן אנשים מצביעים ולמחרת הם קוראים בעתון על מה הם הצביעו, אבל

אף פעם לא קרה דבר כזה שיגידו מה שאושר אפשר לבטל זאת. כשבאים אלינו פעם נוספת

ומבקשים שינויים אפשר לעשות 'חושבים'. אתה אומר שוועדת המשנה שלך דנה בחוק.

אף אחד לא העלה את הנושא הזה מכל המשלחות

שהיו.

עובדי מפעלי ים המלח העלו את הנושא ולכן הם

אמרו: קחו זאת, אנו לא צריכים את זה.

זה כבר לא רלוובטי. היום מבקשים מאתנו הארכה

וחשוב מה אנו עושים היום. יש חוק שתקפו פג

הלילה ואנו יכולים להאריך את התוקף או לא להאריך את התוקף.

הבקשה היום היא להאריך את התוקף לחודשיים.

נכון, שר האוצר ביקש הארכה לחודשיים ואני

י הצעתי לכם להאריך את התוקף לשלושה חודשים.

אני מבין שהוועדה מקבלת את עמדת שר האוצר להאריך את התוקף לחודשיים ובתום החודשיים

היא תקבל דיווח אם הוקמה ועדה ללימוד הנושא אם לאו.

אנו יכולים להודיע לנציב מס ההכנסה להודיע

לשר האוצר שאנו סבורים שהתקנות בענין שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות

שהיו עד ה-1 באפריל הן הטובות ולא חשוב כרגע אם הישלו אותנו אם לאו. מה זה נותן?

זה נותן.

זה חשוב מאד.

אדוני היושב-ראש, אפשר לנהוג כהצעתך ולהבדיל

בינה לבין אותו חלק של הבדיקה של הנושא. מי

שרוצה לחקור מה היה יביא את הפרוטוקולים ויבדוק.

אם לא נאריך היום את התוקף לחודשיים נגרום

עוול לעובדים וזה מצב גרוע יותר עבורם. נאריך

את התוקף לחודשיים ובחודשיים האלה ועדת המשנה תבדוק את הפרוטוקולים. אם אתה רוצה

לטפל בזה - אדרבא. יש לנו חודשיים. השאלה היא אם אנו מאריכים את התוקף של התוקף

התקנות לחודשיים בהתאם למה שהיה מאפריל ועד עכשיו או בהתאם למה שהיה עד אפריל.

בזה צריך לדון.



יש שתי אפשרויות אל שמאריכים את התוקף במתכונת שהיתה עד ה-1 באפריל או

שמאריכים אותן במתכוגת הנוכחית. אני מציע להתרכז בזה ולא בשום דבר אחר.

בתנאי אחד, שתטיל על חבר-הכנסת ארצי

להכין נייר בקשר למה שהיה,

למה על חבר-הכנסת ארצי?

או על חבר-הכנסת עובדיה עלי או על חבר-

הכנסת אפרים שלום.

ד. תיכון; לסדר. אני רוצה לעוץ לך עצה חברית, מה שאתה

אומר, אדוני היושב-ראש, זה נכון, אבל יש

אתה תוכל לישון עם העסק הזה בדיוק עד יום שני בשעה ארבע כי

בדיון שיתקיים ביום שני במליאת הכנסת יעלו חברי כנסת על הבמה ויצעקו שנעשה

כאן מעשה מסויים. תהיה שערוריה נוראית.

כדי שהדברים יהיו ברורים אני רוצה לומר

משהו. ראשית, ניתן לפצל את החוק באישור

הכנסת. שנית, ניתן להתקין תקנות במסגרת ההוראות החדשות, סעיף 7. אבל אם

הוועדה רוצה להבטיח שבתקופת המעבר הזאת, או אפילו לפניה ואולי לאתריה,

יהיו בתוקף הוראות מסויימות שהיא רוצה בהן ולא באחרות, יש אפשרות לקבוע

בחוק הזה הקצר של שני הסעיפים סעיף שלישי של הוראות מעבר האומר שעד אשר

יותקנו תקנות לפי סעיף 7 יחולו הוראות אלה ואלה, והדברים ייאמרו ברחל בתר

הקטנה, עד עכשיו בחוק לא היו דברים כאלה. החוק היה מסגרת והמסגרת היתה

ממולאת לפי יוזמת האוצר והוועדה יכלה לאשר אותה או שלא לאשר אותה, בהזדמנות

של חקיקה ורק בהזדמנות של חקיקה הוועדה היא בעלת הבית על התוכן,

שוחחתי עם אנשי מס הכנסה והם מצדדים בזה

שנחזור למה שהיה.

. בתקנה נעשה זאת.

לא בתקנה, בחוק.

גב' פנחסוביץ מזכירה לי שההסדר הקיים

קבוע בחוק, הוא חוק ההסדרים לשעת חירום

משק המדינה, תיקון מס' 3,שפג היום. זה היה הסדר זמני אבל הוא נאמר בחוק, כמו

שנאמר אז בתוק כך יכול אותו הסדר או הסדר אחר להאמר בחוק יי" עכשיו וגם כן

לזמן קצוב.

אדוני היושב-ראש, הצעת הצעות נבונות מאד

רק צריך לומר שהחל ממחר בבוקר מה שהיה

לפני ה-1 בפאריל הוא שיהיה מעכשיו לחודשיים הבאים. זה דבר ראשון,

עד אשר יותקנו תקנות חדשות.

בוודאי. אני רוצה לומר מה נעשה בצורה ערמומית -

ואיני משתמש במלה יותר חריפה - ואיך פגעו

בעובדי המשמרות, עובדי מפעלי ים המלח מגיעים למשכורות האלה כי הם עובדים עבודה

עובד שמשתכר 2,600 קלש ברוטו לחודש, מזה 1000

שקל עבור שעות רגילות ו-1,600 קלש עבור משמרת שניה ושלישית, הוא מפסיד לפי

השיסה החדשה שהיתה נהוגה מאפריל עד יולי סך של 317 סקל.

ד. תיכון; הם אמרו שהם לא רוצים לעבוד.

י.ז'. אמיר; ובצדק.

י.ז'. אמיר; אתן דוגמא נוספת למי שמשתכר משכורת זעומה.

מי שמשתכר 500 קלש עבור שעות רגילות ו-800 שקל

עבור עבודה במשמרות מפסיד לפי השיטה החדשה 80 קלש, למה? - בגלל שמצאו שנים שלושה

חברי ועדה שהיו עייפים והעבירו כך את החוק. לכן יש לומר במפורש שצריר לחיל מה

שהיה עד ה-1 באפריל.

דבר בוסף; אנו צריכים לדבר על עבודה במשמרות

בכלל ולא חשוב אם זו עבודה לייצור או לא. אדם שעובד עבודה במשמרות פירוט הדבר

שעבודתו חיובית שאם לא כן הוא היה עובד ביום. איזה מעסיק מוכן לתת תוספת של

20% לעבודה במשמרת שניה ושלישית אם הדבר לא בחוץ לו?

ח. רמון; אתה מציע להחיל זאת גם על פקידי בנק שעובדים

במשמרת שניה?

י. צבן; אחיות.

י.ז'. אמיר; נכון, בכך תיפתר בעיית האחיות. מי שעובד

במשמרות הוא חיובי. במקום לתת ברוטו יותר מדי

גדול המדינה צריכה להקל במס כשמדובר באנשים שעושים עבודה בשעות לא רגילות, במשמרות,

אדם שעובד במשמרות יוצא ממסגרת החיים הרגילה, ולא נמצא עם המשפחה ועם הילדים.

צריר לקבוע זאת כנתון בין אם מדובר בעבודה ייצורית או בעבודה שירותית. הרי

אנו מעוניינים לנצל לא רק את הציוד האדיר המצוי במפעלים אלא גם את השירותים

שיש בבתי חולים ובמקומות אחרים. אפשר לתת הנחה יותר גדולה לאנטים שעוסקיס

ביצוא ובמחליפי יבוא.

אנו לא מקיימים עכשיו דיון בשאלה מי בכלל

במסגרת המשמרות ומי לאו, ישנן רק שתי ההצעות

שדיברתי עליהן. לסיום אתן את רשות הדיבור לממלא מקום נציב מס ההכנסה.

א. צרפתי; תודה לאדוני היושב-ראש. אנו מבקשים לפצל

את תיקון 69 לשניים, כשסעיף 7 דןש במשמרות

ייקרא תיקון 69 ומבקשים שהוא יאושר ויועבר". לגבי יתר הסעיפים נשנ

את המיספור שלהם והם ייקראו תיקון מס' 70.

דבר טני,שנאמר כאן ואני שותף לדעה זו,

אם לא נקבל את ההחלטה להאריך את התוקף בחודשיים של ההסדר הקיים הרי אנו נפגע

בראש וראשונה בציבור העובדים שהחל מחודש אפריל קיבל את מה שקיבל ואני לא

רוצה להיכנס כרגע לשאלה על-פי איזה הסדר הוא קיבל את ההנחה. הואיל ולא הייתי

נוכח בישיבה בה נדון הנושא הזה והואיל ולא הדליפו לי את הפרוטוקולים של הישיבה

דאז אני מנוע מלחוות דעה בקשר למה שקרה בשעתו. אני רק רוצה לומר מספר מלים

לגבי המשמרות. אתם שומעים, כמו שאני שומע, מספר ורסיות שלעתים הן סותרות

האחת את השניה. אנו אומרים שאנו רוצים לסלק עיוותים ממערכות המס ומערכות השכר,

אנו שומעים שיש התנגדות למתן הטבות דרך המס ואם יש בעיות צריך לפתור אותן לא

דרך המשמרות.



נשמעה כאן טענה בקשר לאחיות. אם המשכורת

של האחיות היא 1000 קלש שואלים כאן מדוע לו תיתנו להן משמרות, דבר שיביא

להגדלת הנטו והישועה תבוא, אם המשפורות היו 2,500 שקל לא היו באים אל

שלטונות הסס בשום הצעה, רבותי, אסור לפתור את הבעיות של עם ישראל אך ורק

דרר שיטת חישוב המס, שיטת חישוב המס, היינו מס ההכנסה, היא שו נה משיטת חישוב

המס העקיף אשר מוטלת חד וחלק על הצרכן, אני מבין שאפשר דרך שיטת חישוב מס

ההכנסה להביע מדיניות של הממשלה,אם הממשלה רוצה לתמרץ קטע מסויים היא רשאית

זכאית ויכולה לפעול בשיטה של חישוב המס כפי שהיא מציעה, לדוגמא: אם היא רוצה

לעודד ישובי ספר היא. יכולה לתת להם הקלות ועוד כהנה וכהנה דברים, אבל לא לפתור

את הבעיות של השכר אך ררק שאמצעות שיטת המס, איני רוצה להיכנס כרגע למגזרים כמו

החקלאות, התעשיה, מפעלי ים המלח וכו', אך יש מי שאומר שאם במגזר מסויים עובדים

שלוש משמרות למה לתת להם תימרוץ דווקא דרך שיטת חישוב המס? )... תן להם משכורת,

למה ממני? - אני מתפקידי לגבות מס, אם יש מפעל או מגזר שלא עובד במשמרות כי

לא כדאי לו והוא לא רוצה בכך ואילו בממשלה רוצים בזה - אפשר לחלק להם חצאי מתגרת

ובלבד שהמדיניות של הממשלה שיהיה יותר ייצור ויותר פריון תתבצע,

אנו אומרים במפורש בתיקון מס' 69 שההטבה

על-פי סעיף 122 החטיאה את מטרתה,

היא החטיאה את מטרתה כי היא לא תמרצה?

היא לא פגעה באוכלוסיה שהיתה צריכה להיות

מתומרצת, את ההטבה לא קיבל העשירון התחתין

אלא עשירון יותר גבוה,

הלכתם והורדתם לכולם,

א, צרפתי; פעלו במסגרת סעיף 245 לפקודה וזה תיקון לא

כל-כך אלגנטי, כל מה שאנו מבקשים עתה הוא

להכליל את נושא פריון העבודה במסגרת סעיף 7 ולקרוא לזה תיקון 69. לזה אנו

מבקשים את אישור הוועדה, לאחר מכן תעבירו זאת לוועדת המשנה, בלאו הכי ועדת המשנה

תמשיך לדון בתקנות ואני מקווה שיותקנו תקנות שיענו על הצרכים ועל הציפיות

ושם נבוא עם שיטה הרבה יותר נוחה לציבור, בינתיים אגו מבקשים להאריך את תוקף

הקיים לחודשיים, עד חודש מרץ היתה נהוגה שיטה מסויימת ואחר-כך עד יולי הונהגה

שיטה אחרת ואם תונהג שיטה אחרת זה יגרום לבלבול ואני רוצה להזכיר את דברי חברי

הוועדה בהקשר הזה כאשר היה דיון בחוק טייגברג,

היו"ר א, שפירא; אני חוזר חזרה לשתי ההצעות שלי, בכל זאת

התרשמתי מדברי נציב מס ההכגסה שיש טתי הצעות,

הצעה אחת היא להאריך את תוקף התקגות כפי שהיה עד ה-1 באפריל; הצעה שניה להאריך

תוקף התקנות כפי שהיו מה-1 באפריל עד ה-31 ביולי, ממילא חייבים להאריך את התוקף

כדי שהעובד לא יפסיד ואני מציע לחברים ללכת להצבעה.

אני מבקש שההצעה תהיה מגוסחת במסגרת החוק

ולא בתקנות,

א, דמניץ; ההחלטה שהוועדה תגיע למליאה לאישור תהא

"החלטה בדבר חלוקת הצעת החוק,

על פי הצעת ועדת הכספים מחליטה הכנסת, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, להרשות

לוועדת הכספים לדון ולהביא ובפניה סעיפים 7 ו-22 בלבד מתוך חוק לתיקון פקודת

מס הכנסה (מס' 69), התשמ"ו-1986" .אף על פי שכתוב כאן "בלבד" אין זה מונע

מהוועדה להוסיף סעיף נוסף בדבר תחילת החוק וסעיף נוסף בדבר הוראות מעבר.

לאמור אותן הוראות שהוועדה תציע כהוראות מעבר עד שהתקנות יאושרו בוועדה יכולות

להיכלל בתיקון מס' 69.

תעשה זאת עכשיו.

ההצעה למליאה עוסקת בחלוקת החוק, כל חוק

שאתה מעלה לקריאה שניה ושלישית יש בו סעיף

תחילה וסעיף הוראות מעבר וזה לא צריר להאמר בהצעה הפורמלית.



ח. רמוז; אגו לא רוצים לדון שוב בנושא זה. אני מציע

שעכשיו נצביע על ההצעה הזאת ואם היא תתקבל

באופן אוטומטי ביום שלישי זה עובר לקריאה שניה ושלישית עם הניסוח הזה ובלי

דיון נוסף.

ד. תיכון; אני מבקש מהיושב-ראש להצטרף להחלה

רטרואקטיבית,

י.ז'. אמיר; לא רטרואקטיבית.

ח. רמון; מגיע שנעשה זאת אך בכל אופן איני מציע

שנעשה תחולה רטרואקטיבית.

אנו ניגשים להצבעה. יש שתי הצעות.

לגבי שתי הנוסחאות מדובר בהארכת תוקף לחודשיים,

י. מצא; לגבי הארכת התוקף לחודשיים אין ויכוח.

א. דמניץ; לטובת הענין צריר לומר שיש לקבוע הסדר

עד אשר ייקבע הסדר אחר, אחרת בעוד חודשיים

שוב יהיו בעיות.

היו"ר א. שפירא; בסדר, אני מקבל זאת.

אם לא יהיה תאריך שהמדינה מתחייבת להביא הסדר

לא תהיה ועדה ולא יהיה כלום.

י.ז'. אמיר; אם נחזור להסדר שהיה עד ה-31 במרץ הממשלה

תעשה את העבודה מהר.

היו"ר א. שפירא; אמנם משרד האוצר ביקש הארכת תוקף לחודשיים

אך אני הצעתי להאריך את התוקף לשלושה חודשים

כי אני לא מאמין שיגמרו את הנושא. לדעתי, צריך ללכת על הנוסח שהציע מר דמניץ

שאנו מאריכים את הסידור לא לחודשיים אלא עד ההסדר הבא. אם האוצר יגמור את

נושא ההסדר תוך חודשיים - יגמור.

ד. תיכון; לא יגמור בכלל.

היו"ר א. שפירא; ואם לא יגמור מה איכפת לך?

ד. תיכון; מה איכפת לי?

היו"ר א. שפירא; האם אתה רוצה לומר שהתוקף הוא לחודשיים?

ח. רמון; 3 חודשים.

ד. מיכון; כן.

ח. רמון; היתה בעיה שמר ברון אמר שהוא מקבל וזה

נוגע לענין שתוספת הברוטו לא תקטין את הנטו.

אני מבקש שהוועדה תצביע שהיא מאשרת גם את זה.

ז. פלדמן; זה בלתי-אפשרי מבחינתנו.



היו"ר א. שפירא; רבותי, יש קונצנזוס להאריך את שיטת ההנחה ממס

בעד שכר עבודה בעד עבודה במשמרות לשלושה חודשים

לפי השיטה שהיתה קיימת עד ה-1.4.86. מי בעד?

הצבע ה

בעד - רוב

נגד - אין

ההצעה להאריך את שיטת ההנהה ממס בעד שכר עבודה בעד עבודה;-

במשמרות לשלושה חודשים, לפי השיטה שהיתה קיימת עד 1.4.86 נתקבלה

אומרת לי סמדר, שכולנו מסתמכים על היידע

המקצועי שלה, שהדבר שהיה נהוג עד ה-1 באפריל

הוא הרבה יותר מעוות מבחינת העובד.

למה? לפי השיטה שהונהגה לאחר מכן גבו ממנו

יותר מס.

היו"ר א. שפירא; אמרתי שיש שתי הצעות והבאתי להצבעה הצעה

אחת משום שראיתי שיש קונצנזוס וראיתי שכולם

התרכזו בהצעה זו ואני אומר את הדברים האלה כדי להסיר כל ספק וכדי שלא יאמרו

אחר-כך חברים שהם לא הבינו. כדי להסיר כל מכשול אני מבקש מסמדר לומר-את שברצונה

ס. אלחנני: צריך לחשוב על מס הכנסה. שנת המס הזאת התחילה

בשיטה מסויימת. מבחינת מס ההכנסה השיטה הזאת,

בה הוחל בשנת המס הזאת, היא יותד מסודרת מבחינת מס הכנסה מאשר השיטה הקודמת.

מה היה בשיטה הקודמת? הדוגמאות בתסקיר שהכנתי לכם נותנות את הממוצע, אבל

בשוליים היו עיותים. חשבתי שאתם צריכים לדאוג לכך למה בשוליים לא יהיו עיוותים.

ד. תיכון; נוצר מצב שמי שעבר מדדגה לדרגה הרוויח יותר

וקיבל פחות.

אתם יכולים להגיד שאתם רוצים להעלות את התקרה.

אתם יכולים לשנות את האחוז של התקרה. מתן זיכוי

ממס בשיעור של 10% מהכנסה מעבודה במשמרות עדיף על פני השיטה שהיתה נהוגה עד ה-1

מי ששיעור המס השולי שלו על הכנסה שאיננה ממשמרות 20% שילם מס

על הכנסה ממשמרות בשיעור 10%; מי ששיעור המס השולי שלו על הכנסה שאיינה ממשמרות 30%

שילם על ההכנסה ממשמרות בשיעור 15% . וכו'. בשיטה זו היו מצבים שבהם תוספת לברוטו

פירושה היה הקטנת הנטו. אפשר לומר שיש לתת זיכוי מסודר, תגידו 11%, 8% ואפשר

גם לקבוע את התקרה של גובה ההכנסה, אבל אל תשאירו את המצב כך, לא הבאתי את

הדוגמאות של העיוותים ראשית משום שדיברתי על כך רבות בישיבות הוועדה ושנית ציינתי

שתוספת הברוטו במקרים מסויימים מקטינה, לפי השיטה הזאת, את הנטו שמקבל העובד.

כבר ערכנו את ההצעה לנהוג לפי השיטה הקודמת

שהיתה קיימת עד ה-1 באפריל ולכך הסכימו כל,

חברי הוועדה. אני מציע להעביר לוועדת המשנה. אני מבין שיש תסבוכת לגבי השיטה

בפרט מבחינת מס ההכנסה שצריך לעשות את החישוב. כעקרון אני מציע לקבל את השיטה

שהתקבלה בהצבעה ונאפשר לוועדת המשנה ביחד עם שלטונות מס ההכנסה להחליט על איזו

שיטה ללכת תוך שלושת החודשים הללו. אתם תלמדו ביחד עם האוצר איך להכין את השיטה

על-פי ההערה שהושמעה וזה ייעשה תוך שלושה חודשים.

לא תוך שלושה חודשים. בשבוע הבא נביא זאת

לאישור ונגמור.

לא רציתי להיות שותף לדיון כי לא מתקבל על

דעתי ששופטים אדם, ולא חשוב מי הוא, על סמך



פרוטוקול שלא מונח בפנינו. לכן נמנעתי מההצבעה. אני מבקש שיצמינו את מר ברון

כדי להשמיע בפניו את כל הטענות האלה שהושמעו כאן כדי שתינתן לו האפשרות להשיב

אדוני היושב-ראש, אתה הודעת שיש צוות

שהוקם כדי להסדיר את הסכסוך עם הממונה על

הכנסות המדינה.

יש ועדת משנה שאותה לא כינסתי משום שמר

גרון היה בחוץ לארץ. שוחחתי עם שר האוצר

והוא ביקש לא לכנס את הוועדה עד שמר ברון יחזור. יושב-ראש הכנסת גם כתב מכתב

לשר האוצר, עם העתק אלי, בנושא זה ושר האוצר ביקש לא לדון בנושא עד לשובו של

מר ברון. מר ברון חזר והוא כתב מכתב ארוך ליושב-ראש הכנסת. קיבלתי העתק ממכתב

זה. עכשיו, לאחר שהוא ענה ליושב-ראש הכנסת, אשוחח עם שר האוצר.

אני מבקש לכנס את ישיבת הוועדה.

ש. עמר; אני מבקש להעביר לחברי ועדת המשנה

את מכתבו של יושב-ראש הכנסת, את מכתבו

של שר האוצר ואת מכתב התשובה של מר ברון.

חבר הכנסת ארצי יהיה חבר במקומי בוועדת המשנה.

אני רוצה להודיע שאין קשר בין האמירה של

מר ברון לגבי וערת הכספים לבין מה שקרה היום.

אפילו במשטר קומוניסטי לא מקובל להאשים אדמ לפני ששמעו אותו.

אדוני היושב-ראש, אני קובע שאף אחד לא

האשים אותו. אף אחד גם לא הזכיר את שמו.

האם לאותה ועדת משנה שתדון בנושא המשמרות

יש סמכות להציע עקרונות, טבלה לשינוי

העיוותים בשיטה הקודמת?

בוודאי, בתיאום עם מס ההכנסה בהחלט כן.

יכול להיות מצב שמציעים את מה שהיה בעבר

ומתקנים.

מתקנים את העיוותים שהיו בשיטה הקודמת.

יש להמ סמכות. הס יבנו בתיאום עם האוצר

ועל בסיס השיטה הקודמת את הרשימה ויביאו

זאת חזרה למליאה, לקריאה שניה ושלישית.

אבל בלי דיון.

אני מבקש מחבר-הכנסת תיכון לכנס את ועדת

המשנה ביום ראשון.

הרשה לי להעיר לד שהשבוע הבא הוא שבוע ארוך

וקיבלתי הודעה שיכול להיות שמליאת הכנסת

תתכנס גם ביוס חמישי. קח בחשבון שיש לנו כמה ימים זמן.

אבי מציע שבמהלך התקופה הזאת יימסר דיווח

ליושב-ראש ועדת המשנה כדי לדעת מה נעשה בענין

הוועדה הציבודית שנאמר שתוקם. צריך להימסר ליושב-ראש ועדת המשנה דיווח מזמן לזמן.

רבותי, אנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום:

ו. סעיף 17 (10) לפקודת מס ההכנסה

אתמול טילפנו אלי מספר נציגי חברות בקשר

לזה שכאשר אדם משלם ריבית וקנסות זה לא נחשב כהוצאה מוכרת. פירוש הדבר שזהו

קנס כפול. אני מדבר על זה בהקשר לחוק המס בתנאי אינפלציה שהצבענו עליו בקריאה

שניה ושלישית. בכל ישיבה יש הצהרות אם מצד שר האוצר ואם מצד הממונה על הכנסות

המדינה בקשר לכר שרוצים לערוך רפורמה במס ולהטיל מס יותר הגיוני. אדם שחייב

כסף למס הכנסה ולא משלם אותו במועד הוא משלם ריבית, הצמדה וקבס וזה לא נחשב

לו כהוצאה מוכרת. זהו קנס כפול.

האם אתה רוצה שמס ההכנסה יהיה שותף

בתשלום הקנס של אדם שמפגר בתשלום חובותיו?

אשר לסעיף 17(10): באפס אינפלציה אם אני

חייב לשלם 1000 קלש מס בגין שנת המס 1984

לדוגמא, ולא שילמתי זאת במועד, עלי לשלם 1000 שקל פלוס הריבית הקבועה בחוק.

הבעיה שמעלה היושב-ראש נוגעת להצמדה של אותו חוב לאינפלציה שהיתה, היינו

שבגין אותם 1,000 קלש שהייתי חייב בשנת 1984 עלי לשלם היום 15 אלף שקל או 20

אלף שקל, בהתאם לאינפלציה שהיתה.. עד ספממבר 1982 החיק אמר שהפרשי הצמדה הם

הוצאה מוכרת, אולם שינינו אז את החוק ואמרנו שהפרשי הצמדה באים לתת ערך ריאלי

של המס לפי ערכו הנוכחי להיום. אם אכיר בתשלום הקנס וההצמדה כהוצאה מוכרת

הרי למעשה אני פותר אותו מתשלום חלק מהמס.

לגבי ההצמדה אתה צודק, כי אם לא תגבה את ההצמדה

לא תקבל את הכסף המגיע לך. אבל לגבי הריבית

והקנס - דבר כזה לא קיים לא בארצות הברית ולא באנגליה.

אתה מחזיק את אותם 1,000 שקל ששייכים למס

ההכנסה אצלך כל אותה עת. אילו הכסף היה אצלו

הוא היה מחזיק אותו בבנק.

אם אתה לוקח הלוואה בבנק ומשלם עליה ריבית,

זו איננה הוצאה מוכרת?

זה דבר אחר.

אם אתה לוקח הלוואה כדי לבלות האם זו הוצאה

מוכרת? - לא כל ריבית נחשבת כהוצאה מוכרת.

אילו הייתה מגיע להסדר עם מס ההכנסה שאת החוב שלך אתה משקיע בתעשיה - זה משהו

אחר.

אני אומר לך שבשום מקום בעולם אין דבר כזה.

העם היהודי הוא העם החכם ביותר אר העני ביותר.

אף אחד לא בא להשקיע כאן מסיבות כאלה. אדם שיש לו חובות והוא לא משלם לספק -

ברוב המקרים הוא משלם לספק ולא לשלטונות מס

ההכנסה.

אני מוכן להביא לך דוגמאות של כמה חוקים

בארצות נאורות שיוכיחו מה עושים לאלה שלא

משלמים מס הכנסה כדין ואני מבקש שתמליץ לקבל אותם,

הפרשי הצמדה - אני מבין, אבל לא ריבית. היום

אתם גובים 27%.

היום זה 12% ריבית לשנה, מעל ההצמדה.

כמה ריבית אתם לוקחים על פיגור בתשלום מע"מ?

אותו דבר.

אגרות חוב מנפיקים ב 8% ריבית והם גובים 12%.

כבר יש פה קנס של 4% ולזה תוסיף עוד קנס של

אחוז וחצי לשבוע שזה 6% לחודש. אלה לא נחשבים כהוצאה מוכרת.

ז. חוק עידוד התעשיה (מסים)(תיקון מס' 10). התשמ"ו-1986

אקרא את האמור בסעיף 81 "בסעיף 19 לחוק עידוד

התעשיה (מסים) התשכ"ט-.1969 במקום "מס הכנסה בשיעור של 20%" יבוא "מס הכנסה

בשיעור של 81/3%". זו הקלה גדולה.

סעיף 2: "תחולתו של חוק זה היא לגבי שנת המס

1986; לענין זה "שנת המס 1986" - לרבות תקופת שומה מיוחדת." (קורא דברי ההסבר

לסעיף".

אני בעד התיקון הזה אך אני שואל מהיכן יילקח

הכסף. יש דברים לגביהם היושב-ראש וגם חברי

הטוב, חבר-הכנסת יגאל כהן, בצדק לא שואלים מאיפה יקחו את הכסף.

חבר-הכנסת יגאל כהן שיושב על ידי שאל מאיפה

ייקחו את הכסף.

באופן עקבי אני תומך בהורדת מסים ולכן אני

תומר גם בחוק הזה.

אני מבקש שהחוק ייקרא: חוק עידוד התעשיה

ועובדי התעשיה. זו הצעה שאני מבקש שהוועדה

תצביע עליה. מר דמניץ, לתשומת לבך.

אני חושב שנקרא לזה הוראת שעה.

השם שאני מציע לחוק הוא: חוק עידוד התעשיה

והעובדים בתעשיה. בגלל שאין מקורות לפזר

אני מציע לעשות צדק ומה שהממשלה החלימה לתת (ואיני יודע מאיפה יקחו את ה-110

מליון טקל האלה) יש לחלק באופן שחלק מהכסף יינתן לתעשייינים וחלק לעובדים בתעשיה.

אני מבקש שמר דמניץ יבוא בדברים עם עובדי מס הכנסה ויגיד איך זה אפשרי. אני מבקש

שייבדק מה תהא התוצאה אם שיעורי המס יירדו באחוז או שניים. זה לא ייתכן כר בשעה

שעובדי התעשיה מקבלים את מה שהם מקבלים היום ושמעתי שבתעשיה אין אפילו תשלום של

שכר מינימום, במקום שהדווח של התעשיין יגדל אני מבקש שהוא יתחלק ברווח עם עובדיו.



מה שאומרים פה הוא טסכום של 110 מליון . .

שקל יעברו מקופת המדינה לבעלי המפעלים ועיני לא צרה.

היו"ר א. שפירא; אני מציע 100% לעובדים.

אני בעד משק פלורליסטי.

אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה לסדר. זה חוק

חשוב שאי-אפשר לזלזל בו אך יש נוהג בוועדה

אך יש נוהג בוועדה שנציגי המשרד שמעונין בחקיקה הזאת יבואו לכאן ויאמרו משום

מה הם מוצאים לנחוץ לשנות את החוקים הקיימים. לפני שנה לקחו זאת ועכשיו נותנים

זאת בחזרה.

משרד האוצר יסביר זאת.

ד. תיכון; אני רוצה שיבוא לכאן הנציג של השר לפני

שמתחילים בדיון בנושא.

י. ארצי; בכנסת הוקמה ועדת משנה לעידוד היצוא בראשותו

של חבר-הכנסת מיכה חריש. הוועדה הזאת התכנסה

עד עכשיו מספר פעמיים, על סמך בדיקת הנושא ועל סמך הפגישה שהיתה אצל ראש

הממשלה.היא תמשיך לדון בנושא ביום ג' הקרוב כדי לבדוק כיצד לעודד את היצוא.

אני אומר את הדברים האלה כי יש לי הרושם שההצעה הזאת היא קטע קטן מאותה מערכת

הצעות שאנו מדברים עליה. לכן אני מבקש לדעת מדוע נבחר הקטע הזה ולא קטע אחר

ומה הדבר הזה ביחס לתכנית הכללית.

אני אישית נוטה לתמוך בהצעה הזאת כי אני מקווה

שהיא פותחת פתח להצעות נוספות של עידוד התעשיה. למדנו שהתעשיה הגיעה כמעט לנקודת

האפס. בעיית התעשיה היא לא הרווחיות אלא כיצד לצבור את הסכומים המינימליים

שמאפשרים את המהלך הטבעי של העסקים. בכל מפעל דרושים תיקונים והתאמות טכנולוגיות

אשר אינם קשורים לפיתוח אלא לחיים היום-יומיים ולכן במצב זה אנו צריכים לתמוך

בתעשיה. לכן צריך להתייחס בחיוב להצעה הזאת. אבל אני רוצה לבקש מנציג המשרד

לומר לנד מה מצוי עוד בדרך ובאיזה כיוון חושבים ללכת כדי לתת תשובה לבעיה

בכללותה ולא רק לקטע קטן.

אני לא חולק על כך שצריך לעודד את המשק

היצרני ואת הייצור. אני משום מה לא מבין

את ההצעה הזאת משני טעמים. בדרך כלל אנו רוצים לעודד את היצור, אבל כשאתה

מעלה הצעה כזאת באמצע השנה אליבא דה כולם זה לא יעודד בשלב זה השקל1ה מיידית

כי זה לשנה אחת. כדי להגדיל את הייצור צריך להתקשר עם שווקים. הייתי מבין אם

היה פה מדובר באיזה שלב אפילו באמצע השנה,כשאתה מעודד ייצור שהוא על סף

הרווחיות, ואנו אומרים שמי שמרוויח מעל ל-50% או 55% יקבל עידוד. מגדילים את

הרווחיות בנושא מס הכנסה ובעיני זה נראה תמוה.

אני מודה שגם אני חושב שהנושא צריך להיבדק

ביחד עם משרד המסחר והתעשיה ואם כבר רוצים לעודד תעשיה צריך לברר באיזו דרך

לעודד אותה; האם על-ידי זה שמקטינים את המס או שמעודדים את היצור והיצוא גט

של כאלה שלא מגיעים לרווחיות של 45% או 40% או מצויים על סף הרווחיות.

אני לא חושב שהמשק הישראלי הגיע למצב כזה שהוא יכול להרשות לעצמו לתת כספים

ולחלק כספים.



אני חושב שהנושא הוא חשוב אך אין לקיים

עליו דיון באגב אורחא. נקיים דיון נוסף עם משרד התעשיה והמסחר ואולי נוכל

בדרך זו או אחרת לעשות ולתרום הרבה יותר לייצור מאשר בתחום המיסוי,

י. צבן; ראשית, אחזור בפעם האלף ואחת על אותה

טענה שאנו דנים בחומר שאנו לא יודעים

את מהותו האמיתית. כולנו רוצים לעודד את התעשיה ואת הייצור, אך אנו לא יודעים

אם בדרך זו אנו מעודדים את התעשיה והיצור או שמגדילים רק את הרווחים של בעלי

המפעלים. אנו יודעים שעידוד רווחים בצורה מוגזמנת לפעמים לא רק שזה לא

פרודוקטיבי אלא פרודוקטיבי קאונטר כי זה מנוון את דחפי הפיתוח וכיוצא בזה.

היו"ר א. שפירא; מגדילים את האינטרס של החברה להשקיע.

אני יודע, אבל זה שייך לסוגיה כולה וכל זה

בא על רקע כללי של ירידה ברווחיות. אני

רוצה לספר לכם חוויה שעברתי השבוע. קרא לי מנהל מפעל באחד הקיבוצים

וסיפר לי על חברה מקבילה שמייצרת את אותו דבר שמפעלו מייצר, נערך באותם

סדרי גודל, כשלדבריו קולה של אותה חברה נשמע בין אלה שבוכים על ירידת

הרווחיות. בקיבוץ אין חישוב של עבודה ורווחים אר יש חישוב של יום עבודה,

יום עבודה באותו מפעל בקיבוץ הוא כ-300 דולר, זאת אומרת: הערר

הנקי של יום עבודה, היינו הרווח כולו, ההכנסה כולה מינוס ההוצאה כולה לחלק

למספר העובדים זה קרוב 300 דולר. מאידך, את הפרטנר המקביל של אותו מפעל

בקיבוץ, המצוי בעיר, שומעים בוכה על כר שהוא על סף משבר.

זה תפוקה של מליון דולר בשנה.

י, צבן; אני מדבר על מפעל קונקרטי ועל חישוב שהוא

ערר לפיו-לוקחים את ההכנסות ומורידים מהן

את ההוצאות ואת זה מחלקים במספר העובדים. הנתון הזה אומר את שלו.

היו"ר א, שפירא; רבותי, יש הצעה של משרד האוצר,

ח. רמון; ויש הצעה שלי שאני מבקש להעמידה להצבעה.

היתה הצעה לערור בדיקה ועבודה מסויימת,

התעשיינים סוף סוף הסכימו לכר ושר התעשיה

והמסחר הודיע שהוא מוכן לקבל את ההצעה. מה שאני אומר הוא שעד שלא תבוצע אותה

עבודה אנו לא בדע את האמת ואנו עלולים לתת עידוד במקום שלא צריר לתת.

דבר שני - אני מצטרף להצעה של חבר-הכנסת

רמון. אם תאמרי שהשתכנעתם לא אנמק. אני אומר זאת כשאני יוצא מנקודת הנחה

שהתעשיינים בלי עובדים לא יכולים לייצר; יש סברה כזאת. מצב הפור היא אפשרי.

בלי הון אי-אפשר לקיים תעשיה.

אני חבר בוועדה מוזרה שעובדת על ריק

והיא נקראת הוועדה לבעיות היצוא. שם מקבלים נתונים קשים מאד, אר לא עושים הרבה.

הרבה אינפורמציה שומעים שם והאינפורמציה שאנו שומעים מציירת תמונה מאד קשה

בקשר למצב היצוא במדינה. ברור לגמרי שהיצוא יורד והיבוא גדל ויש פה בעיה.

לכן אין שום ספק בכך שצריך לעזור ואני בהחלט תומר בכל מיני דרכים שבאמצעותן

יוקל על תעשייני היצוא,

הליקוי של ההצעה שבפנינו נעוץ בכך שהיא

גורפת וכוללת הכל.

גם תיירות וגם אל-על,

כל אותם גורמים אשר מייבאים לנו מטבע קשה.

יכולים להיכלל בטיסת התימרוץ. מה שלא נחוץ

זה לעשות משהו גורף מבלי שתהיה אבחנה בין אלה שזקוקים לעזרה לבין אלה שלא זקוקים

לעזרה.

הערה שניה - טרחנו בשנה שעברה טרחה גדולה

מאד על חוק שטיינברג והטרחה הגדולה :מאד גבעה

מכך שבחוק המיסוי הישן היה בונוס גבוה מאד לעשירונים הגבוהים, הגענו למצב

שהתוצאה שרואים בפועל , בגבייה לפי חוק שטיינברג, שהדבר התאזן ועכשיו רוצים

בצורה גורפת לשנות את כל המצב ולהגיע למצב שהיה לפני שחוקק חוק שטיינברג,

שהתעשיה והעסקים לא ישלמו והנטל יוכבד על השכירים. לכן הדבר הזה כפי

שהוא מובא בצורה גורפת לא נראה לי, הייתי מעדיף שהאוצר יביא לנו הצעה לפיה

נוכל לתמרץ כפי שאנו רוצים.

חבר-הכנסת תיכון, היות ואתה מבין בענייני משק

אני רוצה שתדע שהדבר הזה התקיימו עליו דיונים

אצל ראש הממשלה ביחד עם התעשיינים. אני מאד מצטער על כך שחברי הליכוד כך מתייחסים

לכל דבר שקשור למשק המדינה. אתחיל לדבר לעתונות ואצא בכותרת שתסביר איזו עבודה

עושים פה. זה לא ייתכן דבר כזה; זה שחבר הכנסת רמון רוצה את ההיפך - עד שהוא לא

יראה את המשק מתמוטט כנראה שהוא לא ישקוט. שמעתי את חבר-הכנסת בר-און ואני מבין

את גישתו; הוא אומר; תן יותר ליצואנים, אבל זה שאומרים פה שצריך לתת לעובדים,

האם העובדים האלה יוכלו לחיות ללא מעסיק? אני זוכר את חבר-הכנסת צבן כשהוא

ישב מול בית ראש הממשלה בענין "אתא".

ד. תיכון; אדוני היושב-ראש, אני בעד החוק לאומר משהו.

לפני שנה, עת- שדנו בהחמרות שתוטלנה על התעשיה

אמרתי את הדברים האלה; בגלל מה שעושים יחזרו ויתנו כספים בעוד שנה ואז המצב יהיה

קשה.

מ. בר-און; זה בגלל המס והתכנית הכלכלית.

ד. תיכון; אדוני היושב-ראש, לפני שנה לא נתנו לי

להעלות את גובה הפחתים ואמרתי שאם מורידים

את הפחתים מעל לסביר לא יתנו לתעשיה אפשרות לחדש את עצמה. אבל משום מה כל מה

שמעניין אותנו באמת זה גובה המסים. גובה המיסים רוצה שהקופה תהיה מלאה.

לפני שנה עסקנו בהרס טוטאלי, חתכנו את הכל. כך

עשו בחוק לעידוד ההון.

אתה רוצה לעודד את הצמיחה, אתה מדבר על תעשיה

נרחבת, על כל מה שמוגדר בחוק לעידוד התעשיה ושם יש ענפי שירותים. אם אתה רוצה

להיות רציני ולעודד את התעשיה בוא נכין תכנית מקפת שתכלול את כל השלבים, משלב

ההקמה. אבל לקחת איזו נוסחה כללית וכל שנה לשנות את חוקי המשחק מן הקצה אל הקצה,

כששנה אחת מעלים את המס ושנה אחרת מורידים את המס, שנה אחת מעלים את שיעורי הפחת,

בשנה אחרת מעלים את שיעורי הפחת, לזה אפשר להתייחס ברצינות?

אם רוצים לסייע בעידוד הצמיחה צריך להגיש

תכנית מקיפה גם בשלב ההקמה.

אני אתמוך בהצעה הזאת, אתמוך בכל מה שהממשלה

תעשה לעידוד התעשיה, אך אני רוצה לעמוד על חוסר העקביות שבדברים.



בהצעה שלך, חבר-הכנסת רמון, אני מוכן

לתמוך באמצעות המשמרות והפחתת שיעורי המס על העבודה במשמרות, יחד עם זאת,

לבוא לכאן,לאחר שאישרנו את חוק שטיינברג, עם הצעה כזאת - אני מרגיש שזה

לא רציני. לפני שנה אמרתי בדיוק במקום הזה לתעשיינים כשהם היו כאן: השנה הס

יהרגו אתכם ובשנה הבאה יזרימו לכם כספים.

כפי שאמרתי, אני תומך בהצעה,

ע. עלי; אני מציע להצביע,

אני פונה לנציגי האוצר, יש בפנינו הצעה

של חבר-הכנסת רמון, מר פלדמן, האם אתה מוכן

שההצעה תישקל באיזושהי צורה או שההצעה הזאת נדחית על-ידכם בשאט נפש מכל וכל?

אני מבקש אותך לחשוב היטב לפני מתן התשובה.

קודם כל, אני לא מוסמך,...

היו"ר י, ארידור; האם אתה לא מוסמך להשיב על ההצעה?

ז, פלדמן; אני מוסמך, כל הענין פה זה עידוד התעשיה.

מה שהיה בחקיקה של חוק שטיינברג באמת

הכביד על כולם, על החברות וכוי, ועשה חוק צודק, החוק הזה בגלל שהוא צודק הוא מכביד.

האם קראת את מה שמר שטיינברג אמר בקשר

למה שעשיתם-לעובדים?

מ"מ היו"ר י, ארידור; האם יש לכם ברגע זה עמדה ביחס להצעה של

חבר-הכנסת רמון או שאתה רוצה לדחות את הענין

לשיקול נוסף? - שתי התשובות תהייבה נכונות, מותר לך להגיד שלא בררת את הנושא

עם השר.

ז. פלדמן; לא שקלנו את ההצעה של חבר-הכנסת רמון. אני

מוכן לקחת אותה ולשקול אותה.

מ"מ היו"ר י, ארידור; כתוצאה מההודעה הזאת של נציג משרד האוצר

אני דוחה את המשך הדיון בחוק הזה לישיבה

הקרובה. אין דרך אחרת,

י.ז'. אמיר; אני רוצה לברך את נציג האוצר על השיקול הנוסף.

מ"מ היו"ר י, ארידור; אני מבקש שיזמינו לישיבה הבאה את נציג

משרד התעשיה והמסחר, סיימנו את הדיון בסעיף

זה, אנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום,



ח. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)( שיעורי פחת)

ד. תיכון; אני מבקש שמישהו יאמר לנו מה היו שיעורי

הפחת בשנה האחרונה.

אדוני היושב-ראש, זה חלק מהצעת חוק לעידוד

השקעות.

מ"מ היו"ר י. ארידור; לא, אפשר לאשר את התקנות.

ז. פלדמן; התקנות האלה היו אותן התקנות בהוראת השנה

משנת 1985 ובעקבות הארכת תוקף החוק ל-1986

הותקנו גם התקנות האלה, אשר פשוט נותנות שיעורי פחת שהם שונים משיעורי הפחת

בפקודת מס ההכנסה לגבי חברות ועסקים שחל עליהם פרק ב'.

מ"מ היו"ר י. ארידור; האם זה על דעת משרד התעשיה והמסחר ומשרד

התיירות?

ז. פלרמן; כן.

השוני הוא בשתי נקודות עיקריות. ראשית,

לגבי גיור של בתי מלון, בשנת 1985 שיעור הפחת היה 10% והוא הוגדל ל-15%. שנית,

לגבי התעשיה היו שתי קטגוריות; היתה קטגוריה אחת של מפעלי מזון, טכממיל ועץ

שלגביהם היו שיעורי פחת טל 15% למשמרת ראשונה, 18% לשתי משמרות ו-22% לשלוש

משמרות. בתקנה הזאת מציעים לאחר את השיעורים לכל סוגי התעשיה, בסעיף 2(ב)(2)

ובסעיף 2(ב)(1) יש התייחסות לנושא. בסעיף 2(ב)(1) נאמר; "על אף האמור

בתקנת משנה (א) חברה תעשייתית שבבעלותה ציור המשמש במפעל תעשייתי, והציור

נרכש על ידה בשנת המס 1986 תהיה רשאית לבחור בשנת המס הראשונה שבה היא תובעת

פחת בשל הציוד, בין חישוב הפחת בהתאם לאמור בתקנת משנה (א), לבין חישובו

בהתאם לשיטת היתרה הפוחתת כאמור להלן; השיטה שבה תבחר כאמור, תחול בכל התקופה

שבה היא תובעת פחת בשל הציוד, והחברה לא תוכל לחזור בה מבחירתה",

בסעיף 2(ב)(2) נאמר; "פחת בשיטת היתרה הפוחתת יחושב מדי שנת מס, בשיעור

מיתרת המחיר המקורי של הציור כפי שנקבע לתחילת אותה שנת מס או למועד רכישת

הציור - לפי המאוחר, כמפושט להלן; א) אם הציוד מופעל במשמרת אחת - 20%

לשנה בכל אחת מ-6 השנים הראשונות וכל היתרה בשנה השביעית; ב) אם הציוד

מופעל בשתי משמרות - 24% לשנה בכל אחת מ-5 השנים הראשונות וכל היתרה בשנה

השישית; ג) אס הציוד מופעל בשלוש משמרות - 30% לסנה בכל אחת מ-4 השנים

הראשונות, וכל היתרה בשנה החמישית;".

המסגרת של שנות הפחת תהיה אותה מסגרת.

לפי הצעה זו בשנים הראשונות זה נותן יותר פחת.

ד. תיכון; אני רוצה להזכיר כאן דברים שאמרה לנו

משלחת המלונאות שהופיעה כאן בנדשא

שיעורי הפחת לבתי מלון. האם גם הפעם נמשיך שלא להתייחס לטיעון של נציגי

המלונאים? סוכם אתם עם הוועדה על שיעורי פחת דומים לתעשיה. היתה כאן

משלחת מכובדת של נציגי המלונאות שהעלתה את הטענה. היה לכם סיכום אוזנו ובפועל

יצאו דברים אחרים, האם אין בכוונתכם להשוות את התנאים החלים על המלונאות

לאלה של התעשיה ולהחילם רטרואקטיבית?

דובר אז על ציוד.

- רבדתי, אגו משגעים את כל העולם. נושא

הפחת צריך להיות ברור ואסור לגעת בו,

כשמשנים את שיעורי הפחת כל שנה לא יכול בעל מפעל לדעת מה יהיה בשנה הבאה;

בשעה שהוא שוקל את שיקוליו בבוגע להשקעה הוא צריר לדעת מה שיעור הפחת.

פעם נתנו 50%, אחר-כך ירדו מטה ועכשיו שוב עולים. לכל שנה יש חוק משלה

ועכשיו אתם מסבכים את הענין עוד יותר כשנותנים אופציה של שיטה זו ושיטה אחרת.

למען ה' תקבעו פעם שיטה ברורה והוגנת.

ו

מ"מ היו"ר י, ארידור; וכל זה חל רק על שנת 1986.

יש פה סעיף שמתייחס לציוד בבתי מלון.

ד. תיכון; כן, אך לא לפני שנה.

היו"ר י. ארידור; כר יכול להיות מצב ששיעור הפחת לכל גלגל

טל אוטובוס יהיה שונה.

ד. תיכון; חבר-הכנסת ארידור נתן דוגמא נהדרת. לכל

מכונה במפעל יש שיעור פחת אחר כי היא נקנתה

בשנה מסויימת. אני בא ואומר לכם; רבותי, זה לא רציני. מלבד גובה המיסים יש גם

יצור וצריכה להיות איזו תבונה. תביאו לנו את כל שיעורי הפחת הקיימים במדינת

ישראל , נקבע שיעורי פחת לכמה שנים ונדע מה יש לנו בענין הזה.

מ"מ היו"ר י. ארידור; כשם שקובעים בחוק נוסח משולב כך יהיה ריכוז

?של שיעורי הפחת.

האמינו לי; מסכן מי שצריך להתעסק עם החוקים

הללו. זה לב לבו של החוק שאישרנו השבוע

ואנו באים עתה לשנות את שיעורי הפחת מבלי לקיים שמיעה ציבורית.

שמעני דברים בוועדה. היתה שמיעה ציבורית

בענין הפחת. זה היה נושא מרכזי בדיוני

הוועדה.

ד. תיכון; זה לב לבו של החוק שאישרנו אתמול בלילה.

יש לקבוע את השיעררים לכמה שנים.

מ"מ היו"ר י. ארידור; האם אתה בעד אישור התקנות?

ד. תיכון; אני בעד, כולל המלונאות עם תחולה רטרואקטיבית

לגבי 1985. אני מבקש שכל מה שאנו מאשרים היום

לגבי בתי המלון - וזה נוגע לשני סעיפים - יוחל רטרואקטיבית כפי שהובטח למלונאים

בוועדה זו.

י.ז'. אמיר; אני מבקש לשאול שאלה. יש מפעלים שבגלל

מיקומם ומזג האוויר במקום סרבלים מבלאי

גבוה יותר. האם זה נלקח בחשבון בעת קביעת שיעורי הפחת?

א. שלום; אני מבקש להוסיף גם את הציוד למכונות

החקלאיות.

ש. עמר; מהי עמדת משרד האוצר לגבי שינוי הפחת של

אוטובוסים?





ח. רמון; אבי בהחלט מקבל חלק גדול מהדברים שאמר

חבר-הכנסת תיכון בהיבט העקרוני, אבל בנושא

שיעורי הפחת - למעט אוטובוסים - התקיים דיון ארוך בוועדת המשנה והיתה בקשה

להגדיל את שיעורי הפחת, כשהבקשה בענתה בחלקה, עובדה היא שהגדילו את שיעורי

הפחת בתעשיה ל-30%. צריו לזכור שכל אחוז בפחת זה 10 מליון דולר אובדן הכנסות.

אני חושב שמה שנקבע הוא בבחינת פשרה. אני לא אומר שהתעשיינים יצאו במחולות

אר הם בהחלט אומרים שנעשה צעד משמעותי מבחינתם. לכן אני מציע לאשר את התקנות,

אם כי אני מנקש לדעת פרטים לגבי אוטובוסים.

לגבי נושא התיירות ישבנו אתם וזה מוסכם עליהם,

ד. תיכון; אני לא אומר להעלות. אני אומר שהיתה הבטחה.

ז. פלדמן; יש טענה שלא היתה הבטחה כזאת.

אשר לציוד החקלאי - זה לא מופיע פה כי

לגבי החקלאות נקבעו שיעורי פחת שהם גבוהים מאלה המופיעים מתקנות הפחת שבפקודה.

אם כן, לגבי החקלאות השיעורים הם גבוהים יותר.

א. צרפתי; התעשיינים רוצים כמו החקלאות,

ז. פלדמן; אשר לאוטובוסים - בוועדת המשנה אשר דנה

בענין ביקשו שתוקם ועדה שתדון בכל נושא הפחת,

הוועדה הגישה את המלצותיה וחבר-הכנסת רמון ראה אותן. ההמלצות היו כהצעת חבר

הכנסת תיכון לאחד את השיעורים. לא מצאו שום הבדל בין אוטובוסים לבין משאיות

ולכן הישוו את שיעורי הפחת של כל כלי הרכב ואמרו שהם יהיו 20%, יעשורים שהם

גבוהים.

ש. עמר; משאית ניתן להעמיד למכירה בכל שלב. אוטובוס -

לא.

חבר-הכנסת תיכון, האם אתה מבקש שיצביעו על

הצעתך או שרק יבררו את הדברים?

ד. תיכון; אני מציע שחבר-הכנסת ארצי יבדוק גם את

הנושא הזה.

מ"מ היו"ר י. ארידור; מזכיר הוועדה יבדוק את נושא בתי המלון

וישוב אלינו עם דיווח, הנושא ייבדק על-ידי

מזכיר הוועדה עם היועץ המשפטי ועם מר צרפתי. לאחר מכן יובא אלינו הענין ונראה.

לגבי האוטובוסים - איני רואה שתהיה איזו

תזוזה. מכל מקום היות ולא סיימנו את הנושא ופה מדובר רק על שנת 1986 כשתתעוררנה

קרוב לוודאי עוד בעיות בנושא הפחת -

ש. עמר; פה יש שינוי לרעה בצורה דרסטית, מדובר בהורדה

מ-35% ל-20%. יעשורי הפחת לגבי אוטובוסים

מתוצרת הארץ היו קודם 35% ולפני שנה שיכנענו שאוטובוסים אי-אפשר למכור לאחר מכן,

בתעשיה אפשר למכור מכונות וציוד וזה מחזיר חלק מהנזק בגין הפחת, לא איכפת לי

שכאשר מדובר באוטובוסים מתוצרת חוץ ישאר השיעור של 20% ובכף נעודד את תוצרת

הארץ.

אני מציע 30% תוצרת הארז ו-20% תוצרת חוץ.

אגי מציע 35% תוצרת הארז ו-15% תוצרת חוץ.-

א. צרפתי; 15% - זה יפגע באלה שצריכים לקנות מתוצרת חוץ.

י,ז'. אמיר; - זה יעודד את תוצרת הארץ,

א. צרפתי; י אני מוכן להתפטר על שיעורי פחת טל 15% גבי

אוטובוסים מתוצרת חוץ ו-30% לגבי אוטובוסים

מתוצרת הארז.

מ"מ היו"ר י. ארידור; אם כן, אנו מקבלים הצעה זו,

הוחלט; א, בתקנה (1) שיעור הפחת על אוטובוסים חדטים

הורד ל-15% יבאוטובוסים המורכבים ביטראל

הוא הועלה ל-30%.

מ"מ היו"ר י, ארידור; אני מסכם את הנוטא כך; לגבי הענין טל

האוטובוסים אנו רואים את ההודעה טל מר צרפתי

כאילו הוגטו התקנות לאיטור הוועדה בנוסח הזה והוועדה איטרה אותן. הטר יכול

לפרסם את התקנות הללו בתוכן טסוכם עליו מבלי להביא את הנוטא טניתלאיטור הוועדה,

אין נגד והנוטא אושר.

אנו מאשרים את יתר הסעיפים בתקנות כפי

טהובאו בפנינו, כשאני מזכירכם טתיבדק הטענה טהממונה על הכנסות המדינה הבטיח

טיעורי פחת מוגדלים לבתי מלון עוד בטנת המס 1985. טענה זו תיבדק על-ידי

מזכיר הוועדה והיועץ המטפטי. אין נגד,

אנו עוברים לנוטא הבא בסדר היום;

ס, תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת טעה)

(ניכוי נוסף בשל פחת לגבי מטעים ונכסים קבועים המשמשים

בייצור הכנסה ממטעים)

מר צרפתי הודיעני עכשיו טאין הערות לוועדת

הכספים, אני סומך על הודעתו טל מר צרפתי,

א, שלום; זה נבדק על ידינו.

מ"מ היו"ר י, ארידור; נצביע, מי בעד איטור התקנות?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

התקנות אוטרו

ו



מ"מ היו"ר י. ארידור; אבר עוברים לנושא הבא נסדר היום:

י, תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)

כללים להגנה מפני שחיקה אינפלציונית של סכומים

שהושקעו במלאי בעלי חיים במשק חקלאי). התשמ"ו-1986

לא היו הערות לתקנות אלה, הנושא סוכם אתם

ואין נעיות.

לגבי הרינית יש נעיה בסעיף 1 וסעיף 2.

לפי מה שהבנתי זה סוכם.

אני מבקש שיתווספו המלים: כמשמעותה בסעיף 16

לחוק.

ז. פלדמן; נוסיף בסוף סעיף 1(א) ונסוף סעיף 1(נ)

"כמשמעותה נסעיף 16 לחוק"",

מ"מ היו"ר י. ארידור; מי נעד אישור התקנות נתיקון שהוצע?

הצבעה

נעד אישור התקנות נתוספת המלים "כמשמעותה נסעיף 16 לחוק"

בסעיף 1(א) וסעיף 1(נ) - רונ

בגד - אין

התקנות אושרו נתיקון שהוצע

. אבו עונרים לנושא הנא;

יא. שינויים בתקציב לשנת 1986

פניה מס' 43 של הממונה על התקצינים (נתי כנסת)

מדונר נהענרה של סכום של 750 אלף שקל.

י. כהן; אני מציע לאשר. פעס רציתי לעכב העברה

לנתי כנסת נגלל שנאריאל אין גית כנסת

ואמרו לי שבתקציב הנוכחי תהיה הקצנה גם לאריאל. אני מציע לאשר את הבקשה

אנל אני מבקש שיירשם שהולכים לקראת הקמת בית כנסת נאריאל.

ע. סולודר; יש פרשה נסנריה שנמשכת כנר שלוש שנים.

אסור להמשיך ולקנור מתים ננית הקנרות העתיק.

היו"ר א. שפירא; שמעתי שמשרד הדתות לוחץ על האוצר לקנל סכום

רציני ענור נושא נתי הקנרות.

ע. סולודר; ישנתי אתם השנוע. נית העלמין הישן בטבריה

יושב על עתיקות מרכזיות מאד מתקופת המשנה

והתלמוד. תוכננה הקמה של נית עלמין חדש אלא שאין תקצינ. הם זקוקים לקצינ של

חצי מליון שקל להכנת התשתית הראשונה. למשרד הדתות אין כסף ונאמר שהוא הולך

לעשות תכנית אנ. נית עלמין בטבריה הוא לא ככל נית עלמין. נשנוע הנא אני מכבסת

ביחד את שר הפנים, שר האוצר ושר הדתות לנושא זה. אני מנקשת את עזרת ועדת הכספים

נענין זה ואולי נוכל ניחד להזיז את העגלה.

ח. רמון; אפשר לומר שהווערה ממליצה להקים נית כנסת

נאריאל.

נצביע. מי בעד אישור ההעברה?

ה צ ב ע ה

בעד רוב - רוב

נגד - אין

הפניה אושרה

סוכם לפנות למשרד הדתות לבדוק את ענין בניית

בית כנסת באריאל ואת ענין בית העלמין בטבריה.

אנו עוברים לנושא הבא בסדר היום:

יב. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה)

(הגדלת מקדמות) התשמ"ו-1986

איך אתה רוצה להגדיל את המקדמות?

הבסיס לגביית המקדמות היא שנת המס 1984 משום

שלגבי שנת 1985 עיד לא קיבלנו דו"חות ואנו לא

יכולים על סמך שנת 1985 לקבוע מקדמות. לכן חוקקנו את הוראת השנה ב-1985 כך

כשהבסיס הוא 1984 ואחורנית. אותו דבר לגבי שנת המס 1986. עם כל ההשבות עדיין המצב

הוא הרבה יותר חמור מאשר בתקופה שבין 1984-82.

קראתי את התקנות. אתם טענתם לפני שנה שאנו

. מעכבים את החקיקה וגורמים נזק בתחום הזה, שכן

מיד עם אישור החקיקה מחכים הפנקסים שהובאו על בסיס התיקונים שבחוק. אני במוח

שהוצאתם השנה דרישה למקדמות על סמר המקדמות שהוצאו בשנה - -

ז. פלדמן; זה לא נכון, אסור לנו, זה, לא חוקי,

אם אתה אומד לי שהוצאתם השנה את המקדמות על

בסיס המקדמות הראשוניות בשנה החולפת - אני מקבל.

זה חד-משמעית כך. אתה צודק.

חבר-הכנסת תיכון, האם יש לך הערות ביחס למהות?

לא.

מי בעד התקנות?

ה צ ב ע ה

בעד - רוב

נגד - אין

התקנות אושרו

אנו עוברים לנושא הבא:

יג. צו מס הכנסה (פטור מסס על הפרשי הצמדה)(תיקון)

מדובר פה בתיקון השם.

מי בעד? - אין נגד והצו אושר.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30