הכנסת האחת-עשרה

מוסב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 304

מישיבת ועדת הכספים

יום בי יי באייר התשמ"ו - 19.5.86 . שעה 10.00

נכחו;

חברי הוועדה; י. כהן - ממלא-מקום היושב-ראש

א. אבוחצירא

ז, אמיר

י. ארידור

י, ארצי

מ. בר-און

ג, גדות

א. ויינשטיין

א. ורדיגר

י. מצא

ע. סולודר

ש. עמר

ח. רמון

א. שלום

ג. שפט

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס, אלחנני - יועצת כלכלית

מוזמנים; ז. אורן - רשות החברות הממשלתיות

ח. עינת - רשות החברות הממשלתיות

י. לייטון - משרד האוצר

ע. פרי )

י. חיימוביץ) - משרד התעשיה והמסחר

ע. פרי )

י. דנקונה )

א. פרוקציה )

ג. שפניץ )- משרד המשפטים

מ. קוק - משרד הכלכלה והתכנון

י. זיו - מנכ"ל חברת כימיקלים לישראל

א. פס - חברת כימיקלים לישראל

א, מינזבורג - חברת הברום-ים המלח

י, פרידנברג - מפעלי ים המלח

ר. כהן) - הועדה המייעצת לרשות החבויות

הממשלתיות

קצרנית; מ, איזנברג

חייל החברית הממלתיות (תיקון) , התשמ"ו-1986

חוק זכיון ים המלח ( תיקון מס' 2) , התשמ"ו-1986

שטר תיקון זכיון משנה שנעשה ביום 28.4.86 בין מפעל

ים המלח בע"מ לבין חברת הברום ים המלח בע"מ

ערבות המדינה לחברת החשמל בע"מ

תעודות בונדס

צו נכי רדיפות הנאצים ( העלאת שיעור השכר)

שינויים בתקציב לשנת 1985

קביעת מוסדות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

קביעת מוסדות ציבור לענין סעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין

חוק החברות הממשלתיות ( תיקון), התשמ"ו-1986

אני פותח את הישיבה ומברך את כל חברי הוועדה עם פתיחת מושב

הקיץ של הכנסת,

הנושא הראשון בסדר-היום של ישיבה זו - חוק החברות הממשלתיות

(תיקון), התשמ"ו-1986.

דברי הסבר לחוק יביא נציג רשות החברות מר זאב אורן,

הממשלה מבקשת לתקן סול, החברות הממשלתיות על-מנת לאפשר לחברה

ממשלתית להנפיק מניות בחו"ל, על-פי תיקון זה, חברה ממשלתית שרוצה להנפיק

מניות בחו"ל, הממשלה אם תמצא לנכון , באישור ועדת הכספים, תפסור אותה

מהוראות סעיף 4(א) ומהוראות סעיף 33(ג) לחוק, משמעות סעיף 4(א) לחוק

היא, שהממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יכולה לתת הוראות לחברה

לפעול שלא מתוך שיקולים עסקיים, וסעיף 33(ג) קובע כי החלטת דירקטוריון

חברה ממשלתית בדבר יעוד רווחיה טעונה אישור רשות החברות הממשלתיות ובמקרה

של חילוקי דיעות, מביראה רשות החברות את הנושא להכרעת השרים,

שני הנושאים, יכולת הממשלה לתת לחברה הוראות לפעול שלא מתוך

שיקולים עסקיים או היכולת להתערב במדיניות הרווחים של החברה, מפריעים

לחברות ישראליות להנפיק מניות בחו"ל, מאחר והממשלה רואה חשיבות שחברות

ישראליות תנפקנה מניות בחו"ל, היא מבקשת שתהיה לה הסמכות - באישור ועדת

הכספים - לפטור חברה מהוראות הסעיפים 4(א) ו-33(ג),

תודה למר אורן.

רשות ודיבור ליושב ראש הוועדה המייעצת לרשות החברות הממשלתיות,

מר גורני.

הוועדה המייעצת לרשות החברות הממשלתיות החלימה לתמוך בתיקון

המוצע, חוק זה מסמיך את הממשלה לאשר, ולא אוטומטית, אלא הממשלה וועדת

הכספים חייבות לאשר, לחברה ממשלתית להנפיק מניות לציבור, הוועדה המייעצת

סבורה שאין להגביל את ההנפקה לחו"ל. הוועדה המייעצת מקווה -שוק ההון

????????????????????????????/



י. גורני

לועדת הכספים לבקש תיקון לחוק שיאפשר להנפיק מניות בישראל. בכל מקרה

איז אפשרות לחברה ממשלתית להנפיק מניות ללא אישור הממשלה וועדה הכספים

של הכנסה.

המלצת הוועדה המייעצת לרשות החברות הממשלתיות היא המלצה פה אחד

לבטל את האיסור על הנפקת מניות בארץ?

כן.

אני חומך בהערה של מר גורני. אבל יש לי כמה הערות אחרות.

נאמר שהוראות סעיף 4(א) לא יחולו על תברה אשר הממשלה, באישור הוועדה

החלימה שטעמים -"ל הצעת מניות לציבור בחוץ לארץ מחייבים --'לא להחילן עליה.

אני רוצה להפנות תללומת לב הוועדה, שסעיף 4(א) יש לו שני חלקים: החלק

השני קובע שהממשלה יכולה לקבוע לחברה ממשלתית לפעול שלא מתוך שיקולים

עסקיים. והחלק הראשון קובע, שחברה ממשלתית תפעל לפי שיקולים עסקיים,

שעל-פיהם נוהגת חברה לא ממשלתית. האם יש סיבה מיוחדת שמציעים לבטל את

החלק הראשון. על-פי החלטת הממשלה, כלומר שמציעים לקבוע שהממשלה תוכל

לקבוע שלא חלות ההוראות שחברה ממשלתית תפעל לפי שיקולים עסקיים שלפיהם

נוהגת חברה לא ממשלתית. מדוע הוועדה המייעצת המורכבת מ-15 חברים לא

מצאה לנכון להעיר הערר זו? כלומר, הכוונה של החוק היא רק לחלק השני סל

סעיף 4(א) ולא לחלק הראשון,

שאלה שניה - האם משאירים לממשלה את הזכות החוקית לבטל את החלטתה?

כלומר, אם הממשלה מחליטה שסעיף 4(א) לא יחול, האם היא רשאית בתנאים מסויימים,

למרות שקשורות בזה זכויות של צד גי, לחזור בה מהחלטתה? לאחר שהממשלה החליטה

כך לגבי חברה מסויימת שהוציאה מניות לציבור על-יסוד אותה התלטה, אני סבור

שלא צריכה להיות לה יותר סמכות לבטל את החלטתה. עד כמה שאני זכור, יכולה

להיות לממשלה סמכות לבטל את החלטתה. לכן אני מציע שלא תהיה לה סמכות כזאת,

באשר לסעיף 33(ג) יש הוראה בדבר העברה דווידנד לממשלה. אמנם

הוראה זו היא בסעיף 22 לחוק ההסדרים לשעת חירום במשק המדינה, ואמנם

זה רק עד 31 במרס 31.3.87, אבל אתם אינכם מציעים שהחוק המוצע יהיה רק

מ-31.3.87 . כלומר, אתם מציעים חוק שצריך לחפוף תקפו של סעיף 22 לחוק

ההסדרים לשעת חירום במשק המדינה, ואז יכולים להורות לחברה ממששתית להעביר

דיוודינד.

לחברת-בת.

כתוב: חברה ממשלתית, אתם אינכם מציעים לכתוב " חברת הברום" אלא

חברה ממשלתית, יוצא שהשרים רשאים להורות לחברה ממשלתית להעביר דווידנד

במועד ובשיעורים שייקבעו, ואני מניח שאין הגיון שלא תהיה לממשלה הסמכות

לבטל הוראה זו. אני מעריך שגם בנושא זה צריך לברא תיקון.

להערותיו של חבר-הכנסת ארידור, לגבי סעיף 4(א) אכן הכוונה

היא לחלק השני של סעיף 4(א) שלפיו הממשלה יכולה להורות לחברה ממשלתית

לפעול שלא מתוך שיקולים עסקיים, הכוונה היא שהחברה תפעל לפי שיקולים

עסק י ים.



ז. א ורן

לשאלה, האם הממשלה תהיה רשאית לבטל החלטתה זו, הכוונה היא שלאחר

שזה יופיע בפרוספקט למשקיעים בחו"ל, זה יהיה המצב ואי אפשר יהיה לבטלו,

אשר לסעיף 22 בחוק ההסדרים לשעת חירום במשק המדינה, מבחינת הכוונות,

הכוונה היא, שאם בתקפות תקפו של החוק תהיה הנפקה, אי אפשר יהיה להפעיל אה

הסעיף הזה,

אתר מסכים לתיקון שהצעתי ולתיקון שהציע מר גורני?

לתיקון שהציע מר גורני - לא.

מה זה מפריע שהתיקון יחול גם לגבי הנפקה בארז?

אני רוצה להסביר את השיקולים שהנחו אותנו, מגד אחד חברה ממשלתית

עובדת על-יסוד חוק מיגדר, מצד שני קיים אינטרס שלא להחליש את מערכת הפיקוח

הממשלתית על החברות הממשלתית, מערכת הפיקוח חשובה כדי לקיים פיקוח על

החברות הממשלתיות שמושקעים בהן כספי ציבור, דבר שני, זה נותן לממשלה מכשיר

להגשים מטרות ממלכתיות כאשר הדבר נדרש, לכן צריך להשתדל עד כמה שאפשר לתת

פטורים מהוראות החוק רק במקרים יוצאים מן הכלל,

למה?

הכוונה שלנו שאין מלכתחילה להקנות פטורים כאשר הדבר אינו הכרחי,

היו הנפקות של חברות שלא נתקלו בקושי, לכן אין צורך בהזדמנות זו, כאשר

נותנים פטור, להרחיב את הריעה גם לתחומים שאין צורך בזה,

אתם חוששים שהממשלה לא תעמוד בלחץ של חברות שיפנו אליה?

ברגע שתינתן סמכות הפטור לגבי חברה אחת, כל חבר תבוא ותבקש וקשה

להבדיל בין חברה לחברה, וכך בדרך האחורית נכרסם בכל מערכת הפיקוח, לכן

אנו מתנגדים למתן הפטור על הנפקות בארץ,

אני חושב שאסור להפלות בין חברה שמגייסת הון בחו"ל ובין וזברה

שמגייסת הון באר!. ממילא אנו צופים שיהיה שוק הון בינלאומי עם ארביטראז'

של מה שנעשה בחו"ל. הישראלים רשאים לסחור במניות בבורסות בארצות-הברית.

לכן כל הפליה תקשה על גיוס הון,

הדבר הזה נשקל?

הדבר נשקל, ואני מוכנה להביא אח הענין לשיקול נוסף.

אני מבין שיש לממשלה מדיניות של מכירה חברות ממשלתיות במקום זה

אפשרי, מכירת חברה לא חייבת להעשות על-ידי מכירת כל החברה, אלא היא יכולה

להיות גם על-ידי מכירת מניות של החברה. לגבי מכירת מניות של החברה,

הייתי נותן סמכות כזאת לממשלה וסומך עליה שתשתמש בסמכות זו רק לגבי

המקרים הדרושים. זו ממשלת אחדות לאומית, ממשלה גדולה וחזקה, והיא יכולה

לעמוד בלחצים.

לגבי התיקון המוצע בחוק, אין חולק. יש הצעה להרחיב את התיקון

גם לגבי הנפקות באר!.

הסכנה בהרחבת הפטור גם לגבי חברות המנפיקות בארץ היא בכך, שהרחבה

זו תגדיל באופן ניכר את מספר החברות הממשלתיות שיהיו מחוץ למסגרת הפיקוח

של חוק החברות הממשלתיות לגבי סעיף 4(א). ברגע שיש פריצה לגבי הנפקה

אחת בארץ, כל אלה שיבואו אחרי חברה זו, גם עליהן יחול הפטור,

מה הטעם לפטור? הטעם הוא בכך שמשקיעים לא ישקיעו בחברה שלממשלה

יש סמכות לקבוע לגביה שיקולי פעולה שאינם עסקיים, ראציונל זה נכון

לגבי כל חברה, שיקול הדעת של הממשלה יופעל באופן שוויוני לגבי כל חברה,

ואם לא, יש סכנה של מענת הפליה,

אתם לא תקחו את החוק חזרה אם נאשר פטור לחברות המנפיקות בארץ?

יווצר מצב סל חוסר שווייון בין חברות שיש בהן משקיעים פרטיים

שלא גייסו הון ובין חברות שיש בהן משקיעים שיגייסו הון. דבר זה יצור

הפליה עם בקיעים במנגנון הפיקוח,

מדוע אתם מציעים את הפטור?

י

כי לגבי הנפקה בחו"ל זה יחול על חברה אחת או שחים,

זה מטריד אותך אם נחליט שהפטור ינתז גם לחברות שינפיקו מניות באר!?

כן, אילו היה דיון אם יש מקום לשנות את מערכת הפיקוח על החברות

הממשלתיות, דיון חזיתי בשאלה, ניתן להבין זאת. אבל לא בדרלת האחורית

באמצעות הנפקת מניות לציבור לכרסם במנגנון הפיקוח,

לא מכרסמים במנגנון הפיקוח,

אני מחזיק בדיעה, שרשות החברות היא זו שצריכה לדחוף לאפשר לחברות

ממשלתיות להנפיק מניות באר!, לרכוש אמון הציבור ולגייס הון מהציבור באר!,

לכן אני בהחלט בעד התיקון המוצע לתת פטור זו להנפקה באר!,

הנושא עלה בועדת השרים לעניני חקיקה?

כן.

כמה שרים השתתפו בישיבת ,ועדת השרים לעניני חקיקה?

אחד . בוועדת השרים לעניני חקיקה המתכונת צומצמה רק לחברות

המנפיקות בחו"ל.

מתי היתה הרחבה?

ההצעה המקורית שהוגשה היתה רחבה,

על-ידי מי הוגשה?

על-ידי ועדת שרים לעניני כלכלה,

זאת אומרת שועדת השרים לעניני כלכלה תמכה בתיקון גם לגבי הנפקה

באר!?

כן.

אני רוצה לדעת, מדוע לא מסרו לוועדה אינפורמציה סועדת השרים לעניני

כלכלה הרחיבה וועדת השרים לעניני חקיקה של שר אחד צמצמה?

ועדת השרים לעניני חקיקה קבלה החלטתה בתיאום עם שר האוצר.

אני שאלתי וקבלתי תשובה שהחליטה על כך ועדת שרים לעניני חקיקה

בהשתתפות שר אחד. האם זה הועבר שוב לועדת השרים לעניני כלכלה?

לא.

החלק הראיון של הצעת החוק שלפנינו אינו שנוי במחלוקת. אנחנו

מעונינים לאפשר הנפקה בחו"ל,

התעוררה שאלה לגבי הנפקות באי!. אני מבין שאי החלטת הפטור

על הנפקות בארץ, נובעת מהחשש מפני לחץ על הממשלה,

לא תהיה אפשרות להפלות בין חברה ממשלתית אחת לשניה, כל החברות

הממשלתיות תקבלנה אותו פטור,

יש לפנינו הצעת התוק ויל- לפנינו הצעת חבר-הכנסת ארידור לאפשר

לממשלה שיקול דעת לפטור - באישור ועדת הכספים - גם חברה המנפיקה מניות

לציבור בארז.

כיוון שמרכז סיעת המערך איננו, אני מבקש שהות להתיעצות סיעתית,

אני בעד נוסח התיקון המוצע על-ידי הממשלה ולא בעד הנוסח שהוצע

על-ידי חבר-הכנסת ארידור. והסיבה שאני מתנגד להצעת חבר-הכנסת ארידור היא,

שכאשר תתעורר השאלה יהיה אפשר לבוא אלינו ואנחנו נאסר. יתכן שכאשר

תתעורר הנחיצות זה יהיה לגבי חברה ספציפית. לקבוע ככלל שהממשלה אינה

יכולה להתערב - - -

לא, רק לפי החלטה ספציפית של הממשלה.

באופן עקרוני, חברות ממשלתיות יש בהן ענין צבורי מיוחד. אם לא,

צריר למכור אותן.

תמכור אותן.

צריך לשמור בידי הממשלה רק חברות שיש לציבור ענין מיוחד בהן.

והעקרון של חברה ממשלתית הוא, שלממשלה יש סמכות להתערב. תתעורר בעיה

דומה לגבי הנפקות בארז, תבוא אלינו הממשלה.

י

אני אצביע בעד הצעת הממשלה, כי ההצעה שהציע חבר-הכנסת ארידור,

יש בה בעייה בעלת משמעות עקרונית, ולא מקרית, ל-אנו צריכים לדון בה בהשתתפוו

השרים.

אנחנו קובעים חוק מסגרת שמאפשר גיוס הון בחו"ל. אנחנו רוצים

להרחיב אח זה גם על גיוס הון בארז, כדי שחברה ממשלתית תוכל לגייס הון

על-ידי הנפקת מניות בארז. הממשלה צריכה לתת אישורה לכך וועדת הכספים

צריכה לתת אישורה.

אני נגד חוק מסגרת,

ועדת השרים לעניני כלכלה "היא הגוף המוסמך לענין זה הגישה הצעת

חוק וחבה הכוללת גם הנפקות בארז. ועדת שרים לעניני חקיקה, בהשתתפות



סר אחד החליטה על מתכונת מצומצמת בגלל החשש והשמא.

לפי דעתי, יש פחות מדי פיקוח על החברות הממשלתיות. הבעיות שהתעוררו

בחברות ממשלתיות, הסקנדלים, פשיטות הרגל והשחיתויות, מראות שיש פחות מדי

מיקוח, לכן מה שמציע חבר-הכנסת ארידור, יפחית את הפיקוח.

לגבי האפשרות לגייס כסף, אני בעד מתן אפשרות לגייס כסף. אבל

גיוס כסף אינו נעשה בחלל ריק. אני מבינה מדברי היועצת המשפטית, שיש

לממשלה התנגדות להרחבה שמציע חבר-הכנסת ארידור. הנושא עולה פה בפעם הראשונה,

אני הייתי רוצה לשמוע עוד . אם כי בעקרון אני בעד גיוס כסף, אני חושבת

שחשוב שנשמע עוד,

היו"ר י, דהן;

אני מציע שהיום נצביע, ואם תבקשו רביזיה, נערוך רביזיה,

אני מציע שאם תהיה רביזיה, יודיעו עליה מייד, כי צריך להעביר

את החוק בקריאה שניה ובקריאה שלישית עד יום ד' השבוע.

אני מעמיד להצבעה חוק החברות הממשלתיות ( תיקון), התשמ"ו-1986 כמוצע

על-ידי הממשלה,וחוק החברות הממשלתיות(תיקון), התשמ"ו-1986 בתיקונים

שהוצעו של-ידי חבר-הכנסת ארידור

הצבעה

ברוב קולות נתקבל חוק החברות הממשלתיות (תיקון, התשמ"ו-1986

בתיקונים שהוצעו על-ידי חבר-הכנסת י. ארידור

חוק זכיון ים המלח ( תיקון מס' 2), התשמ"ו-1986

אנו עוברים לנושא הבא: חוק זכיון ים המלח ( תיקון מס' 2), התשמ"ו-1986.

דברי הסבר יביא נציג מ- רד התעשיה והמסחר מר פרי,

מוצע לתקן חוק זכיון ים המלח על-ידי תיקון שטר הזכיון, כאשר

התיקון האחד - הארכת שטר הזכיון ב-30 שנה נוספות,

עד 2030, התיקון השני - הצמדת התמלוגים לדולר ותשלומם ארבע פעמים בשנה,

הארכת תוקף הזכיון נובעת מהנפקת המניות בבורסה האמריקאית, כי

היתה טענה, שאם לא יוארך הזכיון, ההנפקה לא תצא לפועל או שמחיר החברה יהיה

נמוך ולא בשווי הראוי, מאריכים את הזכיון מבלי לשנות כל תנאי, חוץ מהצמדת

התמולגים ותשלומם ארבע פעמים בשנה.

מה המצב עכשו?

תשלום החמלוגים נעשה פעם אחת בלינה,

באיזה תמלוגים מדובר?

מפעל ים המלח מקלם לממשלה 5% תמלוגים נטו,

מהרווחים?

מהמכירות,

חברת מפעל ים המלח שיש לה זכיון, העניקה זכיון משנה לחברת הברום,

שהיא חברת-בת שלה. ואם יוארך תוקף הזכיון לחברת ים-המלח, יוארך גם הזכירן

לחברת הברום,

לכמה שנים היה הזכיון הקיים?

ממעט ארבעים שנה,

באיזה שלב נמצא עניז ההנפקה בארצות-הברית, האם יש וזברה שמנפיקה?

לאיזה מסרות מיועדים הכספים? האם יש עוד חברות שהלכו בדרך זו?

בישיבה הקודמת בקשתי לדחות את הדיון, כי בקשתי שמנכ"ל חברת כימיקלים

לישראל ימסור דו"ח על רווחי החברה, על מה שנעשה בהם והאם יש כוונה להשקיע

מהרווחים כרי ליצור מקומות עבודה במפעלי היסוד של כימיקלים לישראל, אני

שמח שמנכ"ל החברה נמצא כאן, ואלי מבקש שנשמע סקירה זו,

אני מבין שאתם רוצים להצמיד את התמלוגים לדולר, השאלה היא, האם

ההצמדה תיעשה מייד או מקנת 2000?

משנת 2000 ולא מייד,

האם אפ ר לקבל סקירה על מה שנעשה בתחום ניצול ים המלח להפעלת

אנרגיה סולרית?

מנכ"ל כימיקלים לישראל, מר זיו, ישיב על השאלות.

לשאלותיו של חבר-הכנסת ארצי - הטיפול בנושא ההנפקה נמשך סנה

ורבע, ועבר אח כל השלבים עם החברות האמריקאיות והחתמים, יש שני חתמים

אמריקאים, בחרנו בשנים מהידועים בארצות-הברית: שירזון-להמן ובר-שטרן.

0. בר-און:

באיזה היקף ההנפקה?

40 מליון רולר. לפי הערכה סל החברה שקבענו יחד עם החתמים בהיקף

סל 200 מליון דולר ערך החברה, ההנפקה היא למעשה פחות מ-20%.

לשאלה, מדוע יש צורך בגיוס הון - החברה עומדת לפני תכנית השקעות

של 150 מליון דולר שבה היא תשקיע מהאמצעים העצמיים שלה חלק מהכסף, ושאר

המימון יבוא מגיוס הון. השקעה זו צריכה לאפשר הכפלת הייצור והכפלת הרווחים.

ברגע שהחקיקה הזאת עוברת, תהיה אפשרות ל-2-3 חברות לצאת בהנפקות,

אנו מעדיפים ללכת שלב-שלב, להפיק לקחים מההנפקה הראשונה. כל הבדיקות

נסתיימו. מכינים את התיק להגשה לרשות ניירות הערך בארצות-הברית, התהליך

ברשות ניירות הערך האמריקאית הוא תהליך שנמשך בי7 חידש וחודש וחצי, ובתום

חודש וחצי אנו מתחילים בשבועים מזורזים של גיוס ההון,

לשאלותיו של חבר-הכנסת זיק אמיר - קבוצת כי"ל היקף הפעילות שלח,

המחזור סלה הוא למעלה מ-800 מליון דולר, ייצוא 400 מליון דולר, ותכנית

השקעות מסיבית של 120 מליון דולר. אנחנו מדברים על תכנית לחמש השנים הקרובות

של 500 מליון דולר, תכנית השקעות המיועדת לשיפור הליכי הייצור כדי להתמודד

עבו חברות אחרות מצד אחד ולהכנסת קווים חדשים והגדלת כיקר הייצור מצד שני,

וזה באופן טבעי יוסיף מאות מקומות עבודה בנגב,

במה יושקע הכסף?

אין בידי פירוט ההשקעות, לגבי חברת הברום, מנכ"ל חברת וברום יוכל

לפרס,

השקעות אלו יגדילו את כושר הייצור, כל היייצור מיוער לייצוא, כך

שמבחינה זו הדבר חיובי.

אנחנו רואים בהנפקה זו שלב חשוב להנפקות נוספות, אנחנו מדברים

על השקעות של 500 מליון דולר מעבר להצבר העצמי,

חברת כי"ל הרוויחה 100 מליון דולר לפני מס, 60 מליון דולר לאחר

מם, בשנה האחרונה. אני מזכיר זאת בפרופורציה ל-116 מליון דולר שהושקעו

בסנה החולפת. מבחינת הרווחיות, זו רווחיות גבוהה לא רק בהשוואה למערכת

הישראלית, אלא גם כאשר אנו משווים עצמנו למערכת העולמית, במדרג האירופי

ובמדרג האמריקאי, במדרג האמריקאי אנו ב-60% מעל הרווחיות סל החברות

בארצות-הברית.

בודאי שמעתם וקראתם - היו הרבה כתבות - על הנושא של הדווידנד

בכי"ל ועל הויכוח הנרקב שהיה במועצת המנהלים, שהעדיפה לא להוציא כסף מהחברה

ולהשקיע אותו. הגישה של הנהלת החברה היא, שכל הרווחים, כולל גיוסי ההון

שנצליח לגייס, כולם יושקעו בארז, כולם מיועדים לייצוא ולתוספת כוח אדם.

לשאלתה של חברת-הכנסת סולודר - באנרגיה סולרית איננו עוסקים. אבל

ים המלח הוא הצרכן הגדול ביותר טל אנרגיה סולרית במדינת ישראל מבחינת

הווידוי.

האם יש בתכנית שלכם השקעות במפעלים שאינם קשורים ישירות בתוצר

של ים המלח?

י. זיון

אנו עובדים במפעל הדשנים שנוי על בסיס הפוספטים ולא בנוי על

ים-המלת. מעבר לים המלת והאשלג, אנו מרתיבים את כושר הייצור בפריקלאס

שזה מגנזיום וחברת רותם-דשנים שעיתה על דרך המלך, ובתעשיות יותר מתוחכמות

במסגרת כי"ל תעשיות שהקמנו.

במסגרת תכניות הפיתות לזל נ ו מדובר על תוספת 300 עובדים ל-6000

העובדים היום,

האם איננו כובלים עצמנו בהארכת הזכיון?

אינני חושב שאנו כובלים עצמנו. כאשר אנו יוצאים בהנפקה בארצות-

הברית, המשקיע האמריקאי צריך לדעת בפני מה הוא עומד בתנאי הזכיון עשר

השנים האחרונות כובלות אותנו. לכן חשוב מבחינת המשקיע האמריקאי שהוא יודע,

שהוא נכנס לחברה שיש לה בסיס לפיו היא פועלת. ערך החברה בנוי על בסיס

הזכיון. לכן אני חושב שאיננו כובלים את עצמנו. לכן גם הזכיון הראשון

היה לתקופה ארוכה. למעשה הזכיון נגמר ב-1999, כך שמבחינת הנהלת כי"ל

איננו רואים ליום כבילה בהארכת הזכיון.

אלה טווחי הזמן המקובלים בעולם?

בן. התמלוגים גבוהים מהמקובל בעולם.

אני רציתי לשאול לגבי דשנים וכימיקלים, מדוע עד היום מייבאים

דשנים מחו"ל?

שאלה נוספת לגבי חמירי הדברה - האם אתם מוכנים להרחיב את הייצור,

כדי שלא יהיה צורך בייבוא חמרי ודברה במליוני דולרים?'

היות ואני מאמין שחברת כי"ל היא מאגר להגדלת כוח אדם, ובתנאי

כמה עובדים קובעים עובדים בכל החברות של כי"ל בדרום ובצפון?

כמה עובדים זמנים וארעיים עובדים במסגרת המפעלים בדרום ובצפון?

כמה קבלנים עובדים בדרום ובצפון, ומה המדיניות של החברה להפסיק

עבודת קבלנים ולהעסיק עובדים?

אני רוצה לדעת את החלוקה, כמה ישראלים עובדים בחברה וכמה עובדים

מהשטחים?

אולי אפקר לשמוע על מחשבות על שיניע לאילת?



אני רוצה לשאול לגבי העפלה לחתמים בארצות-הברית - האס עמלה

של 6.5%-5% היא העמלה המקובלת או קיק בה דבר יוצא דופן?

מהו סוג האנשים הקונים מנייה אלו?

עד כמה אתם מעונינים בשינוע ברכבת לאילת ועד כמה אתם שותפים

לדיונים על קו דרומי סל הרכבת, והאם מבחינתכם יש בזה תועלת?

האם הדרך לגיוס הון על-ידי מניות היא הדרך היחידה האפשרית?

עם כל ההסברים, האם לא היה עדיף שלא יהיו לנו סוחפים זרים על אוצרות

המבע שלנו, גם אם המחיר היה יותר יקר, מה עוד שלפחות על-פני הדברים

החברה היא סובה ויכולה לעמוד בהנפקת אגרות זזוב?

י. זיו;

לגבי יבוא דשנים, אין ספק שבמסגרת הפעילות של חמרים ודשנים כימיים,

איננו מעונינים ביבוא. דשנים מספקת את הייצור המקומי, אנו נלחמים נגד יבוא,

אני חושב שמחוך טעמים אסטרטגיים יש צורך בחברה ישראלית שתייצר דשנים,

אבל יש מקרים שאתה שומר על רמת כושר ייצור מסוממת, אבל מאתר והחקלאות

מגיעה מעבר לרמה זו נאלצים להשלים על-ידי ייבוא, אבל המדיניות ברורה :

ייצור ולא ייבוא.

לגבי נושא חמרי ההדברה, הוא איננו בעיסוק של כי"ל, דוקא בנושא

זה היתה פנייה לממשלה להכנס לחברה שעוסקת בחמרי הדברה על-מנת לנצל את

צנורות השיווק שלנו. אני מקווה שנצליח לשכנע את הממשלה להכנס לתחום זה,

יש לכם קשר לנושא?

כן, כי קודם-כל זו דיספלינה כימיו;, שנית -כל פערכת השינוע וכושר

השיווק שלנו, אפשר לשווק בהם מוצרים נוספים,

מה על מחירי הדשנים?

המחירים מפוקחים. אם אתה לוקח חתך של 10 השנים האחרונות, תמצא

שהרבה שנים מחירי הדשנים בארז היו נמוכים בהרבה מהמחירים העולמיים והיי

תקופות שהיו גבוהים יותר, על-ידי הפיקוח נשמר קו ישר שהוא נמוך בהרבה

מהמחירים הבינלאומיים,

כאשר יש חסר מייבאים?

כן.

לגבי העובדים, חבר-הכנסת זיק אמיר, אין לי הנהונים המדוייקים,

אבל כי"ל מעסיקה בארץ 5400 עובדים, מהם 3700 בדרום הארץ. העובדים, למיטב

ידיעתי, אזרחים ישראליים כולם, בנוסף למספר הזה, יל- קבלנים שמעסיקים

עובדים בשמח, מה מספרם במפעל הברום, אינני יודע . בכל המערכת אני חושב

שאתה צריך להוסיף 1000 עובדים נוספים שמועסקים בדרך זו. וזה שוב בגלל

התנודות, על בסיס הקבוע יש המספר שאמרתי. ובעקבות העליות והירידות, אתה

מוסיף,

אני מכיר את התנודות ואלה כל השנים. השאלה היא, מהי המדיניות שלכם?

המדיניות שלנו היא לשמור קאדר סל עובדים שמתאים לייצור הסדיר סל

המערכת ולא לנפח בתקופות גאות רלהפגע בתקופות ספל. אנו נמצאים בעולם

סהוא במשבר מבחינת המחירים. מחיר הפוספטים שהיה בשיא 74 דולר לטונה,

ירד ל-34 דולר הסונה. מחיר האשלג ירד ל-55 דולר הסונה, חברה. כמו פי.סי.אס.

סיימה את השנה בהפסד סל 70 מליון דולר.

מה הסיבה להתמוטטות?

היה מקבר בחקלאות,

אנחנו הצלחנו להתמודד עם הבעייה בקתי דרכים: בבניית אפיקי סיודק

ישירים לחקלאות, וכעיקר בוהרדת עלויות הייצור,

יס פטנטים ישראליים בכל העניז?

בתחום הברום כן. הפטנט הישראלי במפעלי ים המלח הוא ייצור אשלג

בעלויות נמוכות מאד, אם היינו ממשיכים בייצור המסורתי של ייבוש חם עם

עלות אנרגיה גבוהה, לא היינו מתמודדים עם הבעייה, בנו א הפוספטים הכנטנו

קליית בזק, זה פטנט שלנו,

אתם מצליחים לשמור עליו?

זה פטנט רשום,

לגבי העמלה לחתמים בארצות-הברית, נדמה לי שהעמלה היא מקובלת ואפילו

נמוכה מהמקובל, החתמים האמריקאים ראו בהנפקה של מניות חברת הברום תחילה

של תהליר ולכן הלכיו לקראתנו. אנו לחצנו עליהם להורדת העמלה,

הלקוחות לגיוס ההון אלו הן מסגרות מוסדיות - חברות ביטוח וחברות

ארצות בארצות-הברית ובאירופה. יש תהליך סל גיוס משקיעים, יחד עם החחמים

אנחנו צריכים להפגש עם כל אחד מהקונים הפוטנציאלים,

זה הולך ב"בוכטות" גדולות?

כן.

לגבי הל.אלה של אילת והקו הדרומי. לגבי המסוע, המדובר בקטע שמסדום

עד צפע. זה לא שייך לים המלח. היום האשלג הולך מסדום עד דימונה ומשם

יסירות במשאיות,

לגבי ההובלה לאילת והשילוב שלנו ברכבת, השיקול היחיד שלנו הוא

העלות, כאשר הוצע קו הרכבת לאילת, בכמויות שיש להוביל לאילת לנו היה נראה

שבצורה רווחית אי אפשר להפעיל את הקו וההובלה תהיה יקרה יותר מאשר במשאיות,

הצענו בזמנו - והיו סיכומיה עם משרר האוצר - שנהיה משולבים בכל הנושא

של הרכבת לגבי הקו הדרומי של הרכבת ש-98% ממנו הוא הובלה של כי"ל, לצערי

הדברים לא נשתנו. יש לנו נגיעה, אין לנו מעורבות. הסיכומים לגבי הרכבת

לא נתקבלו, אני מקווה שכי"ל תהיה משולבת. בבדיקה האחרונה שהיתה, לא היתה

כדאיות להשקעה של 200 מליון דולר, אבל זה דבר סיכול להשתנות,



לשאלתו של חבר-הכנסת רמון, אני רוצה להוסיף נקודה אחת: גיוס

דון מניות חשוב כחלק מגיוס הון כללי. אנחנו מדברים על גיוס של כמה מאוח

מליוני דולרים. המערכת הישראלית לא מסוגלת לגייס סכומים גדולים כאלה,

ואנחנו חייבים לפנות לשוקי חוז כדי לגייס הון גם במניות, גם באגרות

חוב וגם בהלוואות. אנחנו בדקנו את הנושא עם החתמים,

אני רוצה להביע תנחומי ותנחומי הוועדה לחבר-הכנסת גדעון גדות

במות אביו זכרונו-לברכה.

כך שתשובתי היא שזה הכרחי.

אתם עומדים לגייס מאות מליונים במניות?

הקומבינציה שאנו הולכים עליה היא, שנגייס אקוויטי במניות על-ידי

חברת-הבת ואגרות חוב והלוואות באמצעות ההולדינג. אבל יש בעייה לגבי ההולדינג

האמריקאים אינם יודעים מה זה הולדינג, אנחנו בשלב מתקדם של גיוס הון על-ידי

הלוואות. אנו מדברים על הנפקה של 100 מליון דולר של כי"ל באגרות חוב

בבורסה האמריקאית.

לגבי החשש קהביע חבר-הכנסת רמון מפני השתלטות משקיעים זרים, רציתי

לציין שיש החלטת ממשלה, שהנמקה של מניות אינה יכולה לעלות על 25% מהון

החברה. לגבי המחיר של המניות, נקבע לימיס,

אני לא דברתי על המחיר. אני דברתי על אזרחים זרים, אם אפשר

למצוא אלטרנטיבה באגרות חוב, גם אם זה היה עולה יותר, עדיף.

יש הנושא -ל הרייטינג למדינת ישראל. אם חברת הברום תוציא אגרות

חוב, תצטרך לשלם ריבית כזאת שלא תוכל לעמוד בה,

אני מעמיד להצבעה חוק זכיון ים המלח ( תיקון מס' 2), התשמ"ו-1986.

הצבעה

חוק זכיון ים המלח ( תיקון מס' 2), התשמ"ו-1986 אושר

שטר תיקון זכיון-משנה שנעשה ביום 28.4.86 בין מפעל ים המלח בע"מ

לבין חברת ברום ים המלח בע"מ

(מכתבו של יושב ראש דירקטוריון מפעלי ים המלח מיום כ"ה בניסן

התשמ"ו-4.5.86)

בעקבות איסור חוק זכיון ים המלח( תיקון מס' 2), החשמ"ו-1986,

אני מציע לא ר שטר תיקון זכיון משנה שנעשה בין מפעל ים המלח בע"מ

ובין חברת ברום ים המלח בע"מ ב-28 באפריל 1986.



ה צ ב ע ה

סטר תיקון זכיון-משנה שנעשה ביום 28.4.86 בין מפעל

ים המלח בע"מ לבין חברת ברום ים-המלח בע"מ אושר

ערבות המדינה לחברה החשמל בע"מ

(מכתב החישב הכללי מים זי בניסן התשמ"ו 13.4.86)

אב ו עוברים לנושא הבא: ערבות המדינה לחברת החשמל בע"מ,

זו הודעה קל החשב הכללי שגובה של חברת החשמל לרכישת ציוד בדרום

אפריקה, יהיה 4,3 מליון דולר במקום 3,4 מליון דולר, בעקבות השינוי בשער

הראני,

הוועדה רושמת לפניה את ההודעה.

לפי זה ידיה שינוי בצו.

תעודות בונדס

(מכתב היועץ המשפטי לאוצר מיום ב' בניסן התשמ"ו-11.4.85)

אנו עוברים לנושא הבא: תעודות בונדס.

היועץ המשפטי לאוצר מבקש להודיע וועדה, כי בשינוי בתנאי תעודות

הבונדס על-פי פניית שר האוצר, שאישרה הוועדה ב-20 בינואר השנה נפלה טעות.

נאמר בבקשה כי פדיון התעודות ייעשה בשקלים על-פי השער היציג של הדולר, ואו'

פדיון התעודות נעשה בשקלים אך לו על-פי השער היציג אלא לפי שער קניה,

העברות והמחאות התקף בעת הפדיון בבנק.

הוועדה רושמת לפניה הודעה זו,

צו נכי רדיפות ההאצים ( העלאת שיעור השכר)

(מכתב שר האוצר מיום כ"ה בניסן התשמ"ו - 4.5.86)

אנו עוברים לנושא הבא: צו נכי רדיפות הנאצים ( העלאת קיעור השכר), התשמ"ו-1986.

בעקבות העלאת שיעורי התגמולים הניתנים לנכי צה"ל לפי חרק הנכים

(תגמולים ושיקום), התש"ס-1959, מוצע להעלות גם את התגמולים לנכי רדיפות

הנאצים,

ו

אני מעמיד להצב-יה אישור צו זה.



הצבעה

צו נכי רדיפות הנאצים ( העלאת קיעור השכר), התשמ"ו-1986 אושר

קביעת מוסדות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

(מכתבי יסר האוצר מיום א' בניסן התשמ"ד-18.4.86

ומיום כ"ט בניסן התשמ"ו-8.5.86)

אנו עוברים לנושא הבא: קביעת מוסדות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה,

הואיל ויושב ראש הוועדה איננו, אני שואל אח מזכיר הוועדה, האם

אין בין המוסדות מסיון?

אין מסיון,

אנו מאשרים 13 מוסדות המפורטים ברשימה המצורפת לבקשה כמוסדות

לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה,

שינויים בתקציב לשנת 1985 - פניות מס' 13-13,11,9,8,7,6,4 סל הממונה

על התקציבים

היו"ר י, ארידור;

שינויים בתקציב לשנת 1985. ולראשונה - פנייה מס' 4 סל הממונה

על התקציבים, להעביר 1125 אלפי שקלים חדשים לקרן מיוחדת של האפוטרופוס

הכללי למימון פעולות הביניים הקשורות בפשיטות רגל ובכינוס ופירוק חברות

ותאגידים,

אני מציע לאשר פנייך זו,

שינויים בתקציב לשנת 1985 - פנייה מסי 4 של הממונה על

התקציבים - א ו ש ר ה

היו"ר י, ארידור;

פנייה מס' 6 ענינה שינויים פנימיים בתקציב נציבות המים בסכום

של 512 אלפי שקלים תדשים לפעולות הסברה לתסכון במים,

שינויים בתקציב לשנת 1985 - פנייה מס' 6 של הממונה על

התקציבים - א ו ש ר ה

היו"ר י, ארידור;

פנייה מס' 7 ענינה - גידול בכוח האדם אצל האופוטרופוס הכללי,

שינויים בתקציב ללינת 1985- פנייה מס' 7 של הממונ

סל התקציבים - אושרה

פנייה מסי 8 ענינה שינוי פנימי בנציבות המים,

מדובר בפרויקט של נציבות המיפ בגליל התחתון, אני הייהי רוצה

לקבל הסבר רחב יותר,

נחכה עד שיבוא אילי האוצר סיכול למסור הסבר יותר רחב,

פנייה מס' 9 ענינה העברת 592 אלפי שקלים חדשים מהרזרבה הכללית

לסעיף עתודה לפיתוח תשתית תיירות באילת.

על פנייה זו נשמע הסבר.

פנייה מסי 11 ענינה שינויים פנימיים בתקציב כ רד המשטרה,

אני מציע לאשר פנייה זו.

שינוי בתקציב לשנת 1985, פנייה מס' 11 של הממונה

ע ל התקציבים ושרה

נו 'וברי לפנייה מכי 13 - העברת כביס של 375 אלפי שקלים

חדשים מהרזרבו,הכללית לצורך מבצע עידור אירלור בערי פיתוח וביהודה

ושומרון. פנייה זו כברנדונה בוועדה. ואני --עמידה להצבעה.

הצבעה

ברוב קולווז נגד 2 אושרה פנייה מס1 13 של הממונה

על הקציבים

היו"ר י. ארידור;

פנייה מסי 14 ענינה החלפת רכב במשטרה.

שינויים בתקציב לשנת 1985, פנייה מרי 14 של הממונה

על התקציבים אושרה

היו"ר י. ארידור; ,

פנייה מסי 15 ענינה תכנית הסיוע לסקטור החקלאי.

שינויים בתקציב לשנת 1985, פנייה מכי 15 של הממונה

על התקציבים אושרה

ח. רמון;

אדוני היושב ראש, אני מודיע שסיעת המערך איננה מבקשת רביזיה

על החלטת הוועדה בענין החלת התיקון בחוק החברות המכשלתיות (תיקון),

התשמ"ו-1986 על הברות ממשלתיות המנפיקות מניות בארץ.

מ. בר-און;

אני רושם הסתייגות בעניז החיית התיקון על חברות ממשלתיות

היי נ פיקות בארץ,



קביעת מוסדות ציבור לפי חוק מס שבח מקרקעין

(מכתבו של שר ה-אוצר מיום כ"ז הבניסן התשמ"ו-6.5.86)

היו"ר י. א ר י ד ו ר;

יש לפנינו בקשה לאשר 4 מוידוה לענין סעיף 61 לחוק שר שבח

מקרקעין .

אני ליציע לשר.

קביעח מוסדות ציבור לפי סעיף 61 לחזק את ??????????מקרקעין אושרה

תקנות עידוד החסכון ( פטור ממסהכנסה)(מסי 13}, התש"ס-980ו

(תיקון), התשמ"ו-1986

תקנוות עידוד החסכון ( תכניות חסכון "לדירה") (תיקון מס' 3),

התשמ"ו-1985

הנושא האחרון בסרר-היום של ישיבה זו - תכניות חסכון - שינוי

גובה הריבית,

אני מבקש שיימסר לממשלה, שכל מה שקשור בבנק טפחות לא יאושר

בווערה זו, מכיוון שיושב ראש מועצת המנהלים של בנק טפחות, מר מאיר, אינו

ממלא אחרי המלצות ועדת-בייסקי.

שלוש תכניות החסכון שלפנינו הז של בנק יהב, של בנק טפחות ושל

בנק מסד, אני מבקש שלא לאשר את התכניות הקשורות בבנקטפחות,

מ. בר-און;

אני מצטרף לדבריו של,חבר-הכנסת רמון.

כר ננהג לגבי כל תכנית חסכון של בנק שאינו ממלא אתרי הפלצות

ועדת-בייסקי, כולל בנק דיסקונט.

היו "ר י. ארידור;

הישיבה נעולה, י

הישיבה ננעלה בשעה 11,30