הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 309

מישיבת ועדת הכספים

יום ג', י"ח באייר. התשמ"ו - 27.5.1986 - שעה 10.00

נכחו

י' ארידור - מ"מ היו"ר

יי זי אמיר

מי בר-און

ג' גדות

פי גרופר

אי ויינשטיין

יי כהן

יי מצא

עי סולודר

שי עמר

י' צבן

ב' שליטא

ג' שפס

מוזמנים! גבי צי ליפשיץ - מינהל מקרקעי ישראל

מי ינון - יו"ר רשות הללירור

די אדמון - סגן היו"ר

אי פורח - מנכ"ל רשות השידור

יי צנגן, ני כהן, גבי יי הראל - רשות השידור

אי לבנון, מי בן-צבי - משרד האוצר

שי בריצמן, יידיין, גבי ר' רסוביץ,

יי מוזלב, גבי חי מנדלסון - המוסד לביטוח לאומי

אי בוקשפן, גי קרמר - ארגון העצמאים לה"ב

יי

מזכיר הוועדה; אי קדשנר

היועץ המשפטי לוועדה; אי דמביץ

קצרניח; אי דגני

סדר-היום; אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל

הצעות לסדר היום

תקציב רשות השידור לשנת 1986

צו הניסוח הלאומי (שיעוריה מופחתים של דמי ביטוח)

תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל)

תקנות לימוד חובה (שיעורים מופחתים של היטל

על חינוך על יסודי),



אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל

אני פותח את הישיבה.

הסעיף הראשון בסדר היום הוא אישור עסקה לפי סעיף 2(6) מקרקעי ישראל.

כדברי ההסבר לבקשה נאמר שזוהי עסקת חליפין של קרקעות בין רשות הפיתוח לבין הקרן

הקיימת ישראל שבאה להסדיר רישום בספרי המקרקעין של קרקע שניתנה על ידי רשות

הפיתוח כפיצויים לפי חוק רכישת מקרקעין לתובעים תושבי כפר ערערה. יעוד הקרקע הוא

חקלאי. הנהלת מינהל מקרקעי ישראל אישרה את העסקה ביום 20 באפריל 1986.

אני מציע לאשר.

אני מסכים לאישור העסקה. אני מבקש להעביר ליושב-ראש הוועדה את בקשתי לדון

בהזדמנות אחרת על היחסים בין רשות הפיתוח לבין הקרן הקיימת.

העסקה אושרה. בקשתו של חבר הכנסת שפט תועבר ליושב-דאש הוועדה.

הצעות לסדר היום

הצעה לסדר לחבר הכנסת מצא.

היום הוטל עיקול על ידי שלטונות מס הכנסה על ההכנסות ממשחק גביע המדינה

בכדורגל. אני יודע ששלטונות המס צודקים בתביעותיהם, אבל לנצל לשם כך אירוע חגיגי

לאומי, להשבית את השמחה ולהעכיר את האווירה ביום הזה, אני חושב שזה מעקה שלא

ייעשה.

אני מבקש להזמין לישיבה את הממונה על הכנסות המדינה, אה נציב מס ההכנסה ואת

הגורמים האחרים בדי לדון בנושא עוד היום. מדובר על אירוע שצריך להתקיים חיום

בשעות אחר הצהרים ואם הדיון יידחה למחר, לא תועיל הצעתי לסדר היום.

משחק גמר גביע המדינה בכדורגל הוא אירוע מיוחד בכל מדינה מערבית. באנגליה

המלכה נוכחת במשחק, ובישראל - נשיא המדינה. לשלטונות מס הכנסה תהינה הזדמנות

לגבות את החוב ולהטיל עיקולים והן לא חייבות לעשות זאת דווקה היום. אני מציע

לקרוא לממונה על הכנסות או המדינה או לנציב שירות המדינה או לשוחח אתם בטלפון

כדי לברר מה ניתן לעשות כדי לא להשבית את השמחה ולא לגרום עגמת נפש לשחקנים.

אני לא אזמין עכשיו אף אחד. אבל אני מציע שמזכיר הוועדה נשם חברי הוועדה

שפנו יברר בדיוק מה קרה.

וידווח לוועדה עוד בישיבה זו.

אפשר לבקש מהם לא לעשות זאת היום ולא לפגום באירוע החגיגי?

אינני מקבל על עצמי להתערב בעניו בצורה הזו. אני מובן לקיים דיון. על כך

יחליט היושב-ראש.

אתה היושב-ראש.

סמכותו של היושב ראש לקבוע את סדר היום. מעולם לא קבעתי את סדר היום של

ישיבות אחרות של הוועדה שאינני מנהל אותן.

במהלך הישיבה נשמע דיווח ממזכיר הוועדה על עמדת האוצר.

שני חברים בוועדה שאלו שאלה. זבותו של חבר כנסת לשאול שאלה. כדי לקבוע

שהוועדה שואלת שאלה, צריך בבר לקיים דיון.אינני יכול לקבוע שהוועדה שואלת אלא אם

כן יש דיון בנושא כזה.

האס אפשר לקבל את התשובה במהלך הישיבה הזו?

זה תלוי ביעילותו של המזכיר שוודאי יעשה כמיטב יכולתו.

היושב-ראש הקבוע של הוועדה, לו הוא היה מנהל היום את הישיבה, האם הוא לא

היה מקיים היום את הדיון? היום מתקיים אירוע ממלכתי וכאן מתלוצצים ונוהגים בצורה

מבזה.

אני מצטער על הביטויים שלך. אני אשמור גם על כבודה סל הוועדה, גם על כבודו

של גביע המרינה וגם על כבודם של הטמונים במקרים מסוימים על הפעלת החוק. כחבר

כנסת אני יכולל לשאול כל שאלה; כמי שמנהל ישיבה של ועדה אני חייב לשמור גם על

כבודם של אלה הממונים על החוק. ולא יכולה להיות חוות דעת של הוועדה בנושאים כאלה

בלי דיון, ודיון אינני יכול לקיים היום. ואם פניתי לפני רבע שעה בשאלה לאנשי

רשות השידור האם הם מתכוונים לפעול לפי רווות דעת משפטית של היועץ המשפטי לממשלה,

לא אציג לאחר מכן לעצמי שאלות אחדות. אם נשאלה קואלה על ידי שני חברי כנסת, מזכיר

הוועדה יטפל בענין.

לא אסכים שיהיו כאן מושגים נפרדים של יושב-ראש ישל מי שמנהל את הישיבה עם

סמכויות שונות. אינך מנהל ישיבה; אתה יושב-ראש. אם אתה רוצה לנהל ישיבה אתנגד

שמחר ינהלו אחדים ישיבות אלא היושב-ראש.

אינני דוצה לנהל ישיבה; התבקשתי לנהל את הישיבה.

לא יהיה מושג של מי שמנהל ישיבה, יהיה רק יושב-דאש. לא יבול להיות שיהיה

לוועדה יושב-ראש מעופף שכל פעם ימנה חברים לנהל ישיבות. אני אעלה את הסוגיה הזו

לדיון.

תקציב רשות השידוד לשנת הכספים 1986

אנחנו עוברים לסעיף הבא - תקציב רשות השידור לשנת הכספים 1986. אני דוצה

להבהיר את הסוגיות המשפטיות הקשורות בפניה של הדשות לאשד את התקציב. אין טעם

להיכנס עכשיו לכל הבירורים שנעשו על הצד המשפטי והפרוצידורה לגבי החלטת ועדת

הכספים לא לאשד את התקציב. אבל כתוצאה מכל הבירורים האלה נתן היועץ המשפטי

לממשלה חוות דעת משפטית שאמסוד אותה בתמצית והיא תצורף לפדוסוקול של ועדת

הכספיס. חוות הדעת נושאת את התאריך של 26 במרס 1986. (ראה נספח לפרוטוקול)

אומד היועץ המשפטי לממשלה באותה חוות דעת, שהממשלה דשאית להחליט על דדך

הדיון בתקציב לפי אחת משלוש האפשרויות האמורות הן לגבי הדיון הדאשון בהצעת

התקציב לפני שהיא מועברת לאישור ועדת הכספים של הכנסה והן - ועל כך הדגש - לגבי

הדיון החוזר בהצעת התקציב לאחר שוועדת הכספים העידה העדותיה להצעת התקציב

והוועד המנהל דן מחדש בהצעה לאור הערות אלה. כלומר, היועץ המשפטי מצביע על

האפשדות שוועדת הכספים תעיר הערות להצעת התקציב, והודעד המנהל ידון מתדש בהצעת

התקציב לאוד ההערות האלה. אחר כך באה הפדוצידודה הרגילה.

אני מבין מיושכ-ראש רשות השידור שהרשות מקבלת את חוות הדעת של היועץ המשפטי

והיא תפעל לפיה במידת הצורך. זה מקובל גם על ועדת הכספים.

לפני שאומר מה פירוש הדבר מבחינת הפרוצידודה אקרא עוד מכתב אחד בתמציח מיום

3 במרס 1986, וזאת רק מפני שאנחנו חיייבים להגן על כבודם של אלה שנפגעים על לא

עוול בכפם.



היו"ר י. ארידור

בשעתו נתן היועץ המשפטי ליל הוועדה חוות דעת לפיה אין לרשות

הי ידור אפשרות לפעול בלי אישור התקציב על ידי ועדה הכספים, על כך

כותב היועץ המשפסי לממשלה, בלי ההוא מחווה דעתו על השאלה עצמה:

אני מבקש בהזדמנות זאת לתקן טעות שניחן לה פרסום באמצעי

התקשורת. נכתב באמצעי התקשורת, על יסוד מכתבי, כאילו חיוויתי דעתי

בזכות עמדתה של רשות השידור לפיה רשות השידור רשאית ואולי אף חייבת

להמשיך ב-ידורים אף ללא תקציב מאושר. ולא היא. במכתבי אל מר דמביץ

הצגתי שאלות ולא חיוויתי דעתי לגבי השאלה.

עד כאן בתמצית תוכן מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה, שגם אותו

אני מצדף לפרוטוקול קלל ועדת הכספים. (ראה נספח לפרוטוקול)

לאור ההודעה של מר ינון אני מציע ללכת באחת משתי הדרכים

הבאות, לפי רצונם של חברי הוועדה. דרך אחת היא שאנחנו מייד נעביר

אה הנושא של אישור התקציב לוועדת המשנה שתדון בפרסים יחד עם נציגי

דשות השידור ובתום דיוניה תחזיר את התקציב לדיון כללי ולהכרעה במליאת

ועדת הכספים. דרך שניה אפשרית היא שאנחנו נקיים היום דיון בנושא

במסגרת הזמן שעומד לרשותנו, ובתום הדיון הזה גם כן נעביד את התקציב

לדיון בפרטיו לוועדת המשנה. בכל סקרה לאור חוות דעתו של היועץ המשפטי

הכרחי לקיים דיון בפרטים, ודיון כזה מתקיים בוועדת המשנה.

הודעתי מראש שכל חבר של ועדת הכספים שידצה להשתתף בדיוני

ועדת המשנה יוכל לבוא בין שהוא חבר בוועדת המשנה ובין שאיננו חבר

בה.

נשאלת השאלה האם חברי הוועדה רוצים להעיר היום הערות כלליות

על התקציב, או הם מבקשיס להעביר מייד את התקציב לוועדת המשנה.

פ' גרופר;

אני חושב שהוועדה לא צריכה לקיים דיון כללי על התקציב פעמיים.

בכל מקרה ועדת המשנה חייבת לדון בהצעה התקציב לפרטיה ולהחזירה למליאת

הוועדה. מליאת הוועדה לפני אישוד התקציב בוודאי תקיים דיון. לכן

מדוע לקיים היום דיון ולחזור עליו לקראת אישור התקציב? אני מציע לכן

להעביד את הצעת התקציב לוועדת המשנה.

אני מציע שנשמע סקירה על התקציב שתירשם בפרוטוקול. בוועדת

המשנה לא נרשם פרוטוקול. בתום הסקירה נעביר את הנושא לוועדת המק-נה

ללא דיון.

גי שפט;

אני חושב שאם לחברי הוועדה יש העדות כלליות לגבי רשות השידור

שאינן נוגעות ישירות לסעיף זה או אחר בתקציבה, רצוי לשמוע אותן במליאת

הוועדה, כולל התשובות של נציגי רשות השידור.

י' צבן;

אני מציע שהדיון על פרטי התקציב יתקיים קודם כל בוועדת המשנה.

אבל בדרך כלל כאשר מתקיים דיון בוועדת משנה בנושא מסוים והוא חוזר

למליאה, לא נהוג לקיים במליאה דיון כללי בנושא. אני מציע שנחליט כי

הפעם נקיים את הדיון הכללי לאחר שוועדת המשנה תחזיר את התקציב למליאת

הו ועדה.

אם הבנתי נכון, היועץ המשפטי אומר שאם ועדת הכספים איננה

מאשרת את התקציב או מבקשת להכניס בו שינויים, התקציב חוזר לרשות

השידו ר.

היועץ המשפטי אומר שבעוד שעד היום נראה היה לכאורה - מה שלא

היה נראה לי - כאילו הברירה בידי ועדת הכספים היא הכל או לא כלום,

הוא קובע שיש גם דרך אחרת שאפשר ללכת בה.

י' כהן;

אם הוועדה איננה דוחה את התקציב כולה אלא מציעה להוסיף או

לגרוע בסעיף זה או אוזר, התקציב חוזר לרשות השידור, והיא חוזרח לוועדת

הכספים.

אז מתחיל סיבוב חדש של כל הפרוצידורה.

זה אומר שהצעת התקציב צריכה לחזור גס לממשלה. מהו השלב הסופי?

היו"ר י' ארידור!

הפרוצידורה ברורה. נראה מה יקרה. אם ועדת הכספים מחליטה לשנוח

סעיף בתקציב, זה לא פשוט.

למען מה שקרוי הסדר הטוב אני מבקש להציע לוועדה לתת הכשר למפרע

למה שעשתה רשות השידור במחצית השניה של שנת הכספים הקודמת. זוהי הערה

ראשונה. אני חושב שמה שקרה - קרה, ואני מניח שבשנה הבאה זה לא יקרה.

בקינה זו אני רואה ממכתבו של שר האוצר לוועדת הכספים מיום 29 באפריל,

שהממשלה אישרה בישיבתה מיום 20 באפריל 1986 אח תקציב רשות השידור

לשנת 1986. אס נלך לפי השיטה המקובלת בידינו, תקציב צריך להתאשר

לפני שמוציאים כסף. נראה שגם כאן היתה תקלה, ואני חושב שצריך להצביע

עליה ולנקוט צעדים סבירים שילוב זה לא יהיה.

אנחנו ללוב נכנסים לפסול גם של השנה הזו. אבל בכל אופן לגבי

השנה שעברה מן הראוי שזה לא ייראה ככתם שמעולם לא נמחק. אפשר למהוק

את הכתם ואני מציע לעשות זאת עכשיו- לגבי הכתם ההדש, הוא גם כן

יימחק בקרוב. אבל לא להשאיר רבר כזה, כדי שההיסטוריה תדע שהוועדה

לא רצתה להשאיר כתמים.

לנושא שהעלה היועץ המשפטי, אנחנו חוששים מיצירת תקדימים שליליים.

נוצר כבר תקדים שרשות דשידור פעלה כמעט חצי שנה ללא תקציב מאושר. עכשיו

מוצע לנו ליצור תקדיס נוסף שהוא שלילי באותה מידה של אישור תקציבי

רטרואקטיבי- האוצר מתנגד בעקרון לאשר תקציב לאחר גמר שנת התקציב.

היו"ר יי ארידור;

הבנתי את הבעיה. אני רציתי לדון קודם על הפרוצידורה ואחר כר

על הנושא הזה, אבל יתכן שניתן לכלול אותו במסגרת הפרוצידורה.

לפי מה שאני מתרשם מהגישה של חברי הוועדה, נקיים את הפרוצידורה

הבאה: יפתח את הדיון נציג רשות השידור בסקירה כללית. חברים בוועדה



היו ר יי ארידור

שיהיו להם הערות כלליות לנושא יוכלו להשמיע אותן במסגרת הישיבה

של היום. הם יוכלו להתייחס גם להערות של היועץ המשפטי של הוועדה

ולהערות ילל נציג האוצר מר לבנון בנושא- לאחר שנשמע את התשובות נעביר

ייב לריו7 לוועדת המשנה שתחזיר אותו למליאת הוועדה בתום

דיוניה. במליאה יתקיים הדיון במתכונת רחבה מהמקובל לאחר שהתקציב

יחזור אליה מוועדת המשנה.

אני מכין שאין התנגדות לפרוצירורה הזו ונובל איפוא לקיים

אותה.

הצעות לסדר היום (עיקול כספי המשחק על גביע המדינה)

היו"ר י' ארידור;

לפני שנמשיך בדיון על תקציב רשות השידור נשמע מה בירר מזכיר

הוועדה בעקבות ההצעה לסדר היום של חבר הבנסת מצא.

אי קרשנר!

דיברתי עם הממונה על הכנסות המדינה. הוא הסביר לי שלפני שנה

ותצי היה דיון עם כל קבוצות הספורט ורובן הגיעו להסכם עם האוצר על

הקילוס חובותיהם למס הכנסה במשך הזמן. היא טוען שקבוצת בית"ר היתה

חריגה בענין זה, ולא רק שהיא לא היתה מוכנה להגיע להסדר תשלומים,

אלא ראשיה אמרו בפשטות שאין להם כסף והס אינם מוכנים לשום הסדר.

לשאלה מדוע דווקה היום, ביום המשחק על גביע המדינה, רוצים

להטיל עיקול על הכספים, התשובה היתה שדווקה היום הוא היום המתאים

לכר כי היום יש כסף בקופה.

היום התקיים דיון בין אדם בשם פדרמן עם חבר הכנסת מצא. הממונה

על הכנסות המדינה טוען שהם לא היו מוכנים לשום הסדר.

נציב מס הכנסה מציע לקחת את הכספים שהם היום בקופה, ואס

מר פדרמן יביא את החשבונות של העבר הרי תוך כמה ימים הס מוכנים

להחזיר את הכספים שלא חייבים בקיזוז.

בניגוד לדעתו של נציב מס הכנסה, מר ברון מוכן ללכת לקראת

הקבוצה. ואם מר פדרמן יתחייב להביא חוף כמה ימים את כל החשבונות,

מוכן הממונה רק את מחצית הסכום שהצטבר היום בקופה. זה בניגוד לרעת

הנציב, אבל הממונה מוכן לשכנע אותו להסכים לכך.

אי ויינשטיין;

עיקול הכספים של הקבוצה ביום המשחק יכול לקבוע את תוצאות המשתק.

יי מצא;

אני מצטער, לא הלכתי היום על מנת לנסות להגיע לפשרות או לבדוק

הנהלת חשבונות. אינני מנהל חשבונות ולא מבקר חשבונות. הבעיה שאני

מעלה היא בעיה ציבורית. לא יתכן שביום בו מתקיים משחק על גביע המרינה,

קיזה אירוע ממלכתי-לאומי בעל חשיבות עליונה, יבואו שלטונות מס הכנסה

וישימו ידם על הכספים כדי לגרום עגמת נפש לקבוצה ולאוהריה. זוהי

הבעיה שאני מעלה.

אי קרשנר;

דבר נוסף, הוא מוכן לקבל את החשבונות רק מנובמבר 1985, הסוער

בו החל מר פדרמן בתפקירו.

שש פעמים במילר העונה עיקלו לקבוצת הפועל-תל-אביב אח ההכנסות

מהמשחקים, ולא היתה כל התערבות. תדאג שהם יעשו הסדר תשלומים.לאחר

שהם פנו וביקשו אח התערבותי, אמרתי להם שיעשו הסדר תשלומים, ואמנם

נעשה הסדר תשלומים ומם הכנסה הלך לקראתם לאורך כל הדרר כפי שהוא

לא עקוה לגבי שום סקטור אהר במדינה. אתה בא להגן עליהם על כך שלא

ע7לו הסדר תשלומים?

היו"ר י. ארירור ;

שמענו את ההסברים ובכך נסתיים הענין. אנחנו עוברים לסדר היום.

תקציב רשות השידור

היו"ר י' ארידור;

מנכ"ל רשות השידור, כבקשה.

רבותי חברי הכנסת, אני מאד מקווה שאנחנו פוסחים היום דף חדש

במערכת היחסים בין הוועדה הנכבדה מאד, ועדת הכספים של הכנסת, לבין

רשות השידור. אני יכול רק להביע גער על אי ההבנות שהיו בינינו בשנה

שעברה שהשפיעו על היחסים כינינו. אני מקווה חשוב לא נצטרך לעמוד

בפני אותו מצב של חוסר שפה משותפת עד כדי הצורך להזדקק לעזרתו של

היועץ המשפטי לממשלה,

אס מדברים על פרוצידורה אני רוצה להזכיר לדוברי הוועדה הנכבדים,

שלפני בואנו אל הפורום החשוב הזה יש לנו דרך ארוכה מאד של תלאות

שאנחנו חייבים לעבור אותה. ובסופו של דבר כאשר אנחנו ניצבים בפניכם

זה לאחר תהליך לא פשוט, תחליך ממושך ומסובך של בדיקת התקציב לפני

ולפנים. אנחנו עושים איפוא עבודה רצינית מאד ומכינים שיעורי בית

באופן יסודי לפני שאנחנו באיס אליכם.

הפרוצידורה היא שההנהלה מכינה אח התקציב, מביאה אותו לדיון

ולאישור בוועד המנהל שהוא גוף ציבורי. הוועד המנהל לאחר שהוא דן

בתקציב ומאשר אותו, מעביר את התקציב לוועדת הכספים של מליאת רשות

השידור, שזהו עוד גוף ציבורי. לאחר שוועדת הכספים דנה בתקציב ואישרה

אותו, חוזר התקציב אל שולחנו של הוועד המנהל לאישור מחדש. לאחר

שהוועד המנהל אישר מחדש את התקציב אנחנו מעבירים אותו לאגף התקציבים

של האוצר. לאחר שאגף התקציבים בוחן ובודק את התקציב ונותן לנו אור

ירוק, רק אז אנחנו מביאים את התקציב לאישור מליאת הממשלה. לאחר

שהממשלה במליאתה מאשרת אח התקציב, אנחנו מבקשים את האישור הסופי

מוועדת הכספים של הכנסת.

עשינו דרך ארוכה מאד עד שהגענו לכאן. עכשיו אני חושש שאס חלילה

נגיע למצב שנצטרך להזדקק לעצות הטובות של היועץ המשפטי לממשלה מפני

שלא נגיע בעצמנו לעמק השווה ליד השולחן הזה, וועדת הכספים לא תאשר

את התקציב שלנו בגלל סיבה זו או אחרת, והתקציב יצטרך לחזור לוועד

המנהל של רשות השידור לריקונים כאלה או אחרים, ואחר כך תתחיל מחדש

כל הפרוצידורה כפי שתיארחי אותה בפניכם, יכול להיות שתחלוף בינתיים

השנה ושוב נצטרך לעבוד ללא תקציב מאושר. כמובן שזה עדיף על המצב

של ללנה שעברה, אבל אני מאד ממליץ לחברי הוועדה שנעשה כל מה שניתן

לעשות ובלבד שלא נצטרך לפעול על פי העצה הטובה של היועץ המשפטי

לממשלה.

אם בדיון הראשון יקי הסכמה בינינו על מסגרה התקציב, אבל בסעיף

זה או אוזר אנחנו מחליטים על תוספת או הפתחה, ניתז לאשר סופיח אח

התקציב, או צריך להחזיר אותו לוועד המנהל?

היו"ר י' ארירור;

לעניות דעתי הפרוצירורה היא שאם הוועדה רוצה לתקן סעיפים

בהסכמתם). אפילו בהסכמתם, הסיבוב מתחיל מחדש.

אבל אם הוועדה רוצה לא להוציא הוצאה מסוימת בתקציב, כלומר לבטל

סעיף או חלק ממנו, לדעתי זה לא מחייב אותם לעבור את כל הפרוצידורה

מחדש, אם זה בהסכמתם, כי אז נשאר התקציב במתכונתו עם התחייבות קול

רשות השידור לא להוציא את הכסף בסעיף מסוים, מפני שהתקציב רק מרשה

לרל-ות להוציא את הסכום ולא מחייב אותה לכך.

איש מהם איננו מוסמך להתחייב להוציא או לא להוציא סכום מסוים

בתקציב, על פי חוות דעתו לליל היועץ המשפטי. אם אנחנו רוצים לעשות

שינוי בתקציב, ולו גם הקטן ביותר, הן לחובה והן לזבוח, חייבים

להחזיר את התקציב לוועד המנהל ולממשלה ולעבור את כל הפרוצידורה

מחדש. אין מנום מכך. אין פה איש שיכול להתחייב לכך. גם אם ישבו

כאן כל חברי הוועד המנהל הם יוכלו לדבר רק בשם הוועד המנהל ולא

בשם הממשלה.

גם הממשלה איננה מחייבה את הרשות להוציא הוצאה.

הממשלה צריכה לדעת שהוועד המנהל החחייב לא לעשות את ההוצאה הזו,

כי בינתיים הממשלה יודעה ללהוועד המנהל רוצה להוציא את ההוצאה הזו,

היו"ר יי ארידור;

תהיה לי השגה בנקודה הזו.

אין נפקא מינה אם השינוי הוא מינום או פלום מבחינה משפטית.

היו"ר י' ארידור;

אינני בטוח בכך. רציתי בדברים מוסכמים לנסות לקצר אח התהליך.

הוספתי שזה יכול להיות רק בהסכמה.

אני מרשה לעצמי להביע משאלה שבבואנו לדון בתקציב רשות השידור

אנחנו באים אליכם בידיים נקיות בכל מה שקשור בתקציב, וחוץ מכוונות

טובות אין פה ולא כלוס. אני בטוח שאם זהו המצב, לא נזדקק לכל התהליך

המסובך הזה שמסבך את הענינים עוד יותר מכפי שהם כבר מסובכים.

אני גאה להופיע היום בפניכם ולהציג את תקציב רשות השידור

לשנת 1986/7, כאשר ברקע תקציב שנת 1985/6 שהוא תקציב מאוזן, תיובי,

למרות כל המשברים שפקרו את המזיק ואת רלזות השידור בשנה הזו. למרות

כל הסערות והנחשוליס הגענו בסוף השנה לחוף מבטחים כאשר יש לנו

עודף הכנסות על הוצאות.



ב' שליטא;

זאת לאחר שביצעתם אה תכנית ההבראה הכוללת קיצוצים, חסכון

וייעול?

אני רוצה להזכיר לוועדה הנכבדה שבעוד שבמשק הציבורי לא הגיעו

לפיטורי 3% מהעובדים, אנחנו פיטרנו קרוב ל-9% מכלל העובדים.

תור כמה זמן פיטרתם את העובדים האלה?

אי פורת;

עשינו זאת במהלך הל-נה החולפת. קיצוץ של 9% מהעובדים זהו קיצוץ

בבשר החי, מה גם שברשות הללידור יק- ועדי עובדים מן החזקים ביותר

במדינה, ובכל זאת פיטרנו עובדים פי שלושה מאשר בכל גוף ציבורי ארור

במשק .

י' כהן ;

מי אישר את הוועדים למיניהם ברשות השידור, ההסתדרות? או שזה

פרי התפתחות טבעית? זה חמור שאין ועד-גג אחד.

יש 14 ועדי עובדים ברשות הללידור.

בשנה שעברה גררנו אתנו חוב של 5 מיליון דולר משנת 1984. במהלך

השנה החזרנו את החוב הזה לאוצר ובסוף הל-נה נשארנו עם עודף הכנסה על

הוצאה של כ-2 מיליון דולר,ואולי יוחר, אין לנו עדיין את הנתונים

המדוייקים האחרונים. אבל התהליך הזה כשלעצמו מעיד כאלף עדים על

פעולות ייעול, חסכון והבראה רציניות, שהרשות נקטה בהן בשנת הכספים

הקודמת, למרות כל מה שמניתי.

אולי זה היה ביל היתר על חשבון איכות השידורים ורמת התכניות?

אי פורת!

אינני רוצה להשלות את עצמי ולהשלות אחרים. היה מוזיר שהיינו

צריכים לשלם עבור כל ההישגים האלה, ובין היתר המחיר ששילמנו הוא

בלי ספק פגיעה בתוכן השידורים, ברמתם, ברמת ההפקות, בכמותן. שידרנו

הרבה פחות טוב מכפי שרצינו; שידרות הרבה פחות מכפי שרצינו; היינו

זקוקים לחומר קנוי יותר מכפי שתכננו.

אולי תאמר כמה משמטים על הידיעה שהופיעה הבוקר בעתונים על

הכנוח לקראת שידוריה בטלוויזיה בשעות הבוקר המוקדמות?

מי בר-און ;

מהם הסעיפים העיקריים שבהם השגתם את הוזסכון הגדול ביותר. אוזר

מדבר על 7 מיליון רולר שחסכתם בשנה שעברה. באיזה סעיפים עיקריים

היה החסכון, פרט לפיטורי עובדיס?

אי פורת!

החסכון בא הודות לכמה וכמה גורמים, מהם אובייקטיביים,מהם הודוח

לפעולות שנקטנו בהן. כמובן שהקפאת השכר או שחיקת השכר עזרה לנו מאר



א. פורת

בקיצוץ התקציב, אבל עיקר החסכון בא מפיטורי קרוב למאה עוברים, שזה

המכון משמעותי ביותר.

עובדים זמניים או קבועים?

אי פורת;

קבועים. קרוב ל-100 עובדים קבועים שיצאו מהמערכת. עשינו זאת

בשקט, בלי שביתות.

בי שליטא;

התקן היום משביע אח רצונך?

א' פורת;

לא. אנחנו סובלים ממחסור בכוח ארם בעיקר בחחים ההנדסי, הסריס

לנו לפחות 40-30 טכנאים בטלוויזיה, לעומת זאת יש עדיין עודף קטן

של כוח אדם בתחום היצירתי, בהפקה. אנחנו הולכים בכיוון של איזון

נכון של כוח האדם, כלומר תוספת כוח אדם במקום שהוא חסר, בהנדסה,

וצמצום כוח האדם במקום שעדיין יש בו עודף, אבל העודף הגדול שהיה

בשנה שעברה הצטמצם מאד.

יל: שיחוף פעולה בין העובדים ברדיו לבין עובדי הטלוויזיה,

יש העברה של עובדים מהרדיו לטלוויזיה וחזרה?

יש קשר ושיתוף פעולה,

הזכרחי את שחיקת השכר, דיברתי על צמצום משמעותי בכוח אדם,

ציינתי אח ההתייעלות והחסכון בפעולות, פעלנו לצמצום מסיבי ביותר

של העסקת כוח עזר חיצוני. בשנה שעברה כמעט ולא העסקנו עובדים מבחוץ

שמקבלים שכר לפי עבודה. צמצמנו עד למינימום את השימוש באולפני חוץ-

ופעלנו עד כמה שאפשר לניצול מקסימלי של אמצעי ההפקה העצמיים שלנו

באולפנים הקטנים והרלים שלנו ובכוח האדם שלנו. צמצמנו באופן משמעותי

את ההוצאה הקשורה בשעות הנוספות, וגם מבקר המרינה בדו"ח האחרון

מציין זאת- הגבלנו את השעות הנוספות בצורה משמעותית גם ברדיו וגם

בטלוויזיה, נקטנו בפעולות חסכון משמעותיות גם בנושא התחבורה שה ימה

בו הוצאה מעבד לסביר,

אבל היו גם כמה חסכונות מדומים. כאשר בשנה שעברה לא חידשנו

את מלאי חלקי החילוף שלנו, לא הוצאנו כסף, אבל חלקי החילוף האלה

חסרים לנו ודרושים. כאשר לא השקענו כספים בשנה שעברה בפיתוח, חסכנו

הרבה כסף, אבל הפיתוח דרוש. לכן בתקציב העיבה הבאה שאנחנו מביאים

לכם לאישור יש סכומים משמעותיים ביותר לתקציב הפיתוח, כי נשארנו

כאן בפיגור גרול שמאיים על כניסת המערכת הטכנית של הטלוויזיה בעיקר,

שמשתמשת בציוד ישן ושחוק, שבמשך קינים לא זכה לטיפול.

גי שפט;

זה גידול של '"100 בחקציב הפיתוח לעומת גידול של 30% של התקציב

כולו.

וזה עונה על הצרכים?

אי פורת;

אנחנו מקווים כך, לפחות לתקופה של כמה שנים, כל המערכת ההנדסית-

טכנולוגית בטלוויזיה בעיקר היא על סף קריסה,



אי פורת

אלה הן הדרכים בהן הצלחנו להגיע להישג שהזכרתי.

התקציב של השנה הבאה מבוסס על התקציב של שנו: שעברה לאחר קיצוץ

של 5% ממנו, כנדרש על פי החלטת הממשלה. נמשיך בתהליך של התייעלות,

נמשיך בתהליך של הקטנת כוח האדם, אבל יחד עס זאת כפי שאמרתי הוקדשו

סכומים משמעותיים לפיתוח, וזאת מפני שהיחה הזנחה קשה מאד בנושא

בשנים האחרונות בגלל מצוקה תקציבית, פשוט לא היו לנו הכספים להשקעה.

הוקדשו גס סכומים משמעותיים להרחבת ההפקה העצמית, דבד שנפגע

בשנה שעברה, כאמור בעיקר לגבי הפקה ליל תכניות מקוריות בטלוויזיה,

בבואנו לדבר על פיתוח אנחנו מתכוונים בעיקר להשלמת אולם

התזמורת על שם קראון סמוך לתיאטרון ירושליס, שרשות השידור שותפה בו.

באיזה יחם?) השקענו כ-1.5 מיליון דולר.

השקענו מיליון דולר בפרוייקט. תמורת השקעה זו יש לנו זכות

שימוש באולם הקונצרטים. האולם הגדול ישמש אותנו בחכירה ל-25 שנה.

השקענו מיליון דולר והוספנו חצי מיליון דולו- כדי להתאים את

האולם להפקות של רדיו וטלוויזיה . זה יפתור לנו בעיה קשה של מצוקת

ריור. אנחנו מתכוונים היינה להשלים את אולפני החדשות החדשים של הרדיו,

שיעבור מהמבנה הישן למבנה חדיש ומודרני, קיס הולך ומושלם מרכז החדשות

"-ל הרדיו, שאני גאה לומר שהוא אחד התדישים והמודרניים ביותר בעולם.

כל זה מחשיב החלפה של ציוד ישן בציוד מודרני וחדיש והכנסת טכנולוגיות

חדישות. אני מקווה שהשנה סוף סוף נצליח להפעיל את הגיור האלקטרוני

ולקנות ציוד חדש.

מה אתם עושים לשיפור הקליטה באזורים מרוחקים?

זה שייך לחברת הבזק.

יי זי אמיר;

אתם גובים את אגרת הטלוויזיה.

בתקציב קינה הבאה מוקדש סכוס מיוחד לסיקור משחקי הכדורגל במקסיקו,

בערך חצי מיליון דולר. הקדשנו סכומים שנועדו להעמקת הגביה. גבית

מאד במהלך השנה האחרונה, היא גדלה ב-20%

מעבר למה שציפינו הודות לייעול הגביה והעמקתה. היום 75% מתקציבה

של רשות השידור באה לה מכספי האגרה, כאשר הממשלה איננה נותנת לנו

אפילו אגורה אחת זו הקינה השניה. יתר ההכנסות באות מפרסום ברדיו באמצעות

ילירותי פרסומת ושידור, בערך 10% מהתקציב. תשדירי שירות ותכניות תסות

בטלוויזיה עוד כ-7%, ואני תייב להדגיש שההכנסה הזו היא עדיין בסימן

שאלה, תרב הבג"ץ מרחפת עליה. בעלי העתונים הגישו בג"ץ נגד רשות

השידור על התשדירים האלה בטענה שהם פוגעים בהכנסות שלהם ממודעות.

שמיעת הבג"ץ הזה נדחתה כבר כמה פעמים. דומני שלאחרונה נקבע מועד

לבג"ץ. אני מקווה 77נצא בשלום מהבג"ץ, אחרת נצטרך להיפרד מ-7% מההכנסות.

אנחנו טוענים שתשדירי שירות ותסות אינם בגדר פרסומת במובן המלא

קיל המלה. פרסומת בטלוויזיה זה משהו אתר בכלל. והם טוענים שזוהי פרסומת,



א' פורת

ואיננו אמורים לשדר פורסמה בטלוויזיה על פי החוק. הסיכויים שלנו

לזכות בבג"ץ על פי חוות דעתו קול היועץ המשפטי לממשלה הם מחגית על

מחצית.

אנחנו בשנה הקרובה נעבור כנראה לניהול כספי עצמי, כלומר נפעל

כמשק סגור, ולא נהיה עוד סמוכים על שולחנו של האוצר כפי שזה היה

עד היום.

מי בר-און;

במה מתבטא העיוני?

א" פורח;

הכספים שלנו במקום שיהיו מופקדים באוצר יהיו אצלנו. נוכל ליהנות

מריבית על הכספים האלה. בקינה האחרונה שהיתה מוצלחו: מאד הכספים שלנו

היו בידי האוצר במשך חדשים רבים ולא קיבלנו עליהם אפילו אגורה אחת

ריבית. אנחנו מנהלים על כר עכשיו משא ומתן עפ האוצר. זה אחד החנאים

שלנו להינתקות מהאוצר. בין שאר התנאים שהצגנו היה גם התנאי הזה.

האוצר עטו שימוש בכספים שלנו והס לא הניבו לנו שום פרי- יש סיכוי

טוב שנקבל את המגיע. זה עוד יוסיף לעודף ההכנסות על ההוצאות בתקציב

השנה שעברה,

אני חייב לומר שזהו במידה מסוימת צער נוסף להפוך לגוף עצמאי.

זה יחייב אותנו לעשות פעולות נוספות לייעול וחסכון וליתר הקפרה על

דרכי ההוצאה בתקציב. זה יגביר את הרצון שלנו לנקוט יוזמה להגדלת

ההכנסות ומציאת מקורות הכנסה חדשים. אולי אחת ולתמיד רשות השידור

תתחיל לתפקד כגוף נורמלי קיש לו הוצאות והכנסות הגיוניות.

אני רוצה להזכיר שלעומת שנים קודמות בסנה שעברה וגס השנה,

שהתקציב שלה מונח לפניכם, השתתפות הממשלה בשירורי חושל ובשידוריס

בערביח מהווה 7% מהתקציב בלבר. העלות של שידורי חו"ל והשירוריס

בערבית היא 10 מיליון דולר. אנחנו מקבלים מהממשלה בקושי 4 מיליון דולר,

כאשר 6 מיליון דולר אנחנו צריכים לכסות מכספי האגרה,

ממי בא הכסף - ממשרד החוץ?

אי פורת;

חלק ממשרד החוץ וחלק מהסוכנות היהודית. אנחנו מקבלים רק 40%

מהעלות הריאלית של השידורים לחו"ל, וכאן אנחנו נותנים שירות ממלכתי,

למשרד החוץ, למשרד ראק הממשלה, לסוכנות, לכל אלה יש אינטרס בשידורים

האלה.

אגב, עיקר ההוצאה לבזק היא על המשרדים הגדולים של הרריו

שמשדרים בגלים קצרים לחו"ל.

מאיזה תקציב מממנים את השידורים שאנחנו קולטיס מן הלוויין?

תקציב הפעולות של מחלקת החדשות.

זהו באופן כללי התקציב של הללנה הבאה לעומת התקציב של השנה

שעברה- אני חושב שזה תקציב שיכול לאפשר לנו התחלה של שיקום משמעותי,

גם התחלה של שיפור ברמה ל7ל ההפקה המקורית בטלוויזיה, שזוהי משימה



א' פורת

נכספת שלא הצלחנו להגשימה בגלל מהכור באמצעים. אם התקציב הזה יאושר,

אהיה מאושר, כי הוא יאפשר לנו לעשות את כל אותם הדברים שציפו מאתנו

שנעשה ולא יכולנו לעשותם.

התקציב מבוסס בעיקרו, 75% ממנו, על כספי האגרה, אישרנו אגרה

בסכום שהוא נמלך מהרמה של הסכום של שנה שעברה יחסית לעלייה המדד.

יורשה לי לומר כמה מלים בענין חברה הבזק. אנחנו משלמים עבור

ילירותי משדרים במשך כל הקינים למשרד התקשורת כ-4 מיליון דולר לקנה.

לפני שנתיים כאשר הוקמה הברת הבזק, משרד התקשורת העביר את המשדרים

לרשות ההברה ההדליה, וחברת בזק שלהה לנו חשבון על 8 מיליון דולר לעומת

4 מיליון, כלומר חשבון גדול פי שנים. ביקשנו מחברת הבזק להשכילנו

ולתת לנו להבין כיצד קפץ הסכום הנדרש מאתנו מ-4 ל-8 מיליון דולר.

קיבלנו תשובה שאנחנו חייבים להם 9 מיליון דולר. תור כדי חליפת

המכתבים עלה הסכוס ל-9 מיליון.. כאשר ביקרנו לדעת איך הם הגיעו

לסכום של 9 מיליון, היכום קפץ ל-18 מיליון דולר. היום הם זורשיס

מאתנו 18 מיליון דולר, כאשר בנוסף לכר הם דורשים מאתנו 40 מיליון דולר

חובות של השנתיים שחלפו שלא שילמנו אותם.

אני מצטער לומר זאת, אבל חברת הבזק מנהלת אתנו משא ומתן ברמה

של מסחר סוסים. לא הצלחנו להבין לעולם על פי מה הם ביססו את התחשיבים

שלהם. כל השאלות ששאלנו אותם לא זכו לתשובה. בסופו של דבר הענין הגיע

ליועץ המשפטי לממשלה, על פי דרישתנו. מפני שההסכם בין הממשלה לבין

תברח בזק נעשה בלי ידיעתנו, הייתי אומר מאחורי גבנו, כאשר בתוך

ההסכם יש סעיף סבו כתיב שרשות השידור תשלם את המחיר שייקבע על ידי

חברת בזק כמחיר העלות הכוללת. זה אומר לזהם יכולים להכנים לחשבונות

שהם קולחים לנו גם את ההוצאה על כלבי השמירה על האנטנות ביבנה,

וגם אח האור האולטרה-סגול המאיר את הצמחים בלשכתו של המנכ"ל, ואינני

מדבר כבר על צי הרכב שלהם ועל הבזבוזים האחרים שיש שם. כל זה נחשב

כמחיר עלות כוללת, ואת כל זה מכניסים לחשבון משלמי האגרה של

הטלוויזיה והרדיו במכוניות. אלה הם דברים אבסורדים.

קודם כל מבחינה משפטיה איננו מכירים בהסכם שנעליה בין האוצר

לבין חברת בזק על חשבוננו ובלי קיהיינו שותפים לו. (פי ברון ; מה אמר

ההסכם לגביכם?) אותנו לא שאלו כלל- כללו בהסכם סעיף ה ומר שרקיות

השידור תשלם לבזק אה המחיר שבזק תקבע כעלות הכוללת. שאלתי שאלה

אנחנו שילמנו במשר שנים 4 מיליון דולר לקינה. לא הוספנו

משדרים. לא קיבלנו מבזק שירוחים נוספים- אבל כיוון שלא שותפנו במשא

ומתן בין האוצר לבין חברה בזק, היה להם קל מאד לפתור את הבעיה בלי

לשאול אותנו, הם הגישו לנו את החשבון בלי לשאול אותנו, אבל בהסכם

הזה לא כהוב מנין נקח את הכסף לשלם זאת"

חי רמון;

הס טוענים שבמשך כל השנים הם היו מקבלים השלמה מעבר ל-4 מיליון

דולר ממשרד האוצר. אהם יודעים על כר?

אנחנו מכירים את הטענה רזו,

חי רמון ; זה נכון?

אי פורת;

אינני יודע אם האוצר השלים להם את הסכום או לא.

נשאל את נציג האוצר.

לא אוכל לענוה על השאלה במשפט אחד. אם יורשיה אוכל אחר כך

להתייחס לשאלה. זוהי שאלה מורכבת.

הסכמנו למינוי בורר. הבורר הוא פרופ' שפר. כאשר חברת בזק

שמעה שיש בורר, היא העלתה עור פעם אח המחיר. זה ברור. בורר הרי נוסה

ללכח עד אמצע הדרך, אז ילל להגדיל אח הבסיס. הודענו הקבוע ליועץ המשפטי

לממשלה שבגלל חוסר הרצינות במקא ומתן איננו מסכימים לבורר אם הבסיס

לבוררוח הוא החשבון החדקל שהם הגישו. החשבון החדש הוא 18.5 מיליון

דולר לשנה במקוס 8 מיליון דולר שהם חבעו ובמקום 4 מיליון שאנחנו

משלמים, ובמקום 9 מיליון שהם חבעו לפני ארבעה חדשים.

אל ר לפיתוח, כבר רכשנו כמה אביזרים טכניים חדשים. בקיבוע שעבר

הילטנו לקנות ברבע מיליון דולר מכונה הקרנה של סרטי קולנוע. התמונה

החדשה תשפר אח איכוח החמונה. המגמה שלנו בלינה הקרובה לעבור להפקות

וידיאו כפי שזה קיים בעולם. זה מוזיל את ההפקה ומשפר את האיכות טלה.

החמונה שנראית על המסך היא שונה לגמרי. אני מקווה שנצליח לעשות זאת.

עד כאן באופן כללי על התקציב.

היו"ר י' ארידור;

רשות הדיבור למשנה ליו"ר הוועד המנהל"

די אדמון;

בתוקף תפקידי כיו"ר ועדח הכספים הציבורית של רשות השידור

השתתפתי בדיון כאן כאשר התברר לנו שאנחנו נכנסים לגרעון רציני

ויש אפשרות שאכן חלק מהעובדים לא יקבלו את משכורותיהם. ישבנו עם

ההנהלה אשר הביאה בפנינו מדי פעם תכניות כיצד להתגבר על הבעיה.

נפגקלנו גס עם אנשי האוצר וביקשנו שיסייעו לנו לפחות לעבור את

התקופה הקשה כדי למנוע מצב שבו כל העסק יקרוס, כפי שאמר המנכ"ל.

האוצר הלווה לנו אה הרכום של 5 מיליון דולר. החזרנו את הוזוב הזה

לאוצר ומאז רשות השידור איננה מקבלת תוספת תקציב ממשלחי כפי

שזה כאשר רשות השידור החלה לפעול. משנה לשנה ירדה השתתפוח הממשלה

בתקציב הרשוח, ובסופו של דבר בשנתיים האחרונות הממשלה איננה משתתפת

בתקציב.

יי כהן;

בכמה אחוזים עלתה האגרה השנה בהשוואה לשנה שעברה?

בשקלים היא עלתה ב-127%.

יי כהן;

זה קצת יותר מאשר עליית המדד בתקופה מאפריל עד אפריל.

מייד תקבל נתונים מדוייקים.

אנחנו מקפידים מאד על ביצוע התקציב השוטף. אנחנו יושבים

אחת לחדשייס ומקבלים מההנהלה דיווח שוטף על ביצוע התקציב, מעירים

את ההערות ומקבלים תשובות.גם אתמול ישבה ועדת הכספים של רשות השידור

וקיבלה דו"ח כמעט סופי על ביצוע התקציב בשנה שעברה. אני מרשה לעצמי

לומר שנתנו מחמאות להנהלת רשות הילידור ולמר צנגן שהוא ראש אגף



די אדמון

הכספים על העבודה המסורה ועל הביגוע של כל ההחלטות שנתקבלו לפני

שנה בצורה מסודרת ויעילה. אנחנו ערים לכך שכתוצאה מהעמקת הגביה

הגענו לעודף הכנסות על הוצאות. בשנה שעברה הגשנו תקציב של 53 מיליון

דולר, והגביה עלתה על הציפיות, נקפיד שהעודפיס יושקעו בצורה נכונה

בציוד. אחרי למעלה מעשרים קונה רוב הציור של רשות השידור הוא מאד

מיושן. אנחנו מקווים להגיע לעודף יותר גדול בתקציב. אין לנו ברגע

נתונים מדוייקיס. כפי ששמעתם, הנהלת רשות הללידור מנהלת משא ומתן

עם משרד האוצר כדי שישלם לנו חלק מהריבית המגיעה לנו על הכספים שהיו

מופקרים באוצר במשר תקופה ארוכה. אני מקווה שהעורפים האלה יאפשרו

לנו לשפר את הציוד ולמנוע את התקלות שנגרמות בעיקר שהציוד הוא מיושן.

לאחר שסיכמנו על הפרוצידורה והדיון היום הוא דיון התחלתי,

אני מציע שהחברים יקצרו בדבריהם בהתתשב בעובדה שיהיה ריון מלא

בוועדת הכספים בתקציב רשות השידור לאחר שהוא יחזור אלינו מוועדת

המשנה.

ר" ארמון;

אני מבקש לתקן את הנתון שמסרנו. האגרה בשקלים עלתה ב-137%

בתקופה מינואר עד ינואר, כאשר המדד עלה באותה תקופה ב-150%.

אי ויינשטיין;

אני קצת חצוי לגבי עמדתו של היועץ המשפטי על הנוהל של דיוני

הוועדה בתקציב. היירי רוצה שהרשות בתוך עצמה תהיה עצמאית לחלוטין

ולא תהיה תלויה בגורמים שמחוצה לה כמובן עד גבול מסוים. היועץ המשפטי

נתן לוועדה חבל להיתלות ב.ו כדי להיכנס לנושאים של תקציב רשות השידור

מעבר למה שהיה נהוג לחשוב שזוהי הסמכות של הממשלה או של ועדת הכספים

בעבר. ובמצב זה הייתי רוצה שניכנס לאותם נושאים שהוועד המנהל או

מליאת רשות השירור אינם מסוגלים להיכנס אליהם, כי הם אינם בנויים

לכר, בעוד שההנהלה משוועת לסיוע בנושאים אלה ואיננה מקבלת אותו,

אתן דוגמה. אנחנו יודעים שבטלוויזיה יש ציוד שעדכו מיליונים

שמונח כאבן שאין לה הופכים ואיננו מופעל. הפעלת הציוד הזה היתה

חוסכת כסף רב, היתה מאפשרת העברת חדשות במהירות. וזה ענין של שנים.

שמונה שנים). הבעיה הזו קיימת לאורך זמן ולא באה על פתרונה.

ואני כמעט בטוח שלהנהלת רשות השידור היתה מעונינת שוועדת הכספים של

הכנסת תיכנס לענין ותנסה לפתור את הבעיה. הציוד הזה המונח ברשות

השידור ואיננו מופעל הוא כבר מיושן, אבל הוא יותר חדש מהציוד שהם

משתמשים בו כיום. זהו אחד הנושאים שהיינו יכולים לסייע בהם לרשות

השידור.

לפני 9-8 שנים החליטה רשות השידור למנות רואה חשבון כדי לעשות

מאזן. למערכת שיש לה ציוד, מלאי וכדומה, המאזן הוא חיוני. הדיונים

נמשכו לזנה או שנוויים עד שנתקבלה החלטה. נבחר רואה חשבון שאמר כי

הוא יכין מאזן תוך שנה. עד כמה שידוע לי עד היום אין מאזן של הדשות.

י" צנגן;

יש לנו מאזן של רואה חשבון. יש לנו דו"חות כספיים מקובלים.

אני מדבר על מאזן חתום על ידי רואה חשבון שיש בו נתונים על

רכב, ציור, נכסים, פחת וכדומה, ומאזן כזה לא קיים. אני)מבקש לקבל

תשובה ברורה ומוסמכת מה קורה בענין זה בוועדת המשנה.



א ' ויינשטיין

אני חושב שיש לשחרר בעלי מקלטי טלוויזיה בשחור-לבן מהאגרה.

טלוויזיה שחור-לב7 נמצאת היום במוסדות או בבוזי קשישים. הוועדה

צריכה לנקוט יוזמה בענין זה. (ד' אדמון: זוהי היום טלוויזיה שניה

במשפחה).

לא הייתי כאן בעת הדיון על השגרה. לפי חישובים שלא אני ערכתי

הועלתה האגדה מעבר לעליית המדד, וזאת בשל החלוקה התשלומים

בהשוואה לשנה שעברה.

י' צנגן;

הכלכלנית של הוועדה עשתה את החישוב.

קיבלתי נתונים מאיל: מינהל עסקים באוניברסיטה שעשה את החשבון.

אבל אינני נכנס לזה. רשות השידור גובה את האגרה. אבל אם אתם חושבים

להעלות בקינה הבאה את האגרה מעבר לעליית המדד, חשוב שנדע זאת,

כמה הערות על תכנים. אני חושב שהרדיו הוא ברמה גבוהה ביותר. יש

שם רגישות לאיזון. גס בטלוויזיה יש שיפור, אבל יש שם נקודה אחת שהיא

אופיינית. תוך כדי צפיה במהדורת החדשות בטלוויזיה אני יכול להעריך

מיהו העורך ומיהו עורך המשנה של המהדורה. האיזון בחדשות בטלוויזיה

מושג לאורך שבוע או שבועיים, כי העורכים ועורכי המשנה מתחלפים.

לאורך זמן מושג איזון. אבל אם אני יכול להעריך מיהו העורך או עורך

המשנה של המהדודה, משמע בתוך כל מהדורת חדשות אין איזון. אם במהדורת

חדשות באה לידי ביטוי ההשקפה של המערכת זה מעיד על חוסר איזון.

זוהי השקפה בהחלט סובייקטיבית. אלה הן הערכווז שלך, תחושות שלך.

לטעמי ילל ירידה באיכות הסרטים, אבל זה באמת ענין של טעם.

אינני מבין מדוע בגלי צה"ל יש שעה על כלכלה, ובקול ישראל

רק חצי שעה. אני חושב שראוי היה להקדיש זמז בתכנית הזו גם למתרחש

בכלכלת העולם.

אינני אומר שאי אפשר לגעת גפ בתכנית, אבל צריך לפתות להסביר

את הקשר בין זה לבין התקציב.

יי זי אמיר;

המציאות בשנה שעברה היתה עגומה מאד, וחשוב שהשנה רשות השידור

לא תעמוד במצב דומה שבו ועדת הכספים לא הגיעה להחלטה לאשר את

התקציב.

אני שמוז לשמוע שהתקציב שלכם לא רק שהוא מאוזן אלא שיש לכם עודף

הכנסות על הוצאות. סכום של 2 מיליון דולד עודף הכנסה עלהוצאה זהו

בכל זאת הישג מרשים, שאני מברך עליו. אני רק חושב שאם יש לכם עודף

צריך לבדוק ממה הוא נובע, האם הוא לא בא על השבון האיכות. מכל מקום

העובדה שאתס מצליחים לאזן את התקציב ואינם זקוקים לתמיכה ממשלתית

מעוררת מחשבה אס לא כדאי להפוך את רשות השידור למשק סגור ועצמאי.



י' ז' אמיר

כמו כל גורי ציבורי גם אתם חייבים דין וחשבון לציבור, והציבור

שלכם אלה האזרחים המשלמים את האגרה. אני חייב לומר שחורה לי מאד

כמי ילגר רחוק מאד ממרכז הארץ, '-אצלנו איכות הקליטה של לידורי

הטלוויזיה היא כל כך גרועה. ואינכם יכולים להפנות את אנשי הצפון

והנגב לחברת הבזק. האחריות מוטלת עליכם כי אתם גובים את האגרה.

תושבי הצפון והדרום לא רק שאינם נהנים מכל הפעילות התרבותית העניפה

המתקיימת במרכז הארץ, אלא שהם גם אינם מצליחים לקלוט בצורה בהירה

-:ת שידורי הטלוויזיה, מה גם שהטלוויזיה היא חלק נכבד מחיי התרבות

של האנשים האלה-

אני מבקש מכם לעשות הכל כרי לשפר את איכות הקליטה ב אזורים אלה.

אי פורת ;

אתה מדבר על דימונה או על הנגב בכלל? בכל הנגב הקליטה איננה

סובה?

הקליטה השתפרה ברימונה ובירוחם, אכל יקי מקומות שבהם כלל לא

ניתן לראות את שידורי הטלוויזיה.

המנכ"ל אמר שהשיפור במצב הכספי של הרשות נובע בין היתר גם

משחיקת השכר. האם חשבתם מה יקרה אם לא תהיה שחיקה בשכר? האס תצטרכו

לחזור ולבקש תמיכה מהממשלה?

יק- לנו בתקציב רזרבה לכך-

יש לי טענה אליכם. אין לכס זכות ציבורית ומוסרית לנתק

אזורים שלמיס מהטלוויזיה הישראלית. לא יתכן לפטר את הכתב היחידי

לאזור הנגב.

הוא קיבל קביעות בעבורה,

אי פורת!

הוא מעולם לא פוטר. הוא עובד כל הזמן,

ר

יי זי אמיר;

הנגב משתרע על מחצית שטחה של מדינת ישראל. אני מבקש שתקרישו

קצת יותר תשומת לב לאזור הזה שהוא תיוני למדינה כרי שהוא יהיה יותר

אטרקטיבי.

לענין תשדירי הסירות ושירורי החסות שבאים במקום פרסומת, אני

חושב שזוהי המצאה טובה. הם אינם מפריעים לשידוריס. אני מקווה שהבג'ץ

יפסוק לטובתכם.

אני רוצה לשמוע את דעתכם על תחנות טלוויזיה מקומיות. היום

יש שידוריס קלל תחנות פירטיות והענין זה הולך ומתפשט.

יש תכניות בטלוויזיה הערבית שבהחלט ראויות להיות משודרות

בטלוויזיה הכללית,

די ארמון;

הן משודרות באותה הרשת,

אני מבקש לתה תרגום עברי גם לחדשות בערבית.

א' פורח;

טכנית זה בלתי אפשרי,

בשעה 12,00 אנתנו מפסיקים את הדיון בתקציב רשות השידור

ועוברים לסעיף הבא - תקנות הביטוח הלאומי- מי שלא יספיק לדבר

בישיבה הזו על תקציב רשות השידור מוזמן לדבר בוועדת המשנה.

א' פורת;

אני מבקש רשות להערה. קיבלנו על עצמנו אח עצתו הטובה של

היועץ המשפטי לממשלה. הוא כתב בסעיף 2 בסיכום הריון שקיימנו אצלו:

ועדת הכספים מעצם טיבה ותכליתה בבואה לאשר את התקציב צריכה לבדוק

חסכון ויעילות בפעולת הרשות ולא נושאים של תוכן השידורים- אבל

כיוון שאנחנו מכבדים מאד את הוועדה הזו וחבריה, כל הערה, כל ביקורת

קונסטרוקטיבית, אנחנו מוכנים לשמוע. אבל זה לא צריר לבוא במקום

דיון על התקציב,

י" כהן ;

אני רוצה להעיר כמה הערוח קצרות. ג' אני השבתי שעיקר תפקידה

של הוועדה הוא לטפל בנושאים הקשורים לניהול משק הכספים של הרשות,

להתייעלות וכדומה. נושאים אלה הם בתחום אחריותנו או סמכותנו, וגם

בעבר בדיונים שלנו על תקציב רשות השידור התרכזנו בנושאים אלה.

ואם לרלייוה השידור נראתה ההתנגדות לללנו לאשר או: התקציב כמעשה קנטרני

כיוון שהיתה לנו ביקורת על תוכנם של השידורים של הרשות הממלכתית

ובעיקור הטלוויזיה, הם צריכים להבין שלא זו היתה הסיבה. ההתנגדות

הזו היתה בהחלה על רקע הדיווח שקיבלנו וההתרשמות הכוללת של חברי

הוועדה על ניהול משק הכספים של הרשות בכל הנוגע למצבת כוח האדם,

שעות נוספות ובכלל מה שקרה ברשות השידור בפועל.

דומני שהתקרית שקרתה, והיא היתה חמורה, נתנה דחיפה להנהלה

להביא לאותם שינויים שהיא התבקשה לעשות לקראת התקציב לשנת 1986.

בדיעבד סייענו לכם להגיע להתייעלות שאתם רציתם בה, אבל הייתם צריכים

שמישהו יתריע בפניכם ובקני עובדי הדליות על מה שמתרתש בפועל ברשות.

לכן הסיכום שהתקבל על דעת היועץ המשפטי יש בו הכבדה, אם כי

יש בו גם פתרון לשאלה איך מתמודדים עם תקציב שלא אושר בזמנו. נאמר

בו שאם אנחנו מציעים לשנות סעיפים אלה או אחרים בתקציב, עליכם

לקחת חזרה את התקציב, לדון בו במוסדות שלכם, ולהחזיר לנו תקציב

מתוקן הכולל את כל הל-ינוייס. לכך התכוונו, והיום מציעים לנו את

הדרך הזו. יחד עם זה נראה לי שהדרך הקצרה, אם אפשר להגיע אליה,

היא יותר רצויה. הדרך הקצרה היא שאם אנחנו מקיימים בירור משותף

יחד אתכם עיי התקציב, ותוך שכנוע הדדי והבנה אנחנו מגיעים למסקנות

מסוימות, היינו יכולים על דעתכם ובהסכמתכם לאייר תקציב מתוקן, ולא

להחזיר אותו שוב לוועד המנהל, לממשלה וחוזר חלילה.

זה לא מתאפשר על כי החוק. (י' כהן; אם זה נעשה בהסכמה).

זה לא מתאפשר גם בהסכמה.

הדרך הזו, אם נרצה ללכת בה, תהיה רק במקרים חריגים, כאשר

בועדה תריה אי שביעות רצון כללית מן התקציב כפי קריה בעבר, ואני

מיו ו ה שזה לא יקרה בעתיד.

הערה שניה. אני מצפה שהיועצת הכלכלית ילל הוועדה תעשה ניתוח

השוואתי של סעיפי המשנה בתקציב 1986 לעומת תקציב 1985, כפי שנעשה

בעבר. תיע ה ה7וואה כזו לגבי העלאה האגרה, מצבת כוח האדם, שעות

נוספות וכן לגבי סעיפים נוספים בתקציב. אני מקווה שוועדת המשנה

תקבל את הניתוח הזה ותחזיר לנו אח התקציב עם כל הממצאים שהוכנו

על ידי היועצת הכלכלית שלנו.

והערה אחרונה. החומר שקיבלנו בהחלט מראה שיפור ניכר בתחום

הכלכלי והניהולי של הרשות. כפי שאמרנו לכם הרבה מלים קשות כן

מותר לנו היום לומר לכם מלה סובה. כמובן שנחזור לדיון כאשר ועדת

המשנה תביא בפנינו אח התקציב.

הייתי רוצה לדון בתקציב המדינה כפי שאנחנו דנים בתקציב הרשות

ולקיים על כל נתח בתקציב דיון במליאת הוועדה, אחר כך בוועדת המשנה

וישוב במליאת הוועדה. אבל כולנו יודעים איך אנחנו דנים בתקציב של

מיליארדי דולדים שמנוהל לא אגיד שיותר רע מאשר ברשות השידור אבל

לפחות כמו ברשות השידור.

האמת שהדיון על תקציב רשות השידור במועד הזה מתקיים בגלל

סיבות היסטוריות. אנחנו דנים בתקציב עכשיו אחרי אישור תקציב המדינה-

כיוון שבעבר השתתפה המדינה מתקציבה בתקציב רשות השידור, אי אפשר היה

לדון בתקציב רשות השידור לפני שאושר תקציב המדינה. היום כאשר השתתפות

המדינה ירדה והגיעה לאפם, אין סיבה לא להביא את תקציב רשות השידור

ייחד עם תקציב המדינה,

א' קרשנר;

אבל התקציב איננו מאושר על ידי הממשלה.

פנינו לממשלה עוד בחודש פברואר.

צריו לומר לשר הממונה שכללם שהוא מביא את כל תקציב משרד החינוך

והתרבות כולל הסעיפים הנלווים לו, כולל תקציב המועצה להשכלה גבוהה,

כך הוא צריך להביא גם את תקציב רשות הלרידור. ואז יתברר שאין לנו

זמן לדון בכך.

כל הדיון בתקציב רשות השידור, לצערי - ואיננו מסתירים זאת - הוא

דיון פוליטי מובהק שבו יש לכל אחד מאתנו הזדמנות לעילות חשבון עם

י-שות השידור, ואנחנו עוללים זאת. אני מבקש מאד מהחברים לצמצם את

הדיון לבדילה קול החסכון והיעילות ברשות, ולא כיי שעשה חבר הכנסת

ארידור שאמנם לא הסכים לאייר את התקציב בגלל סיבות של יעילות אבל

הזכיר גם את העובדה שאת האירוע של ועידת תנועת החרות שידרו בשעה

מאוחרת או בדומה לזה.

וו

זה קשור למדיניות. מותר לוועדת הכספים בדיון על תקציב

להתי יחס למדיניות.

בדיון על תקציב רילות השידור איננו עוסקים במדיניות גם בגלל

החוק וגם כיוון שיל" ועדה אחרת בכנסת שמופקדת על כך על פי תפקידה



ח' רמון

וסמכויותיה. ועדת החינוך והתרבות היא האחראית על וזוכן השידורים

ועל הפיקוח. זה לא תפקידנו. איננו אוהביפ שוועדות אחרות של הכנסת

עוסקות בנושאים שהם בתחום טיפולנו. הבה לא ננהג גס אנו כך.

אני פונה לחברים שישתתפו בוועדת המשנה לקיים דיון עניני

ולא דיון על תכנים, כי אם הדיון יהיה על תוכן השידודים ייראו לכל

אחד מאתנו יש שאיפות להשפיע על תוכנס של שידודי הטלוויזיה. הדרך

הזו פתוחה בפנינו. אני מניח שיכל אחד מוזבדי מליאת רשות הללידוד או

הוועד המנהל יהיה מוכן להתחלף אתנו בתפקידיס, אני מציע שנשאיד להם

לנהל אח הענינים בהתאם לחוק.

אם אנחנו רוצים לשמור על עצמאותה של רקות השידור, איננו יכולים

באמצעות התקציב לקבוע אח אופי השידוריס, כי אז מחר יהיה רוב בוועדה

והשידורים ייראו כך, ומחרתיים יהיה רוב אחר והשידורים ייראו אחרת.

לרעתי אין לנו דרך אחרת אלא לסמוך על חוק רשות השידור ועל הפיקוח

הציבורי על הרשוח. הכנסת אישרה חוק ודאגה לפיקוח ציבורי. אם הפיקוח

איננו נראה לנו, נחליף את האנשים; אם החוק איננו סוב, בכוחנו לשנות

את החוק. אבל אל נעליה זאח דרך התקציב, שאם לא כן אם לבנו יהיה גס

ברשוח השידור שאיננה משדרת מה שאנחנו רוצים, לא נאשר לה תקציב.

לא כך הייתי רוצה שננהג. אני|יודע שאף פעם אי אפשר להיוח מרוצים

מהטלוויזיה כאשר היא משדרת שלוש או ארבע שעות ביום. תיאורטית יכול

לבוא לכאן חבר כנסת דחי ולשבש את הליכי אישור התקציב כיוון שהטלוויזיה

שידרח בשידור חי בשבת משחק כדורגל.

זוהי בקשתי מוועדת המשנה לקיים דיון עניני על תקציב רשות

השידור.

אני מבקש רשות להצעה לסדר.

היו"ר י' ארידוד t

אין עכשיו הצעות לסדר. אחרון המדברים הוא חבר הכנסת שפט

במסגרת של שתי דקות- כן רשומים לדיון חברי הוועדה בר-און, סולודר,

עמר, צבן ושליטא. כולם מוזמניס לישיבת ועדת המשנה.

מי בר-און;

רציתי לשאול כמה שאלות לאינפורמציה.

אפשר לקיים ישיבה נוספת לדיון בתקציב.

לא תהיה עוד ישיבה של מליאת הוועדה בנושא לפני תום דיוניה

של ועדת המשנה לתקציב רקוח השידור. קבעתי שהדיון יימשך עד שעה 12.00.

ביקשתי מהחברים לקצר כדי לאפשר ליותר חברים לומר את דברם. לא ייגרע

דבר אם אותם דברים ייאמרו בוועדת המדינה-

ג' שפס;

השתתפתי בדיון על תקציב הרשות והתנגדתי לאישורו לא מהסיבות

שהעלה חבר הכנסת רמון. באותה ישיבה שיבחתי את הוועד המנהל ואח ההנהלה

על כל מה שעשו בתחום התקציב. אמרתי זאת בפעם הקודמת ואני חוזר על כך

עכשיו, כי אני חושב שהם עשו מאמץ בתנאים לא קלים והגיעו להישגים.

כמה הערות ושאלות על התקציב. את התשובות נשמע בוועדת המשנה.

אני מבקש לשמוע מה נעשה בתחום הגביה, שיטות הגביה, הוצאות הגביה

וכדומה.



ג' שפט

בליין חברת בזק, אינני יודע מי צודק. לא שמעתי את הצד השני.

יכול להיות שנברר אח השאלה בוועדה המשנה.

והיה אם יתברר שרשות השידוה איננה צודקת בטענתה, ילל כאן הוצאה

תקציבית עצומה שלא הובאה בחשבון בכל החישובים שלכם. האס אתם מוכנים

לכך?

הוא הדין הבגיץ בענין תשדירי שירות ושידורי חסות בטלוויזיה,

אם הבגיץ יפסוק נגד רשות השידור, יש לכם בעיה איך לכסות 7% מהתקציב.

התשובה לכך יכולה להיות שינוי החוק או שידוד מערכות תקציבי.

אני מציע למכור את הציוד שמונח כבר קימונה שנים במחסני הרשות

ואיננו מופעל. אם הציוד הזה לא יופעל ממש בימים הקרובים, לפי מה

ששמעתי, הוא יתיישן תוך ללנה או שנתיים.

היו"ר יי ארידור;

נקבע. מועד לישיבה סל ועדת המשנה ונזמין את אנשי רשות השידור

להשתתף בה. תודה רבה לכם.

צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי כיסוח)

תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים ליל מס מקביל)

תקנות לימוד חובה (שיעורים מופחתים של היטל חינוך על יסודי)

היו "ר יי ארידור;

אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר היום - תקנות הביטוח הלאומי

על שיעורים מופחתים של דמי ביטוח.

אני מבקש רשות להערה מוקדמת לפני פתיחת הריון.

התקנות המובאות לאישור הוועדה הן חלק משינויים במערך הגביה

של המוסד לביטוח לאומי. החלק העיקרי של השינויים נדון בוועדת

העבודה והרווחה. ועדת העבודה אמרה לאנשי הביטוח הלאומי: תלכו קודם

לוועדת הכספים ותסכמו את הנושא ואחר כך תוזזרו אלינו. אני חושב

שאין אפשרות לדון בחלק מהמכלול בלי לדאות את המכלול כולו-

לכן אני מציע שתקום ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת העבודה

והרווחה. ריברהי על כך עם יו"ר ועדת העבודה והרוותה ואינני חושב

שהיא תתנגד לכך. אם ניכנם לדיון לגופו של ענין אתנגד לאשר את התקנות

כל עוד לא אדאה את החוק עם השינויים שמבקשים להכניס בו. אני סבור

שבדרך זו נוכל לרול בנוללא. הוועדה המשותפח תפעל מכוח סמכותן של

שתי הוועדות, היא תשמע משלחות, תשמע את אנשי הביטוח הלאומי, תקיים

דיונים ותגיע למסקנות.

הסמכות לפי החוק לאשר את התקנות המובאות אלינו היום היא

הסמכות של ועדת הכספים. מה שיוחלט לגבי ועדה משותפת לא יוכל כשהוא

לעצמו לגרוע מהסמכות של ועדת הכספים.

הסמכות לטפל בתיקון מסי 63 לחוק נתונה כרגע הן מכוח התקנון והן

מכוח העברה מהמליאה לוועדת העבודה והרווחה. אפשר לבקש שהטיפול בחוק

יועבר מוועדת העבודה והדווחה בלבד לוועדה משותפת. זה הולך דדך

ועדת הכנסת למליאת הכנסת.



א דמביץ

יש דבר נוסף שיכול להיות שיניח את דעת כולם והוא הסדרת ישיבה

משותפת של שתי הוועדות יחד. על ידי כך מגיעים לסיכום או הסכמה על הקו

הכללי "-יינקט. ואז ועל-ה אחת עושה בהתאם לסיכום, והוועדה השניה עושה

בהתאם לסיכום, והדברים מתיישרים.

בכל אופן מה שלא יוחלט המינימום שצריך לזכור הוא שהסמכות בחוק

לספל בצוויס אלה היא של ועדת הכספים בלבד-

זה לא סותר את מה שאמרתי-

נתתי תזכורת.

אני מציע שתקום ועדה משותפת כדי ללמוד את הענין. בכל אופן היא

תעשה את החריש הראשון.

הבעיה מאד מורכבת ומסובכת. בי לב זה אינני מציע שנלך לוועדה

משותפת.

האם כאן נתליט על הקלות ושם יוחלט על החמרוח?

ועדת העבודר והרוותה מתלבטת מאד מפני שפעם ראשונה היא אמורה

להחליט על חוק שתהיה בו אליליה בולטת בין מפרנסים. לכן היא נמנעת

מקבלת החלטות. אס נקבל החלטה שלא ניצור אפליה בין מפרנסים - -

(חי רמון זה כבר חלק מהדיון)" תהיה בעיה מי יעמוד בראש הוועדה,

יו"ד ועדת העבודה והדווחה כי הנושא הוא ביטוח לאומי,

עי סולודר;

אני מוכנה לשמוע את דעתם של נציגי הביטוח הלאומי ושל היועץ

המשפטי של ועדת העבודה והרווחה כרגע כללי לדיון בנושא. יחד עם זה

אוי מצטרפת לדעתו של חבר הכנסת רמון, כי מובאות בפנינו תקנות שאי

אפקיר לדון בהן בלי לראות את החוק. אם אנחנו הולכים לוועדה משווזפת

אין זה פוגע בסמכות של הוועדה שלנו לאשר אה התקנות, כשם שזה לא

פוגע בסמכותה של ועדת העבודה והרווחה להביא את החוק לקריאה שניה

וקריאה שלישית. הבעיה היא שאי אפשר לדון בתקנות במנותק מן החוק,

אני מציע שנשמע את ההסברים לתקנות ונקיים סיבוב של שאלות

בלבד. בסוף הישיבה נוכל לאשר את ההצעה של חבר הכנסת דמון,

היו ר יי ארידוד;

אני מבין לליל- הסכמה שלפחות נפתח את הדיון ונראה איר הוא

יתפתח, בלי להחליט עדיין על ההצעה של חבר הכנסת רמון,

נשמע תחילה את אנשי הביטוח הלאומי-

בשונה מהפעם הקודמת קיבה הנחנו בפני הוועדה את הצווים לאישור

מחוך הנחה שהחוק יאושר, הפעם ההצעות לשיעורים המופחתים באות למעשה

לתת הקלה למשך שלושה חרשים,

הוראות החוק המחייבות את המוסד להתחיל לגבות מהמבוטחים הלא

שכירים את רמי הביטוח ממלוא הכנסתם מטילות נטל כבר על בעלי ההכנסות

הנמוכות מבין העוברים העצמאים. אי לכך הציע המוסר תיקון לחוק, תיקון

מסי 63, שנדון בכנסת בקריאה ראשונה והועבר לווערת העכורה והרווחה,

כיוון שדיוני וערת העבורה מתמשכים וטרם נסתיימו, והמוסר חייב להתחיל

בו;ליכי גביה מהמבוטחים האלה, אנחנו מציעים כרגע על רעת האוצר לתקופה

של שלושה חרשים להמשיך בגביה לפי הכללים הקבועים בחוק הקיים, זאת

אומרה לפי תקרה של שלוש פעמים השכר הממוצע במשק, תוך מתן הקלה מסוימת

על ירי הפחתה השיעורים, הפחתה שהשפעתה תהיה בעיקר על בעלי ההכנסות

הנמוכות, וכך במעבר לגביה ל-ל מאה אחוז מההכנסה הס לא ייפגעו.

וזה בהנחה ל-החוק יעבור,

בלי קשר לכך, אלא כרי לאפשר לנו להתחיל בהליכי גביה- שאם לא

כן כל פתיחה של הליכי גביה במוסר פירושה הטלת נמל כבר על בעלי ההכנסווז

הנמוכות כתוצאה מהמעבר לגביה ממלוא ההכנסה,

גביה ממאה אחוז של ההכנסה היא לפי חוק שאושר?

גבי ר' רטוביץ;

לפי תיקון 54 לחוק שאושר לפני שנה חובה להתחיל בגביה של רמי

ביטוח מילוא ההכנסה של מבוטח עצמאי" (י' צבן; אבל עשיתם מדרגה),

עשינו מדרגה של 80% והשנה אנחנו צריכים לגבות ממלוא ההכנסה,

מדוע זה סוגי בבעלי הכנסה נמוכה?

גבי ר' רטוביץ;

אתן רוגמה, מבוטח שהכנסתו היא 2000 שקל, אם הוא שילם דמי

ביטוח על 80% מהכנסתו, הוא לשילם בשנה שעברה על הכנסה של 1600 שקל,

במעבר ל-100% הוא יצטרך ישלם השנה על מצוא הכנסתו, מבוטח שהכנסתו

4000 שקלים, בשנה שעברה הוא שילם רמי ביטוח על 80% מהכנסתו לפי

תקרה של 2400 שקל. ממילא הוא שילם דמי ביטוח על חלק מהכנסתו, השנה

במעבד למאה אחוז, לא נגבה ממנו דמי ביטוח על מלוא הכנסתו של

4000 שקל, ולכן המעבר הזה למאה אחוז ישאיר אותו על)אותה רמה של

גביה שהיתה בשנה שעברה, זה אומר שאה ההפרש ישלם בעל הכנסה שהיתה

פחות מהמקסימום.

אלה אינם בעלי הכנסות נמוכות. השאלה מרוע לא עשיתם משהו

שבאמת נוגע לבעלי הכנסות נמוכות,

גב' ר' רטוביץ;

במעבר למאה אחוז בעלי ההכנסות הנמוכות הם הנפגעים,

חי דמון 1

כל אלה שהכנסתם היא פי שלוש מהשכר הממוצע במשק ומטה,

נשמע עכשיו את נציג ארגון העצמאים לה"ב, מר בוקשפן.

בפתח דברי רצוני לומר שאנחנו מחייבים את השיעורים המופחתים

ומבקשים מהוועדה לאשר אותם, שאם לא כן במעבר מ-80% ל-100% בעלי

ההכנסות מבין העצמאיים ייפגעו מאד.

עו"ד רטובי- נתנה דוגמה של עצמאי שהכנסתו 2000 שוקל. אני

רוצה לתת דוגמה של עצמאי שהכנסתו היא 600 שקל. אם לא יאושרו השיעורים

המופחתים אותו עצמאי שהכנסתו 600 שקל ישלם 120 שקל לביטוח לאומי,

אנו סבורים שצריך להוריר אח השיעורים עור יותר, כי גם השיעורים

המופחתים המוצעים הם עדיין גבוהים למרי-

צריך לזכור שיש הברל בין שכיר לבין עצמאי. שכיר ששכרו 600 שקל,

המעביד משלם עבורו 15%, כלומר 90 שקל, בעור שהשכיר עצמו משלם רק

30 שקל. העצמאי משלם את מלוא ה 20% לביטוח הלאומי.

בנושא ילל השיעורים המופחתים אנחנו פועלים בעצה אחוז עם הביטוח

הלאומי. גם אנתנו חושבים שצריר לאשר את השיעורים המופחתים עור היום,

כי כל רחיה תחייב הצמדות על הסכומים שייגבו בעוד חודש או שלושה

הדילים ער שהוועדה תסיים את דיוניה. אנחנו מבקשים מהוועדה שלא תדחה

את אישור התקנות עד שיאושר התיקון בחוק אלא תאשר את התקנוה עוד

היום.

ח' רמון ;

ההצעה היא לעשות הכל יחר.

הסחת השיעורים היא חיונית ביותר ואנחנו תומכים בה.

אני מבקש להעלות עור נקודה שקשורה לדרישות שלנו בענין תקרת

ההכנסה לגביית רמי כיסוח, הבעיה היא שהחישוב של הביטוח הלאומי לגבי

עצמאים נעלה באופן שונה מהחישוב לגבי השכיריס, אם נחזור לרוגמה של

השכיר שלזכרו 600 שקל, הרי המעביר משלם עבורו 90 שקל ומפחית משכרו

30 שקל. העלות שלו למעביד היא כבר 720 שקל, גם הזכויות הסוציאליות

שהמעביר מפריש עבור העובד השכר, לא מובאות בחשבון ההכנסה שממנה גובים

דמי ביסוח לאומי. לדעתנו, עצמאי שהוא מקביל לשכיר שששכרו 600 שקל,

הביטוח הלאומי גובה ממנו ידמי בימות לאומי על הכנסה של 800 שקל, כלומר

הוא גובה ממנו 160 שקל.

מס הכנסה מגריר את ההכנסה החייבת במס בצורה שונה מההגדרה

של הביטוח הלאומי לגבי הכנסה שעליה חייב העצמאי לשלם דמי ביטוח

לאומי. לפי הגדרה זו גובים מהעצמאי 20%-30% נוספים בשל צורת החישוב

הזו.

אם תוקם ועדה שתדון בכל השאלה של ההכנסה שעליה גובים דמי

ביטוח לאומי נביא בפניה את כל השגותינו, אבל כיום כאשר הנושא שעל

הפרק הוא שיעורים מופחתים של רמי ביטוח, אנחנו מבקשים את הווערה

לאשר היום את התקנות כדי שהמוסד לביטוח לאומי יוכל להוציא את הפנקסים

בזמן ולגבות את דמי הביטוח מהעצמאים בשיעורים המופחתים.

ילל לנו בעיה ליל לוח זמנים. חדשיים חלפו מתחילת ללכת הכספים

196 ולא גבינו את התשלומים מהעצמאיים ב-10 במאי בגלל העיכוב באישור

תיקון מסי 63 לחוק. אם לא נקבל החלטה היום יידחה גס התשלום שיל

10 ביוני. המשמעות היא דחיה בקבלת הכנסה של 40 מיליון דולר, כאשר

'''25 מהסכום הזה, כלומר 10 מיליון דולר הס עבוד קופות החולים.

א" קרשנר;

הפניה החדשה של הביטוח הלאומי הגיעה לוועדה אתמול.

תיקון 63 יש בו שני מרכיבים עיקריים: האחד - העלאת התקרה

לגבייה דמי ביטוח מ-3 ל-4 פעמים השכד הממוצע; והייני - הגדלה הלליעורים

המופחתים לאוכלוסייה העצמאיים בעלת ההכנסה הנמוכה והבינונית.

ההצעה הכוללת שלנו נבעה מכך שבשנת הכספים 1986 אנחנו אמורים

לגבות דמי ביסוח מ-100% ההכנסה החייבת במקום /80. המשמעות קול המעבר

הזה הוא גידול ריאלי של 25% במקדמות, ופירוש הדבר תוספת הכנסה נטו,

לאחר קיזוז יחסי של הגימלאות, של 23 מיליון דולר. אבל הסתבר לנו

במוסד שכל 23 מיליון הדולר יבואו מבעלי הכנסות בינוניות ונמוכות,

כי אדם שהכנסתו עולה על התקרה ימשיך לשלם אותן מקדמות בעדכן הריאלי.

אדם שצריך לשלם 100 שקל לביטוח הלאומי ישלם 125, ומי ליצריו לשלם

200 סקל ישלם 250. לעומת זאת אדם ליצריו לשלם 500 שקל ימשיו לשלם

את אותו הסכוס בערכו הריאלי.

הבה נגדיל את התקדה לתשלום דמי ביטוח

מ-3 ל-4 פעמים השכר הממוצע ונגבה תוספת הכנסה מעצמאיים שהכנסתם

גבוהה. תוספת ההכנסה למוסד בשל העלאת התקרה תתבטא ב-13 מיליון דולר

נטו. את הסכוכ הזה נתן במסגרת השיעורים המופחתים לבעלי ההכנסות

הנמוכות.

היו"ר יי ארידור;

המעבר מ-80% ל-100% היה מלווה בהורדת השיעורים?

לא). הגביה של דמי ביטוח מ-80% מההכנסה נקבעה בחוק

המקורי?

בשנת 1984 עבר הביטוח הלאומי לגביה על פי ההכנסות של השנה

השוטפת. עד אותה לינה הוא גבה מההכנסה של השנה הקודמת. את המעבר

הזה עשינו בשלבים. אמרנו שבשנה הראשונה ישלמו דמי ביטוח על 75%

מההכנסה, בשנה השניה - מ-80%, ועכשיו זוהי השנה השלישית שבה צריו

לעבור ל-100%.

טענת האוצר היא ש-23 מיליון דולר הכנסה זהו סכום נטו שהעצמאיים

התחייבו עליו כתוצאה מהמעבר ל-100%. בנוסף לכו הציע האוצר שנגבה

מאותם עצמאים שהכנסתם החדשית גבוהה מ-3 פעמים השכר הממוצע ועד 4 פעמים

השכד הממוצע 13 מיליון דולד נטו, ואת כל הסכוס הזה נחזיר בדרך של

שיעורים מופחתים, וזוהי ההצעה המובאת|בפניכס.

החוק נדון בוועדת העבודה והרווחה והדיון בו לא נסתיים עד היום.

מבחינת לוח הזמנים הגענו לנקודה הקריטית מבחינת משלוח הפנקסים לתשלום.



י' דיין

לכן אנתנו מציעים, במנותק ממה שנאמר בחוק, לאפשר לנו להוציא פנקסים

לתשלום אחד?) לשני תשלומים בלבד;

ב-10 ביוני וב-10 ביולי- בוועדה המשותפת שאתם מציעים להקים נוכל

לדון בהצעה הכוללת.

בכוונה לא התייחסתי היום לסוגיה הכוללת שאנ?3יי הביטווז הלאומי

הת ייחסו אל יה .

היו"ר י' ארידור;

תישמר לך הזכות להתייחס לסוגיה הכוללת אם הוועדה תדון בה.

חי רמון;

נאפשר לכם להופיע בפני הוועדה המשותפת.

אני מודה לאנשי המשלחת.

לפני שאנחנו עוברים לדיון על התקנות, הערה לנציג הביטוח הלאומי.

שי בריצמן!

אוי מבקש להפנות את תשומת לב חברי הוועדה לעובדה אחוז- לפי המצב

החוקי ללא השיעוריס המופחתים יכול המוסד לביטוח לאומי להוציא פנקסים

לתשלום דמי ביטוח על 100% מההכנסה, כאשר הנגזל יוטל על בעלי ההכנסות

הנמוכות. אין בעיה לעשות זאת מבחינת החוק. אנחנו מבקשים שיינתן לנו

אישור להוציא פנקסים לתשלום בצורה הוגנת ובלי להביא למרי אזרחי.

אי ויינשטיין;

אני מבקש להסביר את הרקע קול הבעיה שהיא מאד מורכבת. לבי לאנשי

המוסד לביטוח לאומי שנאלצים להתרוצץ שבועות בין הוועדות. חודש אהד

הם לא גבו את המקדמות וגרמו לאובדן הכנסות.

הבעיה היא שהמוסד לביטוח לאומי חייב על פי החוק לגבות דמי

ביטוח על '100 מההכנסה החייבת, אבל המוסד לא היה רוצה לעשות כן

בלי להפחית את השיעור כי הדבר מחייב אותו לגבות מבעלי ההכנסות

הנמוכות סכומים יותר גדולים. מהי הדרך הנראית לי הגיונית במקרה

זה? אם אינני רוצה להטיל את הנטל על בעלי ההכנסות הנמוכות,אטיל

אותו על כלל המפרנסים בעלי ההכנסות הגבוהות, ואמנת זו היתה התכנית

של המוסד לביטוח לאומי להקל על בעלי ההכנסות הנמוכות ולגבות את התוספת

מבעלי ההכנסות ה גבוהות אבל מכולם, שכידיס ועצמאים גם יחד.

המוסד לביטוח לאומי הציג את התכנית שלו, ההסתדרות נתנה את

הסכמתה לתכנית. זה נאמר גם בוועדת העבודה והרווחה שהתקרה לגבי כל

המפרנסים במדינה תעלה ל-4 פעמים השכר הממוצע. ההסתדרות יודעת יפה

שסכום המגיע ל-4 פעמים השכר הממוצע איננו משתכר לא חבר הוועדה

המרכזת וגס לא קיר או חבר כנסת, אלא שכירים שיש להם מלכודות גבוהות

מאד ובדרך כלל נהנים גם משפע של הטבות. ההסתדרות הסכימה. מי התנגד?

התאחדות התעשיינים, להסתדרות יש שיקול נוסף, היא תקבל בדרך זו

סכומים נוספים מהגביה של מם מקביל, ואינני שולל קייקול כזה.

לאחר דיוניה הציעו שעצמאים בעלי הכנסות גבוהות יסבסדו עצמאים

בעלי המנסות נמוכות, וכך הביאו לכנסת הצעת חוק שיש בה אפליה. נענו

לפניה קלל התאחדות התעשיינים והביאו חוק מפלה.

היור י' ארידור;

העלאת התקדה ל-4 פעמים השכר הממוצע חלה רק על עצמאים?

עד 1984 היתה אפליה לרעת השכירים ששילמו דמי ביסודו לאומי על

הכנסתם השוטפת בעוד שהעצמאים שילמו לפי הכנסתם בשנה הקודמת.

היו"ר יי אריד ור;

אני יזמתי את התיקון שחייב עצמאים בתשלום אמיתי על השנה

השוטפת, אבל הסיבה לכך לא היתה עיוות בחוק ואפליה לטובת העצמאים,

אלא זו היתה אפליה שנבעה מהאינפלציה. זוהי הסיבה שיזמתי את התיקון.

מעולם לא היה עיוות בחוק עצמו. אם לא היתה אינפלציה לא היה משנה

הרבה אם כשלמים לפי השנה השוטפת או השנה הקודמת.

השכיר שילם על 100% מההכנסה והעצמאי על 80%. זו היתה האפליה

עד שנת 1984.

בקנים האוזרונות הובאו חוקים המבטלים אפליה ולא חוקים היוצרים

אפליה.

אם מקבלים את העקרון שעצמאים בעלי הכנסה גבוהה יסבסדו את

העצמאים בעלי הכנסה נמוכה, מחר יחילו את העקרון הזה על תעשיינים,

או על חקלאים ועל סקטורים אחרים. זוהי גישה שאני שולל אווזה מעיקרה.

אני מוכן לאשר היום את התקנות בחנאי שהביטוח הלאומי יאמר שהוא

לוקח חזרה אה הסעיפים בחוק היוצרים אפליה. אם לא - לא יהיו לכם הכנסות,

כי אדרוש התייעצות סיעתית ואעכב את ההליכים בכל דרך אפשרית. לא אוכל

להרשות לכלול בחוק סעיפים הקובעים סבסוד פנימי בין סקטורים במשק.

עם כל הכבוד לידידי חבר הכנסת רמון, אני מציע שנצביע על

התקנות היום ולא נגרות לסחבת,

בחנאי ששר העבודה ואנשי הביטוח הלאומי יצהירו שהם לוקחים

חזרה את הסעיפים האלה ותהיה התחייבות של המוסד שהעלאת התקרה תחול

על כולם, שכירים כעצמאים-

חי רמון;

זה לא ענין של התחייבות, זה ענין של חוק. תצביע נגד החוק.

מי בר-או?;

אני חושב שאיננו יכולים לעכב את אישור התקנות שבאות להקל על

עצמאים שהכנסתם נמוכה- על השאלה היסודית ליל החוק יש ויכוחים. יש רצון

לדון בתוק יחד עם ועדה אחרת. זה לא נוגע לענין שלפנינו שבא לאפשר

לביטוח הלאומי לתקופה סל חדשיים להמשיך בגביה בלי לקפח או לעשות

עוול לאלה שאתה רוצה להגן עליהם. לדעתי צריך לאשר היום את התקנות.

יי צבן;

אני חושב שהפרשה של גביית דמי ביטוח לאומי מעצמאים זוהי אחת

השערוריות הגדולות במדינה - ואני מבחין אבחנה חדה בין עצמאים שהם

באמת בעלי הכנפות נמוכות - ואין להגדיר כל עצמאי שהכנסתו נמוכה מהתקרה

בבעל הכנסה נמוכה - לבין התמונה הכוללת. התמונה הכללית היא שעצמאים

מהווים 16%-17% מהמועסקים. אילו ההכנסה הממוצעת של עצמאי היתה כמו

ההכנסה הממוצעת של שכיר, התקבולים מהעצמאים היו צריכים להיות 16%-17%

מכלל התקבולים. אבל דייר יורם גבאי במחקר שלו מצא שההכנסה הממוצעת

ל-ל עצמאי היא 12 אלף דולר לעומת הכנסה ממוצעת של 7 אלפים דולר לשכיר.

ובכמה הסתכמה הגביה?

לפני כמה שנים הגביה מעצמאים היתה באסה בשיעור של 15, וגם

אז נשבעו טענות שזה לא משקף את התפלגות ההכנסות. והגביה הזו ירדה

עד 5%-6%. היו שנים שהם ניצלו אה האינפלציה בצודה בלחי דגילה.

ומהו היקף הגביה היום?) 11%.

אני דוצה להציע שהשיעורים המופחתים האלה יחולו על בעלי הכנסה

נמוכה באמת.

את המלאבה צדיכה לסייס ועדת העבודה ולא אנתנו.

היו ר יי ארידור;

איננו יכולים להכתיב לוועדת העבודה איך היא המפל בחוק. המליאה

העבירה אר הוזוק לוועדה העבודה והיא אשר צריכה להכיז אותו לקריאה שניה

וקריאה שלישית. זהו תפקידה ואלה הן סמכויותיה. לנו יכולים להיות טענות

לחברים שלנו. אני צריד לסמור על חברינו בוועדת העבודה שיעשו ככל

יכולתם כדי לבטא את ההשקפות הבסיסיות שלנו- אבל איננו יכולים בוועדת

הכספים לנקוט סנקציות נגד ועדה אחרת.

נראה לי איפוא קיאם איננו קושרים את אישור התקנות לדיונים

של ועדת העבודה והרווחה בחוק, אין לנו מנוס אלא לאשר את התקנות.

בכר אני מקבל אה דעתו של חבר הכנסת בר-און.

אני מביא לאישור את הצו ואת התקנות.

אני מציע שהשיעורים המופחתים יחולו על בעלי הכנסה בגובה השכר

הממוצע ומסה.

הצבעה

ההצעה של חבר הכנסת צבן לא נתקבלה

צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים ק-ל דמי ביטוח) - אושר

וזקנות מס מקביל (שיעוריס מופחתים של מס מקביל) - אושר

תקנות לימוד חובה (יליעורים מופחתים ילל היטל חינוך על יסודי) - אושרו

אשר להצעה שיל חבר הכנסת רמון על הקמת ועדה משותפת, אני

מציע שעוד נתייעץ על כך.

חי רמון;

אין דרך רצינית לספל בחוק אלא בדרך הזו לאחר שהדיונים

בוועדת העבודה והרווחה על החוק עלו על שרטון. גס אם הדיון שם יסתיים,

הם יצטרכו לבוא לכאן. אני מציע שתחשבו על כך.

יכול להיות שאתה צודק. הייתי יותר נלהב לענין אם היית מציע

יושב-ראש לוועדה המשותפת שהוא חבר ועדת הכספים.

זה לא ילך. זהו חוק שכל כולו בתחום טיפולה של ועדת העבודה

והרווחה והוא גס הועבר אליה על ידי המליאה,

קיו ר יי אר ידור t

נחשוב על הנושא. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 12.50)



הכספים- משרד המשפטים

ירושלים, ט"ו באדר ב' התשמ"ו

26.3.1986

מס. 4-294

אל מר אליעזר דמביץ, היועץ המשפטי לועדת הכספים, הכנסת

סי- נתן כהן, היעץ המשפטי לרשות השידור

ההליכים לאישור התקציב של רשות השידור

לפי סעיף 32 לחוק רשות השידור, תשכ"ה-1965, תקציב רשות השידור, לאחר

שנקבע ע"י הועד המנהל של רשות השידור ואושר ע"י הממשלה, סובא לאיסור ועדת

הכספיס של הכנסת. אס ועדת הכספיס של הכנסת, לאחר דיון, אינה סוכנה לאשר

את הצעת התקציב כפי שהובאה גפניה, אך מביעה נכונות לאשר את התקציב לאחר

שיוכנסו בו שינויים מסויימים, שיצויינו על ידה, יש צורך בדיון מחודש

כתקציב, לאור הערותיה של ועדת הכספיס. ההליכיס הנדרשיס במקדח זח הס אלה:

ו. הגעת התקציב תוכא מחדש כפני הועד המנהל של רשות השידור כדי שיחליט

בהגעה, בתוקף סמכותו לפי סע' 19(3) לחוק רשות השידור, בהתחשב בהערות של

ועדת הכספיס של הכנסת. בהקשר זה התעוררה שאלה אס הועד המנהל רשאי לאצול

את סמכותו לאחד מחבריו או לועדה המורכבת מחבריו. חוק רשות השידור, הקובע

בסע' 12(ג) כי מליאת רשות השידור רשאית לא1ול מסמכויותיה לועדה מתון

חבריה, אינו מקנה רשות כזאת לועד המנהל, כיון שכן קייס ספק אס הועד המנהל

רשאי לאצול את סמכותו בענין תשוב זה של אישור התקציב. משוס כך, וכן משוס

שמבחינה מעשית אין הבדל גדול בין דיון בועד המנהל לבין דיון בועדה של

הועד המנהל, מן הראוי לקייס את הדיון המחודש בהגעת התקגיב, לאור הערות

ועדת הכספים של הכנסת, בועד המנהל.

2. לפי סעי 19(3) לחוק רשות השידור, יגיש הועד המנהל את התק11ב, לאתר

שדן והחליט בו מחדש, לאישור הממשלה. הממשלה רשאית לדון בתקציב באחת הדרכיס

א. הממשלה רשאית לדון בתקגיב במליאת הממשלה;

ב. הממשלה רשאית להחליט, לפי סעי 27 לחוק יסוד: הממשלה, כי התקגיב

ידון בועדת שדיס, בין ועדה קבועה ובין ועדה שתוקס במיוחד לענין זה;

ג. הממשלה רשאית, לפי סעי 31 לחוק יסוד: הממשלה, לאגול את סמכותה בענין

זה לאחד השריס ואף להסמיך אותו שור לאצול את הסמכות לעובד גיבור.

הממשלה רשאית להחליט על דרך הדיון בתקגיב, לווי אחת משלוש האפשדויות

האמורות, הן לגבי הדיון הראשון בהגעת התקגיב לפני שהיא מועברת לאישור ועדת

הכספיס של הכנסת, והן לגבי הדיון החוזר בהגעת התקגיב, לאחר שועדת הכספים

העירה הערותיה להגעת התקציב והועד המנהל דן מחדש בהגעה לאור הערות אלה.

בברכה,

יצחק זמיד

היועץ המשפטי לממשלה

מזכיר הממשלה היועץ המשפטי לממשלה

היועין המשפטי למשרד האוגר

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (יעוץ)



ועדת הכספים -

משרד המשפטים

המשפטי לממשלר

ירושלים, כנ אדר א התשמ"ו

3 מרץ, 1986

4-294

2056

אל מר אליעזר דמביץ, היועץ המשפטי לוערת הכספים, הכנסת

מר אריה מינטקכיץ, היועץ המשפטי למשרר האוצר

מר נתן כהן, היועץ המשפטי לרשות השירור

תקצינ רשות השידור

... ר"נ סיכום הדיון בנדון שנערך בלשכתי ביום 19.2.86.

אני מציע שמר אליעזר רמביץ יזמן את הדיון בתקציב רשות הסידור

בהתאם לסיכום באותו דיון.

אני מבקש בהזדמנות זאת לתקן טעות שניתן לה פרסום באמצעי

התקשורת. כלום 27.11.85 פנה אלי ח"כ יורם ארידור, יו"ר ועדת המשנה

לענייני רשות השידור של ועדת הכספים של הכנסת, וביקש טיפולי במצב

שנתהווה לאחר שועדת הכספים נמנעה מלאשר את תקציב רשות השידור לתקופה

המתחילה ביום 1.10.85. בעקבות מכתב זה פניתי ביום 13.12.85 אל מר

אליעזר דמניץ, היועץ המשפטי לועדת הכספים, ובקשתי את חוות דעתו

כשאלות אחדות הקשורות במצב זה. זמן קצר לאחר מכן נכתב באמצעי

התקשורת, על יסוד מכתבי, כאילו חיוויתי דעתי בזכות עמדתה סל רשות

השידור לפיה רשות השידור רשאית ואולי אף חייבת להמשיך בשידורים אף

ללא תקציב מאושר.ולא היא. במכתבי אל מר דמביץ הצגתי שאלות, ולא

חיוויתי דעתי לגבי השאלה אם רשות השידור רשאית לפעול אף ללא תקציב

מאושר. עדיין לא הגעתי כדי גיבוש הוות דעת בשאלה מורכבת זאת. בעקבות

הסיכום שהושג בדיון האמור, אני מקווה שניתן יהיה לפתור את הקושי

שנוצר באמצעות דיון לגוף התקציב בועדת הכספים, ולא יהיה צורך לפתור

את הקושי בדרך של חוות רעת משפטית.

אני מקווה שהדיון בועדת הכספים יתנהל ברוח סובה, ביעילות

ובמהירות.

בברכה,

יצחק\זמיר

היועץ המשפטי לממשלה

העתק: מר יורם ברסלע. כאן





ועדת הכספים-

סיכום הריון בנושא תקציב רשות הסידור שהתקיים ב-19/2

פרופ' י. זמיר, מר מיכה ינון, מר אורי פורח, מר יורם ברסלע, מר

אליעזר דמביץ, מר אהרון פוגל, סר יצחק אליאסוף, מר נתן כהן, מר אלכס

לבנון, מר יוחנן צנגן, גבי תמרה פנחסוביץ, גבי כוכבה שלום, גבי חמר

הקר, וגבי דוי-ה לחמן-מסר.

במהלך הדיון הובעו עמדות הצדדים והיועץ המשפטי לממשלה סיכם את

הדי וו כדלהלן

1. הליו אישור תקציב רשות השידור על-ידי ועדת הכספים סל הכנסת עפ"ל

סעיף 32אי לרווק רשות השלדור, תשכ"ה-1965 אלנו זהה ואלנו צריך

להיות זהה להללך קבלעת תקצלב ממדלנה.

2 . ועדת הכספים, מעצם טלבה ותכללתה בבואה לאשר את התקצלב צרלכה

לבדוק חסכון ולעללות בפעולת הרשות ולא נושאים של תוכך השלדורלס.

3. יחד עם זאת אלשור ועדת הכספים אלנו חותמת גומל. סמכותה הלנה גם

לא לאשר את התקצלב, כאשר ביך הקוטב של אישור התקציב לאי איסורו

קייס שסח אפור בו מתנהל רלוך עלנלנל ביך נציגי הרקות, הממשלה

וועדת הכספלם המסתללס בתקצלב מאושר.

באופן תאורטי, אם תהללך מסוג זה אינו מסתיים בתקציב מוסכם, רשאית

הוועדה לציין כל אלנה מאשרת את התקציב אלא אס דעתה בסעיפים

מסוילמלם תתקבל באשד לסכומלם הנקובלם על ידה.

4 בענין הנדון מן הראוי להתחלל בדיונלס על אישור התקציב החדש של

רשות השידוד בעוד מועד. באשר לרשות השידור תעשה מצידה את כל

המאמצים על מנת שיתקיים דיון תקצלבל ראוי בועדת הכספים עוד לפני

ה-1 לאפריל שנה זו. באשר לתקציב הקודם - הדיון אם אכן יקויים

הלום להלה למעשה דיון תארסל בהלותו דיון אד הוק.

5. משרד המשפטים יבדוק את הדרכים הנדרשות מבחינה משפטית, לקיום דיון

יעיל על ידי הגורמים המוסמכים מסעם הרשות והממשלה,

רשמה: דוידה לחמן-מסר



ועדת הכספים -

משרד המשפטים

שפטי לממשלה

ירושלים, כר אדר א התשמ"ו

5 מרץ, 1986

4-294

2075

אל: מר אליעזר רמביץ, היועץ המשפטי לועדת הכספים של הכנסת

תקציב רשות הסידור

בהמשך למכתבי בנדון, אותו שלחתי אליך ביום 3 בחודש זה, ובתשובה

אס וערת הכספים תגיע למסקנה שהיא סוכנה לאשר את תקציב רשות

השידור בתנאי שיוכנסו בו שינויים מסויימים, צריו יהיה, לפי חוק רשות

השידור, להחזיר את הצעת התקציב, עס ההערות של ועדת הכספים, לדיון

והחלסה בועד המנהל של רשות השידור ובממשלה,

בשלב זה נבדקת במשרר המשפטים השאלה אם ניתן, מבחינה משפטית, לקצר

את ההליו במקרה כזה, אם בדרו של אצילת הסמכות על-ידי הועד המנהל של

רשות השידור ועל-ידי הממשלה, ואם בדרו אחרת.

בברכה,

יצחק זמיר

היועץ המשפטי לממשלה

מר אריה מינטקביץ, היועץ המשפטי למשרר האוצר

מר נתן כהן, היועץ המשפטי לרשות השידור

מר יורם ברסלע, כאן

גב' רידי לחמן-מסר, כאן