הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 299

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום רביעי, ז" בניסן התשמ"ו,???? שעה 13.30

חברי הוועדה; פ' גרופר - מ"מ היו"ר

יי ארצי

א' ויינשטיין

י' כהן

עי עלי

בי שליטא

מוזמנים; י' רבינוביץ - נציב מם הכנסה

ד' שטאוב - משרד האוצר

נ' רזיאל - " "

יי סרוסי - יי יי

י' גבאי - יי יי

מ' דר-זיו - " "

אי בלאי - הברת העובדים

היועץ המשפטי של הוועדה; א' דמביץ

מזכיר הוועדה; א' קרשנר

רשמה; מזל כהן

סדר-היום;

1. שנויים בתקציב לשנת 1986

2. תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון מס' 3)

3. תקנות מע"מ (קביעת סכום פחזור עסקאותיו של עוסק) (תיקון)

4. תקנות מס הכנסה (נכוי בעד ביטוח רפואת שיניים) (תיקון מסי 3)

5. תקנות מס הכנסה (ניכוי ממס לתרומה לעמותה "תנופה לצמיחה")

6. חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה (תיקון מס' 5)



1. שינויים בתקציב לשנת 1986

אני פותת את הישיבה. לפניכם פניה 76/01 של הממונה על התקציבים בדבר שימוש

ברזרבה להוצאות פיתוח לשנת 1980. אני מעמיד אותה להצבעה.

הצבעה

לאשר את הפניה הנ"ל.

2. תקנות מס שבת מקרקעין (מס רכישה) (תיקון מסי 3) התשמ"ו-1986

זה הארכה לעוד שנה. אין שינוי.

אני מעמיד תקנות אלה להצבעה.

הצבעה

לאשר אותן.

5. תקנות מס ערך מוסף (קכיעת סכום מחזור עסקאותיו

של עוסק) (תיקון), התשמ"ו-1986

יש מה להסביר בענין זה?

זה בעצם התאמת סכומים.

אני מעמיד תקנות אלה להצבעה.

הצבעה

הו1ולט: לאשר אותן.

4. תקנות מס הכנסה (ניכוי בער ביטוח רפואת שיניים) (תיקון מסי 3)

זה התאמת סכומים.

הוצאות ריפוי עדכנתם?

אנחנו עומדים לערכן אותן.

אני מעמיר להצבעה תקנות אלה.

הצבעה

לאשר אותן.

5. תקנות מס הכנסה (ניכוי ממס לתרומה לעמותה "תנופה לצמיחה")

אשרנו את זה בעבר.

הצעה לסרר. אני מבקש שלהבא כשמביאים ניירות, תהיה חתימה קול השר.

יש חתימה במקור.

אנחנו מבקשים שעובר שכיר על בסיס יומי שתורם 3 ימי עבודה בשנה, הסכום הזה

יוכר לו כהוצאה; ולגבי עובר על בסיס חורשי, 12% ממשכורתו החודשית.

כמה זה צריך לעלות לקופה.

תלוי כמה יתרמו.

ההערה היחידה שלי, אני לא יודע אס כאן המקום להעיר אותה, התרומה היא לא

תמיד במישרין לעמותה, לפעמים זה באמצעות הוועד.

כתבנו: "במישרין או בעקיפין".

אני מבקש לדעת, האם העובד באופן אישי תורם או הוועד מחייב את העובדים.

זה לא ענייננו אם הכריחו את העובד לתרום או שהוא תרם מרצונו.

מה פירוש ועד העובדים? מה אומרת התקנה? אני מניח שמפרסמים מודעה בלוח

המודעות או מישהו מדבר איתם ואז העובד חושב שהוא רוצה לנכות את הענין והמעביד

באמצעות ועד העובדים?

מבחינת גביה, הודיעו מספר מקומות עבודה שהם מבחינתם מעדיפים שהוועד ירכז את

התרומות אלה. העובד ישלם לוועד והוועד יעביר את התרומה. כל המסמכים הנוגעים בדבר

הועברו לשר האוצר. הכל קיבל אישור שר האוצר, כאשר בעמותה יושבות נציגויות מכל

המפלגות.

אני תומר בדבר הזה מטעם זה ששר האוצר שמסיים את תפקידו מגיש בקשה וזו בקשה

אחרונה. אני רוצה שהחברים ידעו על מה מצביעים. אנחנו לוקחים כסף, נותנים לו

ניכוי ממס ומעבירים אותו לעמותה שהיא תפעל למטרות טובות. אין לי ספק. אבל אנחנו

יוצרים תקדים וצריך לדעת שלהבא אם תבוא עמותה ותבקש ניכוי ממס לגבי תרומת כספי

העובדים, לא נוכל למנוע את זה.-

בתנאי ששר האוצר יקבע.

הבקשה צריכה לבוא משר האוצר. אבל נדע שנפתחה הדרך.

דבר אחד אני רוצה לומר בתוקף, התרומה צריכה להיות שמית. נאמר, מקום עבודה

שבו 8000 עובדים תורמים ו-2000 לא רוצה לתרום, לוועד העובדים יש כסף. הוא

יעביר את הכסף ויקבל ניכוי. יכול להיות כאן תרגיל. אני מוכן שהניכוי יהיה אישי,

כל אדם לעצמו, לא קולקטיב.

הניכוי הוא אישי.

המעסיק מדווח. הוא נמצא בקשר. האחריות היא של המעסיק בפני מס-הכנסה אם

כמובן ועד העובדים יגיש את הרשימות.

הכוונה שלכם כמרוצת השנה או חד פעמי?

האישור שניתן פה הוא לשלושה חרשים חד פעמי.

אחר-כר נבוא לבקש הארכה לשנה.

אני לא מבין את התקנה. מה זה: עובד שתרם סכומים במישרין או בעקיפין?

או שתרם את זה בעצמו, במישרין לעמותה; או מישהו עשה רשימות של אנשים, נניח

ועד העובדים העביר את הרשימה של התורמים לעמותה. נניח לא כל עובד חולו ותורם אלא

מישהו ריכז את זה והעביר את זה.

זאת-אומרת לוועד העובדים יש מעמד.

אין לו מעמד.

חיו מקרים אחרים שאילצו עובדים לתרום בספים. האם מיקמו וידא באן שעובד

יתרום מרצונו החופשי, בחתימת ידו ולא יאלצו אותו?

דבר שני, גם אני חושב שהמשפט: במישרין או בעקיפין, מיותר.

אני חבר בעמותה הזאת. בעמותה הזאת משתתפים בל הגורמים ההסתדרותי ים. אני

רוצה להסביר את הפרוצרורה. הפרוצדורה היא שמגישים לבל אחד טופס. הסופס חייב

להיות אישי. יבול להיות שבמקום שהוא ימסור אח הטופס באופן אישי הוא ימסור אותו

בקבוצה. במפעלים גדולים רוצים לעשות את זה בצורה מרובזת. אבל העובד צריר לחתום

על הטופס.



דבר שני, יש כבר שני פרוייקטים. פרוייקט אחד הוא צינורי ופרוייקט שני הוא

פרטי. אם מפעל, שהוא לא הסתדרותי אלא פרטי, יכול ליצור 100 מקומות עבודה

נוספים, רצו שתהיה איזושהי סימטריה. אני חושב שאם יש תנופה כזאח של התנרבות,

צריך לעזור.

אני חושב שהקרן היא חיובית. יש חשיבות גדולה בזה שאדם תורם מרצונו הטוב

למפעל כדי לפתח מקומות עבודה בעתיד. הרעיון הוא טוב. מי שרוצה, מוסדות או פרטי,

יתרום ישירות. אשרנו את זה בעבר. יש בעיה שצריך לתת עליה את הדעת. אדם ממלא טופס

וזה מחייב אותו. זה שכותבים דבר כוללני, זה מחליש את הענין. המלה "בעקיפין"

בותנת פתח להרבה דברים. יכול להיות שיהיו מגזרים שיעשו בזה שימוש לרעה. לכן צריך

למחוק רק את המלה "בעקיפין".

באופן כללי אני בעד מתן הנחות במס עבור תרומות מכל סוג שהוא. אבל מפריע לי

שכל פעם בא האוצר עם פטנט חדש, עם בקשה כזאת או אחרת וכל פעם עם הסדר שונה.

הצעתי הצעת חוק לפיה ינתן פטור מלא מתרומות. למשל אם בא אדם ותורם לבנית בית

כנסת או בריכת שחיה, היום כל הבניות האלה נעשות ברשות המקומית מכספי ציבור,

שיקבל פטור ממס הכנסה. לא רצו לעשות את זה. אני חושב שצריך לחשוב גם ככוון הרחב

של הנושא.

לי הסבירו אנשים מהנהלת העמותה שיש מקדים בהם בחברות גדולות כמו התעשיה

האווירית, ההנהלה באה בדברים עם ועד העובדים ומסבירה שהדרך הנכונה לביצוע היא

באמצעות הוועד ולא כל עובד יירשם באופן ישיר. כל עובד בנפרד תורם את התרומה סלו

אבל התרומה לא מועברת באופן ישיר אלא דרך הוועד. זו צורת העבודה עליה החליטה

ההנהלה. כך גם סוכם עם מר ברון. אני יודע שזה קיבל אישור של השר מודעי. אין חשש

שמישהו יעלים כספים, כי אם הוועד רוצה לתרום בכוחו, הוא יכול לעשות זאת מהכח

שניתן לו.

אפשר להעמיד את זה על ענין עקרוני של נציבות מס-הכנסה. כאן השאלה היא לא

איך תרמת אלא אם תרמת, האם נ$יבות המס זקוקה להוכחה יותר טובה מאשר יש בידי כל

אדם להוכיח. השאלה היא האם הבעיה כל כך חיונית לנציבות המס והיא דורשת את זה?

הניכוי ניתן לעובד על בסיס אישי. הוא לא ניתן כאופן גלובלי. המעביד צריך

לומר: א' ב' ג' תרמו; די לא תרם. במישרין או בעקיפין, זה לא ענייננו. היתה דרישה

לעשות גביה מרוכזת. זה לא עניינו של מס הכנסה אם מחייבים את העובד או לא

מחייבים. עלתה הנקודה האם יש הבטחה שלא יכריחו עונדים לתרום אלא זה יהיה

וולונטרי. זה לא ענין של מס הכנסה. עוכר שתרם, אם כפו עליו או לא כפו עליו, זה

לא ענייננו.

אני מציע למחוק את המלים: ייבמישרין או בעקיפין".

אני מצטרף לרעיון הזה. מחובתנו כאן לדאוג לכל הפרוצדורה. מצד שני,

אנחנו כאנשי צינור רגישים לנושא. אני מעמיד את ההצעה הזאת להצבעה.

הצבעה

לאשר תקנות מס הכנסה (ניכוי ממס לתרומה לעמותה "תנופה לצמיחה), התשמ"ו-1986.

"במישרין או בעקיפין" תימחקנה.

יש כוונה להעביר בקריאה ראשונה תיקון לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה

שאומר שאפשר עוד חודש אחד להחזיר את המענק של הביטוח הלאומי לאלה שמרוויחים פחות

מסכום מסוים.

גס שכירים וגם עצמאיים?

לעובדים וקיצבאים בלבד.

מבקשים מהוועדה להתכנס כדי להכין את החוק לקריאה שניה.

אני לא רוצה להכביד בערב החג. אם הממשלה מביאה דבר כזה שהוא רק לגבי

שכירים, אני רוצה לעכב את זה וללמוד את זה.

מה היתה ההצעה?

להתכנס אחרי הקריאה הראשונה.

אם ירצו לכנס אותנו אחרי ההצבעה, תדעו לכם שתהיה ישיבה. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה הופסקה בשעה 13.50).



(הישיבה חודשה בשעה 14.30)

אני מחדש את הישיבה. הנושא שעל סדר היום הוא: חוק הסדרים לשעת חירום כמשק

המדינה (תיקון מס' 5), התשמ"ו-1986.

יש הסתייגות לחבר הכנסת יאיר צכן.

איך אפשר להגיש הסתייגות לפני שהחוק מאושר כקריאה ראשונה?

הוא כיקש מהמזכיר הסתייגות לענין אחד, כמקום אפריל יהיה ספטמבר.

הוא הגיש לך הסתייגות?

לא.

הוא הגיש לי.

כסדר, יש הסתייגות כמליאה.

אני מעמיד את הרווק להצכעה.

ה צ כ ע ה

להעביר את חוק הסדרים לשעת חירום כמשק המדינה (תיקון מס' 5),

התשמ"ו-1986 לקריאה שניה ושלישית.

הישיבה ננעלה בשעה 14.55