מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 269

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ראשון, י"ד באדר א' תשמ"ו - 23.2.86 - שעה 10.00

חברי הועדה; א. שפירא - יו"ר .

א, ויינשטיין

א. ורדיגר

ד. תיכון

מוזמנים; א, טמיר - מנכ"ל משרד רה"מ

מ. סיקרון- מנכ"ל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מ. בן-פורת - רשות הגנים הלאומיים

י. אלסברג - מנהל גנזך המדינה

ש. נחמני - משרד רה"מ,

מ. ספרוני - " "

א. שומר - " "

נ. אייל - " "

ר. בר-יוסף- " "

ע. ארדמן - משרד האוצר

א. יחזקאלי - " "

מ. אוהלי - יי התקשורת

ע. דרור - " "

י.פינדלינג חברת בזק

י. ביאלה - " "

מזכיר הועדה; א. קרשנר

י ועץ משפטי לועדה; א. דמביץ

רשמה; מ. טרלו

ו

1.תקציב משרד ראש הממשלה לשנת הכספים 1986

2. צו יציבות מתירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה)

(תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לתוק הבזק)

3, שנויים בתקציב לשנת 1985



היו"ר ר. תיכון; אני פותה את הישיבה ומברך את כל הנוכחים.

תקציב משרד ראש הממשלה לשנת הכספים 1986

א. טמיר;

אני שמח שהוזמנו הנה.

בעמוד 19 רואים שמשרד ראש הממשלה עומד בקיצוצים

שנקבעו גס בשנה השוטפת וגם בשנה שעברה.

אולי אתה יכול לומר על שיאי כוח אדם, כמה עבדו במשרד

ראש הממשלה לפני שנה, לפני שנתיים והשנוה, כדי שנתרשם מהירידה.

א. ממיר;

בעמוד 6 ישנה החלוקה העקרונית של התקציב והמרכיבים

העיקריים של הפעילויות של משרד ראש הממשלה. אם יידרש פירוט, יש לנו ראשי

היחידות העיקריות,

בעמוד 8 יש פירוט יותר גדול, גם יחסית לשנה שעברה.

אני רוצה לגעת בכמה נושאים עיקריים.

למשרד ראש הממשלה יש אחריות היום לנושא הערבי.

ההתפתחות העיקרית שחלה בשנה האחרונה היא ביטול המערכת של היועץ לעניני ערבים

וטיפול בנושא באמצעות ועדת מנכ"לים שהוקמה ע"י הממשלה כדי להבטיח שהנושא

הערבי יטופל באחריות של כל משרד ומשרד. המשרד שלנו עוסק בתאום הבין-משרדי.

אותו דבר לגבי הדרוזים. מטפלים בהם באמצעות ועדת מנכ"לים. הטיפול בדרוזים

הופרד מהטיפול כערביי ישראל, כבר בזמנו של רבין והענין טופל באמצעות המנכ"ל.

ב-85 השקמה ועדת מנכ"לים לנושא ישובי קו העימות בצפון. גם פה האחריות היא

במשרדים, האחריות שלנו זה התאום. זה כולל קו העימות בגליל וברמת הגולן.

הועדה הוקמה בגלל הפינוי של צה"ל מלבנון.

אלה נושאים מיוחדים שאנחנו עוסקים בהם בתאום בין-משרדי

פרט לפעילות משרדית.

א. שומר;

בעמוד 30 , השינויים שחלו בשיא כוח האדם 195,קיצצנו

לפי החלטת הממשלה ב-6 . ב-86 אנחנו מקצצים עוד 2. המשרד יעמוד על 178 איש.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 427. לפי החלטת הממשלה קיצצנו ב-13, ב-86 בעוד 8,

בסך הכל 406.

סה"כ תקן הארעיים 187 איש. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

סה"כ תקן ארעיים 125 ל-11 חודשים בגלל נושא של הוצאות המשפחה.

בשנה שעברה השתתפה הלשכה בקיצוצים. מצד אחד

קיצוץ בתקציב בסדר גודל של קרוב ל-15% מהתקציב, שזה 13 משרות. בשנה

השוטפת 8 משרות נוספות. בשנה שעברה עמדנו בצורך להענות לצרכים הולכים

וגוברים בגלל המדיניות הכלכלית החדשה, היינו צריכים להוסיף, בין היתר,

את המדדים האינדיקטוריים הדו-שבועיים, שאנחנו ממשיכים עד סוף מרץ.

שמעתי שרוצים להמשיך את זה גם בשנה הבאה,

הפסקנו בעקבות הקיצוצים את סקר ההכנסות , וסקר

התעשיה.. .

בשנת 86 היו עוד כמה קיצוצים בפעולות קטנות

נ וספות.

לשנה הבאה מתוכנן סקר הוצאות המשפחה. לא בצענו

בשנה שעברה בגלל האינפלציה הגדולה והקושי לגייס אינפורמציה. לקראת יוני 86

עד מאי 87 אנחנו מתכוננים לעשות את הסקר. התקציב מופיע בספר התקציב, כולל

צוות כוח אדם אחראי . כמה עשרות אנשים שיהיו לצורך בצוע הסקר בשנה הבאה.

באותו זמן מצטמצם התקציב של המפקד. הפעולה המרכזית לשנה הבאה יהיה סקר

הוצאות המשפחה מעבר לפעולות השגרתיות.

א. ורדיגר;

לגבי הטיפול בערבי י ישראל, מה הסיבה של ביטול

המחלקה ושזה נמסר לועדת מנכ"לים. איזו ועדה זו ואיך פועלת הועדה ?

בקשר לסטטיסטיקה, אנחנו מקבלים הרבה חוברות

בנושא סטטיסטיקה. אני מבין שלא רק חברי-כנסת אלא זה נשלח גם לגורמים

נוספים במדינה. בזמנו דובר על כך שחוברות נשלחות למוסדות ואישים והן

נזרקות ישר לסל. ראיתי את זה במספר מקומות. זוהי הוצאה כספית. האם אתם

לא בודקים את הנושא הזה אם כדאי לצמצם ולשלוח לאלה הנוגעים בדבר?

# .

א. ויינשטיין;

רשות הגנים הלאומייס, האם הנושא של חמת גדר היה

בתחומכם?

מ. בן-פורת;

מעולם לא.

א. ויינשטיין;

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה עבודה טובה, אבל

תחום אחד מוזנח וזה נושא המקרקעין. המדינה מחזיקה במרבית השטחים . זה קשור

בזכויות וחלוקות. יש מחירי נכסים. יש מחירים של פריטים במשק שבעיני הם

בעדיפות נמוכה יותר ממקרקעין. באיזו מידה הל זכה לסטטיסטיקה יכולה לתרום

ולהיכנס לעומק ולתת שירות לציבור בתחום הזה.



היו"ר ד. תיכון;

האם אפשר לדעת אם היה קיבוץ או גידול ריאלי?

התקציב עלה ב-86 ל-12,882 מיליון. האם זה קיצוץ או גידול ריאלי?

אני רואה גידול בלשכת העתונות מ-494 ל-700. הייתי רוצה לדעת מדוע

לשכת העתונות דינה לא כדין שאר המחלקות במשרד ראש הממשלה.

כמה מכוניות ישנן במשרד ראש הממשלה והאם מספרן

גדל בשנים האחרונות. אשמח לשמוע אם הוא קטן.

לשכת היועץ לעניני ערבים, הייתי מבקש לשקול מחדש

את הנושא של "אל-אנבא". בשעתו החליטו לסגור את העתון, אני לא יודע אס

עשו בחכמה ואם אין הרהורי חרטה שמפקירים את המגזר הערבי לעתונות שלא

אוהדת את ישראל.

אני רואה 20,000 שקלים חדשים לבעיות הדרוזים .

ב-72 החליטה הממשלה לבטל את הזיקה בין הדרוזים ללשכת היועץ לעניני ערבים

ודין הדרוזים כדין כל אזחי מדינת ישראל, ואין להקצות להם משאבים מעבר

למה שמקצים לאזרחי מדינת ישראל.

אנחנו לא מבינים את הקשר בין הרשות לגנים לאומיים

למשרד ייאש הממשלה, ואם לא הגיע הזמן להעביר אותה למשדד החקלאות או התיירות.

המקום הפחות נכון הוא משרד ראש הממשלה.

בעמוד 10, סעיף 0214, יעוץ לראש הממשלה. אינני מבין

את הסעיף הזה, מה הוא כולל?

אני מציע למחוק את לשכות השרים שאינם שרים יותר,

ולא לציין אותם בהצעת התקציב. זה מוכיח שלא מעדכנים את הסעיפים הללו.

הלשכה לסטטיסטיקה , אני חוזר ומבקש מדי שנה לשמוע

בקשר למדד הדיור תשומות הבניה. שניהם לא משקפים את אשר קורה בענף הבניה.

מדד תשומות הבניה ומדד הדיור יעודכנו. האם עודכנו במרוצת השנים האחרונות?

האם אפשר לומר שהם משקפים מה שקורה בענף הבניה? האם לא הגיע הזמן לבטל

את השיטה שלפיה מדי שלושה חודשים זוקפים שעור במרד הכללי כאילו הוא חלק

ממדד הדיור ומחשבים אותו על פי מדד תשומות הבניה, כך שמדינת ישראל עומדת

בפני תעלומה כל 15 לחודש והיא גדלה מדי שלושה חודשים כאשר התיקון האמיתי

נעשה.

י. יחזקאלי;

ב-1.7 החליטה הממשלה לערוך קיצוץ של מיליון דולר

במונחים שנתיים. מתוך זה הופחת התקציב של המשרד הראשי והלשכה לסטטיסטיקה

בסכום של 750,000 דולר. מה שנותנים זה לנושא סקר הוצאות המשפחה . בסך הכל

תקציב ראש הממשלה קטן באופן ריאלי ב-600,000 דולר לעומת התקציב של 85/6.

בכוח ארם היתה הפחתה של 19 משרות במהלך 85/6. בשנה הבאה מתוכננת הפחתה.

נוספת של 10 משרות.

לגבי מכוניות, וזקן הרכב גדל ב-4 מכוניות, הן אישרו

לי ועצי ראש הממשלה.



היו"ר ד. תיכון;

אם תשווה 494 ל-700 יש כאן גידול מעבר למה שמתחייב

מן העדכון של התקציב. אם תאמר שלא גדל ריאלית, אקבל את זה.

א. שומר;

בעקרון הפחתנו את התקציב. לא נתבקשנו בנושא לשכת

העתונות והתקציב של השנה שעברה יענה גם על התקציב של השנה.

עד כמה שידוע לי התקציב של לשכת העתונות לא גדל ריאלית,

א. שומר;

בשנה שעברה הדרישה שלנו למשרד האוצר היתה , שמאחר

והם לא תקצבו את לשכת העתונות בשעות נוספות, זה לא קיבל ביטוי בעבודה

האמיתית שנעשתה סם , זתכן שהמספר הזה מקבל את הביטוי בחלוקה של משרד

ראש הממשלה, אבל לא גדל התקציב של לשכת העתונות הממשלתית.

בענין הערבים נקודת המוצא היתה שערביי ישראל שווים

בזכויות ובחובות לשאר האוכלוסיה. בחובות הס לא יכולים להיות שווים בנושא

הגיוס, ובענין זה נעשית עבודה לבדוק מה שאפשר לעשות בכיוון הזה. אם הם

שווים בזכויות וחובות, זו לא צריכה להיות מערכת מיותרת שתטפל בהם .

דאו במערכת כהמשך לממשל צבאי. המערכת היתה בנויה על משרדי קישור בכל הארץ.

דבר שני, נוצר מצב של התערבות בעבודה התקינה של משרדי הממשלה כתוצאה של

התפתחות של מוסד של שתדלנות. אס הוא לא הסתדר עם איזה משרד, הוא בא ליועץ

וביקשו לטפל בבעיות שלו. התלטנו להעביר את הטיפול באוכלוסיה הזאת לטיפול

נורמלי דרך תקציבים של משרדי הממשלה. למה דרושה ועדת מנכ"לים? מאחר

ובכמה תחומים צריך לקדם אותם לעשות פעילויות של פיתוח כדי שפערים יצטמצמו.

אנחנו עושים את זה על בסיס של תכנית רב-שנתית. צריך להראות שיש תנועה

קדימה בגישוד הזה, וזאת עושה ועדת המנכ"לים. במשרד ראש הממשלה הטיפול הוא

באחריות תשיר ראש הממשלה, אחריות של עזר וייצמן, אבל המערכת של היועץ

לעניני ערבים בוטלה. הנציגויות בשטח הם משרדי הממשלה הרגילים.

היו"ר ד. תיכון;

היות ואתם טוענים שלשכת השר וייצמן לא תידון כאן,

אולי נקיים דיון עם השד וייצמן בנושא ערביי א"י.

א. טמיר;

במשרד ראש הממשלה צריך להבדיל. זה לא שהשר וייצמן

הוא המופקד היחידי על זה. בראשות ועדת המנכ"לים עומד מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

הדבר הראשון שעשתה ועדת המנכ"לים הוא; היא החליטה שצריך להנץ מדיניות

לנושא הערבי. הוכן מסמך מדיניות והוא נידון בקבינט ויעלה לממשלה.



בקשר לעתון "אל-אנבא", אותו דבר . היו שני סיבות

לסגירת העתון. אחת של הוצאות כספיות, העתון לא קייט את עצמו, התפוצה שלו

היתה דייק. העתון ממלא את החלל שהם לא קוראים עתונים אחרים, אבל זה לא

עמד במבחן הבדיקה. חלקם קוראים עברית. הגיעו למסקנה קולא צריך עמון "מטעם"

אלא כאזרחים הס צריכים להיות שווי-זכויות בכל הנושים במדינה דמוקרטית.

אין סיבה להחזיק את העתון בתקציב כל כך גדול. זה נכלל בכותר,: של שוויון

לאזרחי ישראל, כולל נושאים של עתונות.

דרוזים. אף אחי לא קשר אותם לערבים. בדרוזים

מטפלים בנפרד דרך ועדת מנכ"לים מיוחדת לענין הדרוזים. בתקציב מופיע

20,000 סטיפנדיות לדרוזים כדי שילמדו במוסדות חינוך אקדמאיים. זה עומד

לרשות מנכ"ל ראש הממשלה ומחלקים את זה כל עונה לסטודנטים דרוזיים.

זה היה גם בשנים קודמות פחית או יותר באותה מסגרת.

מ. בן-פורת;

רשות הגנים היתה מאז ומתמיד במשרד ראש הממשלה.

בשנים האחרונות עלו רעיונות להעביר אותה למשרד התיירות. אנחנו התנגדנו לזה

כי הגנים הלאומיים זה לא נרשא של תיירות חוץ, זה שייך לפעילות ולנופש,

לתיירות פנים ישראלית. הנושא עלה כמה פעמים ועד היום ירד מהפרק. היום הוא

שוב על סדר היום ובינתיים המצב הוא שהרשות נשארה במשרד ראש הממשלה. זה

ענין בין-משרדי ולא שייך למשרד ספציפי. הרשות בעיקרה נושאת את עצמה מבחינה

תקציבית.

היו"ר ד. תיכון;

משרד התיירות איננו מיועד רק לתיירות חוץ אלא גם

לתי ירות פנים.

מ. בן-פורת;

אני סבור שהרשות, בגלל תחומי העיטוקים שלה, צריכה

להיות במשרד שאיננו עוסק בתחום ספציפי מסוים, לא במשרד החינוך, למרות

הפעילויות החינוכיות של פיתוח אתרים היסטוריים, ולא בתחום החקלאות. אני

סבור שהיא צריכה להישאר במשרד שרואה את האינטרס הלאומי הכללי.

יש ועדת שרים שבוחנת את הנושא הזה והיא הקימה

ועדת משנה שלומדת את הנושא.

היו"ר ד. תיכון;

הושמעה טענה שהמחירים שהרשות גובה גבוהים ואינם -

על פי המדיניות הכללית קפואים.

נהפוך הוא. כדאי לדעת שקרוב ל-88% מתקציב (ורשות

בא מהכנסות של דמי כניסה לאתרים, ו-12% מתקציב ממשלתי. זה גוף שנושא את

עצמו שיכול להתקיים בלי תמיכה ממשלתית.



אשר לאגרות כניסה, המצב הפוך. המתירים שלנו נקבעים

ע"י משרד הפנים ומאושרים בצורה תקופתית והם גמורים למדד עד 1.7, מאז הם

קפואים , בעור שההוצאות לא קפואות. תקציב הרמות כבר בשנה זו נפגע בהיקפים

רציניים, הבאנו הצעה לועדת השרים לכלכלה וגס למשרד הפנים להעלות את אגרות

הכניסה כי הן נמוכות בכל קנה מידה שאתה בוחן את הנושא.

יש לנו שני סוגי אתרים , בקיסריה זה עולה למבוגר

1,10 שקל ולילדים 25 אגורות , לאתרים קטנים - 1/2 שקל למבוגר ורבע שקל לילד,

במצדה אותו דבר פרט לרכבל. יש עוד 5 פארקים שלשם באים ליום שלם, עם מקלחות

והכל, שם זה עולה 11/2 שקלים למבוגר. המחירים נמוכים בהשוואה לכל מדינה אחרת,

הואיל ואנחנו רשות שמקיימת את עצמה וגם יכולת הפיתוח שלה מותנה בזה, ועדת

שרים לכלכלה המליצה לפנינו להגיש בקשה להעלות את המחירים ריאלית, ואתרי זה

יהיו צמודים למתכונת הצמדה , כדי להגריל את היקף הפיתוח של הרשות,

חה"כ ורדיגר שאל על פרסומי הלשכה והפצתם, אנחנו

מכינים סידרה מסועפת של פרסומים סטטיסטיים, הם מוכנים לפי הצורך, המריניות

שלנו היא למכור את הפרסומים בכסף מלא ויש לנו מנויים לכל פרסום. הירחון

נמכר ב-3000 עותקים, השנתון נמכר ב-3000 עותקים . ההפצה חינם מוגבלת מאד,

לאנשים הזכאים לפי החוק לקבל פרסומי הממשלה - חברי-כנסת, שרים, מנכ"לים.

איננו שולחים אוטומטית אלא אם מבקשים, מדי פעם בפעם שואלים אותם אס הם

מעונינים בזה,

ועדת הכספים ביקשה לקבל את כל הפרסומים הכלכליים.

מ, סיקרון;

ברצון ניתן כמה עותקים שרוצים. אנחנו מוכרים דרך

ההוצאה לאור של משרד הבטחון את יתר הפרסומים,

לשאלת חה"כ ויינשטיין על מחירי מקרקעין, אין

סטטיסטיקה בנושא זה. יש שני אספקים. בעיה של מדד מחירי קרקעות ומתירים

ממוצעים של קרקעות במקומות שונים. יש אספקט טכני , באיזו מידה ניתן להגיע

לנתונים; ובאיזה מידה יש מימון לבצע את הפעולה, היו מגעים עם כמה גורמים

מינהל מקרקעי ישראל ומשרד המשפטים, לא היתה הקצבה כספית לנושא , אם אני

רוצה לבנות מדד של מחירי מקרקעין, צריך לשמור על זהות קבועה. אני לא יכול

להשוות ממ"ר בירושלים לאיזורים אחרים. צריך להגדיר את האיכות, אותו איזור,

אותה השבחת קרקע, הדבר מורכב מאד . יש מו"מ עם משרד המשפטים, הם אוספים

חומר על טרנסאקציות; להפוך אז זה למדד - הדרך ארוכה, חלק מכוסה ע"י משרד

השיכון,

א. ויינשטיין;

מה שאתה מממן זה מתקציבך. יש הרבה דברים שהם

בעדיפות גדולה לעומת הנושא הזה. לכן אני מבקש לסקול העברה מסעיף לסעיף,

יש ועדת היגוי שבודקת את זה. יושבים אנשי התקציבים

בנק ישראל, מנכ"ל הביטוח הלאומי, תכנית העבודה מוגשת בצורת חוברת והם

מתייחסים לדבר הזה. אס יש נושוא שהם תושבים אותו כחשוב, הם מציעים מה

לקצץ ומה לא, אני מוכן להביא את זה לועדת ההיגוי ולבדוק את זה.

א. ויינשטיין;

תבדקו את הענין מבחינתכם ותראו אם יש אפשרות להעביר

לנושא זה. הנושא גורם לכך שיש מצב של עיוותים קשים בתחום הזה.

מ. סיקרון;

אנחנו מצלמים מחירים בשוק. היה מו"מ עם מינהל מקרקעי

ישראל ועם משרד המשפטים, הדבר מסובך מלפתור אותו בצורה כזאת. צריך להיכנס

לענין ברצינות וזו בעיה תקציבית.

לחה"כ ד. תיכון - תשומות בנייה לדיור והקשר למדד לצרכן

יש שני מדדים. לא שמעתי על תלונות. המדד מודד את המחירים. זה עודכן ב-83

על בניני מגורים. בדקנו את הרכב התשומות והמשקל של כל מרכיב ומרכיב.

יש ועדה מיעצת שיושבים בה נציגי ארגון הקבלנים, מ.ע"צ, משרד השיכון, והם

עוברים על השיטה של עריכת המדד. העדכון תואם אתם. המדד מחושב מדי חודש

בחודשו. המדד משקף את מחירי התשומות למגורים, יש מדד מחירי דירות, הוא

תלת-חודשי, הוא אוסף מחירים ממשרד המשפטים מחלקת המקרקעין, זה מחושב על

סמך מחירי דירות מכל טוג שהוא. זה אחד המדדים הטובים ביותר שישנם.

מספר הטרנסאקציות הוא לא גדול כל כך שאפשר לחשב אותו מדי חודש, אלא כל

שלושה חודשים.

יש בעיה נוטפת, מה עושים בקשר למחירי הדירות בהקשר

למדד המחירים לצרכן. במסגרת זו יש סעיף דיור שכולל הדירות בבעלות, שכר-דירה

דמי מפתח וכוי. מחירי דירות אנחנו מודדים לפי מחירי דירות ובתקופות

הביניים עומדים על המחירים בהתאם למדד תשומות הבניה. מדד תשומות הבניה

אינו זהה למחירי דירות. שיטת המדידה שנקבעה לאורך כל התקופה היתה לבדוק

כל שלושה חודשים ולאמוד את השינוי לפי מדד תשומות הבניה. יש זהות כמעט

בין שני המדדים הללו לאורך זמן. האלטרנטיבה היתה להקפיא את המדד. אנחנו

שוקלים ובודקים את זה מחדש . הזמנו בדיקה של הקורלציה מחדש לתקופת ביניים

של שלושה חודשים שאומדים את השינויים במדד הדיוד דרך מדד תשומות הבניה.

ד. תיכון;

אתה רואה בכל חודש ישנה קפיצה גדולה במדד. מאז 79

יש תהליך של קפיצה אחת לשלושה חודשים. שאלתי: האם אי אפשר לעשות את

הזקיפות האלה בצורה יותר צודקת כך שהתהליך הזה של קפיצה אחת לשלושה

חודשים יימנע? התהליך משתרע כל הזמן ולא אחת לשלושה חודשים.



א. ויינשטיין;

בענין המקרקעין אנחנו עוסקים בסוגיה שהועלתה בועדה.

הנושא קשור ל-50 - 60 מיליון דולר - חברת אדוד. אנחנו מבקשים הומר

כיצד נעשתה ההערכה. יש בעיה של העברת מקרקעין. איננו מצליחים לקבל חומר.

יש עיסקות שלא מבוססות על תומר הלשכה המרכזית לסטטיסטייקה, יש דרישה

שזה יסופק כמו שזה נעשה בעולם. זה יסייע לכל הגורמים העוסקים בנושא.

הנושא פרוץ והלשכה יכילה לעזור ע"י מדדים. המינהל לא מעונין בזה. יש כאן

עיוותים.

כדאי שנשב יהד אתך ונבדוק מה הליכה יכולה לעשות.

יש פה העברה תקציבית. ראש הממשלה מציע שינוי בתקציב

ושר האוצר מבקש להעביר מהרזרבה של משרד ראש הממשלה לפעולות הבאות:

סכום של 238 אלף ש"ח. 13 אלף שקלים לקניית טירה למשטרת החופים?

זה שייר לתקציב לעניני טרור,

אושר

צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה)(תשלומים בעד שירותי בזק

המפורטים בתוספת לחוק הבזק)

מ. אוהלי;

סעיף 15(א) לחוק הבזק קובע ששר האוצר, באישור ועדת

הכספים יקבע את התקנות, את השירותים הניתנים לבעל רשיון. הכוונה לבזק.

עד היום המשדד קבע תעריפים על פי הצמדות על פי סעיף מיוחד בחוק הבזק

ואי אפשר להמשיך בתקנות לפי פקודת הדואר. היינו צריכים להפריד בין המנויים

ואלה שלא מנויים בתוספת. בתוספת זה התקנת קו טלפון, שימוש בטלפון, שיחות

וכוי. זו היתה עבודה טכנית מרובה. גיבשנו בין היתר גם מינוחים טכנולוגיים

לתקנות. עכשיו מבקשים מהועדה שתאשר את הנוסח הזה. העלאת תעריפים אין כאן

אבל יש כמה שנויים בחלוקה שזה יסביר כלכלן מהמשרד.

היו"ר א. שפירא;

מה טמון פה?



מ. אוהלי;

עצם התקנת התקנות מחייב אישור הועדה גם על ענין

שאין בו העלאה.

ע. דרור;

עקב שינויים טכנולוגיים נכנסו תעריפים חדשים .

מ. אוהלי;

עד היום חיינו עט הפקודות הישנות. היתה סמכות

להעלות לפי האינדקס ואת זה עשינו. עשינו מינוח חדש. ישנו מושג של מניית

פעימה.

א. ויינשטיין;

אתם היום באים לועדת הכספים ומבקשים איסור לתעריפים

קיימים ללא שינוי וללא שינוי בסמכויות.

א. דמביץ;

אילו היה הדבר כך הייתי נותן הודעה והדבר היה נגמר.

אם כי הסך הכולל של הכספים שייכנסו למשרד התקשורתץ מהאגרות שנידונות כאן

לא יעלה, אבל בגלל חידושים טכנולוגיים שינויים כאלה קיימים ופלרני יצטרך

לשלם קצת יותר ופלוני ישלם קצת פחות. לכן אני לא רשאי להביא את זה לפניכם

ולומר שאין הבדל. יש הבדל, קטן, אבל יש משהו למעלה ומשהו למטה. הדברים

מתאזנים ולכן צריך להביא את זה הנה לאישור. שינויים בסמכויות - אין.

ע. דרור;

השינויים הם בהעברת נתונים. יש מהירויות שונות

ולכן עברנו למבנה חדש של תעריפים, כאשר התעריפים יהיו החל מ-2400 פעימות

ונגיע ל-62,000 בשניה.

אתם לא מקבלים סמכות לשנות תעריפים ללא אישור. אם

כך אפשר לאשר.

אינכם מבקשים העלאה, לא עיגלתם מספרים ואין שינויים.

יש הרבה תלונות בציבור שהחשבונות לא משקפים את המציאות.

אתם היום בטוחים שאינכם שולחים חשבונות לאנשים ומוציאים מהם כטף חינם?

מדובר בחברות ואנשים שמשלמים עשרות אלפי דולרים ויש להם הרגשה שזה לא נכון.



י. ביאלה;

אם מתגלה תקלה, אנחנו מסקנים את זה במקום.

הוחלט

לאשר את שינויי התעריפים

סעיף 15/א לחוק הבזק .

שינויים בתקציב לשנת 85

מס'- 87/02 אושר

מסי 185 - אושר

מס'245

ע. ארדמן;

העברה מרזרבה כללית לתקציב המוסד לביטוח לאומי. רוב

הכסף נובע עקב החלטת הממשלה להצמיד את הכנסת האוכלוסיה הנמוכה למדד המחירים

לצרכן. המדד עלה יותר מהמדד הממוצע, זה מביא להזרמות.

ד. תיכון;

את כל הקיצבאות הביטוח הלאומי מקבל מהאוצר? הביטוח

הלאומי רק מחלק את התשולומים?

מרגע שהממשלה החליטה על ההצמדה הזאת, נוצר גרעון

בתקציב הביטוח הלאומי. את הסכום הזה אנחנו צריכים לתת דרך התקציב הממשלתי.

מבחינת הזרמה של הסקטור הציבור זה למעשה כבר התבטא בחודשיים שעברו, הכסף

שולם ע"י הביטוח הלאומי.

מיולי זה עמוד למדד ולא לשכר הממוצע במשק, וזו הארכה

לשלושה חודשים?

ע. ארדמן;

כן. הסכר הוא גם לתקופה אחורה. זו התחשבנות בין

הביטוח הלאומי והממשלה.

אילולא ההעברה מרזרבה להוצאות פיתוח , לא יכולתי להעביר

את הכסף הזה ממשרד העבודה והרווחה?



היו"ר א. שפירא;

כמה לקזת מהפיתוח?

ע. ארדמן;

150,000 שקל , זה 100 מיליון דולר. אם לא היינו

מעבירים מהפיתוח לא היה כיסוי לכל הסכום.

הוחלט

ל א ש; ר

מס' 198

ד. תיכון;

אני נגד. אני תושב שזה בזבוז כסף. זה מסופים נוספים

שלא היה צריך לקנות.

הצבעה

בעד האישור - 2

נגד - 1

אושר

מס'203

היו"ר א. שפירא;

אם אתה לא מכיר אה הפרטים, איננו מאשרים לעת עתה.

מס' 204

היו"ר א. שפירא;

נדחה למתן פרטים.

מס' 205

ד. תיכון;

מה הוא מקטין?'-

ע. ארדמן;

נציגות בארה"ב.

מבקש 4 מיליון דולר ללשכות בצפון אמריקה.

מס' 205- אושר



מס'206

הקצאת רזרבה להתיקרות ולהוצאה והכנסה מהכנסות המשרד

עצמו. זה על פי קצב ההכנסות ניתן להגדיל את הסעיף ל-3 מיליון דולר לפנימיות.

אושר

מס' 207 - אושר מס' 239 - אושר

מס' 210 - אושר מסי 240 - אושר

מס' 213 - אושר

מסי 212 - אוסר

מסי 214 - אושר

מס' 215 - אושר

מסי 216 -אושר

מסי 217 - א ו שר

מחי 218 - אושר

מסי 219 - אושר

מסי 223 - אושר

מס' 224 - אושר

מסי 226 - אושר

מסי 227 - אושר

מסי 228 - אושר

מסי 229 - אושר

מסי 230 - אושר

מסי 231 - אושר

מסי 232 - א ו שר

מסי 233 - אושר

מסי 234 - א ו שר

מסי 236 - אושר

הישיבה הסתיימה בשעה 11.35