הכנסת האחת. עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 335

מישיבת ועדת הכספים

יום גי, חי בתמוז, התשמ"ו - 15.7.1986 - שעה 10.00

נכחו

אי יי שפירא - היו"ר

י' זי אמיר

ני ארד

י' ארידור - מ"מ היו"ר

י' ארצי

גי גדות

אי ויינשטיין

יי כהן

י י מצא

עי סולודר

ש' עמר

יי צבו

י' רמון

בי שליטא

שי בן-שלמה

די תיכון

עי דראושה, מי ותר, ת' טובי, מי מיעארי, אי נסראלדין

שר הפנים י' פרץ

חי הבט, אי סויסה, י' אזר-משרר הפנים

י' אפרתי - משרד האוצר

מי גנאים, ר' ג'ראסי, עי טארק, אי אבו-עסבי,

עי עזאיזה - נציגי הרשויות המקומיות הערביות

אי קרשנר

א' דמביץ

א' דגני

צווי תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקונים מסי 31, 34, 36).

תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)

השביתה ברשויות המקומיות הערביות בבל רחבי המדינה.

תקנות עידוד החסכון (הוראת שעה)

תקנות עידוד החסכון (תכנית חסכון צמד חלוקת רווחים").

הצעות לסדר היום

הודעה בדבר קביעת שיעור דמי ביטוח לפי החלטת משכורת

נושאי משרה שיפוטית.



החלטות בדבר אישור הוראות המגדילות או המטילות מכס ומס קניה

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 36)

היו"ר י' ארידור;

אני פותח את הישיבה.

ועדת המשנה ממליצה בפני מליאת הוועדה לאשר שורה של התלטות בדבר אישור

הוראות המגדילות או המטילות מבט ומט קניה. אבקש את יו"ר ועדת המשנה להציג

בפנינו את הצווים המובאים לאישור.

הצו הראשון הוא צו תעריף המכס והפטורים ומט קניה על טובין (תיקון מטי 36).

הוברר שארגזים לטלוויזיה אינם בגדר "חלקים למקלטי טלוויזיה". שלטונות המבט

מבקשים לבלול אותם בפרט שבותרתו "אבזרים וחלקים אחרים למבשירים".

היום מוטל מט על רהיטים מיובאים הבוללים מרביבים שיש בהם ייצור מקומי, במו

עץ או טיבית. המט מוטל במטרה להגן על הייצור המקומי המשלם מט על חומר הגלם.

היו"ר יי ארידור;

אני מביא את הצו לאישור.

הצבעה

צו תעריף המבט והפטורים ומט קניה על טובין (תיקון מטי 36) - א ו ש ר

צו תעריף המכס והפטורים ומט קניה על טובין (תיקון מס' 34)

הצו בא לצמצם את ההגנה על הרבבת מקלטי טלוויזיה. לארץ מייבאים חלקי

טלוויזיה בארגזים ומרביבים אותם באן, ועל כך לא הוטל מט. לעומת זאת יבוא של

מבשירי טלוויזיה חייב במט. כך הגיעה ההגנה על הרבבת מבשירי טלוייזיה לשיעור של

200%. שלטונות המבט מבקשים לבטל את ההפקדה שחלה היום על היבוא ובמקביל להעלות את

מט הקניה מ-50% ל-60%.ביטול ההפקדה נותן יתרון ליבוא משום שמט קניה מוטל גם על

יבוא וגם על ייצור מקומי. כתוצאה מכך תצומצם ההגנה על הייצור המקומי.

משרד התעשיה והמטחר אישר הגדלת הייצור המקומי ב.7%-

תוספת ההכנסות כתוצאה מכך תהיה כ-2 מיליון דולר.

היו"ר י' ארידור;

אני מביא את הצו לאישור. .

הצבעה

צו תעריף המבט והפטורים ומט קניה על טובין (תיקון מטי 34) - אושר



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 31)

אי ויינשטיין;

סיימנו את הדיון בצו פרט לסעיף הדן במכולות.

היו"ר יי ארידור; י

אני מביא לאישור את הצו פרט לתיקון פרט 86.08 הדן במכולות.

הצבעה

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס 31)

(פרט לתיקון פרט 86.08 לתוספת הראשונה) - אושר

אגרות בניה לפי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מסי 1)

היו"ר יי ארידור;

לפנינו בקשה לאשר העלאת אגרות הבניה לפי תקנות התכנון והבניה.

נשמע את הסבריו של היועץ המשפטי לוועדה לבקשה.

מדובר בתקנות לענין שולי לגבי שטחים שאין להם מעמד מוניציפלי, שעבורם ישלמו

לאוצר המדינה את אותן אגרות שמשלמים כעת ברשויות מקומיות. המצב הוא שאגרות אלה

לא הוצמדו, אינני יודע מדוע.

יי זי אמיר;

אני מכיר לפחות מפעל אחד שאיננו בתחום של רשות מקומית. אם המדינה תגבה את

האגרות, לא האזור שבו נמצא המפעל ולא הישוב הסמוך יוכלו ליהנות מכך.

אלה אגרות בניה.

י' ז' אמיר;

באזור הקריה הגרעינית מקימים מפעלים לתעשיות עתירות ידע. הקריה איננה שייכת

לשום אזור, אפילו לא למועצה האזורית תמר, שפורמלית הקריה היא בתחומה. והיא

מרוחקת קילומטר וחצי מתחום השיפוט של דימונה. אני חושב שמפעלים שהם קרובים

למקומות ישוב, בעיקר אלה שאין להם הכנסות עצמיות גדולות, יש להצמידם לאותם

ישובים.

אנחנו יכולים להמליץ שהמדינה תעביד את האגרות שהיא גובה לישוב הקרוב ביותר

לאותם מפעלים.

שמענו את ההערה של חבר הכנסת אמיר.



יי זי אמיר;

אני מבקש להגיש הסתייגות.

איו כאן הסתייגות. אלה הן תקנות. אתר' יכול להצביע נגד.

יי זי אמיר;

אט כר, אני מבקש לקיים את ההצבעה בנוכחותם של חברי ועדה נוספים.

תוכל תמיד לבקש רוויזיה על ההצבעה.

אני מביא את התקנות להצבעה.

הצבעה

תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון) - אושרו

יי זי אמיר;

אני מבקש רוויזיה.

אני מבקש רשות להצעה לסדר.

נמצאיט עמנו אורחים שוהזמנו לדיון בסעיף הבא. לא מקובל להעלות הצעות לסדר

היוט בנוכחות משלחות. תוכל להעלות את ההצעה לקראת סוף הישיבה.

השביתה ברשויות המקומיות הערביות בכל רחבי המדינה

(הצעה לסדר היום של חברי הכנסת דראושה, מיערי, ותד, שריד וטובי)

היו"ר יי ארידור;

השביתה ברשויות המקומיות הערביות, הצעה לסדר היום

של מספר חברי כנסת שהועברה לוועדת הכספיט.

אני מקדט נברכה את המשלחת של ראשי הרשויות המקומיות הערביות. אבקשכם להציג

את הנושא.

ר' ג'ראסי; (מ"מ ראש עיריית נצרת)

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה הנכבדים, ידוע שהרשויות המקומיות הערביות

נתונות במשבר חמור מאד, משבר מתמשך שלא בא על פתרונו. במשך השנתיים האחרונות

התקיימו מספר פגישות בין נציגי הרשויות המקומיות הערביות, בסיועו של מרכז השלטון

רומקומי, עט נציגי משרד הפנים, שד הפניט, המנכ"ל, גט עט ראש הממשלה כאשר מילא את

מקומו של שר הפנים בנובמבר 1984 ומאוחד יותר כראש ממשלה. במהלך הפגישות האלה

הוצגו כל הנתונים והיו סיכומים גט עט משרד הפנים וגם עם ראש הממשלה.



ר' ג'ראסי

הסיכומים היו שיש לכסות את הגרעונות של שנת 1984, תהליך שאמור

היה להתבצע בתהילת 1985, יכן להכין תכנית לשלוש או המש שנים לגישור

הפער בין תקציבי הרשויות המקומיות הערביות לבין תקציבי הרשויות

המקומיות היהודיות, שהוא ביהס של אהר לארבעה,. הרשויות המקומיות

הערביות משרתות 12% מהאוכלוסיה הנמצאת במעמד מוניציפלי, כלומר שהיא

שייכת לאזורים שיש בהם שלטון מקומי, בעוד שתקציבי הרשויות המקומיות

הערביות מהווים כ-3% מסך כל התקציבים של כלל הרשויות המקומיות

במדינה, ואולי אפילו פחות מזה.

בתקציב הפיתוח המצב הוא הרבה יותר גרוע. המשרד היהידי כמעט

המקצה תקציבים לפיתוח במגזר הערבי דרך הרשויות המקומיות הוא משרד

הפנים, כאשד התקציב הוא כ-5 דולד לנפש. אם מספד התושבים בכפד הערבי

הוא בממוצע 8000-7000 נפש, תבינו כמה כסף יש לו לפיתות. משדדים

אחרים כמו השיכון, התיירות, התחבורה, כמעט ואינם תורמים לפיתוח

במגזר הערבי. לכן המצב שם כמעט ואיננו מאפשר פיתוח. לפעמים נאלצים

להישען על תקציבים רגילים כדי לבצע עבודות פיתוה במגזר הערבי.

סוכם שגם הרשויות המקומיות יתרמו לסגירת הגרעונות של 1984

על ידי העלאת המסים בשיעוד יותר גבוה מאשר במגזר היהודי. בשלב

ראשון הועלו המסים ל-1200 שקל ישן למ"ר, ולאחר מכן בלחצו של משרד

הפנים העלינו את המסים פעם נוספת ל-1400 שקל ישן למ"ר.

משרד הפנים הבטיח להעביר לרשויות המקומיות סכום של 4 מיליון

שקל חדש לכיסוי הגרעון, ולמעשה הוא העביר סכום של 2.9 מיליון שקל

בלבד. אנחנו עוברים דדך יסורים כדי לקבל את יתרת הסכום של 1.1 מיליון

שקל" חלפו כבר יותר משבועיים מאז אישרה ועדת הכספים את העבדת הסכום,

ועד כה הענין טרם הוסדר.

אבל לא זה העיקר. העיקר הוא תיקון בסיסי התקציבים. הסיכום

העקרוני שהיה מקובל גם על משרד הפנים וגם על משרד ראש הממשלה היה

שיש להביא לאישור תכנית לתקופה מוגדרת שבה כל שנה תאושר תוספת

לתקציב כך שבסוף התקופה נגיע במגזר הערבי לאותו סל שירותים שקיים

במגזר היהודי" הערכנו שאם התכנית תהיה לשלוש שנים, יהיה צורר

להכפיל את התקציבים מדי שנה בשנה כדי להגיע לגישוד הפער. אבל

למעשה שום דבר איננו מתבצע בשטח. הסיכומים הראשונים נתקבלו

בנובמבר 1984. אנחנו מתקרבים לנובמבר 1986 ושום תכנית לא אושרה,

ואם אושרה - ואיננו יודעים על כך- היא איננה מתבצעת"

במקום להגדיל את בסיסי התקציבים המגמה היא להקטין את התמיכה

הממשלתית ברשויות המקומיות הערביות, כאשר הסיכום היה הפוך - להגדיל

את התמיכה במקביל למאמץ העצמי של הרשויות המקומיות להעלות את המסים

ולהעמיק את הגביה ממקורות עצמיים,

בתחילת שנת התקציב 1985 הסיכום הזה היה קיים. תוקנו המסגרות

התקציביות הבסיסיות במחירי הרבעון הראשון של השנה על ידי הגדלת

הסעיף של הכנסות עצמיות ממסים ב-17%. אבל בניגוד לסיכום, הוקטן פעם

נוספת המענק של משרד הפנים לרשויות המקומיות.

הדברים הגיעו לידי כך שכמעט אין אפשרות לספק שירותים לתושבים.

השירותים כמעט שותקו. אפילו לבתי הספר אנחנו מספקים בקושי רבדים

בסיסיים. מה שנותר אלה הם שירותי נקיון וסילוק אשפה, וגם עבודות

אלה מבוצעות בשיטות פרימיטיביות, ובמקרה הטוב באמצעות טרקטור עם

עובד אחד או שני עובדים במרבית הדשויות המקומיות הערביות.

'יי *



ר' ג'ראסי

לאחר מספר דחיות בקיום ההבטחות שניתנו לנו, פתחו הרשויות

המקומיות בשביתה החל מ-1 ביולי, והשביתה נמשכת. בנראה שזה לא

עושה רושם על אף אחד. לא חל שינוי במצב. השביתה היתה אמורה להיפתח

ב-15 ביוני. לאור פניות והבטחות של אנשי משרד ראש הממשלה ומשרדו

של השר וייצמן נדחתה השביתה ל-1 ביולי. באותו פרק זמן היינו אמורים

להגיע לסיכומים והחלטות בענין תיקון בסיסי התקציב והעברת יתרת הסכום

לקונסולידציה של החובות לשנת 1984. אבל מאחר וההבטחות לא קויימו,

נאלצנו לפתוח בשביתה, שאנחנו ממשיכים בה עד היום. זה לא משפיע

אולי על אף אחד, כי בלאו הכי השירותים היו משותקים גס בלי השביתה.

היא לא חידשה הרבה במצב הקיים במגזר הערבי.

ברור שהשליחות הציבורית שלנו מטילה עלינו אחריות רבה. איננו

יכולים להמשיך במצב הקייס. מופעל עלינו לחץ ציבורי על ידי הבוחרים

שבחרו בנו לנעל אח הענינים ברשויות המקומיות. השביתה היתה צעד של

מחאה שנקטנו בו מתוך רגש של אחריות כלפי הציבור שבחר בנו. אנחנו

מקווים שלא ניאלץ לנקוט באמצעי מחאה נוספים כדי להעלות את הבעיה

שלנו על סדר היום הציבורי ולמצוא לה פתרון.

האס חברים נוספיס במשלחת מבקשים להשמיע את דבריהס?

מר אב-עסבי, בבקשה.

(ראש המועצה המקומית ג' וסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי)

אני מסכים לכל מה שנאמר על ידי קודמי, אני רוצה לחזור קצת

להיסטוריה ולהוסיף פרטים השובים לתיאור הכללי של המצב.

הפער ברמת השירותים בין השלטון המקומי היהודי והערבי איננו

הדש. קיימנו דיונים אינטנסיביים על הפער הזה בשנת 1979/80. באותה

שנה הגענו להסדר עם שר האוצר דאז, חבר הכנסת ארידור, ועם שר הפנים

דאז השר יוסף בורג, שכל שנה יוסיפו 10% לתקציב של המגזר הערבי

לקידום השירותים. ענין זה הופסק בתקופת כהונתו של כהן-אורגד כשר

האוצר.

בתחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית, כאשר ראש הממשלה כיהן גס

כממלא מקום של שר הפנים, בטרם נכנס השר פרץ לתפקידו, התקיימו דיונים

בנושא. משרד הפניס הכיר בעובדה שאכן היו גרעונות של 9 מיליון שקל חדש

ב-1984 וסוכם שהממשלה תכסה 75% מהגרעון, כלומר תקציב 4 מיליון שקל

למטרה הזו. הלק מהסכום אמנם הועבר, ועל היתרה יש עדיין דיונים.

אשר למצב בשנת 1985, הענין עדיין בבדיקה. אנחנו סבורים

של-1985 יחסרו 15 מיליון שקל לפחוח לכל הרשויות המקומיות הערביות,

ואנחנו מדבריס על ערבים אזרחי מדינת ישראל הרואים עצמם חלק אינטגרלי

ממדינת ישראל בחובות ובזכויות. כאן מדובר בחסר בסיסי בתקציב בסכום

של 15 מיליון שקל. בחשבון ארצי התקציבים שלנו היו צריכים להיות

240 מיליון שקל חדש.אנחנו נותנים שירותים ל-12% מכלל האוכלוסיה.

כלל המערכת מתוקצבת ב-2 מיליארד שקל הדש. 12% הם 240 מיליון שקל

הדש. בפועל התקציב שלנו הוא 45 מיליון שקל חדש במקום 240 מיליון.

אנחנו תובעים תוספת לבסיס התקציב לשנת 1986 - 15 מיליון שקל

חדש בשוטף ו-15 מיליון קו אשראי לפיתוח תשתית במגזר הערבי, ובנוסף

לכר 15 מיליון שקל חדש לכיסוי גרעונות של 1985, ובסך הכל 45 מיליון

שקל חדש. סכום זה יתקן את בסיס התקציב, יכסה את הגרעונות, ויאפשר

לנו לתפקד. עובדה שמשרד הפניס הכיר בגרעונות של 1984. תקציבי 1985

נבנו על בסיס תקציבי 1984.- זה אומר שיהיה גרעון דומה גם ב-1985.

כדי לא להזור כל שנה לאותו מצב, אנחנו מבקשים לתקן את בסיס התקציב





על ידי תוספת של 15 מיליון שקל לתקציב הרגיל, 15 מיליון שקל לתקציב

הפיתוח ו-15 מיליון שקל לכיסוי גרעון 1985.

(ראש המועצה המקומית דבוריה)

האמת היא שקיימת הכרה הן במשרד הפנים והן ביתר משרדי הממשלה

שקיים פער ברמת השירותים בין המגזר הערבי לבין המגזר היהודי,

כל מה שאנחנו מבקשים זו סגירת הפער ושוויון בין כל הרשויות המקומיות

בארץ ערביות כיהודיות.

טוענים לעומתנו שהמגזר הערבי איננו גובה מסים, איננו מטיל

את הנטל על התושבים ואיננו משתף את הציבור שלו במימון השירותים.

האמה היא שבשנתיים-שלוש השנים האחרונות המגזר הערבי עמד בכל

התחייבויותיו למשרד הפנים בכל הנוגע לכיסוי הגרעון וגביית מסים

מן התושבים.במשך שנה אחת מ-1984 ל-1985, עלה שיעור ההשתתפות של

התושבים בתקציב מ-25% ל-35% מכלל התקציב,

בכל הפגישות סוכם שהעלאה הזו בגביית המסיס לא תפגע בהשתתפות

הממשלה אלא היא תוקדש כולה לשיפור רמת השירותים. אבל מה שקרה הוא,

שבמקביל לגידול בהכנסות העצמיות ירדה השתתפות הממשלה במענקים

ב-7%-מ-30% מסך כל התקציב ב~1984 ל-23% ב-1985, וזאת כאשר

ההשתתפות העצמית בתקציב עלתה בכ-10%, למרות כל זאת התקציב בשנת

1985 ירד ריאלית לעומת 1984 בקרוב ל-25%.

המגזר הערבי משרת 12% מכלל האוכלוסיה בארץ. התקציבים של

כל המגזר הערבי הם 45 מיליון שקל חדש, 30 ממליון דולר ב-1985,

וזאת כאשר התקציב של כל הרשויות המקומיות בארץ הוא 1,3 מיליארד

דולר. כלומר שיש כאן פער של אחד לעומת חמשה, אמנם קיימת הכרה

בפער של אחד לשלושה, אבל אנחנו חושבים שהפער הוא יותר עמוק, ויש

לנו נתונים המעידים על כך.

בתקציבי הפיתוח המצב הוא עוד יותר גרוע, המקור היחידי לפיתוח

במגזר הערבי - וידוע שרוב הכפרים הערבים נבנו ללא תכנון, ללא

תשתית - הוא משרד הפנים, שמקצה היום לפיתוח 5 דולר לנפש בלבד,

כאשר כל הסכוס הזה מיועד להחלפת צנרת מים, אי אפשר להשתמש בתקציב

הזעום הזה למטרות אחרות, במקומות בהם יש בעיות עם רשת המים,

מייעדים את הכספים האלה לשיקום רשת המים. אי אפשר כלל לפתח שירותים

אחרים,

אנחנו תובעים שיהיה שוויון, אנחנו מודעים למצבה הכלכלי של

המדינה. איננו מבקשים להגיע לשוויון הזה במשך שנה אחת. אנחנו מבקשים

כי תוכן תכנית לשלוש או חמש שנים שבהן ייסגר הפער בהדרגה, והשירותים

במגזר הערבי יהיו שווים ברמתם לשירותים במגזר היהודי.

נשמע עכשיו את דבריהם של המציעים את ההצעות לסדר היום,

ואחר כן את שר הפנים.

אני רוצה לפתיח בכמה משפטים על הפגישה עם כב' שר הפנים ביום

ששי שעבר, חברי המזכירות של הוועד הארצי של הרשויות המקומיות הערביות

באו לפגישה עם כל הרצון הטוב להפסיק את השביתה במידה והם יקבלו

תשובות חיוביות לבעיות האמיתיות שלהם, שאינן מאפשרות להגיש את

השירותים לתושבים. אני חייב לציין שקבלת הפנים היתה חמה מאד, לבבית.

התגובות היו חיוביות מאד, אבל תשובות קונקרטיות שיש בהן כדי לפתור



עי דראושה

את הבעיות, לא ניתנו. שוב חזרו אותן הבטחות טובות שנחנו ראש הממשלה

ושרים בעבר. לכן חזרו ראשי הרשויות המקומיות מן הפגישה אמנם בהרגשה

סובה, אבל הם לא יכלו לתזור לציבור הערבי ולהגיד לו שיש תכנית

לסגירת הפער, תכניה שיש בה כרי לפתור את הבעיה. לכן השביתה נמשכה.

ראיתי מחובתי להעיר את ההערה הזו בתהילת דברי.

עם כל ההערכה שלי לשר הפנים ולעמרתו החיובית, שבישר לנו כי

מבחינה עקרונית הוא סיכם עם שר האוצר על העלאת בסיסי התקציב הרגיל

ותקציב הפיתוח, צריך לזכור שהבעיה שלנו בסקטור הערבי היא בעיה ממלכתית"

כפי שכבר אמר חברי אבו-עסבי, אנחנו הלק אינטגרלי מהמרינה והבעיות

שלנו הן בעיות של המרינה כולה. אני חושב שהנושא הזה הוא מעבר לחילוקי

דעות פוליטיים, והוא צריך לאחד את כולנו כאן בבית הזה וגם בממשלה

ברצון לפתור את הבעיה.

רק אתמול ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והבטחון

הגיעהלכלל החלטה שהמועצות המקומיות הדרוזיות והצ'רקסיות זכאיות

לשוויון בשירותים. אני מברר על הההלטה, אבל אי אפשר להגיד שיהיה

שוויון לדרוזים ולצ'רקסים, ואילו אתם הערבים תהיו מהוץ לתמונה.

הדרוזים והצ'רקסים מהווים 8% מכלל האוכלוסיה הערבית. ומה יהיה גורלמ

של 92% הערבים האחרים?

אני חושב שזכותנו המלאה לתבוע שוויון מלא כאזרחים במדינה,

מה גם שהרשויות המקומיות הערביות הן אולי הגורם הראשי ואולי היחידי

למתן שירותים לסקטור הערבי - שירותי חינוך, בריאות, נקיון וכדומה.

לכן כאשד יש שביתה זה אומד שאין שירותים, שהתמרמרות בקרב התושבים

גוברת, שהיחסים בין יהודים ועדבים מתעדערים. אני אומר במלוא הכנות

שהמצב היום הוא מדאיג ביותר.

ארוני היו"ר, אני מקווה שנצא היום מהישיבה עם דברים קונקרטים

מה צריך לעשות באופן מעשי, ולא עור הבטחות. שבענו הבטחות. ההבטחות

גם אינן עושות רושם. עם הבטחות כאלה השביתה תימשך. ואני אהיה אהד

הקוראים להמשך השביתה של הסקטור הערבי, כי לדעתי המצב הקיים איננו

יכול להימשך. לא יתכן שתימשך האפליה הברורה כלפי הסקטור הערבי.

גם ראש הממשלה הודה בפגישה עם אנשי ציבוד ערביים, שגם אני השתתפתי

בה, שהרשויות המקומיות הערביות מקבלות 30% בלבד ממה שמקבלות

הרשויות המקומיות היהודיות באופן יחסי ושצריך לתקן את העיוות הזה.

הדברים האלה נאמרו לפני כשנתיים בראשית כהונתו של מר פרס כראש

ממשלה, והרבדים האלה חזרו על עצמם. כל השרים אומרים אותם דברים,

אבל מעשית שום דבר לא נעשה.

איננו יכולים להסתפק עוד בעקרונות. על עקרונות בלבד לא

יכולים לחיות. אני מציע שוועדת הכספים תקבל החלטה לכסות את הגרעון

של 15 מיליון דולד, כאשר רבע מהסכום ייגבה על ידי התושבים, ואת

הסכום הנותר יכסה משרד הפנים.

שנית, תגובש תכנית-חומש לסגירת הפער ברמת השירותים. אינני אומר

שתוך שנה אחת יש להגיע לשוויון מלא. עקרון השוויון צריך להתקבל

ויש להכין תכנית-חומש ולהתחיל להפעיל אותה כבר בשנת התקציב הנוכחית.

יש הצעה של ראשי המועצות המקומיות להכפיל את הסכום שהם קיבלו בשנה

שעברה כדי להתחיל ביישום של השוויון שהוא עקרון המקובל על כולם.

גם בהסכם הקואליציוני הקיים יש סעיף על שוויון בין כל חלקי האוכלוסיה,

ללא הבדל דת, גזע, מין וכדומה. הבה ניישם זאת. אני בכל אופן חלק

מהקואליציה וזכותי לבוא ולומר שהסכם קואליציוני יש לכבד ולבצע.

אני מקווה שהעברת הנושא לוועדת הכספים תאפשר למצוא פתרון

לבעיה כאובה שהגיעה למבוי סתום ומסוכן. שמעתם על מצוקתן של הרשויות

המקומיות הערביות, ובכך אין כל חדש, אבל זוהי אולי הפעם הראשונה

שהבעיה מוצגת בפניכם בצורה כה ברורה ומוחשית.

שמעתם את העובדות, אינני רוצה לחזור עליהן, הן נמסרו גם

במליאת הכנסת. אין שום הסבר למצב זולת מדיניות האפליה כלפי

האוכלוסיה הערבית שהיתה נהוגה במשך שנים. אחרת אי אפשר להסביר

מדוע התקציבים של הרשויות המקומיות הערביות מהווים לא יותר מאשר

3%מכלל תקציבי הרשויות המקומיות בארץ, וזאת כאשר הן משרתות

12% מכלל האוכלוסיה. אין כל הצדקה שהממוצע לגבי הסקטור הערבי

יהיה 25%-30% מהממוצע הקיים בסקטור היהודי-

טוענים שהאוכלוסיה בסקטור הערבי איננה משלמת מסים, איננה

נותנת את חלקה. צריך להפסיק את הדיבורים האלה כי העובדות בשטה

הן אחרוה. הציבור הערבי משלם היום את אותם מסים שמשלמים האזרחים

בכל מקום בארץ. משרד הפנים עשה בשנה שעברה הסדרים לפיהם יעלו

הרשויות המקומיות הערביות את המסים ב-170%, והיתה לכן היענות.

היו רשויות מקומיות שהעלו את המסים אף בשיעורים יותר גבוהים מזה.

משרד הפנים הבטיח שאם הרשויות המקומיות הערביות יעלו את

המסים הוא במקביל יגדיל את השתתפותו בתקציבים. אבל מה קרה בפועל?

משקלן של ההכנסות העצמיות ממסים בכלל התקציב עלה מ-25% בשנת 1984

ל-35% בשנת 1985, אבל משקל המענקים של משרד הפנים בתקציב ירד

מ-30% ל-23% באותו פרק זמן. איזו הצדקה יש לכך? איו אפשר לחיות

ענו מדיניות כזו?

אתם חברי הכנסת הרהוקים מן המציאות בסקטור הערבי אולי אינכם

יודעים שהתושבים פדט למסים שהם משלמים תורמים את חלקם גם בעבודות

שונות, ברשויות מקומיות רבות התפתח מנהג שנותנים לו את כל העידוד

לקיים כל שנה מחנה עבודה שאליו מצטרפים התושבים שמבצעים בהתנדבות

עבודות שונות לשיפור פני הישוב בו הם גרים. לאור המאמץ העצמי

הזה של החושבים, הטענות שלהם כלפי משרד הפנים ומשרד האוצר הן לא

רק מוצדקות, אלא שפשוט אין להשיב את פניהם ריקם-

חייבים לבחון מחדש את המדיניות שמתעלמת מן העקרון של שוויון

הזכויות לתושבים. הרשויות המקומיות הערביות הגיעו למצב שבו הן

אינן יכולות עוד לתפקד. השביתה הוכרזה לאחר שהשירותים שותקו,

זה לא רק אקט של מחאה. הרשויות המקומיות פשוט לא יוכלו לפתוח את

שנת הלימודים הבאה.

ועל מה מדובר? בהשוואה להוצאות האחרות של המדינה כאן מדובר

על סכומים קטנים, על כיסוי גדעון של 15 מיליון דולר. אני יכול

להצביע על הקצבות הממשלה למגזרים שמבחינת מספרס אין להשוות אותם

לחצי מיליון תושבי הרשויות המקומיות הערביות. 40 מיליון דולר

הוקצבו לישובי הגולן. ומהם הסכומים שהוקצבו לפרסום ותעמולה

להתיישבות בשטהים הכבושים? כאן ממררים את חיי התושבים בגלל

15 מיליון דולר הדדושים לכיסוי הגרעונות.

הרשויות המקומיות הערביות באות לוועדת הכספים מתוך תקווה

שכאן תהיה היענות לצרכים המינימלים והחיוניים ביותר שלהן. אני

מקווה שמשרד הפנים יחד עם משרד האוצר ימצאו את הדרך לחלץ את -

הרשויות המקומיות הערביות מהמצוקה ויעמידו אותן על בסים שוויוני.



וזי ©ובי

הם מבקשים שוויון, לא יותר, והם אף הציעו להגיע לכך בהדרגה, לא

בבת אחת. הם מבקשים לגשר אוז פני הקער הזה במשך שלוש שנים.

הפניה לוועדת הכספים היא שתפעיל את כל כובד משקלה והשפעתה

כדי שמשרד הפנים יתן את הסיוע לרשויות המקומיות. האוכלוסיה

הערבית במשך שנים התמרמרה, היא הביעה את מחאתה בדרכים פוליטיות

מקובלות. אם היום נאלצו הרשויות המקומיות להכריז על שביתה,

אתם יכולים לתאר לעצמכם מה הביא אותן לכך אנא, הקשיבו לרחשי

הלב של האוכלוסיה הזו שכל בקשתה היא לדאוג לסיפור הצרכים החיוניים

ביותר לילה., אני מקווה שהפעם היא תזכה לאוזן קשבת-

אנחנו נשכנע את המשוכנעים, ועד כמה שאני יודע גם שר הפנים

משוכנע בצורך לסייע לרשויות המקומיות הערביות. חבל ששר האוצר

איננו נוכח בדיון הזה, כי הבעיה קשודה בעיקרה לתקציב. שר האוצר

היה צריו להשתתף בדיון כפי שרבים התפנו כדי לבוא אליו, כי בצדק

ציין חבר הכנסת טובי שהישיבה הזו היא חשובה, אם כי זו לא הפעם

הראשונה שדנים בוועדת הכספים בבעיה של הרשויות המקומיות הערביות.

גם בכנסת העשירית הדהדה בחדרי ועדות הכנסת הקריאה: הצילו. והנה

שוב השלטון המקומי במגזר הערבי עומד כעני בפתח. אני מקווה שהפעם

תהיה חריגה מהנורמה הזו והטיפול יהיה מעמיק יותר.

אני רוצה להפריד בין שתי בעיות. קיימת הבעיה הקונקרטית,

הלוחצת, הקשורה בהעברת 15 מיליון דולר לרשויות המקומיות לפני

שהם ייהפכו להיות 30 מיליון. לפני מספר חדשים הסכום היה הרבה יותר

קטן. לפני שנה הוא היה עוד ייתר קטן. ככל שיתארך הזמן הסכום יעלה

בלי שזה יתרום לשיפור השירותים, כי|הוא יגדל כתוצאה מצבירת חובות

ותשלומי ריבית וריביח דריבית.

לכן הדרישה היא שהוועדה תחליט על העברת הסכום הזה באופן

הוועדה יכולה רק להמליץ). דומני שוועדת הכספים

היא הוועדה היחידה שלהמלצותיה יש תוקף מחייב, כי חיא יכולה לנקלט

חשוב שתדעו את האמת). האמת היא שלוועדה יש

אמצעים כדי לאכוף על הממשלה לקבל את המלצותיה ולבצע אותן. אינה

דומה המלצה של ועדת הכספים להמלצות של ועדות אחרות או למסקנות

שלהן.

וחבעיה השניה, אנחנו יודעים איזה תוקף יש לסעיפים בהסכם

הקואליציוני אם אין קבוצות לחץ התובעות לבצע אותם. בעקרון זוהי

בעיה של מדיניות שספק אם אפשר להכריע בה בפורום הזה.

לו הלכנו באפיק של צדק מינימלי, ובמציאות העגומה הדבר אולי

יישמע מגוחך, היינו צריכים להוסיף לרשויות המקומיות מעל ומעבר

למקובל בסטנדרט ברשויות המקומיות היהודיות, וזאת מסיבה פשוטה

שבכפרים הערבים לא פועלה הסוכנות היהודית ולא פועלים שם עשרות

ארגונים וגופים וולונטרים שיכולים לסייע ולהקל על העומס במתן

שירותים בעיקר בתחום החינוך והתרבות והפעילות בקרב הנוער. אבל

נקח לדוגמה את משרד השיכון. הוא כמעט איננו פעיל במגזר הערבי.

אפשר למנות כאן את כל הגורמים הפועלים בסקטור היהודי שלא תמצא

אותם בסקטור הערבי אם מסיבה אובייקטיבית או מסיבה לא אובייקטיבית

שקשורה במדיניות.

הסכמתו של שר הפנים אמנם באיחור להעביר את הנושא לוועדת הכספים

היתה במקומה, אם כי הרושם הראשון שלו היה שהבעיה עומדת להיפתר

על ירי העברת הסכום של 1.1 מיליון דולר. בינתיים התברר שהרשויות

נדרשות להגיש תכניות ייעול על מנת לקבל את חלקן בסכום הזעום הזה.



מ' ותד

נכון לאתמול הענין לא הוסדר גם לגבי רשויות מקומיות שהגישו תכניות

ייעול והבראה. ביז ההחלמה לבין הביצוע הביורוקרטיה של האוצר ושל

משרד הפנים מערימה קשיים. אמרו כבר קודמי שלא רק שלא מקיימים

הבטחות אפילו של ראש הממשלה בנושא זה, אלא גם כאשר יש כבר החלטות

ספק רב אם הן תגענה לכלל ביצוע. אינני מבין מה ההגיון בדחיה,

מי מרוויח מזה פרט לבנקים. אינני בטוח שהאוצר יוצא נשכר מכך.

נכון שזה קיים לא רק לגבי הסקטור הערבי אלא גם לגבי סקטורים

אחרים ובתחומים שונים, זה כנראה חלק מהמדיניות המוניטרית-כלכלית.

אבל כאשר פורצת שריפה יש לכבות אותה, ומהר.

בסיכום אני מציע שהוועדה תמליץ על כיסוי הגרעון והעברת הכספים

ללא דחיות, פעם אחת אני רוצה לשמוע ממשרד האוצר ומשרד הפנים נתונים

שהם סותרים אח אלה שמביאים ראשי המועצות. במשך שנים אני שומע

אתם צודקים, מה שאתם אומרים זח נכון וצודק, ואין

שום מאמץ לחוכיח שחציבור הערבי מקבל אפילו סכומים שהם שורים לסך

כל המסיס שהאוצר גובה מהם.

לענין השביתה, אני חושב שיש מידה רבה של צדק במה שאומרים ראשי

המועצות. ממילא חם כבר אינם מסוגלים לספק שירותים, פרט לחתימה

על מסמר שהאז רח נזקק לו. כנראח שהדברים מסתדרים מחוץ לכותלי המועצה.

כך שבללית האזרח איננו חש שחוא מפסיד הרבה מאד מן השביתה. אם יום

יבוא וראשי המועצות ימסרו את המפתחות למשרד הפנים שהם ינהלו את

הענינים, עלולה להיות שריפה גדולה. אני מקווה שתהיה מספיק תבונה

כדי למנוע מצב כזה.

כבוד היושב-ראש, חברי חוועדח, נתאר לעצמנו שהגענו למצב שבו

אם יש שביתה או אין שביחה זה היינו חך. זה אומר שהרשויות המקומיות

הערביות לא תפקדו ולא נתנו שירותים לתושבים. לשם מה קיימות רשויות

מקומיות אם לא כדי לתת את השירותים המינימלים לתושבים?

אותו כורדי לא מכחיש שהזכות קיימת, אבל

גם לא נותן" כך גם במקרה זה - לא מכחישים אבל לא נותנים. הבעיה

קיימת, הכל מכירים בה ורוצים לפתור אותה. מדוע לא ניגשים לפתרון

הבעיה? מדוע לא ניגשים לביצוע? אני מכיר את התפישה של היושב-ראש,

שאם יש בעיה צריך לפתור אותה. הבה נקבל החלטה. מח שדרוש כיום זוהי

החלטה מתואמת של ועדת הכספים, משרד הפנים ושר האוצר. השוריון,

חשוב, תכנית החומש היא חשובה. הסטטיסטיקה, הייעול, כל אלה דברים

חשובים. אבל הם אינם צריכים לדחות את ביצועח של ההחלטה.

יש לי הערה לכב' שר הפנים. כאשר היחה הפגנה של ראשי הרשויות

זוהי הפגנה פוליטית-לאומית, שאין לה

קשר למועצות המקומיות. אני אומר לר כבוד השר: אם מחר תשמע שכל

האוכלוסיה הערבית מכריזה על שביתה בענין צודק וקונקרטי, אנא ממך,

תראה את הבעיה כפי שהיא ואל תתחיל להסיט אותה לאפיקים אחרים שלא

יעזרו לא לך ולא לנו-

אני רוצה לבקש מכבוד השר לומר לנו דברים גלויים וברודים. אם

יש החלטה שהתושבים בישובים הערביים, התושבים שהם אזרחי ישראל,

צריכים לקבל פחות מהאחרים, צריך לחגיד להם זאת בגלוי: כן אנוזנו

חושבים, זוהי ההחלטה שלנו, ואיחנו נדע היכן אנחנו עומדים. אם יש

החלטה לחתור לקראת שוויון, צריך לומר שזוהי ההחלטה, זוהי המדיניות.



היו"ר א' י' שפירא ו

לדעת לדעת שכל השביתות, הגם שהן מגבירות את רגשות התסכול

וההתמרמרותן אינן מביאות שום מועלת. אחת הבעיות של הממשלה שהיא

איננה מחליטה. התושבים בסקטור הערבי חושבים שהם מקופחים. הם נוכחים

לדעת שכל ענין המחייב החלטה, נדחה. בחצי,השנה האחרונה לא מחליטים.

מעבירים לוועדה, בודקים, אבל החלטה אין. הדבר החשוב ביותר הוא

להחלים כדי שהם ידעו מה הם מקבלים ומה לא. אחר כר אם ירצו לשבות,

זה עניינם, אבל לפחות ידעו מה הוחלט.

אני מבקש מהשר להציג בפנינו את הדברים בצורה ברורה כדי שנדע

אם יש צדק בטענתם או לא.

כבוד היושב-ראש, חברי ועדה נכבדים, קודם כל אני מ1דה ליושב-ראש

שהזמין אותי להשתתף בישיבה. שמחתי לבוא הגם שבאמת היה לי קשה מאד

לבוא, כי היו לי מספר פגישות חשובות ודחופות שביטלתי אותן מפאת

חשיבות הפגישה הזו עם הציבור הנכבד כאן.

היושב-ראש ביקש שאבהיר אם אכן יש פער, אם אנחנו מכירים בפער,

ומה דעתי על הפער" אמרתי לא אחת ולא שתים גם מעל דוכן הכנסת שאנו

בהחלט נכיר בעובדה שקיים פער. שנית, שאנחנו מכירים בצורף לסגור

פערים; ושלישית, שאנחנו מכירים במגבלות לביצוע הצורף הזה, שכן זאת

לדעת שהפער, אם הוא קיים, איננו תוצאה של שנה אחת או שנתיים; הוא

תוצאה של עשרות שנים, וכף הם פני הדברים מסיבות היסטוריות שאני

בוודאי לא אחראי להן, ואני גם לא בקיא בהתפתחות שהיתה. נכנסתי

למשרד וזו היתה תמונת המצב שמצאתי.

שר הפנים מקבל למעשה את התקציב שלו בהתאם לתקציבים המוקצבים

לכל רשות ורשות, לאמור, אם בשנה שחלפה התקציב של הרשות ברעננה

היה סכום כזה, ושל הרשות בתל-מונד סכום כזה, ושל הרשות באום-אל-פחם

סכום כזה, אני מקבל השנה את אותו תקציב פלום המקדמים מינום הקיצוצים.

כף שלמעשה אני מקבל תקציב נעול וסגור וידי אסורות. אינני יכול להתחיל

לעשות סדר חדש בחלוקת התקציבים, כי אני מקבל את העוגה פרוסה לפרוסות.

אדוני השר, האם אין רזרבה?

אמרתי שאני מכיר בפער, אבל יש לי מגבלות אובייקטיביות לחיסולו

של הפער. מה שיכולתי לעשות גם בעבר וגם בהווה זה לנהל קרב איתנים עם

מי שאני צריף לנהל את הקרב כדי לקבל תוספת תקציב עבור הסקטור הזה,

עבור כל סקטור המיעוטים, אם זה הסקטור הערבי, או הסקטור הדרוזי.

אמרתי בתום השבוע שעבר כאשר ביקרה אצלי משלחת של הרשויות הערביות,

שאינני זוכר את עצמי מנהל קרב יותר סוער בישיבת הממשלה מאשר הקרב

שניהלתי למען הרשויות הערביות. היה זה הקרב תקשה ביותר שניהלתי.

מטבעי אינני איש קרבות, אני מאמין בדרכי נועם ובדרכים נינוחות

לפתרון כעיות. כאן הייתי צריף לצאת מגדרי כדי לנהל מאבק שהייתי

טבור שהוא צודק ולקבל תקציב לכיסוי גרעונות הן לסקטור הדרוזי והן

לסקטור הערבי, וכבר אמרתי שאלמלא עזרתו של ראש הממשלה אינני יודע

אם הייתי מצליח בכף. אני מוסר עובדות כהווייתן.

בזכות המאמץ הזה קיבלתי בשנה שעברה כ-6 מיליון דולר לכיסוי

גרעונות, כאשר 2 מיליון דולר עברו לסקטור הדרוזי ו-4 מיליון דולר

לסקטור הערבי. מזה 1.1 מיליון דולר טרם הועברו, ואתייחם גם לכך.

אומר גם זאת, נכון שהגביה העצמית בסקטור הערבי היתה נמוכה מאד

ולא עמדה בשום פרופורציה למה שקיים בסקטור היהודי. נכון גם שבשנתיים



שר הפנים יי פרץ

האחרונות נעשה מאמץ בסקטור הערבי והגביה העצמית השתפרה. באופן כללי

הייתי אומר שהיום היא הגיעה למינימום הקיים פהות או יותר בסקטור

היהודי, כאשר ארנונה גובים 3.8 ש"ח למ"ר. המקסימום של הגביה בסקטור

הערבי שווה למינימום הגביה בסקטור היהודי, וזו תשובה לחבר הכנסת

הנכבד שאמר כי היום יש גביה שווה בסקטור 'היהודי והערבי. כדאי שנעמיד

אח הדברים על דיוקם, בכלל כדאי לדייק במסירת עובדות, שכן אז יש

לנו תמונה יותר הדה ויותר בהירה, ואני משתדל תמיד לדייק בדברי,

אף על פי כן אני בהחלט משבח את הרשויות הערביות על המאמץ שעשו

לשיפור הגביה. ואני שוב יוצא בקריאה להמשיך בשיפור הגביה כרי להגיע

לגביה עצמית יותר נרחבת ויותר מעמיקה, זה יקל עליכם לנחל אח הענינים

ברשויות המקומיות. אמרתי לכם בישיבה ביום ששי, שהסקטור היהודי עשה

מאמץ בלתי רגיל להעמקת הגביה. היום יש לנו כ-30 רשויות מקומיות

שאינן מקבלות מענק. וכל כף למה? בזכות העמקת הגביה. נוכחנו לדעת

שיש אפשרות לדרוש מן הציבור, והציבור נענה כאשר הציבור נוכח לדעת

שראש הרשות מנצל את ההכנסות לשיפור השירותים ולחזות פני העיר, גם

הוא עושה מאמץ ותורם לכך.

לאחר שדובר כאן על אפליה, אני חייב לומר כמה משפטים בנושא זה.

ברור שאין מדיניות של אפליה. כבר הסברתי שאני מקבל את העוגה כשהיא

פרוסה לפרוסות. אין מדיניות של אפליה. יש אולי מדיניות של אפליה

בכיוון ההפוך, בשנים האחרונות חיו קיצוצים משמעותיים בסקטור היהודי,

בשעה שבסקטור הערבי לא היו קיצוצים. בשנה שעברה קיצצנו 4000 משרוח

ברשויות המקומיות היהודיות, קיצוץ שתורגם למעשה בפיטוריהם של

5000 עובדים, ולאו מלתא זוטרתא היא. במקביל לא עשינו שום קיצוץ

בכוח אדם בסקטור הערבי.

אין שם מה לקצץ.

אם היתה אפליה, היא היתה בכיוון הפוך,

אבל הבסיס הוא שונה.

בכל רשות מקומית הבסיס הוא שונה. אני מדבר על מדיניות.

לפני שבאתי לכאן ביררתי שני פרטים. שאלתי מה קיים בקו האשראי,

האם יש שוויוניות או לא, נמסר לי על ידי עובדי המשרד - והאיש הבכיר

במשרד פרט למנכ"ל נמצא לידי והוא יכול לאשר את הדברים - כי בקו

האשראי יש שוויון מלא בין הסקטור היהודי והערבי. בעבודות ביוב ומים

יש אפילו עדיפות לסקטור הערבי על פני הסקטור היהודי.

לא הבנתי את דבריך, אדוני השר.

אני מדבר על תקציבי פיתות לביוב ומים.

ע' דדאושה;

בכמה רשויות מקומיות ערביות יש ביוב?

חלה ההקדמות גדולה בענין זה, כל הזמן נוקט המשרד במדיניות

של התקדמות וסגירת פערים. אין שום צל של ספק בענין זה,



שר הפניס יי פרץ

אני רוצה לחזור לענין הארנונה. סכום הארנונה שנגבה בסקטור

הערבי מגיע ל-1.6%מהסכום הכללי של הארנונה שגובים בכל הרשויות

המקומיות במרינה.

היו"ר אי י' שפירא; '

הטענה שלהם היא שהם משרתים 12% מכלל האוכלוסיה ומקבלים 3%

מכלל התקציבים.

בארנונה הגביה שלהם מגיעה ל-1.6% מכלל הגביה.

אי עזאיזהו

הנתון הזה יש בו כרי להטעות"

זהו סקטור עני שאין לו רכוש, שאין בו תעשיות.

אני לא הייתי מביא אח הנתונים האלה אלמלא שמעתי כל מיני מספרים

ואחוזים שנזרקו להלל. על מנת לשמור על איזון ולתת תמונה הרה אני

מרשה לעצמי למסור את הפרטים הללו שהם אמיתיים ומדוייקים. אמת היא

שהסקטור הערבי איננו עשיר בפרוייקטים, אבל יש עור אמת שהאזרח הערבי

באופן פרטי יש לו פעמים רבות נכסים והכנסות הרבה יותר גדולים מאשר

ליהורי ברימונה או בקרית שמונה, בשעה קו מהאזרח היהורי ברימונה או

אשרור גובים ארנלנה יותר גבוהה מאשר בכפר הערבי.

הסטטיסטיקה מוכיחה את ההיפך.

אם אתם אומרים שהסקטור הערבי הוא עני, אני מוכן להביא לכם

מחקרים שאתם מורעים להם המראים עד כמה הוטב מצבו של הסקטור הערבי

מאז קום המדינה או בהשוואה לסקטור הערבי ביררן, או בסוריה או בלבנון.

יש להשוות את מצבו של הסקטדר הערבי בישראל עם מצבו של הסקטור

היהורי במדינה. אנחנו חלק מהמדינה, ולא איכפת לי מה קורה ביררן

או בסוריה.

כיוון שנקבתם כאן במספריס ובאחוזים וציירתס כאן תמונה קיררת,

אני חושב שחובתי כשר לאזן את התמונה ולהביא עוברות מרוייקות. זהו

תפקירי, ואינני מוסר כאן שום נתרן מטעה, ואין לי שום מגמה ושום ענין

להטעות.

אשר לדרישות הקונקרטיות של המשלחת שהיתה אצלי ביום ששי, אני

חייב קורם כל לומר שאני רואה עצמי נפגע מהיחס אלי. עשיתי מאמץ גדול

לקבל מייר את המשלחת. קיבלתם את חברי המשלחת ביום ששי. ומי כמוכם

ומי כיושב-ראש יורעים ער כמה אצלנו יום ששי הוא יום בהול. בשעה

לא מוקרמת קיבלתי אתכם במלוא ההבנה ובמלוא היחס והאמון. היה אפילו

הסכם עם חבר הכנסת רראושה שקבלת פני הציבור הזה מותנית בהפסקת

השביתה. אני ראיתי בזה סטירת לחי.

אמרנו שאם תהיה היענות חיובית לבקשות, הם יפסיקו את השביתה.

זה לא מה שסוכם בינינו.

זה מה שנאמר.

סוכמו דברים אחרים.

לא היתה היענות חיובית.

היו שלוש בקשות קונקרטיות. הבקשה הראשונה היתה לדאוג להעברת

הסכום של 1.1 מיליון דולר לכיסוי הגרעון כשארית מ-4 מיליון דולר

שאושרו בשנה החולפת. אני חושב ששלוש הדרישות הקונקרטיות שלכם, שעליהן

הצהרתם מראש ושבגינן נקבעה הפגישה, קיבלו תשובות חיוביות. הבקשה

הראשונה היתה לשחרר את הסכום של 1.1 מיליון דולר. אמרתי שניתנה

הוראה לשחרר את הסכום, למרות שהשביתה נמשכת ולמרות שפקידים בכירים

במשרדי אמרו לי שבעידן של שביתה מן הראוי אולי לא להעביר את הכסף

הזה. בכל 1את נתתי הוראה להעביר את הסכום כי אני רואה בו חוב.

אבל אינני יכול לעשות פלסתר את החלטות הממשלה. החלטת הממשלה אמרה

שאותם 4 מיליון דולר יועברו בתנאים הבאים: שליש מהסכום יועבר בו

במקום; שליש מהסכום יועבר לאחר שיוגשו דו"חות, והשליש הנותר

יועבר לאחר שיוגשו דו"חות התייעלות. זו היתה החלטת ממשלה שנתקבלה

פה אחד. תבינו שאני כשר בממשלה אינני יכול למעול בתפקידי ולהעביר

כספים בניגוד להחלטת ממשלה וללא דו"חות התייעלות"

אני חייב לציין שדו"ח התייעלות בא להראות שאכן הוכנה תכנית

ייעול לישוב הערבי. אני חושב שאם אני עומד על כר שיעבירו למשרדי

דו"חות התייעלות אני עושה בכך שירות טוב לאזרחים ברשויות הערביות.

מה דרשנו כאן? מה הקושי להעביר אלינו דו"ח התייעלות? יתרה מזו,

אמרתי שלא אדקדק בקוצו של יוד בדיונים על הדו"ח היה. אני חושב

שבכך עשיתי אה המקסימום שאני יכול לעשות.

הדרישה הראשונה נענתה בחיוב. מה היתה הדרישה השניה? הדרישה

השניה היתה הגדלת בסיס התקציב, אמרתי לחברי המשלחת הנכבדים; אתם

מתפרצים לדלת פתוחה. עוד בטרם פניתם אלי, עוד בטרם החלה השביתה,

נפגשתי פעמיים עם שר האוצר. נפגשתי עם השר ביחידות, נפגשתי עם אנשי

המשרד וניהלתי אתם דו-שיח מאד סוער, מאד לוהט, כדי להגדיל את בסיס

התקציב של הרשויות המקומיות הערביות. מה אפשר לבקש עוד משר הפנים?

יש לנו שר אוצר חדש. הבקשה היתה לתת לו חדשיים ימים כדי

ללמוד את הנושא. לא יכולנו להתקבל אצלו לפגישה לפני המועד שהתקבלנו.

אבל ברגע שניתן לנו אור ירוק נפגשנו אתו פעם ופעמיים.

אני מצהיר כאן בפני הציבור, ויושבים כאן אנקיים שהיו אתי

בישיבה, דרשתי את התקציבים לרשויות הערביות באותו להט כפי שדרשתי

זאת לעיירות הפיתוה היהודיות, באותו להט ובאותו לחץ.

הם קיבלו ואנחנו לא..

הם לא קיבלו דבר.

מסרתי לחברי המשלחת שיש לי תשובה עקרונית חיובית משר האוצר

שאכן יוגדל בסיס התקציב. אמרתי לכם שאינני יכול לנקוב במספרים

כיוון שעדיין אנשי משרד הפנים ומשרד האוצר יושבים יהד ועושים את

העבודה בשטח. לא יכולתי לנקוב במספרים, כי לי לא היו מספרים.

האם אין זו תשובה חיובית? זוהי בהחלט תשובה חיובית. אינני מבין

היתה קבלת פנים יפה, אבל תשובות



שר הפנים י' פרץ

קונקרטיות לא קיבלנו. אני חושב שזוהי תשובה קונקרטית, מכובדת

ואמינה.

זוהי תשובה ישנה מאד. לפני שנתיים שמענו מראש הממשלה אותם

דברים.

כאז מדובר על הרחבת בסים התקציב לשנת 1986. את הדרישה הזו

לא העליתם אף פעם.

העלינו אותה בפני מנהל מחוז הצפון.

היתה דרישה שלישית שהעליתם בנושא אחר, לא בנושא התקציב, אולי

זה לא קשור לוועדת הכספים, אבל אציין זאת. העליתם את הנושא של ועדות

תכנון מקומיות. הגם שזהו נושא פרובלמטי, נושא עדין ורגיש, אמרתי

לכם בו במקום, בלי להתייעץ עם צמרת המשרד, שאני בהחלט מוכן להקים

ועדה שתבדוק את הנושא. מה אתם רוצים שאגיד לכם מייד,שאני חותם?

שאני מקים ועדת תכנון מקומיות בכל כפר במדינת ישראל? אמרתי שאני

מקים ועדה ואני מעמיד בראשה את המשנה למנכ"ל, שהוא האיש המיומן

בנושא, את מר מרקוביץ, שיבדוק את הנושא.

אלה הם שלושת הנושאים שהעליתם. לדעתי קיבלתם תשובות מכובדות,

אמינות וחיוביות על כל הדרישות שלכם. הייתי מאד מאוכזב ומופתע לשמוע

שממשיכים בשביתה. אני מכבד את המשלחת, אבל אתם צריכים לעמוד על

המשמר ולא להיסחף אחר כל אחד שמנסה להיות קיצוני. ואתם מספיק מכובדים,

מיושבים ומאוזנים לא לתת יד לאנשים בעלי עמדות קיצוניות להסיט אתכם

מהעיקר.

לגופו של ענין, אני מוכן לעמוד מאחורי כל מה שאמרתי לכם,

בתנאי שהשביתה תסתיים. יתר על כן, יש לי תשובות יותר קונקרטיות

בנושא של הרחבת בסיס התקציב. זה לא חופף את הדרישות שלכם. האוצר

איננו יכול להרשות לעצמו במצב הכלכלי הקשה להיענות לדדישות על

סכומים בסדר גודל כזה. יש לי תשובות קונקרטיות, אבל אינני יכול

לנהל כאן משא ומתן, ובוודאי לא כאשר השביתה נמשכת. זהו עקרון.

אי אפשר לבוא לשר עם אקדח ברקה ולומר: או שאתה נותן, או שאנחנו

יורים. זו לא דרך מכובדת, היא איננה מקובלת על ממשלת ישראל. כל עוד

השביתה נמשכת איננו יכולים לשבת ולדון על פרטים.

אני מבקש מכם: תנו הוראה לסיים את השביתה. נקבע ישיבה נוספת

להמשר הדיון. יש לי תשובות יותר קונקרטיות.

מהן התשובות היותר קונקרטיות, אדוני השר?

תסיים את השביתה ואהיה מוכן לומר לך.

אייר לבקשה לבנות תכנית לשלוש, ארבע או חמש שנים לסגירת פערים,

אתם מצפים ממני שמייד אגיש את התכנית? אתם הרי אנשים בעלי נסיון,

אולי בעלי נסיון ציבורי יותר גדול משלי לפחות בתחום של הרשויות

המקומיות, ואתם מבינים יפה שאי אפשר לעשות זאת כלאחר יד. כדי להכין

תכנית צריך להושיב צוות של אנשי הרשויות הערביות יחד עם אנשים

ממשדד הפנים, שישבו ויעשו ימים כלילית כדי לבדוק את הנושא, ללמוד

אותו, ויגישו לנו הצעה לתכנית. מה פירוש הרבר שיצאתם מאוכזבים

מהפגישה? התאכזבתם מכר ששר הפנים לא הגיש לכם מייד תכנית-חומש?



שר הפנים י פרץ

ובנושא של תכנית חומש אני מוכן שנקים צוות שיבדוק את הגושא,

צוות של המשרד ונציגי הרשויות. אבל תייבים לדעת מראש כי העובדה

ששר הפנים מכין תכנית חומש עדיין איננה מבטיתה לכר כיסוי מיידי.

מי כמוכם יודע שאני תלוי בשר האוצר. ועם כל הכבוד לשר האוצר

ולידידות בינינו, הוא לא נענה מייד לכל פניה שלי וחותם על ההמחאה.

אבל אני בהחלט מוכן שנכין במשרד תכנית חומש, נגיש אותה לשר האוצר

ונתמודד על כך.

אשר לגרעון של 1985, למעשה לא היה צריר להיות גרעון, כי אם

מכסים את הגרעון של 1984 לא צריר להיות גרעון ב-1985. אף על פי כן

אני מוכן לבדוק את הענין. תגישו דו"חות ואנשי המשרד יבדקו אותם.

הנה אני נותן לכס תשובות חיוביות לא לשלוש נקודות שהעליתם

אלא להמש נקודות.

אני חושב שהמשכה של השביתה איננו משרת את האינטרסים שלכם,

איננו משרת את האינטרסים של התושבים שלכם, ובכלל לא מקורת שום דבר

קונסטרוקטיבי. תפסיקו את השביתה, תשלחו אלי משלחת, נשב יחד ונדבר

על דברים קונקרטיים. אתם מכירים את יחסי אליכם. על יחסי כלפי

הסקטור הערבי הצהרתי בנאומי הראשון בכנסת, ולא יריתי דברים מהמותן.

היו לי שבעה ימים נקיים כדי לחשוב מה לומר באותו נאום, ואם מצאתי

לנכון לומר את מה שאמרתי זה רק מפני שאני מכיר בהחלט בחשיבות של

מרקם -יחסים תקין ומכובד בין הסקטורים היהודי והערבי.

בשעה 11.30 השר חייב ללכת לישיבה של ועדת השרים, אבל יישאר

עמנו מר הכט שהוא הבקיא בנושא.

חי רמוז?

אני מבקש להעלות הצעה בנוכחותו של השר. התרשמתי מהרצון הטוב

והכנה שלו לטפל בנושא. יחד עם זה יש לסקטור הערבי תחושה שהוא מקופח.

אני מבין את הדרישה שלך, אדוני הקור, להפסיק את השביתה. האם יהיה

מקובל עליר שחברים מוועדת הכספים שייבחרו לכר יהיו מעורבים בנושא?

מצד אחד הסקטור הערבי ייענה לפנייתך ויסיים את השביתה, ומצד שני

אנחנו נעקוב מקרוב אחרי הפגישות שלכם, נשמע אותם, נהיה בקשר עם

העובדים במשרדר, וזאת על מנת לקדם את הענין שאתה מאמין שהוא זועק

לשמים ותובע פתרון.

אין לי התנגדות לכר.

חי רמוז?

אתם תעשו מחווה, אנחנו נהיה מחוייבים לענין, והשביתה תסתיים.

היו"ר אי יי שפירא?

אם תסיימו את השביתה, אני מוכן להקים ועדת משנה של ועדת הכספים

שתעקוב באופן שוטף אחר התקדמות הענינים. אדאג שבוועדת המשנה יהיו

חברים שאתם סומכים עליהם, למשל חבר הוועדה יאיר צבן. אולי הגעה זו

תאפשר לכם לסיים את השביתה ובכר להיענות לפניה של השר. ועדת הכספים

מצדה תתן גיבוי מלא לשר. אני בטוח שיש לו רצון טוב. אם תפסיקו

את השביתה אני מוכן שעוד לפני הקמת ועדת המשנה נזמין את שר האוצר

ואת שר הפנים לוועדה ונקיים כאן דיון משותף.אחר כר אקים את ועדת

המשנה, ובלבד שתפסיקו את השביתה.

כמי שהשתתף בצוות שטיפל בנושא ודאג להקצאת המשאבים אני

יכולה לומר שכאן קרה מה שקרה לכספים שהוקצו להתיישבות. העברת

הכספים אושרה לפני שמונה חדשים ועד היום הכספים לא הגיעו לתעודתם.

אני יכולה להצטרף לפניה להפסיק את השביתה, כי גם עלי מקובל

שברגע שנכנסים למשא ומתן ומטפלים במצב השביתה צריכה להיגמר. אבל

המצב כפי שהוא היום הוא בלתי אפשרי, והוועדה חייבת לטפל בו. אבל

הוועדה חייבת גם לבדוק מה קרה מאז נתקבלה ההחלטה ולהסיר את

המחסומים בדרך לביצועה.

אני מבין ששר הפנים תומך בחלק מהדרישות.

היו"ר א' י' שפירא;

שר הפנים איננו רוצה שאנשים ירגישו הרגשת קיפוח.

כאשר נמצאת כאן משלחת כה נכבדה של ראשי הרשויות המקומיות

הערביות, מדוע לא נעשה מאמץ- שגם שר האוצר יהיה נוכח בדיון על מנת

לסגור ענין לפחות מבחינה עקרונית?

אדוני השד, כאשר עובדים מכריזים על שביתה, נשמעת לעתים טענה

משפטית-פורמלית שהשביחה איננה חוקית כי לא ניתנה אזהרה מוקדמת עליה.

אבל שביתה היא דרך לגיטימית למאבק, ואסור להפוך אותה לפשע. מי שאומר

שכיוון שהם שובתים אין מה לדבר אתם, חופך את השביתה לדבר לא

נורמטיבי. מקובל בעולם שיש שביתות גם של עיריות. אני מסכים לכל

הידברות, אבל אל נתייחס לשביתה כאילו זה מעשה שלא ייעשה.

בוועדה קיים נוהג של התייעצות סיעתית.אני מציעה לחברי המשלחת

לצאת לשעה קלה להתייעצות ולהודיע לנו על החלטתם. הנסיון מוכיח

שמעורבותה של הוועדה והמעקב שלה אחרי ביצוע החלטות, יש להם השפעה.

שי עמר;

אני תומך בהצעה של חבר הכנסת רמון אבל אני מציע להגביל זאת

בזמן ולא להשאיר זאת פתוח.

ראשי הרשויות יתייעצו ויתנו את תשובתם. אינני דובר בשמם.

אני שואל את השר האם אפשר לקבוע פרק זמן קצוב לעבודתה של הוועדה

בראשותו של מר מרקוביץ שעוסקת בנושא התכנון?

אני מבין שתהיה הידברות עם שר האוצר, אבל האם ניתן להעביר

לרשויות המקומיות באופן מיידי סכום מסוים על חשבון הסיוע כדי

להקל על המצוקה שלהן ולכסות גרעונות שהצטברו בשנה שעברה?

שר הפנים יי פרז;

סכום מיידי ניתן כאשר הוחלט על הקצבה של 4 מיליון דולר.

שליש מהסכום ניחן באופן מיידי. (עי סולודר: אבל הוא לא הגיע ליעדו).

בוועדח הכספים יש חברים שאינם מוכנים להשלים עם קיפוח .

השר אמר שהפער הוא תוצאה של עשרות שנים ולא ניתן לגשר על פניו

בבת אחת, אלא צריך לעשות זאת בשלבים.



היו"ר א' שפירא

אני מציע שתפסיקו את השביתה. אם תפסיקו את השביתה אקח

על עצמי לטפל בענין. אזמין את שר האוצר ואח שר הפנים ואדאג

לכך שעוד לפני יציאה הכנסת לפגרה הנושא יסוכס. ב-7 באוגוסט

יוצאת הכנסת לפגרה, אם כי לווערת הכספים לא תהיה פגרה, אנהנו

נחייב את משרד הפניס לתת את התשובות תוך שבועיים ימים. אני

אבקש פגישה אצל ראש הממשלה עם שר האוצר ושר הפניס, אפנה אליו

כיושב-ראש ועדת הכספים, אס תסיימו היום את השביתה.

הם צריכים להתייעץ על כך עם המזכירות- הם יחזרו למזכירות,

יקיימו את ההתייעצות ויתנו לך את התשובה תוך יומיים.

חשוב שנשמע דברים יותר ברורים מה עליהם להביא בפני המזכירות

להתייעצות.

היו"ר א" יי שפירא;

אני מציע שבעוד שבועיים נקיים כאן ישיבה מסכמת. תוך שבועייס

נקבל תשובה תכליתית ממשרד האוצר וממשרד הפנים מה חם יכולים לתת

לכס ומה לא. בפרק הזמן הזה של שבועייס תקיימו קשר עס משרד הפנים,

ואם תראו שמה שהם מציעים לכם איננו עונה על ציפיותיכס, מייד תתקשרו

אלי, ואז אקיים את הפגישה אצל ראש הממשלה עם שר האוצר שר הפנים.

אני אוריע לראש הממשלה שאתם הפסקתם את השביתה לפי בקשתי לשבועיים

כדי לאפשר דיונים עניניים.

ש' עמר נ

אני מציע שנקבל תשובה היום על סיום השביתה.

ההרכב של המשלחת שמופיעה בפנינו היום איננו מקרי. יושבים כאן

אנשים שניהלו את המאבק ועומדים בראשו. אינני מבקשיס מכס להחליט

היום, אנחנו מבקשים שאתם שישבתס עמנו היום ושמעתס את הדברים תצאו

מכאן עם המלצה לגוף היציג שלכם להיענות לבקשה. אני משוכנע שאם חברי

המשלחת ימליצו בפני הוועד על הפסקת השביתה, הוא יקבל את ההמלצה.

השבועיים יתחילו מהיום בו אקבל את תשובתכם על הפסקת השביתה.

ת' טובי;

האם השר מוכן להתחייב שהוועדה לענין התכנון תסייס את עבודתה

תוף פרק זמן מוגדר?

אני גס מבקש שהוועדה הזו תמליץ בפני שר האוצר ושר הפנים להעביר

לרשויות המקומיות סכום מסוים כמקדמה עד לסיוס הבירור"

שי עמר;

אני רוצה לשכנע את ראשי הרשויות המקומיות לקבל החלטה על סיוס

השביתה מהר ככל האפשר. הפגישה של היום עם שר הפנים סוללת את הדרך

לפתרון הבעיה. לכן חשוב שמספר שעות לאחר סיוס הישיבה תודיעו

ליושב-ראש ועדת הכספיס שאתס נענים לפניה ומפסיקים את השביתה.

כל דחיה תקטין את האפקט של הישיבה של היום.

ג' גדות;

אני מודע לבעיות של המגזר הלא יהודי, לבעיות האמיתיות וגם

לחלק מהדברים שאינם אמיתיים. אני בהחלט מודע לתחושת הקיפוח הקיימת

במגזר הזה, ואני סבור שהמצב מחייב טיפול. יש דבריס אובייקטיביים



ג גדות

ויש דברים סובייקטיביים, ולא כל הדברים הם בדיוק בפי שהם מוצגים.

בולנו היים במדינה יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, ויודעים אוו

המצב.

אני סבור שהמשלחת היושבת כאן צריכה לקבל את עצתו של היושב-ראש.

ברור לנו שאתם צריכים לקבל לכך את הגיבוי' של הוועד שלכם ואת הסכמתו,

אם תצאו מכאן מרוצים סביר להניח שתמליצו בפני חבריכם להיענות

לפניה של היושב-ראש, שהיא הגיונית ונכונה. אני מקווה ומאמין שאכן

כך תעשו. אני גם משוכנע שכל הנקודות שהעליתם יידונו באותו פרק

זמן סל שבועיים וגם יזכו לתשובות עניניות.

השביתה איננה מטרה בפני עצמה אלא היא אמצעי להשגת מטרות.

לדעתי, לאור הדיון שהתקיים כאן והדעה האחידה שביטאו חברי הוועדה

והיושב-ראש בראשם, ההצעה של היושב-ראש נראית לי. אני יודע שלחברי

המשלחת תהיה בעיה אם הם לא יחזרו למזכירות של הוועד הארצי עם

דברים קונקרטיים. אבל ההצעה היא קונסטרוקטיבית, אני ממליץ בפני

חברי לקבל אותה ולהפסיק את השביתה לשבועיים כדי לתת שהות לקיים

את המגעים עם ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים.

אתם תקבלו את התשובה.

אני רוצה להשמיע הערה גם באזני חברי המזכירות. אנחנו חברי

הכנסת שותפים למאבק שלכם. אם יהיה צורך בשביתה כללית נעמוד מאחוריכם

במאבקכם. אבל כאשר מועלית הצעה כה רצינית וכנה, דעתי היא שיש

להיענות לה בחיוב.

תודה לחברי המשלחת,

"רב תכליתי" או "נעורים", "לכל צמוד", "גמיש" או "2000"; "לחיילים",

"למתמיד" ו"חודשי צמוד לדולר",

הארכת תכנית החסכון "צמד חלוקת רווחים"

היו"ר א' י' שפירא;

אנו עוברים לאישור תכניות חסכון.

ח' רמוז;

לאחר שרוב המסקנות האישיות בדו"ח ועדת-בייסקי יושמו, אין מניעה

לאשר את תכניות החסכון. אני רק רוצה לומר ליושב-ראש כי העובדה שוועדת

הכספים נהגה כפי שנהגה בענין היתה גורם מכריע בשיקוליו של שר אחד

לפחות איך להצביע בממשלה בענין השעייתו של מר רקנאטי. ההודעה של

הוועדה שהיא לא תאפשר לממשלה לעבוד עם בנק דיסקונט היא שהביאה לכך.

בנק אחד עדיין חייב לנו חוב. החלטנו לבקש מהבנק פרטים על תנאי

הפרישה של היושב-ראש. אינני מתכוון לעכב כרגע את אישור התכניות,

אבל זה לא אומר שבעתיד לא נדרש מהבנק דיווח על תנאי הפרישה,

היום אצביע בעד אישור תכניות החסכון.

ברור שלאתר מה שקרה אתמול אין טעם להמשיך בסנקציות, אבל עדיין

קיימת הבעיה של היושב-ראש לשעבר של מועצת המנהלים של בנק לאומי,

תנאי הפרישה והפיצויים שקיבל. אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש,

שתטפל אישית בענין ותביא לנו את הנתונים. אני מבקש שתקה על עצמן

להסדיר את הענין.

תואיל למסור לראשי הבנק שאיננו רוצים לנקוט בשום צעד נגד הבנק

בענין זה.

די תיכוז t

אבל אנחנו מייפים אח כוחך לטפל בענין.

צריך לאשר את השינויים בתכניות החסכון. יחד עם זה לאחר שמירב

ההמלצות האישיות שבדו"ח בוצעו, הגיע הזמן שהוועדה תדון בחלק המהותי

של הדו"ת.

אני מודיע שוועדת המשנה תתחיל לדון כבר ביום שלישי הבא בקטע

שמדבר על קופות הגמל.

אתייעץ עם היועץ המשפטי של הכנסת ואשאל אם ועדת הכספים יכולה

להיכנס לרשות הפרט ולדדוש נתונים על פיצויים, שכר ותנאי פרישה.

אבדוק את הענין.

לאשר את התיקונים המוצעים בתכניות החסכון.



החלטה בדבר קביעת שיעור דמי כיסוח לפי החלסת משכורת נושאי

משרה שיפוטית, התשמ"א-1981

לפני שלושה חדשים קבעה הוועדה שיהיו דינים חדשים של אשפוז

בשירותים רפואיים, נאמד שנושא משדה שיפוטית ישלם להבטחת זכויותיו

דדך ניכוי ממשכורתו דמי ביטוח בכל חודש כמו דמי חבד בקופת חולים.

ואולם - וזה העוקץ - נושא משרה שיפוטית שהוא כבר חבר בקופת חולים

ישלט למדינה דמי ביטוח כאמור בשיעוד מוקטן שתקבע ועדת הכספים של

הכנסת.

השאלה היא מה יהיה אותו שיעור מוקטן שישלם אותו נושא משרה

שיפוטית כדי שהוא יקבל את השידותים המיוחדים. ההצעה היתה שהשיעור

יהיה 30%מאותם דמי חבר.

יי זי אמיד;

מדוע לא יהיה שוויון בתשלומים של נושאי משרה שיפוטית?

מדוע מי שאיננו חבר קופת חולים ישלם 100%, ומי שהוא חבר קופת

חולים ישלם 130%?

נאמר שרק 70% מהמם האחיד הולכים לקופת חולים, ואילו 30%

הנותרים לפעולותיה של ההסתדרות. ההנחה היא שאותו נושא משרה שיפוטית

נהנה מחברותו בהסתדרות ומפעולותיה.

אני מביא את ההחלטה לאישור.

נושא משרה שיפוטית החבר בקופת חולים ישלם למדינה דמי ביטוח

בשיעור 30% מדמי הביטוח שהיה משלם אילולא היה חבר בקופת-חולים.

תחילתה של ההחלטה ביום 1 באפריל 1986.

הצעה לסדר היום

הצעה לסדר היום לתבר הכנסת אמיר.

בשבוע שעבר אישרה הוועדה הנחות ממס הכנסה לישובים באזורי פיתות

ובשטתי התיישבות. אני מבקש להציע שינויים בטבלה קול הישובים שאישרה

הוועדה.

הטבלה לא אושרה עכשיו בוועדה אלא מזמן.

גם אני מבקשת להכניס תיקונים בטבלה.

תמציאו לי את שמות הישובים שאתם מבקשים לכלול בטבלה.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.15)