מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 315

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה כיום הי. כ"ז באייר התשמ"ו, 5.6.86, שעה 10:00

חברי הוועדה: פ. גרופר - יו"ר

נ. ארד, י. ארידור, י. ארצי, א. ויינשטיין

י. טצא,ע. סולודר, ש. עטר, י. צכן, א. שלום

ג. שפט, ר. איתן

שר החקלאות א. נחמקין

צ. אלון, נ. יניכ - משרד החקלאות

א. שר - החשב הכללי

א. פוגל - הממונה על התקציבים

ט. פינטו - משרד האוצר

י. דקל - מנהל החטיבה להתיישבות בסוכנות

ח. וייס - הסוכנות היהודית

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

א. קרשנר

רשמה - ש. לחוביצקי

א. הצעות לסדר.

ב. עברות מטעם המדינה - מלווה איטלקי לבנק לפיתוח התעשיה בע"מ.

ג. נטישת מושב ורד יריחו ובעיית המושבים במצוקה - הצעה לסדר היום.

ד. תכנית הסיוע לחקלאות בהתאם להחלטת הממשלה.



א. הצעות לסדר היום

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. יש כמה

דברים לסכם ונתחיל בהם מאחר ואיט האוצר עדיין

לא הגיע. איש האוצר הוריע שהוא יאחר ובינתיים נתחיל בנושאים אחרים. מכבד אותנו

בנוכחותו שד החקלאות. שר האוצר ביקט להתנצל על כי הוא מוכרח לקבל הזמנות

ליטיבה טבוע עד 10 ימים מראש, אך הוא נתן את כל הסמכויות למר פוגל לשב. אתנו.

נתחיל בהצעות לסדר היום. חבר-הכנסת שפט,

בבקשה.

אני כבר העליתי הצעה לסדר בנושא השבוע

וכנראה שהענין לא מתקדם. אני מתכוון

להזמנה של צבורות ממפעל שנקר עבור המוביל השלישי. העבין הובא לפגי הוועדה

לפני כחצי שבה וסוכם שבהקצבה של כ-20 מליון דולר לקו השלישי לבגב תיבתן מחצית

ההזמנה לכור ומחציתה לציבקל. גם מנהל חברת מקורות אישר דבר זה כאן בוועדה.

מכל סיבי סיבית כמו אשראי, סיב וכיוצא בזה לא קיבלה חברת ציבקל שום הזמנה.

היו ועדות שחקרו את העבין אך הוא לא זז. ניסינו לקדם את הבושא באמצעים שונים

אך העסק הזה לא הולך. אבי חושב שיש כאן משהו לא בסדר ואבי מבקש שבזסין לכאן

אח סר זכאי ואת שנקר ונראה במה דברים אמירים, כי לא מדובר כאן על כמה מאות

אלפי שקלים אלא על מליובי דולרים ואבי חישב שהייעדה צריכה להתייחס לנישא

הזה.

אבי ממליז שלא תזמינו לא את מר זכאי ולא את

מר שבקר. הבושא קשור אתנו.

היו"ר פ. גרופר; הישיבה של היום לא מיקדשת לבושאים האלה.

היום יש לנו על סדר היום נישא מאד חשוב

יאם בדין בנושאים אחרים לא נגיע לנושא העיקרי, אני מציע שנקבל את ההצעה

לסדר של חבר-הכנסת שפט ובקיים ישיבה בנושא. אומר שר החקלאית שכדאי להזמין את

בציגי משרד החקלאית.

אני ממליץ שתשמעו אותי עתה כי אולי לא אהיה

כאן בישיבה הבאה. אני אישית טיפלתי בנושא.

ראשית, אני חושב שחשוב להכביס סוג נוסף

של ציבור, כשיש סיכוי טהוא טוב מהציבירית העשייים סאמבסם ומצינירית הברזל הקודמים

אני בדעה, כמו חלק מהחברים, שהמפעל הזה הוקם איפה שהיקם מסיבית מסייימית

וצריר לעשות כל מה שאפשר כדי לעזור לי. הצבורות הם אמצעי להולכת מים ייש

בעיה מכנית אמיתית. היה לי ויכוח עם השר מודעי במשך שנה בקשר להובלת 100 מליון

קוב מים מתל-אביב לבגב יבסיפו של רבר התחלבי להפעיל את העבין. השתדלבר לקבל

מחצית מכמות הציבירית מהמפעל של שבקר אך התגלו תקלות טכניית במחברים. אין

עדיין שיסה לפתרון העבין כמו בברזל וזה בלתי-אפשרי לחיות עם תקלה זו לפי דעת

שלוש ועדות. הסכמנו סביבתיים לשם הצינורות הללו לא ישווקו אלא ניתן צינורות

בכתרים קמבים יותר, אך גם שם ארעה תקלה, לא רחוק ממודיעין ורק בימים האחרובים

נחתם סוף סיף הסכם בין מקירות לשנקר על מידת אחריותי כשקורה פיצוץ.

אבי בדעה שיש למסור את הבישא לבדיקה נוספת

אנשים לא ממקורות ילא מתה"ל.

תירה רבה. בעקבות המידע שקיבלבו אני מציע

שנקיים ישיבה בנושא יהשר הציע לשמוע אותם.

אני ריאה זאת כהחלטה.

כגלל נסיכות משפחתיות לא השתתפתי כישיכת הוועדה כה הוחלט על הקמת ועדת משנה

לסדדי הדיון כדו"ח בייסקי.

לא הוחלט שום דכד.

איו שום החלטה כנדון?

כמקום שתשאל פה רשמית טה ההסבר של יושב-ראש הוועדה -

שאלתי את מרכז סיעת המערך והוא אמד לי שכן נפלה החלטה כזאת. אם אין החלטה

כזאת אין לי טה לומר.

אני יכולה לוטד מכלי שני, לצעדי, שההחלטה היתה להקים צוות. סדר היום כלל:

קביעת דדכי הדיון של הוועדה כדו"ח ועדת כייסקי. לצורך זה הקימו צוות שיקבע אוו

דדכי הדיון, שפידא היושכ-דאש, יורם אדידוד ואחדים.

משום שהיו הכפשות בעתונים על חבד הוועדה אני דוצה להבהיר מה היה. בסדד היום

של הישיבה כשבוע שעבד היה הנושא סדרי הדיון של הוועדה בדו"ח ועדת בייסקי. כשעה

שתיים היו בישיבת הוועדה טספר קסן של הבדים והיושב-דאש אמד: אתחיל עכשיו בסדדי

הדיון על דו"ח ועדת בייסקי. אני הצעתי שהוא יתכנס עם מדבז סיעת הליכוד והמערך

ויחליטו. הבעיה היתה אם לקבוע יומיים או לא ואז אמד היושב-ראש שיהיה צוות בו

יהיו חברים חבדי הוועדה שנכחו באותה עת, היינו: חבד הכנסת חיים דמון שהיה

שם, אנוכי שהייתי שם וחכד הכנסת יורם ארידור שהיה שם.

אני מציע שבל מי שדוצה להצטדף לצוות הזה - בבקשה. אני מציע זאת כדי לפתוד

את הענין.

אני מציע שנקבל את ההצעה של חבד-הכנסת אדיאל ויינשטיין, שאנו מחליטים עכשיו

שמי שדוצה להצטדף לצוות הזה - יצטרף. הדי ממילא הענין צדיר לבוא למליאת הוועדה.

חבד-הכנסת צכן, אם אתה דוצה להצטדף לצוות הזה - אנו כבד דושמים שאתה מכקש להצטדף

אליו.

אני לא הולך לעסוק בשים עניינים אישיים. אני מציע שהענין של סדדי הדיון

יבוא למליאת הוועדה.

אבל ההצעה שלך לא הצעה חרשה. סיפרו- לך על טה שהיה.

אני רוצה לומר משהו היות והייתי נוכחת בישיבה ורק אתמול ריברתי עם

חבר-הכנסת ארידור אישית, ובו וערה. נוצר מצב שהוא רחוק מהמציאות. היושב-ראש רצה

להתייעץ עם החברים בנושא סדדי הריון. הצוות לא נתמנה כווערת משנה. זרקו שמות של

כמה חברים. אמרתי לחבר-הכנסת ארירור שאם זו היתה וערת משנה, מבחינה אתית הייתי

אומרת שכחבר בוועדת משנה קבועה שצריכה לרון בנושא ולהציע הצעות - אני רואה פגם.

אבל לא זו הבעיה. העתונות הפכה את העניו לעניו של וערת משנה, למרות שנבחר צוות.

מה קרה? - עלו על העניו ועשו פיל מדברים שלא היו.

גם אני הייתי באותה ישיבה. העניו הובא לפי בקשתי כהצעה לסדר היום בו וערה.

קבעו כאו צוות שיביא את סדרי הדיוו לכאו, לווערה. אני מציע לך, חבר-הכנסת צבו,

תסמוך על הצוות הזה, נביא לכאו את סדרי הריוו והוועדה תקבע.

י. מצא;

היושב-ראש יביא סדרי דיוו תוך התייעצות עם מי שהוא רוצה. עם החברים וכוי.

י. צבו;

היושב-ראש יכול להתייעץ עם טי שהוא רוצח ואם זה נרשם כך איו לי שום טענה.

יש לי בקשה. היות ועל סדר יומה של הוועדה נושא סדרי הדיוו על דו"ח ועדת

בייסקי - אני מבקש דק שהוועדה תדון על סדרי הדיוו האלה.

י. צבו;

אני רוצה לומר דבר אחד; המניע העיקרי לכן שהעליתי את הנושא נעוץ בזה שיושבת

הוועדה לענייני ביקודת המדינה, עם סוללה של מומחים, ומקיימת דיונים, פדק פרק, על

דו"ח ועדת בייסקי. שלושה-ארבעה חברים מהוועדה לביקורת המדינה חברים בוועדת

הכספים. מה שרציתי להציע הוא שתחיה ועדה משותפת לווערה לענייני ביקורת המדינה

ולוועדת הכספים. זה לא שייר להתייחסות עם היה צדיר להיות צוות או לא.

א. ויינשטיין;

תצטרף לצוות הזה.

י. צבו;

אם יש החלטה על הקמת צוות - אני מבקש רביזיה.

היו"ר פ. גרופר;

היושב-ראש שומע הצעות לסדר היום ומקבל החלטה בהקשר להו או לא מקבל החלטה.

הנושא הזה לא מצוי על סדר יומה של הישיבה היום ולא תהרגו את הישיבה של היום.

ש. עמד;

חבר-הכנסת יאיד צבו לא חיה בישיבה. אני הרי הצעתי שתהיה ועדה במקום להעסיק

את כל חברי הוועדה בקביעת סדרי הדיוו. הצעתי את שני מרכזי הסיעות הגדולות. בא

יושב-ראש הוועדח ואמר; גם אופוזיציה, נצרף אותך, את חבר-הכנסת שפס ואת מורלה

בר-אוו,ואז נאמר; חבר-הכנסת ארידור יוכל לעזור בוועדה המצומצמת. אני לא יודע על

מה הצעקה וחבל.



היו"ר פ. גרופר; רבותי, אין דירן -על הנושא, היושב-ראש

יתייעץ עם מי שהוא רוצה והנישא ממילא

יבוא למליאת הוועדה. אנו עונדים לנושא הקבוע נסדר היום.

ב. ערבות מטעם המדינה - מלווה איטלקי לבנק לפיתוח התעשיה בע"מ

15 מליון דולרים

א. קרשנר; ועדת הכספים אישרה נ-4.4.82 ערנות המדינה

לבנק לפיתוח התעשיה בישראל. מתוך הסכום הזה נוצלו עד היום 251,339.20 דויד

נלנד והיתרה הבלתי מנוצלת להיום עומדת על סך 14,748,661.80 רולר, אי הניצול

נבע מהריבית הגבוהה שנקבעה במועד חתימת החוזה ומהתחזקות הדולר בשנים האחרונות.

בעקבות זאת, פגה בנק לפיתוח התעשיה לאפיבנקא בכדי להמיר את המלווה בדולרים

למלווה במרקים גרמניים בשער החליפין השוטף. המלווה ישא גם ריבית במרקים

במקום ריבית דולרית, זאת מתוך כוונה להפוך את קו האשראי לאטרקטיבי יותר

ולהביא לניצולו. הוועדה מתבקשת לרשות את השינוי הזה.

היו"ר פ. גרופר; אבו מאשרים את הבקשה לרשום את השינוי המוצע,

פה אחד.

ג. נטישת מושב ורד יריחו ובעיית המושבים במצוקה - הצעה לסדר היום

הנושא הועבר אלינו דרך הצעה לסדר,

הנושא קשור בעיקרו בשיכון ובמשכנתאות.

המשכנתאות שנלקחו על-ידי חברי המושבים הועברו לארגון קניות שפשט את הרגל.

אני מציע שבעביר את הנושא לדיון בוועדה המשנה לשיכון שלנו היות וצריך להזמין

את אנשי משרד השיכון וכמה גורמים שלא מהצד החקלאי. ועדת המשנה תשג, תכין את

החומר ואז הנושא יגיע למליאת הוועדה ונוכל כולנו להתייחס אליו. היום אין מקום

ואין טעם לדון בנושא.

השאלה היא אם אתה רוצה לעזור לאנשי המושב

או לקבור את הנושא בוועדה, ברגע שאתה מעביר

את הנושא לדיון בוועדת המשנה, המתת את העסק. ואני שואל שאלה כבה.

היו"ר פ. גרופר; אני רוצה לעזור להם.

ר. איתן; אם אתה מבקש להעביר את הנושא לדיון בוועדת

משנה לשם מה באנו לכאן היום? אבי הגעתי מתל-

עדשים לדיון בנושא.

הנושא לא על סרר היום.

כחרב במפורש שזה הנושא. אני שואל שוב: האם

אתה רוצה להמית את הנושא או לדון בו ברציבות?

הירם אי-אפשר לרון בנושא, כי לדיון לא הוזמבו

הגורמים המתאימים ובלעדיהם אין טעם שנתווכח

כאן. חבל על הזמן.

אני מוכן להציע לכם מה לעשות.

ע. סולודרו העניין של ורד יריחו הוא מהעניינים הקשורים

לדיון בנושא שעל סדר היום. אבי לא חושבת

שצריכים להפריד בדיונים. אני ביקשתי שלא להזמין היום את האנשים.



בעביז של ורד יריחו סגרי נושא המשכנתאות.

אס נתחיל לשמוע פה משלחות בהקשר הזה, נשאלת השאלה מדוע לעטות זאת דווקא לגבי

מוטב ורד יריחו. לדאנובי, יש עקירות ישובים המצויים במצב קשה. הבוקר קראתי על

מעלה יוסף. אבי לא מביעה שניכנס לפירוט. ענין הסטכגתאות יכול להיפתר במסגרת

יותר טובה.

אני רוצה להציע הצעה. חבר-הכבסת רפאל איתן

הוזמן להיום בקטר לעבין הספציפי טל מוטב

ורד יריחו מאחר והוא העלה את הנוטא לדיון בכנסת. אני מציע טהוא יציג את העבין

במספר דקות.

נאפשר לסר להנחות אותנו. חבר-הכנסת איתן,

בבקשה.

חברת-הכנסת סולידר ואני העלינו את אותה הצעה

לסדר היום בכנסת ותודות לכך הוזמנתי ליטיבת

הוועדה. אני לא חבר ועדה. יט כאן סימפטום של הלוואת טיכון שנעלמה דרך ארגון

הקניות. בהתחלת דיברתי עם מזכיר הוועדה על כר טיט להזמין את אנשי המוטב כדי

להסביר את הענין. אחר-כך דיברתי עם חברת-הכנסת סולודר והגענו למסקנה שאין צורר

בזה כי צריר לדון בעוד טורה של ישובים טמצבס קטה, כשמושב ורד יריחו הוא אחד מהם.

אם תאמרו שסתם נאתם ואין על מה לדון - הרי אני לא יודע איר אתם קונעים את

סדר היום. אם הזמינו אותי לישיבה היום מתל-עדשים, כשעלי לעדור בסיעה של שעתיים,

הרי ודאי שיט תשובות לכר.

יש לנו בעיה. לדיון כזה כדי שהוא יתנהל באופן

מסודר צריכים להזמין עוד גרפים הקשורים לנושא.

לכן נשמע עתה מה יש לשר החקלאות לומר בבושא זה, דיון לגומי של עבין בעדור בשבוע

הבא, בכנסת, כדי לעזור.

אני מודה שאני רואה שרבי בין מושב ורד יריחו

לבין ישובים אחרים. בכלל קיים שם שוני בין

ישוב לישוב וכל אחד עם הבעיות הספציפיות שלו. מה שמאפיין את כל הישובים ולא את

ורד יריחו, הוא שבכולם ההשקעה היא במשק החקלאי, קרי: במקרם העבודה, ואנו לעתים

טועים כשאנו עושים השוואה בין ישוב קהילתי לבין ישוב חקלאי, בישוב חקלאי מצוי

גם הבית וגם מקום העבודה. יצידת מקום עבודה עולה כר וכר כסף. אנו יודעים כסה

עולה יצירה של מקומות עבודה בגליל או בתל-אביב וזה בעטה או באמצעות בעלי הרן

או באמצערת חברות שהממשלה תומכת בהן או באמצעות חברות ממשלתיות. כדאי לבדוק פעם

כמה עלתה יצירה של מקום עבודה במפעל "מנועי בית שמט", בא בבקשה לבדוק כמה עלה

מקום עבודה במספבות ישראל. נא לבדוק כמה עלה בסופו של דבר מקרם עברדה באתא. ראני

מדבד על כסף של עם ישדאל לא על כסף פרמי.

אני יכול להביא שורה ארוכה מאד של דוגמארת

שלא הגיעה לשולחן הזה ולהעדכתי היא תגיע באם תמטיר המדיניות של הירם. יגיער

לכאן בשיירה ויסבירו ופה ימצאו שהניהול פיה כושל ושם ימצאו משהו אחר, כשלא הייתי

חבר ועדת הכספים הייתי מעלה את הנוטא שלוש פעמים בשבוע,

המגב לגבי ורד יריחו שונה, את אנשי מושב

ורד יריחו הושיבו במקום בתקופה ותנועה טלא הייתי מעורה בה ולכן אני לא יכול

למסור אינפורמציה בקטר לפרוגרמה היתה, מכל מקום, אני לא מצאתי שום פרוגרמה

אמיתית של ישוב שיכול לחיות מחקלאות. יכולים לתת אדמה בבקשה ואנשים צדיכים

לנסוע כמה קילומטרים נתנאים לא טובים, זה נראה סידור רע, על אחת כמה וכמה

שלא נתנו להם אמצעי ייצור, זה רבד אחד, דבר שני - האנשים התגוררו במקום כ-7-6

שנים בתנאים לא אנוטיים, במחבה הזמני הזה, דבד שלישי - נתנו הלוואת שיכון,

בניגוד למקובל, לפבי שהתחילו בבנייה. היו ימים שהלוואת שיכון ניתנה עם בביית

הבית, מכל מקום, לאנשי ורד יריחו נתנו אה ההלוואה לפני שהם התחילו בבביה

רהם דצו לשמור על ערר הכסף, התושבים מועבים שאילצו אותם להפקיד את הלוואת



השיכון בארגון הקניות שהיד, כנרי מישובים חלשים. לא היתד. לארגון הזה יכולת

ניהיל והוא נפל ופשט את הרגל כשאין היום לתושבים אפשרות לקבל את הלוואת השיכון

ולשלם ממנה את חובם לקבלני הבניה.

כדי לצייר בפניכם תמונה שלמה אני רוצה לומר

שאין שם אמצעי מחיה לחקלאות כרגע ואם יש הם מעטים מאד, אין שם תנאי מגורים

אלמנטריים וההלוואה שהתושבים קיבלו הלכה לעולמה עם פשיטת הרגל של ארגון הקניות,

זה המצב של הגרעין הזה המצוי במקום בו היה צריך לבנות מושב ששמו ורד יריחו.

זה מצב שאני כמשרד החקלאות לא יכול לטפל בו, אנו מטפלים כשיש בעיה של אמצעי

יצור, כמו מכסות,

נוטא תקציב הפיתוח שייך לחטיבה להתיישבות

בסוכנות וענין תקציב המגורים שייך למשרד השיכון. נכון שתקציב החטיבה להתיישבות

הוא תקציב ממשלתי והוא עובר טכנית דרך חטב משרד החקלאות, אך אין למשרד החקלאות

נגיעה בנושא או השפעה עליו, התקציב הזה עובר כולו מהחשב של מטרד האוצר דרך חשב

מטרד החקלאות לחטיבה להתייטבות, משרד החקלאות הוא צינור המעביר את הכסף מהאוצר

לחטיבה להתיישבות, זה סידור שקיים עד היום הזה מתקופתו טל מר ארליר ז"ל. בזמנו

פניתי וביקשתי שנהיה מעורבים אך זה הסידור הקיים,

אני ממליץ שיוטל כאן על שלושה אגטים, על

חבר-הכנסת איתן, חברת הכנסת סולודר וחבר נוסף מהוועדה לבדוק את הנוטא במסגרת

ועדת מטנה,

אני בדעה טאין ברירה אלא לתת לחברים הלוואת

שיכון כזאת כמו זו טהיתה להם, היום הם לא רוצים לקבל ההלוואה כי הם הרטטים טהם

יצטרכו להחזיר טתי הלוואות, אחרי שהם יקבל. את ההלוואה ויוכלו להמטיר בבביה

צריך להתייחס אל ההלוואה הקודמת כמו שאבו מתייחסים לעתים קרובות להלוואות

אובדן השקעות כתוצאה מסעות בתכנון. אם לא בעטה זאת כך

מלכתחילה הם יוכרזו ב-12 לחודט זה כפוטסי רגל, עם כל התהליכים הכרוכים בכך,

אם תהיה ועדה טתפנה לבית המטפט ותבקש עיכוב ההכרזה טל פטיטת רגל, יט סיכוי

להוציאם מהמצב אליו הם בקלעו, כרגע לחסיבה להתייטבות אין תקציב לבניית הבתים.

בוורד יריחו יט היום 40 תושבים. לא אכנס

לסוגיה טהעלה הטר, האם יט אמצעי יצור אם לאו,

אני מדבר על הנוטא הספציפי. 40 האנשים האלה גרים בבתים טנבבו על-ידי התסיבה

להתייטבות, מה טנקרא דיור ארעי. הדיור הארעי הזה בבנה ברמה יותר גבוהה מהרגיל

ולאחרונה הם רכטו את הבתים האלה כדת וכדין; הם קיבלו הלוואה וטילמו עבור זה,

בשביל להרחיב את הבתים האלה ולהביא אותם לסטנדרט מגורים מתקבל על הדעת איטר

להט מטרד הטיכון הלוואות בסדר גודל של מליון טקל חדש בסך הכל. כל אחר אמור לבבות

את ביתו באחריותו, עם קבלן טלו, אבל המימון הוא דרך קופה מטותפת. כל אחד

מהמתייטבים קיבל את חלקו,בהתאם לזכאות טקבע לו מטרד הטיכון ובבק ספחות,

ולקח את הכסף והפקיד אותו באגודה ומשם הוא קיווה למשוך כסף לצרכי הבניה,

האגודה הפקידה את הכסף בארגון הקניות טל האיגוד החקלאי, עד שארגון הקניות

הפסיק לפעול הם הספיקו למשוך 100,000 טקל כדי לשלם לקבלנים וסכום טל 900,000

שקל נשאר תקוע,

שר החקלאות א. נחמקין; זה יותר, זה נטא ריבית,

היו"ר פ, גרופר; אתה מדבר על ריבית כטאין קרן?

י. דקל; עומס ההחזר בגין המשכנתאות האלה מסתכם

בסכום טל 350-300 שקל לחודט והם ממשיכים לטלם

את הכסף הזה למרות טהם הפסיקו לבבות, הם המטיכו בתטלומים כדי לא להיכנס לעימות

עם הבנק, אנו איפשרנו להם, על-ידי הלוואה קטנה של 200 אלף שקל, להמטיך את הבניה

כי הם לא יכולים להיות תקועים לחלוטין, אבל זה לא פתר שום דבר וזה אפילו לא

איפטר להט להתארגן כדי לטלם את התשלומים החדטים,



כשהם הפסיקו לקבל את הכסף פנינו למטרד

השיכון והצענו בצורה פרקטית ביותר שמשרד השיכון יפנה לחטב הכללי ויקבע איזו

תקופה ללא תשלום עבור הכסף הזה, כדי שהם לא ישלמו עד שיתבהר המצב. החשב הכללי

הודיע שהוא רואה את הענין הזה בתוך ההקשר הכולל של "קלרין" ואחרים והוא לא יכול

להיענות לפניה היות והענין עדין.

כמר ורד יריחו יש עוד שלושה ישובים: כוכב

השחר, קורנית ומנוף, הקשורים בארגון הקניות הזה. לגבי כוכב השחר מרובד בסכום

דומה ולגבי האחרים בסכומים יותר קטנים.

הפניה שלנו אל משרד השיכון לא נענתה.

אנו אפילו הצענו שהם ישלמן את הריבית מהכסף שהיינו מוכנים להעמיד לרשותם, היינו לשלם ריבית

על הכסף שלא ייפרע והחוב ייפרש מחדש לתקופה של 5 שנים. גם לזה אי-אפשר היה

להגיע להסכמה.

הענין הזה עומד לדיון ב-12 לחודש בבית

המשפט כשיש דדישה חד-משמעית מסעם בנק הפועלים למנות כונס נכסים. למה בנק

הפועלים? - כי זה בקשר לחובות שיש לארגון הקניות. מה יקרה בסיטראציה הזאת?

עד עכשיו היה מפרק זמני להוא כבר הפסיק לחשב ריבית זכות על הכסף , משום

שבאותה עת היה לישוב חוב של 600 אלף שקל חדש לאותו ארגנו קניות. ארמי המפרק

הזמני שהפקדון הזה צריך לקזז את החוב של המושב לארגון הקניות ואין להם כל זכות.

אם תהיה יתרה היא תחושב בזמן ההתחשבנות עם הארגון. הוא הוא בסך 40 מלילך דללר,

נפלן לחודש סרן. ההערכה שלנו היא שאם לכשיתמנה כונס נכסים קבוע הלא יתנהג

הלא יראה בכסף קיזוז של החוב והכסף של הבניה

שהתושבים הפקידו באדגון ייבלע בסלט הכללי של ההתחשבנות עם ארגון הקנילת.

התלשבים נקטל בצעד חריף מאד לעזבל את הישלב.

הם עברו לירושלים לאמרל שלא יחזרו לישלב עד שלא תיפתר הבעיה הזאת.

שר החקלאלת א. נחמקין; אני נפגשתי אתם אתמלל בלילה להם אמרו לי שהם

לא יחזור עד שייפתרו כל הבעילה.

י. דקלו במסגרת הסכלם שמשרד החקלאלת הקצה , אלתם

100 מליון הדללר, יק סכלם של 115 אלף

שחיל מיועדים לללרד יריחל (לאת הכסף הזה משרד החקלאלת לא הפעיל), ליש עלד סכלם

של 195 אלף דללר שבא מהתקציב שלנו לאותה מטרה. אי-אפשר להפעיל את הכסף הזה.

אם כן, ביחד מדלבר בסכלם של כ-300 אלף דולר שתקועים ואי-אפשר להעבירם.

מקרר החקלאלת הסכים יחד אתבל להקים לעדה טכבית שתשב עם כל מתיישב לתבדלק

כמה הלא צריר כדי להשלים את הבניה. חלק מזה הם יהיו מוכנים לתת כהלוואה נוספת

על-מבת שאפשר יהיה לגשת להשלמת הבביה. הילם המצב הלא כזה שהאנשים פלחדים לקחת

את ההלללאה משלם שהם יצטרכל לשלם פעמיים: פעם עבלר המשכנתא התקלעה לפעם עבלר

הלוואה זל. צריר לבקש שלפחלת את הכסף של המשכנתא התקלעה ידחל מבחיבת התשללם

עד שכל הענין יתברר לאז הם ילכלל לקחת את ההלללאה השניה ללהשלים את הבביה.

אם העניינים האלה לא ילסדרל לא מוכנים התושבים להיענות לבקשה לחזור הביתה.

הם מגיעים יום יום למקלם לבלצרים את הכרמים, כך שהרבדים לא הללכים לאיבלד.

צריר לציין שתושבי לרד יריחל חייבים כסף

גם לחברת החשמל המזרח ירלשלמית לפה יש סיטלאציה מעניינת. אבל דרשנל מחברת

החשמל לחבר מלנים אישיים לכל משפחה. היום יש שעלן אחד, אלתל קלראת החברה

ושולחת חשבון כללי. לכל חבר יש מלנה לא תקני לבהתאם לקריאה זו של המונה

מחולק תשלום החוב בין התלשבים ליש פער, כשכל פעם הפער הזה גדל. הם חייבים

הילם סכלם טל 200 אלף שקל לחברת החשמל להחברה ניתקה להם את החשמל. דרשנל

מהחברה לחבר את התלשבים, כל אחד אישית, מחדש לדשת להחברה מסרבת.



ר. איתן; ראשית, איני מבין במה אשמים אנטי ורד

יריחו . הם י באו לשם בהנדבות והם

ידעו שהם יחיו בתנאים קשים. לא צריר לבוא אליהם בטענות בקשר למקום בו הם

יושבים.

דבר שני, והוא קצת מוזר, אך אני קצת לומד שזה

חלק מהחיים שלנו, שמתיישבים עם בעיות דומות קשורים למשרדים שונים בממשלה.

שר החקלאות אמר שהוא לא מכיר את הבעיה, הלא זה ישוב שעוסק בחקלאות ונכון שהוא

לא קם דרך תנוע" המושבים שלנו אלא שלהם, וזה גורם להבדלים שונים.

שר החקלאות א. נחמקין; אתה הוטעית על-ידי השמיעה הסלקטיבית. אני

אמרתי שאני לא מכיר את תנאי ההקמה שלהם

כי הישוב לא הוקם בעת היותי שר וזה לא נכון שתנועה שייכת למשרדים אחרים.

ר. איתן; אמרת שהם קמו בתנועה אחרת. איני מאשים אותך

כשר החקלאות. אמרתי שהמערכת שלנו גורמת

לכר שמשרד א' מטפל בבל-יה של ישוב א' והוא לא מכיר את הבעיה של ישוב ב'.

אני מקדים ואומר ששום סכר שבעולם לא יגשר בין זרם א' לב' אם הדבר תלוי בכסף.

באותה רשימה מצויים ישובים אחרים שהם כושלים. הם באותו מצב ובאותה בעיה וצריך

לתת לכולם את אותה תשובה .

למה הנושא עלה כהצעה לסדר היום? - כי הם

קיבלנו כסף. מישהו פשט את הרגל יחד עם הכסף הזה, במה אנו אשמים?

הם חתמו על חוזים עם קבלנים כשארגון הקניות פשט בינתיים את הרגל. במה הם אשמים?

היו"ר פ. גרופר; תודה רבה. כהערת ביניים אני רוצה לומר שגם

אותם זוגות צעירים שרכשו דירות מקלרין ומחברות

בניה אחרות לא אשמים. הם מכרו דירותיהם וביום בהיר אחד פשטו החברות את הרגל.

במה אשמים אותם זוגות צעירים? הם גם מכרו דירותיהם וגם אין להם יותר דיור.

הצרה והשבר הם נוראיים.

ברור שמה שקורה בארגון הקבירת של האיגוד

החקלאי הוא נוראי, אך אני מציע שנסיים היום את הדירן בנושא זה ונעבור לסעיף

העיקרי שעל סדר יומנו. אני מציע שהנושא יועבר לדיון בוועדת השיכון של רעדת

הכספנים. שמענו מהשר שיש כמה הצעות לעזור להם, שמעתי זאת גם מהמבכ"ל ובעזרת

ועדת הכספים נוכל לעזור. אני מציע שנצרך את חבר-הכנסת רפאל איתן לעשייה הזאת.

אני מציע שנעבור עתה לדיון בבושא העיקרי

ד. תכנית הסיוע לחקלאות בהתאם להחלטת הממשלה

הישיבה להיום נקראה בצורה דחופה היות

וועדת הכספים של הכנסת הגיעה למסקנה שתכנית הסיוע לחקלאות בכללותה, לפי החלטת

הממשלה, בה דובר על סיוע בסך 100 מליון דולר נתקעה בין משרד האוצר למשרד

החקלאות. הנושא תקוע היום, לפי מיטב ידיעתנו, ואין ביצוע. המצב הולך ונעשה

גרוע מיום ליום ולכן ועדת הכספים החליטה לקיים דיון דחוף בנושא. התנצלתי בראשית

הישיבה בשם שר האוצר על כר שהוא לא יוכל להשתתף בישיבה.

אני מציע שנשמע קודם את שר החקלאות ואחר

כר את נציגי משרד האוצר. לאחר שנשמע את שני הצדדים נוכל להתייחס.



שר החקלאות א. נחמקין; אשתדל להציג את הדברים בפתיחה קצרה כדי

שנוכל לקיים גם דיון ראחר-כך אטיב על הדברים.

ראשית, אתאר את השתלשלות הדברים כי זה חשוב מאד. יש חברים סעד היום לא מבינים

מה המשמעות של אותם 100 מליון דולר ולאנשים זה בראה, ובצדק, הרבה מאד כסף.

יש ישובים טנקלעו לחובות טל מאות מליובי דולרים מסיבות צודקות ומסיבות לא צודקות.

לאחר משא ומתן שנמשך כטשה חדשים הגיעו להסכם בקשר לסכום של 90 מליון דולר (במקום

200 מליון דולד) ולאחר מכן הוסיפו עוד 10 מליון דולר, כשהוחלט טאת אותו סך של

100 מליון דולר מעמידים לרשות ההתיישבות במגמה שההלוואה תתפרש על 7 שנים במקום

שנה. זה הדבר היחידי שצריך לגביו הסיר עם הבנקים, כשהללוואה לא תשולם בשנה אלא

בתשלומים ל-7 שנים, ולא חשובים כרגע התנאים, אם כי תנאי ההלוואה שנותנים הם כאלה

שמשק חקלאי לא יכול לעמוד בהם אך זה מה טיש במדינת ישראל. זו מדינה מוזרה שנה

הלוואה טובה היא הלוואה הכי גרועה מזו שמקבלים במערכות בינלאומיות אחרות.

הגשנו לאוצר ארבע פעמים רשימות לאחר ששלוש

פעמים החזירו לנו אותן. זה היה עינוי, זה היה יותר מלא סימפטי, הענין היה גורלי

ובאנו אליהם טוב ושוב. לבסוף הוסכם שהחלוקה תהא זו: 13 מליון דולר לישובי העימות

בצפון, קרוב ל-20 מליון דולר ליטובי רמת הגולן, כ-10 מליון דולר ליטובי בקעת

הירדן ועוד כ-10 מליון דולר לישובים המצויים במצוקה מיוחדת. זה תאם את החלטת

הממשלה. ביחד מדובר על מכוס טל כ-60 מליון דולר בסיבוב הראטון ואישרנו עוד כ-

37 מליון דולר כדי לסייע לישובים במצב מיוחד בכל הארז, כי אבי חטבתי שצריך

לעזור גם ליטובי הערבה ופתחת שלם.

הממשלה איטרה בסיבוב הראטון את הסיוע

לגליל, לרמת הגולן ולבקעה ואני מציע טלא ינוהל כאן ויכוח על המספרים כי לא זה

מה שמעניין. הכסף הזה, כדי טהריבית לא תגרום לקטיים, ניתן זמנית לארבעה חורטים

לארגוני הקניות אליהם מטתייכים אותם ישובים, כטתוך ארבעה חורטים צריך לתת את

הכסף כהלוואות לאותם יטובים, הסכום טל ה-37 מליון דולר צריך להילת מחולק בשלב

השני. אם היינו מקבלים את התנאים שממליצ עליהם החטב באוצר אין שום אפשרות

להעביר את הכסף ליטובים, למעט אולי לאפיקים ודליה,

ע, סולודר; כנראה טאתה לא מכיר את אפיקים,

אני מכיר את המצב בדליה ודגניה א',

צריך טם רואה חשבון שייתן את המאזן של המטק.

בינתיים מאז טהתחלנו במטא ומתן המטקים דורכים על המקום והטבה שחלפה גרמה לכך

שנצברה ריבית גבוהה על החובות. אמרנו טצריך להגיט תכנית הבראה וכטאתה מגיט

סיוע בזמן אתה מביא להבראה טוטאלית, אולם כשאתה עוטה זאת טנה מאוחר זה לפעמים

מאוחר ולפעמים התועלת היא חלקית, מכל מקום, החשב ביקט טתוצג תכנית הבראה,

אם יט למיטהו חוב טל מליון דולר ונותנים לו סכום מסויים מבקט החטב טיוכח איך

יטולם החוב שאס לא כן לא יינתן הכסף. אני מורה טאני לא יודע, יט לי יחסים

טובים עם האנשים, מכל מקום, כך היו הדברים, בלך וטוב. כיוון טהיו צריכים

להגיט את התכבית הסופית עד 4 חודטים והיא לא אושרה, הודיע החשב חד מטמעית לבנקים

להחזיר את הכסף, מנהל אגף התקציבים אמר לי ; ברגע האחרון אדאג טהכסף לא יוחזד,

בינתיים הבנקים מודיעים למוטבים להחזיר את הכסף והמהומה היא נוראית, במקביל

יש הוראות מאד מחמירות טל המפקחת על הבנקים, כשיש נוסח טל הודעה כזה: תנועת

הקיבוצים עדיין לקוח מתקבל על הדעת, המוטבים לקוח רע מאד נא לנהוג בהתאם,

אני יליד מוטב טאם הוא רוצה הוא יכול לקבל כסף בלי בעיה וכך גם המצב לגבי

תל-עדטים, אך מוטב טזקוק מאד לכסף נדרט להמציא בטחונות כאלה טיטוב חקלאי

לא יכול לעמוד נהן. היטוב החקלאי יכול לשעבד רק את התוצרת החקלאית ואבי יודע

טהימים טהיו הם לא הימים שיהיו. אני עובר עם אלה שעבדתי אתם טבים רבות טבעה

מדורי גיהינום ואני חוטב טפטוט צריך לטנות את השיטה,



ים לי דעה בענין ארגוני הקניות אבל מזה

ועד המחשבה שכולה חברו יחד כדי להרוס את ההתיישבות הזאת, על החגורה החיצונית

שיש לה תפקיד במדינה - כשאני מחבה על ישובי העימות ברמת הגולן ובקעת הירדן -

המרחק ר.רא רב. לא במקרה נתנו לישובים אלה עדיפות ראשונה ו יט לנו איזו מחוייבות

כלפיהם. עד היום לא הסתדרנו, אני מודה. צריך להודות שהרבה יותר נות לקיים דיון

גם שר האוצר ~היום. ההסכם בינינו לאוצר הוא שאם הדברים לא יוסרו עד יום ראשון

נשב שוב ואם הדברים לא יסתדרו יקויים דיון עם שר האוצר. אני מקווה שהדברים

יסת-רו. המעט שניתן ביחס לתכנית שלנו לא כותר את כל הבעיות וזהו סיוע שלא בא

בזמן. זה למעלה משנה מאז התחילו במשא ומתן והחלק השני של הכסף עדיין לא בוצע.

למה לא בוצע? - ככה, אין לי הסבר.

יטנה פה גברת, מטעם האוצר, שאמרה כי המספרים

מפוברקים. אבי לא מסכים לשמוע אינפורמציה כזאת. היא לא תגיד שהמספרים מפוברקים.

אני מאד כועס עליה ובדברים כאלה נגרם נזק אולי לא בכוונה. היא לא מכירה את המערכת.

א. וי ינשטיין; אדוני היוטב-ראט, תגן על הארמיניסטרציה.

אם פקיד בכיר מרטה לעצמו להתבטא בצורה

לא פרלמנטרית, מותר גם לטר שהוא בסך הכל

גם כן פקיד שמשרת את הציבור להגיב.

א. ויינשטיין; לא שללתי את התייחסותו למלה "פיברוק", אר

אין להטיל דופי במקצועיות.

טר החקלאות א. נחמקין; כעסתי מטוס שמצב המערכת קשה. חשוב שתדעו

שכל המערכת עלולה לקרוס. בנק ישראל יוצא עם

הוראות קשות לבנקים והבנקים בגלל מצוקה עוטים הכל כרי לסגור את כל הררכים

כדי שלא יישאר אף פתח אחד להצלת המצב ויש אולי מי שמאמין שזו הדרך. איזה הרס

ייגרם, בעיקר בחגורה החיצונית, זאת איני צריך לתאר.

אני השקעתי שני-שליש מזמבי כרי להביא כל

אחד מהענפים לרווחיות טובה יותר. השנה הזאת אין בענפים החקלאיים עודפים גדולים,

הרווחיות שלהם טובה ומי שיש לו ענף חקלאי שהוא יכול לעבור בו אין בעיה של קיום.

האסון הוא הגיבנת הכספית שנוצרה. בוצר גבנון כזה שלא טיפלו בו ואם לא יטפלו בו

הכל יקרוס.

כל הזמן אבו מטפלים במצב הכלכלי הקשה, לא

בוגעים בשירותים ולא בכוונה הורסים את המערכת היצרנית ומטילים עליה עול שהיא

לא תוכל לעמור בו. זו רעתי. אפשר להוריר את רמת החיים. אבי לא יכול לנהוג בצביעות

לתבוע קיצוץ ולבקש כסף. המערכת החקלאית עלולה להתמוטט בגלל הריבית שאין לה

אח ורע בעולם. אבי אומר זאת בכאב לב ואפילו בהתרגשות כי עוד מעט לא יהיה במי

לטפל. אבי מחליט לנהוג בהם בעצבי ברזל ובמצב כזה אין ברירה, הם מקבלים יום יום

תערובת ליום אחד. לא יזמתי את הריון הזה -

היו"ר פ. גרופר; היוזמה באה מצד חברי ועדת הכספים. ועדת הכספים

עוטה עבודה גדולה וחשובה במקביל.

י. מצא; גם מדברת הרבה.

היו"ר פ. גרופר; כן, אבל אם חבריה לא מרימים את האצבעות

הוועדה יכולה לשתק את כל המערכת. הבושא הוא

חשוב וחשוב שנברר אותו עם שני הצדדים יחדיו, כדי שחס וחלילה לא נטעה כלפי צד

זה או צד אחר.

כנרד השר, אתר, התייחסת למושבים שבחגורה.

אבי רוצה לדעת מה קורה גם לאותם

מוטבים ותיקים שיצאי מהטיפול של מטרד החקלאות והסוכנות. גם שם ההתמוטטות

קיימת.

?ר החקלאות א. נחמקין; מה זה ותיקים?

מוטבים שקיימים 30 שנה.

ראיתי טעם והגיון להתרכז סביב ה-100 מליון

ואמרתי לא כסף אלא עזרה בפרישה. מדובר

על סכום טבכמותו עזרו לאלסיבט ביום אחד.

זה הבנק עשה. הממשלה לא נתנה סרס דבר.

ביום אחד. לא דיברו על זה לא בכנסת,

לא בוועדת הכספים ולא בעתרברת. אני יכול

להביא דוגמא של עוד 70 מליון דולר שהעבירו בשקט.

מצאו לנחוץ לעזור ב-100 מליון דולר לישובים

שיש מחוייבות לעזור להם. המחוייגות כלפי ישובים במרכז הארץ היא פחותה ביחס אליהנ

כי אם מישהו מהם יפול אף אהד לא יתמוטט. שם מדובר על שיקולים בטחוניים.

יש ארגונים נוספים שמצבם דומה ופרישת חובות שלהם בסך של 4-3 מליון דולר

תעזור; אך לגביהם הסיוע הוא מאותם 37 מליון דולר שעדיין לא מבוצעים.

ההסדר לגבי ה-100 מליון דולר בעטה ביחד

עם מנכ"ל משרד החקלאות ולקחנו את המנכ"ל

לבנקים על מנת שיראה מה רוצים הבנקים. כל ההסדרים נעשו בשותפות עם משרד

החקלאות. הסתבר, לכל אורך המשא ומתן עם הבנקים, שההסדרים לא טובים לחקלאים

אלא לבנקים כי הפרישה לא הוסיפה אמצעים לחקלאות אלא נתנה מקורות לבנקים

ואנו על פי הנחיה של ועדת הכספים - וזה מופיע בהחלטה של ועדת הכספים -

אמרנו שהכספים יינתנו בצורת פרי-פסו, באופן יחסי לכספים שהבנקים מעמידים.

כל דולר שניתן הבנקים לא יקחו את ערבות המ-ינה ויזרקו זאת על החוב הכי גרוע

וכך זה נעשה. אנו התנהגנו בהתאם להחלטת ועדת הכספים ככתבה וכלשונה.

ההסדר והמשא ומתן עם הבנקים נמשך 10 ימים, זה היה לא קל ואפשר היה אולי להגיע

להסדר ביומיים פחות אך הוא היה יותר גרוע מבחינת החקלאים. מהרגע שהודענו

שההסדר גמור, המשיכה נעשתה על פי הדרושות של הבנקים ולפי ההכוונה של

משרר החקלאות. הודענו לבנקים שכל בנק שיפנה נעביר את הכספים ואכן כמעט כל

הסכום של ה-60 מליון דולר הועבר. יחד עם זאת התנגדנו שהבנקים יתנו ערבויות

לכאלה שמצויים בכינוס נכסים ופשיטת רגל כי אין טעם לתת ערבות שתשפר אך ורק

את מצב הבנקים.

האיגוד החקלאי לא יכול לקבל.

האיגוד החקלאי עומ בפני כינוי ומתן

הערבות לא תועיל. במקרה כזה עצם מתן הערבות

תשפר את מצבו של הבנק. לכן אנו מתנגדים לתת כסף כשהעזדה בסופו של דבר היא לבנק.

הרי המטרה היא לסייע לחקלאות ולא לבנקים. אנו מכשיר בידי משרד החקלאות בנושא

זה ומשרד החקלאות קובע את הסירים למי נותנים נותנים. אני לא מתיימר

להיות המומחה לעניינים אלה כמשרד החקלאות ולכן מה שהמשרד מודיע אנו מקבלים.



בדצטבר נקבע שמשרד החקלאות יגיש תכנית התייעלות תוך 4 חודשים. לא אנו קבענו

את הארבעה חורשים. רובר על התייעלות של אותם ישובים. לא אנו קבענו את התקופה של

4 החודשים ואיר תהיה תכנית ההתייעלות. נקבעה תקופה של ארבעה חודשים ולכן בהסכם

עם הבנקים ובתיאום עם משרד החקלאות נאמר שבמילה ולא תוגש תכנית תוך ארבעה חודשים

אזי יש לנו זכות לעשות עיקול על הכסף מהמערכת הבנקאית. פרק הזמן של הארבעה

חודשים הסתיים ב-20 באפריל.

צייו השר שאנו הודענו שאנורוצים את הכסף בחזרה. אני מודיע באופן רשמי שלא

הודענו למערבת הבנקאית שאנו רוצים את הכסף בחזרה. נהפוך הוא הודענו שניתן דחיה.

הבנקים או חלק מהבנקים שהיה עמם ההסדר אמרו ב-20 באפריל שיש לממשלה זכות לקחת את

הכסף בחזרה ובי סביר להניח שאם הממשלה לא הודיעה אחרת ולא הוגשה תכנית התייעלות

היא תעשה זאת. כשאני קיבלתי את הפניה מהבנקים אמרתי שניתן ארכה והודעתי על כך

למר בן-מאיר. לכן אני מתפלא בכלל שהיה צורך לפנות ולבקש ארכה. הארכה ניתנה והיא

עומדת לפוג. ב-20 במאי היה מצב דומה ונתנו ארכה נוספת עד ה-20 ביוני. אם השר

יאמר שצריך ארכה של 3 או 4 חודשים - ניתן ובהתאם לתכנית שהשר יביא כך נודיע

למערכת הבנקאית. זאת לגבי ההסדרים הכספיים.

למה אי-אפשר לתת את הסיוע ישירות לחקלאים ולא בהצלת ארגוני הקניות?

אני מכיר את הנושא כשם שאני מכיר את כפות ידי ואני מציע לך לשבת פעם עם

מוקה ולשאול אותו אם אפשר לקיים מושב או קיבוץ בלי ארגון קניות. ברור שארגון

קניות צריך להיות יעיל וטוב.

אני מקבל כבר שאי-אפשר בלי ארגון קניות, אבל איפה היעיל והטוב?

צייו חבר הכנסת איתן את ורד יריתי. אתה יכול לחיות יעיל ככל שתרצה אך אם

נכנסים לפלונסר הריבית התריגה רצח וזה מגיע ל-200% ריבית ריאלית בבנק. ברגע

שמושב כזה יורד ליבנקט' הוא לא יעלה חזרה. ברגע שהבנק ייתן את ההלוואה לארגו ו

הקניות צריך להביא את הערבות של המושב או הקיבוץ ואת זה נותנים התברים בעיקר

בישובים החקלאיים. זו היתה דוסיבה שהכניסו את הכסף לארגון הקניות. אומר הפקיד:אתה

רוצה הלוואה - תו לי ערבות גלובלית של 5 שנים וכל התוצרת שלך עוברת דרכי. ברגע

שהארגון נפל כל הבנקים שמו את היד על התוצרת. אני דאגתי שרשם האגודות לא יפרק

את הארגוו הזה כדי שהבנקים לא יקתו את התוצרת. כל כסף שתרצה לתת למושב או

למתיישב הבנק ישים עליו את היד. אם הממשלה תתו את הכסף למתיישבים הבנק ישים עליו

את היד כי יש עיקולים.

בעצם החלטת הממשלה היתה שהיא תקצה 30 מליון ו-60- מליון יינתנו ממקורות

בנקאיים. אם לנו כמשרד האוצר היה אי פעם כוונה לדתות דברים או להשהות דברים -

הרי אין דבר יותר נוח מאשר זה שניצמד להחלטת הממשלה. לפני קבלת ההחלטה אנו

יכולים לומר את דעתנו, אבל כשנפלה ההחלטה אנו מחוייבים על הביצוע המהיר והטוב

ביותר. מיוזמנו וכבר בפני ועדת הכספים לקחנו על עצמנו למצוא מקורות לכל הסכום,

למרות שאם היינו צמודים להחלטת דוממשלה היינו יכולים למשוך את הנושא עד היום אך

זו לא דרכנו. לביצוע ההתלטה דרושים תנאים מסויימים וגם לדעת משרד החקלאות אלה

צריכים להיות תנאי מינימום לטווח ארוך. בשלב ראשון הכסף ניתו לטווח קצר. רוב

הכסף.

60 מליון מתוך ה-100 מליון. היתרה היא 40 מליון.

מבחינת ההקצאה אין בעיר. מיוחדת ונרגע שעומדים בקריטריונים יימשך המשך

ההקצאה.

כלומר אפשר לבצע זאת.

כן, מבחינת מעבר הכסף מטווח קצר לאורך.

מה זה טווח קצר?

בהתחלה זה היה 4 חודשים והיום זה כל חודש. הריבית היום היא 2 ושלושת-רבעי

אחוז לחודש. אין ספק שהריבית היא סבירה. הפריים הוא אחד ורכע לזה צריך להוסיף

אחד ושני ושליש וביחד זה שלוש. אין ספק שהבעיה כרגע היא לא הריבית של הטווח הקצר

אלא הסדר החובות לטווח ארוך ומבנה המימון יהיה שונה מאשר היום.

עכשיו יש לנו בעיה ובלי ספק צדק שר החקלאות. מצד אתד אנו יודעים שהיקף

הבעיה הוא הרבה יותר גדול מהיקף הסיוע. מצד שני יש תנאי מינימום שחייבים לדרוש

מארגונים וישובים שהממשלה מקצה עבורם כסף.

א. ויינשטיין;

איר אתם מחשבים את ה-50 מליון של הסוכנות?

זה דבר אחר, זה רק הקדמת תשלום. לגבי ישובים אחרים ה-50 מליון זה הקדמת

תשלום.

א. ויינשטיין;

מר פוגל אמר שה-100 מליון זה לא מספיק.נאמר שהסוכנות נותנת עוד 50 מליון.

פה מדובר בראיה משקית כללית.

אני מציע שאת הנושא של הסוכנות יסביר אחר כך מר דקל, מנהל החטיבה

להתיישבות. בריאה הכוללת קשה מאד לדעת אט ה-50 מליון היו ניתנים כמקור לאומי

כולל, אם הקריטריונים היו הקריטריונים שמפעילה הסוכנות עליהם. אני מודה שאני לא

יידע. אני רק יכול להגיד שגם הסכום של 150 מליון דולר, שהוא סכום אדיר, הוא טכום

נמוך יחטיף להיקף הבעיה. אנו יודעים שהסכום לא פותר את כל הבעיה. ודאי שתנאים

לתכנית הבראה אינם יכולים לכלול דרישות שמבטיחות רובראה מלאה. אנו יודעים שהפרישה

הזאת לא תגרום למערכת ההתיישבות להיות במצב שהיא פורעת את חובותיה לאורך זמן.

מצד אחד יש תנאים מסויימים שאנו חייבים להבטיח אותם מבחינת עקרונות להתנהגות

הארגון או הישובים בעתיד. אני מדבר על הבחינה של הדיווחים הכספיים. יש מספר



תנאים. בכלל הפער בין הרצון להבטיח כמה שיותר הבראה לבין זה שזה לא פותר את

הבעיה כולה. הריון על סיכום ההתחייבויות שיזכו בפרישה לטווח ארוך נמשך בערך חורש

בצורה רצינית. אנו מקווים להגיע ביטים הקרובים לסיכום הקריטריונים ויש. נרמה לי,

נוסח שהוא כמעט מוסכם והוא במסגרת טיוטה. כר שאכן ההקצאה תוכל להיעשות כהקצאה

ארוכת טווח.

לפי רשימה שהגשנו.

ברגע שזה יהיה קיים מבחינה תקציביו) הנושא מכוסה על-ידי האישור האחרון.

מבחינה ביצועית אני מניח שלא יהיו בעיות. יכולה להיות רק בעיה לארגונים

המצויים במצב של פירוק או כינוס.

כמר. זמן דרוש מההחלטה עד הביצוע?

הכסף כרגע בבנק. אנו נפקיד אותו למשך אותו מספר שנים שחם יצטרכו להעביר זאת

לארגונים.

אני רוצח להעיר עוד הערה אחת לגבי עניו ספציפי שהעלה שר החקלאות. כיוון

שהמלה מפוברק נאמרה בחדרים - אני דרך אגב לא זובר את המלה מ13ברק ולא יעלה על

הדעת שטובה היושבת פה תאמר שמשרד מחקלאות מפברק נתונים - ההערה נאמרה כנראה

כתוצאה ממצב שמערבת הדיווחים הכספיים של הישובים וחלק מהארגונים היא במצב לא

טוב.

זה נכון.

על סמך אותם דיווחים נעשתה החלוקה. החלוקה נעשתה במסגרת איסוף נתונים

מהישובים והארגונים וכיוון שנפלה החלטה לספל בבקעה ובגולן במסגרת פעולת בדיקה

נפרדת - התברר שהנתונים שהגישו ישובי הבקעה שונים מהנתונים שבהסתמך עליהם נעשתה

החליקה של ה-90 מליון. המטרה היתה להצביע על הפער. משרד החקלאות עושה עבודתו

נאמנה ומשרד החקלאות מתבקש לבדוק את אותם נתונים ולאשר במסגרת ההתחייבויות

והתנאים. במידה ונתון יימצא לא נבון שתהיה אפשרות להעברת כספים בצורה זו או אחרת

לזה שמסר את הסיכום הלא נכון. במסגרת הזאת נאמרו הדברים ובמסגרת הזאת העבודה של

הרפרנטית נעשתה נאמנה. אני לא זובר את המלה מפוברק ואין שום כוונה להטיל ספק

בנתונים שהביא משרד החקלאות. כל נתון מוגש בצורת איסוף מסויים, ולא - הדבר מחייב

בדיקה.

יש לי הצעה לסדר.

איני יודע איזו הצעה לסדר יש לך באמצע הדיון.

כדי לחסוך דיון אני מציע את ההצעה הבאר. שהיושב ראש נשלב זח יסכם סיכום

טי אחראי לסחבת במשך שנה, טה לעשות כדי לסיים

אה הענין ומה ההמשך.

מנכ"ל טשרד החקלאות צריך לשבת עם נציג. אגף התקציבים בשעה 12 ולסכם את הנושא

ואת הוועדה לענין רמת הגולן ובקעת הירדן. אני- ממליץ שנשתרר אותו. אני אייצג אותו

וטח שאתם תגידו כאן הוא חייב לבצע.

אני רוצה להציע הצעה לחברים: לא התכנסנו היום כדי לנגח את הצדדים. לא

התכנסנו היום כוועדת חקירה. המטרה של הוועדה היתה לזרז את הענין. לכן אני מציע

כך: אם תרמנו את תדוטתנו והיום יש סיכוי שהנושא ייגטד על דעת שני הצדדים טה סוב.

אנו לא רוצים להתערב בנושא הזה. לנו אין ענין להתערב וועדת הכספים עשתה את שלה

לאחר האישור של דו-100 טליון דולר. אני חושב שעשינו את עבודתנו ונוותר על הדיון.

אני רוצה לסכם כך - אני פונה אליך מר פוגל ואומר שאם הנושא ייגמר תוך שבוע

- נשמת כולנו. אם חס וחלילה תהיה עוד פעם סחבת - יש הצעות בוועדה הזאת. נפגשתי

אתמול עם השר אישית ואמרתי לו במפורש שיש הצעות בוועדה הזאת על דעת כולם, אין

ימיו ואיו שמאל, כי גם אנו נפגעים מהנושא ואנו לא רוצים לראות את עצמנו נפגעים

ולהגיע לידי מחשבות שאיני רוצה להעלותו. אני מקווה שהבעיה הזאת תיפתר תוך השבוע

הזה לשביעות רצון שני הצדדים.

אני מניח שאיו הצעה שנעשה עבודתנו מהר מדי ולא נבטיח תנאים מינימליים לפיהם

הקצאת כספי ציבור תיעשה בצורה הוגנת.

יש עוד דרך שאת ה-40 מליון הנוספים תעבירו בינתיים. תעבירו גם את ה-40

מליון באותה דרך שהועברו ה-60 מליון .

איו לנו בעיה בהעברת הכסף. ה-40 מליון לא מחכים לגמר סופי - -

אני מציע שתקבל את ההצעה הזאת,

יש לי שאלה בסיסית. אמר שר החקלאות שיש הוראה מבנק ישראל על החמרה בעניו

הביצוע ועל אובליגו. זה למעשה מעכב את כל העניו. אני רוצה לשמוע מהשר האס הוא

בסוח במה שהוא אומר שאפו יש הוראה כזאת מצד בנק ישראל. אני העליתי אתמול הצעה

לסדר במליאת הכנסת לגבי בנק ישראל ואם כך הם הדברים אבקש להעביר ליושב-ראש הקבוע

את הפניה לקיים דיוו עם בנק ישראל. כנראה שהגורם לעיכוב הוא בנק ישראל.

לא בנק ישראל.



היו"ר 0. גרופר:

אני מציע שצוות הבקעה יטפל בזה.

הסיכום טל היצישבה צריך להיות שאנו פטנים ומבקשים גרייס -

הכספים שמדובר בהם הם כספים שהמדינה נתנה לבנקים למשכתנאות והמדינה יכולה

לפנות לבנקים ולבקש, בחישוב פנימי, לדחות את הפרעון לפתות לשנה.

בסדר.

אם תעשו זאת - עשיתם דבד גדול כי בינתיים הס יוכלו לקחת הלוואה נוספת

ולגמור את הבניה.

פשיטת הרגל של איגוד הקניות עומדת להיכנס לתוקף ב-12 לחודש

והמשמעות של הדבר היא ירידה אל כל חקלאי וחקלאי אישית.

מבלי שהם אסמים בכך.

אני מוכן, ביחד אתך, לדותייעץ ביום שני עם הפרקליטות והיועץ המשפטי בקשר

להשהיית מתן התוקף של פשיטת הרגל לארגון הקניות. אני מודה לכם.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:25)

לגבי ה-40 מליון דולר - טר. שקרה קרה כתוצאה מהחמרת תביעות הבנקים לגבי

הערבויות שהם יקבלו מאותם ארגונים שמקבלים באופן זמני את הכסף, וזאת בניגוד

לסיבוב הקודם כשהם נהגו עדיין ביתר סבלנות וליברליות. אשר להוראות בנק ישראל -

ההוראות ברורות ולא משתמעות לשתי פנים והן הרבה יותר חריפות ממה שהעליתי כאן. יש

הוראות של בנק ישראל לגבי התייחסות הבנקים לארגוני הקניות ולמשקים המשפחתיים

כלקוחות בבנק. זה מראה שדובנק דואג לעסקיו בעיקר בימים אלה.

לי ידוע שמעבר לבטחונות יש הוראה להגביל בנפח.

אמרתי שבנק ישראל נתן שתי הוראות: לא להגדיל את הנפח ולבקש הרבה יותר

בטחונות. יש ארגונים שהוא מקטין להם כל הלוואה וכשמגיעה שעת הפרעון הוא לא מחדש.

היו"ר פ. גרופר;

אני מודד. למר פוגל. אני מודח לשר החקלאות ואני תקווה שהפעם הענין ייגמר.

אני מבקש ממך מר פוגל שהכסף ירוץ בינתיים באותו הסדר.

מתור ה-100 מליון דולד החליטה הממשלה ש-25 מליון דולר יעמדו ישירות לרשות

ישובי הסוכנות ובנוסף לכך תיתן הסוכנות 50 מליון דולר, היינו: ביחד 75 מליון

דולר לישובי הסוכנות. בסך הכל הממשלה הקצתה 100 מליון דולר והסוכנות 50 מליון

דולר וביחד זה 150 מליון דולר שמתוכם 75 מליון דולר זה לישובי הסוכנות ו-75

מליון דולר לישובים אחרים שיופיעו ברשימה של משרד החקלאות. הסוכנות החליטה שאת

הכסף היא תיתן רק לישובים שיש להם תכניות הבראה ממשיות שאם לא כן זו זריקה של

כסף. לכן בינתיים הסוכנות לקחה 25 מליון דולר והפקידה בבנקים או אצל ספקי

הקרקעות וקובה מהם עבור הפקדון הזה כסף. יש קריטריונים מחמירים כמו למשל עבודה

נכונה בארגוני הקניות. זה אחד התנאים. הכוונה היא שארגוני הקניות יעבדו כמו

ארגוני מכירה ויתנו תשומות לחקלאות ולא יעסקו בתעשיות או בדברים אחרים.

או חיסול משקים כושלים.

י. דקל;

לא חיסול.

אני חושב שבלי חקלאות אנו נדונים לכלייה והדברים ברורים. בכל זאת יש אבל

אחד. יש בעיה אחת שרודפת אותנו שנים ועדיין לא מצאה את פתרונה והיא שאין

קואורדינציה בין שני התקציבים. זו פעם ראשונה שאני משתתף בדיון בו נמצא גם נציג

הסובנות וגם נציג משרד החקלאות. לאותה מטרה ולאותם גורמים יש שתי מערכות. זו

בעיה מרכזית ואני רק מציין זאת.

יש לי הצעה בקשר לוורד יריחו. ההצעה להעביר את הנושא לדיון בוועדת המשנה

לענייני שיכון לא פותרת את הבעיה. אני מציעה לאמץ את ההצעה של דקל. הבעיה היא

פניה לגרייס של ארגון הקניות. אחר-כך יש בעיה מבנית אמיתית. לכן אני מציעה שאו

צוות החקלאות, או צוות של הבקעה,או צוות מיוחד יקח את הנושא הזה לטיפול.