הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוסוקול מס' 324

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום רביעי, י"ח בסיוון התשמ"ו - 25.6.86, בשעה 00;9

חברי הוועדה;

א' י' שפירא - היו"ר

זי אמיר

יי ארידור

יי ארצי

גי גדות

פי גרופר

די דנינו

אי ויינשטייו

י' כהן

ש' עמר

ח' רמון

מי שטרית

בי שליטא

ש' בן-שלמה

גי שפס

די תיכוו

מוזמנים;

יי ברון - הממונה על הכנסות המדינה

א' שר - החשב הכללי

א' יונס - משרד האוצר

ע' ווהל - משרד התעשיה והמסחר

צ' דורי - משרד רותעשיה והמסחר

עי גליל - יו"ר מועצת המנהלים של אלרון

א' חניס - אלרון

ב' פלד - מנכ"ל אלסינס

אי לנדאו - אלסינט

אי קרשנר - מזכיר הוועדה

אי דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

טי אלחנני - יועצת כלכלית

רשמה;

אי ברק

ערבות מדינה לאלסינט בע"מ (25 מיליון דולר)

אוריון חברה להשקעות בע"מ (10 מי ש"ח)

כור הנפקות בע"מ (סדרה 3 - 36 מי ש"ח)

(סדרה 4 - 16.5 מי ש"ח)

כלל הנפקות לתעשיה בע"מ (סדרה וי, 15 מי ש"ח)

אי.פי. כלל, בנין בע"מ (סדרה אי, 4.5 מי ש"ח)

אזורים חב' להשקעות בפיתוח ובבנין בע"מ (סדרה 3, 4.5 מי ש"ח)

משאבים חב' להנפקות של בנק המזרחי המאוחד בע"מ (סדרה 84, 15 מי ש"ח)

צווים לעידוד החסכון (פטור ממס הכנסה)אמיסיה של תדיראן

הנפקות (1986) בע"מ



ערבות מדינה לאלסינט בע"מ (25 מ' דולר)

אני פותח את הישיבה.

הוזמנו אנשי אלסינט להסביר במה רברים. לפני בן מר ברון מבקש להסביר את

ההסדר שהוא מציע, אבל הוא מבקש לעשות זאת שלא בנובחות האורחים.

יש לי שאלה לסדר בעניו הסיוע, באותו נושא.

אני פונה אליך, מר ברון, לא יבולה הממשלה להכין תבנית הבראה למפעל שקטע

חשוב מתוך תבנית ההבראה תלוי ו/או לא תלוי באישור וערת הכספים. בעצם תבנית

ההבראה של אלסינט התחילה, באשר הפניה לוועדת הבספים נעשית מאוחר, ובעצם אתם לא

מותירים לנו ברירה אלא לאשר את התבנית, שבן מרביתה באמצע הדרך. הסעיף האחרון

שעדיין נותר פתוח הוא הסעיף שקשור באישור ועדת הבספים. תיאורטית יבולה הוועדה

להחליט שהיא לא מאשרת את ערבות המדינה ואזי בל דומאמצים שלבם עולים בתוהו.

למה תיאורטית?

אם אתה לא גומר את התבנית במיקשה אחת היא לא תצלח. לבן אני בא ואומר,

רבותי, אתם מכינים תבנית ואתם נזקקים לאישור של ועדת הבספים. אז בעת ובעונה אחת

לפני שאתם יוצאים לדרך באשר התבנית מאושרת על ידי הממשלה או ועדת השרים לענייני

בלבלה, לפי דעתי, אתם חייבים לבוא לבאן עם בל התבנית ולקבל אישור ועדת הבספים.

שבן המצב פרדובסלי. יבולה הממשלה לאשר את הקטע שלה והוועדה לא תאשר את הקטע

שלה, ולבן התבנית לא תצא לדרך.

לבן אני מבקש בפעם הבאה באשר יש לבם תבנית שקשורה לוועדת הבספים, תבואו בעת

ובעונה אחת ולא באיחור של חודשיים-שלושה.

אני לא עשיתי אישית שום הסדר עם חברת אלסינט ובל הנושאים הקשורים. את זה

החשב הבללי בוודאי יסביר. בל מה שעשיתי הוא מתן פרה-רולינג, חוות-דעת מוקדמת על

בעיות דומיסוי אם ובאשר ההסדר הזה יבנס לתוקפו. שום דבר אחר לא עשיתי בהכנסות

המדינה. לבן ההערה שלך צריבה להיות מופנית למי שערך את ההסדר.

אני אראה לך שחלק מההסדר תלוי בך.

אי שר;

ההסדר עצמו הוא מכלול גדול ומקיף שמביל הרבה מאוד אלמנטים שרובם אינם

קשורים בוועדת הבספים. אחד מהם הוא אלמנט שקשור בוועדת הבספים. מאחר ואין סמבות

לממשלה לתת ערבות ללא אישור ועדת הבספים, לבן הוועדה שטיפלה בנושא ממליצה ליצור

מסגרת, ובמסגרת הזאת היא באה לוועדת הבספים. הוועדה יבולה לאשר או לא לאשר.



די תיכון;

אתה לא משאיר ברירה לוועדה.

אי שר;

אני כן משאיר ברירה.

ההסדר הזה הוא בן הרבה סעיפים שכל אחד מהם הוא נדבך. יחד עם זה אי אפשר

להגיד שאחד לא עומד עם השאר. אני חושב שזה נדבך חשוב ולפן אנחנו באים פתוח

לוועדה, בניגוד למה שנאמר בשבוע שעבר, כאילו ההסדר הזה הוא הסדר סודי. אני

מצטער אם נוצר הרושם הזה. זה הסדר פתוח, יש לו תפוצה רחבה, הוא מובא לפני הוועדה

ככתבו וכלשונו. הכול גלוי ופתוח, ועל כל דבר מוכנים לתת תשובות. לכל סעיף יש גוף

שאחראי על אותו סעיף והוא מוסמר או לא מוסמך לתת את האישורים.

נושא העדבות הוא בסמכות הוועדה. אינני יודע אם נושא הערבות עצמו הובהר.

לעצם הפרוצדורה, ועדה שיושבת ממליצה דומלצות. ההמלצות הן יצירת מסגרת.

יצירת מסגרת אפשר לעשות בכל מיני דרכים. לכן לפני שהוועדה ממליצה ליצוד מסגרת על

מנת שהמסגרת תהיה בעלת משמעות, היא באה לוועדה.

די תיכון;

שמעתי את דברי הממונה על פרה-רולינג, על חוות הדעת המוקדמת. זה תקדים ראשון

מסוגו שנעשה.

י' ברון;

לא. זה נעשה כל יום. י

די תיכון;

לפחות בתחום הוועדה שהחומר שלה מונח בפנינו אנו מקבלים את נושא המסים

כמוגמר. אם זה נכון שנושא המיסוי מוגמר - לנושא הפרה-רולינג, לדעתי זה תקדים

ראשון מסוגו שאתה אומר לוועדה שכל המסמך שעומד לפניכם יש בי קטעים שאני עוד לא

יודע מה עמדתי.

י' ברון;

להיפך.

די תיכון;

אתה יודע מה עמדתך?

יי ברון;

פרה-רולינגד זה עמדה.

די תיכון;

סעיף חי דורש שינוי בחקיקה. לפי דעתי, צריך לעגן את זה בחקיקה ראשית ולא

משנית.



יש פה בעיות מיסוי שהייתי רוצה לדעת אם הענין גמור או לא גמור, לפני שאנחנו

יוצאים לדרך.

היו"ר יי ארידור;

אני יכול להגיד שכאשר כיהנתי בתפקיד שר האוצר לא נמנעתי מלאשר לעובדים

בכירים במשרד לתת פרה-רולינג בנושאים מסויימים, אם אנשים רצו לחסוך לעצמם

הוצאות.

זה מחייב את שלטונות מס הכנסה?

זה לאו דווקא במס הכנסה.

סי אלחנני;

זה קיים בארצות-הברית.

די תיכון;

אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי, יש סעיף חי שאומר שהטבות שבאו לחברה בגין

אישור של ועדת הכספים בטלות. זה הנוהל?

יי ארצי;

לפרוצדורה. אני רוצה להגיד איר אני מבין את הענין. לי העניו לא נראה

פרובלמטי. אני מבין שהממשלה מינתה ועדה. בוועדה הזו ישבו הגורמים המייצגים את

השרים. הוועדה הזאת גיבשה פקג'-דיל. כדי לעגל את הכול ולחבר את הכול יש אלמנט

ששמו מיסוי. אז החשב הכללי, לא גורם חיצוני אלא גורם פנימי, מבקש מהממונה על

הכנסות רומדינה להגיש חוות-דעת על האספקט המיסויי. הוא כותב לו מסמך פנימי. אני

רואה בזה צעד חיובי שמגישים לנו כדי לדעת את כל האימפליקציות את כל החומר. היו

יכולים להגיד לנו שזה לא העסק שלנו, והנה בכל זאת מגישים את הכול. אז אינני יכול

לראות בפרוצדורה הזאת פרוצדורה פגומה, אלא להיפך.

אני רוצה לברך את חבר-הכנסת גדעון גדות שחזר.

רבותי, אנחנו יכולים לא לדבר על אלסינט, אבל בשום אופן לא נעשה מהישיבה

הזאת קרקס.

מי שטרית;

אני מציע לא לקיים את הדיון כל עוד לא יתקיים הדיון בחוק אלסינט בוועדה,

לפי הצעה שלי שנמצאת בוועדה שנה וחצי. אני מודיע שאני אבקש התייעצות סיעתית שלא

תתקיים הצבעה היום. זה בניגוד לפרוצדורה ולתקנון שאנחנו דנים במשהו ומוסיפים חטא

על פשע. היה חוק אלסינט שהתרעתי על. זה והוסיפו להנפיק.

אני לא מבין מה מונע לקיים את הדיון על חוק אלסינט. אני מבקש לא לדון בזה

עד לקיום הדיון על החוק.

אם תבקש התייעצות סיעתית, אני אכבד את בקשתך. כל היתר אינני מקבל, דיון

יהיה. הודעתי לך אישית שיהיה היום דיון על אלסינט כי אתה העלית כל פעם את הנושא.

אם הייתי מבקש שקודם יהיה דיון על מה שביקשת ואחר-כך על זה, הייתי שוקל. אבל

ברגע האחרון כאשר הזמנו משלתות, אינני יכול לשנות. נקיים דיון על רותכנית. אם

תבקש התייעצות סיעתית, לא תהיה הצבעה, אבל לא תפריע לי בדיון. לדיון שאתה ביקשת

נקבע יום.

מי שטרית;

אדוני היושב-ראש, היתה החלטה בוועדה שלוש פעמים לקיים דיון בנושא אלסינט.

זה רשום בפרוטוקולים של הוועדה. אמרת לי לאחר מכן שהאוצר מתנגד לקיים דיון על

חוק אלסינט. אני לא מבין מדוע, אם יש החלטה שלוש פעמים, אני צריך לבקש עוד פעם?

אתה הסכמת לקיים דיון.

היו"ר אי יי שפירא;

אבל היום זה לא יהיה, אני מאוד מצטער,

מי שטרית;

אם כן, אני מבקש שלא תהיה הצבעה בנושא הזה לפני קיום הדיון בחוק לסינט, אני

חושב שהא כהא תליא,

היו"ר אי יי שפירא;

אתה יכול היום רק לבקש התייעצות סיעתית.

מי שטרית;

אני מבקש בכל מקרה. אבל אני מבקש שלא לקיים הצבעה לפני שיהיה דיון. דווקא

בגלל כבוד הוועדה אני לא רוצה לנהוג כפי שינהגו ביום שני כאשר יהיה פיליבסטר,

אני יכול להביא ספר תהילים וספר טלפונים, למה לא לקיים דיון בחוק אלסינט?

אי שר;

אחר-כך ידונו מה לעשות עם 1,200 איש.

אין פה אנשים אחראים פחות ואחראים יותר. אנחנו לא רוצים לפטר 1,200 איש

יותר מאריה שר או פחות,

אני רוצה לרענן את זכרונו של היושב-ראש, שכאשר דחינו את הדיון בפעם הקודמת

אמרנו שנקשור את הדיון הזה גם בחוק אלסינט, שכן בעצם הממשלה מבקשת להכניס

שינויים ו/או פרשנויות שונות לגבי מה שנקבע בחוק אלסינט, לכן, לפי דעתי, יכול

חבר-הכנסת שטרית להעלות כל נושא שקשור בחוק אלסינט שיש לו שייכות ישירה לאלסינט.

כר סיכמנו את הדיון הקודם,

במיוחד שחבר-הכנטת שטרית ביקש כמה פעמים דיון והדיון לא היה.

אני מבקש ממר ברון להסביר את הענין.

כפי שאמרתי קודם, נשאלו מספר שאלות בנושא מיסוי שיתעוררו אולי, אט יתעוררו,

אם וכאשר ייכנס הסדר אלסינט לתוקפו.

המונח טל פרה-רולינג או חוות-דעת מוקדמת איננו מעוגן אצלנו בחוק. חיינו, אס

פקיד רשות מס נותו חוות-דעת מוקדמת יש לזה משקל של חוות דעת ותו לא. בארצות

הברית למשל יש שני סוגי חוות דעת מוקדמות. בחוק כתוב שאם יוצאת חוות דעת שכתוב

עליה "חוות דעת מחייבת", זה כמו חוק. ואם נאמר בחוות הדעת שזו חוות דעת מנחה, אז

היא בגדר חוות דעת שאיננה מחייבת. אצלנו שני הדברים האלח בפקודת מ0 הכנסה עדיין

לא קיימים. יחד עם זאת במקרים רבים מאוד אנחנו מקבלים פניות עם שאלות חוקיות.

יש דברים שאנחנו עונים בצורה חד משמעית כי אין שום ספקות ופירושים. יש דברים

שאנחנו אומרים שזו חוות הדעת שאנחנו נותנים ויש לה משקל של חוות דעת בלבד, עם

כל המגבלות שיש לכך, שיכול לבוא מחר שופט בבית המשפט העליון ואפילו בבית המשפט

המחוזי ולהחליט אחרת.

הנושאים שהתעוררו בקשר לאלסינט הם כולם מהסוג שאין עליהם דו משמעות בחוק.

כל מה שיכלו אנשי אלסינט לעשות זה להתייעץ עם יועץ משפטי והוא היה אומר לחם אותו

הדבר. השאלות. אפשרו לי לתת תשובות חד משמעיות שכל אחד יכול למצוא אותן בספר

החוקים.

אני אלך סעיף אחר סעיף.

האם זה נוהל רגיל ששלטונות מס הכנסה עושים סיכום עם נישום לגבי פעולותיו

העתידיות? אם זה כך, אני רוצה שכל הציבור יידע וכל אחד יפנה אליכם ויעשה יחד

אתכם את תכנון המס.

אני מבקש לא להפריע עכשיו לממונה. כאשר הממונה יגמור, אני ארצה שמר אריה שר

יסביר את הנושא של ערבות המדינה.

מי שטרית;

אתם מבקשים גם לפטור אותם מחוק מס הכנסה. לכן אי אפשר לקיים את הדיון הזח

בלי לקיים את הדיון בהצעה לסדר היום.

נקיים. קיימנו ארבעה דיונים על סולל-בונה ולא סיימנו.

י' ברון;

כפי שכבר אמרתי, כאשר יש פניו.ת אלינו אנחנו עונים לשאלות. חתשובות יכולות

סוג אחד - כאשר הדבר פרובלמטי, ואז אנו אומרים שהנושא

פרובלמטי, אנא תיוועץ עם היועץ המשפטי שלך, אין ביכולתנו לתת חוות דעת כלשהי.

סוג אחר - כאשר הדבר חד משמעי וברור, והשאלה היא רק שאלת חוק, אנחנו אומרים

שסעיף זח וזה אומר כך וכך בצורה חד-משמעית. הסוג השלישי הוא כאשר אנחנו מתבקשים



לפרש דבר מה שאולי לא ברור לאזרח וברו לנו, ואז אנחנו אומרים, לדעתנו, הדבר הוא

כך וכך, וכך תוכל לכלכל את צעדיך בעתיד, אבל שים לב שלאמור במכתב זה משקל של

חוות דעת בלבד, עם כל המגבלות של חוות דעת.

גי גדות;

אני לא מבין, האם המכתב הזה שלך, מר ברון, הובא לפני הוועדה כדי שבאחרית

הימים יוכל להאמר שהוועדה ידע מההסדר כולו בזמן שהיא דנה בעניו? רצית לקבל גיבוי

הוועדה להסדר?

יי ברון;

חס וחלילה.

גי גדות;

אז למה זה מובא לכאן?

י' ברון;

אתם ביקשתם.

סעיף ראשון בהסדר אומר; "הוויתור על חלק מהחוב של אלסינט לבנקים יהיה הפסד

בשנת מס 1985". יש סעיף בפקודת מס הכנסה הקובע שחוב רע ינוכה מההכנסה. הסעיף

אומר שגם חוב מסופק ינוכה מההכנסה אם נעשה רק בשנת המס. ברגע שמוותרים על חוב,

אנחנו בדרך כלל רוצים הוכחות שהחוב נעשה רע. כאשר מישהו רוצה למחוק חוב, אנחנו

אומרים לו, לר לבית המשפט, תבקש כונס, ואם לא תצליח לגבות, זה חוב רע. כאשר

מישהו מוותר על חוב והוויתור הוא בגדר ויתור על ריבית שהיתה משנים שעברו,

אנחנו עונים לעם ישראל שויתור על חוב זה הוצאה. זה מה שכתוב בסעיף הראשון.

יי ארידור;

זח מוכר לבנקים?

י' ברון;

לבנקים ולכל אחד אחר.

יי ארידור;

אז למח זה צריך להיות בהסדר עם אלסינט?

יי ברון;

נתבקשתי על ידי החשב הכללי, יושב-ראש הוועדה, להתייחס לנושא המיסויי. בתבתי

לו מכתב פנימי, להלן פרטי הסיכום עם מר יעקב נאמן. מה זה פרטי הסיכום? הופיע

אצלנו יעקב נאמן ונתתי לו תשובות.

סעיף 2 אומר; "עצם קבלת אופציה לרכישת מניות בחברה, על ידי הבנקים, לא

יהווה בסיס למיסוי". מדוע? כי לא כתוב באף מקום בחוק שאם מישהו מקבל אופציה

לעתיד - -

די תיכון;

ואני אוכיח לך שכן כתוב בחוק.



חי רמון;

אני מציע, ארוני חיושב-ראש, שמר ברון לא יגמור את הדברים, כי הנושא הזה

סבוך. מה שנאמר פה הוא חריג מבחינת הנוהלים של מס הכנסה, אין דבר כזה שעורך דיו

יושב ועושה תכנון מס עם הממונה על הכנסות המדינה.

יי ברון;

יש דבר כזה.

אני מבקש לאפשר לממונה להמשיך. מספיק עם המשחקים הללו. זו שערוריה.

חי רמון;

אנחנו רוצים לקיים דיון אבל הממונה יסיים את דבריו ויילך. אין לזה ערך שהוא

ידבר ואנחנו לא נוכל להתייחס לדבריו.

הסעיף השלישי בהסדר אומר; "בעת מימוש האופציה ייקבע על ידי פקיד השומה

השווי של המניות והסכום, בניכוי התשלום בעבור המימוש, ייחשב כהכנסה בידי הבנקים

- הכנסה עסקית רגילה, כגביית חוב אבוד". הבוונה פשוטה מאוד - אם הבנקים ירצו

לממש את האופציה שקיבלו בעתיד, הרי יש לזה אז שווי כספי, ואז יש בזה מימוש החוב

האבוד, ואז זו הוצאה עסקית רגילה. השווי של המניות זה לפי השווי של מניות

אלסינט, ואם יקבלו כסף, זו ההטבה,

הסעיף הרביעי בהסדר אומד; "מימוש האופציה בתוך שלושה חודשים מתום שנת מס

ייחשב כהכנסה על-פי האמור לעיל, בשנת המס שקדמה ולא בשנת המס בה נעשה המימוש".

גם כאן אנחנו דוצים להבטיח שהמס יתקבל לא שחוק. אפשר היה לממש אופציה כזאת ב-1

בינואר למשל, ואז ישלם את המס רק בעוד שנה. אני רוצה לקבל את המס באותה שנה שבה

יחליט לממש את האופציה. הואיל ופקודת מס הכנסה ובעת את התקופה הרלבנטית שבה יכול

להיות תכנון, גם כאן הכנסנו את שלושת החודשים.

הסעיף החמישי בהסדר אומר; "המיסוי בשל אי~קיום הוראות חוק אלסינט, על ידי

החברה, ייקבע כאמור בחוק אלסינט, בכפוף להחלטת הרשות המוסמכת. על-פי סעיף

10(ב)(2) לחוק, הרשות המוסמכת הינם המנכ"לים ל האוצר, התמ"ס ודומדע ביחד". סעיף

10(ב)(2) קובע שאם לא קויימו ההוראות על פי חוק אלסינט והכספים שנתקבלו מההנפקות

לא הושקעו בהתאם למה שצריך להיות מושקע במו"פ, כל שלושת המנכ"לים צריכים לקבוע

שיש לשלם על זה מס. הסמכות היא בידיהם. אני פשוט מספר מה שכתוב בחוק.

הסעיף השישי בהסדר אומר; "חוב החברה בשל היטל רכוש יידחה בשלב זה כשהוא

צמוד על-פי פקודת מ"ח (כולל ריבית) עד ל-31.3.87". לקשיי גביה אנחנו פורסים

חובות לתקופות ארוכות. כאשר חברה פושטת רגל לפעמים יש סיכוי לגבות חובות ולפעמים

לא. אנחנו עושים הסדרי גביה כשלא מוותרים על הפרשי גביה וריבית. אנחנו דוחיט

כאן את מס רכוש עד סוף מרס 1987, כשנבחן אם נוכל לגבות יותר מוקדם. אם יתבדר

שהחברה לא ברת-פרעון, נשקול מחדש.

הסעיף השביעי בהסדר אומר; "בנושא מכס: החברה תמציא למכס ערבות צד ג' בסכום

שייראה לחברה. עד לאותו סכום ניתן יהיה לשחרר טובין בפטור מותנה. המכס יקבל

דו"חות הישבון שוטפים, גם חודשיים, ויפחית על פיהם את החבות בשל הפטור המותנה."

בנושא מכס קיימים ההסדרים הבאים - כאשר מישהו מייבא חומרי גלם לצורך יצוא, הוא

צריך להמציא בטחונות והוא לא משלם את המסים העקיפים על היבוא. בעת שהוא עושה

יצוא, הוא מקבל הישבון. למשל, אם עשה יבוא של 100 יחידות וייצא רק 95 יחידות, אז



על חמש היחידות המס נשאר בידי האוצר. ההסדר של הישבון תלוי בחברות. יש כאלה

שמעדיפים פעם בשנה ויש כאלה שמעדיפים פעם בשלושה חודשים. כאשר התקופה יותר

ארוכה, צריך יותר בטחונות כי היצוא יותר גדול.

אנחנו הסכמנו שהבטחונות יעברו לצד גי, והחברה יכולה לקבוע כל סכום שהיא

רוצה. עד לאותו סכום שניתן את הערבות ניתן- לשחרר מכס. המכס יקבל דו"חות שוטפים

ויפחית את הערבות. זאת אומרת, החכרה אומרת שיכולה להשיג ערבות צד גי על מילין

או יותד, אז במסגרת של המיליון יכולים לצבור חוב. אם גמרתם, אתם לא יכולים לשחרר

טובין. אם אתם רוצים לשחרר טובין, תגישו דו"חות שעשיתם יצוא, נקטין לכם את

הסכום, ויתפנה לכם הפרש. זו שיגרה במכס לגבי כל עם ישראל.

"נושא ההתחשבנות עם החברה לביטוח סיכוני סחר-חוץ

צריך להיקבע בנפרד. אין זה במסגרת מינהל הכנסות ה"מדינה". לסעיף זה לא התייחסתי.

אני חוזר ואומר, אין כאמור במכתב זה בשום פנים ואופן חריגה כלשהי מחוק,

מנורמות ומהנוהל הקיים לכל עם ישראל. אני פרסמתי וזה הופיע בעתונות מספר פעמים

כאשר נפגשתי עם תעשיינים, עם בנקאים ועם לשכות המסחר, ושאלו מה קורה עם המונח של

חוות דעת מוקדמת - הודענו שאנחנו מחייבים את זה, אנחנו גם שוקלים אי-פעם להגיע

למצב שיש בארצות-הברית, שאפשר להוציא פרה-רולינג מחייב. היום אין לנו עדיין דבר

כזה. אנחנו נתייחס לכל פניה של תכנון מס, כי אני בדעה שאם חברה מתכננת להשקיע

בישראל, אם משקיע חוץ רוצה להשקיע בישראל, או אפילו ישראלי, ויש לו שאלות ורוצה

לדעת מה מצבו, אם אני יכול לתת לו תשובה ברורה חד-משמעית, הוא יקבל. אם יש

ספקות, הוא ישמע את חוות הדעת אבל יצטרך לדעת שזה לא חד משמעי. זה נאמר במשך

השנה ושבעת החודשים שאני בתפקיד, והוצאתי מכתבים רבים בענין זה. לא רק אני אלא

גם הנציב, רואה זאת כדבר חיובי.

אין מבחינת הכנסות המדינה דבר כלשהו שהוא לא במסגרת ובכללים.

הואיל ונקבעה היום בשעה עשר ישיבה אצל שר האוצר, אני, ברשותכם, חייב לעזוב.

חברים נתנו לי כמה הערות ואני רוצה להציג את זה לך כחומר למחשבה. חברים

אומרים כך, ב-1970 היה חוזר של הנציב שבו הוא מודיע שאי אפשר לעשות פרה-רולינג.

עד כמה שידוע לנו, חוזר זה לא בוטל. חברים אומרים שכל מה שכתבת זה נגד החוק. מה

כתוב בחוק?

די תיכון;

הפרשנות של סעיף 10(ב)(2) של חוק אלסינט לא מתיישבת עם מה שאמר מר כרון.

יש מקרה ברור שאפשר לעשות את זה, אבל לא זה המקרה.

יי ברון;

אני אבדוק את זה.

יי ארידור;

אני תומך בדעה של חבר-הכנסת דן תיכון.

די תיכון;

בנוסף לזה, לגבי סעיפים 2, 3 ו-4, אם זכרוני אינו מטעני, ב-1981 היה ויכוח

גדול בוועדה בעת שמשרד האוצר פנה לוועדה וביקש לאשר תקנה שעל פיה הרווחים בעת

שיונפקו אופציות. תחול עליהם חבות מיידית במס. היה ויכוח גדול בנושא הזה עם



חבר-הכנסת יצחק זייגר. אני מבקש שהתקנה הזאת תונח לפנינו כדי לראות מה שאישרנו

אז.

אני מסתבך עם העניו ככל שאני שומע יותר אנשים. אני חושב שנעשתה טעות בזה

שביקשו את המכתב הזה שלך. כי המכתב הוא חמור מאוד וצריך להתנגד לו בתנאים

הקיימים. הוא היום מעכב את קבלת ההחלטה שצריכה להיות חיובית, לעניות דעתי, בנושא

של אלסינט והערבויות. כי יש להפריד בין שלושה דברים: 1. ערבויות; 2. המכתב שלך

והסדרי המס; 3. הנושא של חוק אלסינט.

אני חושב שצריך לקיים דיון מאוד עמוק וארוך לגבי כל התופעה של פרה-רולינג

בהקשר זה ובהקשרים אחרים. הדבר כפי שנעשה פה, אם נעשה בניגוד לחוק, הוא חמור

מאוד. אם זה מנוגד לחוק זה דבר חמור מאוד. יכול להיות שמרבית החברי למרות

שמתנגדים היום כי חושבים שזה בניגוד לחוק, יסכימו אתך כי זה טוב לניהול תקין.

צריך לטפל בנושא של חוק אלסינט. לא יעלה ל הדעת שנאשר ערבויות והסדרי מס

ולא נדון בחוק.

לכן אני מציע לקיים דיון ממשי בנושא זה, ושלא נראה את זה כאילו חס וחלילה

זו חוות דעת שקיבלה את הגושפנקה של הוועדה. אנחנו צריכים לקבל החלטה שמנטרלים את

נושא חוק אלסינט ואת נושא הפרה-רולינג של אלסינט ובתפיסה הכללית יותר, מהנושא

הספציפי של הערבויות, כדי לא להרוס את המפעל הזה שהוא מפעל יפה, יש לו בעיות,

אבל הוא אחד המפעלים היחידים שידע להסיק מסקנות אישיות. זח לא כמו בנק הפועלים

שלקח מנכ"ל שהיתה לו נגיעה למשבר המניות. זה מפעל רציני שעושה יצוא, אבל יש לו

בעיות. הוא רוצה את הערבויות כדי לעשות יצוא ולא כדי לשלם משכורות.

לכן אני מבקש שהוועדה תקבל החלטה מבחינת הפרוצדורה: 1. לדון בנפרד בנושא

הערבויות ולאשר אותן; 2. לקיים דיון בעניו הפרה-רולינג; 3. לדון בנושא חוק

אלסינט.

אדוני הממונה, אתה יכול ללכת, תודה רבה.

אני רוצה;להודיע שאסיים את הישיבה בשעה 10:40. אני רוצה להביא לאישור

הנפקות שאם לא נאשר אותו, מפסידים חצי שנה.

תביא את ההנפקות עכשיו.

אוריון חברה להשקעות בע"מ (10 מ' ש"ח)

מדובר על הנפקה של בנק הפועלים. זו סדרה של אגרות חוב רשומות על שם צמודות

למדד המחירים לצרכו בערך נקוב כולל של 10 מיליון ש"ח. תמורת ההנפקה מיועדת

למימון השקעות במסגרת תכניות מפעל מאושר. אגרות החוב ישאו ריבית שלא תעלה על % 8

לשנה וייפרו בשנים 1996-1990.

איו לי בעקרוו התנגדות להנפקה הזאת. אבל אני מנצל את ההנפקה הזאת הזאת משום

שלאוצר יש מחוייבות בפני ועדת הכספים. אישרנו את ההסדר החדש שעל פיו יעברו מן

העולם הלוואות הפיתוח המסובסדות שניתנו על ידי המממשלה, וליווינו את ההחלטה הזאת

בחששות, כאשר אנחנו אומרים שנעקוב אחרי התהליך. ואכו, התהליך בעיצומו.



לדעתי, ניתן להוזיל את האשראי שניתן על פי ההנפקות האלה באתוזים רבים. נדמה

לי שהמערכת הבנקאית מנצלת שוב את הרצון הטוב של האוצר ושל הוועדה הזאת להעביר

כמה נתחים מהשוק לשוק החופשי לעשיית רווחים גדולים, וזו אחת הדוגמאות. במקום

שבנק הפועלים יעסוק במתן הלוואות לתעשיה על פי החוק לעידוד השקעות הון, הבנק

הזה לא מנפיק ישירות אלא הוא נותן לחברת-בת ריקה מתוכן להנפיק הנפקה כאשר היא

גובה % 4.5 עמלה, לאחר מכן % 2 ניתנים לאלה שמפיצים ואחר-כך הכסף מועבר לבנק

הפועלים והוא גובה אגרות חוב מהמדינה ורק אחר-כך הכסף יועבר לבנק לחרושת שהוא

נותן את הכסף ישירות לתעשיינים.

לפי דעתי, האחוזים האלה גבוהים. ייטיב לעשות האוצר ם הוא יתחיל להתמקח עם

אותם מנפיקים, כך שהוצאות ההנפקה לא יעלו על % 2. לפי דעתי, הוצאות ההנפקה של

כולם עולות על % 8-9.

דוגמא קלאסית אחרת היא שהבנק לפיתוח התעשיה שהנפיק הנפקה כזאת בהצלחה

מירבית נאנס על ידי בעלי המניות שלו למצוא לו חתן מחוץ לשורות הבנק ואז הוא פנה

לבנק אחר שהוא מבעלי המניות שלו ונאלץ לשלם עוד פעם % 4.5. אם הבנק היה יכול

להנפיק ישירות, העלות היתה נמוכה. זה פשוט לא יאומן.

אני מציע שהערותי אלה יועברו לידיעת האוצר.

היו"ר א' י' שפירא;

לא רק שאני אעביר אותן, אלא אני אשוחח על זה עם שר האוצר יחד עם הממונה על

שוק ההון, ואני מבטיח תשובה או שנקיים אתם דיון.

די תיכון;

אני מבקש שתעביר את הפרוטוקול ושתהיה התייחסות שלהם לדברים.

היו"ר אי יי שפירא;

אני מעמיד להצבעה את הנפקת אג"ח אוריון.

הצבעה

הוחלט; לאשר

כור הנפקות בע"מ (סדרה 3 - 36 מ' ש"ח)

(סדרה 4 - 16.5 מי ש"ח)

מדובר על הנפקת שתי סדרות של אגרות חוב.

די תיכון;

אלו שתי הנפקות או הנפקה אחת ושני פרוספקטים?

מזכיר הוועדה אי קרשנר;

שתי הנפקות.



היו"ר אי יי שפירא;

אני מעמיד את שתי ההנפקות להצבעה.

הצבע ה

לאשר

כלל הנפקות לתעשיה בע"מ (סדרה וי, 15 מ' ש"ח)

היו"ר אי יי שפירא;

מדובר על הנפקת אגרות חוב צמודות למדד המחירים בערך נקוב כולל של 15 מיליון

ש"ח. אגרות החוב ישאו ריבית של % 7.75, וייפדו בשנים 2001-1992.

אני מעמיד את זה להצבעה.

הצבעה

לאשר

אי.פי. כלל, בנין בע"מ (סדרה א', 4.5 מ' ש"ח)

תרשום את ההערה שלי לגבי כלל בנין. זה פיצול שנעשה בתוך חטיבת חבנין של

כלל. זו חטיבה חדשה שדחפו לתוכה את החברות שנפגעו קשות במשבר האחרון.

אני מפנה את תשומת לב האוצר לבעיית הבטחונות. מאחר ומדובר בכסף שיילך

לחברות שלא הכי חזקות, צריך להקפיד.

כלל עצמה היא נותנת הבטחונות.

אני מעמיד להצבעה.

הצבעה

לאשר

אזורים חברה להשקעות בפיתוח ובבנין בע"מ (סדרה 5, 4.5 מי ש"ח)

מדובר על אגרות חוב בערך של 4.5 מיליון ש"ח. אני מעמיד את זה להצבעה.

הצבעה

לאשר



גי גדרת;

יש לי שאלה. יש כאן הנפקות בנפרד לכלל, לכלל בנין ולאזורים. האם אתם שמים

את האצבע על כל הדברים האלה?

מר אריה שר איננו מטפל בזה.

גי גדות;

צריכים להפנות את השאלה הזאת לאוצר, האם הם שולטים בזה.

היו"ר אי י' שפירא;

נדבר על זה עם מר פרידמן מהאוצר.

משאבים חב' להנפקות של בנק המזרחי המאוחד בע"מ (סדרה 84.. 15 מי ש"ח)

היו"ר אי י' שפירא;

יש לפנינו עוד מספר הנפקות לאישור. את דיסקונט אני לא מביא בכלל לדיון. את

לאומי אני מביא. אם חברים יגידו שלא צריך להצביע על זה

חי רמון;

קודם נדון על "משאבים". בנק המזרחי רומאוחד לא מילא במלואן אחרי המלצות ועדת

בייסקי. מר אהרן מאיר הוא עדיין יושב-ראש בנק המזרחי ברחבי תבל. בארץ הוא התפטר,

אמנם לא מצאו לו מחליף אבל אינני מתלונן על זה, ואני רואה אותו בחזקת טתפטר מבנק

המזרחי בארץ.

אני רוצה להבהיר. אני רוצה לומר לציבור באמצעות הוועדה, אחר-כך שלא יגידו

לי שזה ענין של חיים ומוות, שיידע כל אדם שיתעסק עם הבנק הזה שאם ההמלצות

האישיות של ועדת בייסקי לא יוגשמו במלואן בבנק הזה, אני אפעל לאי-אישור של כל

דבר שקשור עם הבנק הזה. הודעתי ללקוחות שפנו אלי, עכשיו הכול ידוע, עכשיו עובדים

למאזנים של השנה הבאה, כף אני אנקוט ואפעל בכל האמצעים הפרלמנטריים הלגיטימיים.

אני לא מפעיל את זה על האמיסיה הזאת של רומזרחי ולא על האמיסיה של לאומי. יש טענה

של לקוחות, כך שאני לא מפעיל את זה על האמיסיה הזאת.

היו"ר אי י' שפירא;

הבאתי את ענין האמיסיות כי זה היום האחרון. לא ייתכן שפה יהיו אנשים

שלוחמים בעד דו"ח בייסקי ויהיו כאלה שיהיו נגד דו"ח בייסקי. אין דבר כזה, כולל

היושב-ראש. המשחק הזה צריך להיגמר.

אני מבקש כבר שבועיים להיפגש עם המרכזים של הסיעות הגדולות, כולל איש

אופוזיציה, לדבר איך ועדת ועדת הכספים הולכת לדון בדו"ח בייסקי, קודם על סדר

הדיונים ואחר-כך איך מביאים את זה לדיון במליאה. לדעתי, צריך לפעול בנושא זה

בצורה פרלמנטרית ודמוקרטית תוך יצירת חזית אחת. אם הוועדה הזאת תצביע על פי רוב

שלא נטפל בשום דבר השייך לאלה שלא ביצעו את דו"ח בייסקי עד הסוף, אז אני

כיושב-ראש לא אביא בכלל דבר לדיון.

כל חבר שיושב בוועדה יכול לגרום לזה שלא יהיה דיון ולא יהיה אישור. אני

ממליץ לחברים לא ללכת בדרך זו. אני רוצה להביא את שתי ההנפקות - של לאומי ושל

המזרחי, אבל אינני מביא את ההנפקה של דיסקונט, כל עוד היהודי שם לא כשה את הצעד

הנדרש. אני צריך להבדיל בין מוסד שהיושב-ראש התפטר מהבנק בארץ ובחו"ל עוד לא,

ובין מוסד שהיושב-ראש לא התפטר כלל.



אני מבקש מהחברים לא לפתוח עכשיו בדיון, כי אם נתחיל עכשיו בדיון על כך, לא

נוכל להמשיך לדון על אלסינט, וניאלץ לשלוח את המשלחת הביתה.

אני מכין עמדה של חברים שלא לדון בשום דבר עד שלא ימולאו המסקנות האישיות

של דו"ח ועדת בייסקי. הכנתי את חבר-הכנסת חיים רמון שאמר שלא ידון על שום דבר

עד שלא ימולאו המסקנות האישיות. עכשיו אני רואה אצלו שינוי.

בפעם קודמת אישרנו גם כן הנפקה של דומזרחי.

אי ויינשטיין;

ייתכן והיה ידוע שתבוא הנפקה של המזרחי לקיבוצים. אני מכבד עמדה שאומרת

שלא מאשרים דבר עד שלא מיישמים את המסקנות האישיות. אבל שהיום נדון במזרחי

לקיבוצים, זה דבר אחר. אמרת שלגבי בנק לאומי אתה לא דן ואילו לגבי דומזרחי אתה

מוכן. ידעת שיבוא מזדחי לקיבוצים ולכן אתה מסכים.

חי רמון;

לפני שבועיים אושר גם כן ענין של המזרחי. אתה הצבעת בעד.

היו"ר אי י' שפירא;

אני רוצה להודיע לחברים, אם יימשך המצב שאתם מדברים ללא רשות, לא יהיו

ישיבות של הוועדה. אם יהיו קריאות ביניים כאלה בלי רשות דיבור, אני יום יום אנעל

את הישיבה תוך רבע שעה. יותר אני לא אזהיר אתכם.

י' ארצי;

הזמנו את אנשי אלסינט, בהם אדם שזכה לפרס ישראל. אני חושב שיש גבול לביזוי.

הזמנו את האנשים לשעה תשע. יש לנו שלושת רבעי שעה. מדובר בנושא כבד משקל. יש לנו

בעיה של דו"ח בייסקי. אנחנו לא יכולים לעשות קזואיסטיקה בכל ישיבה ולהעניש. יש

לי בכלל דעה באיזו מידה מותר להפעיל סנקציות, אבל אנחנו לא יכולים לשחק עם

האינטרסים של מפעל גדול.

אני מבקש שנזמין את המשלחת ונגמור את הענין.

די תיכון;

אני מצטער לומר לך שברשימה שהיתה על סדר היום לא היתה ההנפקה של

משאבים. מאחר ויש חילוקי דעות, אני מבקש לדחות את זה לישיבה הבאה כדי לאפשר לי

לקרוא את הפרוספקט.

היו"ר אי י' שפירא;

אני רוצה לבקש אתכם. רבותי, כאלש עסקים, יש הרבה אנשים שעובדים עם בנק ואין

להם אפשרות לעבור לבנק שני, כי הם ממושכנים עם כל הבטחונות שלהם בתוך הבנק הזה.

בסך הכול אין עכשיו דיון על דו"ח בייסקי. היום היום האחרון להנפקות ואנשים

יפסידו את כספם. אנחנו מענישים את מקבלי הכספים. אם אני לא מביא את ההנפקות האלה

היום, אנשים מפסידים כסף לחצי שנה.



אני מעמיד להצבעה קודם את הנפקת משאבים, בנק המזרחי.

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

נמנעים - (חה"כ ח' רמון, חה"כ י' ארידור)

ד' תיכון;

במשאבים איו מגבלת זמן, אין אפילו מועד הנפקה.

לא נכון. המאזן אחורה יכול ללכת רק חצי שנה. אם עוברת חצי שנה הוא צריר

להגיש מאזן חדש,

היו"ר א' י' שפירא;

בגלל כבודם של אנשי אלסינט אני לא מביא את הנפקת בל"ל. מחר יש לנו ביקור

בבזק, ויכול להיות שנקיים שם ישיבה קצר ונאשר את זה.

יי ארידור;

אדוני היושב-ראש, לדעתי אתה לא צריך להביא את בל"ל בכלל. אם אתה רוצה להביא

את זה, תביא את זה בישיבה מסודרת ולא בסיור.

די תיכון;

אני ממליץ שהנתונים יהיו לפנינו.

חי רמון;

אני מוכן לאשר את ההנפקה של בל"ל בתנאי אחד; שייצא החוצה מר קרשנר ויודע

שהתנאי שוועדת הכספים הוא שהנהלת בנק לאומי תדווח לוועדת הכספים על תנאי הפרישה

של יפת.

מזכיר הוועדה אי קרשנר;

אי אפשר לאשר על תנאי.

חי רמון;

האישור לא יהיה על תנאי, האישור יהיה אישור. אבל תהיה התחייבות של בל"ל

ליושב-ראש ועדת הכספים שתוך שבוע יימסרו לוועדת הכספים כל תנאי הפרישה של יפת.

מזכיר הוועדה אי קרשנר;

אתה רוצה את ההתחייבות לפני האישור?

אם הם יתחייבו אני אאשר.

ההנפקה של בל"ל לא תעבור. אני לא מאמין להם. אני תומך בדרישה של חבר-הכנסת

רמון.

ח' רמון;

הם לא יסכימו. תן לי להראות עד כמה הם לא דואגים. אני רוצה שהם יסרבו. אני

רוצה להראות שלא מעניין אותם.

אנחנו פוגעים במסחר.

יי ארידור;

הרבה שנים נלחמתי שיהיה שם סדר ולא הצלחתי. עכשיו אני רוצה.

היו"ר אי יי שפירא;

אני אקיים ישיבה של הוועדה ביום שישי או ביום ראשון, על הנושא הזה.

יי ארידור;

ההנפקות האלה לא יותר חשובות מדברים אחרים.

אני יכול לקיים ישיבה מתי -שאני רוצה.

די תיכון;

מעבר למה שאומר חבר-הכנסת ארידור, מה שנעשה סביב האמיסיות האלה גובל

בשערוריה, אל תרוץ בענין הזה.

ערבות מדינה לאלסינט בע"מ (25 מ' דולר) - המשך הדיון

היו"ר אי יי שפירא;

אני מבקש סליחה מהמשלחת של אלסיבט שחיכתה, אבל אלו הם ימים קשים.

מר אריה שר, תסביר את ערבות המדינה לאלסינט.

אי שר;

הבקשה לערבות נגזרת מסיכומי הוועדה להסדרי חובות חברת אלסינט. סקרתי בישיבה

הקודמת את פרטי ההסדר.ברשותך, אני אחזור עליו בקצרה, כאשר את האספקטים המיסויים

סקר מר ברון.

הפניה של הוועדה לממונה על הכנסות המדינה נבעה מכך שאנחנו יושבים באותו

משרד ממשלתי וסברנו שמן הראוי שזרוע אחת לא תעשה דבר בלי לתאם עם הזרוע האחרת.

ההסדר אומר כדלקמן; המערכת הבנקאות תמחל על סך של 80 מיליון דולר מחובות

אלסינט לבנקים. 80 מיליון הדולר האלה -, למרות ההערה שנשמעה קודם, וייתכן

שבדיון אחר אני בא מזווית שיש לנו אינטראקציה עמוקה עם המערכת הבנקאית, יחד עם

זאת אנחנו שומרים את המעדכות בנפרד, ולא יכול להיות שנגיד כל פעם שכל מעשה של

הבנקים הוא על חשבוננו. אנחנו עדיין חושבים שקיים מרחק מסויים בין החלטות עסקיות

של הבנקים ובין החלטות תקציביות. זו פעולה של המערכת הבנקאית כאשר החלטות המס



שלה הינן באופן נורמלי מוכרות לצרכי מס הכנסה.

לפי ההסדר, הבנקים הסכימו להעניק לאלסינט הלוואה בסך 50 מיליון דולר לארבע

שנים ב-8% ריבית. זה מחוץ למחיקה של 80 מיליון הדולר. כלומר, הבנקים נותנים 50

מיליון דולר בריבית של 8%, ריבית וקרן בסוף התקופה. זאת הלוואה מאוד הוגנת.

ס' אלחנני;

בריבית משתנה בהתאם לתנאי השוק?

אי שר;

לא. ההסדר הזה נעשה לנוכח המצב שבו אלסינס היתה עלולה ליפול. לנפילה של

אלסינס יש משמעות למערכת הישראלית מעבר לבעיה של אובדן היצור ו-1,250 עובדים

ובמקום גיאוגרפי מסויים. זו גם חברה שנחשבה לחברת הדגל בענף האלקטרוניקה שהוא

ענף חשוב, וחברה שמעסיקה את אותם האנשים שיש לנו ענין שיהיו בארץ, ויש להם

אלטרנטיבה במקומות אחרים. לכן נאלצנו כל הגורמים לתת כתף בענין הזה. מי שנתן

הכי פחות זה המערכת הממשלתית. ההסדר הזה נעשה עוד לפני שפורסם דו"ח בייסקי,

לכן אני לא רוצה להתייחס לענין.

יי ארידור;

ליתר דיוק המערכות הבנקאיות. צריך לדעת מי יישם את דו"ח בייסקי ומי לא

יישם.

אי שר;

זה היה לפני שפורסם דו"ח בייבסקי.

המערכת הבנקאית כנגד המחיקה קיבלה אופציה למניות אלסינס, שיכול להיות שלא

תהיינה שווות כלום ויכול להיות שתהיינה שוות משהו. אם תהיינה שוות, אזי זיכוי

המס שהבנקים קיבלו לא יהיה שווה והם יצטרכו להחזיר. מר גליל, אני מבקש שתיכנס

לנושא הזה.

כמובן, יש בהסדר הסדרים מיסויים, שאותם העלה הממונה על הכנסות דומדינה.

הוועדה לא התיימרה להיות מומחה לנושאי מס.היא ביקשה חוות דעת של הממונה, קיבלנו

את חוות הדעת המוקדמת, ויצאנו מההנחה שחוות הדעת מייצגת את המצב החוקי בנושאי

המס.

חלק מההסדר, וזה הקטע שבו אנחנו באנו לוועדה, הוא ההמלצה ליצור מסגרת

לערבויות ביצוע על ידי אלסינס ללקוחות בסדר גודל שלא יעלה על 25 מיליון דולר.

מדוע? החשש היה שהלקוחות של חברת אלסינס שישמעו על ההסדר הזה, וישמעו על מצבה של

חברת אלסינט, והמצב הוא אובייקטיבי קשה, למרות שהמוצר הוא מוצר טוב, ולמרות

שהחברה היא חברה שעם ההסדר הזה יש לה סיכוי לעמוד על הרגליים, לא יסכימו לרכוש

את מוצרי אלסינס כי זה מוצר שדורש תמיכה אחרי המכירה. החשש הוא שלקוח שקונה מוצר

של אלסינס זה מוצר שדורש תמיכה של חברה קיימת. חברה שלא קיימת לא תוכל למכור את

המוצר, כי הלקוח מתקשר לחרבה שנים עם מוצר טכנולוגי מתוחכם.

לנו היה חשש שלמרות כל המאמצים, אלסינט לא תוכל למכור השנה כי הלקוחות לא

ירצו לקנות מחברה שקיומה מוטל בספק. לכן הוצע ליצור מסגרת של ערבויות שתינתנה

ללקוחות, והערבות הזאת היא לצורך הבטחת מצב היפותטי שהחברה לא תוכל להמשיך

ולתמוך במוצרים. ערבות זו אמורה להינתן באמצעות כלים ממלכתיים או בנקאיים

ללקוחות, ולהבטיח להם שהחברה תמשיך לתמוך או תעשה כל מה שניתן לעשות על מנת

שהמוצרים שהחברה תמכור ללקוחות ייתמכו על ידי החברה. זו הבקשה.



הבקשה היא לערבות מסגרת בסך של עד 25 מיליון דולר. בשלב זה כפי הנראה

הערבויות תינתנה באמצעות החברה לביטוחי סחר חוץ, אבל ייתכן מצב היפותטי שזה ינתן

באמצעות מערכת בנקאית לא ישראלית.

י' כהן;

הערבות ניתנת על כל הערך של המוצר?

הערבות ניתנת לגופו של ענין. יש להכין כל פוליסה על פי מהות העיסקה,

חברת אלרון שהיא בעלת המניות העיקרית של אלסינט - -

מי בעל המניות העיקרי של אלרון?

אי שר;

בל"ל, דיסקונט והציבור.

מי בעל המניות העיקרי של דיסקונט?

הציבור.

אנחנו דרשנו השתתפות בעלים כחלק מההסדר. ההשתתפות של הבעלים היא 30 מיליון

דולר. מתוכם 10 מיליון דולר מחיקת חוב קיים ו-20 מילין דולר שאמורים לחיות

מושקעים בהון מניות של אלסינט.

את זה בעלי המניות הולכים לעשות?

את זה אלרון הולכת לעשות. זה במסגרת ההסדר הכולל.

משפט אחד לסיום לפני שאבקש את אנשי אלסינט ואלרון להתייחס. הממשלה נתנה

בעיקר שירות אחד. מאחר וההסדר היה מאוד סבוך ודרש הרבה מאוד גורמים, באה הממשלה

ונתנה את שירותיה על מנת ליצור מסגרת. כי אם כל גוף היה עושה מה שרוצה לעשות,

לא היה קורה כלום. היה צריך לאחד את כל הגופים גם יחד, כי יש כאן מספר רב

של מרכיבים. זה יותר סבוך מכל הסדר אחר - יותר מהסדר סולל-בונה וקופת-חולים - יש

כאן הסדר סבוך שבו יחסית להסדרים אחרים תרומת הממשלה נמוכה ביותר. עד כאן לנושא

הערבות.

אני רוצה שמר עוזיה גליל יסביר בפרוטרוט גם את ענין הבעלות כפי שהועלה כאן.

בנוסף לזה הייתי רוצה שיסביר את הסידורים שנעשו, והאם יכול לומר שאחרי כל

המאמצים האלה - מחיקת 80 מיליון הדולר, הלוואת 50 מיליון הדולר בתנאים לא רגילים

- שאתם מאמינים שאפשר להציל את המפעל?

עי גליל;

למעשה זאת היתה השאלה המרכזית שהטרידה אותנו משך כל הזמן. קודם כל אני אענה

לגבי שאלת הבעלות. אלרון היא חברה ציבורית כאשר מניותיה נסחרות הן בשוק בארץ

והן בשוק בארצות-הברית.

היו"ר א' י' שפירא;

כמה גייסת בשני השווקים?

עי גליל;

בארץ גייסתי 3 ואחר-כך עוד 5 מיליון דולר. כלומר, 8 מיליון דולר בארץ,

בארצות-הברית - 40 מיליון דולר. בסך הכול בשני השווקים יחד כ-48 מיליון דולר.

הרוב היה בחו"ל. ההנפקה הראשונה היתה ב-1981 וההנפקה השניה היתה ב-1983. זה

מאלרון עצמה. כמובן שמכל החברות כולן גייסנו בסך הכול בחו"ל בין 100 ל-120

מיליון דולר.

הצד השני של הבעלות, 22%, זה החברה להשקעות של דיסקונט. למעלה מ-50%

בציבור, חצי בארץ וחצי בארצות-הברית. החברה להשקעות של דיסקונט נתנו לי את

המימון הראשון ב-1972. 15% זה בנק לאומי ו-10% פי.אי.סי., אותה חברה ציבורית

בניו-יורק שבעל המניות העיקרי שלה זה אי.די.בי. אלרון מחזיקה באלסינט 29.5%.

הסיבה ברורה, כי באלסינט היו הרכה הנפקות ציבוריות בארצות-הברית. דרר אגב,

אלסינט לא נסחרה בארץ. כל המניות שוות. בדרך כלל החברות בנויות על העקרון של

עידוד היזמים ולכן המניות שוות.

י' ארצי;

מה מצב המניות בבורסה?

עי גליל;

המניות של אלסינט נסחרו מ-1972 ועד 1983 רק מה שנקרא מעבר לדלפק. החברה

גייסה במשך השנים בערך 65 מיליון דולר בחו"ל. היא החברה הישראלית היחידה, דרך

אגב, שנסחרת בניו-יורק סטוק-צ'יינג'. אין חברה ישראלית אחרת שנסחרת שם.

ח' רמון;

אילו קבוצות מיוצגות במועצת המנהלים של אלרון?

עי גליל;

מועצת המנהלים של אלרון מורכבת היום מ-11 חברים, כאשר אני היום יושב-ראש

מועצת המנהלים של אלרון. הנציגים הם; יוסף עמי שהוא בלתי תלוי לחלוטין,

רוברט ציין מארצות-הברית שהיה פעם בקונטרול-דטה ועזב והוא מייצג ציבור אמריקאי.

חבר גם עמוס חורב.



ח' רמון;

את מי הוא מייצג?

אני מביו את השאלה, אבל התשובה היא, ואני מאוד קפדן, שאני מתנגד שמישוה

במועצת המנהלים אומר שהוא מייצג. כי זו מועצת מנהלים נבחרת, לא ממונח.

ו

פי גרופר;

על ידי מי היא נבחרת?

עי גליל;

על ידי האסיפה הכללית של אלרון בארץ. היא נבחרת על ידי פרוקסי. כל אחד יכול

להתנגד לכל אדם. אין בתקנון יכולת של גוף למנות. אפשר, כמובן, באמצעות האסיפה

הכללית להתנגד למישהו. אבל האנשים במועצת המנהלים אינם מייצגים, ולזה יש חשיבות

לגבי הדיונים המשפטיים בארצות הברית לגבי אלסינט ואלרון.

די תיכון;

אילו דיונים משפטיים?

עי גליל;

יש "קלאס אקשן". הדבר התחיל כאשר נתפרסמו המאזנים של אלסינט. בדרך כלל

במהלר כזה עורך-דין שמרכז מספר בעלי מניות מגיש תביעה, ואם קוראים את התביעה,

אפשר לראות ציטוטים מהעתונות. בתביעה אומרים שהדו"חות לא הי ו נכונים ועל ידי כך

אנשים הפסידו כסף. זה ההליך של "קלאס אקשן". זה בלבול מוח נוראי, ולא רק זה, זה

מאוד מזיק, כי רומלחמה העיקרית של החברה היא שהלקוחות יאמינו לחברה. ההתחרות של

אלסינט היא בגופים כמו גינרל אלקטריק וסימנס, וכל צעד שיכול לערער את האמינות של

החברה יש לו השלכה מאוד לא נעימה.

ד' תיכון;

כמה תביעות כאלה יש?

עי גליל;

הקלאס אקשן זה התביעה עצמה. אחר-כך אלו הם תהליכים שנמשכים זמן רב. זה חלק

מן הסיכונים שקיימים לגבי החברה, ללא ספק.

היו"ר א' י' שפירא;

אפשר להגיש תביעה כספית או רק פלילית?

יי ארידור;

אם יקבעו שם שהמאזן איננו משקף את האמת, אז אוי ואבוי.



ע' גליל;

התביעה היא לא פלילית. אנו מסתכלים על ההיסטוריה של חברות עם "קלאס-אקשן",

בדרך כלל הסיכומים הם סיכומי פשרה, אבל זה נושא לא נעים. לא רק שזה לא נעים, אלא

זה עלול גם לפגוע בלקוחות.

אם לענות בצורה חדה על השאלה מה הסיכוי של החברה לחיות ולהתקיים לאחר כל

זאת, הדבר הזה תלוי בדבר אחד בלבד" המשך האמינות של הלקוחות והמשך הקניות. אני

מוכן לומר כאן בפורום סגור, אני מקווה

ד' תיכון;

אתה צריו לפנות ליושב-ראש ולבקש שמה שאתה אומר לא ייצא, והוא מחליט.

היו"ר א' י' שפירא;

הוא ממליץ לר שאם זה סוד, שלא תדבר.

אני אסייג את המספרים שלי. החברה במצב הקשה הנוכחי שלה הצליחה בשנה

השוטפת למכור מעל מאה מיליון דולר. זה בעיני המבחן מספר אחד. שאלנו את עצמנו כל

הזמן האם מנקודת הראות של אלרון כדאי לנו להשקיע מאה מיליון דולר נוספים כדי

לא להחשף לתביעה מול בעלי המניות. אני רוצה להבהיר דבר שאולי לא ברור לחלוטין,

יש שאלה של מחילה והפיכה של חוב לחוב לזמן ארון, ויש ענין של כסף חדש. כסף חדש

בא מאלרון. לכן בעיית הבדיקה האם החברה באמת יכולה להתקיים או לא היא בעיה

שמטרידה אותנו בצורה קיצונית. משום כך הזמנו למשל מחקר של חברת הייעוץ

"הרדליטל" בארצות-הברית, והיא ניתחה את הסיכויים והסיכונים כפי שרואים אותם

בחברה. אני מצטער שאני לא מסוגל לתת תשובה פשוטה וחדה. יש דאגה. בעסקים מסוג

זה אנחנו לא במצב של תעשיה ללא דאגה. אבל המבחנים הם קודם כל האם לחברה יש

מוצרים שמסוגלים להתחרות בסדר גודל של המוצרים של המתחרים בעולם. והתשובה של

היועצים הבלתי תלויים היא לחלוטין כן. מעבר לזה, כאשר במצב הנוכחי החברה הצליחה

למכור מעל מאה מיליון דולר, ומוכרת 10 מיליון דולר לחודש, זאת הוכחה די גדולה.

שאלה שניה היא האם לחברה יש היום ניהול שמסוגל להוביל אותה. לשם כך ביקשתי

את חברי בני פלד עם הרקורד המזהיר בניהולה של "אלביט", חברה ששם חלקנו יותר

גדול, לקחת על עצמו את ניהולה של אלסינט. לגבי אמינות הניהול, הייתי מציע לשמוע

אותו. פרט לזה, בנוכחותו אני אומר, שאני חושב שעצם העובדה שהוא לקח על עצמו את

הניהול זה האלמנט השני שקובע.

האלמנט השלישי הוא כמובן האם רומשאבים הכספיים יספיקו או לא. יש היום

תכנית, יש תקציב. אני אבקש את בני פלד, אם תרצו, להיכנס יותר לפירוט.

אני מאמין היום לפי הבדיקות שעשינו, שאם לא נזעזע את החברה יתר על המידה -

החברה ללא צל של ספק לא מסוגלת לעמוד בזעזועים גדולים - אם לא נזעזע אותה במשך

השנה הקרובה; למשל, כאשר היתה אותה הודעה על ההסכם, היא עזרה לנו מאוד מאוד עם

הלקוחות, כי אנשים קיבלו את האיתות שמדינת ישראל ואלרון ובעלי המניות עומדים

מאחורי זה. ישבתי באותה תקופה בניו-יורק ליד הטלפון וקיימתי עשרות שיחותעם כל

מיני לקוחות וקרנות כדי למנוע זעזוע.

היו"ר אי י' שפירא;

הספקים נותנים אשראי?

עי גליל;

הספקים נותנים אשראי ומבקשים לתת אשראי. הכול מתוח עד קצה גבול היכולת. אבל

הייתי אומר שההנהלה של אלסינט עושה עבודה בלתי רגילה כדי לאזן את המערכת הזאת.



לאלסינט יש סיכוי טוב. אני חושב שיש לה סיכוי אם מטפלים בה בצורה נכונה, היא לא

תצמח לפי החלומות שהיו, וחבל, אבל במדינת ישראל היא חברה שתגיע מ-120 ל-200

מיליון דולר, וזה גם כן דבר מאוד חשוב ומכובד. אין הרבה כאלה. אין הרבה חברות

שיש להן הגרעין האנושי והתשתית ויכולות לעשות את זה.

הגרעין האנושי עדיין ישנו או שעוזבים?

עי גליל;

לא עוזבים.

היו"ר אי י' שפירא;

בשוטף המפעל מרוויח או מפסיד?

עי גליל;

היו באלסינט 3,100 איש כי החברה היתה בנויה לצמיחה ענקית, כאשר כפי שנאמר,

בצדק, ההנהלה הקודמת ובעיקר האיש שהוביל אותה, והוא הוביל אותה בעוצמה רבה, היה

צריו להוציא את המסקנות שהמדיניות שלו איננה מתאימה, והיינו צריכים ללכת ולחתוך.

למעשה הורדנו בתקופה יחסית קצרה מ-3,100 איש למעלה מ-1,000 איש. 400 ירדו בארץ

ו-700-650 בחו"ל. לכן היום החברה גם בקנה המידה של כוח האדם מתחילה פחות או יותר

להיות מתאימה לרמת רומכירות.

על בסיס שוטף החברה איננה מרוויחה עדיין, בעיקר בגלל העובדה שהיא נושאת בכל

הגבנון.

ח' רמון;

אם נתעלם מהגבנון, תפעולית היא מרוויחה?

עי גליל;

אם היתה מקבלת ערבויות היא היתה מרוויחה. יש לה מעבר להפסד, הגבנון של

מתקנים יותר ממה שהיא צריכה, והדרגתית היא סוגרת אותם.

חי רמון;

זאת אומרת, יש לכם עדין נפח מיותר?

עי גליל;

כן. נמנענו מלעשות מהפכות רציניות. לחברה יש מפעל בנצרת ומפעל במעלות. לו

היינו חיים במדינה אחרת אין לי צל של ספק שמה שהיינו עושים זה שהייינו מרכזים

הכול בחיפה. עשינו את הכול ועד היום הזה למעשה יש לנו גם המפעל במעלות וגם

המפעל בנצרת - 260 איש במעלות ו-180 בנצרת.

היו"ר אי י' שפירא;

זה רק יצור או גם יצוא?



ע' גליל;

יצוא בלבד. אבל אם אנחנו מסתכלים על המתקנים שקיימים במעלות, הם לא בנויים

רק ל-260 איש. לגנן יש לנ1 תהליך הדרגתי של התכנסות. עדייו לא מרוויחים.

בי פלד;

נתבקשתי לנסות לשקם את החברה במרס. עשיתי בדיקה לא ארוכה מדי והמתכונת היתה

בנויה על תנאים בסיסיים שמהם צריך לצאת ועל שתי הנחות. התנאים הבסיסיים תיו;

שמבנה ההון ישונה ושהחברה תוכל להגיע להון עצמי חיובי, בין 20 ל-30 מיליון דולר.

זה מבוסס על 20 מיליון דולר הזרמה של כסף חדש מאלרון, על דחיה של 50 מיליון דולר

לארבע שנים בריבית של 8%, וחוב שוטף שנצטרך לשלם את הריבית של 57 מיליון דרלר.

הדברים הנלווים לזה הוא שאף אחד מהמוסדות הבנקאים לא רוצה לתת יותר כסף, והכסף

החדש הוא רק 20 מיליון דולר.

התנאי הנוסף הוא, החברה לא היתה יכולה למכור כלום עם נגטיב אקוויטי, היא לא

היתה יכולה לקבל ערבות ביצוע מבנק. אגב, גם גינרל אלקטריק כאשר חותמת הסכם גדול,

נותנת לקונים שלה פרפורמנס בונוס. אלסינט לא יכולה לתת את זה.

די תיכון;

למה הבנק לא רוצה לתת ערבות?

בי פלד;

אמרו לי שמהבנקים לא יכולים לקבל ערבויות ביצוע, תגיד תודה שלא מקטינים,

אלרון מכניסה 20 מיליון דולר והממשלה תיתן ערבויות ביצוע ללקוחות שלך בגג של 25

מיליון דולר כולל. אלה התנאים. התנאים האלה עוד לא התממשו.

אי שר;

יש לבנקים בנושא אלסינט בעיה של לווה בודד. דהיינו, יש מגבלה.

די תיכון;

אנחנו מדברים על ערבות שהבנקים יתנו במקום המדינה. הרי זה הבנק המברסס

ביותר. אחד הבעלים זה כנראה קבוצת דיסקונט. אנחנו שומעים מעל גלי האתר שזו

הקבוצה החזקה והיציבה ביותר בתחום הבנקאי. אני מניח שזה אכן כך המצב. הם הבעלים

הגדולים ביותר, להם השליטה. מדוע שהם לא יאמרו, אנחנו מאמינים לזה, יש לך ערבות

של 25 מיליון דולר. מדוע הם רצים לממשלת ישראל?

בי פלד;

לא שאלתי אותם.

חי רמון;

צריך לשאול את הבנק.

אי שר; . -.

הבנק לא יכול לפי חוקי המדינה.



ב' פלד;

תיארתי את נתוני הפתיחה. לאחר בריקה שטחית אמרתי שלמרות שהמיטה מאור צרה,

במסגרת הזו אם יתקיימו שתי הנחות שאני קיבלתי על עצמי, אז כנראה שיש סיבה טובה

לטפל. שתי ההנחות קשורות במוצרים ובאנשים.

עשיתי הנחה לעצמי, על אחריותי, שהאנשים הם מספיק טובים ואפשר לעצב אותם

מחרש כרי לבצע את המשימה הררושה, ושהמוצרים מספיק טובים לבצע תכנית מכירה כזאת

שתיתן את הבסיס לשנים הבאות. אני אומר שגם אם ההנחה הזאת תתברר כנכונה, היא

אומרת שאותם המוצרים אי אפשר למכור בעור שלוש שנים, וצריך עכשיו לפתח את

המוצרים רובאיט,

אני חודשיים וחצי בחברה ולא מצאתי סיבה להפריך את שתי ההנחות האלה בינתיים.

הההנחות האלה קיימות ועומרות. אמרתי שאם ההנחות האלה קיימות, ההוכחה תהיה אם

נצליח להגיע במרס 1987 למצב שבו נהיה מאוזנים מבחינת רווח והפסד, על כל

ההתחייבויות הקיימות והידועות, ונהיה מאוזנים בתזרים המזומנים ב-31 במרס. זאת

אומרת, מבחינת המזומנים אנחנו צריכים לרעת שאיו לנו יותר מ-20 מיליון דולר, וכל

הכסף האחר צריך לבוא מלקוחות, כלומר, צריך למכור.

אציג לפניכם עכשיו בקיצור על גבי כמה שקפים, את מצב החברה.

מבחינת כוח הארם בארץ, יש לנו 1,263 איש בארץ. בהרצליה - 85; בנצרת - 193;

במעלות - 250; בחיפה - 765.

די תיכון;

זאת אומרת 900 בחו"ל?

בי פלר;

עור 750 בחו"ל.

די תיכון;

כמה פיטרו שם?

600 איש. ההרכב האנושי כולל בין השאר מהנדסי אלקטרוניקה - 122, מהנדסי

מכונות - 65. יש עזיבה מועטה בצוותים האלה. מדענים - 36, אקדמאים - 87, טכנאי

אלקטרוניקה - 165.

היו"ר א' י' שפירא;

הנתונים האלה לא אומרים לנו דבר אם איננו יודעים את ההשוואה.

המצבה הזו לא שונה בהרבה ממה שהיה כאשר רותחילו לפטר. הפיטורים היו קשורים

בנפח ולא במוח. אני מצאתי חברה שהיתה מאורגנת בתפיסה ארגונית אחת, והחלטתי

לשנות את המבנה הזה מעיקרו.



מאז שנודע בציבור שמתכוונים להבריא את החברה, יש אלי פניות רבות מאוד של

אנשים טובים מאוד שרוצים להצטרף לצוות ואני מהסס לקבל אותם: א. מסיבות תקציב; ב.

אני רוצה להיות בטוח שבאשר אני מסבך אדם בחברה, יש לכך סיבה. יש פניות של הרבה

אנשים שרוצים להצטרף.

יש שאלה למי אנחנו חייבים. החברה הזאת יצרה במשך שנות קיומה מצבת לקוחות -

2,779 לקוחות, שמחזיקים בציוד של אלסינט בעולם. בארץ יש 14. הלקוחות שלנו הם

רופאים, מוסדות אקדמיים שהמלה שלהם בעולם הרפואי היא מלה. אני לא רוצה לחשוב מה

היה קורה לאובלוסיית ההיי-טק בארץ אם היו אומרים שאי אפשר לסמוך על הציוד הזה.

לפי דעתי, אם הקליינטים האלה היו נשארים באוויר, אז קרוב לוודאי שחברות אחרות

היו מתקשות להסביר שהן יהיו לצד הלקוח בעוד חמש שנים. הלקוח נותן בנו אמון. הוא

שואל, האם אתם און-גואינג. מנהל בית חולים בארצות רוברית שהיה אמור לקנות ציוד

במיליון וחצי דולר, התנצל כי ההנהלה שלו שאלה אותו שאלות והוא היה מוכרח לקנות

בפיליפס.

יש לי עוד שלושה שקפים שקצרים שעשיתי לעצמי, ואני אציג אותם מחר במועצת

המנהלים. תחום אחד זה תחום חדשני -RAY Xמכונה לאבחון סרטן השד. השאלה אם

המכונה הזאת טובה בשוק. הממוגרפיה היא היום סטאר-פרפורמנס. היום היא נותנת מודסט

קאש-פלו, אבל היא צריכה השקעות. אם תשקיע בה היא תהפוך למוצר רווחי שיכניס כסף.

אנחנו בתחרות עם "טושיבה". אנחנו מחזיקים 11% מהשוק ונתחיל לרדת אם לא נופיע

מהר בשוק.

דוגמא שניה היא טומוגרפיה ממוחשבת. המכשיר נראה מרשים מאוד. הוא מכיר, אבל

השאלה מה מצבו בשוק. בשוק כרגע הוא כלב, הוא לא מי יודע מה. ואז או שצריך לעשות

השקעות להביא את הדור הבא או לשאול אם לעשות את זה. המטרה שלנו לעבור את השלב

הזה ואת המוצרים הבאים לרוביא לסטאר. אנחנו מחזיקים שוק שבו אנחנו הטובים בעולם.

מר עוזיה גליל אמר ליושב-ראש שמכרנו במשך השנה השחורה ב-10 מיליון דולר

לחודש. אנחנו חושבים שהשנה 'המצב קצת יותר טוב ונגיע למכירת ציוד חדש ב-100

מיליון דולר, ושירות ללקוחות שיביא אותנו ל-140 מיליון דולר. אם נגיע למצב של

איזון בסוף השנה, יש סיכוי שעל בסיס זה נוכל להתחיל בזווית טיפוס קלה לשנה הבאה.

אבל כאן צריך למהר.

אנחנו בסוף הרבעון הראשון שממנו ביצענו 95%. התכנית היתה על 35 מיליון

דולר, ויש סיכוי טוב שנגיע ל-33 מיליון דולר, ואולי אפילו לתכנית. אבל אנחנו

בסוף הרבעון; ואני לא יכול להודיע מה המאזן ל-31 באוקטובר 1985 ואני לא יכול

להצהיר מה המאזן ל-31 במרס. אני יכול רק לספר סיפורים.

גם למערכת הבנקאית יש הרבה בדיקות פנימיות עד שהם חותמים. בסוף צריך להביא

את זה לאסיפת בעלי המניות של אלסינט.

היו"ר אי יי שפירא;

אתה יכול לדעת באיזה מחיר תמכור את המלאי בארצות-רוברית?

בי פלד;

יש מלאי שלא נמכר. הוא בדרך כלל לא רומלאי המתוחכם אלא של הרכישה רומפורסמת

של זוניקס שאנחנו נפטרים ממנו לאט לאט.

היו"ר א' י' שפירא;

רבותי, המשך הדיון בשבוע הבא.

אני מאוד מקווה שאוכל להודיע לקונים שלי שיש לי פרפורמנס בונוס.

היו"ר א' י' שפירא;

הדיון יימשך ביום שלישי הבא.

עי גליל;

אנחנו עומדים על הפרק עם שלוש הזמנות של מיליוני דולרים. הם יילכו לאיבוד.

ח' רמון;

באיזה יום אתה צריך את האישור?

עי גליל;

היום.

ח' רמון;

חוץ מהיום?

היו"ר א' י' שפירא;

יש לנו מחר סיור בבזק. דחינו את הסיור הזה מספר פעמים ואיננו יכולים לדחות

שוב. אני מציע שנקבע למחר ישיבה בשמונה ושלושים, לפני הסיור, בבנק לפיתוח

התעשיה, כולל הצבעה, ונודיע לבזק שהסיור יתחיל בשעה עשר.

די תיכון;

אני מציע לך לא לקבוע את זמן ההצבעה.

היו"ר א' י' שפירא;

אני קובע.

צווים לעידוד החסכון (פטור ממס הכנסה) אמיסיה של תדיראן הנפקות (1986) בע"מ

אישרנו הנפקה של תדיראן, וקיבלנו- ממר פרידמן את המכתב כדלקמן; "בהמשך

למכתבנו מיוט 12.6.86, בדבר הגבלת מס מהריבית על 2 סדרות אג"ח המונפקות על ידי

תדיראן הנפקות (1986) בע"מ, שאושרר. על ידי הוועדה ביום 16.6.86, הריני מתכבד

להודיע לוועדה, כי ההנפקות ייעשו, במקום באמצעות החברה הנ"ל, על ידי תדיראן בע"מ

במישרין.

תנאי ההנפקות יישארו ללא שינוי".

קבעתי מחר בשמונה ושלושים ישיבה בבנק לפיתוח התעשיה, לפני הסיור בבזק.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30