הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 321

מישיבת ועדת הכספים

יום הי, י"ב בסיון, התשמ"ו - 19.6.1986 - שעה 10.00, בתל-אביב

נכחו

אי י' שפירא - היו"ר

יי ארידור

י' ארצי

פי גרופר

אי ויינשטייו

אי ורדיגר

י' כהן

י' מצא

עי סולודר

ש' עמר

חי רמון

אי שלום

בי שליטא

גי שפט י

די תיכון

אי שילוני - יו"ר רשות ניירות ערך

יי סמט, שי וייס, בי מתן - רשות ניירות ערר

מי פרידמן - משרד האוצר

אי קרשנר

אי דמביץ

סי אלחנני

אי דגני

צווים לעידוד החסכון (פטור ממס הכנסה) אמיסיות של -

אזורים חברה להשקעות בפיתוח ובבנין בע"מ;

אוריון, חברה להשקעות בע"מ.

תקציב רשות ניירות ערר לחדשים יולי 1986-מרס 1987.



צווים לעידוד החסכון (פטור ממס הכנסה) אמיסיות של -

אזורים חברה להשקעות בפיתוח ובבנין בע"מ;

אוריון חברה להשקעות בע"מ.

אני פותח את הישיבה,

לפנינו בקשה לאשר שחי אמיסיות של חברת אוריון של בנק הפועלים

ושל חברת אזורים של חברת כלל,

האם קיבלנו אח התשקיפים של החברות האלה?

מ' פרידמן;

העברנו אותם לוועדה.

ד' תיכון;

קיבלתי את התשקיף של חברת אזורים. לא קיבלתי את התשקיף של

חברת אוריון. אולי תסביר לנו מי היא חברת אוריון?

אוריון היא חברת הנפקות של בנק הפועלים. ההנפקה מיועדת למימון

הלוואות הניתנות למפעלים המאושרים על ידי מרכז ההשקעות.

די תיכון;

אני מבקש לקבל את התשקיף של חברת אוריון.

מי פרידמן;

במקרה נמצא בידי עותק של התשקיף, אבל המצאנו את שני המשקיפים

לוועדה יחד עם הבקשה לאישור האמיסיות.

די תיכון;

אני מבקש לדחות את הדיון באמיסיה של אוריון לישיבה הבאה.

היו"ר אי יי שפירא;

החומר הזה חולק לחברי הוועדה,

די תיכון;

החומר לא חולק לכל חברי הוועדה אלא רק לי, לפי בקשתי, ולא נכללה

בו האמיסיה של אוריון.

האם אנחנו רוצים לקבל היום החלטה שכל תשקיף של כל הנפקה המובאת

לדיון יישלח לכל החברים, ומי שרוצח לעיין בו - יעיין? אינני רוצה

שפתאום תישמע טענה של חבר ועדח שגם הוא מבקש לקבל את התשקיף לאחר

שחבר הכנסת דן תיכון קיבל אותו,

א' ויינשטיין;

אפשר להעביר כמה עותקים של התשקיף למזכירות הוועדה לעיונם של

החברים,

די תיכון;

צר לי, אדוני היושב-ראש, אבל אני נאלץ לרענן אח זכרונך. אני טענתי

שצריו לחלק את החומר לכל חברי הוועדה ללא יוצא מן הכלל. אני דואג

אישית שהחומר יומצא לי.

אני יכול לקבל עוד 30-20 עותקים של כל תשקיף כדי לתת אותם

לכל חברי הוועדה. אבל אני חוזר על מה שאמרנו בדיון שהתקיים לפגי חרבה

זמן על אותה בקשה, שכל עוד השקיף איננו מאושר, לא הופץ ולא פורסם

ברבים, לא רצוי שעותקים שלו יתגלגלו פה ושם, כי ברגע שתשקיפים כאלה

נמצאים ברשותם של אנשים רבים רואים אותם כאילו פורסמו ברבים,

זו היתה הגישה שלנו שהוועדה אימצה אותה. אם הבר הוועדה מבקש

לעיין בתשקיף, יש תמיד שנים-שלושה עוהקים של התשקיף בוועדה לעיון.

אני חוזר ומבקש שנמשיך בסידור הזה.

היו"ר א' יי שפירא;

בדרך כלל התשקיפים המובאים אלינו יהד עם הבקשה לאשר הגבלת מם

טרם אושרו על ידי הרשות לניירות ערף.

מ' פרידמן;

הם מובאים לוועדה לאחר דיון ראשוני ברשות לניירות ערך.

היו"ר א' י' שפירא;

במהלך הדיון ברשות לניירות ערך לפעמים משנים דבדים בתשקיף.

לעתים קורה שהתשקיף כלל איננו מתפרסם.

לכן אינני רואה צורך שיגישו לנו תשקיפים, אלא אם כן מתעוררת

בעיה לגבי החברה שמבקשת להנפיק את האמיסיה, אבל לא באופן סדיר. אין

זה מתפקידנו לבדוק את התשקיף של ההברה-. אנחנו יכולים להמליץ בפני

הרשות לניירות ערך לבדוק במיוחד תשקיף מסוים, מה טעם לבדוק באופן

יסודי תשקיף שיכול להיות שעוד יוכנסו בו שינויים, או שהוא כלל לא

יתפרסם? לוועדת הכספים יש כל כך הרבה זמן כדי ללמוד תשקיפים?

יי ארידורו

אני מסכים למה שאתה אומד שתשקיפים מיוחדים צריך לבדוק, ואנחנו

אמנם בודקים אותם, ותשקיפים אחרים צריך לאשר באופן כללי. אני רק מציע

שלא נהפוך את הסדר, כלומר שלא נבדוק היטב תשקיפים שטעונים בדיקה,

ולעומת זאת נבדוק יותר מדי תוך כניסה לפרטים תשקיפים שלא צריך במיוחד

לבדוק אותם"

את התשקיפים שהביאו בפנינו היום אני הושב שאפשר לאשר.

צר לי לחלוק עליך, אדו ני היושב-ראש.אם אתה צודק, אני מבקש שהאוצר

יביא את הבקשה לאישור רק לאחר שהתשקיף יאושר על ידי הרשות לניירות ערך.

אני רוצה שיהיה ברור שלא תאושר אף בקשה אם התשקיף לא יוגש

לעיוננו לפני הדיון בבקשה, אני מציע לך לא להנהיג שיטה שבה מאשרים

דברים בלי שהחומר מונח לפנינו. מי שריצה לעיין בחומר - יעיין; ימי

שלא רוצה - לא יעיין.

לצד העקרוני, אינני יודע אם אהה עוקב אחר מה שנעשה בשוק ההון.

חזרנו למצב שבו הספקולציה חוגגת. כל כ2ה שאפיין את שוק המניות מאפיין

עתה את שוק איגרות החוב. זהו הלהיט החדש שעליו התלבשו קרנות הנאמנות;

זהו הלהיט שעושים בו ספקולציות; זהו הלהיט שהציבור נמשך אליו, נכנס

אליו בלי שהוא יודע לאן הוא נכנם. יכיל להיות שאתה מזלזל בהערות שלנו,

אבל בסופו של דבר יווצר מצב שבו הציבור יפסיד את כספו.



די תיכון

אני מציע לך לאפשר לנו לבחון את הנושא ולקיים שיחות עם

הגורמים שמחליפים לאשר או לא לאשר הנפקות, שהם רבים בינם לבין עצמם.

בעקבות שמועות על לחצים חמופעלים על הגופים המאשרים לאשר או לא

לאשר הנפקות, אני מציע לך להקפיר מבאן ואילך בטיפול בבל הנפקה.

ואילו לעצתי שעית, הייתי מקפיא את כל הנושא ער שנקיים בירור על

התלונות שהוגשו על ירי כמה גורמים האחראים על השוק הזה, שבהן הם

חוזרים ומאשימים האחר את השני באשר למצב החרש שנשתרר בשוק ההון.

החברים בווראי זוכרים שלפני כמה ימים היתה בפני הווערה בקשה

לאשר אישור רומה של הנפקה של חברת למימון בעימ של בנק לאומי. ראיתי

את התשקיף של החברה ואני מציין רבר אחר שכתוב בו ורבר אחר שעריין

לא כתוב בו, כתוב בו שנתקבל אישור של וערת השרים. לא כתוב בו שיעור

הריבית. מרוע? כי זוהי טיוטה. ללמדך שמה שמביאים בפנינו זוהי טיוטה

שכרגיל כתוב בה שהאישור נתקבל, אבל כנראה שמספר ימים לפני ההנפקה

עריין לא ירעו מה יהיה שיעור הריבית0

כל מה שיתקבל כאן יהיה טיוטה במירה זו או אחרת. והקרושה קול

טיוטה פחותה מזו של תשקיף ממשי.

היו"ר א' יי שפירא;

מהו הסיכום שלר כיועץ משפטי?

אני אומר: לא לייחם קרושה עליונה למה שכתוב בטיוטה,

אני מבקש להפנות את תשומת לב הווערה, שאמנם אנחנו מביאים

תשקיפים, אבל הואיל והוועדה מאשרת הגבלת מם על הכנסה מריבית, אנחנו

עד 8%-81/4% ריבית, וזה יכול להיות רק

פחות מזה. אני מבין שלווערה אין התנגרות שהריבית עליה תחול הגבלת

מם תהיה יותר נמוכה"

אני רוצה לרבר רק על הפרוצירורה. מה עושה וזברה שרוצה להוציא

תשקיף? היא פונה קורם כל לאוצר-

הנוהג הוא שהרשות לניירות ערך מתחילה לטפל בבקשה אחרי שיש אישור

עקרוני של הממונה על שוק ההון,

האוצר נותן אור ירוק לחברה להמשיך בהליכים, ואז היא מכינה אוו

כל החומר, רבר שכרוך בהוצאות גרולות, ופונה לרשות לניירות ערך.

אני סבור שאנחנו צריכים לראות רק את הנקורה של הריבית ולפקח

מרי פעם על המערכת כרי לראות אם היא עושה צרק עם החברות המבקשות להנפיק

מניות ואיננה מטה את הכף לכיוון אחר. אחת לחצי שנה נקבל דו"ח ונראה

אם לא היה משוא פנים במתן אישורים להנפקות, כל זה במסגרת פיקוח על

האוצר.

זוהי השקפתי שאנחנו צריכים לשים את הרגש על הריבית, כי זה

ענין של מריניות, ואיננו יכולים להיכנס לפרטים של התשקיף, אבל אם

הווערה רוצה להיכנם לענין, הזמן לעשוח זאת לפני שהאוצר נותן אור ירוק



א' ויינשטיין

לחברה שהיא יכולה להמשיך בהליכים, או אחרי שהרשות לניירות ערך נותנת

אישור סופי להנפקה. כי להיכנס לענין באמצע, לאחר שהחברה קיבלה אישור

עקרוני מהאוצר והיא נכנסת להוצאות, עם אפשרות להשיב בשלילה, אינני

רוצה שנקה אחריות לכך.

אני מציע שנקריש לכף מחשבה, לא עכשיו. עכשיו אני מציע לנהוג

לפי הפרוצירורה המקובלת.

היו"ר י' כהן;

בדרך כלל אנחנו מאשרים הנפקות שהאוצר מביא לנו לאישור. אבל אם

ההנפקה איננה נראית לנו סבירה, או שיש לנו ספקות לגבי החברה שמבקשת

אישור להנפקה, זוהי כמובן לא רק זכותנו אלא חובתנו לרון בענין בכובד

ראש.

כדי לאפשר לנו איזו בקרה או פיקוח על הנושא, צריך לאשר את הנוהל

הקיים לפיו הבקשה מונהת על שולחן הוועדה, עותק מהתשקיף נמצא במזכירות

של ועדת הכספים, וכל חבר שמעונין בכך יכול לעיין בתשקיף ולהיכנס

לפרטיו, ובעת הדיון בוועדה הוא יכול להעיר את הערותיו. לדעתי צריך

להמשיך בנוהל הזה שמאפשר לכל חבר ועדה לבדוק את התשקיף בלי לתת לו

פרסום לפני שמפרסמים אותו ברבים לציבור הרחב.

היו"ר אי י" שפירא;

תמיד עלינו לשאול את עצמנו מדוע מביאים בקשה כזו לוועדת הכספים,

איזו מטרה רוצים להשיג בכך. הבה נבין קודם כל מדוע בכלל בקשה כזו מגיעה

לוועדת הכספים.

הברה שרוצה לצאת בהנפקה פונה לממונה על שוק ההון ומגישה לו

בקשה מנומקת. הממונה על שוק ההון בודק את הבקשה, ואם הוא נותן לה

אישור עקרוני היא עוכרת לרשות לניירות ערך ולהנהלת הבורסה. אינני

חושב שחבקשה מובאת לוועדת הכספים כדי שהיא תבדוק אם היא מוצדקת או לא,

כי כמה רשויות צריכות לבדוק את אותה בקשה להנפקה?

י" ארידור;

מה שאתה אומר עכשיו סותר את הדבריס שאני מתכוון לומר ביום שלישי

הבא בוועדת הכנסת על תפקידה החשוב של ועדת הכספים ומדוע אסור לנו

לפצל אותה לשנים.

בדרך כלל מביאים בפנינו בקשות להנפקה של איגרות חוב כדי שנאשר

הגבלת מס על ההכנסה מהריבית, והשיקולים הם מוניטריים. אם אנחנו

אמורים לבדוק את התשקיף, צריך להביא אותו אלינו לאחר שהרשות לניירות

ערך סיימה את מלאכתה.

השלב שבו מביאים בפנינו את התשקיף הוא השלב הנכון, כי הרשות

למה אנחנו צריכים בכלל להיכנס לענין ולבדוק

את התשקיף בצורה יסודית, אולי בכלל לא תהיה לכך הסכמה עקרונית של

ועדת הכספים? אם יש הסכמה עקרונית של הוועדה, הרשות לניירות ערך

נכנסת לפרטים.

כאשר מביאים בקשה לוועדת הכספים אי אפשר לומר לה לצמצם את

הדיון רק לנקודה שבה יש לה סמכות חוקית להחליט. ועדת הכספים, כאשר

מביאים בפניה נושא, היא דנה בו גם מעבר לסמכות הפורמלית שניתנה להן

היא משתמשת בסמכותה הפורמלית כדי למלא את תפקידה כרשות מבקרת ומפקחת



יי ארידור

על פעולות הממשלה. אילו לא נהגנו כך, היו אומרים לנו: מי אתם, מכנאים?

אתם בודקים רק את שערי הריבית? את שערי הריבית,עם כל הכבוד, בודק

משרד האוצר, אלא מאי? יש כאז עניז קול שכל ישר ושל מידה. ועדת הכספים

לא תמלא את תפקידה אם היא תקח כל תשקיף ותשקיף, תעשה את מלאכתה של

הרשות לניירות ערך ותבדוק כל פרס ופרט בתשקיף. אם כר יהיה, אני מעדיף

לא לאשר תקציב לרשות לניירות ערך אלא להעבירו לוועדת הכספים. אבל אנהנו

בהחלט מתכוונים לאשר תוספת תקציב לרשות לניירות ערך כדי שהיא תוכל

למלא את תפקידה, יהד עם זה, אם יש תשקיף פרובלמטי, אי אפשר לאשר אותו

ללא בדיקה,

לכן כאשר מבקש חבר הכנסת דן תיכון לעיין בתשקיף, זוהי זכותו,

אלא שגם חבר הכנסת דן תיכון וגם כל חבר אתר בוועדה אינם צריכים להגזים

בבקשות אלה עד כדי הפיכתן לשי6ה, אם יש משהו בתשקיף שמטריד את מנוחתו,

אי אפשר למנוע ממנו לברר זאת, השאלה אם במקרה הזה באמת משהו מטריד

את חבר הכנסת דן תיכון, ואם כן,- צריך לדחות את ההכרעה כדי לאפשר לו

ללמוד את הענין. אם אין כאן משהו שמטריד אותו, לא צריף לדהות אח

ההצבעה,

אשר לחלוקת התשקיפים, אני מקבל את השקפתו של מר פרידמן, עותק

אחד של התשקיף צריף להיות אצל מזכיר הוועדה, וכל מי שירצה יוכל לעיין

בו, אם חבר ועדה ירצה לקבל באופן מיוחד תשקיף זה או אחר, הוא יבקש

ו גם יקבל אותו,

אני רוצה לומר לך. אדוני היושב-ראש, שאני בסף הכל מבקש לקבל

את התשקיף כדי לעיין בו- זוהי זכותו האלמנטרית של כל חגר בוועדה,

מדובר בחומר שלא חולק לנו, קיבלחי 5 או 7 תשקיפים בתחילת השבוע,

ולגבי כולם לא היו לי הערות,

מזכיר הוועדה אומר שהוא מסר לך את התשקיף גם של ווברת אוריון.

אני מצטער, קיבלתי את התשקיף של אזורים ולא קיבלתי אח התשקיף

שלי אוריון.

אני בא ואומר שמכאן ואילן אני מתנגד שהאוצר יעסוק בכף, יש המלצות

של ועדת-בייסקי, האוצר צריך לרדת מהענין, צריך להתחיל לבנות את המבנה

מחדש. אם האוצר-רוצה לשמור לעצמו קונצסיה, הוועדה הזו צריכה להחליט

אם היא נותנת לו מכאן ואילן את הקונצסיה.

זוהי קונצסיה על פי חוק,

נכון. נגיע לזה בדיון על הסעיף הבא,

אני רוצה לתקן אותן, גם במסקנות של ועדת בייסקי מדובר על

תקופה של שלוש שנים-

אנחנו צריכים לעשות את הצעדים הראשונים לקראה ביצוע המסקנות,

וזהו הצעד שמתחייב, לאוצר אין מעמד בענין זה, אסור לו להתערב, זה

היום הכלי העיקרי לגיוס משאבים במשק הישראלי, למי שרוצים נותנים, ולמי

שלא רוצים לא נותנים, לפחות אליבא דוועדת בייסקי,



אי שלום;

מיהו הגוף שיעסוק בכך?

ד' תיכון;

הרשות לניירות ערך.

מה שאמרה וערת בייסקי עדיין איננו בגדר של אורים ותומים,

וערת בייסקי לא אמרה זאת). השיקולים של האוגר בענין

הם הרבה יותר מרחיקי לכת.

הרשות לניירות ערך מבהינה זו היא כמו האוצר, כי האוצר הוא

שממנה את ראשי הרשות לניירות ערך.

אני מבקש להסב את תשומת לבך לבעיה נוספת. ענין המס איננו שולי

כפי שאתה חושב. הרשות לניירות ערר דורשת ביאורים בנושא המיסוי

והשלכותיו על הציבור. בתחום של הגילוי הנאות הנושא של מס מוגבל

יש לו השיבות רבה. אני מציע לא לזלזל בנושא של מס מוגבל, כי הוא

מהווה את אחד המרכיבים הראשיים. כי אילו זה לא היה חשוב, אנשיס יכלו

לוותר על מגבלת המם ולא לבוא כלל לוועדת הכספים, וכר היו חוסכים לעצמם

תחנה השובה בדרר לקראת ההנפקה.

בסיכום, אני עומד על כר שנקבל את התשקיפים.

חי רמוז;

מי שיבקש תשקיף יקבל אותו. מה הבעיה?

אני הולק על הפירוש שלך, חבר הכנסת דן תיכון, למה שאמרה ועדת-

בייסקי. מדיניות המיסוי היא של האוצר, אבל לא ניכנס לכר עכשיו.

ד' תיכוז;

דיברתי על הדיון הראשוני שמתקיים באוצר על הבקשה לגייס כספים

בבורסה.

נשמעה טענה שבנושא הוויסות גם ועדת הכספים ידעה, סייעה, וגם

היא אחראית. ומדוע לא נכללנו גם אנחנו בין המורשעים.

זה כחוב בדו"ח של ועדת-בייסקי?

כתוב בדו"ח במפורש בנקודה מסוימת לגבי סגן שר האוצר.

חי רמוז;

אינני מדבר עכשיו על הדו"ח. היו בנקאים שטענו זאת וגם חלק

מהציבור.

כאשר אנחנו מעורבים בתהליר מסוים, יכולים אנשים לפרש שאם ועדת

הכספים נחנה קונצסיה בנושא של מיסוי, כנראה שזה דבר טוב, כנראה שאנחנו

עומדים מאחורי הענין. כר אפשר לפרש את מעורבותה של ועדת הכספים בענין.

כיוון שכך. אני רוצה להיות מעורב. ואם אני מבקש תשקיף, יש להמציא

אוחו, ואם אני רוצה לקיים עליו דיון, יש לקיים את הדיון, ולו רק בגלל

נסיון העבר.

אני מביא לאישור את ההנפקה של אזוריס.

לאשר את ההנפקה של אזורים.



תקציב הרשות לניירות ערך לחודשים יולי 1986-מרס 1987

אנחנו עוברים לסעיף הבא - תקציב רשות ניירות ערך. לפני שאני

מוסר את רשות הריבור למר שילוני שיסביר את התקציב, אני מבקש להביא

לתשומת לבכם כי ביקשתי מסגן שר האוצר לבוא לישיבה ולהשתתף בריון, כי

הוא המופקר באוצר על שוק ההון, אבל הוא אמר כי לצערו לא יוכל לבוא

היום לישיבה כיוון שהוא משתתף היוס ביום עיון של אגף התקציבים. הוא

מסר לי את הרברים הבאים שאני רוצה להביא אותם בפניכם בשמו.

בדו"ח בייסקי יש המלצות שונות הנוגעות לעתיר הרשות לניירות

ערן. הממשלה הקימה וערה משותפת של אנשי משרר האוצר ומשרר המשפטים,

שלומדים את הסוגיה ושוקלים אין לחזק את הרשות כרי שתוכל לערוף ביקורת

יותר לעומק. כאשר הווערה המשותפת תסיים את עבורתה היא תביא את מסקנותיה

בפני וערת השרים שהקימה הממשלה לטיפול ברו"ה בייסקי. לאהר שהממשלה

תקבל החלטות הן תובאנה בפני וערת הכספים עם בקשה לתוספת תקציב, אם

ההחלטות תחייבנה להגריל את תקציבה של הרשות.

וערת הכספים קיימה בחורש מרס ריון על תקציב הרשות והחליטה לאשר

תקציב לשלושה חרשים בלבד. עכשיו מובא לאישור הווערה תקציב לתשעה הרשים

ער סוף שנת הכספים. סגן שר האוצר ביקש שהווערה תראה בהצעת התקציב

המובאת לאישורה הצעה לתקציב חלקי, כי הוא סבור שהסיכומים שיתקבלו יחייב

להוסיף על התקציב של הרשות כרי לחזק אותה.

ער כאן ההורעה שמסרתי בשם סגן שר האוצר. ועתה רשות הדיבור

למנהל רשות ניירות ערף מר שילוני.

ארוני היושב-ראש, חברי הווערה, בסוף חורש מרס הבאתי לווערה את

תקציבה של הרשות, ואז נאמר לי שהתקציב קטן מרי ונתבקשתי לחזור לווערה

ולהביא בפניה תקציב יותר גרול.

כאשר נכנסתי לתפקירי היו ברשות לניירות ערף עוברים בשש עשרה

וחצי משרות. היום הגענו לשלושים ושנים וחצי תקנים, עם ארבעה רואי

חשבון המועסקים כקבלני חוץ. יחר עם זה אמרו חברי וערת הכספים שזה לא

מספיק ושיש להגריל את התקציב. חזרתי לשר האוצר ראז, השר פורעי, והוא

השיב בשלילה, והוסיף כי נחזור ונרבר על הצרכים של הרשות לאחר שיאושרו

שלושת החוקים - חוק הקרנות, תיקון מסי 8 והחוק שיצא מווערת גבאי.

בינתיים פורסמו המסקנות של וערת-בייסקי. גם וערת בייסקי ממליצה

על חיזוקה של הרשות לניירת ערך בנוסח אמריקאי, עם תוספת סמכויות, כמו

הסמכות לאשר הנפקות או הסמכות לפקח על הקרנות וקופות הגמל.

המצב החוקי עריין לא השתנה, כי אלה הן עדיין הצעות חוק שטרם

אושרו על ירי מליאת הכנסת.

חזרתי לשר האוצר הנוכחי והצעתי לו כמה חלופות, שאחת מהן מחייבת

להגריל במקצת את התקציב, השניה - להגריל אותו יותר, והשלישית המחייבת

לאשר תוספת תקציב רצינית.

לאחר התייעצויות נאמר שכל עור הממשלה לא קיבלה ההלטה ברורה

על הסמכויות והתפקירים שהוא רוצה להוסיף לרשות, אין טעם להוסיף היום

על התקציב המוצע. לכן אני אומר: הבה נחכה ונראה מה יהיו החלטות הממשלה,

ועד אז נאשר את התקציב כפי שהוא מונח לפניכם.



אי שילוני

פרסמנו מכרז למשרה של פרקליט וכן פרסמנו מכרז למשרה של חוקר.

הבעיה היא שהכנו היום 12-11 תיקים שהעברנו לטיפול הפרקליטות. קשה

להאשים אותנו בכר שהפרקליטות איננה מגישה את כתבי האישום. יותר מאשר

להעביר תקן שלנו למשרד המשפטים איננו יכולים לעשות.

אני משוכנע שוועדת השרים תתן את דעתה לנושא ותאמר איזו רשות

היא רוצה לראות. אני מתחייב לתת את ידי לכל ה1עה להיזוק הרשות ובנייתה.

אבל היום הרשות ממשיכה בפעולתה באופן סדיר גם בתהום התשקיפים וגם

בביקורת מדגמית. אני יכול להמציא לכם הומר שקיבלנו מארצות הברית ממנו

תוכלו ללמוד שגם שם הבעיה איננה פשוטה. בארצות הברית מתפרסמים 67 אלף

תשקיפים לשנה, ואם לא מגדילים את כוח האדם של הרשות מתעוררות בעיות.

אנחנו פועלים היום יחסית לא רע. תנו לנו להמשיך לעבוד. אני מבקש

מכם לאשר את התקציב.

האם יש תשובה למכתבך לשר האוצר?

יש תשובה של אגף התקציבים,

א" שלום;

התוספת של 3.5 תקנים היא פרי פשרה או שזה תואם את הצרכים?

לפני מספר חדשים מסרת שאתם מטפלים במספר גופים שלא פעלו כשורה,

לא מסרו דיווה או לא עדכנו את הרשות בשינויים שחלו אצלם. ציינת מספר

מקרים שאתם מנהלים עליהם הקירה ועומדים לתבוע אותם לדין. האם נוכל

לשמוע מה קורה בשטה זה?

אני מעריך מאד את המאמצים הכנים שאתם עושים ואת רצונכם לשפר את

המצב ולהזק את מעמדה של הרשות. ולעומת העבר זוהי באמת התקדמות גדולה,

אבל בעבר כמעט ולא נעשה דבר.

עובדה היא שעד היום שום חברה לא נתנה את הדין. מטפיק לקרוא

בדו"ח-בייסקי רק את הקטע על זיוף מאזנים כדי להבין מה קורה. אתם

אישרתם מאזנים מזוייפים שצורפו לתשקיפים שנה אחרי שנה. לא בגלל בעיות

של תקציב אלא בגלל החקיקה אינכם יכולים להתמורד עם המצב, גם אם יהיו

לכם עשרות רואי חשבון, במסגרת החקיקה הקיימת אינכם יכולים לפקה על

הבורס/ה. מה שעשתה ועדת-בייטקי אתם הייתם צריכים לעשות,

נקה לדוגמה את חברת אלסינט. כאשר רואי החשבון תיקנו אתרי שנתיים

את הנתונים אחורה, לא רק מר שילוני לא ידע אלא גם הבעלים לא ידעו מה

אני מפקפק אם הבעלים לא ידעו). אם הבעלים היו

יודעים שהחברה מפםידה כל כך הרבה כטף הם היו יושבים באפס מעשה?

אם הרשות איננה יכולה לגלות שהמאזן הוא מזוייף, לשם מה היא דרושה?

ועדת-בייטקי לא עשתה בדיקה כל כך רצינית. במהלך שתי עדויות כל העניף

נחשף בוועדת-בייסקי. לכך יש אולי פתרון על ידי תוטפת תקציב, תוטפת

כוח אדם והגברת המורעות. אבל גם אם יהיה תקציב, החקיקה הקיימת היום במדינת

ישראל איננה מאפשרת לרשות למלא את תפקידה. אנשי הרשות עושים כמיטב יכולתם

במסגרת החקיקה הקיימת, אבל גם מיטב יכולתם במטגרת החקיקה הזו אין

לה משמעות.

על הבורסה בכלל אינני סומך. היום עלינו לדון גם בתיקון לתקנות

הבורסה וזו תהיה הזדמנות לומר להם כמה דברים. יש מבקר לבורסה, הוא

אמר כמה דברים קולא מצאו הן בעיני מנכ"ל הבורסה, ואז הוא פוטר. כר מתנהלים

שם הענינים.

דובר על קזינו. קזינו זה בסדר. אדם בא לקזינו, יודע שאין לו סיכוי

להרוויה, הוא יודע את ההוקים והכללים, והוא הוזר לשם. על הבורסה יש

פיקוה, ואנחנו משקרים את הציבור בישראל. אנחנו שולחים אותם למקום שהוא

כאילו הגון, שמתנהלים בו כאילו כללי מסחר הוגנים, וזה לא כך- לא יעלה

על הדעת שבמשך שנתיים וחצי מאז פרץ המשבר לא שונה במדינת ישראל שום

חוק הקשור לבורסה ולרשות לניירות ערך. אינני מאשים אותם. הם הגישו

הצעות תיקון לחוק, אבל כנראה שמישהו למעלה, אינני יודע מי - ואני

מדבר על הדרג המיניסטריאלי, לא על הדרג הפקידותי - נוח לו המצב הקיים,

נוח לו שכך מתנהלים הענינים, כי זה נוח למספר גופים גדולים במשק. אחרי

שאני רואה את ההגנה הטוטאלית של שרים בממשלה על מנהלי הבנקים, אחרי

כל מה שהתגלה בדו"ח בייסקי, דעתי עוד מתחזקת בנושא. כי אחרת אינני

יכול להבין איר קורה ששום דבר לא משתנה. ב-1929 כאשר פרץ המשבר הגדול

בארצות הברית, תור שלוש שנים שונתה כל ההקיקה על שוק ההון והבנקאות.

ב-1932 היתה מערכת שונה לחלוטין.

צריר לשים קץ לברית הזו, לקשר השתיקה, להמשר ההפקרות של שוק

ההון.

אינני יכול להצביע בעד התקציב של הרשות לניירות ערך. אינני

רוצה שתהיה רשות כזו, שידע הציבור שיש הפקרות; אינני רוצה שיעמידו

פנים כאילו יש רשות ויש פיקוח - ואין. גם אם יציעו תקציב יותר גדול,

אצביע נגדו, ולא בגלל מר שילוני ואנשים שמנסים לעשות את המלאכה -

ובאמת אי אפשר להשוות את מה שקורה היום למה שהיה בעבר. הביקורת שלי

איננה מופנית לעבר מר שילוני.

בעת הדיון בתקציב ביקשתי שיבוא לכאן שר האוצר, או סגנו,

ויגיד לנו מה הוא מתכוון לעשות בשוק ההון. הקימו ועדה ליישום

המלצות ועדת בייסקי. חלפו ששים יום מאז פורסמו ההמלצות. הוועדה הזו

לא התכנסה עד היום אפילו לישיבה אחת.

שאלתי מדוע הוועדה איננה מתכנסת ואמרו לי שהם מחכים למינוי

הנגיד. בינתיים התמנה נגיד.

קודם חיכו לנגיד. עכשיו הנגיד עסוק. הוא צריר להיכנס לתפקידו

ולטפל בענינים הדחופים. אחר כר תהיה חופשת הקיץ;, ואחריה -החגים.

ואחרי החגים ~ אלוהים גדול..

יש פה מסע מתכונן, קשר קבוע בין אנשים בממשלה עם גורמים

בשוק ההון שרוצים כי ההפקרות בשוק הזה תימשך.

אני לא אצביע בעד התקציב, לא בגלל התקציב אלא מפני שאני רוצה

לשים קץ להפקרות או להעלות אותה על פני השטח. ברגע שידעו שהרשות

איננה יכולה לפעול, הציבור לא יבוא לשוק ניירות הערר, ואז הממשלה

תיאלץ לפעול. לכן אצביע נגד התקציב.

לפני שאנחנו ממשיכים בדיון אני רוצה להודיע שאביא את התקציב

להצבעה בישיבה זו" יכול להיות שחבר הכנסת רמון יצביע נגד התקציב.

אני אצביע נגד.

לא אבוא להגן על הממשלה. חבר הכנסת רמוז האשים את הממשלה..

הוא לא האשים את הממשלה. הוא אמר: כמה שרים בממשלה..

ג' שפט;

יכול להיות שהלק מהדברים שאמר חבר הכנסת רמון הם נכונים.

אם יש לו טענות על עבודתה של הרשות במתכונת הנוכהית, זה הזמן להעלות

הרשות איננה יכולה לעבור..) אבל כל הדברים האתרים

שאינם נוגעים לעבודת הרשות, מקומם בדיון על המלצות ועדת בייסקי.

בפעם הקורמת קיימנו דיון די יסודי על תקציב הרשות לניירות ערך.

היתה הצעה לאשר תקציב לחודש אהד, היתה הצעה לאשר תקציב לחצי שנה"

אני הצעתי לאשר תקציב לשלושה חדשים, והצעתי זו נתקבלה. הוועדה אמנם

אישרה תקציב לשלושה חדשים" במשך אותם שלושה חדשים קרו שני דברים:

פורסם הדו"ח של ועדת-בייסקי; הרשות פעלה ברוח הדברים שנאמרו בוועדת

הכספים. אין לי שום טענות על פעילותה של הרשות בתקופה הזו.

את הטענות של חבר הכנסת רמון צריף לברר ביתר יסודיות, אבל

לא ברגע זה. ואם הוא רוצה להצביע כאקט של מחאה נגר התקציב, זוהי

בתנאים הנוכחיים חבל על הכסף..) אינני חושב שלאנשי

הרשות אין מה לעשות גם במצב הקיים. אני חושב שצריך לאשר את התקציב.

היחסים בין הרשות לניירות ערך לבין הבורסה והטענה של מנכ"ל

הרשות שהבורסה לא העבירה לידיעת הרשות מירע שהיה ברשותה, אלה דברים

שאנחנו צריכים להתמודד אתם, אם כי עדיין אינני יודע מהם הכלים

לכך. אם הדבר מחייב חקיקה, זהו תחום שהוא באחריותנו. אומר מנכ"ל

העברנו 12 תיקים לפרקליטות, אבל זו עדיין לא הגישה כתבי אישום"

מה צריו לעשות בענין זוז?

אם יש לנו מידע שמישהו בממשלה מעכב חקיקה בתחום הזה, גם חקיקה

של חברי כנסת, אנחנו כוועדה יכולים לנקוט יוזמה כדי לסכל את המעשים

האלה.

אמרנו שאנחנו מעונינים בהגברת הפיקוח של הרשות. מנכ"ל הרשות

הסביר שהוא הגדיל את מספר התקנים ופרסם מכרזים למשרות של רואי חשבון

ובעלי מקצוע אחרים, בנתונים הקיימים אין לנו הזכות להעניש את הרשות

שעושה את כל המאמצים כדי לשפר את המצב, ואמנם חלה התקדמות רבה בתחום

הפיקוח של הרשות לעומת המצב שהיה בעבר. אם וכאשר יתברר לנו בעקבות

דיון בהמלצות ועדת בייסקי, שיש להטיל מטלות נוספות על הרשות - ואני

אומר זאת בכל ההסתייגות - יהיה לנו על כך דין ודברים עם הממשלה או

עם ועדת השרים. יתכן שאנחנו נחשוב שיש ליישם המלצות שהממשלה החשוב

שאין ליישם אותן, או להיפך. אם כתוצאה מכך יצטרכו להוסיף תקנים לרשות

או לאשר תוספת תקציב, נדון בכר.

במצב הקיים אני חושב שלא צודק והיה בכך משום משגה אם נעכב את

אישור התקציב. אישרנו תקציב לשלושה חדשים, ועכשיו צריף לאשר את התקציב

לחדשים שנותרו עד סוף שנת הכספים.

זהו הדיון הראשון שלנו על גוף ביצועי שמוזכר בדו"ח בייסקי.

ולכן זה רק טבעי שהחברים מבקשים להתבטא ולהביע רעתם על פעילותו

של אותו גוף ועל סמכויותיו. אי אפשר להסתפק רק באישור פורמלי של התקציב.



אי ויינשטיין

היה זעזוע נורא במשק. נתגלו ליקויים שבמשך שנים ידענו עליהם, אבל

הפעם ניתן להם ביטוי בדו"ח של ועדת חקירה. אינני חושב שנעשה צדק

לענין אם נאשר אח החקציב בלי להתייחס לבעיה העיקרית"

אני שותף לחששות שרבות מההמלצות של ועדת בייסקי לא יתבצעו

הלכה למעשה. אינני אומר שאני מסכים לכל מה שכתוב בדו"ח, אבל יש כמה

מחלות בסיסיות שצריך לרפא אותן. אני שותף לחששות האלה, ואומר מדוע,

כי מלאכת התיקונים שמציע דו"ח בייסקי זהו תהליך שצריך להימשך לפחות

עשר שנים. לא יתכן אחרת. אם אתה רוצה לטפל בבנקים, בקרנות הנאמנות

ולהפריד בין המנהל לבין הנאמן, אתה חייב לשנות את התקנות. הענין גם

מעורר שאלות מי ממנה ואיך ממנים את האנשים. כל זה כרוך במלאכת

חקיקה מסובכת וממושכת, כי אתה כאילו מתחיל לבנות את שוק ההון מחדש.

בשנת 1966 היתה ועדה שהחלה לדון בסוגיה של הקמת רשות ניירות

ערך. לאהר שמונה שנים אושר החוק- שמונה שנים חלפו מהרגע ששר האוצר

החליט על הקמת הוועדה - ואני מניח שלפני כן התקיימה שורה של דיונים

במשך שנה - ועד שאושר החוק, לעשות היום מהפכה זה יקח זמן.

זהו תפקידה של ועדת הכספים, אדוני היושב-ראש, ואיש לא יעשה את

המלאכה במקומנו, כי כל שר טרוד בעניני משרדו. אם לא נעמוד על נקודות

התורפה שמחייבות תיקון או שינוי, בעוד עשר שנים תעמוד בפנינו אותה

בעיה.

אני רוצה לומר משהו אישי. לפני עשרים ושלוש שנים ביקרתי בבורסה

של לונדון. בעקבות הביקור כתבתי סדרה של מאמרים ובהם ציינתי שהבנקים

הם החולשים על כל המערכת של שוק ההון ועוסקים בכל, הם המאשרים, המפקחים,

האחראים לכל, הדברים נכתבו, היה על כך דיון, וראינו מה קרה.

לדעתי נצטרך לקיים דיון יסודי בנושא ולהתמקד בנקודות העיקריות,

וכאן תפסת מרובה לא תפסת. צריך לקחת שלוש-ארבע נקודות ועליהס לשים

את הדגש, לדאוג לכך שתוך חדשייס עד שלושה חדשיס יוגשו הצעות חוק

בנושאים האלה, ולכל המאוחר תוך שנה לאשר אותן סופית, אני אומר זאת

כי אני יודע כמה זמן אנחנו דנים בהצעות חוק.

אדוני היושב-ראש, צריך לדון בדו"ח בהקדם, אני מצטער שבמשך חודש

ימים אפילו צוות המשנה לא התכנס כדי לדון בסדרי עבודתה של הוועדה

בדיוניה על הדו"ח.זוהי אחריותנו כלפי הדורות הבאים. צודק חבר הכנסת

חיים רמון, אנשים משקיעים את מיטב כספם בשוק ההון. וזו אחריותו של

נגיד בנק ישדאל אם אנשים יפסידו שבעה מיליארד דולר או לא.

אני אצביע בעד התקציב של רשות ניירות ערך, מתוך אותה גישה

שנתן לה ביטוי חבר הכנסת שפט, שאנחנו צריכים להתמודד עם הבעיות אבל גם

לאפשר לרשות ניירות ערך לעשות את המלאכה. אני רואה בהצבעה נגד התקציב

צעד הפגנתי, שהוא לגיטימי, אבל לא עניני,

י' ארידור;

אני הושב שחבר הכנסת רמון אמר בישיבה הזו דברים חשובים. אינני

מקבל את המסקנה האופרטיבית שלו לגבי תקציב הרשות, אני בהחלט מקבל

את ההשקפה שעדיין איננו יודעים מה קורה בבורסה ומה מתרחש שם באמת,

וזה גם הוכח בחומר שהונח לפני ועדת-בייסקי. נוצר מצב קצת מוזר,

שאנחנו חברי הוועדה צריכים לתהות עליו, אנחנו סבורים שהממשלה שולטת,

שוועדת הכספים שולטת, שרשויות|סטטוריות שולטות בענינים שמסורים לסמכותן

על פי החוק; אבל יש מעין"שלטון אפור" של קבוצה שמנהלת לנו אח הענינים

בתחומים מסוימים, שאיננה אחראית בפני שום גורם דמוקרטי נבחר, קבוצה



י' ארידור

שאיננו יודעים אפילו את זהותה המדוייקת, וזה גורם לכך שדברים אינם

מסתדרים כראוי, אנחנו לפעמיים רואים את הביטוי החיצוני של אותו קרחון

בכך שבנקאים אינם ממלאים אחר ההמלצות האישיות של ועדת בייסקי, ואנחנו

מוחים מהיכן יש להם הכוח לעמור מול הפרלמנט, מול הממשלה,

אבל כל זה הוזז רק בימוי חיצוני שאנחנו מגלים את מהותו כיוון

שהיתה ועדת חקירה שגם הסיקה מסקנות אישיות מסוימרת. אבל עדיין נשאלות

מה מתרחש בדיוק בבורסה, למה היא מתנהלת כפי שהיא מתנהלת,

מדוע אין כוח לשנות את המצב שם? (חי רמוז; ומי מרוויח מזה?) מהו

תפקידם של הדירקטורים אנשי הציבור בבורסה? האם הם משפיעים יותר

מאשר הדירקטורים אישי הציבור בבנקים, שאנחנו רואים מהי השפעתם?

הנושא עלה על סדר היום שלנו, איננו יכולים להניח למישהו לחשוב

שחענינים הסתדרו כיוון שהיתה ועדת חקירה. העובדת שהיתה ועדת חקירה

איננה אומרת שהענינים באו על סידורם, אנחנו צריכים לסייע להסדיר אותם,

היית ואני מניח שיבואו לכאן נציגי הבורסה, אני סבור ששם אנחנו צריכים

לעשות את הבדיקה היסודית, כי זהו גוף שאיננו נתון לפיקוח, או לפיקוח

מוגבל מאד,

לפי החוק כל שינוי בתקנות הבורסה צריך לבוא לכאן, אבל כדי לעקוף

את ההוראה הזו הם אומרים שאלה אינן תקנות אלא הוראות. או הנחיות, במשך

שנים הם הפרו את החוק,

את כל זה צריך לבדוק, יש סמכויות מסוימות לשר האוצר, יש סמכויות

לרשות ניירות ערך, השאלה אם שימוש בסמכויות אלה בריר להביא לעימות

עם הבורסה, או שהבורסה תשתף פעולה, מדוע אין שיתוף פעולה? - זוהי השאלה.

ובאמת, מי מרווית מכר שאין שיתוף פעולה? ברור שהקור איננו מרוויח מכר

באופן אישי, לא חבר הכנסת ולא יו"ר רשות ניירות ערך.

הדיון היסודי הזה, שיכול להיות דיון נפרד או חלק מדיון כולל

שלנו על מסקנות ועדת בייסקי, חייב להתקיים,

בלי קשר לניתוח הזה אני חושב שצריר לאשר את התקציב של הרשות, כי

אם לא נאשר את התקציב לא עשינו דבר אלא צעד של מחאה, אני מבין את

מניעיו של חבר הכנסת רמון להביע מחאה, אבל הוא עצמו אמר במפורש

שהיא איננה מכוונת נגד הרשות, לכן עלינו לקיים את הדיון ולאשר את

התקציב המוצע, בידיעה שיכול להיות שנתבקש לאשר תוספת לתקציב חזה,

תבר הכנסת רמון תאר את המצב בדרמטיות והאשים גורמים שונים,

ואף על פי שנאמרו על ידו גם דברים של טעם, לדעתי אין לקשור זאת באישור

התקציב, אני רואה את כל ההתפתחות הזו כנובעת מהביורוקרטיה,,

הלוואי והיתה זו רק ביורוקרטיה), ביורוקרטיה ושלומיאליות.

כולנו עסוקים כל כף-בענינינו עד שאיננו רואים דברים חשובים וכר

מזניחים אותם,

אם דו"ח ועדת בייסקי לא היה מתפרסם בפרק הזמן מהישיבה הקודמת

ועד היום, בוודאי לא היתה מתעוררת הבעיה והיינו מאשרים את התקציב.

אבל בא דו"ח ועדת בייסקי וכולנו חיים תחת הרושם של הדו"ח והשלכותיו

החמורות, שגרמו לזעזוע קשח מאד, ואני עדיין אינני רואה את הפתרונות.



א' ורדיגר

אם ירצו ליישם את כל ההמלצות של הדו"ח, האופטימיסטים אומרים שזה

יקח הצי שנה עד שנה. אגי אומר קהלוואי שבמשך חמש שנים אפשר יהיה

ליישם את המסקנות. ולי אישית יש גם הסתייגויות מהדו"ח, אינני מקבל

אותו כתורת משה.

אני סבור שאנחנו צריכים לאשר את התקציב כדי לאפשר לרשות ניירות

ערך לפעול. כאשר נגיע לדיון על דו"ח ועדת בייסקי נתייחס בוודאי להערות

ששמענו מחבר הכנסת רמון וכן להערות הנוספות שיש בוודאי לכל אחד מחברי

הוועדה ונראה איך לתקן את המצב,

אני אומר מראש שאתמול באישור התקציב. אי אפשר לבוא בטענות לרשות

שעשתה את המוטל עליה במסגרת החוקים הקיימים. אם יש טענה, יש להפנותה

לרשות המופקדת על החקיקה ולא לרשות ניירות הערך. עם כל הכבוד לדברי

הביקורת של חבר הכנסת רמון, דבריו היו צרירים להיות מכוונים לשרים

או לחברי הכנסת. בהחלט יכולנו למנות ועדת משנה שתטפל בנושאים של

הבורסה והרשות לניירות ערך ותגיש הצעות חוק מטעם ועדת הכספים בנושאים

אלה.

גם חבר הכנסת רמון אמר שאין לו טענות לרשות, שעשתה כמיטב יכולתה

במסגרת החוק. גם בדו"ח ועדת בייסקי נאמרו אותס דברים אלא שבדו"ח גם

צויין כיצד ועדת בייסקי היתה רוצה לראות את הרשות בפעולתה.

אני סבור שאסור לנו לערבב ענין בענין ואני מציע לאשר את התקציב.

אנחנו נמצאים בתקופת מעבר בין המצב הנוכחי לבין מצב העשוי

להשתנות, שינוי שיבוא בעקבות דו"ח ועדת בייסקי. אנחנו חייבים לשאול

את עצמנו מה עדיף - להכניס, את המערכת לאנדרלמוסיה כאשר אנחנו עדיין

רחוקים מאד מיישום ההמלצות, או להכיר בעובדה שקיים גוף מפקח שמתמודד

עם הרבה בעיות, שאמנם לא ניתנו לו הכלים לפיקוח הדוק, אבל הוא קיים

בשטח ועושה את המלאכה. זוהי השאלה הראשונה.

אני שואל את עצמי שאלה שניה: אם לא נאשר את התקציב, האם המצב

בשטח יהיה יותר טוב או יותר גרוע? ברור לי שבלי תקציב המצב יהיה

יותר גרוע" '

איך זה ישפיע על שוק ההון? אם איננו שומרים על

הסדר הממסדי הקיים ולוקחים את אחד העמודים שמחזיקים את הבנין, אפילו

אם הוא קצת רעוע, האם זה יגרום להתמוטטות הבנין או לחיזוקו?

אני אומר שבכף נגרום להתמוטטות ולהגברת אי האמון בקרב הציבור. הציבור

יגיד: אם ועדת הכספים אומרת שהענינים אינם בסדר ואף איננה מאשרת

תקציב לרשות ניירות ערך, מדוע להשקיע כספים בבורסה? אנחנו צריכים

להיות חדורים תחושה של אחריות למה שעלול לקרות בשוק ההון בעקבות

ההחלטות שלנו. וגם אם יש לנו טענות, אנחנו חייבים להצביע בעד

אישור התקציב. ואם יש בינינו חבר שרוצה להביע מחאה על ידי הצבעה נגד,

הוא יישאר במיעוט.

אני רוצה להפנות כמה מלים לעצמנו. חלפו שלושה שבועות מאז

בחרנו ועדת משנה לענין דו"ח ועדת בייסקי. אני מבקש שנקדים את הממשלה.

אם אנחנו באים בטענות לממשלה שהיא עדיין לא נקטה בשום צעד ליישום

המסקנות, הבה נעשה קודם סדר בביתנו פנימה.

אני רוצה להתייחס בשלב הראשון לנושא החקיקה. בשנת 1983 היו

האחד בינואר 1983, כאשר היתה התמוטטות של המניות

החפשיות, ולאחר מכן היה לנו משבר נוסף באוקטובר 1983, המשבר

המפורסס של המניות הבנקאיות.

מאז ועד עתה הוקמו ועדות, צוותים, הוגשו הצעות חוק, אבל שום

דבר לא נעשה בפועל. ואני מאשים את משרד המשפטים ואת משרד האוצר

בהשעיית כל הדו"חות הללו. אינני יודע משום מה הם עושים הכל כדי

שההמלצות לא תיהפכנה לחקיקה. כל הפניות והתחינות שלי לא הועילו.

אני פונה אליהם ואומר: רבותי, המצב בשוק ההון ממשיך להיות פרוע,

ובעצם מה שהיה הוא שהווה והוא שיהיה. ושום דבר לא נעשה בתחום הזה.

דברים נוראים שקרו בבורסה קורים כל הזמן.

אני טוען מזה שנים שצריך לחזק את הרשות, לתת לה שיניים, ושום

דבר לא נעשה. והיום אני יכול לקבוע ששום דבר לא נעשה במתכוון; בגלל

מריבות בין משרדים שונים, חקיקה מתקדמת להפיכת שוק ההון לשוק חפשי

ומשוכלל, פשוט מתעכבת, ולא נעשה דבד. וכאשד אני אומר שלא נעשה דבר,

אני רוצה לומר בכך שכל הדברים הגרועים שנעשו מאז תהילת שנות השבעים

נעשים היום ללא יוצא מן הכלל וללא שינוי.

נושא שעליו אני מתריע שנים הוא שינוי שיטת המסחר. בשיטת המסחר

הקיימת אתה יכול להטות שערים כרצונך. בתחילה עשו זאת יזמים זריזים,

ולאחר מכן הבנקים, והם ממשיכים לעשות זאת גם היום. אתה יכול לראות כיצד

לפתע קופצים השערים של המניות ואינך יודע למה ומדוע. והספקולציה הזו

עוברת לשוק איגרות החוב. ושוב, הקרובים והמקורבים נהנים. יש אמיסיות

שהונפקו לפני חדשיים. האינפלציה במשך חדשיים היתה 5%, אבל שערי

איגרות החוב האלה הגיעו ל-112%-115%. זה אומר שבעלי חזקה ומקורבים

משחקים בשערים גם כאשר מדובר באיגרות חוב שקשה להעלות את שעריהן.

וכאשר אתה רואה כיצד מחלקים את ההנפקות אתה מגיע למסקנה שלציבור

כמעט ואין אפשרות לקנות מהנפקות אלה, כי הכסף הגדול כאן הוא בידי

קרנות הנאמנות. וכל מה שכתוב בדו"ח ועדת בייסקי והיה נכון - ממשיך

להתקיים.

לא חיכינו שוועדת בייסקי תבוא ותאמד לנו מהו המצב. הקמנו ועדות

שהגישו המלצות. הן הכינו טיוטה של הצעת חוק שצריך היה להביא אותה

לקריאה ראשונה, אלא שהדברים אינם זזים. רק לאחר איומים והפעלת לחצים

על משרדי האוצר והמשפטים הצלחנו לאלץ אותם לפרסם את המלצות ועדת-גבאי.

אבל מאז לא החלה כל תזוזה. ואם חשבתי שצדיך להמתין עד פרסום דו"ח

ועדת בייסקי ואחר כך הכל ירוץ קדימה, פשוט טעיתי. שום דבר לא זז

קדימה. ושוב פעם מחלוקת בין משרדי האוצר והמשפטים, אלא הפעם התחלפו

הכובעים..

בעתונות התפרסמו ידיעות על דו שיח חריף שהתקיים אתמול בינך,

מר שילוני, לבין אנשי הבורסה, שבו כל צד האשים את הברו באירועים

שקורים היום בשוק ניירות הערך. אתה מצוטט כמי שאמר שאפשר היה

להתגבר על הגניבה של פיט לו שמעו בקולך. מנגד מנגחת אותך הנהלת

הבורסה ואומרת, שאתה אשס בזה שנתת להנפיק את האמיסיה של סולל בונה,

בלי לדאוג לבטחונם של המשקיעים. הדברים הם חמורים ביותר, ואנחנו

ממשיכים לאשר לך תקציב. וכאשר אנחנו מאשרים לך תקציב אנחנו בעצם

אומרים שאנחנו מסכימים למה שנעשה היום בבורסה, לתפקוד הכושל של

המוסדות האחראים להבטחת כספו של הציבורי הציבור איננו מבין בענין,

וגם אם תכתוב באותיות קידוש לבנה שהאמיסיה הזו מסוכנת, כשמתחילה

הפניקה כולם דצים לקנות. אמיסיה של הבנק לפיתוח התעשיה שהונפקה

לפני חדשיים, ש-60% ממנה הלכו למוסדות ו-40% לפרטיים, כחלוף חדשיים

שערה עלה מ-100 ל-112. מי עושה את הספקולציות האלה ובחסות מי הן נעשות?



ד' תיכון

אנחנו יכולים לומר לך דבר אתד, שננקוט באמצעים, וחבל קיאין

לנו אמצעי אחר אלא התקציב של הרשות. אף אחד איננו שומע מה שאנחנו

אומרים, כשם שלא שמעו לנו בעבר כן לא שומעים היום, ואותם דברים

מתרחשים שעה שעה. יש לנו סמכויות באמצעות שני כלים: הכלי האחד הוא

חוק ניירות ערך. כאן אנחנו פסיביים כי איננו יכולים להגיש חקיקה

חדשה. והכלי השני - פיקוח על הרשות באמצעות אישור תקציבה .שמחתי

לשמוע שהבורסה לניירות ערך לאחר שקי שנים באה אלינו לבקש אישור לתיקון

התקנות שלה.

אני בא ואומר את מה שאמרתי בחמש השנים האחרונות גם לקודמיך

אנחנו מאשרים את התקציב של הרשות, אנחנו יכולים לומר לממשלה,

שכל עוד היא לא תתייחם ברצינות למוסד שנקרא רשות ניירות ערך, לא נאשר

את תקציבה של הרשות. תואיל הממשלה להתייחם למסקנות של הוועדות

הציבוריות ותגיש לנו תכנית לארגון מחדש של הרשות לניירות ערף.

אני רוצה לשאול את מר שילוני: הגשת תלונות על גניבות שנעשו

בשוק ההוד במשך שנתיים או שלוש השנים האחרונות, כמה פסקי דין קיבלת?

השאלה במה כתבי אישום הוגשו על ידי פרקליטות המדינה-

מר שילוני אמר שלו התייחסו ברצינות לתלונה שלו אפשר היה לחסוך

למשק את פרשת פיט, אבל אילי איננו מתייחס ברצינות לתלונות שהוא מגיש.

מתייחסים אליו כאל דון קישוט שבא להפריע את שלוותם של הבנקים

והמוסדות הגדולים,

אני פונה לחברי הוועדה: איננו יכולים שלא לאשר תקציב, אבל הבה

געשה פעולת ראווה ונוכיח לשר האוצר שהוא חייב להתייחס לדברים שאנחנו

משמיעים כאן. כי ברגע שאנחנו מאשרים את התקציב אנחנו הופכים שותפים

למחדלים האלה. לכן אני בא ואומר: נאשר תקציב לחודש ימים ונאלץ בכך

את הרשות ואת שר האוצר לבוא לכאן בעוד חודש ימים ולומר לנו מה הם עשו

כדי למנוע אוו גניבת הכספים מן הציבור שנמשכת כל הזמן. אני פונה אליך:

יכול להיות שתרצה לאשר תקציב עד סוף השנה. אני

אצביע נגד-.

אני מציע לחברי לשקול את האפשרות לאשר תקציב לחודש אחד ולאלץ

את שר האוצר וסגנו לבוא לכאן ולומר לנו מה בכוונתם לעשות כדי לשנות

את המצב בשוק ההון.



היו"ר אי י' שפירא;

מר שטסל, יו"ר הבורסה, הודיע שהוא רצה לבוא להשתתף בישיבה אבל בגלל תקלה

שקרתה לו לא יוכל לבוא.

אני רואה זאת בחומרה. ראשי הבורסה מתחמקים באופן עקבי מהופעה בפני הוועדה.

אני מבקש מהיושב ראש לתבוע מהנהלת הבורסה להופיע בפנינו, גם אם הם מתחרטים על

השינוי שהם מבקשים להכניס בתקנות הבורסה.

מדוע איננו דנים היום בשינוי בתקנון הבורסה? סעיף זה הופיע בסדר היום של

הישיבה. בסדר היום נכללו שני סעיפים - תקציב רשות ניירות ערך ושינוי בתקנון

רובורסה, שאני מבקש אותו חמש שנים. הם חייבים לבוא לכאן כל פעם שהם משנים את

התקנות, אבל הם מכניסים שינויים אחת לחודש בערך. אבל מעולם הם לא באו לכאן,

לפחות בתקופה שאני חבר בכנסת. לפתע שונה סדד היום של הישיבה והסעיף השני נמחק.

אני מבקש לדעת מדוע נמחק הסעיף השני מסדר היום.

היו"ר אי י' שפירא;

אשיב לך, אכל קודם אני רוצה לומר כמה מלים על דו"ח ועדת בייסקי. עד כה לא

הגבתי על הדו"ח. הפעם אני רוצה לומר כמה מלים.

נכחתי בעת שהשופט בייסקי מסר את הדו"ח לראש הממשלה, ספר עב כרס. אם חשבתי

שלא תמיד נעים להיות שליח ציבור בכנסת, הפעם נוכחתי לדעת שגם להיות יושב ראש של

ועדת חקירה ממלכתית לא נעים. כי לאחר שהשופט בייסקי מסר את הדו"ח, שהוא יחד עם

חברי הוועדה עמלו על הכנתו במשך שנה שלמה, איש לא אמר לו תודה. יש ויכוחים אם כל

מה שנכתב בדו"ח ועדת בייסקי הוא צודק ונכון, אבל דבר אחד ברור שהוועדה עשתה

עבודה רצינית וחשובה. האם היא זוכה להערכה והוקרה על עבודתה?

ועתה לענין תקציב רשות ניירות ערך. אני עוקב אחר רומתרחש בבורסה במשך כמה

שנים. אישית רציתי לצאת בהנפקה בבורסה וברגע האחרון חזרתי בי. אי אפשר להאשים את

אנשי רשות ניירות הערך שהם מאשרים מאזנים מזוייפים, כי אין בהם רוח נבואה. אם

רואה חשבון מאשר מאזן, הם מקבלים אותו, ואם יש טענות צריך להפנות אותן לרואה

החשבון. עד 1983 אישרו הנפקות לחברות בלי לבדוק מי הם חברי ההנהלה שלהן, בלי

לבדוק את התשקיפים וכדומה. וראינו שהיו חברות עם חברי הנהלה נכבדים, שמסרו

אינפורמציה שבשקר יסודה. אחרי מה שאירע בבורסה, גם בלי דו"ח ועדת בייסקי, צריך

היה לשקול פעמיים למי נותנים אפשרות להנפיק אמיסיות בבורסה, והבעיה איננה רק

המאזן.

לאחר דו"ח ועדת בייסקי ברור שיו"ר הרשות לניירות ערך צריך להיות אדם שלא רק

מבין בהלכות בשוק ההון אלא גם יודע מהן חקירות, ולא יימצא לתפקיד הזה אדם יותר

מתאים ממר שילוני, כי הוא עסק בחקירות במשך שנים. והיום אם רוצים להשליט סדר

בשוק ההון, דרוש לכר אדם שיש לו ידע וגם חוש מפותח לחקירות.

קבענו שנקיים דיון ראשוני על סדרי הדיון בדו"ח ועדת בייסקי. פנה אלי יו"ר

ועדת רוביקורת וביקש שוועדת הכספים לא תטפל במסקנות האישיות של ועדת בייסקי, כי

בכך כבר מטפלת הוועדה שהוא עומד בדאשה. פדט לכך הוא ביקש שיהיה תיאום בין שתי

הוועדות.



אני רוצה להסביר מדוע לא התכנסנו עד כה לדיון בדו"ח. בממשלה הוחלט להקים

ועדת שרים לענין דו"ח ועדת בייסקי. על מה אמורה הוועדה שלנו לדון אם לא על

המסקנות האישיות? - על שוק ההון, קופות הגמל והפנסיה, הקרנות, הבנקים וכדומה. מה

יקרה אם הממשלה תתחיל לדון בדו"ח ובעקבות דיוניה תביא הצעות לוועדת הכספים? ואז

מה הועלנו בדיונים שקיימנו עד כה? סוכם איפוא שאני יהד עם שני מרכזי הסיעות

הגדולות בוועדה, המערך והליכוד, ניפגש עם ועדת השרים לעניו דו"ח בייסקי. אני

מציע שנאמר לחברי ועדת השרים שאנחנו רוצים להתחיל לטפל בדו"ח. אכל אני מעדיף

שהממשלה תסיים קודם את מלאכתה ואחר כך נתחיל אנחנו לטפל בסוגיה.

ואולי במהלך דיוניה של הוועדה שלנו נוכל להשפיע על ההחלטות של ועדת השרים?

אני מוכן לשמוע את תגובות החברים להצעה.

אני חייב לומר שמי שאיננו מצביע בעד אישור תקציבה של רשות ניירות ערך רק

מגדיל את התוהו ובוהו בשוק ההון. גם חבר הכנסת רמון אמר שאין ספק כי בתקופת

כהונתו של מר שילוני הרשות מתפקדת בצורה יותר טובה מאשר בעבר. אני מציע שנאשר את

התקציב.

נזמין את אנשי הבורסה לדיון. אי אפשר להתעלם מכך שגם בעבודת הבורסה חל

שיפור. אני שומע שהם מקפידים יותר על בטחונות.

חי רמון;

בבדיון על השינוי בתקנות רובורסה נדבר גם על כך.

היום יש לנו ענין לעודד את הציכור לרכוש איגרות חוב ולא להוציא את כספו על

קניית מוצרי צריכה. שמענו שכוח הקניה של הציבור גדל, מה שמביא לחגדלת היבוא. אם

אנחנו משמיעים טענות כלפי הבורסה, אנשים יפסיקו להשקיע בניירות ערך. אני מציע

שניזהר בלשוננו.

ואם אנשים יפסידו כסף? חכר הכנסת דן תיכון נזהר בלשונו בנושא של המניות

הבנקאיות. למען הזהירות ביקשו ממנו למחוק את דבריו מהפרוטוקול והוא הסכים. כך

הגענו להפסד של שבעה מיליארד דולר.

נוכחנו לדעת שהארכת תקופת האשראי לבעלי כרטיסי האשראי הגבירה את קצב הקניות

בשוק.

אני מעמיד להצבעה את תקציב רשות ניירות ערך לחדשים יולי 1986-מרס 1987.

הצבעה

תקציב רשות ניירות ערך לחדשים יולי 1986-מרס 1987 - אושר

אני מודה ונועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.00)