הכנסת האחת עשרה

מושב שנ י



נ וסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 289

ועדת הכספים

יום הי, טי באדר בי התשמ"ו, 20 במרס 1986, 00;0ו, תל-אביב

נכחו; חברי הועדה;

א. שפירא - יו"ר

ז '. אמיר - מ"מ היו"ר

א. אבוחצירא

י. ארידור

מ. בר-און

ג. גדוץ

פ. גרופר

ד. דנינו

א. ורדיגר

י. כהן

י. מצא

ע. עלי

י. צבו

א. שלום

ב. שליטא

ג. שפט

מוזמנים;

שר העבודה והרווחה מ. קצב

טגן שר העבודה והרווחה ר. פנחטי

צ. צילקר - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

נ. ברור - מנכ"ל המוטד לביטוח לאומי

ב. חקלאי - מנהל שירות התעטוקה

ב"כ משרד חעבודה והרווחה

א. מראני - משרד האוצר

מזכיר הועדה; א. קרשנר

יועצת כלכלית; ט. אלחנני

קצרנית; א. אשמן

טדר היום; א. שינוים בתקציב לשנת 1985

ב. תקציב משרד העבודה והרוווזה לשנת 1986

ג. מסקנות בעניו ענף הכותנה בארץ



א. שינויים בתקציב לשנת 1985

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים.

לפנינו שתי פניות של הממונה על התקציבים. סניה מסי 301 להעבדה של 1.280 מיליון

ש"ח מהרזרבה הכללית לתקציב משרד הדתות, לשכר דיינים וקאדים, בעקבות התוספות שניתנו לשופטים.

הוחלט לאשר פניה 301

הממונה על התקציבים מבקש אישור לשינוי בתקציב משרד העבודה והרווחה לכיסוי חלקי

של עלויות ההכשרה המקצועית לחיילים משוחררים.

הוחלט לאשר פניה 281

ב. תקציב משרד העבודה והרווחה לשנת 1986/87

היו"ר ז'. אמיר;

אני מברך את שר העבודה והרווחה ואת צוות משרדו. אנחנו ממשיכים היום בדיון על

תקציב משרד העבודה והרווחה.

משרד העבודה והרווחה הוא אחד המשרדים החשובים במדינת ישראל וביחוד במצב הקיים

בכלכלה, בחברה ובתעסוקה. אני שמח שבמשרד הזה יש כוחות טובים ויש בעל בית. אני רוצה להעיר

מספר הערות לנושאים שונים שבתחום אחריותו של המשרד.

שמענו אתמול שבשנה האחרונה שעור הבלתי מועסקים היה 7.5%. אני סבור שמענק האבטלה

במידה מסוימת הוא מעודד בטלנות. קראתי שיש כ-10 אלפים עובדים זרים שבדרכים שונות באו

לישראל וממשיכים לעבוד, למרות שהוצא נגרם צו. זה דבר חמור מאד. אני בעד מענק אבטלה, זהו

מכשיר חשוב כדי שלא תשאר בישראל משפחה רעבה, אבל השימוש בו הוא לטעמים לא לטובה. שמחתי

לשמוע אתמול מהשר שיש הצעה לתיקון, אבל אני מצטער שמשום מה התיקון מתעכב.

במצב הקיים במשק לא יתכן שבחור בן 21 יחזור מהצבא, בחור שכוחו במותניו והוא יכול

לעבוד בעבודות שונוח, אני לא אומר שיעבוד באיסוף אשפה כדי לא לפגוע - - -

כשאין עבודה אחרת, מה רע באיסוף אשסה?

א. שלום;

אין רע. כשהייתי צעיר וצריך הייתי לסייע למשפחה, ולא היה ביטוח אבטלה ולא דבר

אחר, עבדתי בכל עבודה ובלבד שיהיה לחמ בבית.

אני חושב שזאת שערוריה שצעירים לא הולכים לעבודה. אמרו לי אנשים שמענק אבטלה

זה יותר משכר עבודה, וחיילים יכולים לקבל מענק במשך שישה חודשים.



בעיני העבודה היא ערך עליון. אנחנו 1ריכי0 לעשות הכל כדי שאנשים י1או לעבודה. אם

התיקון בחוק מתעכב בועדת העבודה של הכנסת, אני מבקש להביא את הנושא לדיון ולבידוד בהנהלת

הקואליציה. לא יתכן שאדם בישראל, ביחוד במצב הכלכלי הקיים, יסרב לצאת לעבודה ויקבל מענק

אגטלה.

הכשרה מקנועית. האם יש מגבלה במספר המקומות להכשרה מקצועית? האם כל חייל משוחרר,

כל עובד שפוטר וצריך הסבה מקצועית יכול להתקבל, או שיש מקבלות בקליטה להכשרה מקצועית?

השר אמר שיתנו מענק למפעלים ובלבד שלא ימסרו עובדים. זו אולי גישה טובה מבחינה

סוציאלית, אבל לטווח ארוך היא מסוכנת. יש תשש שמפעלים ינצלו זאת לרעה. מפעל יתחיל לפטר

עובדים כדי לקבל ממשרד העבודה מענק. אני מציע לתת מענק למפעלים לא כדי שלא יפטרו עובדים,

אלא מענק למפעלים שיקלטו עובדים. אמ מצבת העובדים במפעל מסוים היא מאה איש והוא רוצה

להגביר את הייצור ולשם כך לקלוט עובדים נוספים, אני בעד זה שיקבל מענק. כך היה נהוג גם

בעידוד קליטת עולים תדשים. במקום עבודתי הקודם, במפעלים האזודיים ובתנועת המושבים קלטנו

עולים חדשים בסיוע משרד הקליטה, לאחר תקופה מסוימת הם נקלטו בעבודה ולא קיבלו עוד סיוע של

הממשלה. אני מציע לשר לשקול מענק לקליטת עובדים כתחליף למענק אי פיטורים.

ניידות עובדים. השר דיבר אתמול על חשלמת הכנמה כדי לאפשר ניידות. אם אתמול פיטרו

באתא ומחר אולי יפטרו בסולל-בונה עובדים ששכרם גבוה יחסית, הרי דמי האבטלה שיקבלו יהיו

גבוהימ יותר משכר שהמ יכולים לקבל במקום עבודה אחר, כי דמי אבטלה הם לפי השכר לפני הפיטורים

השד אמר שאם עובד כזה שפוטר רוצה לעבוד, אבל מקומות העבודה הפנויים הם בשכר נמוך, מושב

שהמשרד ישלים את שכרו מאשר שיקבל מענק אבטלה. אני מציע לזרז את הנהגת ההסדר הזה. האם

יש מיבה לעיכוב?

עובדים סוציאליים. מאז המיתון ב-1966 לא ידענו תקופה כה קשה של בעיות בכלכלה,

בתעמוקה, בחברה. במצב כזה העובדים הסוציאליים ממלאים תפקיד ממדדגה ראשונה. שמעתי שעובד

סוציאלי מטפל ביותר ממאה משפחות. בישובים קטנים במסגרת המועצות האזוריות מגיע מספר המטופלים

ל-60 - 80. העובד הסוציאלי מטפל ב-4 - 6 אנשים בכל מושב, והמרחקים בין המושבים הם גדולים.

לדעתי, העובדים הסוציאליים כורעים תחת העול הכבד, והטיפול והסיוע שהם יכולים לתת הם לא

אפקטיביים.

לבעיה זו חייבים לתת פתרון. אני יודע שהאוצר רוצה לצמצם אח התקציב, אבל לא יתכן

לפגוע בחוליה החלשה בחברה ולא יתכן לפגוע במי שממלאים תפקיד חיוני, כשם שלא הורדנו

מספר החיילים והשוטרים גם כשהורדנו תקציב הבטחון. ההחלטה היחה לפטר 280 עובדים סוציאליים,

השד אמר שפוטרו 230. אני חושב ששר העבודה והרווחה צריך להאבק - - -

שר העבודה והרוחתה מ. קצב;

ההחלטה התקבלה לא בקדנציה הזאת. הממשלה והכנסת הקודמת קיבלו את ההחלטה.

א. שלום;

בממשלה הקודמת היית סגן שר. לא היית צריך לתת יד להחלמה תמורה כזאת.

בהרבה רשויות מקומיות יש יחידות שי"ל, בכל יחידה מספר עובדים. בתקופה שמועצות

הפועלים, אדגוני נשים ורשויות מקומיות נותנים הדרכה והכוונה, אולי יש מקום לבטל את יחידת

שי"ל ולמנוע כפילות - כך אמרו לי אגשים שעוסקים בכך - ואת כוח האדם להוסיף לעובדים

הסוציאליים. אני מציע לשקול הצעה זאת.



נאמר לי שבשיקום מוגבלים ונכים עוסקות שלוש יחידות: יש יחידה במשרד העבודה

והרווחה, סגן השר פנחסי עוסק בנושא וכן המוסד לביטוח לאומי. אדוני השר, אם כל הטיפול הוא

במסגרח משרד אחר מדוע אי אפשר לאחד אוחו ולצמצם כוח אדם והוצאות, ואח הכספים אפשר יהיה

להעביר לטיפול בשטחים חיוניים ביוחר. בענין זה צריכה להיוח בדיקה. גם אם יש הסכמים שונים,

אני חושב שצריך היום לבדוק אח הדברים בצורה אוביקטיבית ולא להסתתר אחרי הסכמים.

היחידה של רשם האגודות השיתופיות סונה 14 איש בשיא כוח אדם, וזה בוודאי כולל

טלפוניסטים ומנקים. זו יחידה קטנה מאד ובוודאי בימי משבר בוזקלאוח ומשבר כלכלי וחברתי

באגודות שיתופיות עקב המ1ב הכלכלי. המשבר הוא עקב המגב הכלכלי. מושב שלא נפגע מהמשבר הכלכלי,

ואני לוקח לדוגמה את המושב שלי, במקום שהמצב הכלכלי טוב גם המצב החברתי תקין, הענינים

מתנהלים כסדרם וכתיקנם. במקום שיש בעיות כלכליווז חמורות, הכל מדרדר, השיווק מדרדר, יש

סכסוכים. היוזידה מטפלת ב-1970 אגודות שיתופיות - קיבוצים, מושבים, תאגידים שונים

ומפעלים, כ-200 אגודות ערביות, דן, אגד, מאפיות קואופרטיביות. היחידה איננה יכולה

להקיף את כל זה ולקיים פיקוח.

אדוני השר, אני מניע לך או לחזק אח היחידה או לא לקחת עליך אחריות מיניסטריאלית

לפעולה הזאת. בכות האדם הקיים לא יכול הרשם לבקר מאזנים, לבדוק אם מתקיימות אסיפות, אם

הנהלים תקינים, אם נערכות בהירות. בראש היחידה עומד אד0 יקר ומוכשר מאד, אבל בכוח האדם

שיש לו אין הוא יכול לעשות מה שצריך לעשות. 1ריך או לחזק את חיחידה או לחסל אותה. מוסב

שלא תהיה קיימת מאשר שתהיה קיימת כמו שהיא היום, כדי שלא תהיה אשליה שיש בקרה ופיקוח.

אדוני השר, אני מציע לך לבתון את הדבר. צריך להוסיף ליחידה רואי חשבון ומשפטנים. היום

יש עורכת דין אוזת ואין רואה תשבון. היחידה הקיימח אינגה יכולה למלא את התפקיד.

קרה משהו במיגזר החקלאי. כשם שדואגים לכלל ישראל צריך לדאוג גם לציבור הזה

ולא להפקיר אותו. לא יתכן שהטבות סוציאליות וזהיינה לכל אזרחי המדינה ורק מגזר ממוים יהיה

מחוץ לתחום. מענק אבטלה לא ניתן לחקלאים, כי לא שילמו לביטוח אבטלה. החקלאות נמצאת במשבר,

חקלאים רבים לא יכולים לא להשיג עבודה ולא להפעיל את המשק, או מטעמים כלכליים או מפני

שהמדינה לא זקוקה לביצים, פטימים וידקות. משקים מושבתים. אנשים לא מקבלים השלמת הכנסה כי

לזה יש טרקטור ישן, שאי אפשר למכור אותו כי הוא משועבד לסוכנות ולבנק החקלאות, לזה יש

לול שנבנה בהלוואות פיתוח ואי אפשר לממש אותו.

אמנם הוקמה ועדה לטפל בנושא, אבל צריך לזרז את הטיפול. אני אומר במלוא האחריות,

יש מספר לא מבוטל של משפתות רעבות ללחם. אני נתרד, אני תושכ שזאת בושה וחרפה למדינת ישראל

שבמגזר היהודי בהתיישבות יהיו אנשים רעבים וילדים שלא יכולים לקבל מה שצריכים לקבל.

בעזרת התנועות והאגודות השיתופיות משלמים עד היום אגרות חינוך, קופת תולים ומיסים

מוניציפליים, אבל האגודות עצמן לא יכולות לשאת בזה ובוודאי שאינן מספקות קיום וביגוד.

אדוני השר, אשמח מאד אם תתפנה ותקדיש יום אחד לביקור. הנושאים הקשורים בביטוח

הלאומי, עניני התעסוקה והאגודות השיתופיות, שלושת הנושאים הם בטיפול המשרד שלך. למשרד

החקלאות אין בכלל מעמד בנושא האגודות השיתופיות.

שר העבודה והרווחה מ. קצנ;

אין לו מעמד, אבל יש לו 90 מיליון דולר.

א. שלום;

זה לא כמף מתקציב המדינה אלא פריסת חובות לבנקים. יש תוספת תקציב 180 מיליון דולר.

אני תושב שממשלת ישראל עשתה דבר חשוב ביותר שנתנה סיוע, אם כי זה לא פותר את כל הבעיות.

אינני מזלזל בהענות לפנייה. אני מבקש ממך להתפנות לסיור גם בישובים שבהם העוינים מתנהלים

טוב וגם במקומות שנמצאים במצוקה ותראה איך אנשים חיים.

אני חושב שמשרד העבודה והרווחה צריך לאחד פעילויות שפזורות ביחידות שונות, גם

במשרדים אחרים כמו משרד החינוך והחרבות בתחום החינוך המקצועי, כדי למנוע כפילויות. למרוות

שממשלת האחדות הלאומית מכהנח שנה וח1י, לצערי דכר זה לא נעשה. נדמה לי שהטיפול בחינוך

הטק1ועי הוא בידי שבע רשויות בהן משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה, עלית הנוער, עמל,

אורם.

עלות הציוד היא מרכיב חשוב מאד בהוצאות לחינוך מקצועי. אני רואה איך בישובים

קטנים יחסית, כמו עפולה או קרית-שמונה, נאבקים על כל ילד נוסף. יש בעיה של ציוד, מורים,

הוצאות, ניהול, פיקוח. למה הפיזור בין כל כך הרבה רשויות? זהו אנאכרוניזם היסטורי.

הפיזור גורם בזבוז משאבים ופוגע ביעילות החינוך המקצועי. אני יודע שכל אחד רוצה להחזיק

באימפריה משלו, אבל מכיוון שהרשת של משרד העבודה היא יעילה, מיומנת, יש לה מורים טובים,

אני מבקש מהשר לעשות שוב מאמ. גדול בממשלה כדי לרכז את כל הפעילות במסגרת אחוז. בדרך זו

נאכלם כיחות, נחסוך ציוד, נחסוך כוחות הוראה, נחסוך הוצאות.

לא יתכן שיושבת ראש ועדת העבודה והרווחה של הכנסה תוכל לעשות ככל העולה על

רוחה, יש החלטת ממשלה, יש החלטה של הקואלי1יה בענין ביטוח אבטלה. בקרתי במשרדים של הביטוח

הלאומי במספר מקומות. נורא לראות תורים ארוכים ובהם אנשים צעירים שרוצים לקבל דמי

אבטלה. אומרים שאין להם עבודה מתאימה. בחור שהיה נהג סמי-טריילר בצבא לא רוצה ללכת

לעבוד במפעל, הוא רוצה להיות נהג. מחפשים עכשיו 200 עובדים למפעל בבית-שאן, אבל אני חושש

שלמרות האבטלה בבית-שאן יתקשו למצוא עובדים. במשרד הביטוח הלאומי בעפולה ראיתי תור

לקבל דמי אבטלה, ובעפולה לא חסרים מקומות עבודה, הקימו שם עשרות מפעלים. אמר לי האיש

במקום! שני את החוק. האם יושבת ראש ועדת העבודה והרווחה היא האחראית על מדיניות העבודה

של מדינת ישראל? ראש הממשלה אמר שהחוק יעבור תוך שבועיים. אני מבקש ששר העבורה לא ירפה

מהנושא ויביא אותו לפני ראש הממשלה. יש החלטה פה אחר של הקואליציה, וכמובן שיש החלטת

ממשלה. אם יושבת ראש ועדת העבודה והרווחה לא יכולה להביא את החוק לכנסת, שתתפטר. במצב

הקיים אנחנו לא רק מבזבזים כסף אלא גם משחיתים נפשות. אני מצפה ששר העבורה יפעל בנושא זה

ויביא אוחו לפני ראש הממשלה והממשלה. ביום שני יש פגישה של ראש הממשלה עם מרכזי סיעות, ואני

מציע להעלות גם נושא זה.

אנחנו חייבים להיות רגישים לנושאי תעסוקה ואבטלה. אני זוכר את זעקות השבר לפני

חצי שנה, לפני שנה ולפני שנה וחצי מפי חברים מהאופוזיציה וגם מהקואליציה! אבטלה עליך ישראל.

לשמחחנו האבטלה לא הגיעה למימרים שמהם חששו.

י. ארידור!

זה בגלל מימרי הירידה. 20 אלף צעירים ירדו - זהו ההסבר. האבטלה עוד תרד בשנה

הבאה.

אנחנו עומדים בפני החמרה באבטלה.

אינני מאמין בתרופות פלא ובתרופות בן-רגע. אני מאמין בהקמת ספעלים שיבטיחו

תעסוקה וצמיחה אמיתית, שהיא הגדלת התוצר הלאומי, בעיקר לייצוא. זה לא יכול להיות על ידי

הזרמה כסף נומף להשקעות. בועדה זו לא קיבלנו את עמדת הממשלה בענין החוק לעידוד השקעות.

בשבוע שעבר קבענו שיובטח להשקעות במפעלים כמף זמין על ידי אמיסיות בבורסה, ולמפעלים שלא יכולים

לצאת לבורמה - על ידי ערבות מדינה, כדי לתת תנופה להשקעה. לא קיבלנו עמדת הממשלה עד

שלא סגרנו את הנושא באופן כזה שאפשר יהיה להפעיל אותו הלכה למעשה, אילצנו את הממשלה

ללכת לקראתנו.

אבל צמיחה צריכה להיות לא רק על ידי השקעות, במפעלים הקיימים יש עדיין כושר

ייצור לא מנוצל. צריך ליגור כמשק תנאימ כאלה שיבטיחו למפעלים אפשרות לייצר, להתחרות

ולהרוויח. עדיין אין אנחנו ברי-תחרות במספר תחומים. כל המיסוי גסופו של דבר נופל על

המוצר. אם לא נקטיז עלות העבודה ונקטין את ההוצאות למוצר, הדיכורימ על צמיחה ישארו

בגדר סיסמה. צריך ליצור במשק תנאים כאלה שיצרנים יגבירו יינור וייצוא וירחיבו תעסוקה.

אני מברך את השר על עמדתו האיתנה כנושאי הרווחה, למרות שטרם נענו כל בקשותיו

ולא הגיע למה שרצה להגיע. אני מאחל לו הצלחה בפעולתו.

בתקופה שדרושה הכשרה והסבה לעובדים, מצמצמים בבתי ספר טכנולוגיים ומקצועיים. מצבם

של המוסדות קשה, יש מוסדות שעומדים בפני סגירה. המצב קשה בתחום הציוד, המבנים, כוחות

הוראה. אני מבקש שהשר יסייר בבתי ספר מקצועיים בנתניה וגם בירושלים ויעמוד על מצבם.

חבר הכנסת ארידור אמר שהאבטלה יורדת בגלל הירידה, וזה נכון. אבל יש גם דבר

נוסף. אני יודע עשרות יצאי צבא שבכלל לא פונים ללשכת העבודה, לא הולכים להרשם בלשכה כי

נתנו שלוש שנים שירות למדינת ישראל ונלך ללשכה לבקש דמי אבטלה?

אני שואל: האם יש טיפול נאות בבחורים אלה?

עיירות הפיתוח, שהיו גאוות מדינת ישראל, מצבן מחריף יותר ויותר. אם רוצים

לרוקן אותן מתושבים, אפשר לצמצם עוד יותר את הטיפול שנותנים שם. אבל אם רוצים לחזק את

עיירות הפיתוח, צריך להגביר את הטיפול. כל הזמן מדברים על התפתחות ביהודה ושומרון, בדרום,

בצפון. קורם כל צריך לראות מה עושים בקיים.

אנחנו לא עושים די למען אותם אנשים שצריכים לחיות על הכנסה קטנה מאד. הם

מוכנים לעבוד גם באשפה, אבל גם עבודה כזאת אין.

לפני ממפר שבועות הופיע בועדה גונדר סוויסה ודיבר על המצב בבתי הסוהר. הוא אמר

ש-95% מהכלואים הם בני עדות המזרח. מה הביא אותם לכך? אני מוצא תשובה בתקציב של משרד

העבודה והרווחה. אם קיצצו קליטה של 260 ילדים במסגרת פנימיות, 225 ילדים במוסדות

על-יסודיים, פרוש הדבר שילדים אלה יצאו לרחוב ובסופו של דבר יגיעו לבית הסוהר. מי שייפגעו

מהקיצוץ הם ילדים של הורים מעדות המזרח שאין ביכולתם לממן לימודי הילדים בפנימיות.

לקחו את התקציב מהטיפול בילדים אלה ונתנו אותו לטיפול בנרקומנים. לתת מכה לנערים אלה כדי

לטפל בכסה אחרת? בזה לא פותרים בעיה, צריך לחשוב על דדן אחרת. אם פוגעים בילדים אלה,

הם עלולים להצטרף לכלואים בבתי הסוהר.



בטלתם הנחה במעונות-יום לתושבי שכונות שיקום. הרי בגלל מצבם הגדירו אותם כשכונות

שיקום. אם תשאלו אוחי מנין צריך לקחת, אגיד; קחו מחלוקח דמי פסחא לפני פסח.

אין סעיף כזה.

בשנה שעברה היה.

שר העבודה והרווחה 0. קצג:

אחה מבקש שניקח כסף מסעיף שלא קייס?

ד. דנינו;

אסור לפגוע בחינוך.

אני חושב שעובדים סוציאלייס 1ריכיס להתייחס אחרת למטופליס, בעיקר לאותם זקנים

שמרוחקים לפיסה ולא יכולים להגיע ללשכת הרווחה.

אס יקצצו בחינוך ובתחומים אחרים, אני מציע שיקראו למשרד לא בשם משרד העבודה

והרווחה אלא משרד עבודה ומ1וקה. (שר העבודה והרווחה מ. ק1ב: משרד האבסלה והמצוקה...)

נכון.

אדוני השר, אחה בעצמך מודה שיש סריגה במתן היתרי עבודה בשבת. אתם לא יכולים

לעשות משהו בענין זה?

י. ארידור;

אני לא רוצה להתייחס לפרסים בתקציב משרד העבודה והרוותה, כי נראה לי שהבעיה

שצריכה לעמוד לעיני ועדת הכספיס היא הרבה יותר רחבה וחמורה מאשר תיקון זה או אתר בתקציב

המשרד. הבעיה היא שהממשלה מנהלת מדיניות של אבטלה. אנחנו צריכיס לדחות מדיניות כזאת.

אני לא אומר שרו1יס באבטלה, אני טוען שיודעיס כי מדיניות הממשלה גורמת אבטלה ומשלימים

עם תוצאה זו. נאמר גם מראש שחהיה מדיניות כזאת, נאמר על ידי (פרופסור ברונו. מי שקרא את

המסמכים שהכין פרופסור ברונו,במסמך שנמסר לועדת הכספים לפי חני שנה הדברים היו כחוביס, אם

לא היו כתוביס בשורות הרי היו בין השורות.

הרעיון המרכזי של המדיניות הזאת היה קיצוץ בתקציב בלי קשר להשלכות על התעסוקה,

ומדיניות ריבית בלי קשר להשלכות על התמוססות מפעלים. אנחנו מקבלים את התונאות המשולבות

של שני מהלכים אלה. כל אחד אמר ש1ריך לעשות קיצוץ בתקציב, ועושים קינוץ בתק1יב שגורם

פגיעה בתעסוקה. אומרים שתהיה הריבית אשר תהיה ובלבד שהאינפלציה תרוסן, והתוצאה היא

התמוטטות מפעלים.

לדעתי, אנחנו עומדים במצב קריטי מבחינה לאומית, בעיקר נוכח התמוססות ענף הבניה.

אין זו רק התמוטטות של סולל-בונה, זו התמוטטות של ענף הבניה. נזכור את ימי 1966, גם אז

האסון במשק התחיל גענף הבניה. יש לי רושם שחוזרים לאותם ימים. צריך להבין היכן אנחנו

עומדים, 1 גם עדיין אין אותן בדיחות של 1966 אנחנו עומדים על סף התוצאות הכלכליות של

1966 כולל התוצאות בירידה.



אסור לנהל מדיניות כלכלית בלי להתחשב בשיקולים לאומיים ובשיקולים חברתיים. כנראה

שלא מתחשבים בשיקולים לאומיים. אם בשנח 1985 היו 19 אלף יורדים, זה שיקול לאומי ממדרגה

ראשונה ש1ריר להביא אוחו בחשבון במדיניות הכלכלית. האבטלה שקיימת היום זה שיקול חברתי

וכלכלי ממדרגה ראשונה שצריו להביאו בחשבון במדיניות כלכלית.

אינני חושב שהדרך להבראת המשק היא דרך הרס המשק על ידי התמוססות מפעלים ואבטלה.

אני לא מאמין בחאוריות אלה. תאוריות כאלה יכולות להיות טובות או לא טובות למדינות אחרות,

הן בוודאי לא טובות למדינת ישראל. י1רו טרה קדושה, את התקציב המאוזן עשו לדגל ועם הדגל

הזה הולכים לשום-מקום. אני לא זוכר שבזמן שאני ואחרים למדנו כלכלה התקציב המאוזן היה

פרה קדושה. יש זמנים שתקציב צריך להיות מאוזן, יש זמנים שהכרח שהתק1יב לא יהיה כל כך

מאוזן. (שר העבודה והרווחה מ. קצב: מה לעשות, פרופסור ברונו היה מרצה שלי לכלכלה) אתה

צריר לשמוע מה שאומר פרופסור ברונו ולבדיק את הדברים בשבע עיניים. תלק ממה שהוא אומר,

אותו חלק שהעתיק ממני, אני מקבל; אני לא מקבל מה שלא העתיק ממני.

זה כבר יותר מחמישים שנה שתקציב מאוזן הוא לא פרה קדושה. מי שמדבר על תקציב

מאוזן כפרה קדושה לא מבין שיש מצבים שונים . אני לא אומר שתקציב בלתי-מאוזן הוא פרה

קדושה, אבל צריך לדעת לנהוג לפי מצב המשק. כאשר משק מתמוטט לנוכח עינינו, אינני הושב

שהדגל שצריך לשאת הוא דווקא דגל התקציב המאוזן ויהיה אשר יהיה בתחום התעסוקה והאבטלה

והמפעלים.

הכל נובע מכך שאלה שהכינו מדיניות כלכלית שילבו כל מיני דברים שחלקם נכונים

וחלקם לא נכונים, אבל לא בדקו כראוי את הבסים התאורטי של רברים אלה, הבסיס התאורטי הוא

שאין קשר ישיר ומידי בין גרעון תקציבי ובין אינפלציה. מי שהיה זקוק להוכחה בענין זה,

סיפקו לו הוכחה לפני יולי. אני חושב שמאז יולי לא יכול אף אחד לחלוק ברצינות על כך שאין

קשר מידי וישיר בין קצוץ תקציבי ואינפלציה. האינפלציה רוסנה ברגע שהפסיקו את הפיחותיס.

הבעיה היא איך להחזיק בזה מעמד. קודם הפסיקו את הפיתוחים ורק אחר כך נפסקה האינפלציה.

כל הנסיונות בעיסקות החבילה להפסיק קודם אח האינפלציה ורק אתר כך להפסיק אח הפיחותים, כל

הנסיונות האלה נכשלו במשך שלושח רבעי שנה.

יש חסרון לתקציב לא מאוזן, בעיקר בתחום מאזן התשלומים. אבל דווקא מבחינח מאזן

התשלומים מצבה של מדינת ישראל היום הרבה יותר טוב מאשר בעבר. הסיבות העיקריות לשיפור

הן השחיקה בשער הדולר, ירידת מחירי הדלק, ירידת מחירי גרעינים, מענקים מארצות הברית.

כשיש שיפור במאזן התשלומים שלנו אנחנו צריכים לשקול מחיר מסוים במאזן התשלומים תמורת

אי התמוטטות במשק ואפשרות להגיע לצמיחה. ממשק מתמוטט בוודאי לא נגיע לצמיחה.

היו"ר א. שפירא;

ראש הממשלה היה נהנה לו שמע מה אתה אומר.

י. ארידור;

פעם אחת הזמין אותי, שמע דברי ונבהל.

לא רק שמעון פרס, רוב האנשים לא מסכימים אתך.



י. ארידור;

לא משנה אם הרוב מסכימים או לא מסכימים אחי. אני הזהרחי מראש שיצטרכו לבצע

יי1וב שער המטבע, וביצעו. אחד הפרדוכסים הוא שכדי לרסן אה האשראי, קבעו ריבית גבוהה.

כדי לקבל ריבית גבוהה, שילמו הרבה גם בריבית קרדיסורית והזרימו כספים רבים לגיבור.

זה אולי לא נרשם כהזרמה פורמלית של המרינה, אבל הזרימו לגיבור סכומים אדירים כדי שהגיבור

יפקיד אח כספו. הזרימו סכומים גדולים ל1יבור כרי להעלות ריבית, העלאת ריבית שגרמה

להתמוטטות מפעלים. עכשיו יזרימו סכומים אדירים כדי להציל מפעלים מהתמוטטות. למה גריך

היה להסדרים סכומיס גדולים כאלה כשאפשר היה לקבוע מדיניות אשראי קצת פחות חונקת , ריבית

קצת יותר נמוכה, ולא להכנס לכל הצרות האלה שהן כבר לא רק גרות כלכליות אלא גרות לאומיות?

שמעו שבארצות-הברית הורידו את שעור האינפל1יה על ידי ריבית גבוהה, והעתיקו אח המתכון.

אבל בארצות-הברית הריבית הגבוהה היא פתות מ-20% ריאלית לשנה, וכאן קבעו ריבית בשעור גדול

פי תמישה ויותר.

אלה שלא מסכימים אתי לא סוכנים לבתון את הדברים, קנה המידה שלהם הוא אי ההסכמה

אתי. לא צריך לנהל ויכוח עניני, מספיק שלא מסכימים אתי.

גריר להאזין להזהרות. ההזהרות מתגשמות. לא הייתי היתידי שהזהיר מפני שער

הריבית. הנושא לא היה שנוי במתלוקת מפלגתית בוערת הכספים, חברים מכל המחנות הזהירו

מהתו1אות, והעובדה היא שההזהרות מתגשמות. אם כל מה שבודקים הוא איך לתת סיוע למפעלים

מתמוטטים, ולא בורקים את המדיניות הכלכלית מיסודה בהקשר של תעסוקה, ברור שהמצב יימשך,

הזרמה תהיה, והתקציב ל-1986 כבר פרוץ כי הוא היה מאוזן בלי הסיוע הנוסף. אלה שכל כך

דוגלים בתקציב מאוזן 1ריכים לדעת שתקציב 1986 פרוץ, הוא לא כלל סיוע מיוחד שעומדים

לתת למפעלים מתמוטטים, לא כלל סיוע לקופת חולים, לסולל-בונה, לתקלאיס. ממקור מוסמך

אני יודע שאין רזרבות לדברים האלה. גריר להיות ברור שהתקציב פרוץ. כלומר, גם מנהלים

מדיניות אבטלה וגם מגיעים לתקציב לא מאוזן. את האינפלציה הצליתו לרסן, אבל אני לא

בטוח כמח זמן הריסון יחזיק מעמד.

הבעיה המרכזית שאני מציע להעלות בדיון על משרד העבודה והדוותה היא לא נקודה

זו או אחרוז ששר העבודה והרווחה מתאמץ בכל יכולתו לתקן לאחר שהמדיניות הממשלתית

הכוללת מעוותת, אבל אפשרויותיו מוגבלות. אנתנו צריכים לשאול את הממונים על הכלכלה אם

הם חושבים להמשיך בדרך כזאת אם יש להם בסיס מעשי וגם תאורטי, או ששנת 1966 חוזרת.

הייתי נגד המיתון הסוציאליסטי לפני עשרים שנה, ואני נגר חזרה למיתון עכשיו. צריך

לראות את הדברים בהקשר הכולל, גם מבחינה לאומית וגם מבחינה כלכלית וחברחית.

הנושא שהעלה חבר-הכנסת ארידור הוא נושא נכבד מאד. הוא עלה כשהיה כאן הממונה

על התקציבים, ולא קיימנו ריון עליו. אני חושב שנכון יהיה לקיים דיון אל התקציב במאקרו,

לא בקשר לתקציב משרד העבודה והרווחה. לא זה הזמן לדיון כזה, אבל אני מציע שנקיים את

הדיון בהקדם.

היו"ר א. שפירא!

כאשר הממשלה התליטה ביולי על תקנות שעת חירום, אמרתי שחוזרים לשנת 1966.

אנחנו עומדים עכשיו במרם. חבר-הכנסת ארידור צדק, אנחנו חוזרים ל-1966.



ס. 3ר-איז;

הנושא ראוי לדיון, אבל יש לערוך את הדיון בזמן הנכון ובהשתתפות שר האו1ר

והממונה על החק1יבים, ולא במסגרת זו. אבל לאחר שחבר-הכנסת ארידור הרחיב אח הדיבור בנושא

זה, אני רו1ה להגיד רק סלים אחדוח. יש שחי א0כולוח, יש אסכולה של חבר-הבנסח ארידור

שטוענת שאין חיבור בין איזון חקציב ואינפלציה. (י. ארידור: דיברחי על חיבור ישיר ומירי).

אסכולה שניה אומרח שיש חיבור, לא וזוך חודש אבל בפסגרח של חגי שנה או שנה יש השפעה מרחיקה לכה.

האיגפלציה בשעורים 17% - 25% בחודש היתה קשורה בפיחוחים. היא היחה אינפל1יה של עלויות

פיחות, סובסידיוח. אבל אינפלציה זאח באה על תשחית של אינפל1יה יוחר קטנה בשעור 3% - 5%, ועל

כן אי אפשר היה למנוע פיחוחים. האינפלציה בשעורים הקטניס היא אינפלציה קלאסית שנובעת מאיזון

לא נכון של חקציבים. לכן נחוץ היה לעשות שני דברים ביחד. חתכו קודם את הגבנון הגדול של

אינפלצית הפיחוחים והעלויוח, ומנסים למצוא דרך לרסן אח גס האינפלציה מהסוג השני. אי אפשר

למנוע פיחותים לאורך זמן א0 אחה לא מפסיק אח האינפלציה שבתשתית. לא מפני שאתה אומר דברים

מסוימים לא מסכימים להם, אלא מפני שיש השקפה אחרת.

אני בעד חקניב מאוזן. במאה ה-19 דיברו על קדושח החק1יב המאוזן, אחר כך היה

הניו-דיל ועשו תקציב גרעוני כדי להציל את ארצות הברית מדפל1יה. באינפלציה הפתרון הוא

תק1יב מאוזן, ולו יכולנו להרשוח זאת לע1מנו היינו צריכים אף לעשות תקציב עודף.

י. ארידור;

זה היה הטיעון של הובר נגד רוזוולט.

הובר לא צדק בשעתו, והיום אחה לא צודק. במדינת ישראל היחה אינפלציה נוראה וצריך

היה לרסן אוחה, צריך היה קודם כל למנוע הזרמת כספים של המדינה. אני אומר את הדברים בכל

הידידות,' למדתי להוקיר אותך כחבר ועדה, אבל לא למדתי להעריך אוחם כמי שהיה שר אוצר.

. לתוכנית הכלכלית יש הצלחות. אם כי היא כרוכה גם בבעיות, אפשד עוד למנוע מה שהיה ב-1966.

אי אפשר לומר שהתוכנית ביסודה לא הצליחה.

י. ארידור;

לא אמרתי.

אני רוצה להעיר הערה שאני חושש שאיננה מעשית, אבל אנסה לעשותה מעשית. לעניות דעתי,

אפשר היה לעשות שינויים גם במסגרת הנתונה של התקציב. אחד השינויים הגדולים שצריך היה לעשות

הוא להוסיף לתקציב העבודה והרווחה 100 או 200 מיליון שקל. התקציב כפי שהוא היום פרושו

סבל לאוכלוסיה, ואתס יודעים זאת טוב ממני. כדי להפיג קצת את הסבל צריך להוסיף סכומים

לסיוע לנכים, להכשרה מקצועית, לשיקום. אני יודע שזה לא מעשי, כי ועדה זו לא תגיד איפה

מנין לקחת את המיליוניס האלה. אבל אני פונה לחברים ומציע להתאחד ולדדוש שינוי דווקא

בתקציב משרד העבודה והרווחה בסדר גודל של 50 או 40 מיליון. בענין האבטלה צדק חבר-הכנסת

ארידור. יש שכבות שיודעות סבל ויסורים. אני לא בטוח שצריך להעלות רמת ההכנסה הפנויה של

העשירונים הגבוהים, מעל העשירון השלישי ומעלה, אני מוכן שבשנה הבאה תוקפא הכנסתם. אבל

צריך להקל על העשירון הראשון והעשירון השני, על נכים וקשישים. דווקא במצב כלכלי קשה צריך

להקפיד שבשכבות אלה לא יגדל הסבל מעל הסביר והמותר.



אני מ1יע לפחות לבדוק אם המדיניות הכלכלית לא מביאה אותנו לנסיגה קשה, לא

בהשוואה למדינות כמו שבדיה אלא בהשוואה למדינות כמו 1דפת ואיטליה. נדמה לי שאנחנו

נסוגים יותד מדי בשידותים לאזדח הנזקק.

אני קורא לועדה להוסיף דווקא למשדד הזה 50, 40 או 30 מיליון. אס תסכימו, א1י7

ליושב ראש לבקש מהשר שהוא י1יע למה להפנות את הסכוס הנוסף, לסי סדד העדיפויות שלו.

העדות בשני עניניס מעשיים, שאינני בטוח אם הם בעדיפות גבוהה אבל פנו אלי בענינים

אלה ואני דוצה להעלותם כאן. מלווה לעיוור מקבל היום 50 שקל לתודש. צריך לתקן את העיוות

ולהעלות אח התשלום למלווה ל-150 ואפילו 100 שקל. לא מדובר בהוצאה גדולה. אם צריך לתת

לענין זה עדיפות, נאבק כדי שהסכום הדרוש יוסף לתקציב.

ענין שני הוא סיוע ברכישה מכשירי שמיעה לחרשים. סובסידיה בשעיר 50% למכשיר היא

סבירה, לאחר שהמכשירים התייקרו מאד.

לשני הנושאים האלה דרושה תוספת של כ-400 אלף שקל, ויש בוודאי עוד כמה דברים

כאלה, שיחד יסתכמו במיליון שקל.

הערה סמנטית. אני חושב שחגיע הזמן לשנות שסו של המכון לפריון העבודה ולקרוא

לו המכון לפריון היי1ור. העיקר הוא לא הפריון של העובד.

שר העבודה והרווחה מ. קצג!

שם המכון הוא המכון לפריון העבודה והייצור. גם פריון העבודה הוא תשוב.

צריר למחוק אח המילה עבודה משם המכון. בגיבור חושבים שאין פריון ייצור מפני

שהפועלים ע1לים. לא פריון העבודה הוא העיקר. פריון הייצור כולל אלמנטים שונים.

ז'. אמיר;

אני רונה לשאול אח השר אם יש הצדקה להמשך המיזוג של שני המשרדים - עבודה ורווחה.

עבודה ואבטלה, הכשרה מקצועית, ביטוח לאומי - זה עולם ומלואו. חחומים אלה לבדם מחייבים

טיפול של שר ושל פקידים מעולים ביוחר. רווחה היא נושא נכבד כשלעצמו. האם ההחלטה לאתד

שני המשרדים מוצדקת בשטח? האם לא רצוי שיהיה שר מיוחד לעבודה ושד אתר לרווחה? לא מענין

אוחי חסכון של 100 אלף דולר במשרד של שר אם זה יאפשר טיפול מעמיק ומק1ועי בנושאיס

החשובים. מדינה שלא מטפלח ברווחה היא מדינה מפגרח, מדינה שמסכנח אח עתידה החברתי

והבטחוני. זו צריכה להיוח השאלה המרכזית בהמשך הדיון.

במשרד המאוחד כפי שהוא, עד כסה שאני עוקב אחרי פעולחו של שר העבודה והרווחה,

אדוני השר, אתה עושה עבודה יפה ומקצועית ויש לך רגש אנושי ורגישות חברחית, זה דבר חשוב

מאד.

יש בארץ עובדים זרים. אני רו1ה פעם לדעת אם אלה עובדים מק1ועיים שאין כמוהם

בישראל, או סתם עובדים 7שחורים שמספקים עבודה זולה. עד כמה שידוע לי, העבודה של העובדים

הזרים היא עבודה יקרה מאד. אולי חסרים במדינת ישראל בעלי מקצוע מסוימים וצריך להביא

מומתימ מהחוץ כדי שלא ייפגע הייצור.

לא לכל המדיניות הכלכלית הסכמתי, אבל יש בה חלקים חשוביס ביוחר. ריסון האינפלציה

הוא הישג גדול לממשלה הזאת, אבל האבטלה מחייבת חשבון נפש. למדינח ישראל אבטלה היא אסון.

בנים מערי פיתוח משתחררים מהנבא, אין להם מה לעשות במקום והם נודדים, אם למרכז הארץ

ואם לחו"ל.



אין מספיק מקומות להכשרה ואין מספיק תקגיבים להכשרה מקצועית. צריך לנצל את

נתי הספר המקצועיים ולהפעיל אותם במשמרת שניה להכשרת מבוגרים, כשיודעים מראש לאן יופנו

לאחר שילמדו מקצוע.

דמי אבטלה הם לא מתת חסד, זה תשלום שמי שביטח עצמו מקבל בזכות, ok הביטוח הזה

זול מדי, אפשר להעלות אח דמי הביטות. כל המפרנסים משלמים דמי ניטוח - -

נ. ברוך;

פרט לעצמאים.

יש ניצול לרעה.

אני לא מקבל אח זה. צריך לבדוק בם את הצד השני של המטבע. דמי אבטלה ניתנים

לפי השכר שהאיש קיבל כשעבד ואפשר להגיע ל-600ו שקל. זו זכותו של המבוטח, הוא שילם דמי

ביטוח.

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

הניצול הממונע הוא 70 - 80 יום, חצי מהחקופה שאפשר היה לנצל.

ז". אמיר;

האנשים האלה הם לא טפילים, אלה אנשים שאין להם עבודה. אני לא יודע כמה כסף

גובים וכמה מוניאים

שר העבודה והרווחה מ. קצב!

מוציאים 71 מיליון,, גוביס 21 מליון,

נ. ברור!

ויש רזרבה של מיליארד שקלים.

ריבית על מיליארד שקל יכולה לכסוח הכל. אם צריך עוד להוסיף , אפשר להוסיף.

המדינה היתה צריכה לחוקק חוק שיחייב אותה לספק תעסוקה לאזרחים. יש מדינות

שיש בהן חוק כזה. המדינה צריכה לספק לאזרח תעסוקה לפי התנאים והכישורים, ולא להשאיר

אדם מובטל כי מובטל חשוב כמת. מי שהיה פעם מובטל יודע איך מרגיש מובטל.

צריך לתקוף את בעית האבטלה על ידי כך שנפסיק את התופעה של תשלום שכר נמוך.

שכר בשעור 33% מהשכר הממוצע במשק, 150 דולר, זו לנו בושה קולקטיבית. חייבים לטפל בנושא

ולקבל סיד חוק שכר סינימום. אדוני השר, שסך צריך להתנוסס על הצעת החוק עם שמותיהם של

חברי הכנסת. הייתי ססתפק בשכר מינימום בשעור 45% סהשכר הממוצע, לתקופת נסיון ראשונה

אפילו 4054, אבל שזה יחייב את כולם ולא יהיה שכר עבדים. יש קבלנים לא מאורגנים שסשלמים

עוד פחות - שקל לשעת עבודה.



אם צריך לחקופה מוגבלת לסייע למפעלים בקשיים על ידי הכנסה עובדים חדשים והשתתפות

בשכרם באמצעות תשלום מביטוח אבטלה, צריך לשנות את החוק. אס נציע לתשלובת כי"ל במשך שנה

להשתתף בתשלום השכר, אני בטוח שיקלטו עובדים.

אני מבקש עוד לחשוב על קביעת המרחק ממקום המגורים למקום העבודה - 60 ק"מ. במשך

6ו שנה נסעתי יום יוס מדמונה למפעלי ים המלח, הגב נשנר בנסיעה. תשאלו נהגים ויגידו לכם

שהגב נשבר בנסיעות גס אם לא עובדים 8 שעות במפעל. יכול להיות שצריך לקבוע טווח של 60 ק"מ,

אבל מי שעובד עבודת כמים קשה יעבוד רק 6 שעות.

אני מעריו מאד את עובדי היחידה להתנדבות. הס עושיס עבודה מ1וינח בחום לב והתועלת

פי כמה גדולה גס מעבודתם של עובדים המקבליס שכר. בתקופה זו העובדים הסוציאליים עומדיס

מול גל של דדישות מגד שכבות חדשות שהצטרפו לנזקקים. אנשים הודיעו שהם מושמים רגל, כי לא

היו מסוגליס להחזיר משכנתאות והלוואות.

ארגון מט"ב עושה עבודה נמלאה עס קשישים. לא יתכן לפגוע בתקציב של מט"ב, צריר

עוד להוסיף לתקציב הארגון כי הס עושיס עבודה נפלאה, נותניס טיפול אנושי והכוונה, חוסכים

רופאים ומיטות בבתי תולים.

אם יש מחשבה לפגוע בתוספת ניידות לנכים, אני פ1יע לכם להסיר מתשבה כזאת. בכנסת

השמינית היח מאבק על תוססת ניידות לנכים - -

ב-1978 היתה ועדה של מומחים, לא פקידי אוצר, לא הביטוח הלאומי, לא ועדה של

פוליטיקאים. ועדה של מומחים רופאים עשתה בדיקה יסודית של כללי זכאות לנכים מלידה

לפי יכולת הניידות שלהם. אחרי בדיקה יסודית, סוג מסויס של נכים זכו בהקלות, לסוגים אחרים

היו התמרות. לנכים קשים ניתנו הקלות, לנכיס קלים היו התמרות בכללי הזכאות. מאז נבדק

הנושא שוב ושוב ולא מצאנו דופי בשיטת העבודה ובמסקנות של ועדת המומחים.

לא רק שהממשלה חזרה ואישרה את הכלליס, קיימנו גס התייעצות עס ראש הממשלה בסוגיה

זו. אנחנו לא רואיס פגיעה בסיסית בנכיס מלידה. בימיס הקרובים נגיש את הכלליס לכנסת

ולאחר מכן נצטרך להפעילם. מיצינו עס ארגון הנכיס את כל אפשרויות הדיון הליבון ובדיקת

הנושא.

ז'. אמיר;

אני רק מקווה שבענין זה לא יקרה מה שקורה לגבי אגרת החינוך שכולנו התנגדנו

וממשיכים להתנגד.

אני קורא למוסד לביטוח הלאומי ולמשרד העבודה והרווחה לרחס על פנסיונרים שאין

להם מועדון, ובעיקר לרחם על הקשישיס בערי הפיתוח. אחרי ארבעיס שנה אנשים פורשיס מעבודה

ואין להם מקוס להתאסף. יש אנשים שלא יכולים לשבת שמונה שעות ביום בבית הכנסת, הס רוציס

לבוא למועדון שיש בו כורסה, משחקים. אני מבקש לשיס לב לנושא ולתת לזה ביטוי בתקציב,

בעיקר לגבי ערי פיתוח. עוד בכנסת התשיעית קיבלתי הבטחה מהביטוח הלאומי להקיס מועדוניס

לקשישיס, בשיתוף עס ארגוניס נוספיס, ועד היום זה לא בוצע. צריך לערוך סקר בערי פיתוח

ולפתור את הבעיה. אי אפשר לקיים מועדונים לקשישים במקלטים. תבדקו את הענין.

אדוני השר, מפאת קוצר הזמן אדבר רק על נושא אחד, וגם עליו באופן כללי. לדעתי

אבי כל חסאת הוא מבנה המשק ומבנה המימשל, שהוא מסורבל, חסר יעילות, בנוי רבדים רבדים במשך

37 שנות קיום המרינה. אני יודע שזה לא סימפטי ביותר לדבר ריום על אבטלה סמויה, כשמטרידה

אותנו אבטלה גלויה. ובכל זאת, בגלל חוסר היעילוח אין לנו החוסן הדרוש לעמוד במשבר. אני

לא רו1ה לעשות ניתוח כפי שעשה חבר-הכנסת ארידור של בעיוח הכלכלה בכלל, גם לא ארע לעשות זאח

כמוהו. אבל אני מזכיר אח הבעיות, כי משרד העבודה והרווחה הוא המשרד שלטווח הארוך צריך לחח

דעהו להטבה מקצועית.

אני רו1ה להביא דוגמה לחוסר יעילות, דוגמה מהחדר הזה. נמצאים כאן עשרה עובדים

ממשרד העבודה והרווחה, שמונה באו מירושליס. כשהמנהלים נמ1אים פה, יכול להיות שהעובדים

בירושלים בטלים היום מעבודה. אני מביא דוגמה קטנה זו, יכולתי לחח דוגמאות יותר מאלפות

לאבטלה סמויה. (היו"ר א. שפירא; הם היו באים לישיבת הועדה גם אילו נערכה בירושלים).

לא. בירושלים הם היו נמצאים בהישג ידו של השר, המנכ"ל יכול היה להזעיק מישהו לפי הצורך.

לתל אביב צריך להביא את כולם שמא חהיה תקלה ויצטרכו למישהו, ולכן כל הצוות נמצא כאן.

אנחנו חגרי כנסת, אנחנו נועדנו לבטלה. להם משלמים כסף כרי לעבוד. והנה מזעיקים משרד שלם

מירושלים לתל אביב להתבטל, לשמוע אח הדברים שלנו במקום שיעשו עבודתם. אגי מתריע בפעם

המאה.

חברי הועדה שואלים שאלוח, הם צריכים להכין חשובות.

אני לא נגד ישיבות של הועדה ביום חמישי בתל אביב, אבל אפשר ליעד אותן לאותם

דיונים שמופיעים אנשי תל אביב או מוסדות שונים, ולא עובדי משרדי הממשלה.

הייתי רוצה לשמוע משר העבודה והרווחה על נושא ההסבה המקצועית מאספקט של צמצום

אבטלה סמויה. היום מטרידה אותנו אבטלה גלויה, אבל אני מבקש לדעת מה עושים למען ייעול

לטווח הארוך.

כתוב היום בעתון ש-80% מתוך 90 אלף אלמנות חיות בתנאי מצוקה כלכלית. כותרת

מדהימה.

מה זה "מנאי מצוקה"?

י. מצא;

הייתי רו1ה לשמוע מכס. 45 אלף מחוך 90 אלף אלמנות נזקקות להשלמת הכנסה, כלומר

אלה עומדות בקריטריונים שלכם לגבי יכולת מחיה.

אלמנוח צה"ל - מה עשיחם כדי לשפר את תנאי החיים שלהן?

אתמול שאלתי שאילחה בעל-פה בענין נכי גפים עליונות וחחתונות שאינם נכי צה"ל.

אתם מבחינים ונותנים זכויות ברכישח רכב רק לנכי גפים תחתונות ולא לנכי גפיס עליונות. מדובר

בסך הכל בקבוצת נכים קטנה מאד. תשובתו של סגן השר לא סיפקה אותי: יש קריטריונים, אי אפשר

לסטות מהקריטריונים... אני חושב שצריך שוב לחשוב על הנושא. מדובר על קבוצה קטנה של נכים,

שמכירים בנכוחם, והם זקוקים לרכב מיוחד. בצה"ל לא מבדילים בין נכי ידים ונכי רגלים. המוסד

לביטוח לאומי לא מאפשר לחח פטור לרכב לנכה ידים.

משרד הבטחון קבע כללים לגבי נכי צה"ל. גם מי שיש לו חרשות באוזן מקבל פטור

לרכב, אם הוא נכה צה"ל.

אני מדבר על נכים שהוכרה נכותם ומכירים בכך שהם צריכים רכב מיוחד, כמו שצריכים

נכי גפים תחתונות. אתם מבדילים בין נכי ידים ורגלים כשאין ביניהם הבדל מבחינת הזקקות

לרכב מיוחד.

אנחנו יכולים להיות גאים בזכויות הסוציאליוח שיש בישראל מלידה ועד קבר. אנחנו

אוזח המדינות המובילות והמתקדמות מבחינת הניסוחים השונים במיגזרים השונים, ההחייחסות לאדם

במצוקה, ביטוח אבטלה, ביטוח בריאוח. יש מדינות מתקדמות בעולם שאין להם מערכת מחקדמח כזאת

של ביטוחים. אבל דווקא ביטוח אבטלה מחייב שינוי בהקדם, כי הוא משמש תמריץ לאי עבודה.

יש לנו כבר מובטלים-מקצועיים מתוצרת-הארץ, אנשים שאינם עובדים במתכוון וטוב להם

בכך, הם מקבלים דמי אבטלה והם לא מעונינים לעבוד. בכל עיר פיתוח תמצאו מבבטלים-מקצועיים

שאינם עובדים גם אם יש תעסוקה במקום. הם מובטלים מרצון. תופעה כזאת קיימת אולי בכל המדינות

אבל אין לזה מקום בישראל ואי אפשר לחח לזה חסריץ.

צריר לק1ץ אה הסכומים של דמי אבטלה, ובעיקר לשנות את הקריטריון המקצועי. לא

יכול להיות שאדם יאמר שהוא בעל מקצוע כזה וכזה ורק במקצוע זה יעבוד. גם אם הוא אקדימאי,

עם כל הכבוד להשכלתו ולכישורים שלו, אם אין עבודה אחרת - הוא צריך לקטוף תפוזים. כל עבורה

מכבדת את בעליה. בתקופת ביניים צריך לקבל כל עבודה. אם לא ילך לעבודה שמציעים לו, לא יהיה

זכאי לדמי אבטלה.

אתה מתכוון לאכוף את זה?

נ. ברור;

אתה צריך להציע לבטל חוק הבטחת הכנסה, ואז אפשר יהיה לחייב כל אדם שבא ללשכת

העבודה ללכת לכל עבודה. אי אפשר לעשות ביטוח ואחר כך להגיד שלא נותנים לאדם את זכויותיו.

מה שאתה מציע זה בעצם לא תיקון לביטוח אבטלה אלא ביטול חוק ביטוח אבטלה. לא שאני מסכים

אוזר, אבל זו גישה שאפשר להתווכח עליה.

ב. שליטא;

מקובל עלי. המטרה צריכה להיות ברורה: תמריץ לעבודה ולא לאנטי-עבודה.

אני מבקש לדעת עד כמה משרד העבודה והרווחה מעורב בנושא ביטוח בריאוח ממלכתי.

לדעתי, אחם צריכים להוביל בחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. קודם כל צריך לתת השובה

לאנשים שאינם מבוטחים בשום קופת חולים, ואלה בדרך כלל בעשירון התחתון.

חינוך מקצועי. אני חושב שאין די עידוד לחינוך המקצועי. אני מציע לעודד את הוזינון

המקצועי עד כדי סטור משכר לימוד. מי שרוצה ללמוד פילוסופיה, שישלם; אבל מי שהולך ללמוד

מקצוע יצרני - צריך לסבסד אותו.



האם יהיו לנו מחר ספרים, נגרים? יש דור המשר לבעלי המלאכה? יש עידוד לדברים

האלה? כולם רוצים ללמוד לימודים גבוהים. עוד מעט גם טכנאים לא יהיו לנו, כולם רוצים

לריות מהנדסים.

אם אינני טועה, רק 10% מבוגרי החינוך המקצועי ממשיכים לעבוד בתעשיה במקצוע

שבו הוכשרו.

ג. שליטא;

זה נכון, אבל אינני רואה דרך אחרח אלא להמשיך להכשיר ולהכשיר.

אדוני השר, אתה התחייבת לחוק שכר מינימום. זו התחייבות אישית שלך. אתה חייב

להביא לכנסת הצעת חוק, כמובן, הגעה שתהיה מקובלת על הממשלה. יש התחייבות, ובזה חלויה

גם אמינות המשרד שלך.

סיווג ערי פיתות. הענין ר1יני מכדי שייגמר בינך ובין השר גד יעקבי ואינני יודע

מי עוד. תגיעו לפשרה ובמקום סוס יהיה גמל עם דבשת. מר גינדל מהמרכז להכוונה לערי פיתוח

עישה עבודה יטה, ואני מציע שתלמדו משהו מהסיווג שעליו המליץ.

אדוני היושב ראש, אני מגיע שנושא הסיווג של ערי פיתות יבוא לדיון בוערה זו

לפני שיאושר סופית.

היו"ר א. שפירא;

הסיווג מובא לאישור ועדת הכספים.

ב. שליטא;

באיזה שלב נמצא חוק פנסיה ממלכוזית? איפה זה תקוע? זה אתד הדברים החשובים ביותר.

מה עושים בנושא זה? אני מזהיר את כולנו ואת כל השכירים, מה שקרה בסולל בונה ובמוסדות אחרים

שאי אפשר היה להעלות על הדעת שיגיעו למשבר כזה, יוס אחד יקרה גם בקרנות הפנסיה

ההסתדרותיות. תהיה מפולת כזאת שאנשים יקפ1ו ממגדל-שלום. צריך להקדים רפואה למכת ולטפל

בנושא באמצעות חוק.

אני בעד יתר עידוד ליו1אי 1בא. המשרד שלכם 1ריך לתת העדפה יותר גדולה ליו1אי

נבא בתשלומי קי"ז - קיצבת יוצאי צבא. אינגי רואה מקום להפליה בין יהודים וערבים. היושב

ראש בוודאי יקפוץ ממקומי, אבל אני אומר שאינני בטות שנטורי-קרתא, שהם אנטי-ציונים, צריכיס

לקבל תשלומי קי"ז.

נ. ברור;

אף אחד לא מקבל אלא אם אתד מבני משפתתו היה בצה"ל. זה חל על כל האיכלוסיה.

היו"ר א. שפירא;

אותי קשה להו1יא מעורי, כי הם ממילא יקבלו...

גס סרבני שירות לא 1ריכיס לקבל קי"ץ. אדס שסרב לצו המדינה, החליט שהוא פציפיסט א

שהוא לא רוצה לשרת בלבנון או בשסחים, לא יקבל.

עס כל הכבוד הראוי והיחס החס לכל הנכיס, אני חושב שנכי צה"ל צריכיס חסיד לקבל

יותר מאחריס. לא צריך להשוות אח התנאים, צריך להיות ברור שמי שנפצע בשירות הכלל מקבל

יותר. לא יתכן שאדס שנפצע כשהרכיב או פרק פצצה בשביל גורמיס עוינים למדינה, יהיה שווה

בזכויות לנכי 1ה"ל. נכי 1ה"ל צריכים לקבל יותר מנכיס אחרים. במשרד העבודה והרווחה

ובביטוח הלאוסי רצים כל הזמן אחרי נכי צה"ל. נכי 1ה"ל צריכים תמיד לקבל יוחר.

אדוגי השר, אני מודאג מאד, כמו כל חברי הועדה, מן ה"עליהוס" על קיצבאות קשישים,

מיסוי קיצבאות ילדים וכוי. האם הממשלה הזאת רוצה להילת ממשלה אנסי-סוציאלית'" בקיצבאות

גימלאים צריך לפגוע? נניח ששכרם נשמר או עלה, אבל לקחת מהכיסוח שלהם? באות הגעות

מבית-היוצר של האוצר, ונדמה שאין בלמים. כל ההצעות לספיגה מכוונות לשכבות החלשות

שר הענודה והרווחה מ. קצב;

אילו כל ההצעות של שר האוצר בנושאים אלה היו מתקבלות, העסק היה מתמוטט מזמן...

ע. עלי;

אני רוצה לברך את השר על התיפקוד הטוב של המשרר. אני חושב שזכינו שבמשרד העבודה

והרווחה יכהן אחד השרים המונים ביותר שיש לנו. אני עוקב מקרוב אחרי עגורת המשרד ואני

מוצא לא רק רגישות חברתית יוצאת מן הכלל של השר אלא גם יכולת וכשרון נדירים בתיפקוד המשרד,

ועל כך יש לברך. אני מאחל לך, אדוני השר, שתמשיך להפעיל משרד זה באותו כשרון ובאותה רוח

סובה כמו עד היום. אני חושב שהלק מההצלחה קולך היא בבחירת האנשים הטובים שסובבים אותך.

בהזדמנות זו אני דוצה להעלות על נס את התיפקוד היוצא מן הכלל של כל הצוות, של מנכ"ל

המוסד לביטוח הלאומי, של מנכ"ל משרד העבודה והרווחה - אני חושב שזה אחד המינויים הטובים

ביותר שהיו במדינה בשנה האחרונה, וכל צוות העוזרים שעושים עבודה נהדרת. אני מאחל להס

שימשיכו לתפקד באותה צורה מעולה כמו ער היום.

אחד הנושאים המרכזיים שצריך לעסוק בהם היום הוא הכשרה מקצועית. כתוב: פשוט נבלה

בשוק ואל תצטרך לבריות. דבר זה הולך ונשכח אצלנו. מתחילים לחנך לפרזיטיות. אם לא נשנה

כיוון מצבנו יהיה קשה. אני יודע שהגישה שלכם היא כגישה שביטאחי, ואני מבקש לעשות מאמץ

מיוחד ולתת עדיפות לעבודה והכשרה למקצוע.

מענקי אבטלה. צריך לזכור שאנשים שילמו בעד ביטוח אבטלה וההתנפלות על הביטוח הזה

היא מיותרת. מי שמדברים נגד מענקי אבטלה, מה יעשו אס מחר ישבו ליד משדדם מאוח מובטלים

שלא יהיה להם לתת לחם לילדים. אל נשפוך את התינוק עס מי האמבטיה, בוודאי לא בעת קשה זו.

יש מקום לשיפוריס, אולי אפשר להרחיב את הרדיוס, אולי יותר גמישות בהכוונה לעבודה, אבל לא

להרחיק מדי לכת ולא לדבר באילו פה יש אנשים יפיס שלא רוצים לבזבז כספי ציבור ולעומתם יש

אחרים שרוצים לבזבז כסף ולפגוע בייצור. אין חלוקה כזאת. צריך לבדוק את הדברים ביתר

זהירות. אי אפשר להגיד לאקדימאי ללכת לעבוד בפינוי אשפה. הוא פשוט לא ילך, הוא ילך לעיר

הגדולה.



הערה נוספת, שלא הייתי סעיר אלמלא ההערה של חבר-הכנסת בני שליטא. אני מבקש

מכבוד השר לברוק אם יש כפילויות בתחום משרד העבודה והרווחה. במשק שלנו יש כפילויות ויש

בעיות מבנה. לאחר שהיה איחוד שני משרדים, יש לבדוק באיזו מידה בוטלו כפילויות.

מרכז ההכוונה לערי פיתוח - אחת הבדיחות שיש במדינת ישראל, המרכז לא פועל, לא עושה

מאומה. סיווג ערי פיתוח זה כובע גדול מדי, אי אפשר להפקיד אותו ברסה של אלה העוסקים בענין.

עוסקים בזה שדים נכבדים) אני רו1ה שיעסקו בזה אנשים שמצויים בעגין ומבינים בו.

הסיווג שהונע על ידי ועדה של משרד העבודה ומשרד הכלכלה לא מקובל עלי. יש מקום לבדיקה כי

יש בזה יותר מדי מגמות פוליטיות ואישיות, המלצות שרחוקוח מהצרכים האוביקטיבייס שראוי

שידריכו ועדה שמנסה לעשות רי-ארגון של ערי פיתוח.

אני מדבר כראש עיר שנתקבל בבעיות יום יום. גם בימי רגיעה חברתית יש שכבות קשות

יום,בכל חברה ובחברה הישראלית על אחת כמה וכמה. יש משרד שמטפל בעניני המפגרים, הנכים,

העבריינים, אלכוהליסטים, שכבות מנוקה. אם בתקופת רגיעה קשה הטיפול, על אחת כמה וכמה הוא

קשה בתקופה של כלכלה מעורערת, לאחר שכל השינויים פגעו קורס כל בשכבות אלה. אנחנו רואים

שמשפחות חדשות הצטדפו לאלה שמתרפקות על שערי לשכות הסעד או המחלקות החברתיות. אין בתקציב

בימוי הולם לטיפול במצוקות אלה. התקציב לא עונה לצרכים. חוסנה של הברה נבחן בדאגה להוליות

החלשות. וזברה שלא יודעת לדאוג לחוליות החלשות היא לא חברה נאורה. אני רוצה לראות לנושא

זה ביטוי תקציבי ולא רק דקלרציות. לא יתכן שמשפחה שנמצאת במצוקה כלכלית לא תזכה לטיפול

נאות בשל חוסר תקציב, לא יתכן שיגיעו עד פת לחם, ואני כבר לא מדבר על צרכים מיוחדים בבית

כמו מכונה כביסה, ביגוד. בתחום המוניציפלי אנחנו רואים אח הדברים מקרוב, יכול להיות

שמי שיושב במגדל-שן לא חש בזה.

אני מבקש ממזכיר הועדה לרשום הסתייגות שלי לסעיפים אלה. אני מציע להוסיף תקציב

לטיפול במשפחות במצוקה - 2 מיליון דולר.

טיפול בזקנים. אוכלוסית הזקנים במדינה הולכת וגדלה. התופעה קיימה בכל העולם

ובמדינת ישראל במיוחד. 10% מכלל האוכלוסיה הם זקנים. בשל שירותי הבריאות המפותחים, תוחלת

החיים הולכה וגדלה, וכבר היום 40% מכלל הזקנים הם מעל גיל 75, 180 אלף זקנים מעל גיל 75.

לאוכלוסיה זו יש בעיות מיוחדות. לחברה נאורה אסור להשליך אדם לעת זקנתו. יש זקנים שלא

מכניסים אוהם לבתי אבות בשל מחסור בתקציב, אף כי יש מקומוה בבתי אבות. זה המצב גם לגבי

קשישים סיעודיים שבאחריות משרד הבריאות, וכך לגבי קשישים משכבות חלשות שנמצאים בתחום טיפולו

של סשרד העבודה והרווחה. צריך לאפשר לקשישים לבלות אח החודשים האחרונים בחייהם

בתנאים סבירים.

אני מבקש להגיש הסתייגות: אני מציע להוסיף 2 מיליון דולר לנושא זה.

הערה בענין טיפול אישי, טיפול בקהילה, עזרה ביתית, ארוחות חמות. קראתי שבעולם

המערבי ניתנות ארוחות חמוח לכ-5% מכלל האוכלוסיה, אצלנו - רק 1%. אם זה נכון, צריך לתקן

את המצב ולהוסיף תקציב כדי שתנתן לזקנים לפחות ארוחה אחת חמה ביום, אם אין להם משפחה ואין

מי שידאג להם.

אם לא יהיה חקציב לפעולה כזאת, אני מבקש לרשום הסתייגות: להוסיף מיליון דולר.

למה לא יעשו זאת הרשויות המקומיות?

אחה צודק. תקציב הרווחה נרשוח הפקוסיח מורכב מ-75% שניחנים על ידי משרד העבודה

והרווחה ו- 25% של הרשות המקומית, וההפעלה היא על ידי הרשות המקומית. אס לרשוח משרד העבודה

והרווחה לא עומדים חקציבים מתאימים, הוא לא יכול להעביר אח החלק הראוי לרשויות המקומיוח,

ואז הרקוות הפקומיח לא יכולה לנגע אח העבודה. כדי שהרשוח המקומיח חוכל להפעיל אח הנושא, צייר

להוסיף תקציב.

אני מציע להוסיף לנושא זה סיליון דולר. אם לא יהיה סידור לעניז בהחלטה הועדה,

אני מבקש להגיש הסתייגות.

היו פרסומים בכלי התקשורת שמעונות למפגריס סחמוטטיס או עומדים על סף החמוטטות.

האם יש אמת בפרסומים אלה? לפי מדיניות המשרד חלק מהטיפול באוכלוסיה קשה זו הועבר למוסדות

פרטייס. נוצרו קשיים עצומים במימון. אני מבקש לשמוע יוחר פרסים ולדעת כמה חק1יב יש

להוסיף כדי שאוכלוסיה זו תטופל כהלכה. אסור להכביד עוד יוחר על משפחות שהגורל המר להן ויש

להן ילדים מפגרים. משפחות כאלה עלולות לההרס. המינימום שבו יכולה החברה לסייע למשפחה כזאת

הוא בסידור הילד במוסד. לא יתכן שבגלל בעיות תק1יב ילדיס מפגרים לא יסודרו במוסדות.

אבטלה בארץ בכלל ובערי פיחות בפרס. אני מבקש יותר פרסים על האבטלה בעקבות

התוכנית הכלכלית, ואיך חושב השר לטפל בבעיות האבטלה בערי פיחוח. האבטלה לא מחולקח באופן שווו

על כל חלקי הארץ, רוב האבטלה - יש ויכוח אם השעור הוא 30% או 40% מכלל המובטלים בארץ 0,7

בערי פיתוח , בעוד שאוכלוסית ערי הפיתות היא 11% מאוכלוסית ישראל. הייתי מבקש מכבוד

השר להרתיכ את האינפורמציה בנושא זה.

דבריו של חבר-הכנסת עלי קי1רו אח הנאום שלי. אני מקבל כל מה שאמר, ואני רוצה להחיי

רק לשניים אל שלושה נושאים שהשיק להם או שלא נגע בהם. אני לא יודע אם שר העבודה והרווחה

יצא למתקפה בנושא הקשישים. אם לא, טוב שיעשה זאת. אין מי שיכול לעשות זאח טוב ממנו. כפי

שאמרתי בדברי בכנסת אתרי סקירת השד, בנושא הקשישים יש לצידו של השר השדולה הגדולה ביותר

במדינת ישראל. אני מתפלא שהשד לא עשה בזה שימוש. אם הקרב לא ינוהל על ידי קור העבודה

והרוותה, הוא יכשל. כולנו יודעים מה יקרה ב-ו3 במרס כשתונתת עלינו החלטת הקואליציה. ואני

אומד כאן מדאש שאנהג לפי החלטות הקואליציה, למדוח שיחד עם חבר-הכנסת צכן ואחרים אני משתתף

בקרב הגדול למען הקשישים. אם הקרב הזה לא יתחיל היום, ובתמיכת שד העבודה והרוותה, לא יהיו

לו תוצאות. השד צריך לנהל את הקדב בגיבוי שלנו.

אני סבור שהמשרד צריך למקד את הפעולה בארבעה - חמישה נושאים 5דכזיים ולא בעשרים

נושאים. צריך להקדיש תשומת לב להסבה מקצועית, לא משירותים לייצור, בזה אינני רואה סיכויים

דבים, אבל בתוך תחום השירותים או בחחום הייצור לייצור לייצוא. ההכשרה צריכה להיות לא רק

במשך תודשיס אחדים. צריך לקחח עובדים או אנשים חסרי מקצוע למסלול הכשרה של שנחייס, כדי

ליצור מבנה תעסוקה חדש במדינת ישראל. לא להטליא טלאיס שלא פוחריס שוס בעיה, בוודאי לא

אח בעית המעבר משירותים לייצור. אם יש 400 אלף עובדיס בשירולים ומדי שנה נ6לסים 25 אלף,

צריו רק לדאוג שלא יבואו אחרים במקומם.

שמעתי מחבר-הכנסת עלי שב-7ו גופים שונים עוסקים בחינוך מקצועי. (ע. עלי: הרבה יותר

טוב יעשה ולשר אם יבדוק את הנושא, ובלי גאוות יחידה כי יכול להיות שהמסקנה תהיה שאת החינוך

המקצועי צדיך להעביר לטיפול משדד החינוך והתדבות. מכל מקום, הנושא מחייב בדיקה רצינית.

אולי צדיך להקים ועדה בין-משרדית בהשתתפותם כל המשרדים הנוגעים בדבר כדי לפתור את הבעיה

בצורה מכובדת. אס זאת תעשה, אדוני השר, יהיה זה דבר רציני מאד ובעל השלכות אדירות. את הכסף

שיחסך אפשר יהיה להוסיף ולתרום תרומה גדולה מאד לחינוך המקצועי.



אני רוצה לחזור לעגין הקשישים. עם הקמת המדינה היה הקשישים 3.6% מהאוכלוסיה,

שעורם גדל ל-11%, ובחל-אביב אומרים ששעור הקשישים מגיע ל-21%. העול נופל על הרשויות

המקומיות ועל משרד העבודה והרווחה. יש מספר גופים שמטפלים בעניני הקשישים, מהם קשורים ומהם

לא קשורים למשרד. צריך להגיש תוכניח לאומית לפחרון בעיה הקשישים במדינת ישראל, התוכנית

צריבה להיקף גם אח משרד הבריאות וגם גופים שעוזרים לכם כמו ג'וינט. צריך ליצור כלי

שיבחן אח הבעיות לעומק, יבדוק אם אפשר להגיע לפדר חדש בנושא זה, סדר חכם יותר ולדעתי גם

זול יותר.

היו"ר א. שפירא;

חשוב שהועדה תשמע משירות התעסוקה אח האמת על מימדי האבטלה, בלי לקחח בחשבון

נשים שלא יוצאות לעבודה, וניתוח האבסלה במרכז הארץ ובאזורי פיתוח. גם כשהיחה חעסוקה

יתר היו נשים שלא יצאו לעבודה, ואצלנו מכניסים אותן בחשבון המובטלים. בארצות הברית

ובאנגליה תמיד מורידים מהחשבון את אלה שממילא לא עבדו.

י, צגז;

בכרמיאל יש כמה מאוח נשים שחיפשו עבודה, הלכו ללשכה. חיפשו וחיפשו וחיפשו עד

שהתייאשו, הפסיקו ללכת ללשכה והן כבר לא רשומות. כשבודקים את מצב התעסוקה, צריך לקחת אותן

בחשבון? אין רוצות לעבוד, אבל אין להן תעסוקה.

נ. נדור;

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מביאה אותן בחשבון.

היו"ר א. שפירא;

אני מדבר על דורשי עבודה באמצעות לשכת העבודה.

אני תעשיין זה שלושיס שנה ותמיד פעלתי באזור פיתוח, אור-עקיבא היתה אזור פיתוח.

אני רואה שבקיץ זה עלולים עוד 15 אלף איש להפלט מהעבודה. אמ יקרה דבר כזה, גם אלה שתהיה

להם עבודה לא יוכלו לעבוד. אני זוכר אח ימי 1966, לאור-עקיבא הגיעו אנשים מעיירות אחרות

שלא היתה להם עבודה, והם לא נתנו לעבוד גם לאלה שהיתה להם עבודה. בנושא האבסלה משחקים

באש.

משרד העבודה והרווחה צריך להתרכז בעיקר בנושא התעסוקה והאבסלה והכשרה מקצועית.

צריו להקים במשרד הסיבה מיוחדת שתעקוב אוזר המצב ותהיה גם מסוגלת לפתור בעיות, ולא רק

לרשום בסססיסטיקה מה גדולה הצרה.

אנתנו יכולים p7, לדבר הרבה, אבל מי שצריכים לסתור את הבעיה הם ציבור המעסיקים

וההסתדרות. לסמוך על מענקי אבטלה זה האסון הכי גדול לעבודה. יותר סוב לעבוד תמורת שכר

שחוק מאשר לא לעבוד ולקבל מענקים גדולים. זה אסון לאדם שאין לו עבודה והוא יושב בבית.

יש לנו הסכם סחר עם ארצות-הברית, צריך להפעיל אותו. במקום מענקי אבטלה צריך

לתמרץ את הייצוא, ושלא בכל יום יקום כאן מישהו ויסיף מוסר שנותנים יותר מדי תמריצים לייצוא.

בלי תמריצים - הייצוא יורד. אין היום סיבה לירידה בייצוא. המטבעות האירופיים התחזקו, יש

לנו הסכם סתר חופשי עם ארצות הברית, אבל הייצוא ירד כי במצב הזו; ובמדיניות הזאת קשה לייצא,

כי הורידו תנאים ותמריצים לייצוא.



אין לנו בארץ חומרי גלם, אין לנו שכנים שאפשר לייצא אליהם, כמו שיש לבלגיה

וגרמניה. הייצוא שלנו 1צריך הובלה ימית, ומחיר ההובלה בשנה האחרונה עלה כמעט ב-100%. אם

אנחנו שומעים שהשתפר הסצב של צי"ם הרי זה ממני שהצליחו להעלות מחירי ההובלה.

לא נסתור את הבעיות שלנו על ידי מענקי אבטלה, אס כי אני בהחלט בעד ביטוח אבטלה

כדי שאדם יהיה בטוח שיוכל לפרנס משפחתו גם כשלא תהיה לו עבורה.

אזורי הפיתוח הם הראשונים שסובלים מאבטלה. סיירתי בכמה אזורים, הבעיות שם קשות.

אם השר מבקר במקום מסוים ובאותו מקום מחפשים אנשים לעבודה, זו כמות עיניים, כי בסך הכל

יש אבטלה גדולה בעיירות פיהוח.

אילו היה אתנו היום פנחם ספיר זכרונו לברכה - לא אפסיק להזכיר אוחו -

היינו יכולים לעשות את ישראל כשוויץ, היינו יכולים להגדיל את היי1וא פי שנים. לפני שהיה

ספיר שר האוגר היה במשך כעקור שנים שר המסחר והתעשיה, הוא חי את נושא הייצור והייצוא והבין

אותו.

אפשר היום להגדיל אח התעסוקה אם יגינו ש1ריר להגדיל את הייצור, וזאת לא עושים

בדמגוגיה. אני מבקר את התאחדות התעשיינים, אילו השמיעו ייתר את הדברים שהשמיעו בתקופה

שארידור היה שר האוצר, היינו מגדילים את הייגוא.

מהסכומים שנקבעו בהסכם הקואליציוני העברנו 200 אלף שקל למשרד העבורה והרווחה

לעזרה לפנימיות. עכשיו יש קריטריונים - משפחה שאין לה הכנסה, או שיש בבית 12 ילדים בשני

חדרים והמשפחה לא יכולה להחזיק ילד בבית, מקבלת תמיכה. מה שחשוב הוא מצב המשפחה ולא

מקום המגורים. גם אם ההורים מול בית הספר, יכול להיות שלא יכולים להחזיק את הילד בבית.

המבחן צריו להיות אם ההורים לא מרוויחים כדי כלכלת הילד, אם לא יכולים להחזיק אותו בבית,

ולא אם המשפחה גרה בבני-ברק והילד לומד בירושלים. שמעתי שמר שמשון הלפרין שלח חוזר מטעם

המשרד שיהיה סיוע רק לילדים שלומדים מחוץ לעיר הסגורים. למה? ילדים ישארו ברחוב.

הפנימיות לא יתחסלו, אם ישלחו הביתה בני אותה עיר - ינסו להעביר ילדים מעיר לעיר.

סגז שר העבודה.,והרווחה ר. פנחסי;

מדובר באותם קריטריונים, ילדים במצב סוציאלי זהה ומביניהם נותנים עדיפות לאלה

שלומדים מחוץ לעיר הסגורים. לא קבענו כלל שכל מי שלומד מתון למקום מגורי המשפתה קודם

למי שלומד במקום. j

היו"ד א. שפירא;

לפי ההלכה בני העיר תמיד קודמים לאנשים מחוץ לעיר : עניי עירך קודמים. מדובר על

4700 ילדים. הפנימיות נפגעו. זה לא צודק ולא נוכל לעבור על זה לסדר היום. אי אפשר לשלוח

ילדים כאלה החוצה.

מגז שר העבודה והרוותה ר. פנחסי;

בסך הכל יש 8800 ילדים בפנימיות. התקציב מאפשר סיוע רק ל-4750 תלמידים, לכן

קובעים סדרי עדיפויות כדי שהזקוקים ביותר יקבלו.

אי אסקור לעשווז דבר כזה בן לילה ולפגוע גפנימיות שמחזיקות ילדים מפשפוזוח מעוטוות

יכולות, ורק בגלל זה שהמשפחות גרוח באותה עיר לשלוח אח הילדים הביתה.

מס הכנסה חיפש 300 עוברים כדי לתגבר אח גבית המס. אני לא מבין למה לא מצאו עד

היום דרך להוציא 300 עובדיס מיותרים מהמשרדים השונים ולא לבוא אליגו לבקש תקציב. אנחנו

יודעים שיש כפילויות במשרדי הממשלה, אבל ששדרושים 300 עובדים למס הכנסה, 1ריר ללכת

לאוניברסיטאות לתפש אנשים נוספים במקום להוציא עובדים ממשרדי הממשלה.

ג. שסט;

אותו דבר היה כשביקשו תוספת להעסקת פקחים, ואתה אמרת לתת תוספת.

הייתי מעונין שהמחירים לא יעלו, הויכוח על הוצאת אגשים ממשרדי ממשלה היה נמשך

שנה ובינתיים המתירים היו משתוללים. הקפאת המחירים לא יכלה להצליח בלי בקורת. אנחנו היינו

מנהלים ויכוחים עם המשרדים, והמוכרים היו קוגעים מחירים כפי שהם רוצים.

השר אמר בסקירתו שאם מפעל נתון במשגר, יכול המעמיק להוריד אח השכר כדי שלא יצמרך

לפטר עובדים, והמשרד ישלים את שכרם של העובדים. בארצות הברית כשהיו בעיות במפעלים מסוימים

אמרו לעובדים שהברירה היא הורדת שכר ב-25% או פיטורים. בארץ, בגלל היתם בין עובדים ומעסיקים,

זה לא כל כך פשוט. נניח שלמפעל יש די עבודה לשני שלישים ממספר העובדים, או לתלופין - עבודה

לשלושה ימים בשבוע. הנפעל ישלם שכר מלא ויעסיק את העובדים שלושה ימים בשבוע, במקום לפטר

עובדים, והמשרד ישלים עוד שני ימים, אנשים יעבדו חמישה ימיס בשבוע. אם המעסיק משלם פחות

שכר, זה יוצר אוירה לא טובה. אבל אם המפעל במשבר והמעסיק אומר שיש לו עבודה רק לשלושה ימים

בשבוע, אם לא מפטרים חלק מהעובדים, הוא ישלם שכר מלא בעד שלושה ימים והמשרד ישלים שני ימים

נוספים. יש לי עוד הרבה הצעות, שאינני רו1ה להעלות אותן בפורום זה. אעבד בכתב ה1עות

לעידוד תעסוקה ואשלח אותן לקור או למנכ"ל, ותעבירו אותן לכל מי שמטפל בנושא.

ג. שפס!

לא ביקשתי רשות הייבור. אגיש את ההסתייגויות שלי בכתב.

היו"ר א. שפירא;

נשמע עכשיו תשובת השר. אדוני השר, אם תר1ה שעל שאלות מסוימות ישיבו אנשי המשרד,

בבקשה.

אנתנו לוקתים לתשומת לבנו אח ההערות שחברי הכנסת השמיעו במהלך שתי הישיבות.

יש לנו תשובות תלקיות לשאלות ולהערות חברי הועדה. יתתיל בתשובות מנכ"ל המשרד, ימשיכו

אתריו מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מנכ"ל שירות התעסוקה, מנהל האגף להכשרה מקצועית, המשנה

למנכ"ל. אני מקווה שנוכל להשיב על כל השאלות.



1. צילקר;

אשתדל להשיב בקיצור על השאלות הרבווז, אבל הדבר קשה. אני רוצה לתת דוגמאות

אחדות לשאלות שהן קצרות, אבל התשובות עליהן חייבות להיות ארוכות. למשל, ההתייחסות

לענין אתא וסולל-בונה והשאלה כיצד נערכים לטיפול בבעיות אבטלה. השאלה קצרה, אבל

התשובה עליה בוודאי לא יכולה להיות כר קצרה. לשאלות רבות היו חשובות בדברי הפתיחה

של השר.

בעמוד 61 מחוברת התקציכ, בסעיף "הדגשים בפעולות" אין הדגשה פספקת לפעילות

הרבה של המשרד בענין קשישים, מסגרים ונכים. ראוי שהדבר יתוקן כשיאושר התקציב. המשרד פועל

רבות בתחום זה.

כל היחידות שפועלות במשרד ועל ידו, כמו המוסד לבימות לאומי, שרות התעסוקה וכוי,

עובדות ביתד ואלמלא כן ספק אם היינו עומדים במשימות. ראוי להגביר את היעילות מגד אחד,

ואת המיכון מ1ד שני.

המשרד אמור בימימ אלה להתמודד בשני נושאים מרכזיים - אבסלה ושחיקה בשכר. מי

שאמורים לחת חשובות לבעיות הם ההכשרה המקצועית בכל הנוגע להסבה, האוגר ומשרד התעשיה והמסחר

בכל הקשור לצמיחה כלכליח, ואגף הרוותה צריך לתת תשובות לאוכלוסיות שנפגעות מאבטלה או

שחיקח שכר.

אחח המטרות בהכשרה המקצועית היא לתת הכשרה נמשכת כדי להעלות את רמת העם, במקרים

אחרים המטרה היא לתת תשובה מידית לצרכים ולביקושים בשוק. כתקציב המועט שעומד לרשותנו

אנחנו משחדלים מאד שהקורסים להכשרה מקצועית יחנו תשובות לצרכי המפעלים. הנםיון שלנו, ביתד עם

משרד התעשיה והמסחר ועם משרד האוצר, לגזור מן הצפוי במשק בשנים הקרובות הוא נסיון לא רע.

ובכל זאת במקרים רבים אנתנו עלולים לטעות, ולא בגלל רשלנות. לפני שנה לא תשבו שיהיה משבר

בענף האלקטרוניקה. גם אם בענפים מסוימים התגלו בקיעים, לא נסגור את מרכזי ההכשרה בענפים אלה.

נצטרך לעשות מאמץ בתכנון לטווח ארוך, ולחת תשובות בטווח המידי לבעית האבטלה בעיקר בערי

פיתוח, כי שם יש איום של אבטלה גדולה. צריו לתת גם הכשרה ברמה גבוהה יותר, לא שלושה

חורשיס אלא תקופה ארוכה יותר, ולא באותו ציוד שעומד לרשותנו. אכל לכך דרושים תקציבים נוספים.

האוצר והממשלה והכנסת התחשבו במשרד ובתפקידים שמוטלים עליו והיקצוצים שהטילו

עליו לא היו מהגבוהים ביותר. אבל בפועל הקיצוץ גדול יותר כי בשנים קודמות היו חריגות. אם

בהכשרת נוער נשאר התקציב שהיה, המשמעות היא קיצוץ ריאלי בשעור 15% - 18% בביצוע חוק החניכות.

אם ירדנו מ-48 אלף שעות בשנה שעברה ב-5%, המשמעות היא קיצוץ גדול. אם ילדים במערכת של משרד

התינוך חייבים ללמוד, הרי אנתנו צריכים לדוג את התלמידים אחד אחד, כי יש נערים שלא כל כן

רוצים ללמוד, יש בעלי מוטיבציה נמוכה, נערים שנפלטים ממסגרות של משרד התינוך. אס יש דרישה

לתוספת תקציב לנושא זה, הרי זו דרישה מוצדקת ביותר.

במפעלים יש ציוד מתוחכם, ואילו אנחנו מתקשים מאד לצייד את בתי הספד שלנו, של

אורט, עמל וגורמים אתרים. יש תוכנית ל-8ו מיליון דולר, ולמעשה יש רק כמה מאות אלפים. עם כל

ההבנה לבעיות המשק והצורך לצמצם את תקציב המדינה, צריך לעשות מאמץ לפתור בעיות בתתום זה.

אנתנו עושים מאמצים אדירים לקלוט יותר ויותר מבוגרים. אם מספר הבלתי מועסקים יעלה,

נוכל להגדיל מספר המבוגרים שמקבלים הכשרה מקצועית מ-10 אלפים ל-20 אלף, אבל זה דורש תקציב.

יש קרן למניעת אבטלה, אבל הסכומים זעומים וספק אס יוכלו לענות על הצרכים.

יש בעיות בתחום קבוצות העבודה. במסגרת זו מטפלים בנוער שאיננו יכול להשתלב במערכת

לימודית. קיצצנו בקבוצות, אמנם התייעלנו על ידי הגדלת קבוצות עבודה קיימות אבל זה לא עונה

לצרכים.



כווז אדם. כמשרד שעומד בקו הראשון ו1ריך להשיב על בעיות שהחעוררו עקב שחיקת

השכר והאבטלה, טבעי היה לחשוב שנקבל וזוספת כוח אדם. למעשה היה קיצוץ בכוח אדם, גם בגלל

החריגות שהיו לפני שנה וחצי וגם בגלל שינויים, שנעשו חלקם בהתנגדותנו וחלקם בהסכמתנו.

במשך שנה וחצי הורדנו מספר העובדים במשרד בקרוב ל-600 מחוך 4300 עובדים, היינו כ-11%,

פרס ל-230 עובדים סוציאליים, שהם לא עובדים ישירות במשרד העבודה והרווחה. ההחלטה על קיצוץ

מספר העובדים הסוציאליים ב-280 עובדים לא ר,יהד, החלטה קולנו, אנחנו היינו רק אנוסים לבצע.

מחוך 2400 - 2500 עובדים סוציאליים נדרשנו לקצץ 280, ולמעשה קוצצו 230. מבין 600 העובדים

שיצאו מהמשרד היו מאוח עובדים ארעים ו-50ו עובדים קבועים. עשינו מאמץ כביר. זהו קיצוץ גדול

ומהיר מדי גם כשאין בעיות מיוחדות במשק ובחברה. זהו קיצוץ חד מדי והוא לא מאפשר לתת אותם

שירוחים שנהגנו לחת.

אנחנו עומדים בקושי מול גלי הפונים אלינו, וגם מערים מרכזיות באזור תל אביב. קיבלחי

מבתב מראש עירית קרית שמונה שמצביע על תופעה חדשה: ניתוק חשמל בבתים. הוא בותב שקצרה ידם

מלהושיע כי התקציב אינו מאפשר להם לשלם חשבון החשמל במקום המשפחות הנזקקות.

היו"ר א. שפירא;

אני מבקש את יתר התשובות להגיש לנו בכתב.

1. צילקר;

בר1ון. בתשובות קצרות מדי אני וזוטא לנושא. אני רוצה רק לציין שתוך שחי שנות

תקציב ירדנו בתקציב הטיתוח מ-6 ל-2.2 מיליון דולר. ספק אם יש עוד משרדים שעשו קיצוץ כל כך

גדול בזמן כל כך קצר.

הדרישות שלנו אינן גדולות מדי. אנחנו יודעים את המצב במשק. אנחנו מבקשים אח

המעט הדרוש כדי לתת תשובה לאוכלוסיות להן אנוזנו אמורים לחת שירות.

כמבוקש, נגיש את התשובות בכתב בצורה מסודרה.

בתומר שקיבלנו אין פירוט של חלקכם בשיקום שכונות.

ע. סולודר;

אדוני השר, מי מחליף אותך בתיאום נושא השיקום?

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

ה הממשלה לא בחרה ועדת שדים לענין שיקום שכונות. הנושא מטופל בארבעה משרדים ויש

ועדה בין-משרדית, הועדה שפעלה בקדנציה הקודמת במשרד השיכון. משתתפים בועדה משרדי

השיכון, עבודה ודווחה, חינוך, בריאות, וכן הסוכנות היהודית.

היו"ר א. שפידא;

לעידוד ילודה יש בתקציב רק 62 אלף שקל. אין נושא קדוש מזה.

אני שמח שהיושב ראש ביקש להגיש את החשובות בכתב. נשמעו שאלות שנוגעות לבל

מדיניות הביטוח הלאומי. סוב יהיה אס ועדת הכספים תרצה פעם לשמוע, בלא לחץ של זמן, על

מדיניות הגביה והגימלאות של המוסד לביטוח לאומי. כדאי להקדיש לנושא דיון מיוחד.

היו"ר א. שטירא;

ברצון. נקיים את הדיון אחרי דיוני התקציב.

לקראו: הדיון רצוי להגיש תזכיר.

נעשה זאת.

כדי להשיב על כל השאלות שנשאלו, הייתי צריך לתת הרצאה על כל המדיניות של הביסוח

הלאומי. אסתפק היום כשלוש הערות קצרות.

היושב ראש דיבר על הקלות למפעלים. יש ועדה שדנה בדרכים למתן סיוע. אני דוצה רק

להעיר שניסינו לבדוק כמפעלימ מסוימים אם אמנם הם צריכים סיוע רק לתקופה קצרה ואחריה

ימשיכו להעסיק את העוכדים. ל1ערנו, כל מפעל שניסינו לכקש ממנו הוכחות לכך הפסיק את המגעים

ולא רצה לשתף פעולה. אנתנו עדיין מחפשים אותו מפעל שמוכן לשתף טעולה כדי שנוכל לא רק

לפזר כסף אלא גם להשיג את הממרה - שתהיה לאנשים עכשיו תעסוקה ושיהיה המשך תעסוקה. עושים

עכשיו ניסוי מענין עם מלונאים בטבריה כדי למצוא דדך לסייע. (י. צבן: איך מונעים ניצול

לרעה?). זאת בודקים.

סקר הכנסות. לצערנו, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החליטה לא לערוך סקר הכנסות.

המוסד לביטוח לאומי משתתף בסכום נכבד מאד כהוצאות של סקר ההכנסות. השנה השלמנו הקצבה ללשכו

המרכזית לסטטיסטיקה רק כדי שתבצע עיבודים ל-985ו. לטי סדר העדיפויות של הלשכה, שהוא לא

מובן לנו, בשנת 1986 לא יערכו סקר הכנסות.

תבענו דיון בענין זה,

נ. ברור;

אני לא מבין את ההחלטה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני חושב שיש פה לחץ לא

סביר. אי ניצוע הסקר יגרום לכך שלא נוכל לדעת מה קורה בחלוקת ההכנסות ובאפקטיביות של

המדיניות שלנו ב-1986. ההשתתפות של המוסד לביטוח לאומי מובטוזת, אבל אנחנו לא יכולים

לממן הכל.

אנחנו עומדים לפני מאבק ציבררי בענין הנכים.

ו



קראנו בעתון שראש הממשלה נתן הוראה להכניס לרשימה ??????? קשים, להוציא נכים קלים

ולגמור את העל. יי.

נ,. ברוך;

לא כך. אני חייב להגן על מה שעומדים לעשות.

בישיבה משותפח של ועדת הכספים וועדת הוזוץ והבטחון אסר שר הבטתון שיש החלטה בצה"ל

שספינת 1986 החלפה של רכב נכים הריה אחת לארבע שנים ולא שלוש שנים.

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

זו אותה החלטת ממשלה.

הבעיה של נכי צה"ל שונה לגמרי פבעית הנכים האחרים. אני חייב להבהיר מהו הסכם

הניידות. בהסכם הניידות יש אלמנט שיקומי. אמרו לנכים: מאחר שאתה צריך ללכות לעבודה ויקי לך

קשיים בתנועה, אחה מוגבל, נסייע לך בקיצבת ניידות כדי שתוכל לעבוד. זה הגיוני. ואכן יש

הכנסה מינימלית שאדם צריך להשתכר כדי שיחול עליו הסכם הניידות.

יש מערבת לתגים מתסדת לעבור מהסדר שיקומי להסדר שנותן זכויות, והגורם המוביל

הוא נכי צה"ל. אגל נכי צה"ל יש קריטריינים אחרים, לא קריטריונים שיקומי ם. אנחנו עומדים

כל הזמן- חתה לחץ להרחיב את הסדר הניידות,

קיצבר ניידות ניתנה רק לנבים עובדים?

יש גס קיצבה לנכים מקוימים שאינס עובדיס. אבל בעקרון רק נכה עובד מקבל אח

התשלום, כי זה ניתן כאלמנט שיקומי לעידוד לעבודה.

עמדתי בראש ועדה שהגישה מסקנות, על דעת ארגון הנכיס, ואז נקבע שהקוס ועדה של

מומחים רפואיים שתבדוק מהדש את כל האלמנטים. ועדת המומחים הגיעה לסיכומים שהם לא לרצון

אתם לא מבינים אותנו. זה נכון, אבל אי אפשר לקבל טענה כזאת.

המומחים קבעו מה שקבעו, הס קבעו שיינתנו הטבות לנכים הקשים, לפי שיקול שיקומי, ויצמצמו את

ההטבות לאותם נכים שלפי דעת הרופאים אינס זקוקים להן.

הסכם הניידות במדינת ישראל הוא הנדיב ביותר, אין כמובו בעולם, גס לא באנגליה או

בשבדיה. הצורך בסיוע נובע בחלקו גם מן המיסוי הבלתי הגיוני שיש על רכב. הקיצבה להחזקת רכב

בשעור הנמוך ביותר היא בגובה של קיצבת מחיה שנותנים לנכים. אנחנו משלמים סכומי עתק.



י. צבז;

אפשר לחשוב שהסכום גדול. תאמר גם מהי קיצבת מחיה -80 שקל,

לא נכון. הקיצבה המינימלית היא 200 שקלים חדשים.

שר העבודה והרווחה מ. קצנ;

האם פוליטיקאי או פקיר בכיר ביותר רשאי לקבוע או יש לו כלים לקבוע אם נכה קטוע

רגל מעל לברך זכאי לדרגח ניירות אי או בי? ישבה ועדת פוסחים שבדקה וקבעה שקטוע רגל מתחת

לברך יכול לנהוג, קטוע רגל מעל לברך לא יכול לנהוג.

היו"ר א. שפירא!

יתר החשובות נקבל בכתב.

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

במהלך הדיון אנשי המשרד לא הגיבו בענין האגודות השיתופיות. המושבים עוברים

סשבר קשה, לראשונה נאלצנו לפרק ארגון קניות של האיחוד החקלאי, פרקנו ארגון הקניות של ישובי

הגליל. ועדה במשרדנו, בראשות רשם האגודות השיתופיות, בוחנת את המבנה, התיפקוד ותחומי הפעול

של ארגוני קניות. הועדה היא משותפת עם משרד התקלאות, הזרמים השונים בהתיישבות והסוכנות

היהודית. אני מקווה שהועדה חסיים עבודתה בהקדם ואז תקיים הממשלה דיון בסוגיה זאת. בכל מקרה

אינני חושב שלמשרד העבודה והרווחה יש הכלים לסייע למושכים לפתור את בעיוחיהס.

דיכרתי על הרחבת הפיקוח.

היו"ר א. שפירא;

אני מודה לשר העבודה והרווחה, לסגן השר, למנכ"ל המשרד, למנכ"ל המוסד לביטוח

לאומי. ולכל צוות המשרר. מיד אחרי אישור התק1יב נקיים ישיבה כדי שנוכל לדון בפרוטרוט בנושאי

שהועלו. אני מקווה שער אז נקבל תשובות בכתב על השאלות שנשאלו. חודה רבה.

ג. מסקנות בענין ענף הכותנה בארץ

ועדת משנה של ועדת הכספים דנה בענין ענף הכותנה בארץ, לאתר שהכנסת העבירה לועדה

ה1עה לסרר-היום של חברת-הכנסת עדנה סולודר בנושא "ענף הכותנה בארץ".

(קורא מסקנות ועדת המשנה) (המסקנוח בנספח)

הוחלט פה אחד לאשר המסקנות.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:35)





מסקנות ועדת הכספים בענין ענף הכותנה בארץ

ביום לי באדר אי התשמ"ו (11.3.86) העבירה הכנסת לוועדת הכספים את ההצעה

לסדר-היום של ת"כ ע. סולודר בנושא: "ענף הכותנה בארץ".

וועדת הכספים הטילה על וועדת משנה לדון בנושא. וועדת המשנה קיימה דיוו עס

נציגי משרד האוצר, משרד החקלאות, המרכז ההקלאי, מחלקה ההתישבות של הסוכנות

היהודית, התנועות ההתיישבותיות וארגון מגדלי הכותנה.

להלך מסקנות וועדת המשנה כפי שאומצו ע"י מליאת הוועדה:

ענף הכותנה, הגדול בענפי גידולי השדה מהמובילים ביצוא החקלאי מהווה למעלה

מ-50% משטה השלתיו בארץ (איו לו תתליף בגידולים אתרים). לראשונה במשד כל שנות

קיומו נקלע הענף לקשיים זמניים אוביקטיביים עקב צרוף גורמים מקומיים ועולמיים.

עונת זריעת הכותנה המתחילה בימים אלה מחייבת התייחסות דחופה ומתך סיוע מיידי

לענף.

ו. הועדה קובעת שיש מלוא ההצדקה לסייע לענף הכותנה שהיה כל השנים רווחי ומענפי

היצוא החשובים ביותר במשק החקלאי ונכנס למצוקה זמנית בשל שפל עולמי במחירי

הכותנה וסבסוד עמוק של הענף ע"י מדינות אחרות.

2. הוועדה תובעת להעמיד לאלתר לרשות ענף הכותנה הלואה מתאימה, צמודת דולר ללא

ריבית, שתנאיה יסוכמו ביו משרד החקלאות, משרד האוצר ומועצת הכותנה בהתחשב

במצב הענף.

3. הוועדה תובעת זרוז קבלת ההחלטה על מנת שלא לגרום למגדלים, לענף הכותנה

ולייצוא מדינת ישראל נזק שלא יהיה ניתן לתיקון.

4. הוועדה ממליצה על הקמת וועדה בין-משרדית בהשתתפות מועצת הכותנה שתבחן

התחזיות לעתיד הענף ותביא הצעה לקביעת מדיניות ארוכת טווח לגביו.

5. ועדת הכספים תלווה את הדיונים והסיכומים בנושא זה.