מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול הסי 290

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שני, י"ג באדר כי תשמ"ו (24.3,86 ) שעה 10.30

חברי הו ועדה ; א. שפירא - יו"ר

א. אבו-חצירא

ז. אמיר

נ. ארד

י. ארידור

י. ארצי

מ. בר-און

ג. גדות

פ. גרופר

ד. דג ינ ו

א. ורדיגר

י. כהן

י. מצא

ע. סולודר

ע. עלי

ת, דמון

א. של ו ם

ש. שלמה

ג. שפר

ד. תיכון

שר החינוך והתרבות י. נבון

א. שמואלי - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

א. הרשקוביץ - מנהל אגף תכנון ותקצוב, משרד החינוך

מ. כרמון - סמנכ"ל אגף תכנון ותקצוב , משרד החינוך

א. אביאלי - מנהלת מחלקה, משרד התינוך והתרבות

מ, טויל - מנהל מחלקה, משרד החינוך והתרבות

ש. שניאור - מנהל מחלקת הפיתוח, משרד החינוך והתרבות

י. כהן - דובר המשרד

ט. אלדר - עוזר השר

ע. וולנסקי - עוזר מנכ"ל, משרד החינוך והתרבות

מ. ברקת - מנהל המכס

א. קפלן - משרד האוצר

מזכיר הוועדה; א. קרשנר

א. דמביץ

יועצת כלכלית; ס. אלחנני

רשמה; מ. טרלו

תרומות למוסדות ציבור

2. הצעות לסדר היום

3. תקציב משרד החינוך והתרבות לשנת הכספים 1986

4. תקנות אזור סתר תפסי באילה (פטורים והנחות ממסים)

(תיקון מס' 2)

5. קביעת מוסדות לענין סעיף 46 לפקודז מס הכנסה



היו"ר י. כהן ;

אני פותח את הישיבה.

תרומות למוסדות ציבור

ש. אמיר;

לפני שנתיים אישרה הועדה לאגודה להכרה ביהדות מרוקו

בדימונה לקבל תרומות למוסדותיה. לגערי לא נוצלו כל השנתיים, בעיקר בגלל

תשובות השרים שנוגעים לדבר שביקשו בגלל המצב הכספי הקשה לדחות את הבקשות

האלה, לתקופה כשירוות. אני מקווה שירווח למדינה והכספים יתחילו לזרום.

אני מבקש שיאריכו את האישור.

ה ו ח ל מ

להמליץ על הארכת הקביעה בענין בית יהרות מרוקו וצפון אפריקה.

הצעת לסדר - חה"כ ח. רמון

ח. רמון;

אני רואה בחומרה שחבר כנסת מועדת הכספים מנהל ויכוח

על נושא שאפשר לתמוך בו או להתנגד לו - על הבורסה, בלב לבם של ספקולנטים,

ומסית נגד חבר-כנסת אחר, נגד ראש הממשלה - אני לא הממונה על הענין.

אני מבקש לקיים על זה בירור בועדה. אני יכול לעשות אותו דבר. כל החלטה

פוגעת באיזה ציבור.אני מבין את הדעה של אלה שמתנגדים לבורסה, אבל אני יכול

להציג את זה בצורה מבזה. אני מבקש שעל זה יתקיים דיון.

התחיל להתקיים דיון עם שר האוצר במשך רבע שעה. שר

האוצר הצביע בעד ההצעה בממשלה לפני שלוש שנים, לפני שלוש שנים הוא הצביע

בעד מם על פת"ם , לפני שנתיים הכריז על הפיתות כאשר התחילה התכנית הכלכלית

וגרם למפולת בבורסה. אני מציע לשר האוצר לקיים ויכוח עניני מהותי , שלא

יאמץ את השפה שלאחרונה אנהנו עדים לה בכל מיני פורומים מפלגתיים ולא-מפלגתיים.

אני מבקש לקיים בירור עם דן והעמדות יוצגו ע"י המשתתפים. אני לא מקבל את

הנוהל ששר האוצר בא והולך והענין יורד מסדר היום,

תקציב משרד החינוך והתרבות לשנת 1986

היו"ר א. שפירא;

אני רוצה לברך את סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות,

את המנכ"ל ואת הצוות הבכיר של המזרד. המשדד הוא אתד המשרדים שהיינו צריכים

לתת לו 4 ימים לדיון , ואני מצטער שלקחנו את המשרד כאשר המליאה יושבת

וכאשר ראש הממשלה הזמין אותנו לדיון בשעה 11. לכן אני מציע, אם אפשר,

לקיים את הישיבה על נושא זה ביום חמישי.



י . נבון;

הקיצוצים שהממשלה החליטה עליהם בשנה זו לגבי משרד

החינוך, הם חלק קסן מתוך תקציב הפעולות, מיליון ותצי דולר . הסכום

המירבי הוא גבייה. בחלקו, זו אותה אגרת חינוך שמדובר בה הרבה, שאמורה

להכניס 27 מיליון דולר. יש התנגדות לכך בחוגים שונים. אני הכינותי ארז

הצעת החוק , היא בועדת השרים לחקיקה. מדובר מגן הילדים עד כיתות י"ב,

כאשר מגזרים שונים פטורים ממנה, בגון ערי פיתוח, מושבי עולים , משפחות

במצוקה, משפחות עם מספר ילדים מסוים , יש להם הנחוח. כמו-כן נכי צה"ל,

נזקקי סעד,למשפחות שכולות. הנושא הזה יוכרע בשיחות, אס חוסל אגרה או

יימצא מימון אחר.

דובר על עוד 24 מיליון דולר שיבואו כתוצאה ממו"מ עם

המורים. הממשלה עומדת לבקש מהמורים לוותר על חלק מהתוספות המגיעות להם

על פי דין. החלק הזה שאותו אמורה הממשלה לבקש, זה 24 מיליון דולר.

מ. בר-און;

זה מגיע להם לפי החלטות קודמות?

י. נבון;

כן, דו"ח עציוני. תוספות שהיו צריכים לקבל ונדחו בגלל

מצב החירום. ראש הממשלה, שר האוצר ואני צריכים להזמין אוחם לשיחה ולבקש

מהם שיסכימו לדחות את זה. הודעתי בממשלה שאס המורים לא יסכימו לוותר על

הסכום הזה, אני לא כתובת לקיצוץ כזה של 24 מיליון דולר. משרד האוצר ניסח

את זה בשעות,זה (''60,00 שעות. אני לא אקבל את זה אלא בתנאי שהמורים יסכימו.

אם לא, לא יוכלו לבוא אל משרד החינוך בתביעה.

בשנה שעברה הורדנו 79,000 שעות, חלק משוס שהיינו

חייבים משנה קודמת , וחלק זה קיצוץ על גבי קיצוץ. מה התוצאה?

א) פיסודים של 3870 מורים. באוצר לא האמינו, והבאנו את השמות של המפוטרים.

ב) התלמידים לומדים פחות. אני חושש שנקבל דור של "עמי-ארצות" שלומדים

פחות שעות. השנה גס לגננות הורדנו חצי שעה, והורדנו 6% משכרן. יש

מקצועות שנמחקו בכמה בתי-ספר.

המשק במצב קשה והיינו צריכים להשתתף בזה.

אני ביקשתי מהמורים לוותר או לדחות את קבלת התוספות

שמגיעות להם. אס לא, לא אקבל שהאוצר יוריד את זה מהשעות , לפי הפרשנויות

הטונות. לבן לא מרובר בשעות. הממשלה לא החליטה על קיצוץ שעות, היא החליטה

על סכום כסף, וזה היה מותנה בהסכס עכ המורים. אם אין הסכם עם המורים,

הקיצוץ יפחת ב-24 מיליון דולר.

איך תכננתם לבנות את הפטורים של אגרת החינוך?



מ. בר-און ;

אני רוצה לשמוע יותר פרסים על הפטורים ולקבל מסמך בכתב .

הייתי רוצה לשמוע את דעת השר על האגרה, אם הוא תומך בזה.

היכן רואה השר את הסייגים החמורים העיקריים בטיפול

המשרד שלו כתוצאה מהקיצוצים. לפי רעתי האוצר הגיש בגינכם תקציב לא

מאוזן. אני מניח שזה לא ייגמר בכך ששום רבר לא יקוצץ. איפה אתה רואה

את עיקר הסייגים?

י. ארצי ;

כיצד פגעו הקיצוצים בחינוך הלא-פורמלי? באיזה מערכות

ובאיזו מירה יש השלמה במקום הפגיעות שישנן במערכת של הרשויות המקומיות

בנושא תנועות הנוער, קיבלנו סקירה על המשבר שבו מצויות תנועות הנוער

והשר עשה מאמצים גדולים והזרים סכום די מכובד על מנת למנוע התמוססות,

אבל יש לי הרושם שהפער בין הסכום הזה לבין הצרכים הוא עדיין גדול.

אני לא צריך להסביר כמה חשובה תנועת הנוער ועל אחת כמה וכמה היום. מה

יכולים להיות הפתרונות כדי להציל את תנועות הנוער בפני התמוססות?

בקשר לתקציבי המחקר. מצטטים אחד מראשי הפקולטות

באוניברסיסת ירושלים, שהכל תלוי ברצון הטוב של התורמים. האם התורמים

יכולים למלא את החסר, ואם לא, מגיעים למצב של בריחת מוחות. הייתי מבקש

מהשר להתייחס לבעיה הזאת.

ז. אמיר;

היות ואגרת חינוך עלולה לפגוע בחוק חינוך חובה, הייתי

מציע שנודיע שאיננו מאשרים את זה ושהממשלה תמצא מקור תקציבי אחר.

בענין הקיצוץ של 60,000 שעות הוראה, במה זה יפגע?

גם פה, אם זה יפגע בחינוך ובשכבות מסוימות, צריך להחזיר את זה לממשלה

ולא לאשר, ועל הממשלה תמצוא מקור תקציבי אחר.

מה המצב בשטח החינוך הטכנולוגי והמקצועי בבתי הספר

המקיפים, בעיקר שהם לא מצויירים במיטב הכלים החדשים?

"אמנות לעם" , לא רק שאני מקווה שזה לא נחלש, אלא אני

תושב שבנושא זה צריך להיות חיזוק כי זה הדבר היחידי שמגיע למקומות

מרוחקים.

ע. סולודר;

החינוך במגזר הערבי. הבוקר נשמעו מספרי די מדאיגים על

נשירה. 40% של הילרים במגזר הערבי לא מקיימים חוק חינוך חובה.

א.שמואלי;

לא כל כותרת בעתון היא תוצאה של מחקר.

אותי מדאיגה, בין השאר, רמתם של המורים, תכניות

הלימודים ומבני החינוך. אני מסתובכת אחת לחודש בכפרים. מה שאנ י רואה

במבני חינוך, זה לא יאומן - הפיזור בבתי מגורים, 30 - 40 ילדים בחדרים

בלי תלונות, בלי רצפה. מה ניתן לעשות? האם במסגרת ההפשרה של 500 כיתות

הוקצב למגזר הערבי?

אני יודעת שמשלחות של תנועות הנוער ביקרו אצל שר החינוך

יש לפני גס מספרים על הגידול בתנועות הנוער והשחיקה בתקציבים. בדקתי,

בעזרת היועצת הכלכלית שלנו, הסתבר שהשנה בוצע רק מחצית התקציב שלהם.

המספרים בידי ואני מוכנה להגיש אותם אם אתבקש.

נ. ארד;

כאשר מקיימים דיון על משרד, שומעים סקירה. שמענו דק

על נושא אחד שהוא דחוף מאד. אני מבקשת שתהיה עוד ישיבה לדיון על

תקציב משרד החינוך.

בעתונות בתקופה האחרונה הופיעה לא פעם דאגה גדולה

של מרצים באוניברסיטאות ואנשי חינוך לגבי הוראת המתמטיקה . אחד האתגרים

הגדולים של משרד החינוך היה לא רק הנושא הטכנולוגי אלא הנסיון להקיף את

כל המערכת בנושא של מחשבים ובעיות תקציביות מנעו את זה. מה קורה בנושא

הזה של לימוד המקצועות הטכנולוגיים ובנושא המחשב. על פי מיטב ידיעתי

לבתי ספר אין גישה למכשור חדיש .

בנושא חינוך מבוגרים. מה משמעות הקיצוצים בשנה הקודמת?

אני נפגשת עם קבוצות -על אנשים לא מבוגרים מאד, שעדיין עובדים, חסדה

להם השכלת יסוד והם רוצים ללמוד. אני חושבת שיש לנו פוטנציאל אדיר

כולל אנשים שמועסקים בשירות המדינה. בזמנו היו תכניות לגביהם ואי אפשר

היה ליישם אותן. מה קורה בנושא של חינוך מבוגרים?

סיפוק שירותי החינוך ע"י הרשויות המקומיות. מה קורה

בשטח זה בהשוואה לסנה שעברה? אני שומעת מראשי רשויות מקומיות באופן

חד-משמעי, שאחד הדברים שהם לא מתכוונים לתת זה השירותים הללו, אם לא

יקיימו אתם הסכמים כפי שדורש משרד החינוך. מה קורה במערכת היחסים

של מרכז השלטון המקומי ומשרד החינוך?

היו תלונוח של משרד העבודה והרווחה שמקיים מערכח של

פנימיות, שכספי הביטוח הלאומי לא מגיעים למוסדות. מצד שני יש מוסדות

שהמשרד צריך לפקח עליהם, למשל המפעל להכשרת ילדי ישראל.

לגבי סמינרים. מה קורה בנושא הכשרת מורים. האם אנחנו

זקוקים לכל כך הרבה מורים נוספים כפי שקיים הלחץ על הסמינרים? מה

נגמר ביחס לקיצוץ? מה עמדת משרד החינוך?

לפני שנה אמרתם שפוטרו 3870 מורים, זה פגע בשכבות

שבערי הפיתות ובישובים קטנים וגם בחינוך המקצועי. היו פניות של מספר

שעות שקוצצו וזה פוגע ברמת הלימודים ובגני הילדים. זו תהיה פגיעה חמורה

בעתיד. האם יש פגיעה ברמת החינוך כתוצאה מהקיצוצים?

אני יודע שיש וזקן לגבי מספר ביתות. מה שטוב לערים

גדולות לא ניתן לקיים בישובים קטנים. בישובים קטנים מספר הילדים מועט והעומס

המוטל עליהם נוראי. אי אפשר לחבר כיתות ושהילרים ילמדו ברחוב אחר. על

הרשויות המקומיות אז לשלם את הפרש המשכורת והם לא יכולים לשאת בנטל. הישובים

מרותקים אחר מהשני ולא יוכלו להעביר ילדים ממקום למקום. צריך להיות שינוי

בקריטריונים.

לא פעם היה דין ודברים עם שר האוצר לגבי סעיפים

מסוימים של התקציב. אנחנו חושבים שצריך להטיל מם בנושאים אחרים ולאו

דוקא בענין זה. הוא טוען שהרעיון בא ממשרד החינוך. אני שואל אם זה נכון.

אני מאמין שבועדה יש רוב שלא יתן יד לזה. בנושא הקיצוץ הנוסף של 24 מיליון

דולר, אם המורים לא יסכימו, האס אתם תסכימו להקטנת השעות? אני חושב שזה

בלתי נסבל.

פ . גרופר;

במצוקה של מדינת ישראל, אני סומך על שר החינוך שיעשה

הכל בתקציב שלו כדי שיהיה חינוך בישראל. אנחנו זוכרים את החינוך שהיה לפני

קום המדינה, בלי תקציבים גדולים, בחדר אחד, היו שתי כיתות, ולפדו. היום

היו מסקלים אותנו באבנים...

יש בעיה שמטרידה חלק גדול מחברי הועדה, וזה תקציב

הטלוויזיה. ועדת הכספים לא אישרה את התקציב וזה היה במטרה מסוימת לעשות

סדר במבנה ציבורי מסוים. סוגרים לחודש-חודשיים ועושים סדר . חשבנו שלא

יקרה דבר אם הטלוויזיה תיסגר לכמה חודשים. חיינו בלי טלוויזיה . בזמן

האחדון היו שיבושים . מדוע לא נתת ידך , לאחר שלא אישרנו את התקציב,

לסגירה? הם לא פועלים כחוק, אפשר היה להפסיק את זה ולבנות את זה מהדש.

אני מצטרף לחה"כ גרופר בענין הטלוויזיה.

אולי השר יכול לפרס בענין זרם החינוך החדש ההולך

ומתרחב - זרם החינוך סל ערכי תנועת העבודה. איפה זה מתקיים פרט לירושלים?

לא הייתי רוצה לפתח בענין זה ויכוח פוליטי. אני יודע מה התקציב שאושר

אתמול בעירית ירושליס והם מקציבים סכומיס די נכבדים לנושא זה. האם המשרד

מעורר את זה או שהוא משאיר את זה לכל עיר ? מה הפיקוח של המשרד ?

אני חושב שזה פוגם ופוגע. הייתי רוצה לשמוע מהשר על הנושא.

מה קורה עם הוראת המדעים? קראנו בעתונות שמצב הוראת

המתמטיקה הוא בין הגרועים בעולם. מה כבי השר חושב לעשות בענין זה?

אם זה לא נכון, תגיד כך.

אנחנו שומעים בכל פעם מרצים מהטכניון ומהאוניברסיטאות

שהתלמידים באים ברמה נמוכה. אני חושב שיש בסיס מסוים לכל הדאגה ביחס

להוראת המרעים בחינוך היסוי והעל-יסודי. אני מבקש לרעת מה בדעתכם לעשות

בענין זה. אני פטור מלספר מה המשמעות של הדבר.

שאלה שניה מתייחסת לנושא של מהתרות בארצות המזרח. אנחנו

קוראים את הספר של שלמה הלל "רוח קדים". הנושא הזה לא בא לביטוי מספיק

בבתי הספר. האם לא הגיעה העת להרחיב את הנושא ולתת לו ביטוי בתכנית

הלימודים? אני רואה את הנושא הזה בחומרה. תכנית הלימודים מתייחסת

לכלל עם ישראל. יש תכנית למורשת עדות, הייתי רוצה לדאות את זה. מספרים

על ציונות ומחתרות בפולין ובמקומות אחרים, ואני רוצה שיספרו גס על

מחתרות אחרות ועל פעולות של ציונים בארצות אחרות.

אתה מתבסס על הספרים של עכשיו ?

ע. עלי;

עד כמה שאני מכיר, אולי בשנים האחרונות חל איזה שינוי.

אני מצוי בזה עד לפני 5-4 שנים? אם חלה התפתחות, אני אשמח לשמוע,

הנושא הבא זה תקציבי פיתוח. האם התקציבים המוצאים כאן

עונים על הצרכים המרובים בנושא הפיתוח? האם זה לא מבשר על משמרת שניה

ובעיות קשות של קיום במבני חינוך?

יש כפילויות מיותרות בין המשרדים. יש אגפים מיותרים במשדדי

הממשלה. אני לוקח כדוגמא את החינוך המקצועי. אני לא חושב שמדינת ישראל

שמונה 4 מיליון תושבים צריכה אגף לחינוך מקצועי בכל משרד. לדעתי זה צריך

להיות במשדד החינוך. מה עושים בענין זה?

החינוך הטכנולוגי יש לו משמעות עצומה על המשק, על התחום

היצרני, על עצמאות כלכלית. התחום הזה לא זוכה מספיק לטיפוח. היתה

התקדמות אבל היא לא מספקת. דוקא בערים המרוחקות שם החינוך הטכנולוגי

פחות טוב מאשר במרכז הארץ. האם בדעתכם לעשות מ7הו בפיתוח החינוך הטכנולוגי

על כל הרבדים במסגדות המכללות השונות. עפולה הוא המקום הכי צפוני שבו

אפשר ללמוד את זה, ואין אפשרות ללמוד טבנאות שם.



א. אבו-חצירא;

אני מתנגד לאגרת חינוך. אני מעריך שרוב החברים יתנגדו לזה.

שמעתי שמשרד החינוך מביא הצעה אלטרנטיבית , אני מקווה שההצעה תיפול היום.

השר י. נבון;

אנחנו לא נביא הצעה אלטרנטיבית. האוצר הציע שכר לימוד

מודרג.

אני רוצה לבקש משר החינוך לא להסכים לכך, כמי שמתמצא בנושא

זר:, כאשר היה קיים שכר לימוד מדורג . השכר יהיה יותר גבוה על כל תלמיד

מאשר אגרת החינוך. הוא יקיף את רוב ילדי ישראל. בזמנו היו פטורים אלה

שקיבלו תמיכת סעד והאחרים נכנסו לקטגוריה של מדרגה ראשונה. הרוב של

ההורים היו בקטגוריות של 80%. אני מקווה שלא השר ולא הועדה יפלו בפח

כאשר תבוא הצעה כזאת כאלטרנטיבה.

תרבות תורנית. מופיע סכום של 6793 שקל ובשנה שעברה היה

9392 שקל. זה הסעיף היחידי שאני מוצא בו ירידה.

ערבון הדתות ירד. שר החינוך במדינת ישראל הוא שר חינוך

של כולם, כולל כל הזרמים. נתקלתי במודעה בעתונים שחתומה ע"י רבנים

חשובים במדינת ישראל, שאמרה להורים לא לשלוח את ילדיהם לזרם הממלכתי-דתי

של משרד החינוך כי אסור לשלוח ילדים לבתי ספר מעורבים. בזרם הדתי יש

הפרדה. מודעה כזאת פירושה או שישלחו ילדים לזרם החרדי או לממלכתי.

לא היתה תגובה למרות שצפיתי לה מאגף החינוך הדתי. הייתי מצפה לתגובה

של השר. אני חושב ששר החינוך היה צריך לומר באופן חד-משמעי את העמדה

של המדינה ולהגן על הזרם הממלכתי-דתי שיש לו אגף במשרד אבל אין מי

שמסוגל להגן עליו בימים כאלה.

ש. דנינו;

מה קורה בענין הייחודיים? אנחנו רואים את "כבשת הרש".

אני רוצה לדעת כמה כספים מיועדים לענין הייחודיים הכלליים שלא קשורים

עם מוסדות דת על מנת לראות מה הפרופורציה .

השר י. נבון;

לענין אגרות החינוך, עלי להבהיר. אם לא הייתה אגרת חינוך

הייתי יותר שמח. מה שהוצע בממשלה זה קיצוץ סכום מסוים וההצעה המקורית

היתה שהסכום של 24 מיליון דולר ועוד 3 מיליון דולר ייגבו ע"י כך שהכיתות

העליונות בבית הספר העל-יסודי ישלמו את הסכום הזה: לפי גירסה אחת -

כיתות י"א - י"ב, ולפי גירסה אחרת 4 כיתות. אני התנגדתי בשנה שעברה

עלולה להיות נשירה גדולה ואינני מוכן לנשירה אפילו של

תלמיד אתר. יגידו לי שיש בטחונות ומי שלא יכול לשלם - לא ישלם. לא כך

פועלת מערכת . בשנה שעברה היו כאלה שלא נרשמו, ולכן ביטלתי את הקיצוץ

בקציני ביקור סדיר. מאז שיש תינוך חינם גדלה המערכת ב-12,000 - 13,000

תלמידים. מעמיסים סכום כזה על קבוצה קטנה של אנשים. אם נגזר הדבר, אני

מעריף שהעומס יחולק על פני כלל האוכלוסיה של התלמידים, לא שזה אהוב עלי

ולא שזה פשוט, מי יגבה את הכסף? השלטון המקומי'' אני לא בטווז שישתתפו בזה.

המורים לא ישתתפו בזה.

א) שתהיה נשירה; ב) שהעומס

יהיה על 2 או 4 כיתות.

לפי הנוסח של היום, העומס יתפזר ויהיה 60 - 70 דולר במקום

900 או 800.

אומרים לי אנשים שהתנסו בדבר, שצריך יהיה להקים מנגנון.

בזמנו היו תכניות חסכון בבנקים לחינוך תיכון, הן בוטלו. אנשים צריכים

לגייס נספים , להקים מנגנון מיוחד עם פיקות ומשטרה.

מנימוקים אלה התנגדתי שיהיה שכר לימוד מדורג. הרעיון נשמע יפה, צודק,

סוציאלי, אבל למעשה זה מה שיקרה - נשירה גדולה, עומס גדול על מסמר קטן

של אנשים, הקמת מנגני? לפיקוח. תחת זה אנחנו מציעים אגרת חינוך שתוטל

על כל המערכת.

הפרטיס הובאו לועדת השרים לעניני חקיקה והם נתונים לשינויים

רצינו לפטור מגזרים מהאגדה. האגרה תהיה 60 דולר למשפחה

שיש לה ילד אחד, ומשפחה בת שני ילדים עד 4 ילדים תשלם שתי אגרות, ולמי

שיש 5ילדים, ישלם אגרה אחת. למי שיש 6 ילדים ויותר, פטור. פטורות גם

משפחות המקבלות קיצבאות יתומים, נכי צה"ל , משפחות שכולות, ערי פיתוח,

מושבי עולים, משפחות שעלו לארץ- לאחר 1.4.84 . אלה מגזרים שיהיו פטורים.

ש. דנינו;

זוג צעיר שהכנסתו מעל לסכום שמבטיח דמי הכנסה, אבל אם

תוריד את המשכנתא שלו, הוא יגיע לסכום שמגיע לו פטור. מדובר ב-75ו אלף

משפחות שתהיינה פטורות מאגרה.

מ. בר-און;

למה יש פטור סוחף לערי פיתוח? יכול להיות שיש שם איש עשיר.

השר י. נבון;

הבעיה הזאת עולה בממשלה כל תודש. ערי הפיתוח מאוגדות יחד

כמו יו"ש. יש הכללה של ערי פיתוח אלא אם אחת ההצעות שעומדות לדיון בנושא

תתקבל. כרגע הקריטריון הוא כזה. יש הרבה הטבות לפי הקריטריון הזה. אני

לא מקבל עלי להיות זה שיקבע עכשיו סיווג הדש לערי פיתוח.



בין האפשרות שאגרת חינוך תוטל על שתי כיתות או 4 כיתות,

ry כל ההסתייגויות, אני מעדיף שזה יתפרש על כל המערכת.

לקחנו בחשבון אפשרות ש-15% של ההורים לא יוכלו לשלם.

מה קרה למערכה החינוך כתוצאה מהקיצוצים הקודמים -

היה קיצוץ בשעות כתוצאה כחריגה משנים קודמות. בשנת 84

המשרד קיצץ 30,000 שעות במקופ 000,()5 ונוצרה חריגה. בסך הבל קוצצו

79,000 שעות : פוטרו מורים ולומדים פחות. מספר היורים שפוטרו הוא

3870. זה תשפיע על כל רמות החינוך. סגדנו 400 כיתות. בגני הילדים היה

קיצוץ של שעתיים בשבוע, גומרים את הלימודים ב-2.30 1. יש מקצועות שנעלמו

מתכנית הלימודים כמו ספורט, כלכלת בית, יש מקצועות שבמקום ללמדם 3 שעות,

מלמדים שעתיים ובמקום 4 שעות - 3 שעות. היתה ירידה ברמה. בחינוך המיוחד

קיצצנו 25%. קיצצנו בסייעות.

היות והיתה חריגה בשנה קודמת, היתה הפחתה של 490 משרות.

יש בעיות קשות עם החינוך המיוחד. קיצצנו במשאבים, הפסקנו דברים מיוחדים.

הוחלט על קיצוץ של 27%, מזה בוצעו 4%, נשארו 23% שזה

8 מיליון דולר. לזה היה הסכם בין המערך והליכוד שלפיו את הפער סותמים

באמצעות שירות עצמי. זה לא התבצע. השלטון המקומי מתנגד, הורים ומורים

התנגדו. יש ילדים קטנים שלא יכולים לעשות שירות עצמי. הגענו להסכם

עם השלטון המקומי שיגדילו את האחוז של השירות העצמי, 10% ביסודי ו-25%

בעל-יסודי. זה עלה ב-35% בעל-יסורי. כתוצאה מזה פוטרו 1400 שרתים שזה

סוג האוכלוסיה שאנחנו מפטרים

היה קיצוץ בהסעות תלמידים, קרוב ל-4 מיליון דולר.

קיצצנו בהשתלמויות מורים, והרמה יורדת.

פנימיות. הקטנו את ההשתתפות שלנו בהחזקת הפנימיות. ילדים

240, כוח אדם במשרד 274 משרות. אתמול קוצצו עוד 50 משדות. הבעיה של

כוח אדם היא בעיה קשה ביותר. יעול - כן, פריון - כן. קיצוץ מיותר - כן.

המערכת גדולה עם 1,300,000 תלמידים, ומטפל מנגנון שכורע תתת הנטל ופעולות

לא נעשות . יש טלפונים ומכתבים שלא נענים. מי שסובל זה הציבור.

אתמול הסכמנו לפשרה , במקום 100 משדות יהיו 50, ואנחנו

נרגיש בזה.

בשנת 84 בוצע קיצוץ של 5% על פעולות המשרד שאינן הוראה.

שאלו אודות החינוך הלא-פורמלי. היתה הצעה לבטל את האגף

לנוער ואני התנגדתי.

שאלו על חינוך מדעי טכנולוגי. כאשר מקצצים בכל התחומים,

אי אפשר לוותר על מתן סדרי קדימויות. לאחר הקיצוץ הכללי לקחנו משהו

בכל יתידה. הרשם דגש על החינוך המדעי טכנולוגי. צריך לזכור שמדובר בכמה

סוגיות - יש ציוד, הכשרת מורים.



תקציב המשרד בהצטידות היה פחות ממיליון דולר, זה כל פה

שרד החינוך נתן לציוד. זה נראה לי סכום אבסורדי אבל אי אפשר לקבל תוספת

???????????יב. אני מקצץ ממקורות אחרים ונותן לזה.

בבאר-שבע ובחולין מכשירים את המורים. המיושב ישן. הפרשנו

?????????1 אלף דולר לרכישת מחשב כאשר הכסף בא מכל מיני יחידות במשרד , 1,600,000

יי גיוס פנימי לצורך זה. זה קשה כי זה נלקח מדברים חשובים. החינוך

ידעי והטכנולוגי במדינת ישראל לוקחה בחסר גדול, לא צריך סטטיסטיקה לזה.

בכל העולם אי אפשר להדביק את קצב התעשיה, אי אפשר שכל

בית ספר יקבל ציוד חדיש עם מעבדה שעולה 100,000 דולר. היות ואי אפשר

????ת לכולם, לפחות התכנית שלנו היא להקים מרכזיט מדעיים וטכנולוגיים.

תלמידים יסעו למרכז ויהיה שילוב של פעולות עם התעשיה. יש דברים כאלה,

תלמידים הולכים יום בשבוע לתעשיה כדי ללמוד. הרבה דברים שאנחנו מלמדים

י?????..נם רלוונטיים. מלמדים דפוס בסדד כשר זה מגוחך היום. אנחנו נפגשנם גס

??????? שלטונות צה"ל ומדברים אתם על המוצר המוגמר שמגיע אליהם מכיתות י"ב.
:
תנו חייבים לדעת את הצרכים של מערכת הבטחון, אי אפשר להתעלס מזה.

יום הכל צריך להיות בתעשיה המתקדמת. היום החקלאות איננה מה שהיתה. אנחנו

?????.ריכים להקים מרכזים מעבדתיים ולהקדיש הרבה להכשרת מורים, ופה יש בעיה

הובלת - התחרות בשוק פראית, מציעים משכורות למורה לפיסיקה או לכימיה

י שנים או שלושה ממשכורת של מורה, אין פה פיתוי חוץ מאנשים שרואים בזה

עוד. אנחנו מקדישים סכומים, קיבלנו מקרן רוטשילד 300,000 דולר כדי לעודד

מינרים ללמד את המקצועות האלה. דיברנו עם פרופסור זיו ראש ות"ת, הוא

כשיר 10 מורים לפיסיקה באוניברסיטה שילמדו בבתי ספר על-יסודיים. הוא

יקש להיות בטוח שהמורים יקבלו משכורות שונות. למורים אין התנגדות. אם

וצים להכין את הנוער שלנו לקראת שנות האלפיים, חייבים להכין אותו מגן

ילדים.

בסמינר אורנים מתהילים עם מחשבים בגן הילדים כדי לתת

ונחים של צורות, של מימדים, עומק, צבעים, מספרים. עלינו לחזק את החינוך

טכנולוגי. למעלה יש מוסדות מצוינים כמו הטכניון ומכון וייצמן, אבל מה

ואנחנו מייצרים איננו עומד בשום פרופורציה לאותו שיא שאליו שואפים להגיע.

שבנו עשרוח ישיבות עם אנשי הטכניון ומכון וייצמן והמרכז להכשרת מורים.

יבשנו תכניות עיקריות, תלק לקראת השנה הבאה לטווח הקרוב וחלק לטווח ארוך

ותר. אני מודע למצב התקציבי של המדינה שלנו. אם לא יהיה גיוס כספים

ובחוץ, לא נוכל להתמודד עם זה.

הייתי בדרום אמריקה בכנס וגם בניו-יורק, בליתי עם יהודיס

שיחות אישיות בנושא הזה של החינוך הטכנולוגי מדעי, רציתי לראות איך אפשר

מפל בחיזוק התרומות למטרה זו. המצב הנוכחי איננו משביע רצון. למאות

בתי ספר תסרה מעבדה, יש מקומות בהם מלמדים פיסיקה עם גיר ולוח... יש
:
ית ספר עירוני בתל-אביב ששם יש מכשירים שהם תרומות של הורים. לא סביר,

מצב בביולוגיה איננו טוב יותר. הכימיה הולכת ונמחקת. אנחנו מודעים לבעיה.

?????ם מחסור גדול ואנחנו מנסים להתמודד עם זה ע"י קיצוצים פנימיים כדי להזרים

מטרה זו וע"י גיוס מקורות חוץ כמו קרן רוטשילד ומקורות אחרים. גם הסוכנות

????יהודית, במסגרת שיקום השכונות מקדישה לזה כדי לחזק את הצדדיס האלה, בעיקר

????ערי פיתוח. אנחנו צריכים לגדל קאדר כזה שיוכל להכשיר כוח אדם ולקלוט

ועשיות מפ ותחווז.



המגזר הערבי. אנחנו יודעים את המצב בעיקר בתחום הבניה.

לנו נמחק תקציב הפיתות. יש בנייה המשכית בלבד. הממשלה החליטה שבשנה

הבאה תהיה משמרת שניה. קמה צעקה. מפעל הפיס הסכים לעזור בענין זה ויאפשר

בנייה של 500 כיתות שמתוכן 330 שלהם והשאר משותף לנו ולהם. התכנון היה

ל_1100 - 1200 , יש מחסור ב-700 כיתות. המצב יהיה קשה מאד בכל הארץ

ובמיוחד במגזר הערבי כי שם יש פיגור. הקצבנו למגזר הערבי 52 מתוך 500,

זה מה שיכולנו לעשות.

סמינרים להכשרת מורים. לא קיבלתי את הדו"ח של הועדה. לפי

דעתי לא נלקחו בחשבון השיקולים הדרושים כדי לעשות צעד כזה של סגירת 10

סמינרים בבת אחת. הדו"ח הוגש כאשר היתה כבר הרשמה ודובר על 2 סמינריס.

במסגרת הקיצוצים אנחנו לוקחים בחשבון הורדה בסמינרים, בשנה הבאה יהיו

פחות סמינרים מאשר השנה. זה קיצוץ כספי וגם במספר המורים, הכשרנו יותר

מורים ממה שנחוצים למערכת. זה לא רק ענין של הוצאה תקציבית מופרזת אלא

גם מתסכל. אדם מכשיר את עצמו, המדינה משתתפת במימון, ואין לו עבודה, זה

לא סביר. המדיניות שלנו היא להמשיך בקיצוץ- הסמינרים ונחזק סמינרים מסוימים

שיהיו בהם יותר מגמות, יותר מסלולים . הסמינרים גס יתנו תואד אקדמאי.

15% של המורים הם בעלי תואר אקדמאי.

לענין הטלוויזיה. אני חושב שאי אפשר ע"י הרולטה או

אי-אישור תקציבי לסגור טלוויזיה. אני התפלאתי על גישתכם. הטלוויזיה לא

מקבלת תקציב מן המדינה. יש טענות על הטלוויזיה. המקום לטענות אלה הוא

בועדת החינוך של הכנסת, היא מופקדת על תפקודה של הטלוויזיה ועל התכנים.

ועדת הכספים חפשית לדבר על כל דבר אבל לא יכולה להחליט על סגירה או

אי-סגירה.

הי ו "ר א. שפירא;

כאשר ועדת הכספים דנה בתקציבים היא גם דנה בתכנים.

ההוכחה היא גם הדיון שהיה במשדד התינוך והתרבות. לא מתעלמים מתכנים

וזה חל לגבי כל תקציב שטעון אישור ועדת הכספים.

השר י. נבון;

אני מקבל. אני אומר שפתיחת או סגירת טלוויזיה לא יכולה להיות

תוצאה של אי-אישור התקציב. הגיע המצב לכך, שאם לסגור צריך לחשוב כיצד תיפתח.

יש שני אספקטים. יש אספקטים משפטיים. הקמתי ועדה בראשות שמעון שטרית

שהקמתי בהתיעצות עם היועץ המשפטי, בענין סגירת טלוויזיה ופתיחתה. במקביל

קמה ועדה פנימית של רשות השידור על הצדדים המעשיים תקציביים ארגוניים

ואחרים הכרוכים בסגירת ופתיחת הטלוויזיה מחדש. דבר אוזר לא הייתי מציע,

שהטלוויזיה תיסגר ולא נדע איך תיפתח, כי יום אחד תהיה חגיגה, יומיים

יופי, ביום השלישי יגידו: איפה הממשלה ומי זה סגר?

אל נשכח שיש מאות אלפי אנשים שזו צורת הבילוי היחידה שלהם. אפשר לעבור

לתחנות זרות ולהתרגל לזה. גם טלוויזיה בכבלים יכולה להתפתח בהפקרות יותר

גדולה מאשר היום. הדרישה לטלוויזיה תלך ותגדל. מי שיחליט על סגירה בלי

שידאג לפתוח אותה, עושה עוול לענין ומעניש את הציבור. באקט הזה מענישים

את הציבור. הציבור רוצה לשמוע חדשות, הוא רוצה תכניות.

אני מציע לאשר את התקציב.



היו"ר י. ארידור;

חוות הדעת של זמיר לא פסקה שועדת הכספים חייבת לאשר את

תקציב הטלוויזיה. אני מציע להימנע מהשימוש הפסול של חוות הרעת של זמיר.

הוות הרעת היתירה היא של היועץ המשפטי לוערת הכספים שלא בוטלה ע"י פרופסור

זמיר.

התוק מחייב שתהיה טלוויזיה אבל וערת הכספים יכולה לא

לאשר את התקציב וזה יהיה בניגור לחוק להוציא כספים שלא אושרו ע"י וערת

הכספים. בענין זה אין עדיפות לטלוויזיה על משרר ממשלתי כל שהוא.

השר י. נבון;

אני מגיע לאשר את התקציב של הטלוויזיה ולתת להליכים אחרים

לברוק איך ניתן לסגור כרי שאפשר יהיה אתר-כך לפתות.

היות וחלק מהתברים יצאו, אני מוכן לתת תשובות בכתב.

אני אומר שני דברים שאינני רוצה שיישארו באויר.

בקשר למתמטיקה, אני רוצה להבהיר, בכל מה שקשור למחקר

משווה בחינוך, יש סכנה שמשווים מין בשאינו בן מינו. תלוי,אם מדינות

הולכות לתחרות בינלאומית הן מתבקשות לתת סקירה של בוגרי בתי ספר תיכוניים.

אנגליה יכולה לתת סגירה של "גרמר-סקול" וישראל יכולת לתת של כלל הבוגרים

לרבות בתי ספר מקצועיים שלוש-שנתיים וארבע-שנתיים. במבחן הזה שצומט

באנגליה, מספר התלמירים הניגשים למבחן הוא 23% מכלל התלמידים שלומדים

מתמטיקה בכיתות י"ב לעומת 43% שניגשיס אצלנו , ואז משווים. כאשר עוסקים

במבחן, יש סוגי מתמטיקה שונים.יש בתי ספר בארצות אחרות שלא לומדים את

כל הדרגים במתמטיקה, יש בעיה של רמת הנבחנים, יש תלמירים באנגליה

שנבחנים בדרגה מתקדמת או ררגה נמוכה יותר. אצלנו יש נקודות. ראיתי

כבר שפרופסור באוניברסיטת תל-אביב, מומתה למרעי החיים, כששאלו אותו

על הבחינות, אמר שזה חמור מאד. אנחנו צריכים לראות מה המבחן , וזה

השוואה ברמת ההשגיס , ובעקבות זה אפשר לתת תשובה. ביקשתי מהמדען הראשי

של משרר החינוך והתרבות לאתר את המבחן. הוא מטפל בזה ויגיש למשרד את

ממצאי הבדיקה.

תשוב שחברי הוערה ירעו- אנחנו משתתפים בועידות בינלאומיות

של נוער במתמטיקה ושולחים משלחת מהקבוצות המעולות של התלמידים שלנו. אנחנו

בתחרויות בין הטובים ביותר במתמטיקה .

יש ספר של פרופסור לוי מאוניברסיטת תל-אביב שעוסק ברמת

השגים של מקצועות שונים. הוא מרגיש רמת השגים גם במקצוע זה.

אשמח להעביר את הממצאים,כאשר יהיו לי, לחברי הוערה.

בקשר לדברי חה"כ עלי, על "רוח קדים", אני רוצה לומר

שאנחנו נמצאים בתהליך של אינטגרציה של תרומת יהדות המזרח בתכנית הלימודים.

אני מיצר על זה שדוקא עובדיה עלי שהוא בוגר משרד החינוך, לא מעורכן.

במשך 10 השנים האחרונות קרתה מהפכה בלתי רגילה בנושא של פריצתה של מורשת

יהרות המזרח לחכנית הלימורים. המחמאה נוגעת לידלין שהקים אח מורשת יהדות

המזרח במשרד ולהמר שהמשיך בזה.

בארה"ב התקציב הוא 20% מהתל''ג, במדינות אחרות זה מגיע

ל-40%. אנחנו מגיעים ל-100% שהתקציב שווה לתל"ג בפירוט הפנימי אחרי

הקיצוצים של הממשלה. 41% החזרנו חובות, 24% בטחון, 4% סובסידיות,

'-'4,8 השקעות. התחומים של חינוך, בריאות, עבודה ורווחה וביטוח לאומי

זה 10.7%. כל יתר משרדי הממשלה זה 15,2%, זה כולל השכלה גבוהה, בינוי

ושיכון, חקלאות, אנרגיה, שלטון מקומי, משטרה, חוץ, קנים, אוצר, תחבורה,

מסחר ותעשיה. אין ברירה אלא לקצץ.בכל משרד אם תקצץ 10% זה נותן 1%

תל'יג.

לדעתנו יש שחי דרכים שאפשר לקצץ, או קיצוץ ריאלי שאתה

מוריד פעילות, וזו דוגמא של פיטורי מודים ושרתים, ואין ספק שמבחינת

ההיבט הכלכלי זה עדיף. אופציה שניה אם אומרים שלא רוצים להוריד ברמת

השירות שהמדינה נותנת לציבור, יש דרך אחרת לקצץ בתקציב וזה ע"י כך שפונים

לאוכלוסיה. הלכנו בדרך המשולב של קיצוץ ריאלי בנושאים השונים וזו; בא

לביטוי בהפחתת שעות הוראה ובקיצוץ סמינרים. המורים צריכים לקבל תוספת

לפי דו"ח עציוני. אם לא יסכימו לוותר, המערכת תיתן 60,000 שעות הוראה.

ב-85 הכנסנו היטל חינוך להוצאה נטו ותגמולים. יש גידול

ב-125 מיליון דולר בתקציב מערכת החינוך בניכוי השינוי התקציבי הזה.

עכשיו יש גירול סל 7,24% בתקציב שנובע בעיקרו מהתוספות שמיועדות ליישום

דו"ח עציוני , התוספות של הסכם עם המורים , הגידול הטבעי ומספר נושאים

נוספים. על הבסיס המוגדל הזה לעומת 85, אמרנו שהתקציב נטו של משרד החינוך

צריך להיות מופחת ב-4,8% כדי להוריד את רמת השירות של הציבור. החלטנו

ו. הקיצוץ של שעות ההוראה וסמינרים;

2. ההצעה של האוצר היתה שכר לימוד מדורג בתיכון.

הממשלה החליטה על אגרת חינוך מאותם הנימוקים ששר החינוך הביא. אם מדובר

על 60 דולר לשנה, ואם היום בגן ילדים טדום-חובה משלמים הודים שהם זוגות

צעירים סכום של 350 דולר, הרי זה מוצדק,כאשר ילדים בתיכון, סביר להניח

שרפת ההכנסה של ההורים גבוהה יותר. לא התכוונו שזה יהיה יותר מאשר עלות

בגן חובה. יש דרגות הנחה. זה הולך לפי מבחני הכנסה של ההורים. בכל

מקרה הוחלט על אגרת חינוך. דובר על 120 דולר מכסימום לשנה, זאת אומרת

סדר גודל להורים שיש להם 4-2 ילדים - 12 דולר לחודש שזה 18,000 שקל

ובגן טרום חובה הורה משלם 53 אלף שקל ובמעון יום 130,000 שקל. לכן

הפגיעה ברמת החינוך מבחינת השירות שניתן לאוכלוסיה הוא 2,4% .

אשר להפחתה בשעות ההוראה, עשינו בדיקה בשנתיים האחרונות

ועומד להתפרסם דו"ח מבקר המדינה לשנת התקציב 85. בדו"ח הזה הוא מאמת את

ההנחות שלנו שמדובר ב-5% מהיקף השעות במערכת החינוך. זה מחולק לריכוז

מקצוע, ריכוז מגמה, ריכוז שכבו;.

750,000 דולד זה משכודות מורים מתוך המיליארד. אם

הטילו על מערכת החינוך 60,000 שעות הורדה, יש באפשרותה להתארגן כך שלא

יורידו שעה אחת מההוראה. הנתונים של שר החינוך היו לגולגלות, ויש מורים

שעובדים 4 שעות במערכת. אנחנו מדברים על 1800 משרות בסך הכל. המערכת

קלטה סדר גודל של 800 משרות, התוצאה שיש הפחתה של כאלף משדות במערכת.



הבדיקה הנכונה היא ביחידת עבודה שמוגדרת פד נושא, זה

איננו זהה בחינוך התיכוני ובסמינרים. יש אנשים שהולכים לשעתיים ומלמדים

כלכלה בבית הספד ונאמד שכתוצאה מהקיצוצים לא מזמינים אותם לשעתיים אלה

חלק מהפיטורים נעשה לגבי מודים שהיו עודפים במעדכת, היו איזורים, בעיקד

בעדים הגדולות, שבהם לאוכלוסיה היה עודף מודים. המודים קיבלו משכורת

והגדילו את נפח הפעילות במעדכת מעבד למה שמתחייב מתכנית הלימודים. המדובד

במאות מודים מתוך 1800 משרות. ס דד גודל של 500 - 600 משדות היו עודפות

במעדכת.

אני דוצה לקדוא את התלטת הממשלה לגבי הקיצוץ בשידות

מ-22.12.85 , שם בסעיף ודי נאמד שיש לקצץ 60,000 שעות עבודה, שזה שווה-ערך

ל-24 מיליון דולד... האלטרנטיבה אם המודים יסכימו לדחות את התוספת של

41,000 שעות חינוך, תפקיד וחונכות וחניכות. אס יסכימו לדהות את השעות

האלה, דובד לגבי הקטעים שקשודים להסכם עבודה שיש הכדח לקיים לגביהם מו"מ

עם המודים. דו"ח עציוני נתן להם תוספת כאשד ביקשו מהם לדתות שעתיים נוספים

בבתי הספר. יש בתי ספד שלא מנצלים אותם ויש כאלה שמנצלים. אם מדובד

בסדד גודל, זה 60,000 שעות.

לא היה פה ענין של בקדה על תקציב. פה פקיד מאגף התקציבים

בצודה ישידה מבקד את יכולת השד לפקח. אנשי אגף התקציבים פתימרים לנהל את

המדינה כולה. יש כאן כניסה לתחום, זה לא מבקד המדינה.

היו"ר י. אדידוד;

תפקידו של אגף התקציבים להדאות היכן לדעתו ניתן לחסוך כסף

ועליו לנמק את זה. אני קובע שהוא בתחומי תפקידו הלגיטימי זכאי להעיד את

ההעדות האלה. יכול להיות ויכוח אם הוא צודק או לא, אבל תפקידו להעיד הערות:

הוא מפנה תשומת לב למה שלדעתו ניתן לחסוך.

ג. גדות;

אני עדיין שומד על דעתי.

בהחלטת הממשלה על דעת שד החינוך והתדבות כתוב שבמו"פ

עם אדגוני המורים, עולה גם הנושא של שעות חינוך ושעות שהייה. הוחלט

לנסות להיכנס למו"מ עם אדגוני המודיס כדי שיסכימו לשנות את זה.

הממשלה החליטה לקצץ- 60,000 שעות, אנחנו מוכנים לנהל אתם מו"מ על קיצוץ-

שונה.

בתינוך הטכנולוגי יש שתי בעיות מדכזיות. הנושא של כוח אדם

שהוא פדובלמטי , והנושא של הצטיידות. בנושא של הצטיידות, ככל שהציוד נעשה

יותד מתוחכם, החלפת הציוד יותד גדולה. יש כאן קושי אדיד. אני לא חושב

שמדינת ישראל תצליח לעמוד בסיטואציה שכל 6-5 שנים תצטדך להכניס ציוד

חדש מחוחכס למערכת החינוך, בעיקד הטכנולוגית, אבל גס במחשבים. לכן לדעתי



צריך לשתף פעולה עם התעשיה כדי לנצל ציוד קיים במפעלים. יש ניצנים של

שיתוף פעולה כאן. באשדוד יש מסלול לאלקטרוניקה ובאים תלמידים ללמוד

במעבדות של "אלתא".

יש מהנדסים והנדסאים שמשדתים בהג"א בגילאים 45 - 55

ובמקום שיעשו מילואים בהג"א, מוטב אולי שיעשו זאת בטעדכת החינוך. כאן

ועדת הכספים יכולה לעזור למערכת החינוך. במקום לשמור על בתי קולנוע הם

יכולים לסייע בנושא זה. ועדת הכספים יכולה להפעיל לחץ בענין זה, ולשחרר

כוח אדם טכנולוגי שילמדו בבתי הספר. אלה אנשים שדרושים אחר-כך לצבא.

ישר י. נבון;

הממשלה החליטה לקצץ ממשרד החינוך 1/2 49 מיליון, והוחלט

על 1/2 1 מסמינרים וסעיפים שונים 24 מיליון, 24 אגרח חינוך ועוד 24 מיליון

במסגרת מו"מ עם המורים על ויתור שלהם על תוספות שמגיעות להם. ולהגעה של

האוצר היתה של הורדת שעות. רוב האנשים לא יודעים את המונחים האלה, דובר

על כסף ולא על שעות. בממשלה אמרתי שלא אסכים לקיצוץ של שעות במשרד החינוך.

והתרבות. הממשלה החליטה על הורדה של 24 מיליון דולר שיבוא ממו"מ עם המוריס

אמרתי שאני לא אופטימי שנצליח, אבל אם נצליח, נלך יחד; אם לא יהיה הסכם

עם המורים, לא יסכים משדד החינוך להוריד 60,000 שעוח או אפילו שעה אחת.

על זה הויכוח. אומר מר קפלן על דעת שר האוצר שאם המורים לא יסכימו לוותר

על השעות שמגיעות להם, יורידו למשרד החינוך 60,000 שעות. אני אומר שלא

יכולים להוריד. ניסוח ההחלטה הובא כפי שהוצע ע"י האוצר ולא הממשלה. עובדה

שכתוב שבמסגרת מו"מ עם המורים... בשבילי זה תנאי. המורים מסכימים לוותר -

בבקשה; אם הס לא יסכימו, אין עוד קיצוץ של 24 מיליון דולר אצלי בתקציב.

יש חילוקי דעות. לא עולה על דעתי שנוריד עוד 60,000 שעות נוסף על מה שהיה

שילדים יצאו מוקדם ויהיו "עמרצים". אני יודע שיש מערכת גדול וצריך לייעל

אותה, אבל אני מתנגד להוריד את הסכום הזה ממשרד החינוך ואני טוען שזו לא

היתה כוונת הממשלה.

לדעתי הועדה צריכה לאשר 24 מיליון שיבואו בהסכמה עם

המוריס ע"י ויתור שלהם על תוספות שמגיעות להם במסגרת המו"מ.

בעקבות האסון שקרה עם החיילים במבנה הדליק, הקמנו ועדה

לבדוק מה קורה בבתי הספר ומצאנו מספרים לא נעימים.

30,000 מי מבנים כאלה של צריפי עץ קיימים, בסדר גודל

של 700 יחידות לימוד. חלק מהם זה חדדי מלאכה.

בנוסף לאסון בצה"ל, גם נשדף מבנה של גן ילדים לפני

שבועיים, המזל שלא היו שם אז ילדים.

השד י. נבון;

זה ענין של הרבה כסף וכתבתי על כך מכתב לראש הממשלה,



היו"ר י. ארידור;

מה שמונח לפני הועדה ,ה תקציב משרד החינוך והתרבות. את

זה צריך לאשר או לא לאשר אן לתקן. אס יש פרשנות של הדבריס בין שני שרים,

זה יבוא לריון בממשלה.

בזה הסתיים הדיון היום. אגי מודה לשר הרזינוך והתרבות

ולאנשי משרד האוצד ומשרד החינוך והתרבות.

תקנות אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מסי 2)

מ. ברקת;

ב-85.וו.ו הופעל תוק סחר תפשי באילת. לשמחתנו חלק גדול

והציפיות התגשמו. ההערכה היא שהמדינה מוכנה להפסיד 5 מיליון דולר.

המדובר בהרחבה.

ד. תיכון;

מה זה נתן לאילת?

מ. ברקת;

עובדה שכל בתי המלון מלאים. מתחיל להיות מחסור בדירות.

יש התענינות של יזמים. חברות שאף פעם לא פקדו את אילת רוצות להיכנס לאילת

עם תכנית שלהם. אלה סימנים מעודדים. המכס איננו מבחין בניצול לרעה.

נסיעות לאילת באויר וביבשה.

היום חייבים במס ערך מוסף ומ-1.4 רוצים לפסור אותם. דחינו עד 1.4 כי זה

סכום רציני.

דבר שני , אמרו לנו שבחרף התיירים בין כך נמצאים, הם

פטורים בטיסות ואינם נוסעים באניות או מוניות. היום אנחנו בעד אישור הפטור

גם בכלי תחבורה ציבוריים. באילת שותים הרבה בירה ויש על זה מס קניה. אנחנו

ממליצים לפטור אותם אבל רק תוצרת ארץ. זה יוזיל ב-15% את המחיר.

יש פיקוח על מחירים ויש פיקות על הוצאה משם.

ג. גדות ;

מדוע לא לתת פטור גס על יינות ישראליים?

מ. ברקת;

אני מוכן לבדוק. אבדוק גם ביחס לדברים אחרים,



ד. תיכון ;

מה בדבר דלק מטוסים? אם טסים מאילת לאירופה, חייבים לתדלק

בלוד , לשלם אגרה וגם לשלם יותר עבור הדלק. זה מייקר את אמצעי ההובלה

החשוב ביותר.

מ. ברקת;

אני מוכן לבדוק את זה.

בקשר ליינות, אני מניח שזו תהיה ההצעה הבאה שלנו בעוד

כמה חודשים.

הוחלט

לאשר התקנות לאזור סחר חפשי באילת.

קביעת מוסדות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

ה ו ח ל ט

לאשר קביעת המוסדות המפורטיס להלן כמוסדות לענין הסעיף האמור

ע.מ.ך. - עזרה למחלות כליה

עלייה - עמותה למען הסוהר

עוצבת הצליחה - עמותה למורשת והנצחה

קרן מילגות ע"ש ניצן מקיסן ז"ל

קרן מילגות וסיוע לקידום מפעלי חינוך וחסד "נר יחיאל" לע"מ

הרה"ח רבי יחיאל מניס זיטנצקי זצ"ל וזוגתו מרת רחל ע"ה

מרכז לשקום תעסוקתי "עודד ירוחם"

קרן לגמ"ח ע"ש ר' ישראל אבו-חצירה ובנו ר' מאיר אבוחצירא

הישיבה הסתיימה בשעה 13.25