הכנסת האחת עשרה

מושב שני



???????



פרוטוקול מס' 305

מישיבת ועדת הכספים

יום ג', י"א באייר. התשמ"ו - 20.5.1986 - שעה 10.00

נכחו

א' י' שפירא - היו"ר

אי אבוחצירא

י' ז' אמיר

יי ארירור

מ' בר-און

גי גדות

פי גרופר

א' ויינשטיין

י י כהן

י י מצא

ע' סולודר,

עי עלי

שי עמר

ח' רמון

אי שלום

בי שליטא

גי שפט

י' ברון - הממונה על הכנסות המדינה

י' רבינוביץ - נציב מס הכנסה

מ' מנור, מי שגיא, מי פרידמן, י' לייטון, מ' קפוטה,

גבי ר' רוקח, גבי מ' דר-זיו - משרד האוצר

אי קרשנר

אי דמביץ

סי אלחנני

הצעות לסדר היום

שינויים בתקציב - מפעל המיס בבקעת יבניאל

הודעה על תקופת הפדיון של איגרות חוב לפי חוק המילווה

(חברות ביטוח)

צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית) (הלוואות הסוכנות

היהודית לארץ ישראל)

צו מס הכנסה (פסור ממס על ריבית כשל הלוואה לתושב חוץ)

(חברת איסכור שירותי פלדות בע"מ)

חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני

חוק) (תיקון מס' 4)

תקנוה מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לענין סעיף 3(י))

(הוראת שעה)

משאבים חברת להנפקות של בנק המזרחי בע"מ;

בנק לאומי לפיתוח התעשיה בע"מ,

תכניות חסכון "גן מור" ו"מנוף" - בנק מסד

תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון לדירה)

(תיקון מס' 3) של בנק טפחות ובנק יהב,



הצעות לסדר-היום

מ"מ היו"ר י' כהן;

אני פוחח אח הישיבה"

הצעה לסדר לחבר הכנסת גרשון שפט.

ג' שפט;

לפני כשבועיים ביקשתי שוועדת הכספים חקיים דיון בדו"ח של

ועדת-בייסקי. סוכם שהדו"ח יועבר לחברי הוועדה; לעיון לקראת הדיון,

לדעתי אין טעם לדחוח אח הדיון ויש לקיים אוחו בהקדם.

היו"ר י' כהן;

ההערה נכונה. קיבלנו אח הדו"ח. עדיין לא הספקתי לקרוא איתי.

ברגע שיכנס היושב-ראש נקבע מועד קרוב לדיון בדו"ח.

א' ויינשטיין;

קראתי בעתון על העלאת חעריפי הדואר. אינני זוכר שהעלאה זו הובאה

לאישור הוועדה.

א' קרשנר;

קיים סעיף על הצמדה אוטומטית של החעריפים למדד. יש כאן הצטברות

של כמה חדשים.

היו"ר י' כהן;

בעקבוח ההערה של חבר הכנסח ויינשטיין אני מבקש מכלכלניח הוועדה

לבדוק אם העלאח תעריפי הדואר תואמת אח העליה במדד או אם יש כאן חריגה

מעבר למדד.

שינויים בתקציב - מפעל המים בבקעת יבניאל

היו"ר י' כהן;

בישיבה אחמול נדונה הפניה של האוגר בענין מפעל המים בבקעח יבניאל.

חבר הכנסת מצא ביקש לרחות אח האישור לשמיעת הסברים.

פ' גרופר;

אני מגיע לאשר אח ההעברה התקציבית ויחד עם זה לשמור לחבר הכנסח

מצא את הזכות לערער אם הוא ימצא זאת לנכון.

יי ארירורו

בישיבה אחמול הייתי יושב-ראש. כיושב-ראש הישיבה התחייבתי

לחבר הכנסת מ1א שיתקיים דיון בפניה ונשמע הסברים מנציג האוצר.

פ' גרופר;

נחכה לבואו של חבר הכנסח מגא ואתן לו את כל ההסברים.



הודעה על תקופת הפדיון של אגרות חוב לפי חוק המילווה (חברות ביטוח)

היו"ר י' כהן;

לפנינו הודעה לוועדה של שר האוגר על תקופח הפדיון של איגרות

חוב לפי חוק המילווה.

גב' ר' אברמסון;

לפי חוק המילווה (חברות ביטוח) רשאית הממשלה לגנוח כספים

מחברות הביטוח ובתמורה להנפיק איגרות חוב או בדרך של הוצאת איגרות

חוב ממש או בדרך של רישום בפנקס בבנק ישראל-

הממשלה מזה שנים רבות לווה כספים מחברות הביטוח על מנת להבטיח

את כספי הרוכשים חוזים לביטוח חיים.

אלה כספים המשמשיס כיסוי לקרנות של חברות הביטוח.

גב' ר' אברמסון;

הענין מעוגן בהסכם בין החברות לבין הממשלה,

היו"ר יי כחזו

זוהי הורעה לוועדה ולא בקקוה לאישור. הווערה רושמח לפניה את

ההורעה.

צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית) (הלוואיח הסוכנות היהודית לארץ- ישראל)

היו"ר י' כהן;

מובא לאישור צו מס הכנסה המעניק פטור ממס על ריבית על הלוואות

שמקבלת הסוכנות היהודית בחו"ל, נשמע דברי הסבר מהממונה על הכנסות

המדינה.

י' ברון;

הסוכנות היהורית מממנת חלק מפעולותיה בכספי הלוואות. אם היא

מקבלת אח הכספים האלה ישירות היא חייבת לנכות מם במקור על הריבית, וכך

המקורות לקבלת ההלוואות מצטמצמים כי הריבית היא נמוכה לאתר ניכוי המס

במקור. כאשר לוקחים הלוואה מבנק בחו"ל או מחברה או מגייסים הון בכל

צורה שהיא, חייבים לנכות מס במקור בשיעור של 25%.

י' ארידור;

איר נהגנו קודם לכן? האם אישרנו בקשית דומות בעבר?

יי ברול;

בקשות דומות רבות אושדו בעבר, הבקשה הזו היא אמנם לפי סעיף 15

לפקודה, אבל בסעיף 16(4) קבענו שמי שמגייס כסף בחו"ל סטור מניכוי

מס במקור על הריבית. למעשה איננו גובים היום מס, כי אתה יכול לקחת

את ההלוואה מבנק ישראלי. כאשר בנק ישראלי לוקח אח ההלוואה מבנק בחו"ל

אין ניכוי מס במקור. רק אם אתה לוקח ישירות את ההלוואה מבנק בחו"ל אתה

חייב בניכוי מס במקור. לכן אתה עושה זאת באמצעות בנק ישראלי. החו1אה

מבתינח המס היא זהה. התוצאה מבחינת מקבל ההלוואה שהוא צריך לעבור דרך

בנק ישראלי ולשלם הפרשי ריבית, עמלות וכדומה, וזוהי מעמסה.

עד עכשיו לא היה קל לגוף ישראלי לקבל הלוואה בבנק בחו"ל, עכשיו



י ברון

כאשר אפשר לגייס הון בדרך של איגרות חוב או בדרך של הלוואות מבנקים

או גורמים אחרים, בלי שהמדינה תהיה אחראית לכך ובלי ערבות המרינה,

יש לעורר קבלת הלוואות כאלה. זהו מטבע חוץ שזורם לקופת המרינה. אתם

נתתס אישורים להלוואות כאלה בסכומים ניכרים של מאות מיליוני דולרים,

ג' גדות;

מה דין אשראי ספקים שמקבל המייבא סחורות באישור משרד התעשיה?

י' ברון;

האישור לקבלת אשראי בחו"ל הוא בסמכות המפקח על מטבע חוץ והוא

או במסגרת היתר כללי לקבלת מימון, ולכך יש כללים

קבועים וברורים; או לפי היתר אישי. במקרה זה המפקח על מטבע חוץ בודק

את הבקשה ואת ההמל1ות של משרר התעשיה. הפניות שלנו לוועדה כפופות

כמובן לאישור של המפקח על מטבע חוץ, כי אחרת אי אפשר כלל לקתת את

ההלוואה.

באשראי ספקים אין ענין של ריבית ואין בעיה של ניכוי מם במקור.

אין כאן בעיה הנוגעת לאוצר מבחינת המיסוי.

לגבי הלוואות מחו"ל המפקח על מטבע חוץ- קבע קריטריונים שהחזר

בתשלומים צריך להיות לתקופה ממוצעת של חמש שינים, ואם הרחזר הוא הר

פעמים התקופה היא שנתיים וחצי,

ג' גדות;

את האשראי אפשר לקבל מכל גורם, גם מגורם פרטי?

י' ברון;

מכל גורם ובתנאי שהמרינה לא תהיה ערבה לכך.

קבענו שורה של קריטריונים. איננו מאללרים פטור מניכוי מם במקור

אם ההלוואה מתקבלת מבעלי מניות, כי במקרה כזה זוהי פשוט העברת הכנסה.

הוכח היערר יחסים מיוחרים בין הלוואה למלווה,

שאין קשר בין חברת אם לחברת בת; תקופת ההלוואה לא תעלה על זו שאושרה

על ירי המפקח על מטבע חוץ בבנק ישראל אם בהיתר כללי או היתר אישי;

סכום ההלוואה לא יפחת ממיליון דולר; שיעור הריבית השנתית המירבית

לייבור או יורו יהיה בשיעור שייקבע מזמן לזמן בתוספת אחוז אחר, ובמקרים

מיוחדים שייברקו ניתן יהיה לאשר ריבית העולה על אחוז אחר אבל בשום

מקרה השיעור לא יעלה על אחוז וחגי; ההלוואה תשמש את הממרה מן המטרות

המפורטות בסעיף 1 של החוק לעירור השקעות הון.

אלה הם הקריטריונים לפי סעיף 16(4) לפקורה. לסוכנות היהורית

נקבע סעיף מיוחד בפקורת מם הכנסה שמאפשר לפטור אותה מניכוי במקור על

הריבית של ההלוואות שהיא מקבלת.

האם תסכים אתי שזה יכול לשרת גורמים כמו המסלקה הפיננסית

של חברת כלל, למשל.

י' ברון;

זה לא בדיוק כך. במשך השנה האחרונה אישרתם פטור כזה לחברות

כלל, תדיראן וחברות אחרות שגייסו הון בחו"ל בדרך של הלוואות לזמן ארוך.

ג' גדות;

כל מקרה כזה מובא לאישור הוועדה?

בכל מקרה הגו מובא לאישור הוועדה,

הלוואה בריבית של לייבור פלוס אחוז אחר היא הלוואה בתנאים

טובים במושגים שלנו. היום בארץ הריבית על הלוואה שקלית צמודה לדולר

מגיעה ל-30% ואף למעלה מזה. לכן מפעלים וחברות מבקשים לגייס הון

בחו"ל.

פ' גרופר;

אני מבקש לדחות את אישור הגו כרי לקיים התייעצות.

א' דמביץ;

בענין הלוואוות של הסוכנות היהורית לארץ-ישראל אני רוצה לציין

דבר אחר. במשך 25 שנה לפתוח ההוראה הזו קיימח בסעיף 15 לפקודה, וזוהי

הפעם הראשונה שמבקשים לנצל אח הסמכות הזו. אני רוצה להדגיש את ההבדל

בין הפטור להלוואה שנוטלת הסוכנות היהודית לבין פטור לסי סעיף 16(4),

ששם קיימים כל הקריטריונים התעשייתיים והכלכליים. כאן נאמר; "הכל בהתאם

לאישורו של הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוגר", לא ברור לי מהו

"הכל". אני מניח שהממונה היושב אתנו יסביר לנו מדוע יש צורך באישור

שלו רווקה במקרה זה.

יי ברול t

אני מבקש להשיב לשאלתו של היועץ המשפטי של הוועדה מדוע כחוב

כאן "הכל בהתאם לאישורו של הממונה.." בכל הפניות אליכם ציינו בצו

את סכום ההלוואה וכן את שם הבנק סמנו מקבלים את ההלוואה. לאחר אישור

ה1ו, מקבל ההלוואה היה ממציא את הצו לבנק שלא היה מנכה מס במקור

מהריבית המשתלמת,

בצו של המוכנות היהודית נאמר שבמשך חמש שנים תקח הסוכנות

היהודית הלוואות ער לסכום כולל של 100 מיליון דולר כל שנה, ועל

הלוואות אלה יחול הפטור, זהו נוסח כללי ללא פירוט של סכומי

ההלוואות ושל הבנקים, ועם כל האמון שאני רוחש לסוכנות וחלילה אינני

רוצה לומר כי בסוכנות ייעשו דברים שלא ייעשו, תיאורטית אפשר להמציא

את הצו על 100 מיליון דולר לכמה בנקים ומספר פעמים ולהגיע לסכומים

גבוהים פי כמה מאלה שהתכוונו אליהם, עשינו איפוא הסדר עם הסוכנות על

מסגרת של 100 מיליון רולר לשנה, אבל הם לא יוכלו ללכת עם הצו הזה לבנק

כרי לשלם ריבית בלי מס אלא יצטרכו לקבל לכך אישור מהאוצר. מר מנור

המנהל את התיק יתן בכל פעם היתר סטציפי ער לסכום של 100 מיליון רולר.

בדרך זו תהיה לנו בקרה-

ג' גדות;

אין לי לכך תשובה חד משמעיח, אבל לא הייתי רוצה שהדבר ייעשה

על ירי הממונה על הכנסות המרינה אלא אם כן הדברים האלה שרירים וקיימים

מקרמת דנא.

י' ברון;

זה פשוט ענין טכני. מישהו צריך לפקח על כך.

אנחנו מתבקשים לאשר את המסגרת של 100 מיליון רולר, הבעיה שלך

היא שמירת המסגרת או שיש גם בעיה נוספת של השימוש בכספי ההלוואות?



י' ברון;

הבעיה היא לשמור על המסגרת ולהקפיד על כך שהריבית לא תעלה על

זו הקבועה בגו-

א' ויינשטיין;

אני שואל אח היועץ המשפטי של הוועדה האם יש תקדים למתן סמכות

בענינים אלה.

א' דמביץ;

כל הגו הזה הוא ללא תקדים. אף פעם לא עשו שימוש בסמכות לפי

סעיף 15.

היו"ר א' י' שפירא;

לאחר ההסברים ששמענו מהממונה אינני רואה כל סיבה לעכב את אישור

הגו. אני מביא אח הצו לאישור.

הצבעה

צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית) (הלוואות הסוכנות היהודית לארץ-ישראל)

התשמ"ו-1986 - אושר

צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית בשל הלוואה לתושב חוץ)

י' ברון;

הברח איסכור שירוחי פלדות בע"מ, שהיא בבעלות משותפת של חברת

כור תעשיות בע"ח ותברח איסקור הדרוס.אפריקאית, עומדת לקבל הלוואה

מבנק ברקלים בדרום אפריקה בסכוס של עד 40 מיליון רנד, שתנוצל למימון

יבוא מוגריס מדרוס אפריקה שעיקרם מוגרי ביניים מפלדה. ההלוואה ניתנת

לתקופה של שלוש שניס עם אופגיה להארכה לתקופה נוספת של שלוש שנים,

שיעור הריבית השנתית הוא ריבית פריים ,של הבנק פלוס אהוז אחד או שער

הרדיסקונט בדרום אפריקה, הנמוך ביניהם, ובתוספת עמלה חד פעמית בשיעור

של %0.25 מסכוס האשראי.

ג' שפט;

בשבוע שעברה התעוררה בעיה לגבי הלוואה שקיבלה חברת החשמל

ברנדים מררום אפריקה, והיה דרוש תיקון לשם התאמת שער המטבע לדולר.

י' ברון;

במקרה זה ההלוואה במקורה היא ברנדים.

היו"ר א' י' שפירא;

אני מביא את הגו לאישור.

הצבעה

צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית בשל הלוואה לתושב חוץ)

התשמ"ו-1986 - חברת איסכור שירותי פלדה בע"מ - אושר



חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק) (תיקון 4)

היו"ר א' י' שפירא;

חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות).

החוק כולל שני תיקונים עיקריים; האחד - צמצום הפחת של 3% בשל

דירות מושכרות והחזרתו לשיעור של 2% ; והשני - הארכת חוקף של שני סעיפיס

על מנח שניחן יהיה לסייס פרוייקטיס של בניה להשכרה.

במהלך הדיון בווערה נשאלה שאלה כלליח מה קורה בהחוס של עידור

בניה של דירות מגוריס להשכרה. מסרחי לוועדה שריחה ועדה פנימית לענין

זה והיו כל מיני מחשבות וה1עות סוחרוח שלא הגיעו לכלל גיבוש. היום אני

שמח להודיע לכס שב-8 באפריל השנה מינה שר האוצר ועדה בינמשרדית, שיש

לי הכבוד לעמוד בראשה, לנושא זה. זוהי וערה של מנכ"לים שמשתתפים בה

מנהל מרכז ההשקעות, מנכ"ל משרד השיכון, מנכ"ל המשדר לקליסת עליה,

מנהל מינהל מקרקעי ישראל, הממונה על התקציבים. על הווערה הוטל לבחון

בצורה יסודית כיצד לעודד בניה להשכרה בישראל. הווערה כבר קיימה ריון

ראשון בנושא וקבעה שהיא חשב אחת לשבועיים כל פעם ארבע שעות רצופות.

דבר הקמתה של הוועדה התפרסם בכל העתונים לפני כשבועייס. מחר או מחרתיים

תתפרסם בעתוני הבוקר והערב הודעה על הזמנת הגיבור להגיש הצעות לוועדה,

נזמין גם משלחות" קיבלנו כבר שני תזכירים מארגון הקבלניס וכן קיבלנו

שני תזכירים מפורטים של שני מהנדסים הקרובים לנושא.

אנחנו רואים את הענין כרציני וכמחוייב המציאות. אין בכוונתנו

לשקול עידוד בדרך שתצטרך לעלות יותר מכפי שעולות שיטוח העידוד הקיימות,

והן עולות הרבה כסף, אלא בכוונתנו לבחון כמה אפשרויות, שאפרט אותן.

לדוגמה, קבלן יש לו מגרש מזה הרבה שניס והוא איננו רוצה או אפילו

איננו יכול לבנות עליו דירות למכירה,. כי כל כולו של ערך המגרש ילך

למס הכנסה. אנחנו רוציס לאפשר לו להקיס בנינים על המגרש, חלק מהדירות

למכור וחלק מהן להשכיר בשכירות נמוכה יחסיח אבל כלכליח שחיקבע ללא

חתערבוח או פיקוח לזוגוח צעיריס או עוליס חרשיס.

אחה אומר שיש וערה שעומדת אחת ולתמיד לפתור את הבעיות בצורה

רצינית.

י' ברון;

לא כך אמרתי. אמרתי שיש ועדה שתפקידה לבחון את הנושא ביסודיוח

ותוך מספר חדשים לסיים את עבודחה ולהגיש הצעות ברורות לממשלה. אני

רוצה לציין שהממשלה מייחסח חשיבות רבה לנושא של עירור בניה להשכרה,

אנחנו מקוויס שהפעם נוכל לגבש נוסחה שחענין גם את הקבלניס וגם משקיעיס

פוטנציאליים שעבורם ההשקעה תהיה כראית. יש לנו תקוות וגס רצון טוב,

וכל חברי הווערה מאוחדים בדעה שיש לבחון את הנושא באופן יסודי.

לכן הצעת החיקון שאנחנו מביאים בפניכם היא בבחינת מהלך ביניים.

קודם כל מי שהחל בפרוייקט של בניה להשכרה והפסיק אותו בגלל חוק

המיסוי בתנאי אינפלציה ורוצה להשלימו, נאפשר לו זאת על ידי הארכת

המועד לקבלת ההטבות.

י' ארידור;

על כך לא יהיה ויכוח.



י' ברון;

הכוונה שלנו לעודד השכרת דירות לתקופות יותר ממושכות. הדירות

הקיימות במשק מושכרות בדרך כלל לתקופה של שנה או שנתיים. מדובר

בדירות שהן בבעלות משפחתית שנרכשו עבור בן או בת במשפחה עד לנישואין.

לכן ההשכרה היא לתקופה קצרה. לא שכירות כזו אנחנו מבקשים לעודד.

אנחנו אומרים כי פחת של 2% לדירה שערכה 60 אלף דולר במונחים

ריאלים מכסה כ-00ו דולר לחורש דמי שכירות שהם פטורים ממס. כאשר השכירות

עולה על הסכום הזה, על העודף צריך לשלם את המס השולי. מרובר על מס

נמוך מאד בשיעורים של 10% או 12% מדמי השכירות בסך הכל. אם נתיר פחת

של 3% כפי שנאלצנו להתיר בהתאם לחוק כבר שנתיים, בשנים 1984 ו-1985,

למעשה לא ייווצר ברוב הגדול של המקרים חיוב במס על שכר הדירה. תישאר

איפוא רק הטרחה של האזרח, שיהיה חייב לדווח על הכנסה משכר הדירה,

וכן של אנשי המס שיצטרכו לבדוק את ההצהרה ולהגיע למסקנה שלא מגיע מס,

אני סבור שזוהי מעמסה מיותרת ולא מוצדקת. כאשר אנחנו ממסים קצבאות

ילדים וכדומה, לא יהיה זה הוגן לפטור ממס הכנסה משכר דירה-

לכן אנחנו בדעה שהפחת לא צריך לעלות על 2% על מנוע שגם בעלי

הדירות ישלמו איזה שהוא מס על הכנסתם מדמי השכירות שהם מקבלים.

יש שני חלקים להצעת החוק והם אינם קשורים האחד בשני. אינני

מבין מדוע הביאו אותם יחד.

יי גרון;

הם במקרה מופיעים באותו החוק.

י' ארידור;

אשר לחלק השני של החוק, כלומר האדכת התקופה מחמש לשש שנים,

ומשש לשמונה שנים, כדי לאפשר לקבלנים שבנייתם נעצרה ליהנות מההטבות,

כפי שנאמר כדברי ההסבר, זאת אפשר לאשר. כאן איז כל בעיה ויש לאשר

את הסעיפים 2 ו-3 לחוק-

הבעיה היא בסעיף 1 לחוק המוצע, והבעיה כבר עמדה בפני ועדת הכספים

כאשר נדונה ההצעה לקבוע פחת של 2%. מליאת הכנסת, בניגוד לדעת הממשלה,

קבעה שהפחת יהיה בשיעור של 3%, והיא קבעה זאת לפני זמן לא רב, לפני

שנה בערך. אינני חושב שבנושא מסוג זה אנתנו צריכים לנסות לשנות את

החלטתה של מליאת הכנסת. יש לי שני נימוקיים עיקריים לכך; האחד,

שההחלטה הזו היתה צודקת כשלעצמה; והשני - שהוקמה ועדה שעומדת להציע

הצעות גם בנושא זה. הוועדה הזו מעונינת לעודד השכרת דירות..

(י' ברון; בניה להשכרה). אני מניח שהיא תבקש לעודד גם את השכרת

הדירות. איננו מעונינים שייבנו דירות שישארו פנויות ולא יושכרו.

כאשר המגמה היא לעודד השכרת דירות פנויות, הצעד המוצע הוא רגרסיבי כי

הוא בא לתת פחות עידוד להשכרה, ולכך אין כל הצדקה. יכול להיות שהוועדה

בראשותו של מר ברון תגיע למסקנה שרווקה מליאת הכנסת היא שצדקה בגישתה.

אומר מר ברון שמי שמשכיד דירה חייב להגיש דו"ח למס הכנסה, ואחר כך

מתברר שהוא איננו משלם מס. אינני מציע לפטוד השכרת דירות ממס, אבל

אם מגישים דו"ח ואחר כך מתברר שלא צריך לשלם מס, לא משלמיס מס. עדיין

צריך להגיש דו"ח. אינני דואה בכך בל פגס. אם מר ברון יגיע למסקנה

שלא צריך לשלם כלל מם, הוא יוכל להציע פטור. אבל זאת הוא איננו מציע,

השיעור של 3% פחת קיים בחוק כבר שנתיים ואינך מציע לבטל זאת. כאשר

תבוא הצעה כוללת בנושא נדון בה. אפשר להסדיר זאת גס על ידי קביעת

מס מקסימלי. הפחת יבוטל, המשכיד לא יצטרך לעשות חשבונות, הוא ישלם

את המס המקסימלי כפי שנקבע ובכך ייגמר הענין- אם לא מביאים בפנינו



י' ארידור

הצעה כזו, ואינני מציע לחברים בוועדה שלנו להגיש אותה, כי היא מעונה

לימוד ובחינה על ידי המומחים לדבר, אז המגב החוקי הקיים צריך לספק,

אני מגיע שנשמור על החלטתה של מליאת הכנסת, נבטל אח סעיף 1

ונאשר את הסעיפים 2 ו-3 בהצעת החוק.

א' ויינשטיין;

אני מבקש להעיר הערה טכנית שאולי איננה כל כך טכנית. אני מתקומם

על כך שמביאים לקריאה ראשונה הצעת חוק שבדברי ההסבר שלה כתוב; הכנסת

החליטה בניגוד לעמדת הממשלה. (י' ארידור; מספרים כאן את האמח).

זה לא הסבר שניתן לוועדה, זה כתוב כדברי ההסבר להצעת החוק.

הביצוע של החוק המוצע יהיה בחדשים יוני או יולי 1987 כאשר

המפרנסים יצטרכו להגיש דו"חות למס הכנסה על הכנסתם לשנת 1986. בדו"חות

אלה הס יצטרכו לכלול את הפחת בשיעור המוצע, אם החוק יאושר, לפני הדשיים

דנו בהצעת חוק ונאמר לנו שיש למהר ולאשר אותה כי אחרת אנשים לא ידעו

מה לעשווז ברכושם האם להשכירו או לא, אני רוצה לומר לוועדה שהחששות

האלה התבדו. למרות כל הפרסומים בעתונים לא קרה שום דבר בשוק הבניה

והדירוה להשכרה. הידיעה שהכנסת עומדת לאשר פחת של 3% לא הגבירה

את הקצב של השכרת דירות, והידיעה על 2% פחת לא האטה את הקצב הזה.

הגיבור מגלה אדישות לכך. מבחינת הגביה של המם וההיצע של דירות

להשכרה אין שום משמעות לכך אם ההחלטה תתקבל היום או בעוד כמה חדשים,

מדוע אני מצדד בקבלת החלטה בעוד מספר חרשים? אני מאמין שהוועדה

שהוקמה הפעם היא ועדה רצינית בגלל הרכבה. אני מניח שהיושב-ראש של

הוועדה לא ירפה מהנושא עד שהתינה מסקנות. נראה לי שאם נאשר היום

פחת של 2%, זה יהיה בניגוד משווע למגמה של הממשלה. אם שר האוצר הקים

ועדה לבחינת דדכים לעידוד בניה להשכרה, הרי כפי שאמר חבר הכנסת ארידור

אנחנו צריכים לתת תמריצים לאנשים להשכיר את הדירות.

השאלה מהי עמדת הוועדה, האם אנחנו רוצים לשנות את המגמה הקיימת

במשק כמשך שנים מאז קום המדינה המעודדת אנשים לרכוש את הדירות. בניגוד

למה שקיים במדינות רבות בעולם המערבי, כאן בישראל כל זוג צעיר משעבד

את עצמו ואת הכנסותיו לתשלום המשכנתא. זוגות צעירים משועבדים לדירה

שרכשו 20-15 שנה לאחר הנישואין. (י' ברון ; והם גרים באותו מקום ולא

יכולים לזוז..} זה בוודאי פוגע בניידות.

לאחר שנתיים אין בעיה למכור את הדירה ולהעביר את המשכנתא לקונה-

בכל מקרה משכנתא לזמן ארוך עדיפה על תשלום שכר דירה0

א' ויינשטיין;

אנחנו צריכים לעודד בניה להשכרה ולא לאלץ אנשים לשעבד עצמם

לדידה שהם רוכשים, זוהי המדיניות הנקוטה בכל העולם המערבי-

ח' רמון;

הנטיה בעולם המערבי היום היא לרכוש את הדירות ולא לשכור דירות.

א' ויינשטיין;

שמענו מהממונה שהסכום שיתחייב במס יהיה בערך שליש מדמי השכירות-

אם נקטין את שיעור הפחת ל-%2, להערכתי משכירי הדירות יחפשו דרכים

לפטור עצמם מתשלום מס על ידי המצאת קבלות על תיקונים ושיפוצים בדירות.



א' ויינשטיין

אני יודע איזה עומס זה מטיל על פקידי השומה שצריכים לבדוק את

הקבלות האלה של משכירי הדירות. במה אתם עוסקים?

אני מציע שנחלק את הצעת החוק - את הסעיפים 2 ו-3 נאשר ונביא

לקריאה שניה ושלישית, ואילו אח סעיף 1 נדחה עד לקבלת המסקנות של

הוועדה. אני גם מבקש שהוועדה בבואה להגיש את המלצותיה תביא גס נתונים

על חשוק של דירות להשכרה.

י' ז' אמיר;

מפריע לי שמנסים לעשות את החלטת הכנסת פלסתר. הכנסת אישרה

פחת של 3% בניגוד לעמדת הממשלה, והממשלה שוב מבקשת לחזור להצעתה

חמקורית שאותה דהתה מליאת הכנסת.

ח' רמון;

ר1ונם של חברי הכנסת בדיון לא היה ברור. גם לא היה מי שהגן

על עמדת הממשלה במליאת הכנסת,

י' ז' אמיר;

במשר קינים מדברים בכנסת על עידוד בניה להשכרה, ודירות בשכירות אין,

יזמים חעלו הגעות שונות ואחר כך חזרו בהם. בנושא זה השוב שנראח למחות

ניצנים ראשונים של של בניה להשכרח על ידי יזמיס שסוכנים ליטול על

עומס את המשימה של בניית דירות והשכרתן,

י' ברון;

אני מקווה שההמלצות של הוועדה יאפשרו זאת,

י' ז' אמיר;

בינתיים יש קשיים גדולים. קודם כל, יזמים מוכנים לבנות דירות

להשכרת אם הם יודעים שניתן להשכיר דירות אלה בשכירות כלכלית, ואלה

לא יבנו דירות להשכרה במקומות מרוהקים שבהס קשה לגבות שכר דירה גבוה

יחסית. וכך יש להניח שהבניה להשכרח תתרכז במרכז הארץ או בירושלים,

שם ניתן להשכיר דידות קטנות לסטודנטים.

לדעתי עלינו להשאיר שיעור פחת של 3% אפילו למשר שנה אחת כדי

לאפשר את סיום הבניה,

י' ברון;

פחת של 3% איננו מיועד ליזמים שבונים דירות להשכדה, הס מקבלים

פחת של 7%. ההצעה להקטין את שיעור הפחת מ-3% ל-2% מתייחסת למקרים

שאדם משכיר דירה שניה שלו.

י' ז' אמיר;

אנחנו מעונינים שאנשים ישכירו את דירותיהם הפנויות, ולכן יש

להשאיר את הפחת של 3%.

הרצון לעודד בניה להשכרה התעורר בעקבות המדיניות של ניידות

עובדים. דיור בשכירות מגביר את כושר הניידות של האנשים, וזוהי מגמה

חיובית.

אני תומך באישור סעיפים 2 ו-3 ומגיע למחוק את סעיף 1 כדי

להשאיר את המצב הקיים בתוקפו.



ח' רמון;

אני מבקש לברר אם מה שאמר חבר הכנסת ויינשטיין אמנם נכון.

האם ההכנסות ממסיס על רפי השכירות לפי פחת של 2% או 3% תהינה

על סמך הדו"חות למס הכנסה שיימסרו ביולי 1987?

יי ברו ז 1

בוודאי שכן, אבל אל תשכחו רבר אחד, כאשר אני טענתי את אותה

טענה של חבר הכנסת ויינשסיין לפני שלושה חרשים וביקשתי להחיל אח

התיקון על שנת המס 1985, כי שנת המס פרס הסתיימה ויצטרכו להביא

זאת בחשבון רק בעת הגשת הדו"ח לשנת המס 1985, אותס חברי כנסת טענו

לעומתי; אבל אנשים אלה כבר השכירו את הדירות בידיעה שהפתח הוא

בשיעור של 3%. חוששני שהמענה הזו תחזור בעוד חגי שנה.

ח' רמון;

אני מבקש להבטיח שטענה זו לא תחזור, אני מציע שחודיעו בפומבי

למשכירי הדירות שהפחת לגבי שנת המס הזו יכול להיות 2% או 3% בהתאם

להחלטת הוועדה.

זה בלתי אטשרי. קיים החוק והוא מחייב.

ח' רמון;

אפשר להודיע שהוגשה הגעת חוק הבאה להקטין את שיעור הפחת ל-2%,

ועליה מתקיימים דיונים בוועדה, ויכול להיות ששיעור הפחת יקטן.

לנו אסור להודיע הודעה כזו. אם זהו רצונכם, הודיעו אתם,

החשש הוא שתישמע טענה שזוהי חקיקה רטרואקטיבית.

מבחינתי זו לא תהיה חקיקה רטרואקטיבית. אס מר ברון יתעקש על

הניסוח, ואם הוועדה תחליט לאחר בדיקה על פחה של 2%, אני מסכים

שיישמעו כל הטענות שבעולם רק לא הטענה שזה רטרואקטיבי. אינני אומר

שהוועדה שלנו צריכה להתחייב לקבל אה ההמלצות של ועדת-ברון, אני רק

מבקש שנסכם בינינו שלא נשמיע את הטענה שזה רטרואקטיבי- אני מוכן לדחות

את ההכרעה בסעיף 1 עד לקבלת המסקנות של ועדת-ברון ובלבד שחברי הוועדה

יסכימו שלא תישמע טענה שזה רטרואקטיבי.

אני יודע מה מטריד את מר ברון. הוא בא אלינו לפני כמה וזדשיס

והציע לתקן את החוק. החברים השמיעו כמה טענוח ובין היתר את הטענה

על רטרואקטיביות. ארס השכיר רירה בידיעה שהפחה הוא 3%. בתנאים אלה

השתלס לו להשכיר את הדירה, אם שיעור הפחת היה 2% אולי הוא לא היה

משכיר את הדירה- עכשיו בא אלינו מר ברון בעוד מועד, כאשר מתחילה

שנת המם, ומציע שינוי. אומר חבר הכנסת ויינשטיין; יש ועדה שדנה

בנושא. בלאו הכי את הדו"ח מגישים רק ביולי 1987. אני רוצה שנגיע

בינינו להבנה בענין זה-

לנושא עצמו. אני בעד השכרת דירות. לאחר בדיקה רצינית הגעתי

למסקנה שהתנאים הכלכליים בארץ אינם מאפשרים בניה להשכרה כיוון שבניה

כזו תעלה הרבה מאד כסף למדינה, הרבה יותר כסף מאשר הגדלת המשכנתאות.

אנחנו משוויס את עצמנו למדינות בהן השכר הממוצע הוא הרבה יותר גבוה

מאשר בישראל. אם אנחנו רוצים להשכיר דירה לפי הסטנדרטים של הבניה,

הרי שהשכירות הכלכלית צריכה לעלות 400 דולר לחודש, זה סביר לפי משכורת



ח' רמון

אמריקאית או אירופית; זה בלתי אפשרי במשכורת ישראלית. את הפער בין

400 דולר לחודש לבין היכולת הכלכלית לשלם שכירות צריך לסבסד. אני

אומר שהרבה יותר נכון לתת משכנתאות לטווח ארוך. בשוויץ, מדינה מתוקנת,

יש משכנתאות ל-99 שנה. לא במקרה שבארצות הברית ואירופה בשנים האתרונוח

יש מעבר מדירות בהשכרה לדירות ברכישה. (היו"ר א' י' שפירא: לא רק

ברכישה..) לפני עשרים שנה %99 מהרירות היו בהשכרה, והיום עוברים

לדירות בבעלות, כי הבינו שזה יותר כלכלי. המגמה היא ללכת לכיוון

של ישראל, ואילו אנחנו רוצים לשנות כיוון וללכת בכיוון הפוך.

לגופו של ענין, אינני בעד תרגילים ומשחקים. אם פחת של 3% איננו

מביא הכנסות, האפשרות האמיתית העומדת בפני הוועדה על מלח שהגיבור ידע

וישפוט היא לבטל את המס. אס לאחר מסקנות הווערה ייקבע פחת של 3%, לא

אגיע לכתוב בחוק 3% אלא אציע לתקן את החוק ולכתוב, שעל רירות להשכרה

לא חל מס. מי שיש לו דידה שניה או שלוש דירוח או ארבע, והוא משכיר

אותן, לא ישלם מס הבנסה על דמי השכירות שהוא מקבל.

י' רבינוביץ;

היום אתה מגביל זאת ל-3% פחת. אם תעניק פטור ממס תגרום

להוצאה מגד אחד, ולהכנסה בלתי מוגבלת מגד שני. זה יניע אנשים להגדיל

את ההכנסה מדמי שכירות.

ח' רמון;

יש בחוק מספיק סעיפים נגד פיקציות,

ההצעה הפרקטית שלי היא לדחות את ההכרעה על שיעור הפחת ער לקבלת

המסקנות של הוועדה,

מ' בר-און;

בשעתו סברתי ששיעור הפחת צריך להיות 2% ולא 3%. אינני חושב

שהענין הוא כה גורלי לא לבעלי הדירות ולא למס הכנסה. לכן אינני חושב

שצריך להגן בתוקף על 3%. אבל כן גריר להגן בתוקף על נוהל עבודת

הכנסת. כדי שהממשלה תעשה רוויזיה על החלטות הכנסת היא באמת גריכה

להציע משהו חדש ולא לומר; טעיתם ולכן אנחנו מבקשים לחזור להגעה

המקורית, נניח שטעינו. לפחות תחכו זמן מסוים או תביאו נימוקים חדשים.

בתנאים של ממשלת אחדות לאומית אין כל כר הרבה מקרים בהם הכגסת מכופפת

את ידה של הממשלה, בדדר כלל זה ההיפך. אז הפעם תכופר הכנסת לממשלה

את היד. דק למען ענין זה, אס כי עדיין אני מתנגד להצעה, אני מוכן

לקבל את ההגעה של חבר הכנסת דמון שנראית לי סבירה, ונמתין לתוגאות

עבודתת של הוועדה,

א' שלום;

אני חושב שלא נעשה כאן שוס דבר יוגא דופן. בפעם הקודמת המליאה

דחתה את הגעת הממשלה, אבל הפעם הגעת החוק הובאה לכנסת לקריאה ראשונה.

ישבתי במליאה בעת הריון וגס השתתפתי בו ודיברתי נגד החוק, אבל המליאה

אישרה- את הגעת החוק בקריאה ראשונה והחליטה להעבירה לוועדת הכספים

להכנתה לקריאה שניה וקריאה שלישית. זו לא הגעת חוק שהגיעה ישירות

לו ועדה.

הבד הכנסת דמון פיתח כאן תיאוריה שעדיף להגדיל את המשכנתאות

על פני מתן עידוד לבניה להשכרה. אני מניח שהוא בדק את הנושא מבחינה

כלכלית והגיע למסקנה הזו, אבל נוגר מצב שסכום המשכנתא הניתן לזוג

צעיר אפילו בעיר פיתות איננו מאפשד לו להגיע לדירה אם אין לו הודים

עשירים היכולים לסייע לו, מה גס שיש זוגות געירים שהם בנים למשפחות



מרובות ילדים וההורים צריכים כל שנתיים לסייע לילד אחר בהשגת דיור.

הזוגות הצעירים שהולכים לגור ביבנה, אשדוד, אשקלון, בין אם בני המקום

או בני מושבים, אינם יכולים לרכוש לעצמם דירה. אומר חבר הכנסת רמון

שמוטב להגדיל אח המשכנתאות. אם תובא בפנינו הצעה מפורטת של משרד

השיכון לשינוי הקריטריונים לסיוע לזוגות צעירים, אהיה מוכן להקטין

עוד יותר את שיעור הפחת. אבל כל עוד אין סיוע מתאים לדיור 1ריר לעודד

השכרת דירות בשני המסלולים. יש מסלול אחד של קבלנים שבונים דירות

להשכרה, ומסלול שני של אנשים שרכשו דירה שניה עבור הבן או הבת ובינתיים

הם משכירים אותה.

אני סבור שכל הקטנה בשיעורי הפחת תוטל בסופו של דבר על ידי

המשכיר על תשוכר.

ח' רמון;

ב-1984 שיעור הפחת היה 2% ודמי השכירות ירדו- ההפרש במס לא גולגל

על השוכר.

א' שלום;

אני מציע לדחות את ההכרעה על שיעורי הפחת עד לקבלת הדו"ח של

הוועדה,

י' כהן;

אני בעד כל הקלה שניתנת למשכירי דירות ולבוני דירות להשכרה, כי

אני הושב שעל הצעירים בישראל מוסל נטל עצום שאין דוגמתו בשום מדינה

אהרת בעולם. הצעירים בישראל משרתים לפתות שלוש שנים בצהיל, מתהילים

את הלימודים בשלב יותר מאוחר, ויש להם בעיה אמיתית כאשר הם נישאים

ורוצים להגיע לדירה. אם הייתי משוכנע שהקלה כזו במס עוברת אליהם, הייתי

תומך בהעלאת שיעור הפחת אף ל-4% כדי שהשכירות לא תחוייב במס. אבל

האמת היא שמההקלה הזו נהנים בעלי הדירות שמשכירים אותם.

אינני סבור שהקלה במס תעודד אנשים להשכיר דירות. עדיין כדאי

בישראל לקנות דירות ולהשכיר אותן, כי גם ערך הדירה וגם שכר הדירה

עולים כל הזמן. דמי השכירות אינם מושפעים מהמס שמשלם המשכיר, אלא

הם נקבעים לפי התנאים של השוק והכללים של היצע וביקוש. אני בההלט

שלם עם ההצעה שמחייבת בעלי דירות לשלם מס על ההכנסה מדמי השכירות, אבל

אם החברים מבקשים להמתין לקבלת הדו"ח של הוועדה, אני מוכן להצטרף

גם לזה. אבל רציתי לתת ביטוי לעמדתי. אני בההלט שלם עם הקטנת שיעור

הפהת ל-2% כדי שבעלי הדירות ישלמו מס הכנסה.

היו"ר א' י' שפירא;

אני מסכים עם חבר הכנסת חיים רמון שאין לתת הטבות או הקלות

במס לבניה של דירות להשכרה בשכירות של 400, 500 או 800 דולר להודש.

אבל אני הבאתי לממשלה הצעה במסגרת ההסכם הקואליציוני הראשון שחתמנו

עליו, וזה כלול בקווי היסוד של הממשלה, לפרוייקט של בניית דירות

להשכרה בשכירות חדשית של 80-70 דולר, בכל אופן פחות מ-100 דולר.

ח' רמון;

מהו הסיוע הנדרש מהמדינה לפרוייקט כזה?

היו"ר א' י' שפירא;

המדינה נותנת סיוע למפעלים שונים, שתסייע פחות לתיאטרון ויותר

לדיור בשכירות.



ח' רמון;

המדינה מסייעת ב-400 מיליון דולר לזוגות צעירים.

היו"ר א' שפירא;

אני מכיר את תקציב המדינה ולא באתי להביע לסייע ב-80 מיליון

דולר לאלסינט, או ב-100 מיליון דולר לגוף זה וב-300 מיליון דולר לגוף

אחר. המדינה כמעט ואיננה צריכה לתת סיוע לפרוייקט שאני מדבר עליו.

אלא שיש כאן השתלטות של בנקים למשכנתאות על השוק שלהם יש אינטרס

שאנשים ירכשו דירות וישעבדו עצמם למשכנתאות. הם ההדירו לתודעת

האנשים שבמדינה הזו אי אפשר לגור בדידות בשכירות. אתה, הבר הכנסת

רמון, מעכב אישור של בקשות של בנקים בשל משבר המניות שלהם. אני

הייתי מעכב דיון בכל פניה של בנקים בגלל הבנקים למשכנתאות שהשתלטו

על המדינה ועל פקידי הממשלה וכל רצונם הוא לעשות כסף"

אחה משווה אותנו לשוויץ? מי שהביא את הפטנטים לחו"ל אלה הם

הקבלנים הישראלים שבונים בכל העולם. יתרה מזו, אם אתה רו1ה להגר

לשוויץ, הרי בשל המהשבה הזו בלבד כבר לא יתנו לך ויזה של תייר,

כי שוויץ איננה מעונינת במהגרים. אתה טוען שבכל העולם חל שינוי

במגמה ואנשים נוטים לעבור מדיור בהשכרה לדיור ברכישה, ואילו כאן

עושים את ההיפך. אנחנו מדינה שרוצה בעליה וכל קיומה תלוי בעליה.

שמענו השבוע שזו פעם ראשונה שמאזן ההגירה לישראל הוא שלילי, שיותר

אנשים עזבו את הארץ מאשר אלה שבאו אליה, בין היתר בשל העובדה שאין

כאן דירות בהשכרה. אני מודיע לפרוטוקול שהממשלה והוועדות השונות

העוסקות בנושא זהו צחוק אחד גדול, אף אחד איננו רוצה לבנות רירה

להשכרה לאדם שמרווית 600 שקל לחודש. קבלנים שבונים דירות להשכרה

בשכירות של 800-600 דולר לחודש אינם זכאים להטבות. לא הייתי מאשר

להם פחת אפילו של אחוז אחר. איננו מעונינים בדירות בשכירות גבוהה-

מצד אחר הבנקים למשכנתאות מעונינים שאנשים יקנו דירות ויקתו משכנתאות,

ומצד שני נתן הנחות והטבות לקבלנים המשכירים דירות ב-800 דולר לחודש?

מי שיכול לשלם שכירות של 800 דולר לחודש מוטב שיקנה דירה וישלם את

המשכנתא.

אנחנו רוצים לעזור לצעיר שסיים את שירותו הגבאי ורוצה להינשא

ולהקים משפחה ואין לו כסף לקנות דירה. אנחנו רוצים לעזור לעולה החדש

שאיננו ממוגל לשלם 200 אלף דולר לקניית דירה. וכל הדיונים הם דיוני

סרק, כי איש איננו מתכוון לפתור את הבעיה של ריור בהשכרה; רוצים

לפתור את בעיות המס.

הבאתי הצעח של יהורים חרדים עשירים שרוצים לבנות כאן 500 דירות

ולהשכיר אותן בשכירות של פחות ממאה דולר לחורש לדידה.

ח' רמון;

ומדוע הם אינם בונים?

י' כהן;

מה הם רוצים מהמדינה?

הם אינם רוצים את אותן סובסידיות שאתה מתכוון אליהן.

ח' רמון;

אבי רוצה לדעת מה הם מבקשים. אין חוק האוסר בניה שיל דירות

להשכרה. מי שרוצה לבנות 500 דירות אין לו בעיה. יקנה קרקע, יבנה

דירות וישכיר אותן.

י' מצאו

החוק איננו פותר שום בעיה של רירות להשכרה.

אני מבקשת רשות להצעה לסדר. שמענו שהוקמה ועדה לענין דיור

להשכרה. מדוע להתווכח כאן על שיעורי הפחח? נחכה שהוועדה תסיים

אח עבודתה ותביא לנו מסקנות, ואז נדון ונחליט.

בניגוד לנימה שנשמעה כאן אני בעד בנייח דירות להשכרה. אני

תושב שגס מבחינת המדינה טוב שיהיו בארץ דירות להשכרה. כי מה היא

משכנתא, האם אין בה מרכיב של סבסוד? כל סיוע שניתן למשכיר פירושו

גם סיוע לשוכר. לדעתי כל הטבה הניתנת למשכיר בסופו של דבר חלק ממנה

מגיע לשוכר,

דרוש עידוד לבניה להשכרה, שאס לא כן זה לא יהיה כדאי. תעשו

חישוב כמה עולה בניה של רירה ומהם דמי השכירות שניתן לגבות עבור

השכרתה, בתנאים הנוכחיים לא כדאי לבנות דירות להשכרה. לכן כל תמריץ

שניתן בחוק לבניה להשכרה הוא אמנם חלקי אבל בכל אופן תמריץ. לכן

אני בעד אישור החוק. גס המדינה יוצאת נשכרת מכך, כי בדרך זו אתה

מעורר יוזמה, מעודד השקעות, רווקה בתקופה של משבר בענף הבניה. אס

אפשר לנצל את הגיור של החברות הקבלניות ואת כוח האדם בענף למטרה הזו,

יש לכך השיבות. יחד עם זה נראה לי שהתמריץ הזה הוא חלקי ויש לעודד

בצורה יותר נמרצת את כל הנושא של רירות להשכרה. בסופו של דבר זה

לטובת הזוגות הצעירים שמצבם קשה ביותר במדינה. הס בתחילת הדרך ויש

להם בעיות של תשלום משכנתא, חינוך ילרים, קידום בעבודה וכדומה-

לסיכום, אני בער התוק. עלינו לעודד בעיקד בניה להשכרה של

דירות בשכירות נמוכה. לרעתי הסיוע איננו מספיק ויש להרחיב אותו

עד כמה שזה ניתן,

אני מסכיס שנקיים דיון על דיור בהשכרה ונזמין לדיון את

חברי ועדת המנכ"לים, אחרי שהם יקיימו מספר ישיבות, יקבלו תזכירים,

ילמדו אותם וישמעו משלחות. בשלב הזה הס יוכלו לומר לנו מהו

הכיוון המסתמן בריוני הוועדה על דיור בהשכרה. אני מציע זאת להחלטה

שתירשם וגס תתבצע, אס אתה מקבל אותה, ארוני היושב-ראש.

עכשיו אנחנו רניס בחוק של מיסוי, ולגבי דידי אין זה משנה אם

הסחת יהיה בשיעור של 2% או 3%.

אני מכיר את הנושא של ריור בהשכרה. לרעתי המדינה חייבת במסגרת

תכניות הסיוע שלה לזכאיס לשיכון לכלול גם את התחום של דיור בהשכרה.

זה כמובן יעלה כסף למרינה, כי בדרך כלל השכרת דירות זה לא עסק

רנטבילי. ההשכרה החלה להיות כדאית, אבל באו אנשי שלטונות המם

שהציעו את חוק המיסוי בתנאי אינפלציה והנחיתו מכה מוות על כל התחום

הזה של ריור בהשכרה.

אני מקווה שהווערה שהתמנתה תצליח בעבורתה ותגיש מסקנות לביצוע,

כי מי שחרר לבעיה הדמוגרפית בישראל - ולשמחתנו יש לפחות מגזר אחר

במרינה, המגזר החרדי שמקיים את מצוות פרו ורבו - צריך להקדיש

תשומת לב לפתרון הבעיה של ריור בהשכרה.

שאלתי ולא קיבלחי חשובה בענין ההחלטה להעלות את שכר הדירה

שמשלמים הדיירים הגרים בדירות של הוזברות הציבוריות עמידר ועמיגור

כאחוזים גבוהים. אני מבקש לקבוע שגם לאחר העלאת שכר הדירה עדיין

דמי השכירות שגובות חברות אלה מהדיירים אינס גבוהים, הם אפילו נמוכים,

אבל ההעלאה היתה די דרסטית. אני חייב לציין שלא הוקדשו מספיק תשומת

לב ומוזשבה לשאלה מי הם הדיירים המשלמים את שכר הדירה וכמה הס משלמים,

ושיש לחח כאן העדפה ברורה לערי הפיתות.

היו"ר א" י" שפירא;

זה לא נושא הדיון שאנחנו מקיימים עכשיו.

אני מבקש לכלול את הנושא בסדר היום ולקיים עליו דיון מיוחד

בהשתתפות נציגי החברות הציבוריות האלה.

אתה יכול להעלות את הצעתך במסגרת הצעות לסדר היום-

ב' שליטא;

אני חושב שבראשון לציון יש לשלם שכר דירה יותר גבוה מאשר

בבית שאן. אני מבקש לקייס דיון בנושא.

אני מבקשת להפנות את תשומת לבכם לכך שהעידוד פה ניחן למשכיר

ולא לשוכר, אם רוצים לעזור למישהו, צריך לעזור לשוכר שיש לו תמריץ

להצהיר על כך, פי הוא מקזז זאת מהמס. (מ' בר-און: אבל לא מביאיס

הצעה כזו). אתם הגוף המחוקק, הפניה שלי היא אליכם.

יש לכך חיזוק נוסף. בעלי הדירות לא זוקפים להם את ההכנסה

מהרירה. מיהו בעל דירה? יש לו פיצול אישיות: הוא הבעלים של הדירה

והוא המשכיר לעצמו אותה הכנסתו הזקופה הזו איננה נכללת בסך כל

הכנסותיו.

זה כמו עצמאי המעסיק את עצמו.

אם המדינה איננה זוקפת הכנסות מדירות בבעלות עצמית היא היתה

צריכה לפחות לעשות צדק אלמנטרי ולתת לבעל דירה לקזז את שכר הדירה

מהכנסתו ער גבול מסוים. ואז לא צריך לתת שום תמריץ למשכיר אלא לשוכר.

אם לא רוצים לעשות את הצדק הזה יש לזקוף הכנסה לבעל דירה- חוסר

השוויון כאן הוא בולט ביותר.

מי שמדבר על ניידות עובדים ובעת ובעונה אחת אישר אוץ מס הרכישה

על דירות יש לו פיצול אישיווז. אם יש גורם המפריע לניידות עובדים זהו

מס הרכישה על דירה. מי שהתליף מקום עבודה שלוש פעמים במשך שנתיים

שילם אולי עשרה אחוז מערך הרירה.

היו"ר א' י' שפירא;

אני רוצה להציע שנצביע על סעיף 2 בלבד ונאשר אותו ולא נצביע

היום על סעיפיס 1 ו-3. כן אני מציע לקבל את הצעתו של חבר הכנסת רמון

שלא תישמע טענה על רטרואקטיביות.

השאלה אם מחלקים אח החוק או דוחים סעיפים אלה.

היו"ר א' י' שפירא;

אין חלוקה. אם ימצאו לנכון יביאו עוד פעם את הסעיפים האלה.

אני מביא להצבעה את סעיף 2.

הצבעה

סעיף 2 נתקבל

היו"ר א' י' שפירא;

סעיף 2 בלבד יובא לקריאה שניה וקריאה שלישית בכנסת"

א' ויינשטיין;

אני מבקש לרשום הסתייגות לסעיף 2.

אני חייב לומר לך, חבר הכנסת רמון, שאין חכם כבעל נסיון.

קבוצה של יהודים הציעה תכנית לבניית כמה מאות דידות להשכרה בשכירות

נמוכה מ-100 דולר לחודש.

ח' רמון;

מטר מרובע בניה עולה 400 או 300 דולר. דירה בשטח של 70 מ"ר. לכך

יש להוסיף אח מחיר הקרקע ורווח.

זו לא בניה בתל-אביב. עשינו חישוב שדירה כזו תעלה 25 אלף דולר.

חי רמו ז t

בחצור, לדוגמה, מקבלים 100% משכנתא. מוטב לשלם 150 דולר לחודש

משכנתא ולהיות הבעלים של הדירה בעור עשרים שנה מאשר לשלם שכירות של

150 דולר לחודש.

אינני מאמין שתכנית כזו ניתנת לביצוע בלי סיוע מסיבי של הממשלה.

זהו אותו סיוע שניתן לזוגות צעירים.

הממונה מבקש להגיב על כמה רברים שנאמרו במהלך הדיון.

הבעיה העיקרית העומדת בפני הוועדה שלנו היא שבתנאים הקיימים

במשק הבניה להשכרה, אס רוצים לדבר על הצד הכלכלי ולאו דווקה על קבלנים

שמחפשים מפלט מס, שכר הדירה המינימלי עבור דירה קטנה של 3 חדרים

צריו היה להיות 400 דולר לחודש, ובכך איש איננו יכול לשאוז, לא זוגות

צעירים ולא עולים חדשים. הדרך היחידה לעודד בניה להשכרה היא למצוא

את המפתח כיצד בתנאים התקציביים הקיימים לתרגם את העידוד הניתן

לרכישת דירה לעידוד לשכירת דירה תוך הבטחת שני דברים: שלא יקרה

מה שקורה היום שנתן פעמיים הקלות למי שישכור דירה לשלוש שנים ואחר

כך יקנה דירה, כי זאת איננו יכולים להרשות לעצמנו; ושהשוק הוא יכתיב

את דמי השכירות ולא הפיקוח- כי אם נעודד בניית דירות להשכרה באמצעים



החליפיים של סבסוד או דרך מכשיר המס או הקרקע או התקציב, ובעקבות

העידוד הזה יבנו אלף דירות בסך הכל, הרי גם אותו אדם שאפשרנו לו

לקנות דירה אבל מבחינה כלכלית כדאי לו לשכור אותה ב-012 דולר לחודש,

ישלם 250 דולר לחודש עבור שכירת הדירה. ומה הועלנו בכך? לא גרמנו

להוזלה של דמי השכירוח למי שזקוק לריור אלא להתעשרות של מי שבנה

את הדירה.

לכן התכנית צריכה להיות בנויה בצורה שתאפשר התמודדות בשוק אשר

יכתיב את האפשרויות השונות,

אני יודע שנטלתי על עצמי משימה כבדה ביותר, ויש אומרים שהיא גם

בלתי אפשרית. אבל בו בזמן שבעולם יש עכשיו תנועה של בניית דירות

ברכישה, כאשר קודם 90% מכלל הדירות היו בשכירות ורוצים לרדת ל-70%,

הרי אצלנו 95% מכלל הדירות הן ברכישה והיינו רוצים לרדת ל-85%.

אשמח מאד בעוד מספר חרשים לאחר שיסתמן הכיוון לבוא לוועדה הזו

ולדווח לה כיצד אנחנו רואים את המצב.

תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לענין סעיף 3(י)) (הוראת שעה)

היו"ר א' י' שפירא;

תקנוה מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית

לענין סעיף 3(י)) (הוראת שעה). על התקנות קיימנו דיון ארוך. שמענו

משלחות. לפני שאני מוסר את רשות הדיבור לנציב מס הכנסה אוז הבעיה של

סעיף 3(י). הסעיף הזה דן במס על ריבית רעיונית. אדם נתן הלוואה

צמודה לדולר בריבית דולריח. מ-ו ביולי אשתקד לא היו? פיחות בשער

המטבע. לעומת זאת היו עליות במדד המתירים לצרכן. האוצר מבקש לגבות

מס על ההפרש בין הריבית הדולרית לבין הריבית הצמודה למדד כאילו

ההלוואה שניתנה היתה צמודה למדד ולא לדולר. התוצאה היא שנתן הלוואה

דולרית יהיה חייב בתשלום מס גם אס באותה קינה היו לו הפסדים.

י' רבינוביץ;

הוועדה קיימה דיון בתקנות והתנהל עליהן ויכוח ממושך. בפני

הוועדה הופיעו שלוש משלחות של נציגי החברות כלל, כור ודיסקונט השקעות,

הטענה העיקרית שהם העלו היתה לגבי הלוואות צמודות דולר שניתנו בתום

לב לפני שהתקנות האלה היו ידועות, ועכשיו למרות שהם מפסידים על ההצמדו

לדולר רוצים לגבות מהס מס על ההפרש ברווח בין הצמדה לדולר לבין הצמדה

למדד.

לבקשת הוועדה קיימתי דיוניס עם אנשי כלל וכור והגענו להבנה

על פשרה מוסכמת. הס אומרים שהפשרה הזו היא גם על דעת דיסקונט השקעות.

ביקשתי לקבל מכתב משלושת הגופים האלה על ההסכמה שהגענו אליה. המכתב

הובטח לי אבל עדיין)לא קיבלתי אותו. אומר מה הוסכם עקרונית עם נציגי

כלל וכור.

? גם בתקנות יש חלופה דולרית למי שמימן את ההלוואה הדולרית שנתן

בהלוואה דולריח שקיבל. אמרנו נוסיף אפשרות לחלופה רולרית גס לגבי

הלוואות שניתנו לפני תחילת שנת המס 1985. על כך היתה הסכמה. בעקבות

ההסכמה אנחנו מציעים תיקון בסעיף 4 לתקנות שהנוסח שלו יהיה כדלקמן:

"על אף האמור בתקנות 2 ו-3, נישום שהוכיח להנחת דעתו של פקיד

השומה כי נתן הלוואה פלונית לפני תחילת שנת המס 1985, או נישום

שהוכית כאמור כי הלוואה פלונית שנתן בשנת 1985 מומנה מהלוואות

שקיבל הצמודות במלואן לשער החליפין של הדולד של ארצות הברית,

יהא שיעור הריבית לענין סעיף 3(י) לפקודה על ההלוואה שנתן,

שיעור השינוי בשער החליפין בתקופת ההלוואה.. "



י רבינוביץ

אני אמור לקבל הכתב שיאשר אח ההסכמה שהגענו אליה. עדיין לא

קיבלתי אותו,

ח' רמון ;

תקבלו את המכתב ואז נצביע, או שאבדוק אני את הענין .

אביא את התקנות להצבעה מחר. אני בטוח שדבריו של נציב מס הכנסה

דברי אמה הם, אבל אני אינני רואה ענויי כמייצג רק את כלל וכור אלא אה

כלל המשק. אני רוצה להתייעץ עם אנשי המקצוע ולשמוע את הפרשנות שלהם

על התיקון.

מ' בר-און;

אולי נשמע מהו השינוי העיקרי שאתם מציעים

י' רבינוביץ;

אמרנו שבכל מקרה שאתה ניתן הלוואה למישהו פחות מהמדד, מאחר

ואנחנו ניחנים הגנה על ההון בגובה הסדר, נשלול ממך אח ההגנה או נבטל

את ההכרה בהוצאות המימון ששולמו עבור אותה הלוואה, זוהי המשמעות

הכלכלית של ההגעה. ואז באו בטענה שלא בכל סקרה אפשר לעבוד לפי מדד,

למשל, אני לוקה הלוואה דולרית ונותן הלוואה למישהו אחר באותם תנאים.

אמרנו שבמקרה כזה ייעשה קיזוז לפי הנפח של ההלוואות. באו אחרים ואמרו:

אין לנו הלוואות דולריוח שקיבלנו, אבל בזמנו נתנו בתום לב הלוואה

דולרית. לאתר דיון אמרנו שגס את זה אנחנו מוכנים לתת, וזהו התיקון.

(מ' בר-און; לכמה שנים?) כל הלוואה שניחנה לפני תחילת שנת המס 5198.

החישוב של המרד יתפוס רק לגבי הלוואות הרשות משכת המס 1985 ואילך.

חברות ליבוא רכב נתנו הלוואות צמודות לשער המטבע האירופי בריבית

של 16%, מי מגן על האיש הקטן שמשלם על ההלוואה הזו יותר מאשר על

הלוואה צמודת מדד?

התקנות האלה מבוססות על החוק הקיים שהכוונה שלו היתה ברורה.

אם אחה נותן הלוואה, הכסף להלוואה בא ממקור כלשהו, או מההון שלך אי

מהלוואה שאתה לקחת ממקור אחר. אנחנו רוצים למנוע ממך את האפשרות

לקחת הלוואה בריבית מסוימת ולחת אח ההלוואה לחברת-בת או חברת-אחות

שלו בריבית יותר נמוכה ובדרך זו להחחמק מחשלום מס.

אדם לקח הלוואה דולריח או נתז הלוואה דולרית- האם באותו זמן

הוא יודע אם הממשלה חעשה פיחות או לא? מדוע מגיע לו קנס?

לא מגיע לו שום קנס. הסעיף מיועד למסרה אחוז: לקחת הלוואה בריבית

גבוהה, נתת אותה בריבית נמוכה, אין הצדקה ליגור בדרך זו הפסד שלא

היה, אס מימנת את ההלוואה שנחת מההון העצמי, על ההון העצמי אחה מקבל

הגנה לפי המדד, ועל ההלוואה אתה גובה את מחצית עליית המדד. לא מתקבל

על הדעת שנבוא ונרוקז אח החוק מחוכנו. בחוק לא נאמר כיצד להפעיל זאת,

ולכן באו התקנות,

בחוק היתה עוד בעיה. כאשר אושר החוק האינפלציה טיפסה לגבהים

ובקצב מהיר. בינתיים היא ירדה. כאשר דנו בחוק אמרנו שהחשבון ייעשה



י' ברון

מדי חודש בחודשו. עכשיו אמדנו שנתקין את התקנות ונקבע בהן חישוב

שנחי, כאשד העקרון הוא הצמדה למדד. אבל יש מקרים שקיבלתי הלוואה

דולרית ונתתי הלוואה דולרית. מי ידע אז ששער הדולר ייעצר ואילו

המדד ימשיך לרוץ? התוצאה יכולה להיוות שלפי המדד הייתי צריך לגבות

%190 ולפי הדולד דק 140%. כך אני יו1ד הכנסה שלא היחה ולא נבראה.

לכן אמרנו; אם לקחת הלוואה בדולרים ונתח הלוואה בדולרים, ההוראה הזו

לא חחול עליך,

באו הבנקים ואמרו; אבל נתנו הלוואוח בתנאים המקובלים בשוק -

בשקלים, בדולרים, ביינים, במרקים. אמרנו: נוסיף סעיף האומר שאם בנק

נתן הלוואה בחנאים רגילים, ההוראה הזו לא חחול גם עליו. צמצמנו את

התחולה של ההוראה הזו כדי שתחול רק על אלה שמנסים בדרך זו לפטור עצמם

מתשלום המם.

יש מקרים שאדם נתן הלוואה צמודה לדולר והוא עכשיו

מפסיד, האם תגנו ממנו מם? ריאליח אנחנו מפסידים. אם אנחנו מקבלים

החזר בדולרים למרות שהיה תיסוף בשקלים, אנחנו מקבלים פחות כסף, לכן

בא הסעיף שהוא בבחינת פשרה האומר: אם נחת הלוואה דולריח לפני אפריל

1985 , נעשה את החישוב בהתאם, כי הפיחות הנמוך ביותר בשער המטבע

היה בהשוואה לדולר. היה גם פיחות בהשוואה ליין, המרק, הפרנק, אבל שערי

המטבעות האלה עלו יותר מאשר שער הדולר. העליה הגבוהה ביותר היתה במדד,

והנמוכה ביותר בדולר, ואנחנו הולכיס לפי הנמוך שביניהם, כי איננו רוצי

חלילה לגבות מם שאיננו מגיע. נכון שזה יביא לנו הפסד, אבל עדיף לנו

שבחלק מסוים מהמקרים נפסיד מאשר נעניש אנשים על ידי גביית מם שאיננו

מגיע מהם. האוצר צדיך לגלות התחשבות. אם אדם נתן הלוואה צמודת דולד,

וכספי ההלוואה ממומנים מההון העצמי, הרי על ההון העצמי נתנו הגנה

מלאה לסי החישוב של המדד. אם אני מקבל את העובדה שהוא נתן את ההלוואה

בדולרים, אני מפסיד על ההפרש. אבל אילו הייתי עושה אח החישוב לפי מדד

וגובה מס על ההפרש, בחלק מהמקרים הייתי מעניש אח הציבור, וזאת אסור

לי לעשות. עדיף שבמקרים אלה נגבה פחות מם מאשר נקפח גיבור רחב שהלך

בדרך הזו.

אחרי התיקון השגנו את המטרה, כי אם הברת אס חחן הלוואה לחברת בת,

חיא תשלם על ההפרש אח המס. ועל כך אין מחלוקת, כי איש איננו אומר

שבמקרה זה צריך לפטור ממם.

י' ארידור;

בתקנה 5 ניתן פטור אם הריביח על ההלוואה היא הריביח המקובלת

באותו מוסד כספי. קשה לי להבין מהי מטרת התקנה.

ח' רמון;

הנוסח הזה הוכנס לחקנות לפי בקשת הוועדה. בחודש אפריל, לדוגמה,

הריבית יכולה להיוח ריבית שלילית- לדוגמה נתת הלוואה ב-2% ריבית

כרגיל ובאותו חודש האינפלציה היחה %3.3, אם לא היינו כוללים את הסעיף

הזה בתקנות, אפשר חיה לגבות מם על ההפרש. לכן אמרנו שלא ייגבה מס

אס ההלוואה ניתנה במהלך העסקים הרגיל ובריבית המקובלת באותו מוסד כספי

י' ארידור;

לפי סעיפים 2 ו-3 החשבון הוא שנתי. התשובה של חבר הכנסת רמון

איננה יכולה לחול על חודש מסוים בשנה.

לא, זה הל רק על שנה שלמה.

במשך השנה התופעה הזו איננה יכולה לקדוח. אס כך, מדוע עדיין

דדושה חקנה 5?

ח' רמון;

בחודש זה הריבית היתה 10% בחישוב שנתי, והאינפלציה - %14.

י' רבינוביץ;

מוסד כספי נתן הלוואה צמודת דולד בהוספת דיבית באהוז מסוים,

ובתקופה זו של הקפאח שעד הדולד המדד עלה מעבר לזה.

י' ארידור;

מוסד כספי שעשה זאת בצורה שיטחית? (ח' רמון ; בחודש מסוים).

בנק נתן הלוואה צמודת דולד ב-15% ריבית, וזה כלכלי ורווחי מאד,

כי הוא קיבל את הכסף בריבית יורו פלוס אחוז אחד, שהם 9%, אבל המדד

עלה ב-40%.

י' ארידור;

ההנחה היא שהוא עשה זאת לא בצורה שיסוזיוז, כי א0 הוא היה נוהג כך

הוא היה פושט את הרגל.

היו ר אי יי שפירא;

בנק לקח הלוואה בדולדים ונתן הלוואה בדולריס והוא עדיין מרוויח,

אבל המדד עלה יותד מאשר שער הדולד-

חי רמו ז 1

הטענה שלנו היתה שההוראה החלה על בנקים לגבי הלוואות גב אל גב

צריכה לחול גס על אחרים שנותנים הלוואות בתנאיס אלה, וזהו התיקון המוצע

בשלב זה אנחנו מפסיקיס את הדיון בתקנוח.

שאלה לסדר; מתי יתקיים הדיון על הודאה השעה ובאיזה פורום, האם

במליאה הוועדה או בוועדת משנה? אנחנו במצוקה גדולה. הזמן -דוחק.

היו ר א' י' שפירא;

אודיע על כך מחר,

בנק לפיחוח התעשייה בע"מ; משאבים להנפקות של בנק המזרחי המאוחד בע"מ.

היו"ר א' י' שפירא;

האוצר מביא לאישור הוועדה שחי הנפקות של אמיסיות. נשמע דבדי

הסבר ממר פרידמן,

הבקשה היא לאשר הגבלת מס על הכנסה מריביוז על איגרות חוב בהתאם

לחוק עידוד החסכון, בקשה אחת היא של בנק לאומי לפיתוח התעשיה בע"מ

להנפקה אמיסיה בסכום של יי ו מיליון ש"ח. כספי ההנפקה מיועדים למתן

הלוואוח למפעלים מאושרים במסגרת הרפורמה במקום הלוואות פיתוח, הבקשה

השניה היא של משאבים להנפקות של בנק המזרחי לשתי הנפקות: האחת



בסכום של 7.5 מיליון ש"ח המיועדת למפעלים מאושרים בענף התיירות,

והשניה בסכום של 17.2 מיליון ש"ח המיועדת בעיקר לתעשיה ההתיישבותית,

אינני מדבר על האמיסיות אלא על מי שרוצה להנפיק אותן. הוועדה

לענייני ביקורת המדינה בדיוק לפני חודש ימים אימצה את מסקנות ועדת-

בייסקי, אבל כמה אנשים במדינת ישראל חושבים שאנחנו משחקים במשחקי ילדים

שהכנסת זהו מוסד לא חשוב, והם יעשו מה שהם רוצים. כמה מהס משמיעים אח

הטענה שחס גופים פרטיים. הם חושבים שיעשו אותנו לצחוק.

אני רוצה להפנות את תשומת לב תברי הוועדה שהרווח הגדול שעושים

הבנקים בא להם מפעילותס כמתווכים בין הממשלה, שאנחנו מפקחים עליה,

לבין הגיבור. שני הבנקיס האלה, גם בנק המזרחי וגם בנק לאומי, לא

מילאו אחר המסקנות של הוועדה. שני יושבי-הראש שלהם, שהיו צריכים

להסיק את המסקנות, מתחכמים.. (היו"ר א' י' שפירא: הם התפטרו)"

הם יישמו שליש ממסקנות הוועדה. מר יפת הוא עדיין יו"ר של בנק איגוד

ושל חברות-הבנות בחו"ל, מר מאיר הוא יו"ר בנק טפחות והחברות הבנות

בחו"ל. הם גס מודיעים שיישארו בתפקידיהם אלה.

יי ארידורו גם בנק הפועלים..

ח' רמון;

יו"ר בנק המועלים התפטר והוא מנהל משא ומתן על תנאי פרישה.

רוב הרווחים קול הבנקים ורוב הלקוחות שלהם באים כתוצאה מהרשאות

של המדינה, שמאשרת ועדת הכספים. אם הם מצפצפים על כל אחד מאתנו בנפרד

ועל כולנו יחד - ואני מדבר עלינו לא כאנשים פרטיים אלא כנציגי העם

שנבחרו לכנסת - לא יעלה על הדעת שנושיט להם יד לעזרה.

אני מצטער שממשלת ישראל מביאה בפנינו לאישור בקשות של הבנקים

האלה, ואני אומר את הדברים באזני מר פרידמן כי הוא נציג האוצר שמייצג

בוועדה את שר האוצר. תקנות הכנסת קובעות כי לוועדות הכנסת יבוא השר

או נציגו. אני חושב שאתם באוצר צריכים לבדוק כל בקשה כזו ולא להביא

אותה אוטומטית לאישור הוועדה.

אם הממשלה איננה שומרת על כבוד הכנסת ואיננה מיישמת את מסקנות

ועדת-בייסקי,של פחות ועדת הכספים של הכנסת לא תשתף פעולה עס שוס בנק

שאיננו מיישם במלואו וללא פשרות את דו"ח ועדת-בייסקי, אין אנשים שהם

מעל החוק ומעל הנורמות. דדו ז"ל תרס לבטחון ישראל יותר מאשר תרמו

היה יפת, מאיר ורקנטי לכלכלת ישראל, והוא לא נשאר יועץ במשרד הבטחון

אלא קם והלך, וכך עשו כל המצביאים- אפילו אריק שרון קיבל את מסקנות

הוועדה. אבל מה שנכון לגבי כולם איננו נכון לגבי יפת ומאיר ורקנטי,

ואנחנו נשתף אתם פעולה?

ואל יטענו לעומתי שזה קשור ללקוחות. ברגע שהבנקים יבינו שוועדה

זו לא תאשר להם תכניות חסכון ואמיסיות, הדירקטוריונים שלהם ידעו שאנשים

אלה אינם יכולים להישאר יום אחד נוסף בתפקידם, כי בגללם הבנקים לא

ירוויחו כסף. הלקוחות ילכו לבנקים אחריס לעשות תכניות חסכון-

אני מבקש לא רק לא לאשר את האמיסיות אלא כלל לא לדון בהן.

אם אנחנו רוצים להתייחס ברצינות לוועדה לענייני ביקורת המדינה,

שמינתה ועדה מיוחדת מטעם הכנסת שדנה והגישה דו"ח עם מסקנות, עלינו

לקבל החלטה עקרונית שאיננו דנים בכל בקשה של אחד הבנקים האלה. ואני

מציע למי שטרם קרא את הדו"ח שיקרא אותו בעיון שורה אחר שורה, ואז

יתברר לו שאין חוק במדינה שאנשים אלה לא עברו עליו. זה פשוט לא יאומן.

וכי אני יכול לתת אמון באנשים אלה אחרי כל מה שהם עשו בכספים של



ח' רמון

תכניות החסכון וקרנות הגמל? האם אפשר לדבר אתם בכלל?

אני מבקש לקבל החלטה עקרונית שלא נדון בשום אמיסיה כזו.

היו "ר א' י' שפירא;

לפני שאני מוסר אח רשות הדיבור לחברים רצוני לומר כמה מלים.

כאשר החלו החפירות להקמת מלון גני חסת בטבריה ונתגלו קברי ישראל,

ביקשו הרבנים להטיל חרם על בנק לאומי שהיה אחד הבעלים של הפרוייקט,

אני זוכר את הרעש הגדול שקם בכנסת. כל החרדים לדמוקרטיה עלו על הבמה

וטענו - אתם באים להטיל כאן חרם?

מ' בר-און;

לא היו טענות על החרס, יכולתם להטיל חרם. חשבנו שאתם טועים

בבסיס הענין, לא בחרם.

ח' רמון;

אינני זוכר שאמרתי מלה וחצי מלה. כל אחד רשאי לעבוד עם כל בנק

לפי יגונו,

היו"ר א' י' שפירא;

אני רוצה לשאול אותך, חבר הכנסת חיים רמון, בכל הכנות: בוועדת

הכספים טרם היה דיון בדו"ח, ובשלב זה אינני מביע דעה. היום אנחנו

עדיין במסגרת שלושיס הימיס שקבעה הוועדה.

ח' רמון;

אם כך, אבקש התייעצות סיעתית ודחיית הדיון למחר.

א' ויינשטיין;

בקשה להתייעצות סיעתית באה לאחר הדיון,

לאחר הדיון אבקש התייעצות סיעתית כדי שההצבעה תתקיים מתר-

היו"ר אי י" שפירא;

אינני מטכס ואינני מביע דעה. אני מבקש לציין כמה עובדות ולשמוע

אח חגובת החברים,

השתתפתי במקרה בריון אצל ראש הממשלה כאשר השופט בייסקי הביא את

הדו"ח, היה שם שר שאמר כי על נגיד בנק ישראל להתפטר מייד. אמר ראש

הממשלה; בדו"ח-בייסקי ניחן לו פרק זמן של 30 יום, ואתה רוצה לחת לו

רק שעתיים?

לא שמעתי שהוועדה לענייני ביקורח המדינה סיימה את הדיון בדו"ח,

ח' רמון;

ביום קבלת הדו"ח התקיימה ישיבה של הוועדה ולקראת סוף הישיבה

הוחלט פה אחד לאמץ את ההמלצות האישיות ללא פשרות.

בדו"ח-בייסקי ניתנה ארכה של שלושים יום למנהלים להתפטר, וארכה

נוספת של שלושים יוס למועצת המנהלים לפטר אותס. בוועדה הכספים טרם

היה דיון בדו"ח מפני שרק עכשיו חילקו את החוברות של הדו"ח לעיונם

של חברי הווערה.



ח' רמון;

נקיים קודם אח הדיון בדו"ח ועדת-בייסקי ואחר כך נתייחס לבקשה

לאישור האמיסיות.

מתעודדת כאן שאלה עקרונית - ואינני מביע שום דעה - האם נחיל

חרם בשל דבד שוועדת-בייסקי לא ביקשה?

ח' רמון;

מה פירוש "חרם"? לא הגעתי להטיל חדם. לוועדה יש סמכות לאשר את

הבקשה או לא לאשד אותה.

היור א' י' שפירא;

דבד נוסף, יש הבדל בין בנק דיסקונט לבין שני הבנקים האחדים.

מר יפת התפטר.. (ח' רמון; הוא לא התפטר). הוא התפטר מבנק לאומי.

אין לפנינו בקשה של בנק איגוד.

הוא לא מילא אחד המלגות הוועדה.

א' ויינשטיין;

אני חושב שהבעיה שלנו היא מאד רצינית בשבועות הקרובים נצטרך

לדון בהדבה מאד בקשות של וקבלנים פרטיים, סולל בונה, קופת חולים,

מפעלים שנקלעו לקשיים וכדומה. אני קבעתי לעצמי עמדה עקדונית. אני

חושב שאנחנו כחברי הקואליציה גדיכיס לאמץ את ההחלטות של הממשלה,

אבל בתנאי אחד שאותו גודם שמבקש את הסיוע מקיים את ההסכם שהוא חתם

עליו. אני חשבתי שהיום יתקיים דיון על קופת חולים. יש דברים שקופת-

חולים התחייבה לב1ע לפני שבועיים והם לא בוצעו- אי לכך אגיע לעכב את

אישוד הבקשה. אוחו עמדה אנקוט לגבי חברת רסק"ו. גם עמדתי בענין סולל

בונה היתה בדודה, שהאישוד של הוועדה מותנה בביצוע ההסכם שנחתם.

אנחנו חייבים לקבוע עמדה לגבי ההמלצות של ועדת-בייסקי.

קבענו..) אני מדבר על ועדת הכספים. הייתי בוועדת הביקודת

כאשד חולק הדו"ח. ביקשתי לקבל העתק של הדו"ח לעיון והיושב-דאש השיב

בשלילה. קיבלתי את הדו"ח בבנק טפחות. אני יודע שקדיאתו של הדו"ח נמשכה

שעות אדיבות. הוועדה לענייני ביקורת המדינה התכנסה לפני שהיה סיפק

בידי החבדים לקרוא את הדו"ח. יש בדו"ח דבדים שאנחנו חייבים לאמץ אותם,

ויש דבדים שאינם ניתנים ליישום. עוד בשנת 1963 או 1964 פדסמתי סדדה

של מאמרים על מעורבותם של הבנקים בכל התחומים. כבר אז אמרו שהמצב

מחייב שינוי. יש דבדים שאינם ניתנים לשינוי" אני מודיע לכם שוועדת

הביקודת אימצה דו"ח שחלקו איננו ניתן ליישום.

הוועדה לענייני ביקודת המדינה אימצה את המסקנות הפרסונליות בדו"ח.

א' ויינשטיין;

חבר הכנסת דמון מציע לנו להחליט בטרם נסתיימו ההליכים הקבועים

בדו"ח. בתום שלושים יום גם נגיד בנק ישראל צריך לנקוט בצעדים. אינני

רוצה להיאחז בנימוק הטכני שהוא טרם התפטר ולא מונה נגיד אוזד תחתיו.

סח שמציע לנו היום תבד הכנסת דמון פידושו לשתק את המשק, כי המשק עובד

באמ1עות בנקים.

היו"ר א' י' שפירא;

או לשלוח את כולם לבנק הפועלים.



ח' רמון ;

כאשר לקוחות ילכו לבנק הפועלים או לבנק הבינלאומי, תראו שתוך

שבוע יוסקו המסקנות והמנהליס יישלחו לבתיהם.

א' ויינשטיין;

זכותו של כל חבר ועדה לעלות נושא. אני מציע ליושב-ראש לנהוג

הדיון נגמר, ניתנת שהות להתייעצות סיעתית ולקבוע

מועד להצבעה.

ח' רמון;

לפני ההצבעה אבקש להזמין את ה"ה אלי הורביץ ומאיר ולשמוע את

דעתם על האמיסיות. כן אבקש לשאול אותם מה הס מתכוונים לעשיות בענין

ההמלצות הפרסונליות.

א' ויינשטיין;

אני סבור שהוועדה שלנו צריכה לדון בדו"ח ולקבוע את עמדתה.

זה נוגע לכל ענין שמגיע אליה. אי אפשר להימנע מכך, אני מציע להקדיש

יופיים לדיון, לשמוע משלתוח. היושב-ראש 1ריר לגבש יחד עם מספר חברים

בוועדה הגעות להחלטה. אבל היוס אני מגיע לנהוג לפי הנוהלים המקובלים.

ביקשתי להזמין נגיגי ארגונים בדיון על השכרת דירות, והיושב-ראש החליט

בשלילה. אתה כיושב-ראש תחליט אם הזמנח הגורמים שמגיע חבר הכנסת רכון

היא רלוונטית לדיון באמיסיות.

אני מגיע להמשיך בדיון על האמיסיות, לא לעכב אותו ולא לעגור

את גלגלי המשק.

כשם שלא קיבלתי את עמדתו של חבר הכנסת ויינשטיין שיש להשעות

דיון בנושא אחד כל עוד לא יבוא על פתרונו נושא אחר - ואז אמר חבר הכנסת

רמון בתגובה שאיננו מחזיקים כאן בני ערובה, שאין להתנות ענין אחד בשני -

כך אינני מקבל היוס את עמדתו של חבר הכנסת רמון בענין אישור האמיסיות

שהבנקים מבקשים להנפיק. לא אוכל להסכים לעמדה שלא נאשר כל נושא הקשור

למשרד החקלאות פפני שאתמול לא אישרנו את הפניה בענין מפעל המים בבקעת

יבניאל.

זה ענין אהר, ועדת חקירה הגיעה למסקנה שהאיש הזה איננו כשר

לעמוד בראש הבנק, ואתה נותן תמריץ לאנשים לפנות לאותו בנק?

אני בהחלט חוקיב שגריר לדון בדו"ח של ועדת-בייסקי, ויש דעות לכאן

ולכאן בכל מיני נושאיס המופיעים בדו"ח. אבל בשום פנים ואופן אסור לנו

להיגר אחר אולטימטומיס והתניות.

בענין הזמנות משלחות, לא קיבלתי אח עמדתו של חבר הכנסת ויינשטיין

שביקש להזמין משלחות אלה ואחרות, אמרנו שגופים שרוגים להופיע בפני הוועדה

חייבים ביוזמתם לפנות ולבקש להופיע, או אס חבר ועדה מעונין בהופעה של

משלחת, יואיל לפנות לאותו גוף ולהגיע לו לפנות לוועדה. ואז אם מתקבלת

בקשה של גוף מסוים להופיע בפני הוועדה כדי להשמיע חוות דעת בנושא מסוים

הנדון בוועדה, חזקה על היו"ר שהוא גם נענה לבקשה. הוועדה מזמינה משלחות

ביוזמת הגופים המעונינים בכך.

חבר הכנסת מיכאל איתן ביקש שאזמין משלחת של בנק הפועלים וחברת

העובדים כרי לשאול מרוע הם העבירו כספים כאשר המיונה על התקציבים

הבהיר שהיו חריגות. (י' ארידור; אתה צריך להזמין אותם.) אני שייך

למשפחה שאיננה שותה רמם של אנשים לא מימין ולא משמאל.

י' רמון;

אינני שותה רם.. אני רק אינני נותן לאנשים אלה להמשיך לשתות

רם, רס חרש.

אדוני היו"ר, אלה רברים עקרוניים החשובים לתפקורה של הווערה

בעתיר, אני סבור שלא יהיה זה צודק להתנות ענין בענין כאשר אין כל קשר

ביניהם, לדעתי, ענין האמיסיה איננו נוגע לדו"ח של וערת-בייסקי.

אתה עצמך לא נהגת כך בענין רשות השירור?

י' כהן;

הסיבה היתה שרשות השירור לא התייעלה,

אישור ההנפקה של האמיסיה יאפשר לבנק להמשיך לעשות את מה שהוא

עשה קורם לכן"

י' כהן;

בקשה להתייעצות סיעתית תיענה. אם נשלחות יבקשו להופיע נזמין

אותן. אבל נרון בענין לגופו, נמצה את הריון ולא נתנה אותו בכל ענין

אחר.

אני מודיע שנסיים היום את הריון. אם תהיה בקשה להתייעגות

סיעתית, נרחה את ההצבעה, אבל הדיון יסתיים,

לעניות רעתי אין כאן היבט פוליטי; הענין נוגע להגיון עבורת

הכנסת ועבורת הווערה. לרעתי, אנחנו צריכים להפריר הפררה גמורה בין

המסקנות הפרסונליות לבין ההמל1ות על הסררים חרשים בשוק ההון בעתיר,

הנושא של הסררים חרשים בשוק ההון הוא בהחלס נושא של הווערה שלנו.

אנחנו צריכים לתת רעתנו עליו, ועלינו המלאכה לגמור. אנחנו בהחלט

חפשיים להגיר שסעיף מסוים בהמלצות איננו מעשי מסיבות כלכליות ולהמליץ

בפני הממשלה לא ליישם אותו.

השאלות הפרסונליות אינן נוגעות לווערת הכספים אלא לוועדה לענייני

ביקורת המדינה. שם צריכה להינתן חוות דעתה של הכנסת, והיא ניתנה.

הוועדה לענייני ביקורת המרינה קבעה שהיא מאמצת את המסקנות הפרסונליות

בשלימוחן. לרעתי זה מחייב את כלל חברי הכנסת ואת מליאת הכנסת. לכבורה

של הווערה לעניני ביקורת המדינה אנחנו חייבים .לתמוך בה בענין זה.

לא אנחנו פוסקים בענין, אבל מישהו כבר פסק. חברינו, שאנחנו אמורים

להיות קולגיאלים כלפיהם פסקו בענין ואימצו את החלק הפרסונלי בדו"ח.



מ' בר-און

מה קורה בפועל? מה קנין האמיסיה למסקנות האישיות בדו"ח? משום

שכמו בענין רשות השידור גם כאן מתעוררת השאלה אם יש לנו כרגע אמון

באלה הבאים לבקש זאת מאתנו.

י' כהן;

בעניז רשות השירור לא עלה הענין הפרסונלי של מנכ"ל רשות השידור

או מישהו מעובדיה אלא הבעיה היתה של המערכת.

מ' בר-און;

אני מדבר על המערכת.

ח' רמון;

אם אדם היה מואשם בפלילית, היית מסכים שהוא יהיה אחראי על

תק1יב?

מ' בר-און;

מר מאיר עזב אח בנק המזרחי, אבל יש אחריות שיי הדירקטוריון

למלא אחר המלצות ועדת-בייסקי. (ח' רמון: מר מאיר לא התפטר מכל

תפקידיו).

אינני אומר שיש לפסול אנשים אלה לאורך זמן, שנים על שנים, אבל

מוטלת עלינו חובה מוסריח ממדרגה ראשונה להביע פה את המוזאה שלנו ולתת

ביטוי לתחושה של תוסר אמוז במוסד ובדירקטוריון שלו שאינם מקיימים

אח חמלגוח ועדח התקירה שאומצו על ידי הכנסה. זוהי חובחנו.

הציבור גועש ורותח, ואם הוא איננו גועש ורותח זה עוד יותר

גרוע. מדובר בסכום של 7.5 מיליארד דולר, אסון נורא קרה. אינני אומר

שהם היחידים האשמים באסון אבל ועדח תקירה פסקה שהם אשמים.

היכן היינו אנחנו?

ח' רמון;

אתה שואל הייכז הייני. כאז בוועדת הכספים שני חברי כנסת העלו

אל תרשמו את דבריהם אפילו בפרוטוקול של הוועדה,

בעת פרסום דו"ח ועדת-אגרנט הייתי חבר סיעת רפ"י במפלגת העבודה

ומאנשי דיין. לאחר פרסום הדו"ח אמרתי יחד עם כמה חברים לדיין; אתה

חייב להתפטר, וזאת מאותה גישה, שאדם חייב לשאח באחריות. ועדת-בייסקי

קבעה שאנשיס אלה נושאים באחריות למה שקרה, אנהנו חייבים למחות בישיבה

אחת לומר שאיננו מקבלים את הבקשה הזו של הבנקים להנפיק אמיסיות. לדעתי

חובתנו הקולגיאלית והפרלמנטרית היא לעשוח אקט שהוא אמנס אקט של מחאה,

אני מודה, אבל הוא מצטרף למחאה של הכנסת האומרת: אינכם נוהגים כדיז.

איננו מקיימים היום ריוז על דו"ח ועדת-בייסקי ולבז אני פטור

לומר את דעתי על הדו"ח. מלכתחילה לו הייתי שר האוגר לא הייתי מביא

בקשה כזו לוועדת הכספים עכשיו, משהוגשה הבקשה הייתי ריצה כי בשלב

זה נפריד הפרדה מותלטת ביז ניהול שוטף של עניני הבנקים לביז מחשבות

או דעות שיש לכל אחד מאתנו על הדו"ח. כאשר יתקיים הדיון על הרו"ח נשמיע

את דעתנו. מוטב היה לא להביא את הבקשה הזו עכשיו לוועדה, אבל משהביאו

אותה איז לקשור בין הדברים. (ח' רמון; נדחה אח ההצבעה).

ש' עמר;

הערה לסדר. אס תהיה בקשה להתייעצות סיעתית, נפסיק אח הדיון.

חבל על זמננו.

אני רוצה לסיים היום אח הדיון. אם מתום הדיון תהיה בקשה

להתייעצות סיעתית, נדחה אה ההצבעה.

אני רוצה להגיד כמה מלים שהן חשובות לדרך עבודתה של ועדת

הכספים. אני מקווה ומאמין שכל עוד אכהן כיושב ראש הוועדה אנהג באורח

דמוקרטי וללא פניות ולא חשוב אס הן תבאנה מימין או משמאל, מדתיים

או מלא דתיים. יכולות להיות כאן גישוח שונוח, יכול מישהו לחשוב

שגריר לשלוח את מנהלי הבנקים לבית הסוהר. גם זוהי גישה. אבל זה לא

שייר לוועדת הכספים ולשיטת עבודתה. כאן לא יהיו לא דיקטטורה ולא

טרור, ולא חשוב אם הדיון הוא על סולל בונה, קופת חולים או הבנקים.

כאן נשמור על כל כללי הדמוקרטיה.

מי שרוצה לאמץ את דו"ח ועדת-בייסקי יקרא קודם כל מה נאמר בדו"ח,

ועדח בייסקי לא אמרה שיהיה אשד יהיה ומי שלא יאמן את ההמלצות שלה

ולא יבצע אותן הלכה למעשה, יש להחרימו ולא לדון בכל בקשה שלו. זאת

היא לא אמרה. בדו"ח נאמר שאנשים אלה חייבים להתפטר מכל תפקידיהם,

אבל לא נאמר שכל דשות ממשלתית חייבת להטיל עליהם סנקציות אם הם לא

יעשו כן.

ועדת-בייסקי נתנה ארכה של שלושים יום נוספים למועצת המנהליס

לפעול לביצוע ההמלצות האישיות. אם מועצת המנהלים לא תנקוט בצעדים

הדרושים, נגיד בנק ישראל צריר לשחרר אותם מתפקידיהם על פי צו. ועדת

בייסקי אוסרת מה צריך לעשות. היא חשבה על כל האפשרויות. חזקה על ועדת-

בייסקי, שכה החמירה עם מנהלי הבנקים, שהיא ידעה כי היא רשאית גם

להמליץ בטני הממשלה לא לטפל בשום בקשה של בנק שמועצת המנהלים שלו לא

אימצה את המלצותיה; אבל היא לא המליצה המלצה כזו.

בעח הריון בדו"ח אתייחס לכל סעיפיו. קראתי אותם בעיון. אבל

אני חייב לומר שאיש לא נתן זכות או סמכות למישהו לעצור את הפעילות

במשק. אני בטוח שהתעשיה הקיבוצית זקוקה לכספי האמיסיה ובדחיפות.

ואם נפנה אותם לבנק הפועלים, זה יקה לפחות חרשיים להסריר שם את הענינים.

חזקה עלי מצוותו של האדמו"ר שלי. כאשר התעוררה הפרשה של גני-חמת

בטבריה והובאה לכאן בקשה של בנק לאוכלי להנפקת אמיסיה, האם ניסיתי

להסיל חרס על בנק לאומי?

ח' רמון;

איך אתה יכול להגן עליהם אם קראת את הדו"ח?

אני מגן עליהס? אני דואג לפעילות במשק .

ח' רמון;

השנה הוצאו 600 מיליון דולד לפדיון מניות הקשישים. לו הסכום

הזה היה עומד לרשות הממשלה, לא היה אף מובטל במרינת ישראל. כל הסיוע

הנררש לקבלנים הפרטיים, לסולל בונה, לקופת חולים, איננו מגיע לסכום

של 600 מיליון רולר. אינני מדבר על מה שיקרה בעוד שלוש שנים אלא על

מה שקרה השנה.

וו

היו ר א' י' שפירא;

אמרתי בתחילת דברי שאינני מביע רעה, אבל לו הייתי חבר ועדת-

בייסקי הייתי שולח את כל חברי מועצת המנהליס הביתה כמו אח המנהליס

הכלליים. כי אין אחראי אחד; יש אחריות קולקטיבית. יש הנהלה, המנהל

מביא הצעה להנהלה והיא מחליטה. אם ועדת הכספים תאשר הצעה של הממשלה,

שבעקבותיה יהיה מחדל, האם רק יו"ר הווערה יהיה אשם במחדל או הוועדה כולה?



ח' רמון ;

האשמים הם אלה שניהלו אח הענינים באופן ישיר.

היו"ר א' י' שפירא;

מה אשמתם של האנשים שברגע זה מחכים לכספי האמיסיה?

בכך סיימנו את הדיון,

ח' רמון ;

אני מבקש לקבל אח הפרוספקים של ההנפקות האלה וללמוד ארחם"

אחרי עיון בפרוספקטים אבקש להחייחס אליהם.

היו"ר אי יי שפירא;

אתן לך יומייס לעיון ולימוד החומר.

יומיים מהרגע שהפרוספקטים יהיו בידי. יהיו לי שאלות רבות על

ההנפקות האלה.

ש' עמר;

הבקשה של חבר הכנסח רמון היא לגיטימית אבל אין לה קשר לדו"ח-

בייסקי. אילו רצתה הוועדה היא היחד אומרת שכל עוד לא יתפטרו המנהלים

תיפסק הפעילות השוטפת של הבנק. הוועדה לא אמרה זאת.

חי רמון;

וכי מישהו העלה על דעתו שהם לא יתפטרו?

ש' עמר;

דק לפני שבועיים דנו בסולל בונה. האישוד קולנו היה מותנה בכך

שנראה אח ההסכם, כי רצינו להיות בטוחים שההסכם יבוצע.

חי רמון;

גם כאן האישור מותנה בביצוע ההמלצות,

ש' עמר;

צריך לזכור שכספי ההנפקות מיועדים למטרות חשובות של תעשיה,

התיישבות ותיירות.

ח' רמון;

הבקשה לדאות אח ההסכם היתה נכונה וצודקת. אני חושב שנעשתה טעות

שלא הובא ההסכס. סיימנו את הדיון. קבענו עקרון. אותו דבר במקרה זה.

תכניות חסכון "גן מור" ו"מנוף"

א' קרשנר;

הבקשה היא לשנות את שיעור הריבית לחוסכיס חדשיס בתכניות חסכון

"גן מור" ו"מנוף" המופעלות על ידי בנק מסד. על פי חוק עידוד החסכון

התקנות טעונות אישור ועדת הכספים,

ח' רמון;

אם אלה הן תכניות חסכון של בנק מסד, אני מגיע לאשר.

הצבעה

תקנות עידוד החסכון (תכניות "גן מור" ו"מנוף")(תיקון)

התשמ"ו-1986 - אושרו



תכנית החסכון "לדירה" א ' קרשנר;

הבקשה היא לאשר שינוי בתנאי תכנית החסכון "לדירה" המופעלת

על ידי בנק טפחות ובנק יהב כדי לאפשר לחוסך למשוך את חסכונותיו

במהלך הבניה.

ח' רמון;

האם זה חל רק על העבר ולא על חוסכים חדשים?

על העבר בלבד.

ח' רמון;

אס השינוי בא לשפר את מגבס של חוסכיס קיימים, אני מציע לאשר.

אינני מסכיס לאשר תכניות חסכון חדשות. אינני רו1ה שאנשיס יצטרפו

לתכניות וזסכון חדשות של בנק שאיננו ממלא אחר המלגות ועדת-בייסקי.

מ' שגיא;

מדובר בחוסכיס שהצטרפו לתכניח החסכון לפני 5-4 שניס לפחוח.

אני מביא את התקנות לאישור, אם כי חשבתי לנהוג אחרת.

הצבעה

תקנות עידוד החסכון (מכניות חסכון "לדידה") (תיקון מסי 3)

התשמ"ו-1986 - א ו ש ר ו

היו"ר א' י' שפירא;

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.15)