הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 339

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום רביעי, ט"ז בתמוז התשמ"ו - 23.7.86, בשעת 00;9

חברי הוועדה;

י' כהן - מ"מ היו"ר

זי אמיד

נ' ארד

יי אדצי

מי בד-און

גי גדות

פ' גרופר

אי ויינשטייו

יי מצא

שי עמד

יי צבן

ח' רמון

אי שלום

ב' שליטא

ג' שפס

די תיכון

מוזמנים;

ט' פלטי - משדד החינוך והתדבות

אי קפלו - משדד האוצר

עי שגב - משדד האוצד

אי קדשנד - מזכיד הוועדה

סי אלחנני - יועצת כלכלית

דשמה;

אי בדק

סדד היום; הצעות לסדד-היום

חוק החיילים דומשוחדדים (תיקוו)

שינויים בתקציב לשנת 1986



היו"ר י' כתן;

אני פותח את הישיבה.

גי שפט;

קראתי היום בעתון שיש רשויות מקומיות שחרגו עד כדי 50% מהתקציב המאושר להן.

אני חושב שהדבר חמור הרבה יותר מכפי שנראה על פניו בעתון. מפני שאם קיבלנו את

חוק יסודות התקציב, היו בו כל מיני קביעות. אם דברים אלה קורים, אני רוצה

תגובה מיידית של האוצר, אחרת כל יסודות התקציב מתמוטטים, מדוע אלה כו ואחרים לא.

לכו הייתי מציע שעוד היום או לכל המאוחר בשבוע הבא, נזמין לכאן את נציג

האוצר שיודיע בפנינו את עמדתנו לנושא זה. המצב לא יכול להימשך כן.

היו"ר י' כהן;

נפנה למשרד הפנים ולמשרד האוצר ונקבל את תשובתם,אם נצטרך נקיים דיון.

י' זי אמיר;

אני ממשיך את הצעתו של חבר-הכנסת שפט, כי מת שפורסם רובוקר מדאיג. אני יודע

שהמצב הרבה יותר חמוד. אני מדבר על גרעונות של הרשויות המקומיות. אני בכלל מתפלא

איך עירית באר-שבע מתפקדת עם גדעון של 30 מיליון דולר כאשר כל יום היא צריכה

לשלם ריבית.

צריך להחליף את ראש העיר.

דובעיה היא לא להחליף את ראש העיר. רגעיה היא מה עושים עם ראש העיר שבא

ויצטרך להתמודד עם 30 מיליון דולר גדעון. אני מדבר על סימפטום אחד, אבל הנושא

הזה קיים בכל הרשויות המקומיות.

אני רוצה לדעת מבחינת מספר אבסולוטי מה היקף הגרעונות בכל הרשויות

רומקומיות. אנחנו צריכים לדעת איך לסייע בידן או איך לומד להן לנהל את העניינים,

כי יש פה בעיות גדולות.

אני חוזד על הצעתי שחלק מדומע"מ צריך להיות מופנה לרשויווו דומקומיות, בכל

אופו, המצב הזה מאוד מדאיג. אם לא נטפל עכשיו בעניו הגרעון של הרשויות המקומיות,

בעוד שנה-שנתיים דומצב יהיה קטסטרופלי, ואינני יודע בכלל מי יוכל ללכת לבחירות

אישיות לראשי ערים, ואז לא יוכלו להפעיל את הדמוקרטיה, יצטרכו למנות פקידים

שינהלו את הרשויות המקומיות.

נושא שני שאני מבקש להעלות הוא עניו ההקלות במס הכנסה לישובי פיתוח. אמרתי

את זה כבר כמה פעמים ואני מודיע שכל יום אני אעלה את הנושא בפתיחת כל ישיבה.

הוסיפו לרשימה עשרות ישובים. לא יכול להיות שקרוב ל-140 ישובים מקבלים הנחה

של 7%עד מס שולי של35%, וכ-14 ישובים ביניהם גם דימונה ומקומות מדוחקים אחרים,

מקבלים ה5%נחה עד מס שולי של 25%. איו לזה כל הצדקה. אפשר אולי לקבל הנחה של 5%

ולא 7%, אבל על אותו מס שולי של 35%ולא 25%.



מבחינת המצוקה, לפי הסקרים האחרונים, יש ישובים שבהם ההנחה עד 25%מס

שולי, והם נמצאים במצוקה עמוקה. אז צריך לבוא לקראתם ולתת להם את הקלה מ-1

באפריל 1986.

גי גדות;

אתה צריר להציע שמדרגות המס יקהו בחשבון גם קריטריון של מצוקה.

יי זי אמיר;

זה מה שאני אומר. באשר אני מדבר על מס שולי של 25% זה מדרגת מס.

היו"ר י' בהן;

נושא קביעת ישובים במסגרת ההקלות לישובי פיתוח נדון בוועדה שיש לנו, ושם

אנו מוסיפים או לא מוסיפים ישובים. לאחרונה אישרנו הוספת ישובים.

אם אתה רוצה להיבנס לשינויים או להגדלת השיעורים, יש ועדה קבועה ושם צריר

לקיים דיון רציני. אני מציע שהנושא הזה יבוא לפני הוועדה שדנה בענין.

יי זי אמיר;

אני מבקש שזה יבוא לדיון בשבוע הבא.

גי גדות;

אני מציע שתביא בפני היושב-ראש דבר הקמתה של ועדה משותפת לוועדת הכספים

ולוועדת החינוך לדון בבל נושא חטיבות הביניים. אני מעריך שבל בעיית התקציב של

משרד החינוך בנושא תשתית, לפחות לחמש השנים הקרובות אם לא לעשר השנים, תיפתר

כלאחר יד אם נחליט לבטל את חטיבות רוביניים.

הדיון הזה חייב להיעשות יחד עם ועדת החינוך, שהרי זה ענין פדגוגי בראש

וראשונה, ההחלטה פדגוגית והמשמעות כספית כמובן. מתוך ידיעה אני אומר שברור לי

שיש רבים וטובים בתוך ר1מזכירות הפדגוגית ובתוך מןזרד החינוך שמעלים ספקות ויותר

מכך באשר להצלחת היעדים הפדגוגיים בתחום הזה, כמו למשל אינטגרציה וקידום בתחומים

מסויימים. אי לכך אני מציע מתוך חשבון של אסטרטגיה לאומית ממלכתית - אם לאף אחד

אין האומץ לדון בזה ולהביא לפנינו החלטות שמתבררות בגופים מקצועיים - ליזום את

י הדיון הזה, להקים את הוועדה ד^גשותפת הזו ולעורר את זה כנושא. כי ברור לכולנו

שמרגע שנעורר את זה כנושא ועד שייעשו דברים, יעברו שנים. אבל מישהו צריך להגיד

שהמלך עירום, ואני מוכן להיות אותו ינוקא קטן שאמר "המלך עירום". אתם לא יודעים

מה קורה במערכת, זה דבר נורא. המדינה נקרעת בה בשעה שיש בתי ספר שעומדים ריקים

לחלוטין. זה קיים בערים שלמות. יש גם לשקול אפשרות נוספת והיא לעבוד במסגרת

שיטה של קריות חינוך.

למשרד האוצר אין הכלים להשפיע. ועדת החינוך ניזונה מאינפורמציה שבאה ממשרד

החינוך. לוועדת הכספים זה בא רק בקשר לסעיף רותקציבי. הנושא באמת רציני וצריך

לדון בו בצודה דוברורה ביותר.

הנושא לדעתי ממש רחב ורציני. כדי שהנושא יקבל את צורת הטיפול הטובה ביותר,

אני מציע לך להעלות את זה כהצעה רגילה לסדר היום, ואני מבטיח לך שנאשר את זה

במכסה של הנהלת הסיעה. אני משוכנע שאפשר יהיה להעביר את ההצעה הו לוועדה.



גי גדות;

אתה מציע שההצעה תהיה הצעה לדון בנושא או להקים ועדה?

היו"ר י' כהן;

הצעה לדון בנושא, ותבקש שתהיה ועדה משותפת, ואז יקימו ועדה משותפת.

גי גדות;

אני מקבל את הצעתו של היושב-ראש.

גי שפט;

אדוני היושב-ראש, קדאתי את הנייד של סמדר על הוצאה מותנית בהכנסה לגבי הדבה

אישורים שעשינו. אם אמנם המצב הוא כפי שמתואר כאן, הדבד מחייב דיון יסודי. הייתי

מציע שהוועדה לפחות תתייחס לעניו, תזמין את היועצים המשפטיים למיניהם ואת איש

האוצד על מנת לדאות מה הולך באן.

היו"ד י' כהן;

אם צדיר נקיים על זה דיון עם האוצד.

חוק החיילים המשוחררים (תיקון)

היו"ר י' בהן;

אנו עובדים לחוק החיילים המשוחררים.

אי קפלן;

חוק החיילים דומשוחדדים חוקק ב-1984 לפני הבחירות האחדונות ונתן הטבות

שונות שמפודטות בחוק בתחומי החיים השונים לחיילים משוחדדים, בשלמעשה החוק איפשד

לחיילים משוחדדים להנות ממנו שלוש שנים לאחד השחרור שלהם. זח למעשה חוק שמרגע

מטויים תופס גם דטדואקטיבית לגבי אוכלוסיית החיילים.

לגבי דותחומים שקשודים לחינוך יש למעשה שני סעיפים. יש סעיף 8 שמדבד על

הכשדה מקצועית והוא קיים, אנחנו לא מציעים בו שום שינוי, מיישמים אותו. בנוסף

לכף קיים סעיף 9 שמדבד על כף שחייל משוחדד יכול להשלים את השכלתו התיכונית.

הבעיה התעוררה בעיקד מפני שבחלק מהישובים, בעיקד באזודי הפיתוח, שבחלקם קיימת

מצוקה של תעסוקה, לחיילים משוחדדים לא היה מה לעשות. לכן נדאה לנו שמבחינת סדרי

העדיפויות חשובה הדבה יותר הכשדה מקצועית ולא הסעיף של השלמת השכלתו התיכונית.

י' זי אמיד;

אינני מקבל את הקונצפציה שבני עדי הפיתוח צדיכים להיות חוטבי עצים.

מה שאמדתי על עיירות הפיתוח זה מתוך יחס חיובי לעיידות הפיתוח. בסדרי

העדיפויות המצומצמים שלנו אני אומד שהיום המערכת של חינוך מקצועי לכל האוכלוסיה,

כולל במסגדות התיכוניות, חשובה ביותר. אני לא מדבר על מגמה של כלכלת בית אלא על

מדעי דומחשב ועל הנדסה אלקטדונית, וזה לא חוטבי עצים ולא-שואבי מים. אם רוצים

שהמערכת של עיידות הפיתוח תידאה אחדת עם מקודות תעסוקה אחרים ולא דק טכסטיל,

חשוב שבעיירות הפיתוח יהיה כוח האדם המתאים, שאם תעשיין דוצה לעבוד עם המפעל

שלו, הוא לא יצטדך להביא את העובדים. אני חייב לציין, חבד-הכנסת ז'אק אמיד,

שבחלק מהישובים בעיירות הפיתוח מערכת החינוך היא מהמעדכות המפותחות שקיימות

במדינת ישדאל. אבל הבעיה היא איך אתה קושד את הבוגרים לעיידות הפיתוח לאחר הצבא,



והמדובר הוא ביצירת מקומות תעסוקה.

יי זי אמיר;

איר אתה רוצה שילדים כאלה יילכו לטכניון?

אי קפלן;

אנחנו מרברים על ההשכלה. אני מסכים שיש בעיה עם מקומות עתסוקה. אין ספק

שצריר ליצור את הזה, אבל חשוב הרבה יותר, לרעתי, במסגרת הזאת, בהערפה של חיילים

משוחררים, לתת רחיפה לנושא של הכשרה מקצועית.

עשינו בריקה בנושא של השכלה תיכונית, והגענו לתחשיב שיכולה להיות בסרר

הגורל הזה הוצאה ממשלתית של כ-12 מיליון רולר. לכן, לאור המצב הכלכלי, הצענו

לרחות את יישום הסעיף הזה, אבל איננו מציעים לגעת בסעיף 8, כרי לאפשר את האופציה

של הכשרה מקצועית. אנו רוצים לרחות בשלוש שנים את ביצוע סעיף 9. כי החוק מאפשר

לחייל משוחרר לבחור מה שהוא מעריף. הוא יכול לבחור בסעיף 8 או 9. אנו מציעים

לרחות את סעיף 9 בשלוש שנים, וכנגר הרחיה של סעיף 9 האוצר הסכים להוסיף סרר גורל

של 3 מיליון רולר לתקציבים של משרר העבודה והרווחה.

גי גרות;

אני בער הענין אם זה חכם, אם עושים את זה לא כרי לחסוך אלא כרי ליצור עור

אנשים שיבואו למערכות הטכנולוגיה. לכן צריך להעביר את הסכום מסעיף 9 לסעיף 8.

אין סתירה בין שני הרברים, מפני שאנחנו אומרים, זאת הזרמנות שניה שנוערה

לתת אפשרות השלמת השכלה על פי החוק לכל החיילים המשוחררים - בתוך זה כלולות גם

הכנות המשוחררות משירות לאומי - שמכל מיני סיבות לא השלימו את השכלתם ולכן לא

יכולים להיכנס לטכנולוגיה ולא לאקרמיה. כי גם הטכנולוגיה דורשת תעודת בגרותאו

תעודה מקבילה לבגרות, והוא לא יכול להיות הנדסאי בלי זה. כמובן גם כל המסגרות

האחרות אם זה בית ספר לאחיות או סמינר למורים ובתי ספר פארא-רפואיים אחרים

רורשים השכלה מוקרמת. אז מה אנחנו אומרים? הצעיל הזה לאחר שלוש שנים הוא עם

מוטיבציה הרבה יותר גבוהה, הוא הרבה יותר אחראי לעצמו והוא בררן כלל מחפש אותנו

ולא אנו מחפשים אותו - -

גי גרות;

מה שאמרת ער עכשיו מחזק את העמדה שלא צריך לגעת בסעיף הזה.

ס' פלטי;

אני סבור שזו טעות, אבל זה לא משנה.

גי גרות;

אם בלי תעורת בגרות אתה לא יכול להיכנס לקורסים גבוהים, צריך להשאיר את

סעיף 9.

אנחנו שנה שלמה מרברים על הרברים האלה ומפסירים זמן. רובעי ה שלנו היא שאנחנו

בלחץ עצום של זמן ואם לא תעזרו לנו להתחיל את שנת הלימורים תשמ"ז, אנחנו בצרה.

מרובר באלפי צעירים שבגלל זה אינם יכולים לעשות דבר או שצריכים להתדפק על בתי

טפר פרטיים שאין לנו פיקוח עלירום. אנחנו מרברים על מסגרות ממלכתיות. החוק לא

נותן שיק לבחור ואומר לו לך ללמור איפה שאתה רוצה. זה הלקח ממה שקרה אחרי מלחמת

יום כפור כי אז עשו את זה והיו הרבה מאור טעויות. אנחנו אומרים שבתוך המסגרות



הממלכתיות, הווה אומר במסגרת המכינות שהו בחסות ממלכתית גט של האקדמיה, גם של

משרד החינוך וגם של משרד העבודה, הצעיר יוכל להשלים את השכלתו או לכיוון חינוך

טכנולוגי כמו הנדסאים או לכיוון אקדמי או סמי-אקדמי כמו אחיות, מורים, רוקחים.

כלומר, הוא יכול מכאן ואילך להיכנס למקום שמחייב תעודת בגרות או שווה ערך לזה.

כדי לתת את זה לכל החיילים המשוחררים אתה צריף להביא בחשבון שיהיו עשרת

אלפים מועמדים. מתוך רו-40 אלף שמשתחררים יש רק 17 אלף שגמרו את השכלתם התיכונית

במלואה. 10 אלפים מועמדים יכולים להגיע להוצאה של כ-12 מיליון דולר. לכן אמרנו,

אם המדינה יכלה לתת את זה, אני חושב שזה טוב ואני מקווה שנגיע ליום טוב כזה, זו

ההשקעה ללא ספק הטובה ביותר שאפשר רק לחשוב עליה. אבל באמצעים שיש, ביקשנו, תנו

לנו לתת לצעירים היותר נזקקים, כלומר, צעירים משכונות, מישובי פיתוח וממשפחות

שקשה להם, וזה חוצה את כל דומדינה, זה לא רק בעיירות הפיתוח, זה נזקקים לפי אמות

מידה סוציאליות וכלכליות. החייל המשוחרר יכול להיכנס למכינה על חשבונו, אבל אם

הוא רוצה את התמיכה שלנו, הוא צריך לעמוד בקריטריונים שלנו, והקריטריונים הם

מפלים ללא ספק.

גי גדות;

הבעיה איננה רק בעיה של אפליה לטובה או לרעה של אוכלוסיה מסויימת. יכול

להיות שבאותה אוכלוסיה מסכנה שכולנו רוצים לתת לה תמריץ יש אדם מוכשר ולפי סעיף

9 הוא יכול להמשיך הלאה. עכשיו נמנע ממנו את זה כי רוצים לקחת את הכסף של סעיף

9 ולתת רק לאלה שיילכו לרמות נמוכות יותר.

אי קפלן;

לא. אין חוק חיילים משוחררים לצורך הנושא הזה. מה שקיים לצורך זה זה מסגרת

משולבת של ההשכלה הגבוהה, המסגרות הקדם אקדמיות עם המסגרת של האגודה לקידום

החינוך, שזו אגודה עותמאנית שכפופה למשרד החינוך, ומפעילה את המסגרת של קידום

אוכלוסיות שיש להן יכולת להתקדם במסגרת של אפשרות להשלמת ההשכלה.

גי שפט;

האם זה נכון שלומדים 1,400 תלמידים?

ס' פלטי;

היום לומדים במסגרות האלה 4 אלפים משוחררי צה"ל, מתוכם 2,500 מתוקצבים על

ידי דומדינה.

ג' שפט;

לנו נמסר לפני כתשעה חודשים שיש 1,400.

טי פלטי;

בשנתיים האחרונות המספר גדל.

גם אז הנתון שנמסר לוועדה היה 2,500.

גי גדות;

לא הסברתם דבר אחד. סעיף 8 מדבר על הכשרה מקצועית ברמה של טרום תעודת

בגרות. סעיף 9 מיועד בעיקרו של דבר לתת צ'אנס לחבר'ה שרוצים רק תעודת בגרות או

שווה ערך לתעודת בגרות. סעיף 9 הוא תנאי לאדם ללמוד בקורס גבוה יותר למחשבים,

הנדסאות, רוקחות, אחיות וכו'. אז אם הבעיה היא לשמור את כל הכסף כדי לסייע

לטעוני הטיפוח, אבל נותנים להם את כל האפשרויות שבעולם בהתאם ליכולתם האישית,



זאת אומרת אס ארם מסוגל לעשות בגרות ולחיות רוקח או מורח, זח חרבה יותר סוב

למרינה. האם בזה שמורידים את סעיף 9 לא חוסמים את חאפשרות לחתקרם הלאה?

אי קפלו;

המסגרות שקיימות לפני ישום החוק הזח כוללות 4 אלפים תלמירים במכינות,

שמהם במימון המדינה 2,500, וזו מסגרת משותפת למשרר החינוך ולהשכלה הגבותה. מעבר

לזח יש במסגרות של משרר העבודה 4 אלפים תלמירים, כאשר במסגרת של קרם הנדסאים יש

כ-1,500.

מה שקורה כרגע, באה מרינת ישראל ואומרת, באילוצים הכלכליים שלנו, המערכת

הממשלתית חייבת לשאת בכל החקיקח שקיימת, אנחנו לא נותנים תוספת משאבים. חיה

ויכוח על זה ואמרנו, בואו נרחה את סעיף 9 לשלוש שנים. היתה רותנגרות לדחיה אבל

הרבר בסוף הותנה בזה. שהאוצר יסכים שתינתן תוספת משאבים למשרר החינוך ולמשרר

העבורה, כרי לאפשר הרחבת המסגרת, וזח מעבר לאמצעים שניתנים על ירי כל המסגרות -

גם חאוניברסיטאות, גם משרר החינוך, גם משרר העבורה והרווחח ממסגרות פנימיות.

כאמור, תוספת חמשאבים מותנית ברחיה של הסעיף.

לפי החלטת רוממשלה אנחנו מעבירים שני שלישים למסגרת המשותפת של ההשכלה

הגבוהה ומשחר החינוך, ושליש נוסף למסגרת של משרר העבורה והרווחה.

לגבי סעיף 9 ההערכה שלנו שההוצאה יכולה להגיע ער 12 מיליון רולר לשנה.

ג' שפט;

אם כל סעיף 9 הוא 12 מיליון רולר, זאת אומרת שאתה אומר שאין לך 12 מיליון,

ואתה רוצה 3 מיליון מתוך רו-12 מיליון להעביר?

אי קפלן;

הסעיף הזח יכול גם לחיות אפס, אם אף חייל משוחרר לא יפנה. הפוטנציאל זח

הביקוש. מכסימום ההוצאה בסעיף זה יכולה להיות 12 מיליון דולר שמתרכז בשנה

הראשונה. אנחנו רוצים להימנע מהאופציה שיהיו- לחצים במערכת הזאת, כי אם יהיה

ביקוש ל-12 מיליון רולר משרר החינוך לא יוכל לעמוד בזה.

גי גרות;

יש חוק. יש לו סעיף תקציבי?

אין לו סעיף תקציבי.

ג' גרות;

איפה הכסף?

אי קפלן;

למשרר החינוך יש תקציב רק למספר רותלמירים שיש אצלו - 2,500 תלמירים.

נניח שיש 3.5 מיליון דולר, אתם אומרים שמח שקורה הוא שאתם מוסיפים על ה-3.5

מיליון האלה שיש בתור התקציבים של שני רומשרדים עוד 3 מיליון, ומעבר לזה אין

תקציבים בשטח. כלומר, מבטלים את סעיף 9 ואת ה-6.5 מיליון דולר מעבירים שני

שלישים ושליש לסעיף 8?

גי שפט;

הבעיה לא כל כר מסובכת. הסעיף רותקציבי כפי שהוא מוגדר, להערכתכם מכסימום

ההוצאה 12 מיליון דולר. אתה אומר שמתור ה-12 מיליון יש לר 3 מיליון, וחסרים 9

מיליון דולר.

לא. פה הוא צודק כאשר הוא מדבר על תלמידים ולא על כסף. פה אתה צריר לשאול

מתי הם יוצאים לפעולת הסברה בקרב התלמידים, בואו ותלמדו.

אי קפלו;

אנחנו מדברים על דחיה לשלוש שנים. אנו מדברים עד אחרי 1987. החוק היה לפני

שנתיים. שנתיים כבר עברו.

לא הפעילו את החוק בכלל?

סי פלטי;

לא.

החוק אושר לפני שנתיים. הממשלה לא רוצה ליישם אותו. הקואליציה לחצה חזק

ליישם. לאחר דיונים אין ספור הוחלט לתת תשובה לנושא של דומסגרות לחינור מקצועי.

לחינור מקצועי אבל לא לכולם.

היו"ר י' כהן;

הוחלט בפשרה אחרי אין ספוד דיונים להעביר נוסף לתקציב שקיים היום, כדי

להתחיל ליישם את החוק השנה, 3 מיליון דולר שלא היו קודם. זה היה הסיכום ועבור זה

הצביעו בקריאה ראשונה.

אי קפלן;

להערה של חבר-הכנסת שפט. כאשר דיברתי על 12 מיליון דולר זו התקרה, אם יהיה

ביקוש מכסימלי, כולל מה שמתוקצב היום בתקציב. לא צריר להוסיף 12 מיליון. אם

דוביקוש יהיה מכסימלי זה יכול להגיע ל-12 מיליון דולר. אנחנו מדברים על הגדלה

מאוד משמעותית לעומת מה שהיה קיים היום.



גי גדות;

אני אצביע בעד בתנאי שאט יהיו יותר תלמידים, מעל 3 מיליון דולר, אתם תספקו

את הצרכים עבודם.

מדוע זה לא הופעל שנתיים?

אי קפלן;

אמדו, יש חוק, יש מסגרות תקציב, תפעיל את זה. משדד החינוך אמד, תביא כסף

נוסף. את המצב הכלכלי כולנו מבינים. אגב, יש סעיפים בחוק החיילים המשוחררים

למשל לגבי שיכון, שכן מופעלים.

גי שפט;

לדעתי, זו אחת הדוגמאות לתופעה שאנחנו מקצצים או דוצים לקצץ במקומות הלא

נכונים. אילו דיונים היו לנו על ירידה, על אותם בוגדי צבא שיש אתם בעיות. אני

מתכוון לאו דווקא לאוכלוסיה של עיירות הפיתוח אלא לאדץ בכלל. אז מה קודה כאן?

לא לחינם שאלתי כמה שאלות. כי מדובד כאן בסכום של 9 מיליון דולד מכסימום. זה גם

יכול להגיע ל-2 מיליון או ל-5 מיליון דולד. הדבד תלוי בביקוש. אנחנו צדיכים

להיות מעוניינים שהביקוש יהיה מה שיותר גבוה, כי אם לא ניתן חינוך לחבר'ה האלה

מדובד על נשמתנו. כמה כסף אנחנו מוציאים לכל מיני דבדים אחדים. אז אני יודע את

הלחץ של האוצד שאין לו.

אגב, יש פה סעיפים שהם ממש בבחיבת מעשיות. סעיף 10 אומד שחייל משוחדד יחיה

זכאי לעדיפות בקבלה למסלול לימודים ולמעונות. היו פה נציגי ות"ת והם אמדו שזח

נכון, זה חוק שנתקבל אבל זה לא מחייב אותם כי להם יש קדיסדיונים משלהם. יש חוק

להשכלה גבוהה לעומת חוק חיילים משרחררים. כלומד, אין לחיילים משוחררים עדיפות

ומה שנאמד כאן זה בבחינת דבדים בטלים. אז לפחות באותו דבד שמדובד על השכלה

לחיילים משוחדדים על מנת שיהיה להם את הצעד הראשון בחיים, וזה יותד חשוב מעוד

שלושת אלפים דולר משכנתא לדיוד, את זה צריכים לאפשד.

אני מציע שהוועדה לא תדחה את הפעלת החוק. הוא צדיך להיות מופעל כבד מהיום.

היו"ר י' כהן;

אז הממשלה תיקח את החוק בחזרה.

ג' שפט;

שתיקח בחזדה. אני מציע שתחולת החוק תהיה מיד. מדובר על 9 מיליון דולל.

לדעתי, אחרי כל ההסברים שקיבלנו, אין כל הצדקה לענין הזה. צדיך להפעיל את החוק

במלואו מיד.

יי ז' אמיד;

הממשלה מתעלמת מן החוק הזה שנתיים. אני חושב שאנחנו צדיכים לחיות נציגים

של החיילים המשוחדדים ולתבוע את הממשלה על אי ביצוע חוק קיים שכל הכנסת נתנה לו

יד עדב הבחירות לכנסת האחת-עשדה. לא יכול להיות שממשלה תתעלם מחוקים, ואם

לחיילים המשוחררים אין חוק שיגן עליהם, אנחנו צדיכים אולי באמצעות שניים-שלושה

חבדים מהאופוזיציה ומהקואליציה להגיש בג"ץ נגד דוממשלה שלא ביצעה במקל שנתיים את

החוק כלשונו. אינני מוכן להתפשד על שום סעיף. אני מבין שהממשלה מתכוונת לדותעלם

מהחוק הזה עוד שנה, כי אני שומע שאם לא נלך לקדאתה, היא תיקח את החוק בחזדה.



שימו שמיים, כבר שנתיים התעלמה מן החוק ועכשיו רוצה לדחות כביכול לשנה ולקבל

באיחור את האישור על פשעיה.

כאיש קואליציה אני אומר, שלא יכול להיות שהממשלה שמוציאה בהסכמים

קואליציוניים הרבה מיליוני דולרים, תנסה כאן לפגוע בחיילים המשוחררים. לכן כל

הדיבורים לאשר 9 מיליון דולר הם עורבא פרח. אנחנו צריכים להודיע לממשלה שאם לא

תבצע את החוק כלשונו וככתבו, נתחשבן איתה ציבורית על שלא קיימה את החוק שנתיים.

אני מוכן להיות בין שניים-שלושה החברים שיגישו בג"ץ נגד הממשלה בענין זה.

מי בר-און;

אינני מבין את האוצר. אתם אומרים לנו שאתם רוצים להוסיף תקציב של 3 מיליון

דולר. בשביל זה אתם רוצים אינדולגנציה. תנו את ה-3 מיליון ותמשיכו לא לממש את

החוק ותעזבו אותנו. אתם רוצים פה דבר שלא מתקבל על הדעת. אני חושב שאסור לנגוע

בענין הזה וצריך לממש את חוק החיילים המשוחררים. אתה רוצה אלטרנטיבה? תבטל את

קי"ץ ותכניס את זה לזה ולמשכנתאות. אני חושב שצריך לתת את כל ה-12 מיליון דולר

ואפילו כפול, כי צריך לתת לכל החיילים המשוחררים, במקום לתת דבר גורף שמי יודע

מי נהנה מזה. מה שאמרתי זה רק הצעה אחת מנין לקחת את הכסף הדרוש.

בסך הכול תמכתי במדיניות הכלכלית של הממשלה, אבל ההתנג,דות שלי היתה על דבר

כזה שאתם "דופקים" בשוליים את מי שלא צריך לדפוק, כמו דוגמלאים.

לעומת המצב הקיים ההצעה הזאת היא תוספת.

מי בר-און;

את התוספת הוא ממילא יתן.

היו"ר י' כהן;

הוא לא יתן.

מ' בר-און;

אני אומר, תן את ה-3 מיליון דולר, תתחיל להגשים את הסעיף הזה בדרך חלקית,

אבל למה צריך לאשר את דחיית החוק?

י' ארצי;

אני מקווה שאנחנו בענין זה ללא חילוקי דעות של קואליציה ואופוזיציה נמצא את

הכוח כדי להתנגד להצעה. אנחנו צריכים להתנגד לענין הזה מהותית ועקרונית.

לוקחים כאן ציבור שאנחנו גורסים שצריך לתת לו מדי פעם ציאנס נוסף וברגע

המכריע ביותר לוקחים את הציאנס. מדובר על בחור שעומד על פרשת דרכים לפני תחילת

חייו ואז הוא במשבר, וכאן מערימים בפניו מכשולים. זהו הציבור המועד לפורענות

ששמה ירידה. אז דווקא כאן הולכים ליישם קריטריון שלא מיישמים אותו בשום מקום

אחר. כאן אנחנו פתאום רוצים לעודד מגמות חינוכיות. בבתי הספר נותנים לבחור

ללמוד מה שרוצים ודווקא כאן יוצרים הבדל ואומרים, אם אתה הולך לבתי ספר

מקצועיים, שם משאירים לך פתח. אבל אם אתה רוצה להשלים את ההשכלה התיכונית שלך,

כאן אנחנו רוצים לבטל את ההכרה הזאת. אני חושב שדבר זה לא צריך להיעשות.



חיינו צריכים לאחל לעצמנו שמכטימום של חיילים ינצלו את הדבר חזה ושזה יעלח

למדינח 12 מיליון דולר, ואת ההפרש של 3 מיליון רולר ניקח מן היקב או מן הגורן.

אל נלר ונקשת על הציבור הזח. נצטרך לחפש מקורות, נחפש.

אני למשל לא חייתי בין הלוחמים הגרולים בענין היטל הרכב. כאן אנחנו לוקחים

את הבחורים חטובים ביותר שלא נותנים לחם לצאת לחו"ל, חם נאבקים קשח כדי למצוא

עבודח ולוקחים לחם גם את חסיכוי חזח שיבחרו בלימוד. לא איכפת לי שיבחר בלימודים

תיאורטיים.

לכן אני מציע למי שרובי א את חחוק חזח שיוותר עליו כדי שלא נגיע לחתנגשות הזו

שאנחנו נהיה הטובים והם הרעים. 3 מיליון דולר יש, בואו נחפש את הסכום הנוסף כדי

לחימנע מחחוק חזח.

ג' גדות;

אני אשתדל לנתח את זח כפי שאני מבין את הענין מתוך ראיה פרקטית, שהרי אם

אני צריו לבדוק את חענין חזה מתוך נקודח אידיאולוגית, אסור לגעת בחוק.

אני מתפלא על חכנסת ועל חממשלח, על מי שעסק בחוק הזה בשנתיים האחרונות, איך

חוק כזח נשאר בלי שאנחנו מתריעים על כף שחוא איננו מיושם ולא דואגים שיחיה 0ם

כסף. אז אם יש לבוא בטענות, אפשר לבוא בטענות גם אלינו.

י' ז' אמיר;

רק חיום נודע לי שחחוק חזה איננו מיושם.

אני לא הייתי הולך לבג"ץ. אם הדבר כל כך חמור צריך להצביע הצבעת אי אמון

לממשלה.

אני לא מציע את זה כי זה לא מעשי. אני מציע, לא לאשר את זה.

גי גדות;

שנתיים ברוב חוצפתה הממשלה לא יישמה את החוק הזה והיום מגיעים אלינו עם גזר

ומקל. הגזר אומר, אם תאשרו את מה שאנחנו רוצים, ניתן ציופר של 3 מיליון, אם לא

תאשרו, קבלו את הנבוט בראש. לא רק שלא ניתן את ה-3 מיליון דולר, אלא אנחנו

מושכים את הענין חזרה ואז אנחנו תור יומיים נריב עוד פעם עם היושב-ראש, נעבור

לנושא אחר ונשכח מהענין.

מאחר שאני משוכנע שהחברים מסכימים למילות הפתיחה של הניתוח שלי, אני מתחיל

להיות מכאן פרקטי. ברור ששנתיים עברו ולא יישמו את הענין. עכשיו צריף להיכנס

לענין, בעיקר מי שרוצה שיהיה חידוש חחוק. אני שומע בחצי אוזן שהממשלה מתנגדת

לחוק. אני חושב שאנחנו צריכים להגיש הצעת חוק לחדש את החוק חזח. זאת אומרת, שחס

וחלילה לא יווצר מצב שבו בשנה הבאה נישאר ללא חוק חיילים משוחררים. לאור העובדת

הזאת שממילא אנחנו רוצים לחדש את החוק, ואני מקווה שבתקציב השנה הבאה נבטיח

שהנושא הזה יתקיים כנושא תקציבי עם סכום מפורט, מאחר שזו כוונתנו - יכול לחיות

שזו לא כוונת האוצר אנל זו כוונתנו כאנשי ציבור - אי לכר החשוב ביותר מבחינתי

היום זה לדאוג שהעסק הזה ירוץ קדימה כדי לקבוע את דותקציבים, וזה דבר מוזר שאני

משתמש במלה "תקציב" על חוק שחוקק, אבל חייבים לתת לענין דחיפה קדימה.

אם אני מביא בחשבון באמת את הראיה הלאומית שלנו, מה שחשוב לנו, עם היד על

הלב, זח חחינור חטכנולוגי במדינת ישראל. אתם זוכרים את השאלות שלי האם יש במסגרת

סעיף 8 מספיק אפשרויות כדי לגמור בגרות, כדי להתקדם הלאה לתחומים ברמה אקדמית או

סמי-אקדמית. מתברר שבסעיף 8 יש הנתונים חאלח. גם במסגרת משרד החינור וגם במסגרת



משרד העבודה אדם יכול להתקבל למכינות ואם עבר את המכינה, הוא מתקבל לשלב הבא של

לימודים מעל לתיכון.

זה לא מדוייק.

זאת אומרת שתהיה הסכמה בשתיקה. אנחנו נתפעל את סעיף 8 כמו שצריך וסעיף 9

יישאר. למה אני חותר? אני חותר לקראת דבר פשוט מאוד: מאחר ואנחנו מבינים גם את

עניו החוק והיחסים בינינו לממשלה וגם את הצרכים הלאומיים שלנו בתחום הטכנולוגי,

ואני חושב שצריך לתת לחבריה שעוזבים את הצבא צ'אנס ולכוון אותם לתחום

הטכנולוגי; בכלל, אני חושב שאנחנו לא בסדר בכך שאיננו אומרים לאוניברסיטאות

שבחוג לסינית ישלם אדם מלוא שכר הלימוד ובחוג למחשבים ילמד חינם. למה זה צריך

להיות כך? צריך מתמטיקאים במדינה הזאת ולא כל כך הרבה סינולוגים. אני חושב שזה

בעל משמעות אדירה מבחינת הראיה האסטרטגית שלנו שניתן לאדם שהולך ללמוד הנדסאות.

אנחנו צריכים במדינה הזאת את מעמד הטכנאים. יש לנו מהנדסים ברמה הטובה

ביותר אבל אין לנו מעמד הביניים שעושה תעשיה אמיתית בכל העולם וזה הנדסאים

וטכנאים. זה הכיוון שאליו צריך ללכת. יתד עם זאת, אני מביא בחשבון שיש אנשים

שלא דותמזל מזלם לסיים את לימודי התיכון שלהם. כלומר, אסור יחד עם המאמץ לכוון את

הנוער למיטב דומקצועות הטכנולוגיים, לסגור בפניו את הציאנס, למי שאיבד אותו, ולא

צריך למונע ממנו את האפשרות לגמור תעודת בגרות.

אי לכך, הצעתי שאותה תרגם מורליה, היא כזאת: נכבד את פניית הממשלה לגבי

ישום החוק הזה בשנה הבאה. כלומר, מסכימים לתת להם את האפשרות להשתמש בכספים של

משרד החינוך ומשרד העבודה בסדר גודל של 3 מיליון דולר, מברכים אותם שנותנים עוד

3 מיליון דולר, ביחד זה 6 מיליון דולר, שהפעם יכוונו במסגרת המטלות הלאומיות,

במסגרת סעיף 8. כלומר, איננו נוגעים בסעיף 9, משאירים אותו במסגרת החוק, כאשר

אנחנו מודעים למידע שקיבלנו מנציגי הממשלה שבשנה הקרובה שהיא השנה השלישית לחוק

והשנה הראשונה ליישומו - הכסף הנתון בידי משרד האוצר, משרד החינוך 1משרד העבודה,

יופנה השנה למאמץ מיוחד במסגרת סעיף 8. בזה השגנו: 1. שיתחילו לרוץ עם החוק; 2.

שקיבלנו את ה-3 מיליון דולר; 3. שלא פגענו בחוק.,כלומר, איננו נוגעים בסעיף 9.

זאת אומרת שאתה לא מקבל את מה שהם אומרים?

הסעיף נשאר, דוחים את דובקשה שלהם להשמיט את סעיף 9. יחד עם זאת רושמים

לפנינו שכל הכספים הולכים רק לסעיף 8. האוצר בא והתנה את רו-3 מיליון דולר

בהסכמה שלנו לוותר על סעיף 9. איננו מקבלים את זה.

דובקשה לדחות לשנה הבא את סעיף 9.

אני אומר, זה ענין של סמנטיקה. נקבל את ה-3 מיליון דולר ונרשום שזה הולך

רק לסעיף 8.

זה לא הולך רק לסעיף 8. שני שלישים הולכים למסגרות של משרד החינוך ושליש

למסגרות של משרד העבודה, בשביל ליישם את חוק חיילים משוחררים. משרד העבודה מפעיל



את סעיף 8.

למה עד עכשיו לא ביקשת לדחות את זה? למה אתה מבקש עכשיו את האינדולגנציה

שלנו? עזוב אותנו עם סעיף 9.

גי גדות;

העניו הוא פשוט מאוד. יש לנו סעיפים אחרים בחוק. לנו ברוד ששלושה דברים

1. אנחנו לא מוכנים לפגוע בסעיפי החוק; 2. אנחנו רוצים להפעיל

את החוק ולקבל את ה-3 מיליון דולר; 3. אנחנו מוכנים לאור האילוצים ולאור מה שהם

אמרו, לרשום לפנינו שהכספים של משרד החינוך ומשרד העבודה נשארים, ו-3 מיליון

דולר מוקדשים לישום סעיף 8, ובסעיף 9 לא ניגע.

חי רמון;

אני מאלה שיכול למסור אינפורמציה בענין הזה. הממשלה כאשר קמה אחד הדברים

שהיא עשתה ביו היתר היה להציע לכנסת את הדחיה של החוק הזה. היתה אווירה של לקצץ

בכל דבר. זו היתה האווירה אז. החוק עבר בשלהי הכנסת העשירית. היו שם שני סעיפים

משמעותיים מבחינה תקציבית, כל השאר היו הצהרות וכוונות אבל חסרות תוכו כמעט. לא

החוק הביא לכף שיש עדיפות ליוצאי צבא במשכנתאות אלא כל הזמו היתה עדיפות ליוצאי

צבא במשכנתאות. החוק אמר שצריך לתת סיוע לדיור אבל לא נתו מעבר לזה.

היה סעיף אחד של הכשרה מקצועית שהוא סעיף משמעותי וכו הסעיף של השלמת השכלה

תיכונית. אלה היו שני הסעיפים המשמעותיים. באה רוממשלה שהוקמה, ואחד החוקים

הראשונים שהביאה היה דחיה לשלוש שנים של החוק הזה. את החלק תתקציבי, החלק שעולה

כסף, ביקשו לדחות לשלוש שנים. את החלק שאנחנו בעד חיילים משוחררים אבל לא נותנים

אגורה, הסכימו להשאיר. כאשר הבקשה הזאת הובאה היא נדחתה על ידי הכנסת, ואז

העניו עבר לקואליציה. החלה שורה של דיונים בקואליציה, כאשר בשלב מסויים הצעתי

לאוצר שלא ישלמו 75% בשנה הראשונה אלא שהמדינה תשתתף ב-50%.האוצר לא קיבל את

זה. האוצר סעו שזה 12 מיליון דולר. דובדיקה שלי הראתה שזה פחות, אבל אני לא רוצה

להתווכח על המספר הזה. לדעתי, החוק לא היה עולה יותר מ-6 מיליוו דולר. בשנה

הראשונה מדובר על 4-3 מיליוו דולר, וכל שנה המכסימום לא היה עולה מעל 8-6

מיליוו. יכולתי להביו את הממשלה לפני שנה או שנה וחצי אבל אני לא מביו אותה היום

בתחום הזה. אנחנו יושבים בוועדה ובשלושה-ארבעה החודשים האחרונים אישרנו לא מעט

מיליונים למפעלים במצוקה, למגזרים במצוקת - - -

בי שליסא;

ועוד נאשר.

ח' רמוו;

בסכומים הרבה יותר משמעותיים. אמנם אני לא אומר שצריך לפרוץ לגמרי את הגדר,

אבל דווקא בתחום הזה לדותעקש, אני לא מבין. הרווחתם כבר שנתיים, זה חשוב בתחום

הקונסטיטוציוני אבל אנחנו לא ועדת החוקה. אבל בשביל שנה לעשות את הבזיוו הזה על

4-3 מיליוו רילר שאולי תרוויחו מהעניו הזה? לא חבל?

כאשר גיבשנו את הפשרה בקואליציה אני דותנגדתי לה. הפשרה היתה גם כו לפני

שנה.

אי קפלו;

לפני חודשיים גמרו ששליש הולך למשרד העבודה והרווחה ושני שלישים הולכים

למשרד החינוך.



חי רמון;

הממשלה צריכה לראות איר זה משתלב בכל המדיניות שלה. לא נכון לנהוג ביד

חזקה במגזר אחד וביד פתוחה במגזר אחר, במיוחד במגזר שלא עשינו למענו כמעט כלום.

אני פונה, כמו שפנינו לאוצר שיוותר על מיסוי על ארוחות, ומבקש מכם למצוא את

ה-5-4 מיליון דולר המסכנים שתעלה הדחיה. זה לא עולה 12 מיליון דולר.

3 מיליון הם כבר נותניט.

חי רמון;

בשנה הראשונה זה לא עולה 12 מיליון, רק בשנה השלישית. מבחינת תזריט

המזומניט שלכט זה יוקדט קצת, אבל לא השנה. תורידו את החוק הזה, תמצאו את ה-4

מיליון דולר האלה. אין לכט סיכוי להעביר את החוק הזה. אני תמכתי בהעברת החוק הזה

לוועדה כדי לקבור אותו.

בי שליטא;

אט מקימיט חברה קדישא לחוק הזה אני מוכן להיות בפניט ולקבור את זה עמוק

באדמה. רבותי, אנחנו כאילו מתביישיט לתת העדפות ברורות לחייליט משוחרריט. בשט

איזשהו שוויון מטופש המדינה הזאת שעומדת על נפשה ועל חייה לא מבינה שהיא צריכה

ללכת עט מגילת זכויות הרבה יותר ארוכה מכפי שיש כאן. דובעיה היא לא עוד 3, 4 או

12 מיליון דולר. רובעיה היא ההשלכה רומחשבתית שטמונה בטור הענין הזה. מה יש היוט

לחייליט משוחרריט או לחייליט בכלל? אילו העדפות קיימות במדינה? לא קייט כמעט

דבר. אז היה נושא אחד קטן שהוא פרי הצעת חוק פרטית של חבר כנטת. כמעט אין

תמריציט היוט לחייליט משוחרריט, ליוצאי צבא, לאנשי צבא בפועל. אין, וזו מדינה

שחיה על חרבה, לא באשמתה, ואנחנו מתביישיט כל הזמן, ואט יש משהו, לוקחיט את זה.

הצעת החוק הזאת באה לעולט על ידי חבר-הכנסת יהודה פרח בכנטת :העשירית. אני

זוכר את קריאות ה"הורה" בקריאה ראשונה כאשר חברי הכנסת עלו על הדוכן ושיבחו את

הרעיון ואת המחשבה הגדולה. פתאוט בולט מקבלים פי.ק ברכייט ומתחיליט לטגת והממשלה

איננה מבצעת. זה בזיון שאין לו אח ודוגמא. כר מתייחטיט להצעת חוק פרטית של חבר

כנטת, ואנחנו יודעיט אילו יטוריט קיימיט לחבר הכנטת הבודד כאשר הוא רוצה להגיש

הצעת חוק פרטית.

מה שקורה פה זה חלק מהענין שקשור בהיטל הרכב. אדוני היושב-ראש, כולט נאבקיט

פה. אני גט כן נגד היטל הרכב, אבל ידעתי שאט לא נאשר את היטל הרכב, יבואו אלינו

עט היטליט חדשיט וכוונות חדשות, ולאוצר יש באמתחת הרבה הצעות.

אי שלוט;

תרשה לי רק לתקן, חבר-הכנטת שליטא, הצעת החוק הזאת היא של חבר-הכנטת

שילנטקי.

בי שליטא;

הצעת החוק של חבר-הכנטת שילנטקי היתה הצעה כוללת בענין חייליט משוחרריט.

ההצעה של חבר-הכנטת פרח היתה רק ללימודי תיכון.

בכלל, על מה אנחנו מדבריט? על השכלה תיכונית. בימינו השכלה תיכונית זו

השכלת יטוד. אפשר לחשוב שמדובר כאן על השכלה גבוהה.



ני אדר;

בכמה כסף מדובר?

ב' שליטא;

הכסף איננו מעניין אותי, מעניין אותי שבמדינה כזאת שחיה על הדבה איננה

מסוגלת לתת תמריץ לאלה שהיא צריכה להיות חפצה ביקרם.

לכן לא סעיף 8 מעניין אותי ולא סעיף 9 מעניין אותי. רבותי, נחזיר את החוק

הזה לממשלה ונצא בקריאה של ועדת הכספים עם המלצה מפורשת, שממשלת ישראל תתחיל

לקיים את החוק הקיים ככתבו וכלשונו.

די תיכון;

לא ברור לי דבר אחד; יש תקציב המדינה ובוודאי תקצבו את הנושא הזה בתקציב.

לא תקצבו את זה.

די תיכון;

איר קורה שלא תקצבו? איר היה חוק שלא תקצבו אותו?

אי שלום;

חברים, באנו לכנסת האחת-עשרה באוקטובר 1984 וכבר אז דותחילו הדיונים על

התכנית הכלכלית וכל הקשור בה. מיד הופיעה הצעת הממשלה לדחות את החוק הזה במספר

שנים. התקיימו על כר דיונים שאני השתתפתי בכולם במסגרת הנהלת הקואליציה. לא נתנו

לענין הזה שיעבור בקלות ולאחת הישיבות הוזמנו גם שר החינור ושר האוצר. התווכחנו

על הנושא הזה והוויכוח שלנו היה על כר שהסכום הכולל יכול לרוגיע ל-9 מיליון דולד.

האוצר טען שבשנה האחרונה עם ההצטברות זה יגיע ל-12 מיליון דולר. האמת היא שהיתה

אווירה כזאת של קיצוצים בתקציב ובעיות חמורות,כאלה, שאז נכנענו. נכנענו כאשר

האוצר אמר שהוא ממילא נותן תשובה ל-2,500 תלמידים בעוד שאנחנו מדברים על 4,000

תלמידים. אנחנו לא הסכמנו לכר ולבסוף הגענו לפשרה שיהיה תקציב מימון ל-3.500

תלמידים, ואמרו שזה 3.1 מיליון דולר.

לפני חודש השר נסים הופיע בהנהלת הקואליציה ואמרתי לו שהסיכום הוא על

3,500 תלמידים. יכול להיות שזה יעלה כמה מאות אלפי דולרים יותר, והוא תיקן וקיבל

את דוהצעה.

בואו נראה במי מדובר. מדובר בלמעלה מ 90%-שבאים ממגזרי המצוקה השונים - אם

זה עיירות הפיתוח, אם זה השכונות, אם זה התיישבות במצב קשה ואם זה בערים הגדולות

שבהן המצב המשפחתי איננו מאפשר לחייל המשתחרר ללמוד. מדובר בעיקר בצעירים שבאים

ממשפחות מרובות ילדים שלא הספיקו לרכש את ההשכלה ד1תיכונית למרות חוק חינור תיכון

חינם והלכו לעבוד במקום ללמוד. בעצם הלימודים האלה מגיעים להם בדין. פשוט אדם

דחה.

אני שואל את אנשי האוצר ומשרד החינור, לו אותם 4 אלפים תלמידים היו לומדים

ולא מפסיקים, אז תקציב משרד החינור לא היה גדל? הוא היה גדל כי היו צריכים יותר

מורים ויותר תשתית. הוסבר לנו שההוצאות הכרוכות בתשתית ובמורים גבוהות יותר

בהשוואה למספר התלמידים. כי לא תמיד כאשר מתוספים 4 אלפים תלמידים הגידול בתקציב

הוא יחסי למספר התלמידים. לפעמים אתה צריר להקים כתה בשביל פחות מהנורמה המקובלת

ואז העלות יותר גבוהה. לכן הפשרה הזאת באה והסכמנו לה לפני שנה.



לדעתי, אם הסכמנו לפשרה לפני שנה, אין מקום היום לדחיה המחודשת. קראתי

אתמול בעתון שהכנסות המדינה גדלו בהרבה יותר מהמצופה, ודווקא אנשי אגף התקציבים

מאיצים במשרדים להוציא את התקציבים מהר יותר. פעם היו עוצרים ומחלקים אתר תלקי

ארבעה-עשר. עכשיו נוצר עודף ומאיצים להוציא את התקציב. לכן אני חושב שאם מדובר

באותם החיילים, צריכים לאפשר להם להשלים את השכלתם, ולאו דווקא בגלל מה שאמר

חבר-הכנסת שליטא, שמדינת ישראל חיה על חרבה. כל אזרח במדינת ישראל חייב לשרת את

מדינתו וללכת לצה"ל, ולא בגלל זה הוא צריך לקבל את הפרס. לדעתי, אם אנחנו

דואגים לקבלני בניה, לחקלאות, למוסדות שהתמוטטו ולחברות שפשטו את הרגל, למפעלי

ציבור כושלים, למנועי בית-שטש, לצי"ם ולאלסינט - במדינת ישראל של היום אחרי

שיש יציבות והגענו לתקופת רגיעה, ומדובר בתוספת של 4-3 מיליון דולר, אפשר לתת

את זה. ממילא 3 מיליון דולר מתוקצבים ורוצים רק לדחות את זה לשנה, והשנה הזאת

יכולה לעלות עוד 3 מיליון דולר.

לכך אני מציע ליושב-ראש לא לדוביא את החוק להצבעה, אלא שלאור התייחסות

החברים בוועדה הוא יפנה לאוצר ויסביר את העמדה.

י' צבן;

אני חושב שהפדשה של החוק הזה היא מבחן לוועדת הכספים וגם לכנסת. אני רוצח

להקדים הערה מאוד עקרונית. לדעתי, פרשת החוק הזה חושפת צביעות שאין לה שיעוה

בכנסת שלנו בהתייחסות לנושא הזה. חברים יקרים, כאשר אנחנו דנים בנושא של קצבאות

ילדים ואנחנו עומדים מול השאלה שמציקה להרבה אנשים בנושא של קי"ץ ואפליה ביו

יהודים לערבים, אומרים לנו הסנגורים של האפליה הזאת שאין כאן אפליה בין יהודים

לערבים אלא יש כאן מתן ביטוי להוקרה של החברה הישראלית למשפחות שבניהן או מישהו

מהםן משרת בצה"ל, ויש התחשבות בעובדה שמי שאיננו משרת בצה"ל, בזמן השירות בצה"ל

יכול לעשות רבדים שונים. אגב, עשיתי חשבון, הממוצע המכסימלי שצעיר ערבי יכול

לחסון בשלוש שנות השירות כאשר הוא עובד זה 6 אלפים דולר. זו ההערכה המכסימלים

לגבי הממוצע. על זה בונים שאלה יקבלו סיוע כזה ואלה יקבלו סיוע כזה.

הרי איזו צביעות יש כאן? כאשל הילד נולד לא יודעים אם הוא יוכל בכלל לשרת

בצבא. אבל כיוון שמישהו החליט שהוא בגיל 18 ישרת בצבא, היום הוא מקבל קי"ץ, מול

זה אמרנו, לילדים האלת תנו הקצבה שווה אבל צריר לתגמל את הצעירים הזמן השירות

ואחרי השירות. אז זו שיא הצביעות לבנות את הסל על האפליה בין רומגזר היהודי לערבי

סביב ענין השירות בצבא, וכאשר באים לענין אלמנטרי בסכום קטן מאוד, זה לא ניתן

לביצוע. איזה פרצוף יש לכל הסיפור הזה?

לכן זה מבחן של הוועדה הזו. יש לוועדה הזאת כוח לכפות את הענין הזה על

האוצר ככתבו וכלשונו.

שי עמר;

גם אני חושב שזה אחד המבחנים היותר בולטים שבפני ועדת הכספים. שמענו את דעת

רוב רוחברים ואפשר לומר שרועמדה של הוועדה היא שאנו דוחים את מה שהאוצר מבקש. אם

יכולנו לקבל החלטות לא לאשר לבנק דיסקונט את התכניות שלו עד שלא תתממשנה מסקנות

ועדת בייסקי, גם פה אנחנו יכולים לומר שלא נאשר לאוצר דבר עד שלא יממש את החוק

הזה. אם ננהג כך, ניווכח שאין זו בעיה לתקצב את הנושא הזה, ומדובר בסכום קטן של

5-4 מיליון דולר.

אין זו הפעם רוראשונה שהאוצר או הממשלה חושבים שוועדת הכספים בכיסם. פעם אחת

עשו תרגיל בענין הפנסיונרים שהיו בטוחים שנאשר את התקנות,והתחילו להוריד, ולאוור

שהוועדה לא אישרה הם היו צריכים להחזיר את מה שניכו.

אני נמנה עם אלה מחבריי שחושבים שעדיין מדינת ישדאל נמצאת במצב כלכלי קשה.

אני תמיד בעד לתת פחות.אכל יחד עם זאת אני חושב שאם יש מגזד שהוא במצב הקשה

ביותר מבחינת הלחץ הכלכלי והחברתי זה החיילים המשוחררים. הם שלוש שנים משרתים

בצבא, חלקם גמרו ללמוד, חלקם לא גמרו ללמוד, הם צריכים להקים משפחה, לרכוש דירה,

להתחיל לעבוד. לכן הם במצב הקשה ביותר גם מבחינת הלחץ הכלכלי וגם מבחינת הלחץ

החברתי. לכן דווקא בעניו החיילים המשוחררים הרמתי את קולי נגד כל קיצוץ, למרות

שזה הושג בפשרה קואליציונית.

אני מצטרף לדעת חבריי שאנחנו צריכים להחזיר את הנושא הזה לממשלה. נאמר שדעת

כל חברי ועדת הכספים היא שאנחנו רוצים שהחוק הזה ייושם במלואו, קרי - שלא נתבקש

למחוק את סעיף 9. אי לזאת אני מחזיר את זה לשיקול דעת נוסף של רוממשלה. אינני

רוצה להצביע נגד, כי אז לא ייושם דבר. זו דעת הוועדה.

גי שפט;

אני מבקש לציין שאף לא אחד מחברי הוועדה תמך בחוק.

היו"ר י' כהן;

נאמר שזה על דעת כל חברי הוועדה,

סי פלטי;

למען הסדר הטוב אני רוצה שייאמר פה ששר החינוך הוא שדרש במפגיע את קיום

החוק. ישבתי באותה ועדת שרים שהיתה ראשיתו של המאבק הזה, ושר האוצר בזמנו העלה

את הנימוקים של התקציב, שעל יטוד הנימוקים האלה הוא מבקש לדחות את יישום החוק

בשלוש שנים, ואז העלינו את הפשרה הזאת.

אני רוצה שיהיה ברור דבר אחד: דומשמעות הפרגמטית של הקבורה הזאת היא שהפשרח

הזאת לא תופסת. זאת אומרת שאם יכולנו לקלוט בעוד חודש אלפיים, זה :לא יהיה.

ג' שפט;

אנחנו לא מקבלים את מה שאתה אומר.

שינויים בתקציב לשנת 1986

היו"ר י' כהן;

יש לפנינו שלוש פניות של הממונה על התקציבים להעברות תקציביות.

פניה 42 -

מדובר בשינויים פנימיים במשרד התחבורה. אין בזה דבר חריג.

הוחלט; לאשר פניה 42.



פניה 51 -

גם פניה זו מדברת על שינויים פנימיים במשרד התחבורה,

לאשר פניה 51.

פניה 56 -

היו"ר י' כהן;

מדובר בהעברה בתקציב משרד החינוך.

עי שגב;

נעשה קיצוץ בתקציב משרד החינוך על סמך זה שיהיו הכנסות מאגרת חינוך. מאחר

ואיו אגרת חינוך, הם צריכים תוספת תקציבית.

לאשר פניה 56.

סיימנו את סדר היום. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;11