הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 320

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום רביעי, י"א בסיוון תשמ"ו - 18,6.86, בשעת 00;9

חברי הוועדה: א' י' שפירא - היו"ר

זי אמיר

י' ארידור

יי ארצי

פ' גרופר

אי ויינשסייו

אי ורדיגר

עי סולודר

עי עלי

ש' עמר

יי צבו

אי שלום

די תיכון

מוזמנים;

שר התקשורת א' רובינשטיין

א' מנצורי, ש' אהלי, א' רביב, ש' חי - משרד התקשורת

צ' צור - יו"ר חברת בזק

צי אמיד - מנכ"ל חברת בזק

מ' שמעון - יו"ר המועצה לצרכנות

ע' לבנון - מנכ"ל המועצה לצרכנות

ד' ארנסס - המועצה לצרכנות

ד' מונסאג - "קול הדף"

א' קרשנר - מזכיר הוועדה

ס' אלחנני - יועצת כלכלית

רשמה;

א' ברק

תעריפי בזק - הפעלת מניה של שיחות טלפון מקומיות

הוספת מדינות למערכת החיוג הבינלאומית

שינויים בתקציב ל-1986



תעריפי בזק - הפעלת מניה של שיחות טלפון מקומיות

הוספת מדינות למערכת החיוג הבינלאומית

אני פותח את הישיבה. על סדר היוט: תעריפי תקשורת, מניה מקומית ושיחות

לחו"ל. אני מקדם בברכה את שר התקשורת ואנשיו. הוזמנו לישיבה משלחות. נשמע תחילה

את אנשי המועצה הישראלית לצרכנות.

אני חושב שהכוונה לחייב את השיחות ר1מקומיות מעבר למה שכרגע מקובל, ששיחה

מקומית היא שיחה מקומית בלתי מוגבלת בזמן, ועכשיו רוצים לחייב אותה כל חמש דקות

או שמונה דקות - זו פגיעה חמורה מאוד בציבור הצרכנים.

אם למשל משרד התקשורת יוריד את התעריפים באופן שחברת בזק תקבל אותן

ההכנסות, זה גם לא ייראה לכם?

מי שמעון;

אני בעקרון מתנגד להעלאת מחירים. אבל גם מעבר להתנגדות להעלאת המחירים אני

טוען שגם אם לפי המחקרים שראיתי, אם 15% מציבור הצרכנים משתמש בשיחות טלפון

מקומיות מעבר לדקה וחצי, אני לא חושב שצריך לשנות סידורים של בראשית בשביל ה-15%

הללו שחורגים מעבר לתשעים השניות.

די ארנסט;

אני משמש בתפקיד היועץ ר1משפטי למועצה לצרכנות.

המגמה לייעל את שירותי הטלפון ברור שהיא חיובית. אבל הייעול צריך להיות

כפוף לכמה תנאים. קודם כל שהמחיר הכולל עבור השירותים לא יעלה, דהיינו, שהמחיר

שהצרכן ישלם לא יעלה. נקודה שניה, לפי התנאים שפה, החלוקה לא נראית סבירה.

אנחנו יודעים שהעומס הגדול הוא עד השעה אחת. בשעה זו צריך לתת תמריץ לאנשים לדבר

פחות ולשלם פחות עבור שיחה של דקה, שתי דקות. לעומת זאת אחרי ארבע אחר הצהריים

צריו לתת אנשים לדבר יותר זמן. אין צורף להגביל אותם. צריך לתת להם תמריץ הפוך

לדחות את השיחות היותר ארוכות לשעות אחר הצהריים. אי אפשר להגביל אותם רק אחרי

עשר ושלושים בערב. לדעתנו, רותעריף צריך להיות הדרגתי כשהוא יקר ביותר בשעות

רובוקר העמוסות, לאחר מכן קצת יותר זול ואחר-כך זול.

זאת אומרת, אתה מציע להעלות את רומחירים בבוקר מעבר למה שהציע מר שמעון?

לא. בסר הכול באופן סטטיסטי רומחיר שהצרכן משלם בחשבון הטלפון לא צריך

לעלות. המגמה בעולם היא שאנשים לא יצרכו לשלם עבור דלק או שמרטף ויוכלו

להסדיר מה שיותר דברים באמצעות הטלפון. ברור שאם אפשר להסדיר דברים באמצעות

הטלפון, זה עדיף לכלכלה ולעלות שהמדינה נושאת בה. זה עדיף על המגמה של צמצום

השימוש בטלפון כאשר זה מביא תועלת לחברת הטלפונים אבל מזיק למשק.

אני רוצח לנצל את ההזדמנות הזאת שמדברים על הטלפונים ולציין מספר עיוותים

שקיימים בנושא השיחות. אם כבר מדברים ורוצים לשנות דברים, אז כדאי להביא נושאים

אלה בחשבון. למשל, שיחה מתל-אביב לרמת-השרון היא שיחה מקומית. ואילו שיחה

מהרצליה לרמת-השרון היא שיחת חוץ. אותו הדבר מהרצליה לרעננה. זה עיוות. ואני

חושבת שבמשך הזמן צריף הדבר לבוא על תיקונו.

יש לו רשימת העיוותים?

עי לבנון;

יש לנו במועצה.

נודה לך אם תוכלי להעביר אלינו את רשימת העיוותים.

נשמע עכשיו את נציגי "קול הרף".

"קול הדף" פועל כמה שנים. זו מערכת שפועלת רק על ידי קווי טלפון. כיום

נעזרים בשידור הזה קרוב ל-800 איש. מי שמקשיב ל"קול הדף" שבע שנים כל יום שעה

תמימה, הוא עובד על כל הש"ס הבבלי. השידור הזה מתקיים גם בעברית וגם באידיש.

אנחנו חושבים עכשיו להפעיל גם באנגלית. השיעור מופעל גם בחיפה, ואנחנו מקווים

שנוכל להגיע גם לתל-אביב. נעזרים בשידור הזה בעיקר אנשים חולים וקשישים. כי אדם

בריא יכול להגיע לשיעור רגיל.

אני חושב שאם יחול השינוי המוצע בתעריפים, אנשים יפסיקו להקשיב לשיעור.

ההצעה שלי היא שלמטרה הזאת לא יקבלו את התשלום עבור כל 5 דקות.

יש לך סטטיסטיקה מה אורך השיחות האלה בממוצע?

כל שיעור נמשר שעה.

נקודה נוספת שרציתי להעלות - החיוב כעבור שלוש, חמש או שמונה רקות יהיה גם

בטלפונים ציבוריים. הרבה מאוד משתמשים בטלפונים ציבוריים לצורך שירות ער"ן.

היו"ר יי ארידור;

כלומר אתה מציע להוציא מהכלל את שירותי ער"ן?

כן. אם אדם מדבד עם העובד הסוציאלי או עם הפסיכולוג שלו, צריך לאפשר לו

זאת.

חהצעה נרשמה, היא ברורה ונדון בה.

אני מודה למשלחות. נדון לאחר מכן בהערות ששמענו. אני מבקש מהמועצה לצרכנות

שתעביר לנו את החומר שביקשנו.

בבקשה, שר התקשורת.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, יש שתי גישות לבעיית רשות הטלפונים בארץ:1. גישת

המכתב למערכת, אני מחייג, לא מקבל קו, אני מחכה להעתקה ושולח מכתב למערכת ומציע

שכולם יתפטרו; 2. גישה של אנשי ציבור אחראים - לבדוק את המצב ולראות מה אפשר

לעשות כדי להיטיב את השירות.

חברת בזק עובדת במגבלות. מגבלה אחת נובעת מעודף ביקוש על היצע שהצטבר במשך

השנים, ושבא לידי ביטוי בתור ממתינים ארוך ובגלל רשת שלא מספקת.גם אילו חיו

לחברת בזק אמצעים בלתי מוגבלים, היא לא היתה יכולה לעשות צעדים דרסטיים כדי

להכפיל ולשלש את הרשת ולעבותה כדי לתת מענה לבעיות של העומס הנוכחי בקווים.

לחברת בזק אין עודף משאבים ואיו לה גם יכולת לוגיסטית וכוח-אדם - -

למה איו לה עודף משאבים זה כתוב בדו"ח מבקר המדינה.

אני מוכו לדבר גם על זה. חברת בזק גובה תעריף נמוך בצורה מגוחכת בהשוואה

למה שמקובל במדינות בסדר גודל דומה. במדינת ישראל שיחה בטלפוו ציבורי מחירה

פחות מ-4 סנט בלי זמן מוגבל, כאשר בארצות-הברית ההגבלה היא לשלוש דקות, בהולנד,

בשווייץ, בלונדוו. מחיר דקה וחצי למעלה מ-20 סנט, עד שעה אחת בצהריים. כלומר,

התעריפים אצלנו נמוכים לפי קריטריונים של מספר עובדים לאלף קווים. זה אולי אחד

התחומים הבודדים בהם ישראל נמצאת בתחתית הסולם. אגב, אני לא מתגאה בזה, וזו אחת

הסיבות לטיב הירוד של השירות.

חברת בזק משקיעה מיליארד דולר בפיתוח. קשה לה להתמודד עם זה. היא מעבירה

לאוצר המדינה סכומים ששום חברה ממשלתית לא מתקרבת אליהם. השנה יגיע הסכום המועבר

לאוצר ל-150 מיליון דולר. בזק מעבירה במטבע חוץ קרוב ל-70 מיליון דולר. כל

החברות הממשלתיות לא מכניסות סכום כזה. אז אין יש מאין. נכון שבחברת בזק חל

שיפור בתנאי העובדים, כפי שקבע מבקר המדינה.

השנה חלה החמרה בתנאי התשלום של בזק לאור המשא ומתן שניהלנו עם האוצר.

אנחנו שואפים להגיע לרבע מיליארד דולר, ואין לנו הסכום הזה. בזק לווה כספים

בחו"ל ונצטרך להגדיל וולקית את התעריפים. התעריפים שלנו בשיחות המקומיות הם

מגוחכים ומסובסדים על ידי שיחות בין עירוניות ובינלאומיות. גם השיחות

הבין-עירוניות הן נמוכות לפי כל קריטריון. זו מגבלה אובייקטיבית.

מצד אחד קיימת המציאות הזאת. מצד שני יש לנו מציאות שבישראל בעיקר בשנים

האחרונות חל גידול גדול בשיחות מקומיות על ידי חלק קטן של המשתמשים. כל אחד

מדבר על הבן שלו בן ה-17-16. הבן שלי תורם להגדלת העומס בצפון תל-אביב ב-20%...

אבל יש לנו תופעה חדשה של שיחות עסקיות באמצעות מחשבים, שיחות פקסימיליה ושיחות

שמרטף אלקטרוניות. יש שיחות שמשרד עירך דין מחוכר בפקסימיליה חיבור של שמונה



שעות שיחה, שיחה אחת, ויש לו בחינם העברת מסמכים. זה משתלם לו. גם דמי השימוש לא

גבוהים, והוא מקבל קו נוסף. קיבלתי מכתב מעתונאי שלא מקבל קו שני, כאשר הוא

צריר את הקו השני לשיחות פקסימיליה עם העתון שלו.

יש לנו עור בעיה ספציפית בישראל, ואנחנו מוכרחים להביא אותה בחשבון. המערכת

שלנו היתה בנויה על הפררה בין שיחות מקומיות בלתי מוגבלות לבין שיחות בין

עירוניות מוגבלות לפי פעימות שהן באופן יחסי יותר יקרות ומסבסרות את השיחות

העירוניות. הרבר הזה פעל לרעת הפריפריה ולרעת העסקים בפריפריה. אנחנו משתדלים

לתקן את הפער הזה בין מקומות רחוקים למקומות קרובים. אבל כדי לעושת רפורמה

אמיתית אנחנו חייבים להנהיג מניה מקומית. ואז מה שאנחנו הולכים להנהיג עולה בקנה

אחד עם מה שקורה בעולם והוא - דגש על זמן ולא על מרחק. המרחק הוא פרמטר עדיין

אבל לא כפי שהיה בעבר, והפרמטר של הזמן נכנס כדבר עיקרי. כל מדינות מערב אירופה

עם מערכת טלפונים הרבה יותר טובה משל ישראל הלכו למניה מקומית. רותייעצנו עם חלק

מראשי האדמיניסטרציה שם, ובכל מקום שדיברנו אמרו שהמניה המקומית שיפרה את המצב,

בעיקר בשעות העומס. וזו הבעיה בישראל.

כל מדינות המערב מבחינות בין שעות עומס לשעות שפל, כאשר בשעות העומס למשל

בדנמרק כל פעימה היא בת 1.2 רקות, ברנמרק 3 דקות, בשוויץ - 4 דקות, בשבדיה - 6

דקות, בבריטניה, בלונדון ובמספר ערים גדולות בודדות זה דקה וחצי. לאחר מכן 2

דקות ובערב 4 שקות. דנמרק שהיא מדינה דומה לנו מבחינת האוכלוסיה והקווים, בשעות

השפל פעימה אחת היא בת 2.4 דקות, בנורבגיה בלי הגבלה בשעות השפל, בשווייץ - 8

דקות, בהולנד בלי הגבלה, בשבדיה - 12 דקות, בבריטניה - 8 דקות. זה נסיון של

מדינות השוק המשותף.

לבסוף אני רוצה לציין שהדירקטוריון של חברת הבזק, גם מנכ"ל חברת הבזק צבי

אמיד, גם הנהלת משרד התקשורת וגם מומחים זרים שהתייעצנו אתם, הגענו למסקנה

שאנחנו חייבים להכניס את המניה המקומית בצורה הדרגתית. אנחנו חייבים לעשות את

זה בעיקר מסיבות כלכליות. אילו היינו יכולים להכניס את זה בבת אחת בכל ישראל,

היינו עושים את זה. הכנסה כזאת יקרה מאוד, ואי אפשר לעשות אותה בצורה מיידית,

שלושת השלבים שאנחנו מציעים עליהם הם: 1. קודם כל במרכזות הספרתיות; 2.

שלוש הערים הגדולות; 3. הארץ כולה, זו הדרך הכלכלית הנכונה שמונעת את האפליה

הגרועה מכולן, והאפליה הגרועה מכולן זו אפליה נגר כולם. אז אומרים שיש כאן אפליה

בין סוגי משתמשים, נכון. האפליה הזאת היא לטובת המשתמשים והיא לא הפליה. כי

ציבור המנויים שמנוי על מרכזות אוטומטיות הוא מופלה לטובה. יש לו שירות יותר טוב

בהיותו מנוי על מרכזיה משוכללת, והוא מקבל שירותים חדשניים במחיר נמוך ביותר,

שאלה שירותים חשובים ושימושיים ביותר, כאשר רוב המשתמשים בארץ לא מקבלים אותם,

השירות הטלפוני רצוף הבחנות מסוג זה, וגם חבר-הכנסת ארידור שהיה שר רותקשורת מודע

לאפליות האלה.

הכנסנו את החיוג הישיר לחוץ לארץ שזו אפליה, באופן הדרגתי. אילו היינו

אומרים שצריך להכניס את זה לכלל המשתמשים, היינו מפלים לרעה את כל הציבור. רק

בימים האלה משלימים את החיבור של החיוג הישיר בכל נקודה במדינה. עד היום יש

איים כמו בתוך סביון, עתלית או בלב האזור המסחרי של תל-אביב שאין שם חיוג ישיר

לחוץ לארץ, אני לא מכיר מערכת ציבורית שנותנת שירותים על בסיס של סטנדרט אחיד

בכל הארץ. מערכת הכבישים נותנת את זה? גם מערכת החשמל לא נותנת את זה, מערכת

הטלפונים היום בגלל הבעיות שנצטברו בהחלט מפלה לרעה מבחינת טיב השירות, אלה

שגרים באזור חיוג 052 סובלים הרבה יותר מאלה שגרים באזור אחר, ענין של אפליה

צריו להישקל איר אנחנו יוצרים מאזן אינטרסים כלכלי שהסך הכול לא יופלה, ואיך

יוצרים פיצוי נאות למנויים של המרכזות הספרתיות שלא יופלו,



איטליה שהכניסה את המניה המקומית, לא יכלה להכניס אותה לכל המדינה בבת אחת,

והיא עושה את זה בהדרגה, ועד היום התהליך לא הושלם. במילאנו יש מניה מקומית אבל

בטורינו אין. באנגליה, על עוצמתה הגדולה, מי שגר במקום אחד יש לו מניה מקומית

ומי שגר במקום אחר אין לו.

בקושי השגנו את הסכמת האוצר לשלושת השלבים האלה. הצעה למניה מקומית ארונית

לכל המנויים משמעותה פסילת ההצעה. האוצר, בצדק, לא יסכים בשום אופן לפרוייקט

כזה.

עי עלי;

באיזה אזור בארץ יש מרכזת ספרתית?

בכל הארץ, ל-15% מהמנויים. בעוד זמן קצר כאשר תונהג המניה בשלוש. הערים

הגדולות, זה יחול על 33%. המנוי במרכזת הספרתית מקבל שירותים שכאשר הם יחלו

לפעול תראו איזו צעקה תקום מצד מי שלא מקבל. הוא מקבל חשבון מפורט, שירות "עקוב

אחרי", הוא יכול לקבל שיחה ממתינה, כלומר הוא חוסך קו שניה, יש לו חיוג מקוצר

ובחלק מרומקרים יהיה חיוג צלילים. בנוסף, כפיצוי על כך שהשיחות שלו מוגבלות לחמש

דקות ביום ול-8 דקות בלילה, הוא מקבל הנחה של 33% מדמי השימוש הקבועים. חבדת

בזק טוענת שההנחה הזאת מפצה אותה על המניה המקומית. היא דרשה הנחה של 25% אבל

אנחנו העלינו את זה ל-33%. המערכת הזאת היא מערכת צודקת.

האם אתה טוען שמהשינוי הזה אין שינוי בהכנסות של חברת בזק? :

זה לא נועד לתוספת הכנסות. אין תוספת הכנסות. הם טוענים שיש להם הפסד

הכנסות. נביא בקשה לוועדת הכספים לשינוי תעריפים.

תוכל לתת לכלכלנית הוועדה את החשבונות, כי למשל העמדה שלי מותנית בכך שזה

לא משמש לתוספת הכנסות.

מקובל עלינו שהבדיקה היא שזה לא משמש לתוספת הכנסות. רובדיקה צריכה להוכיח

את זה.

11% מהמשתמשים, מיעוט, הוא מיעוט שמופלה היום לטובה, כי משתמש ב 50%-מהמשאב

הזה שנקרא משך הזמן.

האם יש להם פתרון למה שהעלו המשלחות? כלומר, הענין של ער"ן או "קול הדף"?

יש לנו תשובה לזה. לפני כן, בדוגמא של ארגוני הצרכנים, אנחנו רוצים לדאוג

לכר שכאשר אדם מחייג לער"ן מטלפון ציבורי, הוא ישיג את ער"ן. היום רומערכת לא

עונה על יעדיה. 11% שמשתמשים בזמן הזה הם שהורסים את המערכת והם שמופלים לטובה.



לגבי העניו של ער"ן והדף היומי, זה הרבה יותר רחב מזה. חברת בזק היום יש לה

בקשות רבות. ברגע שהדבר מתפרסם כתוצאה מהדיון בוועדת הכספים, זה גדל. אני עצמי

מקבל בקשות רבות למשל לשידורים באנגלית. ברגע שהענין של ער"ן נפרץ, יש כל מייני

שירותי סעד נפשי ועזרה בשיחות. הדבר הזה מתחיל להתפתח בארץ כמו בארצות-הברית. מה

התשובה? יש חיוג מיוחד, שירות 800, ואז אין אפליה לדף הגמרא בין תל-אביב, חיפה

וירושלים. זה חל על כל הארץ, זה מספר ארצי, ומשלם עבור השיחה מקבל השיחה.

לדעתי, חברת בזק ומשרד דותקשורת יצטרכו להעניק למקבל השיחה תעריפים מיוחדים

שיתחשבו במטרות הסוציאליות.

ביקשנו גם אישור של ועדת הכספים לחיוג ישיר לעוד 56 מדינות, ביניהן מדינות

שישראל לא מקיימת אתן יחסים דיפלומטיים. נדהמתי לראות שאינדונסיה ופקיסטן הסכימו

לחיוג ישיר אתנו. יש מדינות שאתן אין חיוג ישיר בכלל, למשל ברית-המועצות. 56

המדינות האלה ביחד עם השלמת החיוג הישיר בכל הארץ וביהודה ושומרון, יאפשרו

להקטין את העומס על שירות 18.

יתר על כן, אנחנו מבקשים הסמכה מוועדת הכספים לקיים קשר חיוג ישיר, וגם

הסמכה שכל מרכזת ספרתית תתחבר למניה המיוחדת בלי שנבקש אישור כל פעם.

הצעה לסדר לחבר-הכנסת דן תיכון.

די תיכון;

אני מבין שאנחנו לא מסכמים את הדיון היום בהצבעה.

אולי רק על הבקשה האחרונה של השר.

לזה אין לי התנגדות. לפני שאנחנו מחליטים אני מבקש לזמן לכאן את ארגוני

הצרכנים.

הם היו כבר והעירו את הערותיהם.

אני שמח שנוכחים כאן גם השר וגם מנכ"ל חברת הבזק. בעצם, קשה במדינה כמו

ישראל שחברת הטלפונים לא תהיה מונופול. אבל מה שיותר גרוע הוא שהיא מתחילה

להתנהג כמו מונופול. ההתנהגות הזאת מתבטאת בדברים שכתב עלירום די בחריפות מבקר

המדינה - בבזבוזים, בהוצאות מיותרות, בחוסר יעילות. אני רוצה להזהיר שחברת הבזק

לא תתפתח כחברת החשמל. התופעות הפנימיות בחברת החשמל לא התרחשו בבת אחת אלא

במהלר השנים, ועכשיו אומרים שאלו הן תופעות של חמשים וששים שנה. נדמה לי שאנחנו

בתחילת המהלך הזה בחברת בזק.

לגבי הענין של שיפור השירות, צריך להבדיל בינו לבין ההכנסות. כי אין גבול

לכמות ההכנסות שאפשר לקבל, מאחר שזה מונופול, ומה שהממשלה וועדת הכספים יקבעו זה

יהיה גבול ההבנסות. מה שאמרתי לא קשור לעצם הנושא שאני מתייחס אליו בחיוב.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שהמגמה היא חיובית ונכונה. כאשר באתי לישיבה

חשבתי שיש כאן אפליה לרעת אזור מסויים בארץ. אחרי שקראתי את התזכיר מתברר לי

שנותניט פיצוי לאותם אזורים שבהם יתחילו את המניה המקומית. לפי רותחשיבים אנחנו

רואים שיתנו הנחה של 33% על התשלום הקבוע וזה מעבר לממוצע של ייקור השיחות. כף

שבאופן עקרוני אני בעד, ושיפסיקו לפטפט.

יש נושא שצריך לתת לו תשומת לב רצינית וזה ענין האזורים המרוחקים. לא יכול

להיות שמי שגר באזורים מרוחקים בארץ, שעלות התקשורת עבורו תהיה כל כל יקרה. צריו

לזכור שדווקא השכבות החלשות מיישבות את האזורים רומרוחקים, ויש להן הוצאות נוספות

הכרוכות בריחוקן ממרכז הארץ. לכן אני מבקש לטפל בנושא זה במירב תשומת הלב

ולפתור את בעיית האזורים רומרוחקים.

אם אתם מצד אחד עושים את דומניה של שיחות מקומיות ואותו חסכון כספי יועבר

לזכות האזורים דומרוחקים בארץ, זו מגמה חיובית, וזו צריכה להיות הנוסחה. אבל לא

ראיתי בתזכיר שלכם תשומת לב משמעותית לאזורים מרוחקים בארץ ואני מבקש שתקחו זאת

לשימת לבכם.

באופן עקרוני אני תומך בהצעה שהובאה לכאן.

אי ויינשטיין;

אני מחייב את התיקון, כי מה שמוצע כאן יביא לפתיחת ערוצים ויקל על העומס

בתקשורת אצלנו. רובעיה של שוויון או לא שוויון איננה משחקת כאן, כפי שאיננה

תופסת כאשר מדובר בכביש מהיר. בסופו של דבר אני חושב שייווצר שוויון. אני חושב

שהצעה זו תתרום לעסקים ולכלכלה, והלוואי ונוכל ליישם זאת במהירות לכל הארץ.

מה מפריע לי? מפריעות לי השעות שבהן התעריף יהיה אחר. אותי מעניינות שעות

העסקים. שעות העסקים הן עד שש-שש וחצי בערב. יש לנו אוכלוסיה שהטלפון משמש לה

כמכשיר קומוניקטיבי, כוונתי לאוכלוסיית הקשישים. יש לנו גם אוכלוסיה רחוקה שרוצה

לרותקשר. לכן אני נוטה להציע ששעת המעבר לא תהיה עשר וחצי אלא שש וחצי, כדי לתת

לאוכלוסיה החלשה שאולי הולכת לישון מוקדם, אפשרות לשוחח, וזה לא יפגע בעסקים.

אולי אלה חבלי לידה, אבל אני חש שהשירות איננו משתפר כלל. בדרך כלל כאשר

יש לי תקלה אינני פונה ומציג את עצמי כחבר כנסת. אבל נאלצתי לאחרונה כמה פעמים

לנצל את עובדת היותי חבר כנסת כי אחרת לא קיבלתי את השירות הראוי.

לי היה דווקא נסיון הפוך.

הייתי מציע קודם כל שתבהירו מבחינה הסברתית למי פונים באיזה ענין. כי

מאבדים זמן רב עד שמאתרים את מי שצריר לטפל בתקלה מסויימת.

עוד לא החלטתי אם אני מחייב או לא את ההצעה שהובאה כאן. אני רוצה לשאול

מספר שאלות. מעניין אותי לדעת מדוע משרד התקשורת לא ביצע את החלטת ועדת הכספים

מלפני שנה-שנתיים, שקבעה מפורשות שיש לתת למקומות מרוחקים 100 שיחות מקומיות

חינם. במקום זה הורדתם את תשלום השימוש הקבוע מדי חודשיים, דבר שלא הומלץ עליו.

מדוע לא באתם לוועדת הכספים וביקשתם לבטל את החלטתה לתת שיחות חינם, ובמקום זה

נתתם הנחה על דמי השימוש?

יבדקו את זה.

אני מזדהה עם הדבה דבדים שנאמרו על ידי ידידי חבר-הכנסת עובדיה עלי מעפולה.

יש פח קיפוח טריטוריאלי. לא יכול להיות שמי שגר רחוק ישלם יותר. חייבים להגיע

להסדר שיהיה בו מן הצדק עם האזורים המרוחקים.

מה זה אזור מרוחק?

יי זי אמיר;

מעל 100 ק"מ מתל-אביב.

בדף 5 בתזכיר של המשרד נאמר שעל ידי ההפעלה החדשה ניתן לאתר מיד את

המטרידים הטלפוניים. הייתי רוצה הסבר בעניו, כי יש בהחלט אנשים שמטרידים, בעיקר

את אנשי הציבור.

שר התקשורת אי רובינשטיין;

נגדם אי אפשר לעשות דבר.

מדובר על מטרידים מאיימים.

נושא נוסף שמעניין אותי הוא שירות גוביינה ארצי. האם זה כבר מופעל? זה יכול

להיות דבר חשוב לגבי הילדים שמשרתים בצבא.

מדובר על הפעלת התכנית בשלבים. הייתי מבקש שתתנו הסברים קצת יותר רחבים

בנושא ההפעלה ואיר זה יתבטא ברחבי הארץ, ומדוע אין הסכמה מוחלטת עם האוצר בנושא.

כי אני קורא בדף 6 שמשרד האוצר תבע שתיעשה בדיקה כלכלית בטרם יושקעו סכומים

ניכרים במערכת המניה המקומית. הייתי רוצה לקבל הסברים על השיטה בכללותה כי היא

מתחילה להיות מעניינת.

מדוע קבעתם שתהיה הנחה של 17% על השיחות המקומיות שיימשכו מעבר לחמש דקות?

האם יש לכם פניות נוספות בדומה לער"ן? יש למשל בתי חולים מרכזיים

שמחוברים למרפאות, בעיקר לגבי בעיות התקפי לב, ורופא יכול להדריך את הרופא

במרפאה המסויימת כיצד לטפל בחולה.

בער"ן אני מבין את הבעיה. אבל כאשר מדריכים בענין התקף לב, אז הבעיה היא

החסכון בשיחה?

ענין כלכלי לא יפריע להציל חיי אדם. אבל הייתי רוצה לדעת כמה זה יעלה. זו

רק דוגמא אחת מני רבות.



הייתי רוצה לדעת מה מספר הממתינים לטלפון, ומה תכנית המשרד לצמצם ולחסל את

התור\הזה. אני יודע שבארצות-הברית ובאירופה רודפים אחרי צרכנים להתקין להם טלפון

תוך מספר שעות, לא תוף מספר חודשים. לדעתי, צריך לקבל הסבר על הנושא הזה,

האם יש לכם מדיניות להנהיג תעריפים זולים למקומות מרוחקים, בעיקר לתעשיה?

כי במקומות מרוחקים הוצאות הטלפון- הן מרכיב חשוב בעלויות.

אתם טוענים שאתם זקוקים לרבע מיליארד דולר לפיתוח ואין לכם מקורות. מדוע

אתם צריכים להעביר 150 מיליון דולר- לאוצר דומדינה אם אתם זקוקים לכסף לפיתוח?

אולי ועדת הכספים צריכה להמליץ לפני האוצר לתת לכם לנהל את בזק ואת התקשורת כמשק

סגור והרווחים יילכו לפיתוח המערכת ולא רק לבניית משרדים?

אילו מסים תטיל במקום ה-150 כגיליון דולר?

אני לא מטיל שום דבר.

היינו רוצים לקבל יותר פרטים לגבי השיפורים שניתנו לעובדי בזק. האם היו

שיפורים משמעותיים? לפי מה שאני יודע, הם לא קיבלו דברים מיוחדים כאשר עברו

לבזק. אני לא חושב שבזק תתקלקל, למרות שאינני חושב שחברת החשמל מקולקלת אלא היא

נותנת שירותים טובים.

האם אתם משתפים פעולה עם גורמים אחרים להכנסת האזנת סתר אצל מנויים שונים?

האם דבר כזה קיים אצלכם בכלל?

יש לי כמה שאלות. א. הנושא שדיברתם עליו - שיעורים, פקסימיליה וכו', איך

אתם מתכוונים לפתור את הנושא הזה?

ב. נושא האזורים רומרוחקים שממילא הם מקופחים. הבעיה היא לא רק שחרור קווים

אלא העלות.

ג. אני קצת חוששת מההפעלה בשלבים. יכול להיות שעדיף לחכות ולעשות את כל

הסידורים בשביל להפעיל את זה בבת אחת קצת יותר מאוחר. אולי אתת יכול לפרט את

היתרונות והחסרונות הכלולים בזה.

לא היית כאשר פירטתי.

עי סולודר;

אני מתנצלת.

יי זי אמיר;

פעם פניתי לטלוויזיה הישראלית בקשר לקליטת שידורי הטלוויזיה באזור הדרום,

בעיקר דימונה, והפנו אותי לבזק. מת אתם עושים כדי לאפשר להתקין אנטנות תמסורת?

כאשר עלתה השאלה הזאת שאלתי מה אתם עושים, אלה שרוצים את האנטנה, בדימונה

אי אפשר להקים אנטנה?

יי זי אמיר;

מרובר על תחנת תמסורת. אתה רוצה שנעשה את זה?

שר התקשורת אי רובינשטיין;

תתמכו בערוץ שני ואז יהיה לכם כיסוי של כל הארץ.

אני מביו שאנו עומרים על טף מהפכה שצריכה להתבצע בהררגה, בשלושה שלבים,

ואנחנו חייבים להחליט עכשיו על השלב הראשון. אני מבין שההנהגה של המרכזת הספרתית

זה עניו רי מקרי. זאת אומרת, הרבר הזה הוא לא על-פי תכנון טריטוריאלי ולא על-פי

תכנוו אחר כלשהו. הייתי רוצה לרעת מי "מגריל" את הפיס הזה של המרכזת הספרתית.

אני מבין ש-15% הגרילו, ולהם יש הנאות מסויימות. הואיל וזו החלטה, הייתי

רוצה שנפעל לפי הכלל של סוף מעשה במחשבה תחילה, ועכשיו נקבע את רוקריטריונים של

זמן וסיווג על מי זה לא יחול. אינני יכול להשלים עם המעבר החר מהמצב הנוכחי

שיסתיים לפי הערכה תוך שלוש שנים, בין המצב שבו כל אחר מרבר באופו חופשי לביו

המצב של ההגבלה והעומס רותקציבי שנובע מכך. כי בסופו של רבר או שאנשים יצטמצמו

מאור או שההוצאה על שיחות הטלפון תלך ותגרל. אני רואה למשל לנגר עיני את 60

אלף הקשישים של תל-אביב, והם תוך שלוש שנים יהיו יותר. האנשים האלה, לפחות חצי

מהם חיים על קיצבת רוביטוח הלאומי, והטלפון הזה אצלם הוא טלפון של הרבה שיקול

ומחשבה אם לרותקשר ואיר להתקשר. והנה אותו קשיש פתאום יצטרך לצמצם את השיחות שלו

כאשר אנחנו יורעים שבחיים יש לו שני חברים: הטלפון והטלוויזיה.. לכן הייתי רוצה

שנמצא פתרון לבעיה הזאת, פתרון כולל.

הייתי רוצה שנסטה מההצעה שלך לגבי הזמן. צריך לברוק את השעות. יש לכם ודאי

מיפוי של עומס. אין ספק שהעומס מתחיל בשעות שמונה-שמונה וחצי וחוזר בין ארבע

לשבע, ואחר-כך יורד. יש עומסים מלאכותיים כאשר כל מדינת ישראל ערב החג מתחילה

לאחל חג שמח. הייתי רוצה שתציעו לנו הצעה על סמך מיפוי, ואני מבקש שזה יהיה

יותר גמיש. אני חושב שההקבלה לשיחה הבינלאומית איננה מתאימה כאשר מדובר בשיחות

מקומיות.

האם נעשה חישוב איך ישפיע השינוי רומוצע על המדד?

אני מצטרף לשאלתו של חבר-הכנסת ז'אק אמיר. אם בזק איננה עסק סגור, מי קיבע

שהחברה צריכה להעביר 70 מיליון רולר מהכנסות חוץ ועוד 150 מיליון דולר מהכנטות

פנים, לאוצר, עם כל הכבור למבנה התקציבי, כאשר אנחנו יורעים שיש בעיות של פיתוח,

ולא מרובר רק בשירותי לוקסס אלא בשירותים אלמנטריים, של היענות לתור הממתינים

לטלפון.

הייתי מבקש מהמשרר לא רק להרהר בפתרון הבעיה של ער"ן אלא לתת הצעה איך

להרחיב שירותים. אני מציע לתת את הדעת לא רק כדי לפתור את הבעיה של שיעורי הגמרא

אלא לעודד את אלה שמקילים על חיי האזרח ולפתח את השירותים הללו.

הייתי מבקש שתלוו את המבצע החדש הזה בהסברה שצריך לחתור לצמצום השיחות,

ולהסביר מדוע זה טוב לחברה כולה, כדי לטשטש את האלמנט של האפליה, שפתאום לוקחים

15% ומפלים אותם, וכך הוצג הבוקר הענין ברדיו.



הנושא האחרון שאני מעלה אותו שוב, ובו אני בבחינת קאטו, זה השירות הטלפוני

בבית הזה, בכנסת. השירות כאן מפגר ביותר. אני מציע למשרד התקשורת לבדוק מיזמתו

את השירות הזה ולשקול שירות יותר יעיל. אני חושב שאנחנו לא קיימים באו רק כרי

לדבר אל עצמנו אלא אל הציבור. אני לא יכול לתאר לעצמי מצב שכאשר מדברים על

דמוקרטיה, שאזרח לא יוכל להתקשר לכנסת ולקבל את סדר היום.

שר התקשורת אי רובינשטיין;

כאשר הייתי חבר כנסת הצעתי ליושב-ראש שיהיה כאן מודיעין טלפוני. הדבר לא

רותקבל. זה לא תלוי בנו.

כרי לשבור את השטרות אולי תציעו אתם הצעה.

אני רוצה לציין את השיפור ההולך ומתמיד בשירותי הטלפון, במיוחד לאחר

שרומערכת עברה לבזק. אינני רוצה להגיד שיש שלמות, אבל יש שיפור. אבל מה שמפריע

לנו זה שמציעים לנו עכשיו שיטה של הרעת תנאים לאזרח. אני עדיין לא גיבשתי את

עמדתי לגבי הנושא הספציפי שאנו דנים בו, אבל אני רואה בזה הרעת תנאים, כי עם כל

הרצון להשתוות למדינות המערביות, אנחנו לא יכולים להשתוות בנושא זה למדינות

רומתוקנות כאשר יש הרבה דברים לא זכינו להם. למשל הנושא של העברת טלפונים ממקום

למקום, באותה עיר, כאשר אזרח צריך לרומתין גם שנים עד שזוכה להעתק הטלפון שלו.

לפי התזכיר שהוגש, רק 11% מכלל השיחות נמשכות מעל חמש דקות. השאלה האם הפער

הקטן הזה מצדיק את השינוי הדרסטי ואת הרבולוציה בשטח זה, גם מבחינה טכנית.

תקרא את ההמשך - 11% האלה משתמשים ב-50% מהמשאב. זה דבר מדהים.

אי ורדיגר;

אני חושב שאת החלוקה של השיחות ליום ולילה צריך לבנות על פי שיטה אחרת.

לפי דעתי בשעות הלילה צריך להשאיר את המצב הקיים. כלומר, לא להגביל בשעות הלילה,

כי בלילה אין עומס. אם הולכים בכיוון המוצע, אז להפעיל את ההצעה רק בשעות העומס

ביום, ולא בשעות הלילה.

ביום ששי, מכניסת השבת ועד צאת השבת, נותנים פרס. כלומר, נותנים פרס לאלה

שמחללים שבת והם מקבלים הנחות מיוחדות.

זה לא מכניסת השבת אלא מאחת בצהריים.

מדוע אם יקוצרו השיחות ישופר טיב השירות?

אני שותף לחששותיו של חבר-הכנסת ארידור בענין המונופול. יש לי חשש שהחברות

הממשלתיות או חברה כגון בזק, במשך הזמן יוצאות מהמסגרת גם מבחינת השכר ותנאי

העבודה.

התהליך כבר התחיל והוא חמור מאוד.

היות ואנחנו רק בתחילת הדרך, זו לא חברת החשמל, אני חושב שלטובת החברה

והציבור צריכים לעמור מאור על המשמר.

כמו-כן, הייתי מבקש להתחשב ברבריהם של נציגי הציבור כמו ער"ן והדף היומי.

אנחנו יודעים שיש עור בקשות ופניות מסוג זה. הפתרון שהשר הזכיר, שירות 800

ותעריף מיוחר, זה רעיון שיכול להתקבל על הרעת.

לאחר שנשמע את ההסברים, נוכל לגבש לעצמנו את העמרה הסופית. אינני חושב

שהרבר כל כך רחוף, אבל אינני חושב שצריכים להתקומם נגרו.

אני לא רק מתנגר אלא אני מתקומם נגר ההצעה הזאת. מה עור ינחיתו על העם הזה

במרינת ישראל? זה מתחיל מאגרת הטלוויזיה, כאשר כל ערב בטלוויזיה מפילים פחר על

הילדים ומראים מה יעשו למי שלא ישלם את האגרה. האם מרינת ישראל נולרה רק בשביל

"לררת" על העם, לקחת, להפחיר? מה עור נשאר לנו? אם המצב הכלכלי קשה, יוררים על

העם, אבל לא על רוממשלה.

ארוני השר, גם אני הייתי שר. לא מקצצים, לא מפטרים. עושים קומבינציות.

איפה? על העם. איפה היתה ממשלת ישראל הנאורה? בשנה שעברה לקחו משכורות שלמות

מעובדים עבור ההיטל על הרכב. עכשיו מגיעים לטלפון. במסגרת החוק והרמוקרטיה

יש שיטה - מתאנים לעם. עכשיו הגענו לטלפונים.

יש לנו מיגזר של זקנים, בוררים, ערירים, ואלה מדברים את השיחות הארוכות. לא

צריו לקצר להם את השיחות. ממילא אלוהים מקצר להם את החיים, עם המחלות והקשיים

שלהם. מה ישאר להם אם ניקח להם את התענוג הזה? ואלה שחיים על הביטוח הלאומי,

אותם נכה עור פעם. בחברות מרברים על חשבון רוברון, כל משררי הממשלה, כולל הכנסת,

מדברים על חשבון רוברון. כל העם מרבר על חשבון רוברון. אבל כאן יתאנו לאלה שלא

יכולים לשלם. אני מתנגר לזה. זה לא יתרום הרבה.

ארוני השר, אני מקווה שיהיה שיפור גרול בשירות הטלפונים, גם במושבה עתלית

אחרי 103, ואני לא אחכה עור. אחת-עשרה שנה חיכינו שם למספרי טלפון חרשים. אבל

אסור להרע את התנאים. זה פוגע במיגזר סוציאלי שמצבו קשה. רק בהם זה יפגע. באחרים

זה לא יפגע. לכן אני מתנגר להצעה.

שי עמר;

אני חש שהולכים לרכב על הזקנים שהם כביכול מהווים את הבעיה, וזה בשום אופן

איננו נכון. לא הם מנהלים את השיחות הארוכות ולא הם מנהלים את השיחות

הבין-עירוניות. אותם 11% שמנהלים את השיחות הארוכות הם אלה שמקיימים דיונים

באמצעות הטלפון במקום לקיים ישיבות. צריך להבין פעם אחת שטלפון מיוער למסר ולא

לריון. לא צריך לנצל את הזקנים כדי להקל על בעלי העסקים. '

אני מחייב את ההצעה, אני חושב שזה טוב ומועיל. חבל שאי אפשר לקצר את תקופת

ההפעלה לפחות משלוש שנים.

יחד עם זאת, מאחר וחבר-הכנסת ויינשטיין דיבר על הנסיון הלא טוב שלו, אני

יכול לתת רוגמא הפוכה מאמי בת השמונים. כעבור ארבע שעות סיררו לה את הטלפון.



לפני חמש שנים טיפלתי שאגד יקבל קו למרכז מידע בכל האדץ לכל הארץ. משום מה

אז היתח תשובת שלילית חד משמעית. האם השתנה משהו בענין זה? מדובר בשירות לציבור.

מה שמדובר כאו זה בעקיפין ייקור של שירות. ההוצאה האישית לטלפון תעלה.

מי אמר? זה לא כף.

יי צבו;

הטענה שלבזק לא יהיה רווח כספי איננה סותרת את מה שאני אומר, כי השאלה היא

שאלה של התפלגויות. אם אזרחי ישראל ינהגו לאחר הפעלת ההסדר המוצע, כפי שנהגו

בחודשים הקודמים, האם חשבונות הטלפוו שלהם ישארו בעינם או יהיה גדולים או קטנים

יותר?

שר התקשודת אי רובינשטייו;

בממוצע ישאר אותו הדבר. חלק יהיה יותר גדול וחלק יותר קטן.

יי צבו;

השאלה ממה בנוי הממוצע.

אינני מקבל את דבדי חבר-הכנסת עמר שהנושא של הקשישים הוא רק מנוף לעשות

"ג'ודו" על הענין. קיימת גם הבעיה של קיום ישיבות ארוכות באמצעות הטלפון,

וקיימות גם השיחות של הילדים שלנו, ואינני יודע.אם זה יעזור, זה רק יביא להכנסה

נוספת. כאשר ההורים לא יהיו בבית, הילדים ימשיכו בשיחות האלה.

לגבי הקשישים שיחות הטלפוו הו צורף נפשי, והרוב רוגדול של הקשישים הם מעוטי

אמצעים. אם ההצעה שהובאה תתקבל, אני אבקש שזה לא יחול על הקשישים. לא הייתי מחיל

את ההצעה גם על "קול הדף" או על עזרה נפשית, כי מי מטלפו ל"קול הדף"? מטלפנים

אנשים זקנים שיושבים בבית.

אם רוצים למנוע שיחות ארוכות מהסוג שדיבר עליהן חבר-הכנסת עמר - ישיבות של

חברות וכדי, מוכרחים להיות צעדים דרסטיים יותר. אם כל ההוצאות מנוכות ממס

הכנסה, הנזק עבור חברות אלה איננו גדול.

כללית, אני חושב שהמגמה שלכם נכונה, מוכרחים לעשות סדר במערכת. אבל השאלה

אם אתה יכול היום לעשות אקט שמשמעותו ייקור ההוצאה הפרטית ולא רק הפרטית.

והשאלה השניה היא אם אתה עושה דיפרנציאציה ואם אתה מלווה את זה בצעדים שיביאו

למטרה, או שזה רק יביא לקיזוז בשוליים והכנסה נוספת למשרד הבזק, שאני לא יודע אם

היא תהיה בפרופורציה לטיב השירות.

הייתי תומר בהצעה הזאת של מניה לשיחה מקומית, כבוד השר, לו הייתי יודע

שאנחנו מיצינו את נושא התשתית במערכת הטלפונים. כיוון שאנחנו רחוקים מזאת שמים

וארץ, ובנושא חזה עדייו לא דוגענו למצב של יכולת התקנת טלפונים וקווים נוספים

ומרכזות נוספות, וכל מה שצריך לתת לנו יכולת לצלצל הביתה - ואני מעיד על עצמי

שכאשר אני מתקשר לכל רחבי הארץ אני תקוע שעות, ואינני מקבל שזה בגלל אורר הזמו-

שר התקשורת אי רובינשטייו;

חד משמעית בגלל זה.

אני לא מאמין, אדוני השר. אם זה בגלל זה, זה חמור. אז תחשוב על אמצעים

נוספים, אמצעים טכניים. להערכתי, העומס לא יירד אלא יעבור למשררי הממשלה. כל מי

שהיה נוהג לרבר בלילה 18 דקות, יעשה את זה בבוקר מהמשרד. ברור לחלוטין שההצעה

הזאת תיתן הכנסה אדירה נוספת לבזק, ואנשים כדי לא לשלם את זה ממשכורתם הפרטית

יעשו את זה על חשבון מוסדות הציבור השונים. לצערי הרב, עם ישראל רגיל ל"פטפטת",

מדברים יותר מאשר במקום אחר בעולם. לא נוכל לשנות את זה.

אני מסכים שמי שייפגע זה אותם הזקנים שחייבים לדבר.

יי זי אמיר;

ופועלי היצור שלא יכולים לדבר ממקום עבודתם.

יי מצא;

פועל היצור שיש לו ילדים בבית, יצטרך לשלם עבור השיחות שלהם.

אדוני היושב-ראש, אותו סעיף 4 שמדבר על החזר לאותה קבוצה של 15% המנויים,

זה תרגיל נבון. כך מתחיל כרסום. מתחילים קודם בקבוצה קטנה ונותנים להם החזר,

וכעבור שלושה-ארבעה חודשים מטילים את זה על כולם. אני יודע שחברי הוועדה נתפסו

לסעיף הזה כסעיף כבד משקל.

אדוני השר, אני מציע שתתרכזו בשנתיים הקרובות בתשתית של הטלפונים, במרכזות,

ותיטיבו את השירות למנוי. רק לאחר מכן תגידו לעם ישראל שיסתום את הפה. עכשיו זה

מוקדם מדי. עם ישדאל מדבר ונאלץ לבזבז שיחות כי הוא במצב עגום מבחינה תקשורתית

טכנית.

קודם אני רוצה לברך את השר ואת ידידי רב-אלוף צבי צור, שזו הפעם הראשונה

שהוא משתתף בוועדה מטעם בזק. היות וממילא ההצבעה לא תתקיים היום, ויש שלושה

דברים שאני רוצה להביא להצבעה - אני מבין שיש קונסנסוס בוועדה לצרף עוד 56

מדינות לחיוג בין-ארצי ישיר, ויש שתי העברות תקציביות של משרד התקשורת.

חברי הכנסת סולודר, ארידור ושפירא ידברו, אי"ה, בהמשך הדיון.

אני מעמיד להצבעה הוספת 46 מדינות למערכת החיוג הבינלאומי. כמו-כן יש הצעה

להסמיך את שר התקשורת להוסיף מדינות לרשימת המדינות אליהן מחוברת המדינה בחיוג

ישיר.

שי עמר;

אני מציע להגביל את זה בזמן, לא להסמיך בלי לקבוע זמן.

היו"ר אי יי שפירא; י

אני מציע שאם יש עוד מדינה שהשר רוצה להוסיף, ועדת הכספים מסמיכה אותו. לא

צריך אישור הוועדה, רק שיודיעו לוועדה. אני מעמיד זאת להצבעה.

הצבעה

1. לאשר הוספת 56 מדינות למערכת החיוג הבינלאומי כמפורט במכתב

הנ"ל.

2. לפי הסמכות לפי סעיף 15(א) לחוק הבזק, התשמ"ב-1982;



להסמיך את שר התקשורת, ללא אישור נפרד של הוועדה, להוסיף מדינות לרשימת

המרינות אליהן מחוברת המדינה בחיוג ישיר, כל עוד הוספת המרינה היא

במסגרת התעריף המקובל באזור בה נמצאת המדינה.

(משרד התקשורת יודיע לוועדה על רומדינות שנוספו).

שינויים בתקציב לשנת 1986

יש לנו פניה מס' 22 של הממונה על התקציבים להעברה תקציבית. מדובר

בהעברת 400 אלף ש"ח מהרזרבה הפנימית של המשרד לצורר צוות הקמת רשות הדואר.

הצבעה

לאשר את הפניה

פניה נוספת שאנו מתבקשים לאשר היא פניה מסי 29. מדובר בהקמת תתנת הממסר של

ארצות-הברית.

אני ריצה לשאול דבר שהתעורר בישיבה קודמת וסוכם שישאלו את השר. התלונה היא

שיש וטו של ארצות-הברית על תעסוקה מקומית בהקמת תחנת הממסר. כך נאמר על ידי אחד

מחברי הוועדה. סוכם שנשאל את שר התקשורת מה האפשרויות של חברות ישראליותלהשתתף

בבניית התחנה הזאת.

לא רק שהידיעה הזאת לא נכונה, אלא להיפך - המשלחת שלנו בראשות מנכ"ל משרד

התקשורת יורם אלססר סרחה להדגיש את הענין. מה שנכון, בהסכם הזה שעור לא חתום,

היו שתי תביעות נוגדות של שתי הממשלות: 1. שנפעיל לגבי המכרזים האלה את הסעיף

שלנו שנותן עדיפות לחברות ישראליות בשיעור של 15%; 1. תביעה נגרית של

ארצות-הברית, שבכסף אמריקאי יש עדיפות לחברות אמריקאיות. מצאנו פורמולה ולא

נכניס לא את זה ולא את זה.

בפריאמבל כתוב שהכוונה לתת תעסוקה לחברות מקומיות.

היחידה שמחליטה על המכרזים של הקונסטרוקציה היא יחידת-סמך של משרד התקשורת,

ובשבילה אנו מבקשים את התקציב.

אני מעמיד להצבעה את הפניה מס' 29.

הצבעה

לאשר פניה 29.

אני רוצה לבקש מחברי ועדת דוכספים לבוא ביום חמישי הבא לביקור בבזק, ואני

מבטיח לכם שלא תסבלו.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00