הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 319

מישיבת ועדת הכספים

יום ג'. י' בסיון. התשמ"ו - 17.6.1.986 - שער. 10.00

נכחו

י' כהן - מ"מ היו"ר

א' אבוחצירא

יי זי אמיר

יי ארירור

י י ארצי

מ' בר-און

פ' גרופר

די דנינו

אי ויינשסייו

אי ורדיגר

י' מצא

ע' סולודר

ע' עלי

שי עמר

י' צבן

ח' רמון

בי שליטא

ש' בן-שלמה

די תיבון

אוריאל לין

יי רבינוביץ - נציב מס הכנסה

א' צרפתי, מי מנור, ד' שמעוני, זי אורן,

גב' מ' דר-זיו - משרד האוצר

אי קרשנר

אי דמביץ

סי אלחנני

אי דגני

שינויים בתקציב לשנת 1986

הצעות לסדר היום

חוק היטל על נסיעות לחו"ל (תיקון מסי 3)

(הצעת חוק פרטית מאת חבר הכנסת אוריאל לין).

תקנות היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (הוראת שעה)

(פטור מהיטל על רכישת קיצבה והחזר היטל).

צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פקדון במטבע

חוץ של תושבי ישראל) (תיקון).

תקנות מס הכנסה (פטור ממס על ריבית בשל פקדון מיוחד

במטבע חוץ) (תיקון)

אישור על פי סעיף 63א' לחוק החברות הממשלתיות

(ברום ים המלח בע"מ; תרכובת ברום בע"מ).



שימוש שבעודפי תקציב 1985 בשנת 1986

אני פותח את הישיבה.

הסעיף הראשון בסדר היום הוא - שימוש בעורפי תקציב 1985 בשנת 1986. שר האוצר

מוריע לוועדת הכספים כי סכום של 6,296 אלפי שקלים חרשים מתקציב משרר התעשיה

והמסחר יועבר לחברת אתא לתשלום הפיצויים לעוברים.

אי קרשנר;

כרי למנוע עיכוב של 21 יום בהעברת הסכום, מתבקשת הוועדה לאשר את הפניה.

אם אין התנגרות, נאשר את ההעברה התקציבית.

לאשר.

הצעות לסדר היום

היו"ר י' כהן;

הצעה לסרר לחבר הכנסת ויינשטיין.

א' ויינשטיין;

ביטים האחרונים שמענו על שווי התפטרויות: האחת - של מנכ"ל משרר רותעשיה

והמסחר, והשניה - של רימונה על השכר במשרד האוצר, כאשר בשני המקרים הנימוק

להתפטרות היה השכר הנמוך. יש בכך משום אירוניה שהממונה על השכר מתפטר ממשרתו

בגלל בעיות של שכר.

מרביתו של המשק בישראל הוא ממלכתי-ציבורי. אם אנחנו מתבקשים לאשר סיוע של

מיליונים רבים למפעלים וחברות שנקלעו למצוקה, בחלק הארי של המקרים זה נובע

משחיקה של שכבת המנהלים. לרעתי יש לכלול את הנושא באופן רחוף בסרר היום ולקיים

עליו ריון בהשתתפות אנשי ההסתררות והאוצר.

אני מבקש להביא את בקשתי זו בפני יושב ראש הו וערה.

היו"ר י' כהן;

למיסב יריעתי המנכ"לים הם שביקשו ששכרם יוצמד לשכרם של שרים, סגני שרים

וחברי הכנסת. הוועדה לענין שכרם של חברי הכנסת סיימה עבורתה והיא עומרת לפרסם את

מסקנותיה. ועדת הכספים בדרך כלל איננה עוסקת בשכרם של חברי הכנסת אלא רק בשכרם

של שופסים, שרים וסגני שרים. אינני יורע אם המנכ"לים מסכימים שנדון בשכרם

בנפרר, אבל גם אם הם כן מבקשים זאת, אינני יורע אם אנחנו מוסמכים לכך.



אני מבקש לדון בבעיית השכר בשירות הציבורי. (היו"ר י' בהן: לאו דווקה בשברם

של המנכ"לים.) אני מדבר על הדרג הניהולי, אני טוען שהשכבה של המנהלים נשחקת

והשכר שהם מקבלים מהווה בעיה. לכן אני מבקש לקיים על כך דיון.

היו"ר י' כהן;

אעביר את פנייתך ליושב--ראש הוועדה.

חוק היטל על נסיעות לארץ (תיקון מסי 3) - הצעת חוק מאת חבר הכנסת אוריאל לין

היו"ר י' כהן;

חוק היסל על נסיעות לארץ (תיקון טסי 3), הצעת חוק

פרסית של חבר הכנסת אוריאל לין, שנדונה בכנסת בדיון מוקדם והועברה לוועדת דוכספים

לקראת הגשתה לקריאה ראשונה.

י' מצא;

אני חושב שמן הראוי להזמין משלחות לדיון בהצעת החוק ולשמוע תגובות והערות.

נשמע קודם את מציע הצעת החוק ונקיים דיון ואחר כך נחליט אם להזמין משלחות.

אוריאל לין;

אציג את הצעת החוק בקצרה. יש בעיה קשה בענף התיירות, בעיקר בתיירות הנכנסת

מארצות הברית. אנשים רומגיעים היום לישראל מארצות הברית מרגישים עצמם גיבורים, כי

להגיע היום לביקור באזור נראה להם כמעשה גבורה. מתחילת השנה חלה ירידה של לא

פחות מ-35% בתיירות הנכנסת מארצות הברית.

אנחנו יודעים שבחו"ל גרים אזרחי המדינה שהם תושבי חוץ שמספרם מוערך ב-350

אלף. היו תקופות שמתוך האובלוסיה הזו ביקרו בישראל בשנה אחת לא פחות מ-80 אלף.

בשנת 1985 ביקרו בארץ לא יותר מאשר 30 אלף. אם אנחנו רוצים לעשות היום מעשה

שיעזור לענף התיירות ובעיקר לענף המלונאות בבר בעונה הזו, אנחנו צריכים לעודד את

הציבור חזה לבוא ולבקר בישראל, ויעד של 80 אלף טבקרים בהחלט ניתן להשגה. אבל

היסל הנסיעות שמוטל היום על בולם, להוציא ילדים שהם מתחת לגיל 18, מהווה בהחלס

גורם מרתיע.

אני מציג רק את הנושא הכלכלי. לדעתי מעבר לנושא הכלכלי של סיוע אמיתי לענף

התיירות השנה יש גם הרבה היבסים כלל לאומיים שיש להם משקל נכבד בנושא הזה. אינני

רוצה להרחיב את הדיבור על כך, כי בשלב זה מדובר בהבאתה של הצעת החוק לקריאה

ראשונה בכנסת. נראה לי שבגלל דחיפות הנושא כדאי היה להרחיב את הריבור על ההיבטים

השונים של הבעיה לאחר שהצעת החוק תעבור בקריאה ראשונה ולקראת הכנתה לקריאה שניה

וקריאה שלישית.

פ' גרופר;

אני מבקש לשאול מדוע דרושה חקיקה לענין זה, עם כל ההליכים הכרוכים בכך. האם

זה לא נושא לתקנות?

אוריאל לין;

השינוי המוצע מחייב תיקון בחוק.

לפני שנעבור לדיון נשמע אח עמדת האוצר להצעת מחוק מפי סגן מנהל המכס.

לעולם אוכלוסיית המטרה שלנו בנושא של מס נסיעות לא היו התושבים הישראליים

הגרים בחו"ל ובאים לארץ לביקורים או לחופשת מולדת. נגררנו להטלת מהיטל הזה עליהם

רק בגלל קשיים טכנים. תששנו מהבעיה של בדיקת הדרכונים וההוכחה שאותו אדם המחזיק

בדרכון מתגורר באופן קבוע בחו"ל. מהותית לא רצינו להטיל את המס על אדם שמתגורר

באופן קבוע בחו"ל ובא לביקור בארץ. כי חיובו של אדם זה בהיטל יש בו משום תמריץ

שלילי לבוא לביקור בארץ.

ההיטל של 20% על מחיר כרסיס הטיסה איננו חל עליו.

ההיטל הזה איננו חל על מי שקונה את כרטיס הטיסה בחו"ל.

לאחר תקופת נסיון נוכחנו לדעת שאפשר להתגבר על הקושי שחששנו מפניו על ידי

ההגדרה שמופיעה בהצעת החוק שבה נאמר "מי שבדרכונו רשום שהוא תושב חוץ". זאת

אומרת שהבריקה בלאו הכי נעשית על ידי שוטרי משטרת יקראל ביציאה מהארץ, ולכן הנטל

המינהלי לא יהיה גדול.

כיוון שזו לא אוכלוסיית המטרה, כי אנחנו רוצים לעודד אנשים אלה לבוא לארץ,

אנחנו מצטרפים להצעה לפטור אותם מההיטל.

אדם גר בארצות הברית. יש לו דרכון ישראלי. הוא יכול להירשם בדרכון הישראלי

כתושב חוץ?

לא. יש כללים של משרד הפנים, שאינני יכול לפרט אותם במדוייק. דומני שאם הוא

גר קובע שנים בחו"ל באופן קבוע הוא יכול לקבל אישור שהוא תושב חוץ.

:

למרות שהוא איננו אזרח ארצות הברית. ולפני שחלפה התקופה של שבע שנים, האם

הוא יכול להירשם כתושב חוץ?

לא בדרכון הישראלי. בדרכון הישראלי הוא יכול ליהרשם כתושב חוץ רק לאחר

שחלפו שבע שנים.

מה קורה אם יש לו דרכון אמריקאי?

אדם שיש לו גם דרכון ישראלי וגם דרכון אמריקאי חייב לפי החוק בכניסה

לישראל וביציאה ממנה להשתמש בדרכון הישראלי.

ואט הוא משתמש בדרכון האמריקאי?

הוא עבר בכך על החוק. אבל האמת היא שרק אם הסוטר ירגיש לפי המבטא שהוא

ישראלי, הוא ידרוש ממנו להציג את דרכונו הישראלי. היום אנחנו נאים לאפשר לאותה

אוכלוסיה שעלולה להציג דרכון אמריקאי כדי לזכות בפטור מההיטל, להציג בנמל התעופה

את הדרכון הישראלי.

פי גרופר;

לאחר שמשרד האוצר מצסרף להצעה, אני מציע שנביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

י' מצא;

אתה מציע לפטור מך ההיטל ילד של אזרח ישראלי הגר בחו"ל?

אוריאל לין;

היום יש פטור לילדים עד גיל 18. אני מציע לתת את הפטור לכל אזרח ישראל

שהוא תרקב חוץ הבא לבקר בישראל. אזרחי ישראל על פי החוק הישראלי יכולה לחיות להם

אזרחות כפולה. אם הם באים לביקור בישראל, והם לא ויתרו על אזרחותם הישראלית, הם

חייבים לשלם היטל נסיעות.

י' מצא;

אני מבקש לא להצביע היום על הצעת החוק. אני מבקש שהות למחשבה והתייעצות.

אוריאל לין;

יש דחיפות לענין. אם לא נאשר את הצעת החוק בזמן לא נטייע לענף התיירות. אני

מציע לכן שהדיון יתקיים בעת הכנת החוק לקריאה שניה וקריאה שלישית.

המטרה האמיתית של היטל הנסיעות איננה למנוע מאנשים הגרים בחו"ל לבקר

בישראל. וכך אנחנו מונעים מהם לבוא לכאן. יש לנו מטרה לצמצם את הנסיעות של

הישראלים לחו"ל. טוב או רע, זוהי שאלה בפני עצמה. אבל המטרה בשום פנים ואופן לא

היתה לטנוע מאזרחים ישראלים שגרים בחו"ל לבוא לבקר בישראל. וזה מה שאנחנו משיגים

באמצעות ההיטל הזה.

י י מצא;

אתה מציע להעניק את הפטור לכולם ולא רק לילדים. אני מבקש לשקול את ההצעה.

י' צבן;

אני מצטרף לבקשתו של חבר הכנסת יהושע מצא לדחות את ההצבעה, ואומר מדוע.

במישור הפרקטי אני מבין את הנימוקים להצעה. עם כל הביקורת שלנו על היורדים,

אנחנו רוצים שהם לא ינתקו את קשריהם עם הארץ אלא ישמרו עליהם. גם מרובחינה

של עידוד ענף התיירות והכנסת מטבע חוץ למדינה אנחנו מעונינים שהם יבואו לארץ.

יחד עם זה אי אפשר בקלות כזו להקריב במה דבדים שהם בבחינת סמל על מזבח השיקולים

הפרקטיים. מדובר באזרחים של מדינת ישראל משתי קטגוריות, שעל אחת מהן אתה מטיל

את ההיטל, ואת השניה אתה פוטר ממנו, ואלה שאתה מציע לפטור מן ההיטל הם אלה שעל

מצחם הם נושאים את כתם הירידה.

הם אינם גרים בישראל.

אבל חם לא ויתרו על אזרחותם הישראלית. לו ויתרו על אזרחותם הישראלית כל

הבעיה לא היתה מתעוררת.

בדרך זו אנחנו גוררים אותם לכך.

בהליכה הזו לקראה מתן זכויות יתר ליוררים אנחנו נקלעים למצוקה ויוצרים משקע

של מרירות, ועל כך צריך לחשוב. פתחתי ואמרתי שיש כאן שני שיקולים כבדי משקל,

שאינני מזלזל בהם, גם שמירת הקשר שלהם עם ישראל וגם עידוד ענף התיירות וההכנסות

במסבע חוץ. אבל יצירת שתי קטגוריות של אזרחית היא בעייתית. לכן אני מציע לחשוב

על העניו בטרם הכרעה.

ב' שליטא;

אני מחייב את הצעת החוק. אני חושב שכל הכנסה נוטפת במטבע חוץ היא חשובה

למדינה. אינני אומר שהפטור הזה ממט נסיעות ישנה באופן מהותי את מפת התיירות

לישראל, אכל הוא יתן עידוד מסוים לענף התיירות והמלונאות שהוא היום במצוקה.

אבל הדבר העיקרי והחשוב ביותר הוא הקשר של אנשים אלה עם ישראל. אינני רוצה

שהיטל הנסיעות הוא אשר ימנע מישראלים הגרים בחו"ל לבוא לבקר בישראל יחד עם

.ילדיהם, מה גם שלא כולם רואים עצמם כיורדים ורבים מהם חושבים לחזור לישראל. אני

רוצה לשמור אתם על קשר, אני רוצה שהם יבואו לכאן. ואם החוק הזה יכול לתרום לכר,

אני מציע לאשרו.

ע' סולודר;

גם אני מבקשת שחות להתייעצות. כולנו רוצים להילחם בירידה ולהחזיר אלינו את

היורדים, אבל יחד עם זה אמר כבר חבר הכנסת יאיר צבן שהשאלה היא למי אנחנו נותנים

הקלות וזכויות ומהן החובות שאנחנו באים להטיל בצד הזכויות. אני גם רוצה לשמוע

את דעתם של אנשי דומשרד המופקדים על הנושא.

אני מסכימה שחשוב לעודד את ענף התיירות, אבל אינני חושבת שצריך לבחון את

הצעת החוק רק מנקורת הראות של מצב ענף התיירות, מה גם שאינני סבורה שהפסור הזה

הוא אשר ישנה באופן משמעותי את מצב התיירות הנכנסת לישראל.

אינני אומרת שאצביע נגד הצעת החוק, אבל אני מבקשת שהות לשיקול דעת נוסף. כן

אני מבקשת לשמוע מהי עמדתם של רוטוכנות היהודית ודומשרר לקליטת עליה להצעת החוק.

זכותם של חברי הוועדה לשקול את הנושא ולבדוק אותו. לגופו של ענין היינו

צריכים להסיר את הצעת החוק מסדר היום. לו מצבנו הכלכי היה טוב, לו האוכלוסיה של

המדינה היתה גדלה, לא היינו צריכים להתייחס בסלחנות כזו ליורדים. הם ירדו מהארץ,

ישלמו כפל כפליים. אבל בגלל מצבנו הכלכלי הקשה, איננו יכולים להרשות לעצמנו

לוותר על ההכנסות במטבע חוץ שיביאו אותם ישראלים שיבואו לביקורים בארץ, וזאת

בנוסף לרצון שלנו לשמור על הקשר עם הישראלים ובעיקר עם ילדיהם. מדי שנה בחופשת

הקיץ אנחנו מביאים ילדים ובני נוער יהורים מכל העולם למחנות קיץ בישראל, במחשבה

שאולי בבוא הזמן הם יבואו לישראל כעולים.



פ' גרופר

שמענו חוות דעת שההצעה הזו אם תתקבל תתרום לענף התיירות ולמצב

מטבע החוץ של המדינה. בתנאים אלה אני מציע לאשר אח ההגעה, מה גס שתמיד

אפשר לשנות אותה לאור הנסיון. נעשה נסיון במשר שנה ונראה מה יקרה.

י' מצא;

לאחר שקודם ביקשתי להשהות אח ההחלמה, עכשיו גוברים בי ההיסוסים.

בניגוד לדעתו של חבר הכנסת גרופר, אינני סבור שמצבנו הכלכלי הוא כה

חמור שהכל מותר גם במחיר ויתור על הגאווה הלאומית. עוד לא הגענו לפת

לחס.. אינני משוכנע בתרומה הכספית הגדולה שתהיה לכך. אינני יודע לאן

זורמים הדולרים של הישראלים חושבי חוץ הבאים לבקר בארז. אינני חושב

שהמ שוהים בבתי מלון. הם באים לבקר אח משפחותיהם ומתגוררים בדירותיהם.

אני מנסה לחשוב מדוע נעשתה ההפרדה בין הורים לבין ילדים. אינני

חושב שהשיקול היה - אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה. ההורים ירדו

מן הארץ, אבל מה חטאו ילדיהם? אני רוצה שבתוך המשפחה של היורדים יתנהל

אותי פטרו מן ההיטל, אותך לא. ויכוח כזה יגלוש

לפסיק ציוניים-לאומיים, ולכך יש חשיבות. זה מה שמניע אותי לתמוך בגישה

של המרדה בין ההורים שירדו מן הארץ לבין ילדיהם ולא להעניק את הפטור

גס להורים,

ב' שליטא;

נו1ר רושם שמדובר רק על יורדים שהחליטו סופית לרדת מן הארץ,

אבל יש בחו"ל ישראלים שאינם רואים עצמם תושבי חוץ וחושבים על חזרה

לארז. בל ננתק עמם את הקשר,

י' ארצי;

יש לנו קונפליקט בין האלרגיה שיש. לנו כלפי יורדים, שהיא מובנת,

לבין המחשבה התועלתית על הגדלת מספר המבקרים בארץ.

אני נוטה לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת לין, וזאת משום שיש

אצלנו אבסורד שאני רוצה לשים לו קץ. ישראלים שעזבו אח הארז ממשיכים

להחזיק בדרכון ישראלי ל1ורך ביטוח משנה, אבל חם אינם משרתים במילואים

ואינם ממלאים אתר ההובות המוטלות על כל אזרה ישראלי היושב בארז-

אנחנו מאריכים לאנשים אלה אח חדרכונימ כאילו שום דבר לא קורה. מדוע

לא למצוא אח המקוד הכספי בנושא של הארכת הדרכונים ולהטיל על מי שמבקש

להאריך אוו דרכונו בחו"ל היטל כבד שיהיה בגדד מס, אותו יורד במשך כל

השנים איננו משלם מסים למדינה, על אל העובדה שהוא נהנה מהעובדה שהוא

אזרח ישראלי המחזיק דרכון ישראלי,

אני רוצה שהיורד יבוא לישראלייחר עם ילדיו, ולא נעשה הפרדה ביניהם,

והוויכוח שחבר הכנסת מצא רוצה לעודד אין לו שוס משמעות, זה איננו ויכוה

ציוני הינוכי אלא ויכוח של מריבה,

אני מציע שכאן נחקן ונתן את הפטור גס להוריס ונכביד בדברים חרבה

יותר משמעותיים כמו בענין הארכה דרכונים לישראלים הגרים בהו"ל,

א' ויינשטיין;

יש בחינה ערכית ויש בחינה טכניח של מיסוי ויש בחינה כלכלית,

אתחיל בצד הטכני של מיסוי. בדרך כלל איננו נוטים לחת פטורים ממסים

עקיפין משום שזה מחייב אדמיניסטרציה. במקרה זה טוען נציג המכס

שמתן פטור מהיטל נסיעוח לישראלים תושבי חוז איננו מהווה בעיה טכנית

לשלטונות המכם, בדרך כלל הס עומדים על כך שלא נעניק פטורים כדי לא

לסבך את המערכת, הפעם הבעיה הטכנית של המיסוי איננה קיימת,



א' ויינשטיין

קיימת הבחינה הכלכלית. כאן יש גד חיובי כי אתה מעודד אנשים

לבוא לבקר בארץ. הסובסידיה הזו קיימת היום בצורה אחרת. בני נוער

שבאים לארץ במסגרת הפעולות לול המחלקה לנוער וחלוץ מקבלים סובסידיה,

לפני שבוע קראתי בעתון של הסוכנות כי השנה יגיעו רק 2800 בני נוער

לביקורי קיץ לעומת 6000 שבאים כל שנה. הסיבה היא חששם של הורים לשלוח

בימים אלה אח ילדיהם לישראל.

מבחינה סכנית של מיסוי איז בעיה להעניק את הפטור. מבחינה כלכלית

זה יכול להביא לכאן יותר אנשים רווקה בתקופה הזו של מיעוט מבקרים,

אשר לבתינה הערכית, זו שאלה של השקפת עולם איך אנחנו רואים את

היורדים ואיך אנוזנו מתייחסים לתופעה של הירידה, אפשר לתת לחברים שהות

לשקול את הסוגיה הזו על כל היבטיה לקראת הישיבה הבאה. הגישה שלי היא

שאס ניתן בדרך זי להביא יותר ישראלים לכאן, הייתי נותן לכך את ידי.

אינני רואה בכך פסול,

י' מצא;

מדוע אתה מפלה לרעה ישראלי החי בארץ לעומת ישראלי הגר באופן קבוע

בחו'ל?

א' ויינשטיין;

אני מכיר יורדים שרוצים לבקר בארץ חם וילדיהם, אבל זה קשה לחם

מבחינח כלכלית, ביקור בארץ יכול לחדש את זיקתם לארץ ולהעמיק אותה,

היו לכך גס תו1אוח חיוביות,

לבן באופן כללי אני נוטה לתמוך בהצעה,

י' צבן;

כדי להסיר ספק אני מודיע כבר עכשיו שאבקש התייעצות סיעתית,

אני מבקש מנציגי האוצר להמציא לוועדה נתונים על השנים האחרונות

כמה ישראלים תושבי חוץ ביקרו בארץ וכמה מטבע חוץ השאיר כל אחד מהם

בארץ בממוצע, אני מדבר על מטבע חוץ שהמירו ישראלים אלה באופן רשמי

והכניסו לקופת המדינה.

ד' דנינו;

אני שומע שרוצים לתת פרס ליורדים ולפטור אותם מהיטל נסיעות,

האם בכך איננו עושים עוול לישראלי שחי בארץ וממלא את כל חובותיו

למדינה, שהוא חייב לשלם את ההיטל כאשר הוא רוצה לנסוע עס בני משפחתו

לחו"ל, לעתים לבקר הורים זקניס, ואילו היורד שבא לבקר בארץ יהיה פטור מכן

אני חושב שהצעה כזו איננה מוסרית, איננה צודקת וקשה לקבל אותה,

אני מכל מקוס אשקול את ההצעה לאור הנתוניס וההסברים שנקבל בוועדה,

ח' רמון;

אני בעד זה שנהיה מדינה נורמלית, מדינה ככל המדינות, ונבטל את

היטל הנסיעות ונבטל עוד הרבה מסים. אבל ער שיגיעו ימי המשיח האלה,

אני מציע שאם זו מדינה לא נורמלית, היא תחיה כך לכולס, ולא מדינה

לא נורמלית לחלק מאורחיה, ומדינה מאד נורמלית לחלק אחר מהאזרחים שבחר

לגור בחו"ל.



ח' רמון

אינני מתרשם מהבכי של אנשים שבאים לארץ, וכל פה שהם צריכים לשלם

למדינה זה מקסימום 250 דולר, ובוזלק גדול מהמקרים רק 125 דולר, אם יטענו

לעומתי ש--125 דולר הם שיקבעו אם אדם יבוא לבקר בארץ או לא יבוא, לא אקבל

אח הטיעון הזה, אם הקשר של אדם לאדן תלוי ב-125 דולר, וזה מה שקובע

אם הוא בא או לא בא לכאן, אינני רו1ה בו כאן. הוא לא יבוא לראות את

משפחתו ואת חבריו בגלל 125 דולר?

א' לין ;

מדוע אחה ?וטר אותו ממיסי עקיפין על יבוא מוצרים?

ח' רמו

זוהי פרשה אחרת שגם עליה יש לי מה לומר. אבל עכשיו אנחנו מדברים

על היטל נסיעות. נסיעה לארז עם המשפחה עולה כמה אלפי דולרים, זה יפול

על 250 דולר?

אנחנו חיים כאן וגם התחושות שלגו הן חשובות, אינני רוצה להרגיש

כמי שמסדרים אותו, אנחנו הולכים למילואים, משלמים מסים, חשים על בשרנו

את המאבקים בין חילונים ודתיים, וכל יום נופלת על ראשנו ?דשה הדשה,

והם חיים שם. מספיק שיש תחושת כזו, אנחנו צריכים עוד להעמיק אותה?

אני מתנגד בכל תוקף להצעה. אסור להסכים ל, היא פשוט יוצרת אפליה

ולא מתקבלת על הדעת. אני אצביע נגדה,

בהזדמנות זו אני רוצה להציע הצעה, דיבדנו על ההיטל של 20% על כרטיסי

טיסה. אני מציע לאנשי המכס להוריד את ההיטל הזה ל-10% ולהטיל אותו על

כולם, גם על אלה שכביכול נשלחיס אליהם כרשיסי טיסה מחו"ל במתנה. אני

מציע לכלול את התיקון הזה במסגרת הצעת ההוק הזו. (אי לין: זהו חוק אחר).

אפשר לכלול זאת כאן.

י' ז' אמיר;

ההוק המוצע מחייב אותנו לחשבון נפש, לדעתי כל החוק המחייב בהיטל

נסיעות הוא ביסודו מעוות, לא היתה כל הצרקה להטיל היטל נסיעות על אזרחי

המדינה שהיים בארץ ואלה שגרים בהו"ל שנים רבות. אני חושב שמי שסובל

מכר הם הילדים שגרים עם הוריהם בחו"ל, שרוצים לקיים את הקשר עם הארץ

ולבקר נה, הקשר שלהם עם הארץ השוב גם להם וגם לנו.

אני סבור שבהחלט יש מקום להצעת החוק של חבר הכנסת לין, ולא בגלל

רצוני להקל על האזרחים, אינני רואה בנסיעה לחו"ל ענין של מותרות. נסיעה

כזו היא צורר נפשי חיוני לכל אזרח במדינה הזו, שרוצה לראות את העולם

ולדעת מה מתרחש בו. בדרר כלל מי שיוצא את הארץ הוזר אליה ובלבו אהבה

יותר גדולה לארצו.

הבעיה היא לא רק של היורדים אלא גם של השליחים שרוצים לבקר בארץ

אחת לשנה ולהביא את ילדיהם לחופשת מולדת.

היו"ר י' כהן;

ילרים פטורים מן ההיטל,

אוריאל לין;

ילדים אינם באים לברם, הם באים עם ההורים,

יי זי אמירו

נראה לי שאפשר לשקול הצעה להטיל את מחצית ההיטל על אזרחים ישראליים

השוהים בהו"ל יותר מעשר שנים, כן אני מציע להחיל את ההוראה הזו לא רק

על יורדים אלא גם על שליחים. אני מבין שעולים חדשים זכאים לפטור במשר

השנתיים הראשונות לשהותם בארץ.



ח' רמון;

מדובר רק על ההורים. ילריס עד גיל 18 פטורים מן ההיטל,

י' ז' אמיר;

אני מציע להחיל את הפטור גם על בניהם של שליחים. אינני רוצה לנתק

אותם למשך 4-3 שנים מהארץ. הביקור שלחם כאן הוא חיוני ביותר.

אני מ1יע לשקול את ההגעה להטיל את מחצית ההיטל על יורדים ששוהים

מעל עשר שנים בחו"ל.

ד' תיכון;

המם הזה איננו צודק ואיננו הוגן, ומוטב היה שלא בא לעולם. מה

שמ1יע היום חבר הכנסת אוריאל לין עמד לנגד עינינו כאשר באנו לאשר את

ההיטל. (י' זי אמיר; שאישרנו אותו בעל כורחנו). האלטרנטיבה היתה לחוקק

חוק שמעניש את פולס ולא נותן פטור לאיש, שכן רשימת הפטורים היתה ארוכה.

ראינו לפנינו חקיקה ללא פטורים, כי ידענו שברגע שנעלה על דרך הפטורים,

לא יהיה סוף ליוצאים מן הכלל.

תאמינו לי שאין פם שמפריע לי יותר מן המם הזה. אבל אתמול במקום

אחר אמרתי שעל אף העובדה שאני רואה עצמי כליפראל, אני סבור כי לקראת

חדשי הקיץ מן הראוי להעלות את היטל הנסיעות מ-00ו ל-300 דולר ולבטל

את ההיטל של 20% על כרטיסי טיסה. ומדוע?

אומר לנו הנגיד ההדש של בנק ישראל כי בעיות מטבע החוץ שלנו פתורות

לשנה אחת. אני בא ואומר לכם כמי שעוקב אחר היתרון האלה, שמי שהושב כי

הבעיות האלה פתורות לשנה איננו אלא טועה. מה שמתרחש היום במשרדי הנסיעות

זה פשוט לא יאומן. לאחר שלא חל פיחות בשער המטבע בהשוואה לדולר, הפך

הדולר למטבע זול בהשוואה למטבעות האירופיים. וכך כולם נוסעים בחדשי הקיץ

לאדנות הברית. אין להשיג מקום במטוסים הישראליים הטסים לאר1ות הברית.

ארצות הברית הפכה ארץ זולה לישראלים. . אבל מי שהושב שאת הסיוע המיותר

של. 750 מיליון רולר שאנחנו מקבלים מאר1ות חברית עלינו להשאיר שם באמצעות

תתייריס הישראלים, לרעתי שוגה.

מאחר והאוצר מגלה אדישות לענין, מי אני שאדרוש להעלות את היטל

הנסיעות מ--100 ל-300 דולר ואוותר על ההיטל של 20% על כרטיסי טיסה;

אבל כמו כל חבר כנסת גם אני מקבל את אותן הפניות של אזרחים הקובלים

על כר שהתיירות הנכנסת לישראל נפגעת, שהעולים נדרשים לשלם את ההיטל

כאשר הם נוסעים לבקר את בני המשפחה שלהם בחו"ל.

יי זי אמירו

מי שנוסע לאמריקה משלם היטלים בסכום של 300 דולר.

ד' תיכון;

ברור שאם עולים על דרך הפטורים אין לדבר סוף. מה שמבקש חבר-הכנסת

אוריאל לין זה רק לפתוח חלון, אבל אותו תלון ייהפך לדלת שכולם יעברו בה.

כי אין סיבה להעדיף דווקה את אותם האנשים שהוא מבקש להעניק להם פטור

על פני.אלה ששולחים לנו את פניותיהם.

אם יש חוק כולנו צריכים לעמוד איתן מאחוריו ולומר שאיננו נותנים

פטורים. כולנו זוכרים את הבקשה לתת פטור להברי משלחות הנוער. לא היה צל

של ספק שצריך לתת את הפטור על הכרטיסים הניתנות לבני נוער על ירי

מרינות זרות מכוח הסכמי תרבות וחילופים של בני נוער מארצות שונות.

אמרנו שאנחנו לא נאשר את הפטור, שילכו לאוצר וישיגו שם פטור. על כך היה

הסדר.



ד' תיכון

חבר הכנסת אוריאל לין, כמי שהיה הממונה 7ל הכנסות המדינה אתה

יודע, שברגע שאתה נותן אח הפטור הראשון, אחה פורץ- דרך לפטורים רבים

אחריס שיבואו בעקבותיו. אני סונה אליר ומבקש שתקח חזרה אח ההגעה.

י' ארידור;

תחכה עם ההצעה עד שיתברר אם ההיטל יעלה.

ד' תיכון;

אני מבקש מכם לראות את החוק בעיניים של היתרות קולנו. מי שאיכפת

לו, מי שאיננו יוגה כי המדינח תפשוט את הרגל בעוד שנה, צריך לראות כך

את הדברים. כי מי שתושב שהבעיות הכלכליות שלנו באו על פתרונן איננו אלא

טועה. אנחנו תוזריס למצב שממנו יצאנו בחודש יולי האחרון.

אני מבקש ממך, חבר הכנסת אוריאל לין, אל תזדרז בענין. יש חוקים

הרבה יותר חשובים שצריך לקדם אותם. הפטור הזה איננו תשוב.

ע' עלי;

גם אני תושב שהפטור חזה איננו מחוייב המציאות, ואם רוצים לעסוק

בפטורים הרי יש רשימח ארוכה קודמת של פטורים שהיא יותר צודקת ויותר מוסרי

אבל 1ריר לזכור שאנחנו עומדים בפני בעיה חמורה בגלל מצב יתרות החוץ

של המדינה, ואילו בארץ השתחררה אווירה כאילו המיתון תלף עבר לו ואפשר

לחתחיל אח חחגיגה מחדש, אם לא נחזיר את הגלגל אחורה מבחינת האווירה

הציבורית והפסיכולוגית, נעמוד בטני שוקת שבורה. לנו אסור לבזבז דולריס,

ואילו כאן אי אפשר להשיג מקוס במטוס לארצות הברית חודש וחצי מראש.

תבינו על מה מדובר ומה קורה בתחום הנסיעות לחו"ל,

אני בעד הכבדת העול בתחום הזח ובעד הגדלת היטל הנסיעות.

אני מתנגד להצעת החוק.

אוריאל לין;

אשיב בקצרה משום שאני מבין שההצבעה לא תתקיים היום.

אני עושה הבחנה בין אלח שהם תושבי המדינה לבין אלה שהם תושבי חוז.

נכון שיש מושבי חוץ שהם בעלי אזרחות ישראלית שבאים לכאן והם צריכים לשלם

את חמס משוס שחס אזרחי חמדינח. אבל עלינו להבין שהתפישה של החוק היא

שההיטל חל על חושבי מדינת ישראל.

אינני נכנס כרגע לשאלה אס המס הזה הוא טוב או רע. גס אני מצטרף

לדעה שהמס הזה לא טוב. יש לו נימוקיס כלכלייס אבל היא גורס חרבה עוולות.

אבל מה קורה? כאשר בא אזרח אנגלי או קנרי לבקר בישראל, חוא מבקר כאן

כמו בכל יעד תיירותי אחר ולא חל עליו מס נוסף. כאשר באים תושבי חוז שהם

גס אזרחיס ישראלייס, הס נתבעיס לשלס את היטל הנסיעות.

אני יודע שיש ויכוח ערכי בשאלה האם איננו מפלים לרעה את הישראלי

לעומת היורדים וכל חקשור בזח. גם לי יש השקפת עולם משלי בנושא. אבל חבח

נסתכל על הענין מנקודת ראותו של הישראלי תושב החוץ. חוא חי שס, הוא לא

חי כאן. הוא בחר לחיות שס, וחוא רוצה לבקר בישראל.

ח' רמון;

שיוותר על חדרכון הישראלי.

אוריאל לין;

בכל מדינה בעולם בה הוא מבקר אין מם. הוא מגיע למדינת ישראל וצריך

לשלם מס נסיעות.



ח' רמון;

הוא צריך- ללכה גם לשלטונות הצבא ולקבל אישור לצאת מהארץ, כי הוא

אזרח ישראלי.

אוריאל לין;

גם זה מרתיע במירה מסוימת אנשים לבקר בישראל.

ח' רמון;

שיוותר על אזרחותו הישראלית,.

אוריאל לין;

אינני רוצה שהוא יוותר. אינני רוצה להרתיע אותו לבקר בישראל,

אינני חושב שאנחנו במעמד כזה שאנחנו יכולים להסתכל מגבוה על מי שאיננו

חי בישראל, לשפוט אותו ולהענישו על כך.

מנקודת ראותו של אדם שגר 6-5 שנים בחו"ל, שבחר לחיות שם - וזכותו

חאישית של כל אחד להחליט היכן חוא רוצה לחיות - זה מרגיז אותו שמכל

הארצות שבעולם רווקה כאן עליו לשלס היטל נסיעות.

ח' רמון

קיימת גם נקודת הראות שלנו,

אוריאל ליזו

לפי התפיסה הערכית יש לנו ענין להחזיר אח היורדים לישראל, ואני

מציע שלא ננקוט גישה האומרת שחם עשו מעשה שלדעתנו חוא פשע כלפי המדינה,

ולכן נכח אותם ונעשח חכל כדי שהם לא יבואו לכאן, כי אנחנו הצדיקים וחס

אלה שנריכים להתיישר לסי הקו שלנו,

ח' רמון;

כל זה בשל מאה דולר?

לין;

על הנושא הערכי-ציוני ועל שאלח האפליה כנגד הישראלים לא נוכל

להתפשר, יש השקפות יסוד שונוח, השקפתי חיא שיש לנו ענין לחניע יורדים

לבוא לישראל,

אנחנו עוסקים מפעם לפעם בשאלות ענפיות או בעיות של חברות ספציפיות

לאחר שחס נקלעו לקשייס גדוליס, ואז אנחנו חושבים מה אפשר לעשות כדי

להציל אוחס. אנחנו עומקים חיום בענף חמלונאוח בישראל, ובמצבה של התיירות

הנכנסח השנה הענף הזה צפוי למשבר אמיתי,

ח' רמון;

רובס חמכריע של הישראליס הבאים לבקר כאן אינם גרים בבתי מלון.

אוריאל לין;

אני מניע שנביא את הצעת חחוק לקריאה ראשונה ונשמע מהי ההשקפה

של מליאח חכנסח בנושא, ואפשר יהיה לבלום זאת בעת הדיון לקראת הקריאח

השניה והקריאה השלישית,

וו

היו ר יי כהוי

כמח חברים בוועדה ביקשו שהות להתייעצות, לקבלת נתוניס ולשיקול

דעת, נ1ביע על ח1עת ההוק באחת הישיבות הבאות,



תקנות היטל על שירותים מיובאים ונכסי חון (הוראת שעה)

(פטור מהיטל על רכישת קיצבה והחזר היטל)

צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פקדון במטבע חוץ

של תושבי ישראל) (תיקון)

היו"ר י' כהן;

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום; תקנות בדבר פטור מהיטל

על רכישת קיצבה וצו מס הכנסה הבא לסטור ממס הכנסה מריבית על פקדון

במטבע חוץ שמקורו בכספי פיצויים מגרמניה,

נשמע רברי הסבר על התקנות והצו מנציג האוצר,

ד' שמעוני;

ההצעה היא לתת פטור לרוכשי מנסיה גרמנית ואוסטרית. יש הסכם

ביז הממשלות לפיו בתנאים מסוימים יכולים ישראלים להצטרף לפנסיה

הגרמנית או האוסטרית במסגרת הביטוח הלאומי.

כבדיקה נוספת שנעשתה באוצר - ואני מצטער שהאנשים המטפלים בצד

המקצועי של הנושא לא הגיעו לישיבה - הוכה בצורה ברורה שמי שרוכש את

הפנסיה מביא מטבע הוז למדינה, כי בתוקף ההסכם הוא מקבל בהזרה יותר

ממה שהוא משקיע ברכישת הזכויות לפנסיה. לכן באה ההצעה לתת פטור מהיטל

על שירותים מיובאימ על רכישת הזכויות לפנסית. היינו צריכים לבחור

באחת משתי הדרכים; או לתת על הסכומים האלה ההזר מס, וזהו סיבוך מבהינה

אדמיניסטרטיבית, או לתת את הפטור מראש. בהרנו בדרך השניה.

מ' בר-און;

את הזכויות לפנסיה רשאימ לרכוש רק אלה שנולדו בגרמניה או

אוסטריה?

די' שמעונין

פורמלית יכול כל אהד להצטרף לחמכם. אבל בדרך כלל ההמכמ למי

תנאיו כדאי רק לאנשיס שהיו בזמן מלהמת העולם השניה במזרה אירופה.

בנומף לכך נעשה המרר לפיו בנקים בגרמניה נותנימ אשראי למצטרפים

לתכנית הפנסיה למימון רכישת זכויות הפנמיה. כבר בשלב הראשון יש

הסדרי אשראי כאלה.

אנהנו מציעימ לפטור מהיטל על שירותימ מיובאים את רכישות

הפנסיה, אבל מתנימ את הפטור בכר שאותו אדם הרוכש את הזכויות יתן

יפוי כות בלתי הוזר המבטיה שהכספימ שהוא יקבל במסגרת הפנסיה הגרמנית

או האוסטרית יכנסו להשבון בנק בישראל. בכל מקרה כל הסכום במטבע חוץ

יכנמ למדינת ישראל.

י' ארצי;

כמה אנשים כלולים במסגרת הזו?

די שמעונין

האוכלוסיה הזו נאמדה ב-10 אלפים איש. ההנחה היא כי כ-7000-6000

איש יכנסו להסדר,



האם יש לכם נתונים על הסדרים דומים שנעשו עם מדינות אחדות?

י' ארצי;

יש אמנות כאלה עם ארצות כסו תורכיה, קנדה, ארצות הברית, ארצות

סקנדינביה, יוון וכדומה.

י' צבן;

עסקתי בנושא בתפקידי כיו"ר הוועדה לתלונות הציבור. הגיעו תלונות

רבות ושונות לנציב תלונות הציבור עוד בשלב הראשון כאשר דובר על אנשים

שמימנו את זכויות הפנסיה שלהס מכספי הפיצויים שאישיים שקיבלו מגרמניה.

גס אז התעוררה הבעיה של החזרי מס,

אני חייב לומר שכללית הענין מותיר מעם מר בפה שאזרחי מדינת ישראל

צריכים לבטח את זקנתם בגרמניה. לגבי הלק מהאנשים יש בכך משום מענה

לבעיה הסוציאלית שלהם, אבל לגבי חלק לא מבוטל מהאנשים זוהי השקעה טובח.

אני רוצה לשאול מה הדין אם אדם שעשה את ההסדר יחליט לרדת מן

הארץ.

ד' שמעוני;

מטבע החוץ שלו יגיע לארץ.

ד' תיכון;

היום אזרח ישראלי המקבל פנסיה גרמנית חייב להעביר את הכסף לארץ,

הוא איננו יכול להשאיר אח כספו בגרמניח.

ד' שמעוני;

לפי ההסדר רוכש הקיצבה נוחן הוראח בלתי חוזרח להעביר את כספי

הפנסיה לישראל.

י'. ארצי;

הוא מקבל הלוואה למימיו רכישת הזכויות לפנסיה. הוא צריך להחזיר

אח ההלוואה. ההחזר חזה משתרע על פני שנים. הוא נתון לפיקוח של עורך דין,

שמקבל את חלקו בהתאם להזרמת של הכספים. יש גורם אינטרסנטי בישראל השומר

על כך.

י" 1בזו

אני חוזר על שאלתיו ארס ירד מן הארז. הכסף מגיע לישראל. זהו כסף שלו.

איר הוא יקבל את כספו בחו"ל?

די שמעונין

הוא ישאיר כאן יפוי כוח למישהו שיטפל בכספים שלו. המרינה חקבל

את מטבע החוז והוא יקבל שקלים.

י' צבן;

כאשר הוא ימיר את השקלים שקיבל לדולרים כדי להעבירם לחויל, הוא

ישלם את ההיטל"

ד' שמעוני;

אם הוא ימיר שקלים לדולרים הוא ישלם את ההיטל.



י' ארצי;

אני מבקש לרשום בפורוטוקול שאני נוגע בדבר. אני מקבל פנסיה כזו.

אני רוצה להסביר שהפנסיה הזו היא בגדר תשלום משלים, איננה עומדת

בסתירה לזכויות אחרות שאדם מקבל והיא תוצאה של אמנה בינלאומית. שלא

כמו הסכם הפיצויים עם גרמניה, זהו הסדר בינלאומי שעשתה ממשלת גרמניה

עם מספר ארצות בממרח לאפשר לכל אלה שרכשו זכויות ולא יכלו לממש אותן

בגלל המשמר הנאצי - לממש את זכויותיהם. כאמור, ההסדר הזה נעשה במסגרת

אמנה עם ארצות הברית, ארצות סקנדינביה, קנדה,תורכיה ומדינות אחרות,

אבל בעוד שלאזדהי המדינות האלה ניתנה אפשרות להצטרף לתכנית עד שנת 1975,

לאזדתי ישראל ניתנה ארכה להירשם לתכנית עד שנת 1983. מי שלא נרשם עד

לאותו מועד - יולי 1983 איננו יכול להירשם עוד.

מה שמוצע בתקנות יחול על הנרשמים לתכנית אבל עדיין לא מימשו את

זכותם. כי כדי לממש את הזכות הזו אתה צריך להשקיע לפחות 22 אלף מרק,

והתוספת של 15% בהחלט היתה הכבדה.

בנקיס בגרמניה נותנים לנרשמים הלוואה למימון ההצטרפות לתכנית

הפנסיה, הלוואת שמחזירים אותה במרוצת השנים עם קבלת הפנסיה.

אני רוצה לומר לפרומוקול שמעריכים את ההכנסה במטבע חוץ שיקבלו

, אזרחי ישראל במרוצת השנים בסכום של מיליארד מרקים גרמנים.

הפטור מההיטל על רכישת הפנסיה בא לסייע לנרשמים לממש את זכויותיהם,

אני מציע לכן לאשר את התקנות.

די תיכוזו

בכל מקרה רשאי מקבל הפנסיה לקזז את אוחם 15% מהתמורה שהוא מקבל.

כך אומרות תקנות הפיקוח על ממבע חוץ. למה נדבר דומה? לאדם שרוכש את

ההקצבה במטבע חוץ שהוא מקבל ומשלם עליז; את ההימל של 15% הוא חוזר

מחו"ל וברשותו יתרת ממבע חוץ שאותה הוא רו1ה להמיר חזרה לשקלים.

ואז הוא מקבל חזרה את אותם 15% ששילם.

לכן אם אתה משלם דמי בימות לרכישת פנסיה בתוספת היטל של 15%,

על כל סכום שתחזיר לארץ תוכל לקבל החזר של 15%, והדבר נעשה אוטומטית

באמצעות הבנק.

אבל משעלה הנושא לדיון צריך להזור למקור, יסלח לי שר האוצר דאז,

אבל חברי הכנסת יאיר צבן, אני ועוד חברי כנסת חטאנו בחמא בל יכופר.

נחתמה אמנה בין ישראל לגרמניה לפיה ניתן היה לכל אזרה במדינה בצורה

זו או אחרת לקנות את הפנסיה הגרמנית. הענין התעורר ביוני 1983 כאשר

בעתונות הופיעו מודעות שקראו לתושבי ישראל לנצל את האופציה שניתנת להם

על פי האמנה, שדומני כי נחתמה עשר שנים קודם לכן. ואז כולנו זוכרים

את המחזות האלה כאשר המוני בית ישראל התדפקו על דלתות המשרדים של

עורכי הדין, הנושא הועלה לדיון ציבורי ונדון גם בוועדה זו. בלחצם

של תברי הכנסת הענין נגנז והומלו מגבלות קשות ביותר מהצד הישראלי על

ההצמרפות לפנסיה הזו.

לימים הזדמנתי לגרמניה והשגריר שלנו שם קיבל אותי לשיחה ואמר

ליו אנחנו מדינה מוזרה. הגרמנים היו מוכנים לפני משורת הדין באמצעות

אמנה לתת לנו הכנסות בממבע חוץ לאורך שנים, לא בהיקף של מיליארד מרק

אלא של 5 מיליארד מרק. היתה להם הרגשה לא נוחה והם חתמו על אמנה

שהקנתה זכויות מפליגות לאזרחי מדינת ישראל. זה יכול היה לשמש מנוף

לשיפור מצב היתרות שלנו. אבל הכנסת, הוועדה לעניני ביקורת ממדינה,

חברי כנסת שונים, חשבו שלא נאה ולא יאה, ובלחצם חחלימו באוצר לסיים

את הפרשה.



ד תיכון

נראת שלאחר שנרגעו הרוחות צריך פעם לזמן אח האנשים שעסקו בנושא

ולבחון יחד אתם מה ניתן לעשות. יכול להיות שברוב להיטותנו להגן על

הכבוד הלאומי - שגינו. אולי ניתן לפתוח את הענין מחדש. סגרנו את הדלת

לא רק מכאן ואילך אלא גס בפני אלה שנרשמו לתכנית בגל האחרון- במבט

לאחור יש לי נקיפות מצפון. אני סבור שיש לבדוק מה ניתן לעשות לגבי

אלה שנרשמו לתכנית והוצאנו אותם ממנה באורח רטרואקטיבי.

ד' שמעוני;

פתיחת הנושא באופן כללי ראויה לבדיקה, אבל אי אפשר להתייחם אליה

עכשיו. הנושא הכללי גם איננו שייר בדיוק לתקנות שאנחנו מביאים לאישור.

אפשר להזמין את העומקים בנושא ולפתוח אותו לדיון.

אשר לתקנות, אני תמים רעים ע0 הבר הכנסת תיכון שמהותית יש להעניק

את הפטור, אבל החוק איננו מאפשר היום לתת את הפטור. ההוק אומר במפורש

שקיזוז של מטבע חוץ חייב בהיטל כאילו קנית מטבע מהדש. הסוגיה המשפטית

הזו נבדקה והמשפטנים קבעו שגם קיזוז מטבע חוץ חייב במס.

לחלק מאנשי הקבוצה שבה מדובר יש בעיות אישיות קשות. חלק מהם

אינם מקבלים ביטוה לאומי בישראל.

היו"ר י' כהן;

אני מעמיד להצבעה אה התקנות ואת הצו.

הצבעה

תקנות היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (הוראת שעה)

(פטור מהיטל על רכישת קיצבה וההזר היטל), התשמ"ו-1986 - אושרו

צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה' מריבית על פקדון במטבע חוץ

של תושבי ישראל) (תיקון), התשמ"ו-1986 - אושר

תקנות מס הכנסה (פטור ממס על ריבית בשל פקדון מיוחד במטבע חוץ)(תיקון)

מ' מנור;

התקנות האלה אינן באות להעניק פטור אלא למנוע פטור קיים בשני מקרים

שאפרט אותם.

קיים פטור ממס על ריבית המשתלמת על פקדון של תושב הוץ במטבע

חוץ. זהו פטור שקיים הרבה מאד שנים. אם תושב חוץ מהזיק בבנק ישראלי

חשבון בדולרים, הדיבית שהוא מקבל פטודה ממם.

אנחנו מציעים למנוע את הפטור בשני תנאים; האחד - אם ההכנסה מריבית

נחשבת בידי המקבל להכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, דהיינו הכנסה מעסק.

בדדו כלל בפקודת מס הכנסה דיבית זוהי הכנסה, אבל זוהי הכנסה לפי

סעיף 2(6) לפקודה. אם יש לנו חשבון בבנק הנושא ריבית, על ההכנסה מהריבית

אנחנו חייבים במם לפי סעיף 2(6) לפקודה. אבל יש אנשים, אמנם מעטים,

שעיסוקם העיקרי הוא מתן הלוואות בריבית. לכז הם חייבים במס על ההכנסה

מריבית לא לפי סעיף 2(6) אלא מכוח סעיף 2(1). אם לאדם כזה יש פקדון

מיוחד במטבע חוץ שבדרך כלל חריבית עליו פטורה ממס, אדם שעיסוקו מתן

הלוואות בריבית, אנחנו אומרים שאין הגיון לפטור אותו ממס.

ד' תיכון;

אתה מדבד על תושב חוץ שיש לו פקדון במטבע הוץ.

כאן מדובר על תושב ישראל שמותר לו להחזיק ממבע חוץ שהוא מקבל

מחו"ל בבנק.

התנאי השני הוא אם הפקדון הזה רשום בספרי העסק של מקבל הריבית.

אנחנו רוצים למנוע אח הפטור מאנשים שהפקדון שלהם איננו כסף פרסי שלהם,

אלא הוא רשום בספרי העסק, והסיבה לכך שכתוצאה מהוראת השעה הסכום הזה

מקבל הגנה מלאה ממילא ואין הצדקה לפטור אותו ממס.

די תיכון יי

אני בעל פקדון תפ"ס. הריבית שאני מקבל פטורה ממם כתוצאה מהוראה

אחרת. אם יתברר שאני חי אך ורק מריבית על פקדונות, אהיה חייב במס?

מ' מנור;

כאן מדובר על פקדונות במטבע חוץ בלבד ולא על פקדונות תפ"ס,

ס' אלחנני;

עולה חדש, לדוגמה, שנכנס לעסקי השוק האפור, יהיה חייב במס על

הכנסתו מריבית עכור הפקרון במטבע חוץ שהוא מהזיק בבנק.

ד' תיכון;

האם המפקח על מטבע חוז ראה את הנוסח של התקנות האלה? יכול להיות

שכתוצאה מתקנות אלה ייגרם נזק ליתרות מטבע החוץ שלנו.

י' צבן;

אולי מבחירי לנו על איזה סוג אנשים מדובר בתקנות ולאיזה סוג

של פקדונות אתם מתייחסים כאן?

פ' מנור;

לדוגמה, עולה חדש מותר לו להחזיק חשבון במטבע חוץ בבנק ישראלי,

והריבית במשך עשר שנים תהיה פטורה ממס. אינני רוצה לפגוע בפטור הזה.

אבל אם אותו עולה חדש נכנס לעסקי השוק האפור ומנהל עסק של מתן הלוואות,

הוא יהיה חייב.במס על ההכנסות מריבית.

ד' תיכון;

אם מותר לי לשאול איתן, מר מנור: מיהו אבי הרעיון הזה? מה אתם

משיגים מכך, מהן ההכנסות הצפויות?

מ' מנור;

הנפה של הפקדונות האלה הוא גדול מאד.

י' צבן;

באיזה מקריס יבוטל הפטור?

מ' מנור;

זה אמור בתקנות; "הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו לגבי -

(1) פקדון תושב (מיוחד) שנרשם בספרי העסקן (2) הכנסה מריבית שהיא

הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה".

י' ארידור;

אילו היו ממשיכים בחוק המיסוי בתנאי אינפלציה היה בזה הגיון.

(מ' מנור; אנחנו ממשיכים..) אבל רוצים להפסיק אותו. למה לעסוק בענין

שהוא צודק לגופו ולגעת בתחום כל כך רגיש כמו מטבע חוז?



ס' אלחנני;

הפטורים ממס ניתנים לפי סוגי הכנסות. כך למשל הכנסה מריבית

על איגרות חוב חייבת במס מוגבל, בלי להתחשב בהכנסות האחרות של המחזיק

באותן איגרות חוב.

לפי חוק האינפלציה מי שיש לו הכנסות מועדפות בסופו של דבר משלם

עליהן מס,

ס' אלחנני;

בכל מקרה המס המשתלס על הכנסה מריבית על איגרות חוב הוא מס מוגבל,

יש לו תקרה,

ד' תיכון;

הענין הוא שולי, אין לו משמעות והוא רק יגרום נזק,

ס' אלחנני;

מקור ההכנסה הוא הקובע, אתה פוטר ארס מהמס בשל מקור ההכנסה,

שהוא חשבון ממבע חוץ מיוחד, בלי להביא בחשבון את הכנסותיו מעיסוקיו

השונים.

י' צבן;

עקרונית המגמה להמיל מס על רווחי הון נראית לי, אבל אני מניח

שאתם מציעים לנו תקנות לא בעקבות מקרה אחד או שני מקרים שנתקלתם בהם,

אלא בשל תופעה שאתם עומדים במניה, תאמרו לנו מהי התופעה שנתקלתם בה,

ומהן הבעיות שאתם מבקשים לפתור באמצעות תקנות אלה.

מ' מנור;

אנחנו מביאים את התקנות כדי למנוע את התופעה.

י' צבן;

לא הייתם מתעוררים לענין אם לא חייתם נתקלים בבעיה, אם אמנם יש

בעיה, עקרונית אני בעד המגמה הזו,

י' ארצי;

אני מבין שהתקנות באות למתום מרצה שאולי קוראה לגנב, אבל הן

עומדות במהירה למגמות אחרות, מדינת ישראל מעונינת למשוך אליה מקרונות

במטבע חוץ, הרבה מהפקדונות האלה ברהו מכאן בשנים האהרונות, יתכן שהם

חזרו.

אני רוצה להפנות תשומת לב לבעיה שמיפלתי בה לפני כשנה וחצי עם

מגן שר האוצר. הריבית על מקדון של עולה חדש פטורה מממ הכנסה במשך עשר

שנים. אנשים היו על ההכנסה הזו מהריבית, כעבור עשר שנים, הם משכו

אה הפקדון והעבירו אותו לשוויץ, בי שם הם נהנו מפמור ממס, בישראל

המ היו צריכים להתחיל לשלם מס הכנסה על הכנסתם מהריבית. דומני שהאוצר

נקט בצעדים והאריך את תקופת הפמור לעשרים שנה כדי למנוע בריהה של

פקדונות לחו"ל.

השאלה אם עבור הממרה שאנחנו רוצים להשיג גם מבחינה עקרונית וגם

כמפית' כדאי ליצור את הרושם שאנחנו חושבים לגבות מם מהכנסות מריבית

ולהפש עברייני מס, נראה לי שראוי לחשוב מהרש על התקנות, לבדוק באיזה

היקף מדובר ואם שכרנו לא יצא בהפסדנו כתוצאה מכך,

אני מציע שתבדקו אה הנושא גם עם אנשי בנק ישראל שנוגעים בדבר

ואנחנו נחזור לכך באחת הישיבות הבאות.



ברום ים המלח בע"מ ותרכובות ברום בע"מ

בקשה לפי סעיף 63א' לחוק החברות הממשלתיות.

היו"ר י' כהן;

לפנינו בקשה של ברום ים המלח ותרכובות ברוס בע"מ להנפקת מניות

בארצות מבריח בסכום כולל של כ-40 מיליון רולר. ההנפקה הזו חייבה בשעתו

להכניס תיקון בחוק החברות הממשלתיות שיאפשר לפטור חברות אלה מהוראות

סעיפים מסוימים בחוק, נשמע רברי הסגר ממנהל רשות ההברות הממשלתיות.

ז' אורן;

לפני כחורש ימים אישרה הכנסת תיקון לחוק ההברות הממשלתיות המאפשר

לממשלה, באישור יערת הכספים, לפטור חברה ממשלתית שמנפיקה מניות בבורסה

בחו"ל מתחילתן של הוראות הסעיפים 4א' ו-33(ג) לחוק החברות הממשלתיות.

אני מבקש להזכיר שאחת הסיבות לתיקון היתה ההנפקה של חברת הברום.

סעיף 4א מאושר לממשלה לחייב הברה ממשלתית בשיקולים לא עסקיים,

וסעיף 33(ג) מאפשר לרשות ההברות לא לאשר החלטה על מימוש רווחים של

חברה ממשלתית ולהביא את הנושא להכרעת וערת השרים.

ועדת השרים לעניני כלכלה סמכה את ידיה על מהן הפטור משני הסעיפים

האלה, ועכשיו אנחנו באים לבקש את אישור ועדת הבמאים לכך, וזאת כרי

לאפשר לנו לצאת בהנפקה הראשונה של הברות הברום, הנפקה שנדונה בוועדת

הכספים בשתי ישיבות.

י' צבן;

אני הצגתי שורה של שאלות בנושא. לא התאפשר לי לשמוע את התשובות.

אני מבקש לתת לי שהות לעיין בפרוטוקול,

היו"ר י' כהן;

בנושא הזכרון נאפשר לך לעיין בפרוטוקול. כאן אנחנו מתבקשים לאשר

את הפטור כדי לאפשר לחברה לצאת בהנפקה.

י' צבן;

הארכת הזכיון היתה מותנית בהנפקה.

היו"ר י' כהן;

הארכת הזכיון אושרה במליאת הכנסת.

י' צבן;

אני מתנגד לקונספציה שהיתה מונחת ביסוד החוק. חדרך היהירה

שנותרה לי להביע אה התנגדותי לכך היא באמצעות התקנות. לכן אני מבקש

לדחות את ההצבעה למהר כדי לאפשר לי לקרוא את התשובות לשאלות שלי.

ד' תיכון;

אנתנו מערבבים בין שני הוקים. הוק אהד הוא הוק הזכיון שבו ביקשנו

לתאריך את הזכיון ער שנת 2020. החוק הזה אושר בכנסת. באותו יום הובא

לדיון הוק נוסף, תיקון לחוק ההברות הממשלתיות, שבא לאפשר לממשלה באישור

ועדת הכספים לאמור חברה ממשלתית מתהולת מעיף 4א' שיש בו כדי להפריע

לגיוס הון בחויל.

יש בעיה שהתעוררה בעקבות הענין הזה, וזהו אוהו תיקון שנתקבל

בחופזה שהוגש כהסתייגות ואושר בקריאה השניה וכן בקריאה השלישית שעוסק

בקו צינור אילת. התיקון הזה יכול לשימ לאל את האשור שניתן לחברה

ממשלתית מסעיף 4א' לחוק ההברות הממשלתית, אם מישהו ייתפס לאותו סעיף

וינסה לתת לו ארשנויות. הווערה 1ריכה להתייהס לסעיף הזה, שבסדר דין

תקין לא היה עובר בנוסה הזה. זהו סעיף רהב מדי שנוסה בצורה מאד לא

מוצלחת.

חבר הכנסח יאיר 1בז הסכים לוותר על בקשתו לדחות את ההצבעה.

נשמור לו זכות לרוויזיה אם הוא ימצא לנכון לבקש זאת לאחר עיון

בפרוטוקול,

אני מביא להצבעה את הבקשה של חברות הברום לפי סעיף 63א' לחוק

החברות הממשלתיות, שאושרה על ירי הממשלה וטעונה גם אישור של ועדת

הכספים של הכנסת,

הצבעה

הבקשה לפי סעיף 63 א1 לחוק החברות הממשלתיות

(גרוס יס המלח בע'מ ותרכובות ברום בע"מ) - אושרה

אני מודה לכס ונועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.00)