הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 301

מישיבת ועדת הכספים

יום אי, כ"ה בניסן, התשמ"ו - 4.5.1986 - שעה 10.00 - בתל-אביב

נכחו

אי יי שפירא - היו"ר

יי ארידור

י י ארצי

פי גרופר

אי ויינשטיין

יי מצא

עי סולורר

עי עלי

ש' עמר

יי צבן

אי שלום

בי שליטא

גי שפט

י' ברון - הממונה על הכנסות המדינה

אי יונס, יי לייטון, אי אלקינד, עי מודריק,

גב' מי דר-זיו - משרד האוצר

יי בליזובסקי, גבי צי דורי - משרד התעשיה והמסחר

אי קרשנר

אי דמביץ

סי אלחנני

פדיון מוקדם של מלווה מרצון - חברת גילת

תקנות מילווה המדינה (סדרה "דן") (תיקון מסי 2)

ערבות מדינה להלוואות למפעלים תעשייתיים וליצואנים

ערבות מדינה לחברת תעשיות טל בע"מ

פדיון מוקדם של אגדות חוב על פי תקנות פיצוי מפוני סיני

(פדיון מוקדם) - חי שיף

תקנות אזורי נמל חפשיים (פטור ממסים) (אילת) (תיקון)

הצעות לסדר היום

תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות בשטחי התיישבות

חדשה ובשטחי פיתוח (תיקון מסי 2)

תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובים מסויימים ובהיאחזויות

נח"ל) (תיקון מסי 4)

תקנות מס הכנסה (הנחות ממט על הכנסות של תושבי אילת

וישובי הערבה) (תיקון מסי 3).



פדיון מוקדם של מלווה מרצון - חברת גילה

ר' מ ה י ו"ר י' ארידור ;

אני פותח את הישיבה.

פדיון מוקדם קול מלווה מרצון

לחברת גילה בערך מתואם של כ-18ו אלף ש"ח.

חבית גילח היא חברת-בח ילל האחים גולדשטיין ושל חברח נכסים ובנין.

החברה פעילה בעיקר באזור אשדוד. יש לה גב טוב אבל בכל-זאת היא נקלעה

למצוקה כלכלית.

יש כאן תחזית ששלח לנו מנהל החברה לפיה בשנה הבאה החברה תסיים

את השנה ברווחים ותזרים המזומנים של החברה בסוף השנה יהיה חיובי. ובכל

זאת עבי י ו בגלל מצוקות השעה הם מבקשים פדיון מוקדם של תעודות מלווה

מרצון בסכום של 118 אלף ש"ח.

אני מבין שאין התנגדות ואנחנו מאשרים את הבקשה לפדיון מוקדם-

לאשר.

תקנות מילווה המדינה (סדרה "דן") (תיקון מס' 2)

הוועדה מתבקשת לאשר תיקון סכני בתנאי איגרות החוב מסוג "דן".

ע'. מודריק;

התיקון הוא סכני והוא יסייע לאזרחים דביס שטעו ולא הגישו בזמן

את הבקשה לפדיון האיגרות,

הוועדה מאשרת את התיקון המוצע.

לאשר

ערכות המדינה - הלוואות למפעלים תעשייתים וליבואנים

אנחנו עוברים לסעיף הבא הדן בערבות המרינה להלוואות למפעלים

תעשייתיים וליצואנים. נשמע דברי הסבר מנציג האוצר.

הבקשה היא לאשר את הגדלת הנפח של ערבויות המדינה הניתנות למפעלי

האחת - אישורים ספציפיים הניתנים

על ידי ועדת הכספים; והשניה - מסגרת למתן ערבויות בסכומים מוגבלים,

תוך הלוקת הסיכון עס הבנק, כאשר גובה הערבות איננו עולה על 50% מסך

כל האשראי. בשיטה הזו הבנק משמש עבורנו כאינריקטור למהימנות של הלווה

ולבריקת רצינות העסקה שעליה ניתנת הערבות.



אי יונס

ועדת הכספים בישיבתה מיום 27 בפברואר 1984 אישרה מסגרת למתן

ערבויות המדינה בסך כולל של מיליון שקלים חרשים. המסגרת הזר נשחקה

עם הזמן. אנחנו מבקשים לעדכן את הסכום ולא להגדילו לסך של 12 מיליון

שקלים חדשים, שהם 8 מיליון דולר.

בסך הכל נוצלה המסגרת הקודמת בסכום של חצי מיליון דולר: 400 אלף

דולר למפעל אחד, ו-100 אלף דולר למפעל שני. מפעל אהד הוא מפעל טקסטיל

בשם "פרפורי" שעוסק בצביעת בריס. הוא נחשב למפעל רציני בענף, המומחה

לצביעה מתוחכמת של בדי אופנה. והמפעל השני הוא מפעל בשם "ברבר" בבאר-שבע.

אלה הם שני המפעלים שלהם ניתנה ערבות מתוך המסגרת הקודמת.

י י צבן;

מה היה הנפה הקודם?

אי יו נסו

מיליון שקלים חדשים. אנחנו מבקשים עדכון של הנפח בגלל שינויים

בשער החליפין,

אנחנו מבקשים הפעס להצמיד אח הנפח לשער החליפין כדי שלא נצטרך

לחזור כל פעם לוועדה ולבקש אישור לעדכונן. בזמנו הנפח היה כמיליון

שקלים חדשים, שהיו כ-8 מיליון דולר, והיום אנחנו מבקשים לעדכן את הנפח

ל-12 מיליון שקלים חדשים שהם 8 מיליון דולר,

יי מצא;

מתי אם בכלל הגיעו ערבויות האלה לידי מימוש בגלל הסתבכויות של

מפעלים שקיבלו את הערבויות?

מי מופקד על המסגרת הזו - משרד האוצר או משרד התעשיה והמסחר?

משרד האוצר הוא הנותן אח הערבויות למפעלים לפי המלצה של משרד

התעשיה והמסחר.

מהו הסכום שהשתמשתם בו מתוך המסגרת הקיימת של 8 מיליון דולר?

י

זו איננה מסגרת הקיימת אוטומטית. תמיד פנינו לוועדה כדי לחדש

את המסגרת או לעדכן אותה.

מהו התהליך של קבלת ההחלטות? מפעל פונה לחטיבה המתאימה במשרד

התעשיה והמסחר. איך הענין מתקדם? האוצר האם הוא רק גוף מבצע, או שיש

לו גס זכות להשיב בשלילה, או האם זכות המלה האחרונה היא למשרד התעשיה

והמסחר?

בדברי ההסבר נאמר שלהבטחת פרעון ההלוואות ישמשו שעבוד שוטף

בדרגה אפשרית על רכוש החברה וכן בטחונוח נוספים במסגרת אפשרויות החברה

ובעליה. האס במסגרח הזו ניתנות ערבויות להלוואות גם ללא שעבודים

יציבים?

אני מבקש לרעת האס הבקשה הזו נולדה על רקע של 1רכים אקטואלים, ואם

כן - מהם הצרכים המחייבים הגדלה של המסגרת? אני מבין שהסכום הזה נובע

מהתקציב .

אולי אפשר לדעת איזה מפעלים הגישו בקשות לערבויות המדינה?

מדברי ההסבר אני למד שערבויות ניתנות גס ליצואנים. מהם הקריטריונים

למתן הערבויות האלה ליצואנים? אם כל היצואנים יבקשו אח הסיוע הזה, הרי

יש כאן סכום מבוטל. איך אתם קובעים למי לתת ערבות ולמי לא לתת?

לכמה זמן ניתנת הערבות במסגרת הזו, האם הערבות מתחדשת לפי המחזור

של היצוא?

באיזה מקרים נזקקים לערבות מדינה? אני מבין שערבות מדינה ניתנת

למפעלים תעשייתיים שלאו דווקה עושים יצוא וכן ליצואנים שאינם בהכרח

תעשיינים אלא גם חקלאים או אנשים שעוסקים בתיירות.

בפירוש לא חקלאות ולא תיירות אלא רק תעשיה-

לתיירות או חקלאות יש אפיקים אחרים מקבילים?

נאמר שהבנק הוא אידיקטוד למהינות של הלווה. מה הנסיון שרכשתם

בתחום הזה? האם כאותם מקרים בהם נאלצתם לממש את הערבות הבדיקה הבנקאית

הוכיחה את עצמה? מהם הלקחים שהפקתם מהמהימנות של אותה בדיקה?

כמה שנים קיימה המסגרת למתן ערבויות המדינה בהיקף של 8 מיליון דולר?

האם במרוצת השנים האלה המשרד הפסיד כספים בשל ערבויות אלה?

(גבי צגיה דודיו היו מקרים שמומשו ערבויות). מה היה אחוז המימושים?

האם ערבויות אלה ניתנות לפרק זמן מסוים, ובחלוף הזמן הזה

מוחזרת הערבות וניתנת לתעשיין אחר? אם הערבות ניתנת למספר שנים, הרי

המקור הזה נסתם ואי אפשר להתסדר במסגרת של 8 מיליון דולר.

אם הפסדתם כספים, מי הם המפעלים שלא עמדו בהתחייבויות ואילצו

אתכם לממש ערבויות שנתתם להם?

האם ערבויות אלה ניתנות בעיקר ליצואנים, או גם לתעשיינים שצברו

חובות ואין להם בטחונות והערבויות באות לאפשר להס לצאת מהמצוקה שאליה

נקלעו?

מהו הסכום העומד היום לדשותכם מתוך ה-8 מיליון דולר? מהו הסכום

שחולק ומהו הסכום החפשי?

עי על-;

לאור הנסיון מהם אחוזי הסיכון במתן ערבויות אלה?

מרבדי ההסבר הבנתי שעמד לרשותכם סכום של מיליון ש"ח ואתם ניצלתם

רק כמחצית הסכום. מצד שני, אתם מבקשים אישור להגדלת המסגרת. איך הדברים

האלה מתיישבים? אם לא ניצלתם סכום של מיליון ש"ח מדוע אתם מבקשים

להגדיל את המסגרת ל-12 מיליון ש"ח.





ועדת הכספים 4.5.86 ע.עלי בפגישה האחרונה שקיימנו עם התעשיינים הס התלוננו שהמסגרת

של החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ איננה מספיקה ויש להרחיבה. מדוע

גם הסכוס שעמד לרשותכם לא נוצל במלואו?

ש' עמר;

האס יש רשימה של מפעלים או תעשיינים בודדיס שעומדים לקבל ערבות

מדינה, ומהי החלוקה בין הלוואות להון חוזר לבין הלוואות להשקעות?

האם יש קריטריונים לקבלת ההלוואות האלה?

אציג קודם כל את הדברים כפי שהם נראים מצד נותן הערבות, מצד

משרד האוצר, ואבקש אחר כך את אנשי משרד התעשיה והמסחר לתאר את התהליך

אצלם.

נשאלו שאלות על שיעור המימושים של הערבויות במסגרות אלה. הנסיון

שלנו על פני הרבה שנים מראה שמתוך סך הכל ערבויות המדינה שיעור המימושים

הוא כ-4% (י' צבן: בסכומים או במספר ההלוואות?) בסכומים- זה נובע

מכסה סיבות. ראשית, אינני נדיבים במתן ערבויות. אנחנו מממנים את

האוכלוסיה שבה אנו דנים ואנחנו נוהגים בהומרה רבה לגבי בטחונות אפשריים.

אמנם כאשר מדובר על מסגרת כמו במקרה הזה שבה אני מבקש מראש אשראי כדי

לפעול ובסכומים מוגבלים, קשה לי לדעת מראש איזה בטחונות אדרוש, כי

המפעלים שמגיעים אלינו אין להם בטחונות רבים. אבל במקרים רבים אנחנו

מגיעים גם לנכסים האישיים של הבעלים בשעבוד ספציפי, כמו למשל הדירה

הפרטית, כדי להבטיח לא כל כך אח היכולת להיפרע מתוך הנכסים כמו

את המחוייבות של בעל המפעל לעסק עצמו,

יי צבן;

זוהי הוראת קבע?

בהחלט כן. זוהי אחת הסיבות שיש מימושים נמוכים של ערבויות.

יש מפעל שפנה אלינו לא מזמן באמצעות משרד התעשיה וביקש ערבות המדינה.

התשובה שלנו לפניה היתה חיובית, בתנאי שהבעלים יחתמו על ערבויות אישיות.

האיש ניסה להפעיל לחצים,ומשראה שאנחנו עומדים על דרישתנו ויתר על

ערבות המדינה. והמפעל שלו עומד איתן. זה לפחות לנו מוכיח שהוא איננו

מוכן לערב את עצמו אלא הוא רוצה שמישהו אחר יקח על עצמו את הסיכון,

דוגמה של מפעל שהסתבך. אני אומר זאת מתוך הזכרון, אבל לדעתי

זהו המקרה היחיד בשנה וחצי האחרונות של מימוש מתוך המסגרת הזו, זהו

מפעל "פליר" בבית שאן.

ומפעל "אתא"?

א' יונס;

"אתא" איננו כלול במסגרת הזו.

אפשר לדעת מהו הסכום שנאלצתם לשלם במקרה של הסתבכות המפעל

כ-250 אלף דולר).



הגופים הפונים לבקש ערבויות במסגרת הזו הס גופיס שיש להם בעיה

של בטחונות, והבעיה שלהס מתייחסת לפעילות השוטפת. זולה אינם גופיס שנמצאים

בפשיטת רגל או שנקלעו לקשיים המסכניס את המשך קיומם. בכל מקרה שיש בעיה

שרר. י???הסת לעצם יכולת קיומו של עסק אנחנו פונים אליכם בפניה נפרדת. ראו

לדוגמה את הפניה של חברת תעשיות טל, שנבקש לדון עליה עוד מעט. שס זו

א????ה בעיה שוטפת וחוסר בטחונות כנגדה, אלא בעיה שנוגעת לקיומו של המפעל

עצם.-. במקרים אלה אגחנו פונים אליכס בנפרד ולא מתוך המסגרת.

סי שמשקיע באזור פיתוח ובגלל מחיר הנכסים באזור הפיחות סך כל

ההשקעה איננו מאפשר לו לשעבר למשל את המבנה או את הקרקע, או שהציוד

???טיו הוא ייחודי והוא איננו יכול לשעבד את המכונות עצמן לגורן הבטחת

ההלוואה. זוהי דוגמה אחה.

רוגמה אחרת והיא מתקשרת לשאלה של חבר הכנסת עובריה עלי. קבוצה אחרת

שמגיעה לכאן היא שארית הפליטה של גופיס שמנסים לקבל ביטוח אשראי, לא

ניסוח סיכוני סחר חוץ, בחברה לביטוח סיכוני סחר חוץ, שיש לה קרן מיותרת

שעוסקת בכך. היא לוקחת כנגד זה בטחונות. יש קבוצה שאיננה יכולה לה1יע

לחברה בטחונות בכמות מספקת או כיוון שמדובר בעסק מתחיל שאין לו מה

להגיע, או מפני שמדובר בעסק שנמצא בתנופת גירול. לדוגמה מפעל "לוז",

שלא קיבל את הערבות, אבל הוא מפעל עס בסיס עסקי קטן שנמצא בתנופת

גירול לקראת עסקות גדולות. החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ שפועלת לפי

קריטריונים עסקיים לא יכלה לתת למפעל את הערבות. גופים כאלה מופנים

אלינו. כמובן שהסיכון כאן הוא הרבה יותר גדול,

אני חוזר ומדגיש שהמקריס שאנחנו עוסקים בהם הם אותם מקרים שהבנקים

אינם יכולים לטפל בהם, כי הס אינם יכולים לה1יע בטחונות מספיקים. מדובר

בקבוצה שהחברה לביטוח סיכוני סחר חוץ במסגרת ביטוח האשראי שלה איננה

יכולה לטפל בה.

הניצול איננו קטן, כ-750 אלף ש"ח. אין לנו רשימה של מפעלים שלהם

אנחנו מייעדים את הערבויות. משרד התעשיה פונה אלינו ואנחנו בודקים

כל מקרה ומקרה לגופו. ואשר לסמכויות של האוגר, חבר הכנסת ויינשטיין,

יש הרבה מאד תשובות שליליות של האוגר למרות ההמלגה של משרד התעשיה,

כיוון שאנחנו עולזים בדיקה של תזריס המזומנים של העסק, ולעתים אנחנו

מגיעים למסקנה שהוא לא יוכל אף פעם לפרוע את ההלוואה. זה שייך לקבוגה

של מפעלים במגוקה ולא קבוצה של מפעלים שהס חסרי בטחונות- במקרים אלה

התשובה שלנו שלילית. יש גם מקרים שבהם הדרישות שלנו לבטחונות אינן

נענות על ידי מבקש הערבות. ואז איננו נותנים ערבות,

אני מוכרח להוסיף ולומר, לצערי, שמאז הבקשה האחרונה ועד היום

לא ניתנה שום ערבות להלוואת פיתות אלא רק לאשראי, אני אומרו לצערי,

כי זה אולי במידה מסוימת סימפטוס למגב משקי שבו עסקים קטנים לא עוסקים

בהשקעות. רוב הלוואות הפיתוח הלכו לעסקים הגרולים, להרחבות וכדומה,

אין הרבה עסקים חדשים באזורי פיתות. לכן הקבוגה הזו לא הגיעה אלינו.

זה מיועד רק לאזודי פיתוח?

בפועל אנחנו עוסקים רק באזורי פיתוח. לעתים נדירות אנחנו עוסקים

באוכלוסיה שאינגה אוכלוסיה של אזורי פיתוח.



א' יונס

נשאלה שאלה מהי המשמעות של מעורבות הבנק. כדרך הטבע כאשר מגיעה

אלינו פניה מסוג זה, היא מגיעה לאחר שאותו גוף עסקי עבר את ששת מרורי

הגהינום הראשונים. הוא היה בחברה לביטוח סיכוני סחר חוץ ונדחה ו/או

היה בבנק מסחרי ונדחה. הוא נחון במחנק מבחינת הגמישות שלו להשיג

בטחונות. אנחנו מצדנו עושיס את כל הבדיקות של תזרים המזומנים, של רשימת

ההזמנות וכדומה. אנחנו מתקשרים עם הלקוחות האפשריים כדי לוודא אם

הרשימה של המזמינים היא אמיתית. בהרבה מקריס האיש נדחה כי הסתבר שהנתונים

שהוא מסר אין להם על מה להסתמך, ולמעשה אין לי לקוחות, אנחנו בודקים את

הנתונים העסקיים. בהרבה מקרים אחד האנשים שלנו נוסע לבקר במפעל. אנחנו

מבקשים רשות מהעסק ומשוחחים עם הבנק כדי לקבל חוות דעת על העסק.

למרות כל מה שאמרתי, אם אני רוצה לבדוק או! מצבו של העסק עלי

לשבת שם שלושה שבועות ולבדוק מיהו המנהל, מיהו מנהל הכספים, וכן לבדוק

את כל הספרים. לכל זה אין לנו זמן. אנחנו נעזרים יותר בנתונים הסביבתיים

בהם פועל המפעל יותר מאשר בבדיקה ספציפית של הספרים- לכן חשוב לנו מאד

לדעת מה חושב הבנק על אותו גוף ואם הבנק שלו מוכן להתחלק בסיכון- אגב,

זה שינוי לעומת מה שהיה. בזמנו אנחנו לקחנו על עצמנו סיכון ראשון.

היום אנחנו דורשים חלוקה בגביה מחצית על מחצית עס הבנק-

אינני מתנגד לאישור הבקשה. מה שמפריע לי זוהי אותה דרך יסורים

שצריך לעבור מפעל עד שהוא זוכה לקבל את הערבות, אותו מפעל פנה לחמשה-ששה

גופים קיימים וכולם דחו אותו. חולף פרק זמן של שנה עד שנה והצי עד

שהוא מגיע לקרן שלכם. מדוע אי אפשר לפשט את ההליכים ולרכז את הנושא

של ערבויות מדינה במסגרת אחת? מדוע בנק לפיתוח התעשיה לא יכול לרכז

את כל הנושא של הלוואות בערבות מדינה, או גוף אחר? אני רוצה לשמוע

ביתר פירוט למי צריך לפנות מפעל כזה עד שהוא בא אליכם ואתם מאשריס לו

את הערבות. אם בסופו של דבר מאשרים לו ערבות, מדוע לא ניתן לעשות זאת

כאשר הוא פונה לגוף הראשון ונותן לו את כל הנתונים?

דרך הימורים הזו היא כמעט הכרחית, כי אנחנו רוצים לתת ערבוח

מדינה למי שזקוק להן באמת, ולא למי שיותר זול ויותר נוח לו ללכת בדרך

הזו.. יש מקרים שגופים פונים אלינו לקבל ערבות מדינה בלי שניסו ללכת

בדרך האחרת - ללכת לבנק ולקבל ערבות רגילה או אשראי, כנגד בטחונות

עסקיים רגילים- חשוב לנו שכל גוף שפונה ומבקש ערבות מדינה ימצה את

מה שקיים בשוק לפני שהוא בא לקבל פריבילגיה מיוחדת.

הוא פונה קודם כל למשרד התעשיה. משרד התעשיה לעתים בתהליך שלוקח

יום אחד ולעתים בתהליך של שבוע ימים שולח למשרד האוצר את האינפורמציה

שנוגעת לעסק עצמו, כלומר נתונים עסקיים ובעיקר את תיאור העסקים - רשימת

ההזמנות של העסק, מי הם הלקוחות שלו, מהי ההיסטוריה של העסק. אנחנו

עושים בדיקה שלוקחת במקרה הקיצוני עוד 4-3 ימים.

לא זו היתה השאלה שלי. השאלה היתה על השלב לאחר שהוא לא הצליח

לקבל את האשראי בבנק שהוא עובד אתו בהיעדר ערבויות או בטחונות מתאימים,

כאשר הוא מתחיל לפנות לגורמים ממשלתיים שונים, וכולם משיבים לו

בשלילה, ואז הוא מגיע לאוצר. שאלתי מדוע לא יכול מוסד אחד לרכז את

כל הפעילויות האלה.

הגורמים שאליהם הוא פונה לפני משרד התעשיה והמסחר אינם גורמים

ממשלתיים, גם אם הם גופים ציבוריים. החברה לביטוח סיכוני סתר חוץ נותנת



א' יונס

אשראי במסגרת עסקית. זה לא גוף ממשלתי. משרד התעשיה הוא הגוף הממשלתי

ר יתיז- שעוסק בכך.

שמעתי מתעשיינים שבביטוח סיכוני סחר חוץ רמוז הסיכון עד היום היתה

בסביבות 2%.

כאן לא מדובר בביטוח סיכוני סחר חוץ. הנתון שנמסר לך איננו נכון.

מהי רמת הסיכון האמיתית?

יש חברה לביטוח סיכוני סחר חוץ. היא התחילה לפני מספר שנים

לתת ערבויות לכל יצואן שנזקק להון חוזר לצורך ביצוע היצוא שלו. בעבר

נתנו ערבויות מדינה. לפני כפה שנים הפעילו אח מתן הערבויות במסגרת

החברה והיא היום הכתובת לכל היצואנים. לערבות המדינה בנושא היצוא

מגיעים היום רק במקרים חריגים.

קשה לאמוד את רמת הסיכון. כל מה שאנחנו עושים או מה שהחברה

עושה אלה הן הערכות,

אנחנו הגוף הראשון פרט לחברה שפונים אליו. הדרך היא לפנות לחטיבה

המקצועית במשרד התעשיה, אשר בודקת את הפניה ומפנה אוחה אלינו, אל

יחידח המימון. לנו יש ועדת ערבויות שדנה ומחליטה אם לתת את הערבות,

וההחלטה שלנו מופנית כהמלצה למשרד האוצר.

היו"ר א" י" שפירא;

אני מביא לאיסור את הבקשה לעדכון המסגרת למתן ערבויות המדינה

לסך של 12 מיליון ש"ח,

הצבעה

הבקשה לעדכון המסגרת למתן ערבויות המדינה לסך של 12 שיח - אושרה

אי קרשנר; י

הוגשו שתי בקשות של משרד האוצר שלא נכללו בסדר היום: האחת - ערבות

מדינה לחברת תעשיות סל בע"מ בעמק בית שאן; והשניה - תיקון ערבות מדינה

שאישרנו בזמנו לוזברת החשמל. אם יש הסכמה אפשר להביא את הבקשות לדיון"

השאלה מה מידת הדחיפות של הענין.

ערבות המדינה - חברת תעשיות טל בע"מ

נשמע דברי הסבר על הבקשה למתן ערבות מדינה לחברת תעשיות טל בע"מ

בסך של 150 אלף דולר.

חברת תעשיות טל זהו מפעל שנמצא בבית שאן ומעסיק 30 עובדים מתושבי

העיר. המפעל הזה נקלע לקשיים. יש לו תוב כבד לספקים שלו. הם אינם

מוכנים לספק לו חומרי גלם.

החוב של המפעל לספקים הוא 50 אלף דולר,

סכום החוב לספקים הוא 120 אלף דולר, מזה 50 אלף דולר לספקים

בחו"ל.

אסביר מדוע אנחנו מביאים לוועדת הכספים בקשה לאשר ערבות למפעל

קטן בסכום של 150 אלף דולר, שהוא סכום קטן יחסית אבל עבור המפעל זהו

סכום רציני" הפתרון האפשדי למפעל כזה היה לפנות למסגרת הכללית ולקבל

אישור לאשראי במסגרת הזו. אבל רמת הסיכון כאן היא יותר גבוהה מזו

המקובלת. ההוכחה לכך היא שאין בנק המוכן ליטול על עצמו את הסיכון

על מחגית הסכום של 150 אלף דולר. לא נמצא בנק, גס לא אחד מהבנקים

הנושיס, שהיה מוכן לקבל זאת על עצמו. הנסיון לנהל משא ומתן עם הבנקים

ולהביא אותם לכלל הסכמה לכך נמשך זמן לא מבוטל.

להערכתנו אם לא נמצא פתרון לבעיה של ההון החוזר של המפעל הוא

עלול להיסגר.

בדקנו את רשימת ההזמנות של המפעל. בין המזמינים גם גופים ממשלתיים

כמו מינהל הרכב, משרד האנדגיה, הברת בזק, חברת החשמל. המפעל הגיש רשימת

הזמנות די משכנעת. יש לו הרבה מאד לקוחות ותיקיס.

הבעיה היא בעיקר בעיית תעסוקה בבית שאן. הכסף ניתן מהקרן לסיוע

למפעלי תעשיה, שעליה יספרו חברי ממשרד התעשיה קצת יותר. הסיוע נועד

להושיע מפעל שנמצא בקשיים גדולים מאד. זה לא המקרה שבו עסקנו קודם.

אנחנו הולכים לקראת מתן ערבות למפעל רק בגלל מיקומו. זוהי הנקודה

העיקרית. לו המפעל היה בתל-אביב משרדנו לא היה ממליץ לתת לו ערבות

מדינה. בבית שאן שם שיעור האבטלה רוא כפול מהשיעור הארצי הממוצע גם

30 עובדים זהו מספר משמעותי.

כאמור, הסיכון באן הוא גדול. לכן הבנקים אינם רוצים להסתכן.

אנחנו חושבים שבמדינה חובתנו לתת למפעל ערבות כי אנחנו מאמינים שבכל

זאת יש לו סיכוי להמשיך לעבוד.

פי גרופר;

מסתבר שהענין הוא דחוף ואני מגיע לאשר. אינני חושב שאנחנו יכולים

לעשות בריקה ייתר סובה על מגבו של המפעל מזו שעשו משרד התעשיה, שהמליץ

על מתן הערבות, ומשרד האוגר שמבקש את הוועדה לאשר אותה- זוהי דוגמה

מובהקת למתן סיוע למפעל קטן בעיר פיתוח שמעסיק 30 עובדים.

אני בעד אישוד הבקשה לערבות. אני מפנה את תשומת לב לסעיף 4(ג)

בבקשה, שלהבטחת פרעון ההלוואה תשמש בין היתר ערבות הבעלים ללא הגבלת

סכום. זהו תנאי חיובי מאד ואני מקווה שנזכור אותו גם כאשר תובא בפנינו

הצעה בנושא אחר.

אני תומכת במתן הסיוע למפעל. יחד עם זה אני מקבלת את ההערה של

חבר הכנסת ארידור בענין ערבות הבעלים להבטחת פרעון ההלוואה. אני הושבה

שבבואנו לאשר ערבות מדינה עלינו לקיים את הדגש על נכונותם של הבעלים

לשאת בנטל וליטול על עגמם אחריות ולא לתת את הערבות לאנשים שלא

הגליחו במרכז הארץ ולכן הס הולכים לאזורי פיתוח כדי לקבל את ההסבות,

ואחר כך משאירים את אותה עיר פיתוח בפני שוקת שבורה.



עקרונית הגישה הזו מקובלת עלי. לדעתי צריך לעזור למפעל שנמצא

יעיר כמו בית שאן, יחד עם זה המסמך שהוגש לנו איננו מספיק רציני, אם

רוצים לומר לנו ששמים כאן כסף על קרן חגבי, מוסב לאשר העברה תקציבית,

מדוע יש כאן ערבות הבעלים, אס הבעלים לא יפרע את החוב, הוא

ישאר ללא כלום, גס בלי רירה. יותר מזה אי אפשר לדרוש ממנו.

אני חושב שהוועדה היחה ממלאת את חובתה אס היתה מאשרת עקרונית

את הבקשה למתן ערבות מדינה למפעל, ובקולב זה מאשרת מעשית חלק מהסכום

'מבקשת להניח על שולחנה מסמך שיחייב את הגורמים הנוגעים בדבר לעשות

מצדם מאמץ נוסף להמשך העבודה במפעל, וזאת מסיבה אחת שאותה ציינה

תברח הכנסת סולודר, שלא יצא שגם נתן את הכסף וגם נישאר בסוף עם

30 עוברים מובטלים.

אינני מבין מה רוצים חברי הווערה. מפעל בבית שאן מעסיק 30 עובדים.

הבעלים מוכנים לשעבד את הדירה הפרסית שלהם להבטחת פרעון ההלוואה, הם

מוכנים לתת ערבות אישית שלהם, (יי צבן: השאלה אם יש למפעל עתיד),

שמענו שיש למפעל רשימה של הזמנות ויש לו סיכויים להמשיך לייצר.

שמענו שלו המפעל היה בתל-אביב לא היו נותנים את הערבות" זה אומר

שיש שם בעיה רצינית. אנחנו רוצים לעזור לבית שאן.

זהו מקרה קלאסי של מפעל שצריך לעזור לו. התנאים שהוא מתבקש

לעמור בהם הם תנאים קשים, אני מציע שנאמץ גס את שאר התנאים שנקבעו

כאן להבטחת פרעון ההלוואה במקרים אוזרים. מחר נשאל את עצמנו אם כל

החברות האחרות יסכימו לעמוד בתנאים אלה של שעבוד כל הנכסים שיש להן

וכל המניות שיש לחברות-האם שלהן.

במקרה זה הבעלים הסכים לכל שעבוד כדי להציל את המפעל. אני תושב

שאי אפשר לדרוש יותר מזה- אני מציע להפסיק את הוויכוח הכללי ולאשר את

הבקשה. י

קראתי את המסמך הזה והוא מלא וגדוש ספקות. אין שום בטהון שהסיוע

הזה יציל את המפעל. רוצים לתת לו זריקה כדי שיהיה. השאלה אם הוא יהיה

או ימשיך לגסוס.

גם אני רוצה לעזור לבית שאן, אבל הייתי רוצה לעזור לא רק בהלוואה,

לא רק בערבות אלא במעורבות" אני שואל מה מוכן משרר התעשיה לעשות כדי

ללוות את המפעל ולהבריא אותו, כדי להעמיד לרשותו לא רק כסף אלא גם עזרה

בניהול, בשיווק וכדומה. אני רוצה לעזור למפעל כדי שלא נעמוד בעוד

חודש או כמה חדשים בפני בקשה נוספת לסיוע כדי שהמפעל לא יתמוטט.

ע" סולודרו

בבית שאן המצב הולך ומשתפר, וזאת שמ?תי בימים אלה מראש העיר.

עלינו לדאוג לכך שיהיו שם מקומות עבודה נוספים,

זכור לכולנו כפה כסף אישרנו בוועדת הכספים רק למפעל מנועי בית-שמש,

זאת כאשר הודעתי בוועדה שלבטח המפעל ימשיך לשאת הפסדים חרף כל מה שנאמר

ללו, ואמנם הוכח שהיו הפסדים גדולים. ואני שואל את עצמי האם עלינו

להאריד כל כך בדיונים על ערבות של 150 אלף דולר למפעל בבית שאן, לאחר

ששמענו ששני המשרדים, גם משרד התעשיה וגם משר האוצר, עשו את כל הבדיקות

והם נותנים למפעל סיכוי, שאם לא כן הם לא היו מבקשים מאתנו לאשר את

הערב יה.

גי שפס!

הדברים שרציתי לומר כבר נאמרו על ידי חברי הוועדה, ולכן אני בעד

אישור הערבות .

לי ברור שרמפעל נקלע לבעיה שיש לה גם היבט ניהולי והיום אין לו

עוד בטחונות. לכן ערבות המדינה להלוואה היא חיונית ביוחר עבורו.

אני מבקש לדעת מהם ההסדרים שנעשו להבטחת חשלום החובות לספקים

של חמרי הגלם, ובכלל זה הספקים בחו"ל. אם נעשו הסדרים לפריסת החובות

האלה יש חשיבות להלוואה. אבל אם כל סכום ההלוואה יוצא להחזר חובות,

ישאר למפעל מעט מאד כסף להון חוזר-

אי יונס;

הכסף יועבר כנראה באמצעות הבנק לפיתוח התעשיה. הבנק יונחה לשלם

את החובות לספקים, ואת יתרת הכסף להעמיד לרשות המפעל כהלוואות להון

חו זר.

בנק הפועלים הסכים להסדר של פדיסת חובות. סניף בנק לאומי בבית-שאן,

שנתן למפעל הלוואה ללא בטחונות, הסכים להמתין. יש לנו איפוא פסק זמן

של 6-5 חדשים שבו אנחנו מקווים כי תזרים המזומנים של המפעל ישתפר.

היו"דר אי יי שפירא;

אני מביא לאישור את הבקשה למתן ערבות מדינה לחברת תעשיות טל בע"מ

בסכום של 150 אלף דולר, בתנאים כפי שפורטו במכתבו קול קור האוגר לוועדה.

לאשר.

היו"ר א" יי שפירא;

הערה ליועץ המשפטי של הוועדה.

אי דמביץ;

בעקבות החלמת הוועדה בענין הפדיון המוקדם שאושר למר שיף, לפי

בקשת שר האוצר, רציתי לציין שהפדיון הזה הוא פדיון לפי סעיף 3(א)

לחוק המילוות (הוראות שונות), כפי שסעיף 27 טל. לחוק פיצוי מפוני

סיני דורש לגבי מילווה שהוא בעצם מילווה חובה, אבל במקרה זה שנוהל

הפדיון המוקדם שלו יהיה כאילו היה מילווה מרצון. על כן הבקשה באה

לכאן וקיבלה את אישור הוועדה.



הצעות לסדר היום

לפני שנעבור לסעיף הבא בסדר היום אתן רשות דיבור לכסה חברי

ועדה שביקשו להעלות הגעות לסדר היום.

ג' שפט;

לדו"ח ועדת-בייסקי יש הלשכות רבות. אני יודע שהוועדה לעניני

ביקורת המדינה עוסקת בפן אחד של הדו"ח הזה. אני חושב שוועדת הכספים

חייבת לדון בחלק מהשלכותיו של הדו"ח, ואני מציע לקיים את הדיון הזה

בהקדם האפשרי-

לדעתי היינו 1ריכים לקיים דיון על החלטת הממשלה לייקר את תעריפי

התחבורה הציבורית, ולקיים אוחו לפני ביצוע ההחלטה. לענין זה יש השלכות

כלכליות, חברתיות וגם אקולוגיות. בענין זה נעשו מחקרים רציניים על ידי

פרופ' צדקה וגם בטכניון. ההגיון אומר שצריך לשמור על רמת סבסוד של

50% לתחבורה הציבורית, בשעתו היתה הסכמה לכך, אינני רוצה להיכנס עכשיו

לפרטים. הוכח גם התפקיד הפרוגרסיבי של הענין לגבי התחלקות ההכנסות.

אני חייב לומר שאני מתפלא על הממשלה, סוף סוף משיגים איזו

יציבות ברמת אינפלציה נמוכה. אינני רואה מה ההגיון לזעזע היום את

המערכת.

אני מגיע לזמן לכאן את האנשים הנוגעים בדבר במשרד התחבורה

ובמשרד האוצר כדי לקיים את הדיון על תעריפי התחבורה בזמן, אפילי מתר,

כדי שלא יעמידו אותנו בפני עובדות מוגמרות.

העליתי פעמיים את פרשת נרוטארום שהיא פרשה מאד מורכבת. הלב

והמצפון נקרעים כאן בין הרצון להבטיח למאות עובדים מקור תעסוקה לבין

הידיעה שנשקפת סכנה רצינית ביותר מסביב למפעל - ואני יודע זאת מתוך

ידיעה אישית, כי הגורמים הנוגעים בדבר בצה"ל בדרג הבכיר ביותר נפגשו

אתי והציגו בפני את המסמכים המעידים על הסכנה הזו. אני מציע שנמנה

היום ועדת משנה לענין זה.

למי נשקפת סכנה? ואם סכנה, מדוע זה שייך לוועדת הכספים?

מפני שוועדת הכספים היא שתצטרך לאשר תקציב.

זה נושא לוועדת החוץ והבטחון,

זה נושא השייך לוועדת העבודה והרוותה או לוועדת הפנים ואיכות

הסביבה, אבל לוועדת הכספים תובא פניה להעברה תקציבית. אני רוצה שבעוד

מועד נדע על מה מדובר. אנחנו יכולים להפנות את הבעיה גם לוועדה אחרת.

לא נוכל לדון מחד בהעלאת תעריפי התחבורה הציבורית, כי מתר

יתקיים דיון על סולל בונה וקופת חולים.

אשר למפעל פרוטארום - על עצם קיומו של המפעל אפשר לדון בוועדת

הכספים. הסכנה סביב המפעל זהו נושא השייך לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

לקראת הדיון סחר על סולל בונה אני מבקש להמציא לנו שני מסמכים:

האחד - מסמך מהאוצר שיפרט מה בוצע עד כה על ידי סולל בונה מהחלטות

הממשלה. מאז החלמית הממשלה חלפו חמשה שבועות, וחשוב לדעת מה בוצע

בתוך המערכת. והמסמך השני - החלטת הממשלה בענין הקבלנות הפרטית,

אני קורא היום בעתון "הארץ" שחוק ההסדרים לשעת חירום במשק תוקן

בניגוד לנוהליסם. מופיעה שם הערה של היועץ המשפטי של האוגר מר מינטקביץ,

כי היוזמה לחקיקה באה מגד חברים בוועדה הכספים ולא הממשלה היא שהגיעה

את התיקון. אני יודע שיק- עוד חברים בוועדת הכספים מלבדי שאינם יודעים

כלל שהיתה יוזמה בוועדה להכניס את התיקון הזה. אני רו1ה לשמוע על

כך הסבי.

י' ארידור;

אני מוכן לתת לך דסבר שיניח את דעתך, לא לפרוטוקול.

משתוקן החוק, האם יש מקום להחזיר את הנושא לדיון נוסף בוועדה?

אנחנו עומדים לקיים מחר דיון ארוך על מולל בונה וקופת הולים,

שלא יהיו לו כל תוצאות, אולי רק עוגמת נפש. היתה החלטת ממשלה לגבי

סולל בונה וקופת חולים, היתה גם החלטת ממשלה סתמית שאיננה אוסרת דבר

לגבי ענף הבניה שהוא בהתמוטטות. אדוני היושב-ראש, אני חושב שעל מנת

שנוכל לקיים דיון רציני בנושא צריך להביא בפנינו הצעה אחת כוללת איך

מטפלים בענף הבניה בארץ שנמצא לא על מף התמוטטות אלא בהתמוטטות ממש.

אתמול קראנו על אחד הקבלנים הגדולים שהסתבך וניסה להתאבד, וזה כואב.

לאדם זה היתה ממלכה מפוארת. אנחנו מדברים על הצלת סולל בונה כאשר אדם

זה שוכב על ערש דווי פשוטו כמשמעו, הוא ומפעל חיוו. אני סרבר על עשרות

רבות של אזרחים שעלולים לאבד את כל השקעתם בשל נפילתו של קבלן. כמותו

יש גופים אחרים, ואינני רוצה לצייי שמות כדי לא לפגוע בהם. כולנו

יודעים כמה גופים רציניים בענף הבניה נקלעו לקשיים שיכולים להביא

להתמוטטותם.

שיגרתי אליך מכתב, אדוני היושב-ראש, וביקשתי שתוגש לנו מחר

תכנית כוללת להבראת הענף הזה. ואז אם סולל בונה במצוקה, נעזור לו;

ואם אחרים במצוקה - נעזור גם להם, אבל לא תהיה כאן איפה ואיטה.

אני מציע לקחת בחזרה את הסעיף שעומד על סדר היום של הישיבה מהר

ולהביאו לדיון במסגרת תכנית כוללת להצלת ענף הבניה כולו.

אני חוזר להצעתו של חבר הכנסת שפט ואני רוצה לתבוע את עלבון

הכנסת ואת עלבוננו אנו. את עלבון הכנסת תבעתי גם במכתב ליושב-ראש הכנסת.

אני חושב שזוהי שערוריה שאין דוגמתה, ששבועיים או שלושה שבועות לאחר

שפורסם דו"ח-בייסקי הוא עדיין לא נמצא בידי חברי הכנסת, ואתני רוצה

לספר כאן איך כל אחד משיג את הדו"ח. זה פשוט לא מתקבל על הדעת שגם ביסי

הפגרה לא נעשה הסדר סכני שיאפשר לחברי הכנסת שלמעשה יצטרכו לטפל בהלק

העיקרי של הדו"ח- והחלק העיקרי הוא העתיד ולא כל כך העבר - לקבל אותו.

אני גם תובע על עלבונם של חברי ועדת הכספיס, כי לפחות החוג הזה, פרס

לחברים שהם גם חברים בוועדה לעניני ביקורת המדינה, היה צריך לקבל את

הדו"ח, דיברתי עם מזכירות הוועדה ונאמר לי שבאותו יום נמסרו 120 עותקיס

של הדו"ח - 20 לחברי הוועדה לביקורת המדינה ו-00ו לרשות חברי הכנסת,

והחומר הזה מונח באיזה מקום,

הוא נמצא בכספת נעול על מנעול ובריה...

אני חושב שמותר לחבר הכנסת לקבל מה שמקבל כל עתונאי זוטר. אני

מבקש מהיושב-ראש שיהיה לנו לפה בענין זה, אני וזושב שהסדר התקין מחייב

לדאוג לכך גס בימיס של חג ופגרה.

אני מבקש גס לקייס דיון ראשוני בדו"ח. אולי אתה, אדוני היושב-ראש,

מוכן לומר לנו לקראת סוף הישיבה איך אתה רואה את הדיון, האס נזמין את

הוועדה לכאן, האס נזמין אה שר האוגר, כל זה כהקדמה לדיון, פרט לאותם

נושאים ששייכים למערכת המשפטית או לוועדה לעניני ביקורת המדינה-

צריך להחליט מי מטפל בענין. הרי הוועדה לביקורת המדינה יושבת 7ל

המדוכה הזו. צריך לעשות סדר ולקבוע במה אנחנו דניס ובמה דנה הוועדה

לביקודת המדינה .

ביום האחרון למושב הכנסת לפני הפגרה הוזתלף שר האובר. אני הושב

שהסדר מחייב שנזמין את שר האו1ר לוועדה-

נזמין את השנים, מהאהד ניפרד ולשני נאמר: ברוך בואך.

אינני מתכוון רק לפגישה חברתית. מחר יתקייס דיון על סולל בונה.

שמעתי מעין הצהרות של שר האוצר החדש, שהוא בעד דיון בנושא ובעד סיוע,

זו היתה הודעה מטעם ההסתדרות ולא של שר האוגר. בערב שבוז, כמה

דקות לפני כניסת השבת, נמסרה הודעה של ההסתדרות ששר האוצר מודיע שהוא

רו1ה לסייע לסולל בונה. לא היתה שוס הודעה של שר האוגר.

שר האוצר לא הכחיש את ההודעה הזו.

היו"ר אי יי שפיראו

אני יכול להודיע ששר האוצר אמר לי שהוא בעד כיבוד החלטת הממשלה

אבל ככתבה וכלשונה, זאת אומרת ללא שינוי לא לכאן ולא לכאן.

יי מצאו

הוא הודיע גס היוס בעתונות שהוא בעד כיבוד החלטת הממשלה, הוא רק

יודע שחברי ועדת הכספיס מתנגדיס.

אנחנו צריכיס לדאוג לכך שבישיבה מחר ישתתף שר האוגר בכבודו ובעגמו

כדי להגן על עמדת הממשלה, כי אני חש מה עומד לקדות מחר. אס עוד בטרס

שמענו דיווח ופרטים אנחנו כבר קובעיס מה נחליט, זו איננה התייחסות לגופו

של ענין. אני מבקש שלקראת הישיבה מחר ייעשה מאמץ להמציא לנו את מירב

החומד הדדוש לדיון, את החלטת הממשלה וכדומה.

אתה מצטרף להגעתי לדחות את הדיון מחר?

אינני מציע לדחות. הנושא הוא דחוף ולא רק בהקשר של סולל בונה

אלא בהקשר הכללי. אס סולל בונה מודיע שבחודש הבא לא יהיה לו כסף לשלם



י' ארצי

משכורות, אינני חושב שאנחנו יכולים להיות אדישים לגורלם של 12 אלף

עובדי סולל בונה-

קראתי בעתון שחברת עמידר העלתה את שכר הדירה לאלפי דיירים,

אינני יודע ככמה אחוזים. ניסיתי להשיג על בך אינפורמציה בכוחות עצמי

ולא הצלחתי. אני מבקש מהיו"ר לדאוג לכך שנקבל את כל הנתונים ונקיים

על כר דיון. זה נוגע לשכבה חלקוה באוכלוסיה, ואנחנו צריכים לבחון אס

אני נם נעשה צדק בענין,

אני רוצה להביע אח תמיכתי בהצעה של חברי הוועדה שפט וארצי לקיים

דיון בוועדת הכספים בדו"ח על משבר מניות הבנקים.

אני בעד דיון בתעריפי התחבורה הציבורית. אני גם בעד דיון

בדו"ח-בייסקי, וביקשתי זאת גם בישיבת הוועדה שהתקיימה ערב הוזג.

אני מבקשת שימציאו לנו את כל התומר לקראת הדיון, כי אינני מעלה

על הדעת שנקיים אח הדיון בלי לעיין קודם בדו"ח עצמו.

אשר לדיון שנועד למחר, הממשלה קיבלה החלמה והיא מביאו? אותה לאישור

הוועדה. אינני מתארת לעצמי שכאן נהפוך את הקערה על פיוז. אני גם מתנגדת

שנהפוך את הדיון בהחלטת הממשלה לדיון על ענף הבניה. לא מכבר קיימנו

דיון על הענף במסגרת הדיונים על התקציב ועל פעולות משרד הבינוי

והשיכון. כאן מדובר בשני ענינים ספציפיים שהממשלה מביאה בפנינו,

אני רק מקווה שימציאו לנו לקראת הישיבה את הדו"חות של מר גדיש

ושל הממונה על התקציבים מר פוגל. אני משוכנעת שהם הוזמנו לישיבה.

אני מבקשת מהיושב-ראש לתת לנו תחזית על מועדי הישיבות בפגרה

עד לפתיחת מושב הקיץ של הכנסת.

בענין התחבורה הציבורית, לא נראה לי שאפשר להוזיל את מחיר הדלק

ולהעלות את תעריפי התחבורה הציבורית. זה גם לא נראה לי מבחינת

המדיניות הכלכלית, כי יש בכך משוס פגיעה בחלשים. אני מזדהה עם מה

שאמר על כך חבר הכנסת צבן ויאני מבקקי לשמוע מה קורה בתחום הזה"

לענין מצבן של חברות הבניה, בלי קשר לסיוע לסולל בונה או לקופת

חולים, צריך לדעת שיש הרבה חברות קבלניות שמעסיקות עשרות אלפי עובדים

שנקלעו למצוקה קשה, ואינני רואה איך מנסים לסייע להן. מהי הרשימה של

החברות האלה, מהי הפרוצידורה לפניה לקבלת סיוע, למי פונים..

(היו"ר אי י" שפירא! איש לא פנה אלינו)- אני שואל את השאלה בי פנו

אלי כמה חברות בניה גס מאזורי פיתוח. נראה לי שהרבה יותר קל יהיה

לקיים דיון על כלל חברית הבניה בחבילה אחת.

הבעיות הן שונות.

הבעיות של החברות הפרסיות הן יותר קשות, כי להן אין נכסים למבירה.

הממשלה החליטה על הקצאת 80 מיליון דולר כסיוע לחברות הבניה

הפרמיות והציבוריות. השאלה אם במקביל לסיוע למגזר מסוים יש היערכות

כדי לסייע למגזר הפרסי. בענין זה אני מבקש לקבל חשובות מחר, כי לי

זה חשוב כרי לקבל החלמה. אני שואלו מהי הפרוצידורה, מי הן החברות שפנו,

כה היו הקשיים שלהן?

אני פונה אליך, ארוני היושב-ראש. מחר יתקיים כאן ריון רציני.

האם יתכן שנבוא מחר כרי לשמוע הרצאות בלי שיהיה לפנינו כל החומר?

החומר חולק). היינו ערים היום לוויכוח על

ערבות בסכום של 150 אלף דולר לחברה קטנה, שמענו אח כל השאלות שנשאלו.

ולקראת הדיון הזה קיבלנו חומר מפורט על מ1בה של אותה חברה קטנה, שתאם

ארי המציאות. האם יהיה זה רציני לדון בנושא כל כך חשוב בלי לקבל

את החומר הדרוש? ראיתי מה שלחו לנו. זה לא אומר דבר,

אנחנו יודעים על החלטות הממשלה מהעתונות, ושם מדובר על מגזר

הבניה כולו. האם תובא בפנינו הצעה כוללח לסייע לכל ענף הבניה? נכון

שיש חברות שמצבן הרבה יותר גרוע, ולעומתן חברות שמצבן פחות גרוע"

פנו אלי אנשים שרכשו דירות בחברת קלרין, מאות זוגות צעירים שהפסידו

את כל כספם ואת את הבית שהיה להם, כי גס את הדירה הם מסרו לחברת

הבניה. מדוע איננו מקבלים חומר על הענף? מה תבקש מתאנו מחר?

לעניז התחבורה הציבורית, יש החלטות רבות שהממשלה מקבלת ומבצעת

בלי להביא אותן לכאן. יושבת לה הממשלה ומחליטה ומחר נשמע שהעלו את

האם יש לנו מה לומר בענין התעריפים או לא?

אם אין לנו מה לומר, חבל על הריבורים; ואם יש לנו מה לומר, צריך

היות לקבל החלטה שהיושב-ראש יודיע לממשלה בשם הוועדה שלא תעלה את

התעריפים לפני שיתקיים על כך דיון בוועדה, דיון שבו יסבירו לנו את

המדיניות. אינני מבין הרבה בכלכלה, אבל אני מבין רבר אחד שאם יורדים

מוזירי הדלק לא ברור מדוע צריך להעלות את תעריפי התחבורה הציבורית.

אדרבה, שיבואו אלינו ויסבירו את המדיניות הזו.

ל

אני מזכיר לך, אדוני היושב-ראש, שבשבוע שעבר אמרת שהיום נקיים

ריון על דו"ח השופט בייסקי. לא ברור לי מרוע איננו מקיימים את הריון,

מהן הסיבות לכך.

בחורש שעבר הוזילו את מחירי הרלק לתעשיה ולא הוזילו את מחירי

המזוט לחברת החשמל. בשל כך אי אפשר היה להוריד את תעריפי החשמל לא

לתעשיה ולא למשק המים. הטענה היתה שלא רוצים להוריד את תעריפי החשמל

לצריכה ביתית, וזוהי טענה שאיננה מתקבלת על הדעת, כי קיים שוני בין

תעריפי החשמל לצריכה ביתית לבין תעריפי החשמל לתעשיה או לחקלאות,

אני מבקש להזמין לוועדה את שר האנרגיה כדי לשמוע מפיו הסברים

מרוע לא הוזילו את מחיר המזוט לחברת החשמל וכן על ההוזלות הגוססות

במחירי הדלק שהוא מתכנן.

אני מבקש גם להזמין אח שר האוצר בדי לשמוע ממנו אם יש חריגות

בתקציב או אין ומה גורלה של התכנית הכלכלית לקראת החרשים הקרובים.

האם ועדה הכספים דנה בהעלאת שכר הדירה על ידי חברות כמו עמידר

או עמיגור בעדי הפיחות? אם לא, אני מגיע לקיים דיון כזה וכן גס על

המדיניות קול מכירת דירות למשתכנים על ידי החברות האלה.

לענין דו"ח-בייסקי, אבקש אח מזכיר היועדה לדאוג לכך שחברי הוועדה

יקבלו את הדו"ח. אני חושב שדו"ח כל כך מקיף המשתרע על 580 עמודים מחייב

עיון מדוקדק לפני שדנים בי-

אני מאד ממליץ לקרוא את הדו"ח כולו.

היו"ר א' י' שפירא!

השאלה על מה אנחנו רוצים לזון, כי הוועדה לעניני ביקורת המדינה

דנה בדו"ח. בכלי התקשורת שמעתי שהדו"ח נמסר לוועדה לעניני ביקורוז

המדינה ולוועדת הכספים.

הדו"ח כולל את החלק של ההמלצות והמסקנות ויש בו גם החלק התחוקתי,

שבו ממליצה הוועדה להביא שורה של חוקים לאישור הכנסת. יש להניח

שחוקים אלה, אם וכאשר יוגשו לכנסת, יועברו לוועדת הכספים להכנתם

לקריאה שניה וקריאה שלישית. מדוע איפוא לדון בכך פעמיים? בחלק של

המסקנות וההמלצות דנה בעיקר הוועדה לעניני ביקורת המדינה, אני מבקש

שהחברים ידעו על מה נקיים את הדיון,

לעניז תעריפי התחבורה הציבורית, אתקשר עם ראש הממשלה ועם שר

האוצר ואודיע להם שחברי ועדת הכספים ביקשו לעכב את ביצוע החלטת

הממשלה בענין התעריפים עד לדיון בוועדה. בדרך כלל מקובל שהממשלה

מחליטה ואחר כך באה לוועדה. אנחנו יכולים לבקש לדחות את הביצוע,

כי הממשלה יכולה להחליט לבצע אה החלטתה למחרת היום.

בדרך כלל זה לוקח שבועיים עד שמתבצעת החלטה להעלות אח תעריפי

הנסיעה.

הבקשה שלנו תהיה לא להעלות את התעריפים לפני הדיון בוועדח

הכספים,

ועדת הכספים לא דנה אף פעם בתעריפי התחבורה הציבורית,

הוועדה דנה בסובסידיה לתחבורה הציבורית,

מזכיר הוועדה אומר שנושא התחבורה נדון תמיד בוועדת הכלכלה.

אנחנו דנים רק בסובסידיות.

מותר לך, אינך חייב, לדון בכל נושא שיגיע לוועדה,

מחר נדון גם על קופת חולים וגם על סולל בונה. בדרך כלל נשמעו

העווה על סולל בונה, לא על קופת חולים. אין להניח שמחר נסיים את הדיון,

ואם במהלך הדיון יתברר שחסרה איזו אינפורמציה, נוכל לקבל אותה בהמשך,

הבקשה היתה שנקבל תכנית כוללת לסיוע לענף הבניה.

ה י ו -'ר אי י " שפירא;

אתם שוכחים מהו תפקידה של ועדת הכספים. אנחנו לא משרד האוגר.

כדי לטפל גם ביתר הקבלנים צריכה לבוא אלינו פניה ממשרד האוצר- אתה כחבר

כנסת יכול לפנות לשר האוצר ולשאול אותו מדוע לא היתה פניה לוועדה בענין

אתה כיושב-ראש יכול לפנות בענין זה}" אינני

יודע אם הקבלנים הפרסיים פנו לשר האוצר. חברת רסקיו פנתה אלינו ישירות;

בדיין מחר אביא את מכתבה של חברת רסקיו לידיעת חברי הוועדה. אבל גם רסק'ו

היתה צריכה לפנות לשר האוצר. אם שר האוצר יפנה אלינו בענין הקבלנים

האחרים, תובא הפניה לריון, כמו הפניה בענין קופת חוליס או סולל בונה. כל

עוד לא באה פניה כזו, אני יכול לכל היותר לשאול את שר האוצר מדוע באה

פניה רק בענין סולל בונה ולא בענין הקבלנים האחרים שהחלטת הממשלה מתייחסת

גם אליהם.

אפשר לבקש שתהיה פניה כוללת,

אני חושב שלא נוכל לסיים את הדיון על סולל בונה בישיבה אחת,

בוודאי יבקשו להופיע בפנינו נציגים של רסקיו, הקבלנים הפרטיים, חברת

העובדים וכדומה, אנחנו נשמע אותם. אבל להגיר שלא נפתח בדיון כל עוד לא

תבוא פניה מהאוצר גם בענין הקבלנים האחרים, זה לא מקובל בוועדה,

לא רק רסקיו פנתה אליך. היתה פניה של ארגון הקבלניס כולו. לפני

חדשייס ישבו כאן הנציגים שלהם והעלו בפנינו את מצוקת הענף וביקשו את

התערבותנו,

מי שיכול לפנות אלינו בבקשה כזו זהו משרד האוצר בשס הממשלה,

ולא הקבלנים,

אם אתה נתקל ביתם של איפה ואיפה מצד הממשלה או האוצר, אסור לך

להעיר על כך? ביקשתי שלא נתן לכך יד,

שמענו שהממשלה היא שהחליטה על העלאת שכר הרירה בדירות של עמידר,

וזו לא החלטה של עמידר.

אשר לתכנית העבורה של הוועדה בפגרה, מתר תתקיים ישיבה משעה עשר

עד שעה שתים, השבוע תל יוס השואה ובשבוע הבא יוס הזכרון ויום העצמאות,

ולכן נקיים את הישיבה הבאה של הוועדה, לאחר הישיבה של מחר, ביום פתיחת

מושב הקיץ של הכנסת, אלא אס כן יהיו עניניס דחופים שיחייבו את כינוסה

של הוועדה לפני כן.



תקנות אזורי נמל חפשיים (פטור ממסים) (אילת) (תיקון)

אנחנו עוברים לסעיף הבא: תקנוה אזורי נמל חפשיים (פטור ממסים)

(אילת) (תיקון). רשות הריבור לממונה על הכנסות המרינה-

תקגות אלה מעניקות למיזם מורשה המקים מפעל באזור הנמל החפשי

אילת פסור ממס הכנסה במשך שבע שנים.

קיים חוק אזורי נמל חפשיים בכל הארץ - באילת, באשרור, בחיטה.

לפי החוק יש תקנות. התקנות לגבי אילת מעניקות פטור ממסים במשך שבע

שנים החל מהשנה הראשונה שבה היתה למיזם הכנסה כלשהי. בדרך כלל בקונים

הראשונות להקמת המפעל אין הכנסה החייבת במס, אס כי יקי הכנסה. לכן

אנחנו מגיעים לתקן את התקנות ולומר: הכנסה קל מיזם מורשה באזור תהא

פטורה ממס בשבע השנים המתחילות בשנה שבה היתה לו לראשונה הכנסה חייבת.

איך מתיישבות התקנות עס ההוראות של החוק לעידור השקעות הון?

האם התקנות מעניקות פטור נוסף מעבר להטבות לפי החוק לעירור השקעות

הון?

התשובה היא חיובית.

אני כמובן תומכת בתיקון המוצע, אבל אני הוגה בהזדמנות זו להזכיר

כי הובטח לנו שכעבור שלושה חדשים נקבל ריווח על אזור הסחר החפשי באילת.

אני עומר לרשותכם בכל עת שתבקשו.

אני מביא את התקנות לאישור.

תקנות אזורי נמל חפשיים (סטור ממסים)(אילת)(תיקון), חתשמ"ו-1986 - אושרו

תקנות מס הכנסה -

- (הנחות על הכנסות בשטחי התיישבות חרשה ובשטחי פיתוח) (תיקון מס' 2)

- (הנחות ממס בישובים מסוימים ובהיאחזויות נח"ל (תיקון מסי 4)

- (הנחות ממס על הכנסות של חושבי אילת וישובי הערבה) (תיקון מס' 3).

מובאות לאישור הוועדה שורה קיל תקנות מס הכנסה על מתן הנחות במס

לישובים שונים. נשמע רברי הסבר על התקנות מהממונה על הכנסות המרינה.

אני חייב לומר שהחומר המונח לפניכם שונה ממה שאני עומר להגיע.

כמה משפטים על העבר כרי שהרברים יהיו מובנים. בתחילת הדרך היו

תקנות שנתנו הנחות ממס בישובים מסוימיס בערבה, בשטחי התיישבות,

בהיאחזויות, וההנחות ניחנו לגבי כל ישוב וישוב בנפרר. תקנה מסוימת

ריברה על שמונה שנות הסתגלות, תקנה אחרת על עשר שנות הסתגלות. כאשר



י' ברון

מסתיימת התקופה שנקבעה בתקנות, התושב באותו ישוב חדל לקבל את אותן

הנחות בסס, כסי שזה קיים בחוק לעידוד השקעות הון לאחר שבע שנים-

לאחר מכן - ואני מדבר על היסטוריה של שנות הששים - ראו צורך

לתת הנחות במס גם לישובים אחרים שרצו לסייע להם. אמנם הם לא היו

באותה דרגה של הישובים שקיבלו הנחות לתקופות של שמונה או עשר שנים,

אבל נתנו להם באופן יו1א מן הכלל הנחות דומות לשלוש שנים- במשך הזמן

התברר שאין לך דבר יותר טוב מאשר דבר זמני, כי לאחד מכן האריכו את

התקופה בשלוש שנים ושוב בשלוש שנים, ואחר כך האריכו אח התקופה בשנה

ועוד שנה. הופעתי בפניכם במרס או אטריל אשתקד וביקשתי להאריך את

התקנות לעוד שנה, ובוועדה הובעה תרעומת על כך. הסברתי שיש ועדות שמנסות

לה1יע רפורמה ועדיין אין מסקנות, ולכן מתבקשת הארכה לעוד שנה. למיטב

זכרוני, ויכול להיות שאני טועה, הגבלתם אותנו לחמשה חדשים ואחר כך

נאלצנו לבקש הארכה עד סוף השנה. עד כדי כך הייתם ערים לעובדה שהענין

איננו מוסדר כפי שדרוש.

הוועדה המיוחדת שנתמנתה לטפל בנושא אמנם סיימה את עבודתה עוד

מי עומד בראשה?) אבי אלקינד שיושב עמנו

כאן. באנו איפוא לממשלה והגענו לעשות מדר בנושא. הגענו שבמשך שנת מעבר

אחת, שנת 1986, עדיין ייהנו כולם מההנהחות, ולאחר מכן מי שיסיים חמש

שנות הסתגלות יצא מהתמונה, כפי שיצאו מהתמונה ישובים אחרים שניחנו

להם 10 שנות הסתגלות. ועדת השרים לעניני כלכלה לא אישרה את ההצעה.

הדעה היתה שצריך לקשור זאת עם כל הנושא של אזורי פיתוח גם לצורך

חוק לעידוד השקעות הון, רווחה, דיור, כבישים וכדומה. היתה ועדת-צילקר

ואמרו שצריך להקים ועדה נוספת, ואמנם הוקמה ועדת-בליזובסקי, שגם אני

חבר בה לענין חלוקה שונה של מפת אזורי הפיתוח.

לכן חזרנו אליכם בחודש יוני או יולי וביקשנו להאריך את ההטבות

האלה עד סוף השנה.

לפני כחודש ימים באנו ואמרנו שאין לחכות יוחד. ועדת-צילקר הגישה

את מסקנותיה ואין ללמוד מהן דבר בנושא שלנו. ועדת-בליזובסקי דנה בנושא

מהאספקט של חוק לעידור השקעות הון. ועדת-אלקינר סיימה את עבודתה בנושא

הבה נעשה סדר בענין, לא בצורה כל כך חריפה לפיה מי שמסיים

חמש שנות הסתגלות יצא מהתמונה, אלא נאריך את התקופה לעשר שנים, הגשנו

לכם את ההצעה הזו, ואני אומר לכם בגלוי שגם אני כאשר ראיתי את תוצאותיה

חשתי שהן כבדות מרי. גם שר ובאוצר הקורם לא בנקל חתם על הטניה אליכם,

כי לפי הנוסח של התקנות מספר רב של ישובים היו צריכים לצאת מהמסגרת

הזו ב-1 באפריל השנה, ביניהם ישובים בעייתיים.

אני חייב לציין שאילו לא עשינו רבר, הענין היה מסתיים ב-1 באפריל

1986, כי לא היתה כל הארכה, וזה היה כולל לא רק את הישובים שסיימו

עשר שנות הסתגלות - ואולי ביניהם היו ישובים שסיימו 15 שנות המתגלות,

כי כל הזמן היו הארכות של התקופה - אלא גס ישובים שסיימו שנתיים או

שלוש שנים, כי כל פעם נכגסו למסגרת ישובים חדשים.

בינתיים המיל עלי שר האוצר להכין לקראת 1987 רפורמה מקיפה

בכל נושא המיסוי. אנחנו עובדים על כך ויש כבר דו"ח בדרך. על סמך הטיוטה

הראשונה שהגשתי לשר קיבלתי ממנו הוראות לבוא לווערה ולומר שגם הנושא

הזה ייכלל ברפורמה הכוללת,

לכן אנחנו פונים אליכם היום ומבקשים להאריך עור פעם בשנה

את התקנות האלה עד מרס 1987, כלומר ער תום שנת המס 1986, כאשר הנושא

עצמו יטופל במסגרת הרפורמה הכוללת במיסוי לקראת השנה הבאה. בהזדמנות

זו אנחנו מבקשים גם להוסיף לרשימה את הישובים שהיו בצנרת שמפורטים

בינתיים מרחיבים..) אלה הם ישובים חדשים שקמו בשנים

1982, 1984, שלמעשה נוהגים אתם לפי תקנות אלה. בעמוד 2 של הפניה



י' ברון

מלכישוע, מצפה נטופה ועצמון. אח הישוב עצמון

אנחנו מבקשים להעביר מהתוספת השניה לראשונה על מנח שחושביו יהיו

זכאים להנחה במס של 7% במקום 5%- בעמודים 4 ו-5 של הפניה מופיעה

רשימה ארוכה של ישובים שאנחנו מבקשים להוסיף אותם לרשימה.

ואם תימצא שיטה אחרת של סיוע ליישובים לא בדרך של הנחות מסס,

איך תנהגו?

לא ננהג מנהג של איפה ואיפה. בכל מקרה אם חיקבע שיטה אחרת, היא

תחול על כלל הישובים הזכאים לסיוע.

אם ההצעה שאני מביא בפניכם תאושר על ידכם, אבקש שנטיל על

מר דמביץ וגבי דר-זיו לשנות אח הנוסח של התקנוח בהתאם.

אולי חבהיר את המשמעות של המלים "ההכנסה המירבית שעליה חלה ההנחה"?

התקרה של ההכנסה שלגביה חל הזיכוי במם.

ההנחה של 7% ניחנת על תקרת הכנסה החייבת ב-35% סס. הסכום תוקן

בהתאם.

ההנחה ניתנת על לחקרה מסוימת של הכנסה.

רק בישובי גבול הצפון ובאילת ההנחה ניתנת ללא תקרה.

הממשלה ראויה לכל ביקורת אפשרית על כך שמתנהלים הענינים, דחיה

אחרי רחיה, טלאי על גבי טלאי, במקום לעשות סדר ולארגן את המערכת

בצורה הראויה,

כולם הגיעו למסקנה שהשיטה הזו של סיוע איננה עומדת בקריטריונים

אלמנטריים סבירים. אני לוקח לדוגמה את ההנחות הניתנות לישובים בגבול

ה1פון. עורך דין בנהריה מקבל הנחה של 10% במם ללא תקרה, אבל גאביבים

או במרגליות ששם יש הפסדים לאותה הנחה אין כל משמעות. הם אינם זוכים

לכל הטבה, זה מעיד על העיוות שבשיטה שאיננה עונה לצרכים האמיתיים,

יש גם עיוותים בקביעת הרשימה של הישובים.

אני חושב שכולנו מאוחדים בדעה שיש לעזור לערי הפיתוח. אינני

חושב שאוגר המדינה צריך להרוויח מאיזו רפורמה שתונהג כאן. אני גס

אינני חושב שהנושא הזה שייך לרפורמה כללית במיסוי. זה נוגע לסקטור

די מגומגם וליעדים די מוגדרים. המטרה היא לעזור לישובים באזורים

לתקופה מוגבלת). יהיה לנו כאן ויכוח פוליטי. אני

אתנגד למתן עזרה לישובים ביהודה ושומרון. חלק מחברי הוועדה יבקשו

לתת דווקה לישובים אלה את מירב הסיוע. אין כל הגיון לקשור זאת לרפורמה

כללית במם הכנסה,

אני חושב שכל מה שניתן לרלות מכספים אלה על ידי ביטול ההסדר

הזה צריך לעמוד לרשות ערי הפיתוח והישובים החלשים לאורך הגבול,

הוויכוח בנושא הפך בלתי מכובד. אני יכולה להעיד על עצמי שאני

מכירה את הישובים ויודעת היכן הם נמצאים, ולא ברוד לי לטי איזו;

קריטריונים כוללים ישובים ברשימה או מוציאים אותם מהרשימה. ישוב

כמו נוה-אור יושב על גבול עמק בית שאן. הוא הו1א אוטומטית מהרשימה

כי נסתיימה התקופה של עשר השנים. לעומת זאת ישובים סמוכים כמו בית-

יוסף או גשר כלולים ברשימה.

בעמוד 3 יש דשימה של ישובים שנהנו מההטבה במס עשר שנים

ומעלה,

אני רואה ברשימה ישובים שקיימים שלוש או ארבע שנים-

יכול להיות שנפלה פה ושם טעות ברשימה,

אני מצטרפת לדעתו של חבר הכנסנו גבן. אינני מבינה מדוע צריך

לקשור זאת לרפורמה הכללית במיסוי, אפשר אהת ולתמיד להכין רשימה.

איך עושים זאת? אני אינני יודע).

אין מפק שאת הרשימה של הישובים התרשים צריך לאשר, אבל לא יתכן

להביא כל פעם רשימה ללא קריטריונים ולבקש הארכה לשנה.

בשנת 1975 טיפלה בענין ועדה בראשותו של הבר הכנסת לשעבר דוד קורן.

המסקנה של הוועדה היתה ש1ריר להקים ועדת משנה שתוך שלוש שנים הסייס

את הפרשה.

בפעם האהרונה אישרה הוועדה הנהה של 10% במס לישובים בקו העימות

בצפון. הוועדה המלי1ה שתיבדק האפשרות לקבוע תקרה להנחה. זוהי הנחה

מפליגה והיא עוזרת לעשירים ולא לעניים. הוקמה ועדת משנה לבדיקת הנושא.

יש בעיה של כמה ישובים שתברי הוועדה ביקשו לכלול אותם ברשימה,

הם היו בקטגוריה של ישובי גבול הצפון,

אני רוצה להודיע שבעוד שנה כעת חיה אקום ואתנגד בצורה נמרצת

ביותר לביטול הרשימה, אם תובא תצעה כזו,

אני מתפלא עליך, הבר הכנסת צבן, אתה נושא את דגל החלשים. כדי

לשלול זכויות מכמה ישובים ביהודה ושומרון אתה מנחית מכה על ישובי

הגליל והנגב,

יש כאן נגיסה הולכת ונמשכה בתמריצים שניתנים לערי הפיתות. הבעיה

של ערי הפיתות היא בעיה של פיזור האוכלוסיה. המדינה צריכה להיות מעונינת

בפיזור האוכלוסיה, שלא כולם ישבו בין הדרה לגדרה.. מבחינה זו ערר

היא עיר מסודרת ומאורגנת, אין בה אבטלה גדולה, אבל מדינת ישראל צריכה

להיות מעונינת שיהודים רבים יגורו בערד, כי זה תואם את מדיניוט פיזור

האוכלוסיה. משוס כך אני רוצה לתת להס תמריצים, ולא כפי שנהגתם בפזיזות,

מר ברון, כאשר נתתם הנחה של 10% במס על הכנסה שהמם השולי עליה הוא

60%. כר אתס נותנים הנחות במס לעשירים.

אינך רוצה שעשירים יגורו בערי פיתוח? אינך רוצה שעורכי דין,

רופאים ובעלי מקצועות חפשיים יגורו בערי פיתוח?

אגיד לך מה אני רוצה. היום ההנחה במס ניתנת עד לתקרת הכנסה

החייבת ב-25% מס(י' ברון: 30%-35%). אני טוען שצריך להעלות את

התקרה עד להכנסה שהמס השולי עליה הוא 30% או 35% אבל לא 60%.

אתה מדבר על ישובים בגבול הצפון- אין הנחה של 10% בלי תקרה

אלא בגבול הצפון ובעיר אילת,

אני חושב שזה היה מיותר. שני מרכיבים קובעים את מעמדה של עיר

כעיר פיתות - גיאוגרפיה ודמוגרפיה- אני בער רשימה משתנה, דינמית,

לא קפואה- אני רוצה שתהיה ועדה שתקבע זאת, תכלול ברשימה ישובים

חדשים, תוציא מהרשימה ישובים ישנים, בלי קשר לתקופה של עשר שנים"

יקי ישובים שזכאים להנחות אלה עשרים שנה ויותר ולא צריך להוציא

אותם מהרשימה, ויש ישובים שנמצאים ברשימה שלוש שנים וצריך להוציא

אותם מהרשימה, הכל בהתאם למדיניות של פיזור האוכלוסיה ולקריטריונים

של גיאוגרפיה ודמוגרפיה-

אני רוצה להזכיר שאושרה תקנה לפיה ערי פיתוח אינן יכולות

לגבות מס רכוש ממפעלים שאין להס משרדים באותה עיר, תקנה זו פועלת

במפורש לרעת ערי השרה והמקומות הקטנים, שהרי כולנו יודעים היכן

נמצאים המשרדים. ערי הפיתוח אינן יכולות לגבות את המס הזה.

פעם חל חוק לימוד תיכון חובה וחינם בערי הפיתוח, היום הוא

חל על כל מדינת ישראל,

אין היום שום תמריץ ייחודי ורציני לערי הפיתוח שיניע אנשים

הגרים ברעננה או בתל-אביב לעבור לערי הפיתוח- האם גם את ההנחות

האלה במס אתם רוצים לקחת? אני מסכים שהרשימה תיבדק מפעם לפעם,

אבל בעקרון ערי הפיתוח ראויות לתמריצים-

בעקרון אני בעד אישור הרשימה, למרות שאני מסכים למה שאמר

חבר הכנסת צבן שהחלשים אינם נהנים מהנחות אלה. יחד עס זה אני

בעד זה שלא תיקבע תקרה, כי לדעתי ארזת הבעיות המרכזיות של ערי הפיתוח

היא שהשכבה של העשירונים העליונים בורחת מהן, נוצר מצב שהחזקים

מבחינה כלכלית נוטשים את ערי הפיתוח ונשארים בהן רווקה החלשים, אלה

הנמצאים בתחתית הסולם הסוציואקונומי.

אם אנו רוצים שעורכי-דין, רואי חשבון, תעשיינים וכדומה, אלה

שמעניקים גוון דמוגרפי חזק לישוב, יעברו לערי הפיתוח או ימשיכו

לגור בהן, צריך לעודד אותם בין היתר על ידי הנחות במס,

לכן אינני מבין לצערי את הטיעון של חבר הכנסה בני שליטא. אתה רוצה

שרופא לא יגור במנחמיה? מדוע להגביל את ההנחה במס בתקרה?

אינני רוצה שטראוס בנהריה יקבל את ההנחה במס-

אני מסכים שטראוס ילך לגור בשלומי ויקבל הנחה במס. אנהנו רוצים

לעודד את השכבות החזקות שילכו לערי הפיתות, שיהוו כוח משיכה לעדי

הפיתוח ויחזקו אותן- לכן אני מציע לא להגביל את ההנחות בתקרה-



עי עלי

יחד עם זה אני חושב שהקריטריונים הקיימים אינם ברורים והם גס

אינם מקובלים עלי,

בישיבה הקודמת ביקשתי להוסיף מספר ישובים לרשימה, שאינני רואה

כל רצדקה לא לכלול אותם במסגרת הזו. מדוע לא תיכלל נצרת-עלית ברשימת

הישובים המקבלים הנחות במם הכנסה? כך נוצרים מצבים אבסורדים: תושב

נגרה עלית העובד במפעל בעירו איננו נהנה מהנחות במם ולעומתו תושב

טבריה העובד באותו מפעל בנצרת-עלית נהנה מההנחות אלה. עובד תושב נצרת-

עלית שעובד בטבריה איננו נהנה מההנחה במם ואילו עובד מטבריה העובד

בנצרת עלית נהנה מההנחה. נוצרו כאן מצבים שאין להם שום הגיון לע כלכלי

ולא דמוגרפי.

לכן צריו לבטל את ההסדרים האלה ולתת את התמריצים בדרך אחרת.

אגע בנקודה זו, אבל כרגע אנחנו דנים בנושא של הנחות במם הכנסה.

אדוני הממונה על הכנסות המדינה, בפעם הקודמת הבטחת לי ששני

ישובים הנמצאים באזור הזה העונים על כל הקריטריונים ייכללו ברשימה-

האם אמרתי שהם ייכללו ברשימה או שנבדוק את הכללתם בה?

הבטחת לבדוק אבל באותה הזדמנות גם אמרח שאתה חושב שהפניה היא

הגיונות וצודקת. אפשר לעיין בפרוטוקול של אותה ישיבה, אם כך, אני

מבקש לשמוע ממך הסבר מדוע נצרת-עלית איננה כלולה ברשימה.

אמרתי בתוזילת דברי שההערה של חבר הכנסת צבן היא במקומה, כי דווקה

השכבות החלשות אינן נהנות מההטבות האלה. יש לבדוק את מכלול ההנחות ואוו

הסיווג, אבל זו איננה סיבה שבאותה הזדמנות נגזול את כבשת הרש. אתם

צודקים בטיעונים שלכם, אבל אינני חושב שבהזדמנות שבה מבקשים להנהיג

רפורמה בסיווג, ובצדק, יש לבטל גס את המעט שאנחנו נותנים לערי הפיתוח.

הצעתי להקדיש את הכסף הזה לערי הפיתוח.

אני מציע לאשר את ההגעה ויחד עס זה להוסיף את הישובים שהזכרתי

לרשימה.

נכון שיש עיוותים במערכת, אבל זוהי המערכת שאנחנו חיים אתה,

זוהי הממשלה שלנו ואלה הס משרדי הממשלה. אני מסכים שיש אי סדר, אבל

כל עוד לא מביאים לנו הצעות אחרות שבאות לעשות סדר במערכת, אל נהרוס

את הקייס.

זו לא בעיה של הכנסה, כי המטרה העיקרית של התקנות היא לעודד

אנשים לחיות באזורים האלה. כחבר ועדת החוץ והבטחון ביקרתי בנהריה אחרי

שנפלו שם הקטיושות, וחשתי את האווירה שהיתה שם. שלא לדבר על קרית שמונה.

אנחנו מעונינים שתשב שם אוכלוסיה.

מה צריכים לחשוב תושבים באביבים ומרגליות כאשר הם שומעים על

ההקלות וההטבות הניתנות לתושבי שבי 1יון, שעבורם אין להן כל משמעות.

אני מסכים שיש כאן עיוותים, אבל כל עוד לא הביאו לנו ה1עה

אחרת, אין לנו ברירה אלא לשמור על הקיים,

תאשר הארכה לשלושה חדשים.

שלושה חדשים זוהי תקופה קצרה מדי. המערכה היא עמוסה ויקשה עליה

להיערך לשיטה אחרת תוך פרק זמן פה קצר. אני מסכים להארכה לשנה אחוז,

אינני רוצה לפגוע אפילו באחוז קטן של האנשים שנהנים מההנחות האלה במסי,

בתקנות מוצע לבטל את הישובים לקחיו בשטח שהוחזר למצרים. אחר כך

בא פירוט של הישובים שנהנו מההסבר מרס עשר שנים ומעלה. האם הביטול

חל גם על ישוביס אלה? (י' ברון 1 לא מבטלים להם את ההנחות).

(פ' גרופר; בינתייס מוסיפים ולא מבטלים)"

אני מציע הארבה לשלושה חדשים.

היו"ר אי י" שפירא;

אני מעמיד להצבעה את הצעת הממשלה להאריך את התקנות לשנה אחת

מול ההצעה של חבר הבנסת צבן להאריכן לשלושה חדשים-

הצבעה

בעד ההצעה להאריך את התקנות לשנה אחת - 7

בעד ההצעה להאריך את התקנות לשלושה חדשים - 2

הוחלט להאריך את התקנות לשנה אחת

אני רוצה שיהיה ברור מה הרחלט. הוחלט להוסיף את הישובים החדשים

ולאשר את הקיימים עד גמר שנת המס 1986. הוחלט לבטל את הישובים שאינם

קיימים עוד על מנת שלא ייכללו ברשימה.

מכל מה ששמעתי מחברי הוועדה ברור שהנושא הוא מעוות- העיוות נולד

ביום שבו לא הסתפקו בתקנות הקיימות שקבעו תקופות הסתגלות - 10 שנים

באזורים מסוימים ו-8 שנים באזוהים אחרים - שעם סיומן נגמרות גם ההטבות,

כסי שקיים לגבי מפעל מאושר. ביום שאמרו שצריך לתת לישובים הטבות

לשלוש שנים באופן חד פעמי, החל העיוות - והטבות באמצעות מכשיר המס

זהו עיוות חמור ביותר. הבה נזכור מה יקרה כאשר יסתיימו שלוש שנוח

ההטבות לישובי הצפון ולא יבקשו להאריך את חוקפן.

האחת - לתת הטבה ממס לתקופה מוגבלת

כמו בחוק לעידוד השקעות הון, הסבה שמתבטלת אוטומטית בחום התקופה, ללא

התחשבות מיוחדת בישוב זה או אוזר, ללא טיפול פרסונלי בישובים, כי אם

נתחיל בטיפול פרסונלי לא נגא מזה בגלל לחצים שיופעלו עלינו, אפילו

לחץ פוליטי, ואין ססק שגם זה יקרה, הדרך היא במסגרת רפורמה כוללת לעשות

מה שאנחנו עושים היום, ומי שגמר את תקופת ההטבות - גמר. הדרך השניה

היא להפנות את הכסף לישוב ולא לאזרחים, בהתחשב בעבודה שחלק נכבד

מן האוכלוסיה איננו נהנה מההטבה הזו"

אילו היינו מקבלים את ההצעה שהגיש שר האוצר הקודם הסכום היה

24 מיליון ש"ח, שהוא שקול כנגד ההיטל המוצע על הגימלאים.

נצטרך להביא אח הנושא לבחינה. אני כבר רוצה לומר לחברי ועדת

הכספים שאינני רואה שלוש אפשרויות אלא אחת משחי האפשרויות שציינתי:

מתן הנחות לישוב לתקופה מסוימת ומוגבלת, או הפניית הכסף לישוב עצמו

ולא לאזרחים. אס יש לחברי ועדת הכספים רעיונות אחרים, אשמח לשמוע

אותם" לי אין רעיונות אתרים- צריך לזכור שזוהי בעיה שלא נדע זויף

לפתור אותה. קודם יוצרים עיוותים מתוך רצון להיות טובים, ואתר כך

כאשר אתה בא להתמודד עם עיוותים אלה אינך מצליח לבטל אותם.

אני מודה לכם ונועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.30)