מושב שני



נוסח לא מתוקן



פר ר סו קו ל מס'

מישיבת ועדת הכספים

\ מיום חמישי. י"ג באייר התשמ"ו - 22 במאי 1986 .בשעה 10.00, בחל אביב

חבר י הוועדה ; היו"ר אי שפירא

נ' ארד

י' אר ידור

ג י גדות

פ' גרו פר

אי ויינשטיין

א י ו ורדי גר

י' כהן

י י מגא

ע' עלי

ש' עמר

ח' רמו ן

ב' שליטא

מוזמנ ים ; מ' ברקת - מנהל אגף המכס והבלו

די שסעוני - אגף המכס והבלו

ת' פנחסוביץ - משרד המשפטים

Rי מטרסו - איגוד לשכות המסחר בישראל

י' שוסטק - איגוד לשכות המסחר בישראל

א' רייס - מנכ"ל איגוד סוכני תיירות לישראל

מ' וורקר - לה"כ, לשכת ארגוני הצמאיים בישראל

א' ארבל -

י ברגר-

ס' כהן -

מ' קורניק -

י' גל און - חברת "אל-על"

י' חריש - חברת "אל-על"

יי שטראוס - לשכת רואי חשבון

א' אבני -

א' מונק -

מ' סלע - " " "

ח' גוטמן - לשכת התיאום של הארגוניס הכלכלייס

י י גב יש - " " " " "

צ' עמית

מזכיר הוועדה א' קירשנר

יועצת כלכלית; ס' אלחנני

דמביץ

רשמה ! שי גהר

סדר היום! חוק מס ערך מוסף(תיקון מס' 5)י התשמ"ו-1986. שמיעת משלחות,

תקנית מס הכנסה (קכיעת שיעור ריבית לענין סעיף 3(י)

(הוראת שעה) התשמ"ו 1986.



היו"ר אי שפירא;

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו נשמע היום משלחות שונית

בעניןחוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 5) התשמ"ו - 1986 . רשות הדיבור לנציג

חברת "אל-על",

אני רוצה להתייחס תחילה לסעיף 8 שבהנעת החוק, סעיף 38(א) לחוק העיקרי,

המחייב הצגת חשבוניות על מס תשומות לא יאוחר משלושה חודשים מהתאריך הרשום על

גבי החשבונית. אנחנו מתקשים מאד לעמוד במגבלת הזמן הזו. אנחנו מקבלים את

החשבוניות זמן מה אחרי התאריך הרשום בהן. את התביעה למס הכנסה אפשר להגיש רק

ב-15 לכל חודש. אפקטיבית עומדים איפוא לרשותנו רק חודשיים. החברה שלנו היא

חברה מאד גדולה ומאד מגוונת, וקשה לה לעמוד בלוח זמנים זה,

היו"ר אי שפירא;

המדובר הוא כניכוי תשומות, באשר אתה מקזז חשבוניות שלך נגד חשבוניות

שאתה קיבלת. אם אתה מאחר בהגשת התביעה ומגיש אותה אחרי 91 יום, במקום 90 יום,

אתה לא תובל כבר, על ?י המוצע בתיקון, לקבל את הכסף המגיע לך. במה זמן דרוש

לכם למטרה זו?

היינו יכולים להסתדר יפה מאד במסגרת ששה חודשים, היינו יכולים להשלים

עם מצב בו תינתן למנהל המכס האפשרות לשיקול דעת כדי לקבוע על ?י הנסיבות המיוחדות

של חברה זו או אחרת את המועד המתאים לה.

היו"ר א' שפירא;

ישנו בחוק סעיף כללי בענין זה, וצריך לבדוק אם זה מתאימ גם למקרה

הנדון באן.

י' גלאון?

חברת אל-על משלמת כ-4,5י מליון דולר לשנה מס תשומות, ואין לה ממה לקזז

את זה, כי אין מס עסקאות, לכן, אם אנחנו נאלץ להכנס למד הזה של שלושה חודשים,

כאשר אפקטיבית מדובר בשני חודשים בלבד, אנחנו נפסיד חלק מהמסים שאנחנו משלמים,

זה יהיה הפחד נטו גדול גם לחברה, ובעקיפין גם לממשלה,

י' ארידור;

בסעיף 58 (א) לחוק העיקרי נאמר כי השר רשאי להעביר סמכותו בענין זה

למנהל המכס, כך שהבעיה של חברת אל-על יכולה למצוא בזה .פתרון נאות. האפשרות

לתת הוראה מיוחדת לגבי חברת אל-על קיימת איפוא בחוק הקיים,

יי גלאון;

זה אמנם נבון, אלא שזה כרוך בהליכה בדרך ארוכה,

כאשר אפשרות חוקית כזאת קיימת, אני מציע שכאשר באים אל הוועדה ומבקשים

בה סמכות חוקית כזו, כאשר היא כבר קיימת בחוק, 1צריך לפחות לציין זאת,

אנחנו מבקשים לאפשר למנהל המכס להאריך את הסועד, או לתת לנו מראש

תקופה ארוכה יותר של 6 חורשים.

י ' אר י רור ;

על פי סעיף 38(כ) של החוק המקורי יכול מנהל המכס לעשות זאת אס השר

יסכים לכך .

סעיף 116 אומר שהמנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זר, או בתקנות

על פיו, לעשיית דבר, למעט מועד להגשת ערעור או ערר,

אס כתוב בחוק שתוך 0 3יוס הוא רשאי לערער, אז אני לא יכול להאריך זאת

ל-40 יוס לפשל.

אי ויינשטיין;

במצב הנוכחי, כאשר אין הגבלה בזמן, בכמה זמן אתם עושים אח הפעולה הזאת?

י ' גלאו ן;

כיום אנחנו עושים זאת בקצת למעלה מ-3 חודשים, ובהרבה פתוח מ-3 חודשים,

פי גרופר;

לא ברור לי מדוע שלושה חודשים אינם מספיקים לכם, אם אינני טועה צריכים

עוסקים אתרים להגיש זאת אחת ל-30 יום,

והם אכן בוכים על כך, כי הזמן הזה אינו מספיק להם,

י' גלאון;

מדובר אמנם ב-3 חודשים, אבל אפקטיבית אלה חודשיים בלבד, החשבונית

מגיעה כשהיא נושאת עליה תאריך של אספקה על ידי הספק, ומדובר בדרך כלל בתקונה

של שבוע עד שלושה שבועות, חייבים להגיש זאח עד ל-15 בחודש, ואם לא מספיקים

כי אז צריך להגיש זאת עד ל-15 לתודש שבא אתריו,

הי ו "ר אי שפירא;

לדאבוננו יש רבים שעושים מעשי רמאות בנושא הזה, ולכן המכס רוצה להגביל

זאת ל-90 יום, אבל אל לנו לשכוח שלמנהל המכס יש סמכות להאריך אח המועד כשהוא

ימצא זאת לנכון,

י' ארידור;

האם מנהל המכס יהיה מובן להודיע שיש בכוונתו להאריך אח המועד הזה

כשמדובר בחברת אל-על?

צריך לבדוק את השלכות .יכול להיות לדבר הזה על חברות אחרות,

ס י אלחנ נ י ;

בדבדי ההסבר מוצע להגביל את הזמן .שבו ניתן יהיה לבגע את הניכוי לששה

חודשים מהיום שבו הו1א לעוסק המסמך הכולל את מס התשוסות, מכאן שההגעה המקורית

היתה של 6 חודשים,

רשות הדיבור למר אברהס רייס המייצג את איגוד סוכני תיירות לישראל,

א' רייס !

אנחנו מבקשים להכניס תוספת למה שמובע בחוק והדברים מוסברים בפירוט

בחומר שהמצאנו הבוקר לחברי הוועדה,

כשמדובר בחומות לחוק, מן הראוי לפנות תחילה אל שר האוצר ולהעלות בפניו

אח ההבעה, ורק כאשר השר אינו ממכים לקבלה, ואחס רובים להסביר אח בקשחכס בפני

חברי ועדת הכספים ולהסביר שנעשה לבם עוול בענין זה, ועדת הכספים דנה בענין,

האם הייתס אבל שר האובר והוא סרב לקבל את הבעתכם בדבר התוספת?

אני מביע שכיוון והזמנו את המשלחת להשמיע בפנינו אח עמדותיה ואת השגותיה,

נשמע את אשר בפיה,

א' רייס;

שר האוצר שמע על זה, הנושא הועלה בצורות שונות גם בפני מנהל המכס.

אני מתייחס לחבילות תיור, שזה מוצר יצוא מוכר גם של ישראל וגם של כל ארץ

אחרת, ונמכרת מחוץ לישראל ובל מחירה משולם מחוץ לגבולות ישראל. כאשר התייר

מגיע ליעד שלו הוא לא ברין לשלם דבר, כי הוא שילם מראש בעד הכל, במבב של

היום חלק ממרכיבי החבילה הזאת חייב במס ערך-מוסף, בניגוד לכל מוצר יבוא אחר,

אנחנו מבקשים להוסיף בסעיף 30 (א) (5) לחוק מס ערך מוסף את הפיסקה הבאה:

..מתן שירות לתושב חוץ", - לענין סעיף זה, לרבות מכירה של חבילת שירותי תיירות

המיועדת להספקה לתייר, כאשר המכירה מתבבעת באמבערת סוכן תיירות שיש לו היתר

לכך על ?י חוק הפיקוח על מצרכים ושרותים תש"י-1958 ,ומחירה של החבילה משולס

על ידי התייר מחוץ לישראל.

אין הכוונה לחרחיב את סעיף 30 (א)(8) שמפרש שירותי תיירות הנמכרים

לתייר בהימבאו בישראל, הכוונה היא לגבי מובר יבוא, שמכרתי אותי לסיטונאי

בחו"ל, וחתייר קנה אותו שם במקום, בא לארץ ואינו משלם כאן דבר, זה מוצר

יבוא שכולו נמכר בחו"ל,

כיום יש מסור מרכיבים חחייבים במע"מ, לפי פירוש החוק שנותן למנהל

המכס אח הסמכות הזאת, וחדבר הזה גורם לעיוות חמור גם של מרינירת חממשלח

בנושא חתיירות,



מס ערך מוסף כשהוא מוטל גם על תיירות עממית וגם על תיירות הקשורה

בקיום קונגרסים בארץ, מייקר כמובן את סחיר החבילה ב-% 3 עד % 4. לעתים זה

הגורם המכריע בין ההחלטה לקיים אה הקונגרס בארץ או לקיימה בארץ אחרת.

י ' ארידור;

במה הסביר האוגר את סרובו לבקשתכם?

אי רייס;

מנהל המכס, היושב אתנו כאן היום, השיב כי ישנו סעיף 30(א)(8} לחוק

בתי מלון, תיור באוטובוס, ברכב אשכול וכוי,

אי ויינשטיין!

אתם כותבים במסמך שלפנינו כי מרובר ביוצא, ושמוכרים אח המוצר בחו"ל.

אבל השירות ניתן בכל זאת בארץ, ואני רואה כאן הרבה אפשרויות לעקיפה, אני יכול

נניח שבית מלון יקים כאן סוכנות, יעביר את הכסף לכאן וישחרר ממי

אח הארותוח שהוא נותן לכל,

רבר כזה לא קיים,

היו"ר א' שפירא;

אדם יילך לקולנוע או למועדון ולא ישלם מע"מ, האם אפשר לדעת אם הוא תייר

שקנה חבילת תיור בחו"ל, או לא?

י י ארידור ;

הוא קנה חבילת תיור בחו"ל ללא תשלום מע"מ, עבור כמה מהמרכיבים בחבילה

הוא כן משלם מע"מ, וזה מייקר את החבילה, מר רייס מבקש מסור על חבילה התיור הזאת

הנקנית בתו"ל, אם התייר קונה לעצמו באופן פרטי משהו בישראל, בנוסף לחבילה ומחוצו

לה, הרי זה ענייני, כאשר קונים היום את חבילת התיור בחו"ל, הרי שעל חלק

מהמרכיבים שלה משלמים מס, וסוכני הנסיעות מבקשים פטור מהמס הזה, אולי נוכל

לשמוע מה הסיבה להתנגדות לבקשה הזאה,

י

אנחנו מתייחסים גם לסעיף 12(א), שם מותנה שיעור מע"מ אפס בקיומם של

ראשית, שיהיו מסמכי יצוא, והמסמכים האלה קיימים בתיקים של סוכן

שנית, שהכסף המגיע מחו"ל יהיה מופקד בתשברן

יצוא פת"ם סיטונאי תיירות נכנסת, כך שאפשר לעקרב אחרי הנושא הזה, הכל איפוא

מכוסה למעשה, ואין אפשרות של עקיפה,

במסמך שהגשתם לחברי הוועדה אתם מציינים כי עלות התיקון המוצע לאוצר

המדינה, בהקטנת המס, תחולתה על כ-% 1 מסך הכל שיווק תיירות נכנסת בידי סוכני

נסיעות ו-% 15 ממנו, דהיינו בין -,500,000 ל-750,000 כמונחים דולריים,

נפלה כאן טעות, זה בין -,750,000 ל-,1,000,000 במונחים דולריים, האחוז

האחד אינו מתחלק באופן שווה, כשמדובר בתיירות עממית, למשל, זה מגיע לכדי % 3

ואפילו % 5.

יש לנו שתי התנגדויות עקרוניות. אין לנו שום אפשרות לפקח על מה שעושה

התייר במקומות שונים, כמו מסעדות יכו', ואם אפילו ייאספו קבלות סכל המקומות

בהם יבקר התייר כדי שאחר כך יותזר המעי"מ ששילם, אין אני מסוגל לפקח ולבדוק אם

אכן קבלות אלו הן נכונות, או לא, אמיתיות או לא, אף מדינה בעולם, מאלו שבהן

נהוג מם-ערך-מוסף, לא נתנה פטוא בענין כזה,

ההתנגדות השניה נובעת מכך שאנחנו רוצים להגיע למצב בו לא יהיה פטור גם

על אותם הדברים שעליהם קיים היום פטור כזה,

י ' ארי דור ;

אני מבין שהחשש של ברקת הוא מפני זה שסוכני נסיעות יקהו קבלית, והמכס

לא יוכל לבדוק אם הקבלה כלולה בחבילת התיור או לא, אם זה תייר או שזה ישראלי,

א' רייס;

אני רוצה להביא בפניכם דוגמה. נניח שאני יצרן של חולצות, כדי לייצר את

החולצות אני קונה בד, חוטים וכפתורים, אני מקבל מהטנקים של הדברים האלה חשבוניות,

אני מתקזז על המע"מ, על החולצה שאני מייצר עבור ההנות "מקס אנד ספנסר' באנגליה

אינני משלם מע"מ, מדוע אינני יכול לעשות אח אותו הדבר גם לגבי תבילת תיור?

י' ארי דו ר;

מר ברקת טוען שפיקוח על סחורה אמנם איננו מושלם, אבל הוא בכל זאת חזק

ויעיל יותר מאשר הפיקוח על מי שהולך לאכול במסעדה. מה בכל זאת אתה יכיל להשיב

לטעונים שהעלה כאן מר ברקת?

א' רייס;

אני יכול להסביר כי על כל עיסקה של מכירת חבילת תייר לחו"ל קיים תיק

מסודר ומעודכן אגל יצרן התיירות,

י ' אר י ד ו ר ז

אני מסכים שיש תיק מסודר לגבי חבילת התייר, אבל עדיין אי אישר לבדיק אם

קבלה ממסעדה כלולה בחבילה, או לא: אם זה אמיתי, אי לא.

הספק הזה קיים גם אצלי, כדי להסיר כל ספק, אולי תוכל למסור לנו תיאור-

מלא ייתר של תהליך בזה, להבהיר לני מה נמכר בחבילה כזאת, מה נמצא בה כיום

ואיך אתה מציע לקיים פיקוח על כך ולמנוע עקיפה,

י' ארי דו ר!

הטענה שגם במקרים אחרים ניתן לבצע רמאית איננה מסיג הטענית המצדיקית

את בקשתכם. מר ברקת אימר שגם אם במקרים אחרים אישר לבצע רמאייית, אין היא ריצה

להוסיף לרשימה את הנושא הנדון כאן, מר רייס, אתה צריך לשכנע את הוועדה שבמקרה

הנדון לא קיימת סכנה ממשית כזאת, אם תצליח לשכנע את הויעדה בכך, גם מר ברקת

ישתכנע,

אני מבקש ממך, מר רייס, להמציא לנו חשובות בכתב על השאלות והבעיות

שהועלו כאן,

רשות הדיבור לסר מטרתו מטעם איגוד לשכות המסחר בישראל.

א ' מטרס ו ;

התיקון המוצע הוא הגדול ביותר שנעשה בחוק מאז נולד חוק המע"מ. יש בו

הרבה סממנים של הקלה ופישוט המערכת, ועל כך אנחנו מברכים. אבל יש בו גס הרבה

סעיפים הבאים להקשות ולהעלות את הנטל של משלם המס. יש פה גס מספר סעיפיס של

אי-סימטריה בין המשלם ובין הרשויות שצריכות להחזיר.

הגשנו לוועדה הזאת תזכיר בו אנחנו מפרסים את כל ההסתייגויות שלנו

מחלק מהתיקונים המוצעים. כפי שאמרתי, קבלנו בברכה רבים מהתיקונים המוצעים,

אבל אני רוצה להתייחס לכמה סעיפים הבולטים בעוול שהם גורמים ובאי-הסימטריה

שלהם,

אני רוצה להפנות אתכס לסעיף 4 שבתזכיר שלנו, אני מתייחס לסעיף 13

בה1עת החוק. על פיו קונה שהוא עוסק חייב לדרוש מהמוכר חשבונית מס במקרים

שרכש נכסיס או שרותיס, אנו רואים בזה בעיה מסויימת, באשר אתם מכילים את חובת

ההרכתה על הקונה, אני הקונה יבול לדרוש חשבונית, אבל יש עסקים המוצאים

חשבונית רק לאחר הודאת תעודת המשלוח, וקורה שמשום מה החשבונית לא הגיעה

אלי, בעל העסק אמר שהוא ישלח אלי אה החשבונית ברואר, אבל אני לא קיבלתי אותה,

ואז יוצא שאני עובר עבירה וחובת ההוכחה עלי, אנו רואים בענין זה בעיה ר1יגית,

מ' ברקת;

אנסה להסביר את המצב כיומי, אני רואה אוטו של חברת קוקה-קולה שמוריד

10 ארגזים עם בקבוקים אצל חנווני קטן, אני שואל את המוביל מדוע לא נתן לחנווני

הוא לא ביקש, כשאני שואל אה החנווני מדוע לא ביקש

מה זה עסקך? האם אני חייב לעשות זאת?

למדנו כי מבריחים מע"מ על ידי זה שנמנעים מלרשום חלק מהקניות על סנה

שאפשר יהיה להעלימ אחר כך גס חלק מהמכירות, כשאני שואל אה החנוונים מדוע לא

ביקשו חשבונית מס הם משיבים לי אה אותן התשובות: אני חייב לדרוש? והמחלק

משיב: החנווני לא ביקש, אני סבור שרווקה מערבת השיווק המאורגנת היהה צריכה

לדרוש מאתנו להכניס את התיקון המוצע,

מי שרוצה לרמות יוכל לעשות זאת גם כאשר הסעיף הזה יהיה בחוק,

אמנס כן, אבל אני חושש מפני הפיכתו של אדם לעבריין פלילי מפני שחובת

ההוכחה לכך שדרש חשבונית מס מוטלת עליו, נניח ץשמדובר בי, ואני יודע שאני

דרשתי חשבונית כזאת. והובטח לי כי ישלחו זאת אלי בדואר מפני שזה קשור בעבודת

מחשב וכוי. ולא קבלתי את החשבונית, אני עלול להחשב עבריין כאשר חובת ההוכחה

היא על י,

אני עובר עכשיו לסעיף 9(1) בהצעת החוק, סעיף 7 בתזביר שלנו, בסעיף

הזה מבקשים לאפשר למנהל המכס להאריך את תקופת החזר עודף מס התשומות עד ל-90

יום, ובר נאמר בסעיף 9(א)(1): אס המנהל הורה לבדוק את פנקסיו של העוסק בדי



לקבוע א0 הוא זכאי לעודף, יוחזר העודף וזוך שלושה חודשים מקבלת הדו"ח,

וכך יוצא שגם אם האדם שנבדק הוא נקי ובר-לבב והכל אצלו בסדר, הוא בכל זאת

נמצא ניזוק. כי ישנה הצמדה רק אחרי 90 יום, אין הצמדה לפני עבור 90 יום.

יכול איפוא פקיד מכס לדרוש בדיקת פנקסים כדי להשהות אח תשלום ההחזר,

אנחנו מבקשים שאם יתברר אחרי בדיקה שהכל היה בסדר, תהא ההצמדה אחרי

70 יום. ולא אחרי 90 יום,

מ' ברקת;

מקובל עלי שההצמדה במקרה בזה אכן תהא אחרי 30 יום.

כסעיף 9 (1)(ל) מוצע עוד שלמנהל המכס יהיה מותר להפחית סכום החזר

או כופר ששולם במקרה של ויכוח או אי בהירות, אם שולט כופר אחרי בירור, או

אם מגיע לעוסק כסף שהוא בבירור מותר למנהל המכס להפחית מידית את הסכום עד

לתום הבירור, ובמידה ויתברר שהנישדם היה זכאי להחזר הזה אין כל ה1מדה.

מי ברקת;

אני מסכים שההצמדה תחושב אחרי עבור 30 יימ.

אי מטרסר ;

אנחנו מצרפים להגעה שהעלה כאן נציג חברת אל-על בדבר הצורך להאריך את

מועד הצגת חשבוניות על מס תשומות מעל ל-3 חודשים, במקרים רבים נעשית טעות

אנוש כאשר הטעויות מתגלות רק כעבור זמן, ואין די בתקופה של 3 חודשים לצרך

ענין זה.

הערתי הבאה מתייחסת לסעיף 16 בהצעת החוק, הקובע כי המנהל יהיה רשאי

לפסול ספרים לשנה שלמה אם הנישום ניהל ספריו בסטיה מהותית מהוראות החוק, אך לא

שמר מסמכים כנדרש.

ניקח לדוגמה מקרה כאשר התגלה שבחודש אפריל הוגש דו"ח על חודש מרס

ויש שם סטיה מהותית, האיש נתן על כך את הדין,והוא רוצה לחזור למוטב מכאן

ואילף, אז לא יתכן שמכאן ועד למוף השנה יהיו ספריו פסולים, שהרי הוא רוצה

להיות אדמ הגון וישר מחודש מאי ואילך,

מבחינת הפסיקה כל דו"ח הוא עצמאי ועומד בפני עצמו, מדוע צריך לפסול

את האדס מכאן ועד לסוף השנה אם הוא כבר נתן את הדין על מה שעשה, ומכאן ואילך

הוא רוצה להיות הגון וישר? אנתנו מציעים שהפסילח תתייחס לדו"ח הרלבנטי בלבד.

מי ברקת;

אל לנו לשכוח שיש כאן אינסטנציות להגשת ערעורים, אם מנהל המכס מחליט

משהו שהעוסק אינו שבע רצון ממנו, יש לו כמובן אפשרות לערער על החלטת מנהל

המכס.

סעיף 9 בתזכיר שלנו מתייחס לסעיף 26 בהצעת החוק, המבטל את הסעיף הקיים

ושלפיו הפרשי הצמדה ורבית לענין חוק מע"מ מוכרים כהוצאה לענין פקודת מס הכנסה.

יש כאן חוסר הדדיות משווע, והרי אנחנו יודעים שמר ברקת מצדד בהדדיות, אנחנו

מציעים איפוא להשאיר את הסעיף שמוצע כאן לכסלו,



ואשר לסעיף ???(ג) שבהצעת החיק, אני רוצה להזכיר כאן כי במספר סעיפים

ישנה חתולה רטרואקטיבית של 7 שנים. ישנה למשל דרישה חדשה כחוק. לפיה הקרנה

חייב לדרוש חשבונית מס. רזה חל רטרראקטיבית 7 שנים אחורה.

זה איננו כך, איך אפשר בכלל להעלרח על הדעת רכר כזה?

אני רוצה להפנות תשומת לבכם לסעיף 45(ו) שבהצעת החרק. אס לא הרצאה

חשבונית מחילים זאת עליו למעשה רוטרואקטיבית. זה דבר שנוגד את ההגיון. ובענין

זה אני מפנה אתכם גם לסעיף 45(ג).

אנחנר נתקן זאת בצורה שתבהיר מעל לכל ספק שאין זה חל רטרואקטיבית.

כאשר החרק חוקק דובר על תקופת דיווח דו חודשית, אחר כך דרשר דיווח חודשי,

וקבלנו זאת כדבר מובן מאליו בגלל שחיקת הכסף רכר', אבל כיום, כאשר המשק ערבר

לפסים נורמלים ררמת האינפלציה ירדה וגס תקרפרת האשראי במשק גדלו, כאשר מרבריס

הירם באשראי לחודש וחצי ואף לשני חרדשים ויוחד, אנחנו מבקשים לעבוד שוב לתקופת

דיווח דו-חודשית, בתנאים של היום כאשד אני מובד לתקופת אשדאי של 60 יום, דבד

מקרבל ביותד בשוק כיוס, יוצא שאני ממן למשך חודש אחד את מע"מ באשד הדיווח הוא

אחת לחודש.

דשות הדיבור ליוסי שוסטק לדבדי השלמה.

סעיף 6 בתזכיד שלנו מתייחס לסעיף 19 בהצעת החוק. סעיף 87 לחוק המקורי,

סעיף זה אומר שמנהל המכס יכול,להררות על משיכת ההחזר ל-3 חרדשים אם הוא הרדה

על בדיקת ספדים. התוספת המוצעת לסעיף זה תמוהה, שכן סעיף 87 בחוק המקורי

מתייחס למקרים בהם נקבע בהליכי שומה השגה וערעור שמס שולס ביתר, אנחנו חושבים

כי לא יתכן מצב שבו לאחר חום הליכים הקבועים בחוק או לאחר פסיקה של בית משפט

יוכל מנהל המכס להורות על בדיקת ספרים ולעכב את ההחזר ל-3 חודשים. הרי זה

אבסורד שפקיד יתערב בענין אחרי שבית משפט קבע מה שקבע. עלול גם להיווצר מצב בו

ההליכים ימשכו שנה שלמה, אי חצי שנה.וההחזר לאחר מכן יועבר ל-3 חודשים נוספים.

מנהל המכס הסכים לתקן את הדבר ולקבוע שההצמדה תינתן אחרי 30 יום. הוא

הודיע שכל ההחזרים יהיר מוצמדים אחרי 30 יום.

אני רוצה להתייחס עוד לסעיף 20 בהצעת החרק, סעיף הקובע כי אם המנהל

הודה על בדיקת ספדים, מס תשומות ששולם ביתר לפי דו"ח אדעי יוחזר לאחר 3 חדשים.

אני מבין שדברי מנהל המכס מתייחסים גם לסעיף זה.

רשות הדיבור למר יעקב ברגר יושב-ראש ועדת המסים של לה"ב.

אנחנו מצטרפים לדברי הברכה שהושמעו כאן על ההקלות שישנן בהצעת החוק

שלפנינו. לדעתנו היה רצוי לפשט עוד יותר את ההליכים.

בתזכיר שלנו אנחנו מציינים מה הם הדברים המקובלים עלינו בהצעת החוק,

ומה הם הסעיפים הנראים לנו כמחמירים מדי, בין היתד אנו סבורים שיש למעט בעריכת

ביקורות דחופות בעסקים. ויש להוציא מסקנות חיוביות כאשר מתברר שהעסק מתנהל

כאופן תקין, הנסיון עד כה מורה כי צפויות לעוסק בין 5 ל-10 ביקורות בשנה, ולא

תמיד הן נערכות בזמן נוח ומתאים, קבלנו תלונות רבות על כך שדווקה בערב פסח

נערכה בקורת שגרמה להפרעה רצינית בעבודה, לגלות מעלמים זה דבר אחד, אבל להפריע

זה כבר דבר אחר, אנחנו מציעים איפוא שהביקורות של שלטונות מס ההכנסה ושל מע"מ

ייערכו בצמוד. ועד במה שאפשר במועד שאינו מהווה הפרעה מיוחדת, כמו כן אנחנו

מבקשים שכאשר הביקורת תסתיים באונן חיובי, יצויין הדבר בתיקו של הנישום או של

העוסק. כדי שמי שיפתח את תיקו ויראה שהבקורת לגביו היתה חיובית יתייחס אליו

בביקורת הבאה ביחס סוב יותר מהיחס שיגלו כלפי מי שהביקורת האחרונה עליו גילתה דברים

שליליים,

סעיף 4(4) מציע לקבוע שיעור אפס על מכירת נכסים לחברה שהקימו בשביל זה,

אבל כאשר למוכר את הנכסים תהיה שליטה בחברה בגובה של 90% לפחות, והרי במציאות

שליטה על 90% בחברה זה דבר לא מחוייב המציאות. העיקרון צריך היה להיות בעצם

ההעברה לחברה תמורת פניות בלבד.

אם מתקנים את החוק לקולה אז צריך לומר שכל מכירת נכסים מעסק יחיד לחברה

או מחברה אחת לחברה שניה תמורת מניות בלבד תהיה פטורה מהוצאת חשבונית מס.

זה צריר גם להתקשר עם הסעיף השני המדבר על ?ירוק, זה לא חייב להיות כך

שבעלי המניות של חברה מתפרקת יהיו פטורים מהוצאת חשבונית מס רק אם ממשיכים

לעסוק באותו עיסוק בו עמקה החברה המתפרקת.

ואילו בסעיף 5 (1) , פי שלא קיזז בזמנו את התשומות אין טעם להטיל עליו

היום, כשהוא מוכר את הציוד שלו, לגבות מע"מ. אנחנו מציעים לעשות הקלה לגבי

עוסקים זעירים שלא קיזזו בזמנו מע"מ.

אני עובר לסעיף 9(1) בהצעת התיקון, כאן מוצעים במה דברים; אם הורה המנהל

אם אחרי הבדיקה מתחילים בחקירה לגבי חשד בביצוע

עבירה על חוק זה בידי העוסק, כי אז חל עיכוב עוד יותר גדול: אם הוגש כתב אישום

נגד העוסק לגבי עבירה וכו' רשאי המנהל להפחית מסכום העודף כל סכום שהעוסק חייב

בו, והיתרה תוחזר לעוסק תוך 45 יום מיומ שניתן פסק דין סופי, או מיום שנלקח

כופר הכסף,

אנחנו יודעים שחקירות רבות הסתיימו בלא כלום, והרבה בדיקות של פנקסים

נשארו ללא משמעות, והדברים האלה אינם צריכים לעכב מתן הכסף, אנחנו מציעים

לעשות כאן הפרדה. הוראה מינהלית לבדיקת פנקסים היא דבר שבשגרה ואין צורך לעכב

בגין זה תשלום, כאשר נפתח תיק חקירה. יהיה ההחזר כעבור 30 יום, וזה יהיה עם

הצמדה ובו'. בפי שמר ברקת המכים,

אני עובר לסעיף 13 בהצעת התיקון, סעיף 47(א) לחוק העיקרי. אנחנו רואים

בהצעת התיקון מוקש רציני, בהיותו קובע שהקונה חייב לדרוש מהמוכר חשבונית מס,

ועליו ההוכחה, בדבר ההסבר למעיף 13 נאמר כי עוסק מורשה רשאי להוציא לגבי עסקה



חייבת במס חשבונית פס במקום חשבונית עסקה, והוא חייב לעשות כן לפי דרישת הקונה.

כך זה היה בסעיף 47(א) לחוק המקורי. ואילו כאן מוצע לחייב קונה לדרוש חשבונית

מס. וההוכחה עליו.

הבקשה הזאת נראית הגיונית לגבי עגין הבדיקה, בריקה זה דבר שגרתי, והעותק

אינו אשם בזה שעורכים אצלו בדיקה, אם ישנו חוסר שהוא כבר מעבר לבדיקה, כי אז

יואילו להפעיל את סעיף 2, ולא אח סעיף 1,

אני מסכים שהקונה יהיה חייב לדרוש חשבונית מס, ואני מציע להסתפק בזה,

סי ברקת;

אני סוכן להסכים לדבריס הנראים הגיונייס בעיני חבר הכנסת ארידור, אחרי

שהתייעץ לגביהס, בהעדרי, עס מר שמעוני,

אני חושב שכולנו בעד זה שהקונה ידרוש חשבונית מס, הקושי הוא בזה שהקונה

איבו יכול להוכיח תמיד בי אבן דרש זאת, סה גם שלא ברור במה זמן עומד לרשות

הקונה משביקש את חשבונית המס, אולי בדאי היה לורתר על הסנקציה של סעיף 117.

אני מציע לפתור את הבעיה על ידי קביעה שהקונה ישלם רק בשיק ועל שמו של

המוסב. וזה ישמש הוכחה, אינני מסכיס לכך שבקלות רבה כל בך יהפכו אדם למי שעבר

עבירה פלילית, אני חישב שבהצעתי זו יש משום פתרון לבעיה, הקונה תייב לדרוש

חשבונית, אס ביקש חשבונית ולא קיבל, ישלס בשיק למוסב, וזה ישמש הובתה,

באשר מדובר בעוסק זעיר הרוכש. לדוגמה, 4 מילואים לעסיס נובעים, והוא

מבקש על כך חשבונית מס ואינו מקבל. האם הוא ישלם בעד זה בשיק?

אפשר לקבוע שהשלום שאינו עולה על 100 שקל יבול להעשרת במזומן, תשלום

על סבום גבוה יותר ייעשה אך ורק בשיק.

נראה לי כי אס יהיה כתוב שאם בן שילם בשיק על שמו ולמוטב, לא

יהיה צריך להוכיח דבר נוסף.

אני רוצה להבהיר דבר הנראה ברור בעיני, שהיום אנחנו מבררים נקודות שונות

שומעים השגות והערות, ואיננו מקבלים עדיין החלטות, רק היום קבלנו את החימר הרב

המינת לפנינו, ומובן שלא הספקני לעבור עליו בתשומת הלב הראייה,

ההגעה לעשות את התשלוס באמ1עות שיק למוטב נראית בעיני, אבל מה עושים

לגבי שרותים שנמסרו בתאריך מסויים ועדיין לא הוצאה חשבונית?



אני חושב שאם הסחורה נמסרה בעין, אפשר לקבל זאת. אבל אם הסחורה ערד לא

הגיעה וכו', הרי זה מעורר בעיות לא קלות, אני חוזר ואומר שהעיקרון של תשלום

על ידי שיק למוטב נראה לי, אבל יש בכל זאת מקרים שאינם כה פשוטים וצריך

למצוא גם להם פתרון.

אני הייתי קושר זאת לסעיף 117. אנחנו היינו מסתפקים בהצהרת כוונות,

כל עוסק חייב לדרוש חשבונית, וטוב שהדבר ייכתב, אבל ישנו סעיף 117 שהוא

סעיף של ענישה פלילית לגבי סי שלא דרש חשבונית מס. הענישה הכללית נראית לנו

חמורה, נראה לנו שעדיף להטיל קנס מינהלי או לקבוע רצפת סכום שרק מעליו יטילו

את הסנקציה, ההצעה בדבר תשלוס על ידי שיק נראית לי, מי שרוצה להוכיח שדרש

חשבונית ישלם בשיק,

שיק למוטב ישמש הוכחה. יש להצמיד זאת לעת התשלום, ברגע שהקונה שילם

בשיק למוטב יראו זאת כדבר מסודר.

סעיף 77(א) לחוק המקורי מדבי- על אי רישום תקבולים שיגרור תוצאות

בדומה לאלו שבענייני מס הבנסה, דבד דומה גם בסעיף 74 לחוק העיקרי, אנחנו

מציעים לבדוק את הדבר, ולקבוע שזה יחול רק לגבי אותו דו"ח, ולא על תקופות

אחרות,

כמה מהנקודות הועלו כבר על ידי הדוברים הקודמים, רשות הדיבור למר מנחם

כהן מטעם לה"ב.

מי כהן;

אנו רואים את הנקודה התמורה ביותר בנושא שבו דן סעיף 17 בהגעת החוק,

בדבר אי רישום תגבולים ואי ניהול קופה.

ו

עוסק זעיר אוסף קבלות ומכניסם לספר אחת לחודש.

אי אפשר לתפור את החוק על פי עוסק זעיר זה או אחר. מה גם שנאמר בחוק

"זולת אם המנהל שוכנע כי היתה סיבה מספקת לאי הרישום".

אני יבול להביא דוגמה מרונא שיניים הגון וישר שאני מכיר, והנה מצאו

שבמשך 6 השנים הוא לא רשם תגבול אחד או שניים . ואז פוסלים לו את כל הספרים,

לא יתכן שבגלל מקרה בודד בזח או אחר אגחנו נחוקק חוק לא טוב,

מדובר כאן בתעודות משלוח. איך יכול בכלל אדם להוציא סחורה בלי

תעודת משלוח?

אנחנו צריכים להבין כי תעודת משלוח, קבלות, חשבוניות וכו' הם תעודים,

ולא ספרי חשבון, בעל העסק מוציא את התיעוד והוא לא מנהל חשבונות בהכרח, יש

הרבה חנויות קטנות בארץ שבעליהן יודע בקרשי איך לכתוב קבלה או חשבונית, ואילו

כאן דורשים מבעל העסק דרגת מיומנות גבוהה בחשבונאות, והוא עלול להפוך להיות

עבריין שלא באשמתו, ויש רשת עצומה של סנקציות על ספרים לא כבילים,

לפני שנח 1975 לא חלו הוראות לניהול הספרים על כל המשק, לא תמיד ולא

הכל היו חייבים בתעודות משליח, היום חייבים להוציא תעודות משלוח בכל הנוגע

למס הכנסה, והרחיבו זאת על כל ענפי המשק.

אני חוזר לסעיף 77(א) לחוק העיקרי, האומר שאם לא רשמת בהתאם לאותן

הוראות כי אז הספרים ייחשבו כבלתי כבילים, ומה הן אותן הוראות? - לרשום גם את

השעה. במאי 1983 תוקן החוק והוא אומר שבתעודת המשלוח צריך לרשום גם את השעה.

אני בהחלט רואה בזה גזירה,

מי ברקת;

אנחנו רואים כזה דבר חשוב, שאם לא כן יכולים לשלות על אותה תעודת

משלוח סחורה רבה במשך כל שעות אותו היום.

הפיכת הספרים לבלתי כבילים במקרה של מוציאים תעודת משלות, או כאשר

סחורה יצאה בשעה 08,30 ונרשמה בשעה 08,50 זה מחריד ביותר, אני חושב שהעבירה

במקרה כזה היא טכנית, לדעתי צריך לצרף לזה גם כוונה להעלים,

בנושא זה אני נותן את מלוא הגיבוי למכס,

אתה יכול מדוע צריך במקרה כזה לפסול את הספרים לשנה שלמה, אבל לדעתי

אין מקום לטענתך על הצורך לרשום גס את השעה על תעודת המשלוח,

אני מדבר עכשיו על מעיף 8 להצעת החוק, ועל סעיף 25,

מנהל המכס כבו- החייחמ למקרה הזה,

רשות הדיבור למר סלע נציג לשכת רואי-חשבון.

אני מתייחס לסעיף 38 בהצעת התיקון הקובע מירשאי לייצג עוסק בענייני

פע"ם: רואי חשבון וגם יועצי מס, כפי שזה מופיע בפקודת מס הכנסה. אולם הייצוג

ייאסר על מנהל החשבון ועל יועץ המס בכל הקשור לפרק העונשין שבחוק מע"מ.

כלומר, אנחנו לא נוכל לייצג אח הלקוחות שלנו אם יפתחו נגדם חקירה, אנחנו

לא נהיה רשאים להסביר דבר במע"מ. רק עורך דין אי הנישום יהיו רשאים לעשות זאת,

בדבר ההסבר אין נימוק המסביר מדוע ייאסר על רואי חשבון ויועצי מס לייצג את

הלקוחות שלהם בפני שלטונות המס. במס הכנסה אין איסור על יצוג של יועצי מס

ורואי חשבון בכל נושא של חקירות.

כשאני אבוא אליך ואשאל למגבו של לקוח שלו, אתה תשיב לי כי אני יודע

ומכיר רק את החשבונות שהוא העביר אליו, ולא יותר מזה. אני מקבל אוו דבריו אלה,

כי אני יודע שאתה מבין את הסורים על ?י מה שהוא מוסר לו, ואין אתה יודע אם

הוא מסר לך הכל, או לא. וגניה שאני מגלה אצל הלקוח הזה עבירה, האם אתה רוצה

שיאפשרו לך לבוא אלי ולומר לי שאתה מבקש שנכפר על העבירה הזאת שלו? מי אתה

שתייצג אותו? האמ אתה בכלל יודע מה הוא עשה וכמה הוא עשה? אתה הרי ניזון רק

מהחומר שהוא העביר אליו. מדוע אתה חושב שצריך לאפשר לך לייצג את האיש במקרה

כזה? איזה יתרון זה יתן לך? אני לא מבין בשביל מה אתה צריך את זה בכלל.

אני חושב שבמצב המשפטי הקיים הוא לא זכאי לייצג את הלקוח גם ללא הסעיף הזה.

יש בינינו אנשי מקצוע ותיקים, אנשי תקיררת ותיקים שיודעים ומכירים את

הענין הזה ומסוגלים לייגג כראוי וכיאות את האינטרס של הלקוח שלהם ולהסביר

בפני מנהל המכס את מעשי העוסק, ויכולים אפילו להגיש בקשות כופר ראויות ויסות.

אני חושב שזו פריצת דרך לכל נושא המסים.

מה פירוש הדבר שאתה תגיש בקשת כופר? איו אתה תגיש ומדוע אהה תגיש בקשת

כופר? כאשר יש כופר פירוש הדבר שהעוסק אכן העלים מסמכים או הכנסות. זו מין

הודאה. מדוע אתה הושב שאתה מסוגל להגיש בקשת כופר על דברים שלא ידעת ולא

שמעת עליהם ולא הכרת? בקשת כופר זו בקשה מסובכת, אינה קשורה רק לניירות שאתה

מכיר. יש בה היבטים משפטיים מסובכים. בקשת כופר באה בהודאה באשמה, ויש לה אלף

ואחד דברים שאתה אינו מבין בהם. מדוע אתה גדיו לעמוק בזה? אני בטוח שאתה מכיר

את החוק, אבל אין לו הסמכה חוקית לעסוק בזה. אני מדבר כאן על הגד הפורמלי. אבל

יש, כפי שאמרתי, גם היבטים נוספים.

אני חושב שחבר הכנסת רמון הגיג את הדברים בגורה נכונה, ואין כלל גורו

לנסות להשיב על השאלות ששאל.

כאשר אדם מטפל בתיק של לקוח שלו ברציפות, מדוע לא צריך לאפשר לו לטפל

בו ער הסוף?

כשמגיעים לבקשת כופר אין רצף של טיפול בתיק. רואה חשבון מייצג לא את

הלקוח שלו, אלא את החוק בכל הנוגע לניהול ספרים. רואה חשבון אינו מייצג את

החברה, אלא את הספרים והמסמכים שהביאו בפניו.

ומה במקרה ויש שגיאה בספרים?

אין עושים חקירה על שגיאה בספרים. אם העוסק מבקש כופר, מוטב שיפנה

לעזרתו של עורך דין.

פתיחת חקירה ואפילו בקשת כופר אין בהן ראייה שהאיש מסבים לבך שהוא

ביגע עבירה, יכולות להיות לו סיבות שונות להגיש בקשת כופר.

בקשת כופר פירושה הוראה באשמה.

בבקשת כונה אין עדיין הודאה באשמה.

בקשת בכופר היא אבן הודאה באשמה.

לא כל עורבי הדין עוסקים כפלילים. מעטים מבין עורכי הדין עוסקים בתחום

הזה, ורק חלק מהם מביר את נושא המסים, כך שלא בל עורך דין מביר את הנושא של

הגשת בקשת כופר, ובכל זאת הוא זה שרשאי לעשות זאת. אם לא יהיה בלם כנגד עורכי

הדין קיימת סכנה ששכר הטרחה שהם ידרשו מאלפי עוסקים קטנים יהיה יותר גבוה

מהקנס שלו. והרי מדובר באלפי עוסקים קטנים שהכנסותיהם קטנות.

אנתנו מבקשים לשמוע עכשיו את עמדת לשכת רואי החשבון. מאחר ורק היום

קבלנו את התזכיר שלכם אני מציע שתדברו היום קבקווים בלליים בעיקר, כדי לאפשר

לנו לקרו א את התזכיר לפני שנכנם לפרטים.

בלשכת רואי החשבון נמצאים המומחים למסים. נוסף על בך זה ארגון שלחבריו

יש מצפון ציבורי והם רואים עצמם בתפקיד של יצוג בלל ציבור הנישומיס מהיבט

ציבורי לחלוטין. פרנסתנו על ראיית חשבון ועל יצוג לקוחות בענייני מסים. בארגון

איננו מופיעים בנושא פרנסתנו, אלא מצד ההיבט הציבורי כפי שהוא נראה מנקורת מוצא

של משלמי המס. לא גובי המס. לה"ב מייצג את התפקיד של רואה החשבון. הלשכה מייצגת

א ת המקצוע.

אמרת, מר שטראוס, שאתה מייצג את כלל משלמי המס בישראל בפני הוועדה,

אתם ארגון אחראי הרואג למדינת ישראל וער לבעיות המשך שלה. הייתי מצפה על כן

שתגיד כאן שאתה מייצג את האינטרסים האמיתיים של כלכלת ישראל לפי השקפתך.

לדברים כאלה אני מצפה מגוף כמו לשכת רואי החשבון. לשבת עורכי הדין וכוי,

כאשר הם באים כגוף כזה. כמידה מסויימת הנכם זרוע של השלטון. אתם לא מייצגים

אח האזרחים נגד השלסון, אלא את האינטרס חכולל,

אולי תוסיף ותשאל אותם מדוע הם לא הגיבו בלשכה על דו"ח בייסקי?

נזרקה לנו כפפה, ואיני יכול שלא להתייחס אליה, אשד לדו"ח בייסקי אני

יכול לספר לכם כי בלשכת רואי החשבון הוקמה ועדה שתפקידה ללמוד את הענין

ולהגיש עליו חוות דעת שקולה. מבאן שאנחנו בן נתנו דעתנו לדו"ח הזה, אלא

שזה יקח עוד זמן מה עד שנובל להביע תגובתנו לדו"ח.

אנחנו אזרחי ישראל והמדינה יקרה לנו מאד, ישנו מנגנון אכיפה מגד אחד

ואנחנו חושבים שמתפקידנו להציג את הצד השני של המטבע, לא לכל הסעיפים המוצעים

כאן אנחנו מבקשים להגיב, אלא רק לאותם סעיפים שבהם יש דברים שאותם אנו רואים

מזווית ראייה שונה, ואל נא תסיקו מהדברים שאנחנו ארמרים באילו אנחנו נגד,

אתחיל בדברים העיקריים שבתזכיר שלנו, הדבר המאפיין את החוק הזה היא

העובדה שיש בו האחדה של העתקת דברים מפקודת מס ההכנסה למס-ערך-מוסף. אחד

הנושאים הוא נושא היצוג. אם אני מייצג פלוני על החשבונות שלו, ואם אומרים

לי שאין מקבלים את ההסברים שלי: ושיש באן עבירה, אז אני פונה אל נציב מס-

הבנסה ומבקש שלא יראה זאת בעבירה, אם הרא בבל זאת רואה זאת כעבירה, אני מבקש

להעביר זאת לכופר. אנחנל מבקשים סמכות לייצג את הלקוח גם בענין כמו הגשה

בקשת כופר.

רואה חשבון רשאי לייצג בפני שלטרנות מם ההבנסה את בל הרמות בתחום

האזרהי, רק כשזה יוצא החוצה מסניף מס החבנסה נבנס עורך-דין לתמונה, ואס

העוסק יבחר לעצמו רואה חשבון גרוע, או יועץ מס גרוע הרי זה מזלו הרע, אין

הבדל בין בחירת רואה חשבון גרוע או יועץ מס גרוע לבחירת רופא או עורך דין

גרוע,

אני חושב ששמענו די בנקודה הזאת שאיננה בעצם ענין לוועדת הכספים,

אלא לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

בשני העמודים האחרונים של התזביר שלנו פרטנו שורה של דברים שקיימים

בפקודת מס הבנסה ולא הועתקו לבאן, לחוק המע"מ, ואלה דבריס חשובים למדי,

נראה לנו כי מן הראוי שמשרד המשפטים יקרא את שני העמודים האחרונים שבתזכיר

שלנו, אם העתקתם את החהמרות, מדוע לא תעתיקו גם את ההקלות שבמס הבנסה?



אני אומר שכל מי שרשאי לייצג את הלקוח שלו בענייני הטסים יכול

לייצגו גם בכל ההליכים ברמה המינהלית,

אני חייב לחזור ולהתייחס לכפה נושאים שהועלו כאן על ידי הדוברים

שקדמו לי. נחמד מאד להגיד, כי מי שלא דורש חשבונית מס עוזר למעשה לגנבים,

אלא שבחיי המעשה זה לא בדיוק פועל כך, וכאן אני רוצה לשאול אם שיק שנשלח

בדואר מהווה חשלום מוכח, או לא, והאם העברה בנקאית על שמו של המוסב חהיה

אף היא בסדר?

אנחנו מדברים של שיק למוסב. אם המכס יכתוב בספר שגם העברה בנקאית

הספק, אז כך זה יהיה.

תיקוני דו"חות זה מעשה של כל יום, בא רואה חשבון ועושה התאמה שנתית

ומגלה שהדיווחים למע"מ אינם מתאימים לרישום בספרים, ואז הוא מורה ללקוח שלו

לשלוח תיקון, קורה ורואה החשבון מגיע אחרי 15 חודש ומגלה ששכחו לתבוע החזר,

והאמינו לי שאלה הם דברים שקורים מדי יום, המקרים שעליהמ מדבר מר ברקת,

כאשר מישהו שולף מהכימ את חבילת החשבוניות שלו קורים אחת לאלף, ואילו הסערת

היא מעשה של כל יום, והעוסק הוא היחידי המפסיד מזה.

אם תפסת עבריין כמחזור לא רשום, והוא מוציא את חבילת החשבוניית,

כי אז אתה מחייב אותו על מחזור לא רשום רטרואקטיבית, עם כל הרבית ובו,

ומזכה אותו בתאריך שבו הוא מציג את החשבוניות. המשמעות האמיתית של הדבר

אותו אתם מגיעים היא להרוס עיר שלמה בגלל שני רשעים, או שלושה, אני מניע

לא להגביל זאת בזמן, אפילו לא אחרי 5 שנים, בי אנחנו מדברים במציאות, באלפי

מקרים כאלה הקורים מדי יום, אתם מדברים על הבודדים, ואילו אנחנו מדברים

על האלפים, אין לדבר הזה כל ה1דקה,

אני מציע שתהיו ערים לסעיף 16 שבהצעת החוק, אנחנו מסכימים לכך שמי

שתפסו אותו צריך להכות אותו, ואנחנו מציעים להכות אותו עד לאותו יום,

סעיף 15 בתזכיר שלנו מדבר על עבריין מועד שתפסו אותו פעמיים,

ו

סעיף 31 בהגעת החוק, אני רוצה להתייחס לסעיף קטן (13) האומר: הוציא

חשבונית מס ולא שילס במועד את המס הכלול בה, זו עבירה פלילית שדינה מאסר

שנה, היום אין הדבר הזה נחשב בעבירה פלילית, כיום זה חוכ אזרחי, אתה

יכול לתפוס את המלאי שלו, את חשבון הבנק שלו או את המבונית שלו, אבל אין אתה

שולח אותו לבית סוהר בגין חוב למס ערך מוסף,

הסעיף הזה אומר דברים פשוטים וברורים: דיווחת בזמן, אך לא צרפת שיק

לדיווח הזה, אז עברת עבירה פלילית, אס דיווחת בזמן, ולא שילמת, עברת עבירה,

אני חושב שזו לא צריכה להיות עבירה פלילית,

אדם מוציא חשבונית מס על 1000 שקל, ומדווח בזמן, והשני קיזז את אלף

השקלים ולא שילם לי את אלף השקלים האלה, הרישום בסדר, גס מועד הדיווח בסדר,

אבל לא שילס לי את הבסף המגיע לי, והקונה לקח זאת לעצמו, מה אתה מציע לי

לעשות עמ אדם כזה? הרי הוא לקח ממני כסף והכניסו לכיסו, האס זה לא מעשה

פלילי?

אינני מסכים שיראו זאת כמעשה פלילי.

אדם שמסר דיווח נכון והספרים שלו כסדר, אבל לא שילם את אשר היה צריך

לשלם, יש להטיל עליו במקרה כזה קנס, אבל אין להפליל אותו. ניקח לדוגמה אדם

שאין לו כסף, אבל הוא ככל זאת רוצה להיות כסדר עם החוק, ואז הוא מגיש את הדו"ח

ואינו משלם עדיין את המגיע מפנו. מדוע צריך לראות זאת במעשה פלילי.

הדכריס אינם פועלים כך. הוא לא יכול לעשות זאת, כי הוא צריך לשלס כבנק

עס הגשת הדו"ח.

אדס כותב דו"ח, בו הוא מצביע על כף שהמכירות היו כסר 10,000 שקל, הקניוח

כסר 7,000 שקל, והוא חייב איפוא לשלם 3,000 שקל, והוא משלס במקום זה רק 300 שקל.

אני רואה כזה זיוף, ואני רואה כזה מעשה ?לילי.

אס זו הבעיה, כי אז צריך למצוא כשביל זה ניסוח אחר מתאיס יותר.

סי ברקת!

שר האוצר קבע בתקנות איך מדווחים, ושם נאמר כי את הדיווח אפשר להעביר

רק באמצעות בנק. אי אפשר שלא לשלם באמצעות הבנק.

מי שמזייף עובר עבירה ?לילית.

לדעתי אין להשאיר את נוסח הסעיף כפי שהיא מופיע כאן, ואני סכור כי זו

לא צריכה להיות עבירה פלילית. על פי חוק לעבירות מינהליות יכול שר המשפטים,

בהתיעצות עס השר הממונה, לקבוע כי אותה עבירה היא עבירה מינהלית ולקכוע את

הקנס המגיע בגינה.

בא אדס עס דו"ח אל הבנק, הוא חייב לשלס, אס אינו משלס, אינו יכול

לשלוח את הדו"ח. הבנק לא יקבל אותו. אס הוא מסעה את פקיד הבנק ומצליח במירמה

להו1יא ממנו חתימה על הגשת דו"ח, הרי זה דבר תמוד. שר האודר קבע שאת הדו"ח

אפשר לשלוח רק באמצעות הבנק, ובצדק קבע כך. אס זה לא היה נקבע כר. היו רוכ

האנשיס רצים אל הפקיד ומתדייניס אתו, מנסיס לשכנע אותו כר אי אחרת.

ישנן כמה הוראות שהועתקו מפקודת מס הכנסה אלא שהתרגום שלהן לענין

מס ערר מוסף איננו נכון ואינו מתאים. הנישא הראשין הוא תיקון הגדרת מכר.

ההוראה מתעלמת מהמשמעות הבסיסית של חוק מע"מ.

זאת אומרת שאדם היוצא לבורסה יצטרך לשלם 15% מס.

זה אסור רק לגבי איגוד מקרקעין, אלה חברות שאינן חברות רגילות, אלא

חברות שבל חוקי התאגידים והאישיות המשפטית הנפרדת כמעט לא קיימים מבחינתן.

לבן אי אפשר להתייחס אליהן באל חברות רגילות, זה נקרא מס של 15% על יציאה

לבורסה.

ידועים מקרים בהם אנשים סברו את הבתים שלהם לחברות בע"מ.

עניינית, הסעיפים בפקודת מס הכנסה וגם בחוק מס שבח רואים ברישום

ארוע מס, אבל חבות המס צומחת רק עם המכירה הפיסית. אני רוצה להפנות תשומת

לבבם לסעיף 1(3) שבהצעת החוק, ובן לסעיף 3 בו, נניח שאותם בעלי מניות שילסו

את המס, ומספר ימים לאחר מכן החברה מוכרת את אותם מקרקעין. פעמיים ישלטו

את המס. אם מקרה בזה ישנו אחד לאלף לא כדאי לתוקק את החוק בהתאם ל0קרה בודד

בזה,

אתה 0ייצג אח לשבת רואי החשבון, אחה יודע שאנחנו המחוקקים איננו רוצים

את הרישום הזה, אנחנו לא רוצים איגוד מקרקעין, ולכן, אם יש אפשרות להקשות על

הרישום, וזו אכן דרך ה0קשה על הרישום, בדאי אולי בכל זאת ללכח בה, צריך להפסיק

את הענין הזה של רישום גוש, חלקה,

0' ברקת;

מעניין לציין כי יועץ חשבון הוא זה שיעץ לנו לעשות זאת בך,

ו

סעיף 36 לחוק הוא סעיף העוסק באיגודים או בחכרה שנמצאת במצב של

פירוק, (סעיף 25 בתזכיר שלני), 0וצע שם לקבוע שאם חבר בני אדם במצב פירוש

ונשאר בידם נכס עסקי, וחלפה חצי שנה, יראו את הנכס כאילו נמכר במחיר השווי,

למרות שלא נמכר.

האם ראיתם פעם חברה שפורקה בחצי שנה?

מדובר בנכס שפעם קיזזו עליו מס תשומות.

הערתי מתייחסת לתפוקה של ששה של ששה חודשים.

והרי יכול להיות מקרה בו אדם לא מצליח להיפטר מהנכס שלו במשך שנתיים.

זה לא ענין לתקופה כזו או אוזרת, מדובר באדם שלא מכר, ואומרים כאילו מכר.

הבה ניקח דוגמה מחיי המציאות, ניקח לדוגמה את חברת קלרין, לקלרין היה

בנין משרדים שלא הצליחה לסבור, ונניח שהסעיף הזה היה בתוקף, החברה נמצאת בפירוק

ועברו 6 חודשים ולא הצליחה למבור את הבנין הזה, אז הסעיף הזה אומר שהיא צריבה

להעביר 15%.

אני רואה בדבר חמור ביותר כאשר אדם לא מצליח למכור את הנכס והוא עוד

צריך לשלם עליו מס כעבור 6 חודשים. קחו לדוגמא את חיים שיף. הוא רוצה למבור

נבסים. ואינו יבול למבור בינתיים, איזה מתיר תקבע לנבסים שלו? והרי ביום איני

יכול למכור אותם במה שנראה לו בחצי מכירם. אז מאיזה מחיר תבקש את אותם 15%?

וכיצד הוא יובל לשלם זאת אם עדיין לא מכר את הנכס? כל הענין הזה לא נראה לי,

אני רוצה להסביר את הסיבות שגרמו להעלאת הרעיון הזה. יש לנו 233,000

עוסקים פעילים בארץ. במשך השנים היו ב-70,000 עוסקים שסגרו את עסקיהם, ובערך

מספר זהה לזה של עוסקים שפתחו עסקים. כאשר חנות מכולת נסגרת, תמיד נשאר בה

ציוד כלשהו, ואיננו יכולים להקדיש זמן כדי לרוץ אחרי 70,000 העוסקים שסגרו

את עסקיהס בדי לראות אס אמנם בבר מברו את הציוד שנשאר להם מהעסק, או לא, אין

לנו גם את בוח האדם הדרוש למשימה הזאח. רצינו איפוא להקצות להם איזה שהוא פרק

זמן סביר כדי שיחסלו את השאריות, בדי שיובלו למכור את הציוד שנותר להם, בדי

שאנחנו נובל לסגור את התיק,

אילו אמרתם בי 6 חודשים אינם מספיקים לצורך זה, ובי יש צורך בשנה או

אפילו בשנה וחצי, הייתי מסוגל להבין זאת. אבל אינני יבול להבין מרוע אתם

חושבים שבל הרעיון הזה פסול. ,

בשמחוקקים חוק צריך לסגור גם בל וירצה המאפשרת העלמה או גנבה, אדם

שיסבור את הציוד שנשאר לו במבולת שסגר, כיצד הוא ימבור את הציור הזה, האס

בכסף שחור? נראה לי שרק בך זה יבול להעשות, שהקונה ישלס לו בבסף שחור,

מפני שאס ישלם לו עבור הציוד בשיק, אתה יבול לעלות על הענין הזה ולגלותו,

משום כך יתן לו בסף מזומן והדבר לא יופיע בשום מקום, וכך לא יצסרך גם לשלם

את המס. אי אפשר לבנות את בל החוקים באשר לנגד עינינו ניצבות רק קבוצות

של גנבים, של רוצים להעלים ובו',

אני חוזר ומדגיש שאני בעד זה שהתוקים ימתמו כל פירצה אפשרית, אבל אני

אוסר שלא יתבן לרוץ אחרי אנשים בשרים וישרים רק בגלל זה שיש גס גנבים, אדם

שסגר את חנות הסבולת שלו עשה זאת בנראה מפני שלא יבול היה להחזיק מעמד, מסוגי

שלא היתה לו פרנסה, ונשאר לו קצת ציוד, והוא לא מצא עדיין קונה לציוד הזה,

אז מדוע להביא אותו לבך שיצטרך לקחת הלוואה בבנק בדי שיובל לשלם לך בינתיים

15% מס ערך מוסף? מה גם שאיננו יודעים לפי איזה מתיר זה יהושב, יחד עם זאת

צריך לזבור בי לעתים מדובר בציוד שיצא בינתיים מהמתזור, שאי אפשר להשתמש בי

יותר, ושאי אפשר למבור אותו בבלל, ואפילו בחינם אין רוצים לקחת אותו.



ראתם אוסרים שאפילו לא מכר את הציוד. כעבור 6 חודשים תראו זאת כאילו

מכר את הציוד שלו, ועליו לשלם מס.

ישנו סעיף האוסר, כי הרראה זו לא תחול על נכסים עסקיים שמחירם הכולל

פחות מהמחיר שנקבע כסעיף 31, שהוא כחצי מליון.

חי רסוז ;

אני מציע להאריך את התקופה לשנה וחצי לפחות, ולשנות את חובת ההוכחה,

כמקום שהמכס ירוץ אחרי העוסק, ירוץ העוסק אחרי המכס בתום שנה וחצי, עד עבור

שנה וחצי לא ייעשה דבר. אחרי שנה וחצי העוסק חייב או לשלם, או להוכיח שלא

סכר,

הצעתו של חבר הכנסת רמון נראית לי, אני חושב שאנחנו יכוליס לקכל אוחה,

אס אכן עושיס כאז האחדה עם פקודת סם ההכנסה, אז כדאי לזכור שפקודת

מס הכנסה סדברת על תקופה של שנתיים, אם אפשרות המכס להאריך זאת.

אחרי שנתיים שולחים לר חיוב. הוא יכיל לא לשלם זאת רק כאשר הוא מוכיח

שלא סכר,

סקובל עלי.

אני סבקש להתייחס עוד לסעיף 39 של החוק המקורי, סעיף 9 בהצעת החוק, בענין

החזר תשוסות,

ו

סנהל הסכס הידיע כאן כי אחרי 30 יום תהיה הצמדה.

אני מתייחס למתן היתר למנהל המכס שלא להחזיר מס תשומות.

גם על זה דיברנו כבר, אנחנו נבדוק זאת שוב.

אני מבקש לחתייחס עוד לסעיף 35 בהגעת החוק, בענין אחריות הדדית של

שותפים. מדובד בשותפות דשומה, ובשותפות לא רשומה.

בסעיף 32 שבה1עת החוק נאמר, כי מי שהעביר את נכסיו לאחר בלא שהעביר

את השליטה בהס, מתוך כוונה למנוע גביית מס וכו'. ואני שואל איך אפשר לדעת

זאת בבטחה. איך בכלל אקשר לדעת מה הכוונה כאן?

צריך לשכנע את בית המשפט בענין זה, וזה כלל לא דבר קל ופשוט לעשותו.

רק לעתים רחוקות מצליחים לשכנע ולהוכיח לבית המשפט את הכוונה.

כאשר לסעיף 32 שבהצעת החוק, אני רוצה לציין שסעיף 117 לחוק העיקרי

מועתק מנקודת מס הכנסה, ושם קיימת ברירת קנס בענין זה. מדוע לא להעתיק גם

את הדבר הזה לכאן? אני מציע שגם כאן תהיה ברירת קנס.

אנחנו נשוב ונבדוק את הענין הזה.

אם הוכחה כוונה, אז שישלם.

אני חוזר לסעיף 35 שבהצעת חחוק, המדבר על אחריות הדדית של שותפים.

אתן לכם דוגמה. במשרד הובלה יש 10 משאיות העדבדות שם. המשרד התמרק, התחסל.

הם לא רשומים כשותפות רשומה, אלא כעוסקים הרשומים במאוחר.

מה אתם מגיעים לנו לעשות במקרה כזה?

אוסיף לתאור המצב, ואספר כי במשרד ההובלה הזה היה פקיד שגנב את הכסף

של המשרד והסתלק. עכשיו צריך לרדת על כל 10 בעלי המשאיות. אם הם רשומים

כשותפות, אתה מונה לשו תנות. אם הם לא רשומים כשותפות, מה אתה עושה?

אני עובר לסעיף 26 בהבעת החוק, סעיף 106 בחוק העיקרי. שם מרובר על

אפשרות החמרה של שלטונות מס ערך מומך על מישהו שקיבל נכמ אגף פירוש כאשר

הכוונה היתה להימנע מתשלום. ניתנת שם אנשרות לרדת לנכסיו של אותו אדם שקיבל

את הנכס. אני מגיע שבם בענין זה יתחשבו במה שכתוב בפקודת מס הכנסה לגבי

מקרה דומה.

רשות הריבור למר חזי גוסמן שהוא יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

מה ההתייחסות שלכם, מר גוטמן, לענין 3 החודשים.

איננו מוכנים לקבל את זה. אנחנו חושבים שטעויות טכניות נעשות לעתים

קרובות, אנחנו מבקשים לבטל את התיקון הזה, אנחנו סוברים שלא 1ריו כאן דבר.

אילו אמרתם שאין די בשלושה חודשים, ושאתם פגיעים 5 חודשים, הייתי מבין

זאת. אגל לא סובן לי איך אתם יבולים להתעלם מזה בכלל. אני "אובל" את החצץ הזה,

אני מקבל את הדו"חות. הבאתי עובדות ונתונים בדי להוביח את עמדתי, ואתה בא ואומר

שזר, לא נחוץ כלל.

טעויות אנוש זה מעשה של יום יום, ויש טעויות בהגשת דו"חות. מותד לתקן

כל דו"ח ללא הגבלה של זמן. אם הדבר נעשה שלא בתום לב, אתה צריך להעמיד את

האיש לדין, אם זה נעשה בתום לב, מותר לו לתקן זאת גם תוך שנה או שנתיים,

רוב ההערות וההשגות שלנו הם בתופרת שהנתנו בפניכם, אני רוצה להתעכב

בקצרה על נקודה או שתיים, אנחנו יודעים שטעויות נעשות, וכל עוד הן נעשות

בתום לב, וניתן הדבר להובחה, הייתי מגנה לבך שהשלטונות לא יראו זאת לרועץ

לנישום, כי בסופו של דבר אם הוא לא הגיש זאת בזמן הרי הוא שהפסיד.

הייתי רוצה להתייחס לסעיף 9(1) בהצעת החוק. שם מדובר על כך שמשהוגש

בתב אישום נגד עוסק ההחזר יתבצע 45 יום לאתר מתן פסק הדין.

צר לי להפסיק אותך, אבל בבר דברנו בענין זה, וכן גם בענין מעיף 17

המדבר על אי רישום תקבולים והובלה ללא תעודת משלית,

כיוון שכך אני רוצה להתייחם לנושא של ניבוי רבית למע"מ כהוצאה מוכרת.

גם על הנושא הזה בבר דברנו ושמענו הערות והשגות,

חי גוטמן;

ו

אנחנו מציעים שלמנהל המבם תהיה הסמכות לשקול אם הטעות היתה בונה-פידה,

או לא, במו בן אודה לבם באם תעיינו בחוברת שהנחני בפניכם, ושבה מפורטים בקצרה

ההערות וההצעות שלנו לסעיפים מסויימים שבהצעת החוק.

על פי החוק הקיים יש למנהל המכס הסמכות לשקול אם הטעות היתה בונה-פידה,

או לא,

אני מודה לכל המוזמנים שטרחו לבוא והביאו בפנינו את עמדתם ואת

הערותיהם להצעת התוק הנדונה,

אני מציע שאנתני נעביד אח הדיין בחיק מם ערך מי0ף לייעדת המשנה

בראשותו של חבר הכנסת אריאל ויינשטיין, אתרי שוועדת המשנה תסיים את עבודתה

בחוק היא תחזיר אותו לאישיד מליאת הויעדה, אם יימצא חבר . יעדה שירצה לערער

על מסקנות ועדה המשנה, איננו יבולים למנוע זאת ממנו.

הוחלט - להעביר את הטיפול בהצעת החוק לועדת המשנה בראשותו

של חה"כ א' ויינשטיין, מסקנות ועדת המשנה יובאו



ב. תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לענין סעיף 3(י) (הוראת שעה) התשמ"ו-1986.

הבטחנו לבדוק את הנושא הזה, הטענה היא על כך שתחולת החוק היא לשנת

1985 בלבד. אני בקשתי להאריך את תוקף החוק מ-1985 ואילך. אבל נציג מס-

הכנסה הודיע לי, באמצעות מזכיר הוועדה, שהוא מבקש שזה יחול גם לגבי שנת 1986.

אני מציע שנרשום לפנינו את הודעתו של מר רבינוביץ ונאשר את הבקשה.

הוחלט - לאשר את התקנות כפי שתוקנו לשנת 1985. הוועדה רשמה לפניה

הודעת נציב מס הבנסה שעם אישור הוראת שעה לענין מסוי אינפלציוני יותקנו אותן

התקנות לשנת 1986.

אני רוצה להזכיר לבם בי קבענו ליום תמישי הבא דיון בדו"ת בייסקי.

חבר הבנסת ליבאי פנה אלי בענין זה ואמר בי איננו מעוניין בכפילות בדיון בדו"ת

הזה,ואמר עוד בי אינו רוצה שנוציא מסקנות.

אינני מובן לשמוע עמדתו של חבר-כנסת שאמר שאם לא יסכימו לקבל את דעתו

הוא יגלה דברים מדו"ח חסוי.

ח' רמון;

ועדת הביקורת היא זו שהקימה את הוועדה הנדונה, ובדאי שנזבור זאת.

אנחנו מבקשים שבנושאים פרסונליים לא תדון אף ועדה של הכנסת.

איננו דנים בנושאים פרסונליים, בי עמדת ועדת הביקורת מחייבת את בל ועדות

הכנסת.

אני מודה לבולבם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.10)