הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 256



מישיבת ועדת הכספים

יום גי, כ"ה בשבט, התשמ"ו - 4.2.1986 - שעה 10.00

נכחו

י' כהן - מ"מ היו"ר

י' ז' אמיר

מ' בר-און

גי גדות

פי גרופר

די דנינו

אי ויינשטיין

אי ורדיגר

עי סולודר

עי עלי

שי עמר

יי צבן

חי קופמן

חי רמון

מי שטרית

אי שלום

גי שפט

די תיכון

יי ברון - הממונה על הכנסות המדינה

יי גבאי, די שמעוני, גבי דר-זיו - משרד האוצר

אי קרשנר

א' דמביץ

סי אלחנני

אי דגני

הצעות לסדר היום

אומדן ההכנסות בתקציב לשנת 1986

תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון מסי 2)

האצת הפיתוח של בקעת הירדן

צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו לבעל שליטה כהכנסה)

תקנות מס ערך מוסף (תיקון)

צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית בשל הלוואות לתושב חוץ)

תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון"לדירה")

(תיקון מסי 2).



תקציב רשות השידור - הצעה לסדר היום

מ"מ היו"ר י' כהן;

אני פותח את הישיבה.

לפני שנעבור לשמיעת התשובות של הממונה על הכנסות המדינה לשאלות שנשאלו

בישיבה הקודמת, מבקש הבר הכנסת דן תיכון להעיר הערה בענין תקציב רשות השידור.

די תיכון;

ועדת הכספים לא אישרה את תקציב רשות השידור. החל מ-1 באוקטובר משדרת הרשות

ללא אישור תקציבי. עקרונית זוהי עבירה מהדרגה הראשונה. שכן על פי התקדים הזה

יכולה הממשלה לתפקד ללא זיקה לתקציב שאישרה הכנסת או ועדת הכספים. אני רוצה לדעת

מהי דעתו של היועץ המשפטי בנושא הזה.

A

אני מבקש לכלול את הנושא בסדר היום של ועדת הכספים ולהזמין לדיון את היועץ

המשפטי לממשלה ואת שר החינוך והתרבות.

היו"ר י' כהן;

למיטב זכרוני הנושא עלה לדיון בוועדת הכספים במליאתה. דעתנו לא היתה נוהה

מהעובדה שלא ניתנה הבהרה באיזו מידה הההלטה שלנו מחייבת. ביקשנו לכן לפנות בשאלה

זו ליועץ המשפטי לממשלה. יאיר את עינינו בסוגיה חזו היועץ המשפטי של הוועדה.

א' דמביץ;

אני מבין שאני מתבקש לענות עכשיו על השאלה.

בעקבות אותו מכתב שכתב יו"ר ועדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ענה היועץ

המשפטי לממשלה במכתב אלי שבו הוא ביקש הבהרות כיצד טיפלה ועדת הכספים בעניני

רשות השידור ותקציבה. עניתי לו במכתב בצירוף קטעים מהפרוטוקולים של הוועדה.

ההמשך היה בכך שהיועץ המשפטי לממשלה הזמין את הבר הכנסת ארידור ואותי,

ואנחנו נענינו להזמנתו. בהתייעצות שהתקיימה אתו ועם כמה משפטנים בכירים במשרד

המשפטים בנושא הזה, היועץ המשפטי לממשלה הביע אה גישתו שמוטב שענין זה לא יוכרע

על בסיס של הוות דעת משפטית אלא יוסדר בצורה מניחה את הדעת של כל העוסקים בענין.

התגובה של חבר הכנסת ארידור היתה לא דחייתה של עמדתו של היועץ המשפטי

לממשלה אלא העמדת הענין על שני דברים חשובים: ראשית כל שוועדת הכספים צריכה

להיות במעמד כזה לגבי התקציב המוגש לה לאישור כמו מעמדה לגבי תקנות המובאות

לאישורה. לאמר שהיא יכולה גם להתנות את אישורה בהכנסת שינויים בסעיפים השונים

של תקציב הרשות, אף על פי שיש בזה סיבוך מפני שהאישור הנהוץ לתקציב איננו רק

אישור של ועדה זו אלא גם אישור של הממשלה. דבר שני, ההודעות הפומביות שנתנו

ראשי רשות השידור המותחות ביקורת על ועדת הכספים מחייבות את היועץ המשפטי לממשלה

להסתייג מהן ולבקר אותן. ובנתון לשני דברים אלה אפשר באמת לדון על הענין שהעלתה

הוועדה.

בעקבות השיחה הזו בא מכתב של היועץ המשפטי לממשלה אל היועץ המשפטי של ועדת

הכספים, היועץ המשפטי של משרד האוצר והיועץ המשפטי של רשות השידור עם העתקים לשר

האוצר, לשר המשפטים ולשר החינוך והתרבות ועוד שלושה יועצים משפטיים, לאמור -

בעקבות הדיונים הוחלט להקים צוות שידון ויסכם כיצד יהיו הנהלים הנכונים של טיפול

בתקציב רשות השידור. בעוד כמה ימים אפנה אליכם, כותב היועץ המשפטי לממשלה, ואבקש

מכם שתמנו את האנשים שישתתפו בצוות.



א דמביץ

תשובתי למכתב הזה, בלי לחכות לפניה נוספת, היתה בערך כך: אמנם

אני מוכן לעשות כל מה שאתה מבקש, אבל אני מבקש לזכור שהענין שאנחנו

דנים בו איננו רק צופה כלפי התקציבים העתידים לבוא וכיצד הענינים

יסתדרו בעתיד, אלא יש לנו ענין קונקרטי שכבר נגמר בעבר, בכל אופן אני

מבקש שתבהיר לנו תחילה שעניני העבר ועניני העתיד לא יאפילו זה על זה.

כך עומד הענין. אם מותר לי להוסיף מלה אחת שקשה לי שלא לומר

אותה. זה די עצוב שבין היועץ המשפטי לממשלה לבין היועץ המשפטי של

ועדת הכספים צריכה להיות חליפת מכתבים מהסוג הזה. כי לדעתי ולדעת

משפטנים אחרילי העמדה היתה צריכה להיות הרבה יותר חדה, הרבה יותר

חלקה והרבה יותר ברורהו כאשר אין תקציב - אין כסף; וכאשר אין כסף -

אין פעולה. אבל אני מוכרח לומר, שהיועץ המשפטי איננו כל כר בטוח שזה

כר..

נזמין את היועץ המשפטי לממשלה לדיון.

שאלה להבהרה. אנחנו דנים עכשיו בתקציב המדינה. נניח שלא נאשר

תקציב למשרד מסוים. האם שוב תתנהל חליפת מכתבים?

זהו בדיוק השאלה.

הנושא הוא במישור העקרוני.

אני מתנגד לפגיעה ביועץ המשפטי לממשלה, אבל האמת היא שוועדה שמוחלת

על כבודה, כבודה מחול לה. זוהי בעיה קונסטיטוציונית.

אנחנו חייבים לקיים דיון דחוף עם היועץ המשפטי לממשלה כי ולשאלה

מתעוררת בכל מקרה שאיננו מאשרים תקציב. אבל מאחר ושר החינור והתרבות

הוא הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, האם אין מקום לשתף את השר או

אח נציגו בדיון, או שמא הנושא ליל התקציב הוא נפרד? אני מבקשת את היועץ

המשפטי לוועדה להבהיר את הנקודה הזו.

התשובה בענין משרד החינוך והתרבות היא כמעט פשטנית. רשות השידור

היא רשות עצמאית. אס ניסית להגיש שאילתה לשר החינור והתרבות בענין

רשות השידור, הוא נותן את התשובה בזמן הנכון, אבל בשורה הראשונה

ליל התשובה כתובו מרשות השידור מוסרים לי כך. יש לו אחריות מאד מופשטת.

אמנם כאשר ועדת הכספים נמנעה או סירבה לאשר את התקציב, הלכו להתייעץ

עם שר החינוך והתרבות והוא נתן להם הנחיה או הוראה או עצה: תמשיכו

לפעול.

כאמור הנושא הוא במישור העקרוני. לאחר שהסוגיה לא באה על פתרונה

נקיים עליה דיון מיוחד עם היועץ המשפטי לממשלה, עם אנשי משרד החינור

והתרבות, ועל מעמדה של הוועדה בענין זה.



מינהל הכנסות המדינה

היו"ר יי כהן;

נשמע עכשיו את התשובות של הממונה על הכנסות המדינה על השאלות

שנשאלו בישיבה אתמול,

כולנו קודאים ושומעים על המתרחש בהרצליה ועל תגובתו של ראש העיר

למחסומים ולביקורות של מס הכנסה.

היו"ר י' כהן;

השאלה הזו נדונה אתמול בישיבה.

אינני מבין מדוע דרושה הביקורת הזו. האם לא ידוע לשלטונות המס

מי חייב במס ומי איננו חייב? מדוע לא לבוא ישירות לביתו של החייב

במס ולעקל רכוש אם דרוש? מדוע לעלות את הפעולה הזו בדרכים, לעצור

מכוניות ולשבש את התחבורה?

אתמול הימה התייחסות לענין, אבל הממונה ישיב גם על השאלה הזו.

בפני שלושים שאלות, לא כולן בתחום לילי, אבל רובן כן, ואשתדל

להשיב עליהן במיטב יכולתי,

הנושא שחזר ועלה בדברי חברי הוועדה הוא הנושא של המלחמה בהון

האם על הנושא הזה הוועדה מעונינת לקיים

דיון בנפרד כי הוא נושא ארוך ונכבד, או שאתם מעדיפים שאשיב עליו

בכמה משפטים בלבד, והדיון בנושא עוד יתקיים-

אני חושב שהנושא מחייב דיון לא רק אתך אלא גם עם הגורמים הנוספים

שהיו קשורים לוועדה לענין ההון השחור. יחד עם זה אני מבקש שתשיב על

השאלה בכמה משפטים ותציג את המצב כיום.

אנחנו מחלקים את הנושא להון שחור ולהעלמת הכנסות, כי העלמת

הכנסות זה דבר שמתבצע באופן ליוסף והתבצע גם בעבר, ואילו ההון השחור

זהו ההון שהצטבר כתוצאה מהעלמת הכנסות. אני מדבר על הון שחור שנובע

אך ורק מהעלמת הכנסות, ואינני מדבר על פקוע, על סמים או על החזקת

מטבע חוץ שלא כדין, שזה לא שייך למאטריה של מיסוי. לגנן האבחנה חייבת

להיות בין טיפול בהעלמת הכנסות לבין טיפול שורש בהון שחור שהצטבר

מהעלמת הכנסות. אני כבר יכול לומר שבהעלמת הכנסות הטיפול הוא שונה,

מאשר הטיפול בהון שלא הוצהר עליו שהצטבר מהעלמות משנים קודמות,

דבר אחד ברור שאין לנו את האמצעים, הכלים והאפשרויות כדי למצוא

את ההון הייחור שנמצא בחו"ל או בכספות או מתחת לבלטות אלא בדרך עקיפה

של טיפול שוטף בהעלמת ההכנסות של העבר.

כיצד אנחנו מתמודדים עם הבעיה הזו? אנחנו קושרים את שני הדברים

גם יחד. כיום יש שיטה חדשה שנוסחה בחדשים האחרונים בהצלחה רבה. כל

מי שנחשד בהעלמת הכנסה שוטפת לאחר שנמצא שהוא לא רושם תקבול, בין



יי ברון

שזה במסחר ובין בשירותים,או|כל מי שנחשד בהעלמת הכנסות לאחר שהוא

נמצא בדרכים מוביל סחורות ללא חשבונית וללא תעודת משלוח, מקבל בו

במקום מלבד לדו"ח על הביקורת עגמה עוד שני טפסים: הזמנה להופיע

בגיני מפקח מס הכנסה המטייל בתיקו תוך יומיים או שלושה ימים ולא יותר,

ומן הזמנה לחקירה על העבירה בעוד חודש ימים במחלקת החקירות.

אינני מעונינים, כפי שהתבטאו אתמול כמה מדוברי הוועדה, למלא

אח בתי הסוהר; אנהנו מעונינית בכסף, כפוי שאמר אתמול חבר הכנסת שטרית.

לאחר בדיקה אומרים לאותו איש שנתפס: נכון שאתה נתפסת היום, בשנת

המס 1985, על אי רישום תקבול. הדו"חות שלך לשנות המס 1982, 1983,

1984, לדוגמה, טרם נסתיימו. אין לנו שום הוכחה ביד שהעלמת הכנסות

במשך ארבע השנים הקודמות, הואיל ונתפסת עכשיו עלינו לבדוק מה קרה

בשנים הקודמות. אתה צריך להביא את הספרים, את הצהרת ההון שלך, את

המסמכים. יחד עם זה ניתנת לי האפשרות לקבל את הדין ולהסכים שהעלמת

הכנסות גם בשנים הקודמות. בודקים את ההכנסה שלו בהשוואה למבחנים

כלכליים ליי7 לנו לגבי אותו ענף, לגבי האזור גו נמצא העסק, והרוב

הגדול של הנישומים האלה בוחרים בדרך של ניקוי השולחן ופתיחת דף חדש,

לטענתם.

התוצאה היא שאנחנו גובים מס עבור השנים הקודמות שמתבטא בתוספת

מס של 50% עד 140% אפילו על המס המוצהר. העובדה שמושג הסכם אומרת

שכנראה שהממדים היו יותר גדולים, כי איש איננו מסכיס מרצונו לשלם

תוספות כה גדולות זיל מס, כי מדובר על מס עם ריבית והצמדה בערכים

וכי יש ברירה?) ודאי שיש ברירה, ורבים גם

בוחרים בברירה השניה. זה מראה שהפעילות הזו בשטח היא ברוכה והיא

סופגת מס על חלק מההון קולא הוצהר עליו.

כמה זמן נמשכת הפרוצידורה הזו?

זה ענין של ימים. הוא מקבל הזמנה להופיע יומיים לאחר התפיסה.

מהי הברירה שנישום יכול לבהור בה? הוא יכול לומר: אחה אמנם

טוען "תפסת אותי, יש לי הסבר מלא לכף. אני אופיע בפני מחלקת החקירות

ואסביר את עצמי. יש מקרים רבים בהם ההסבר הוא מניח את הדעת ובכך נסגר

נכון שעכשיו נתפסתי, תטפל בעניני לשנת 1985.

על שנים קודמות יש לי ספרים שניהלתי כהלכה. טפל בי בדרך הרגילה.

הדרך הרגילה היא בדיקה של ספרים, שומות, שעליהן הוא יכול להשיג ולערער.

כל הדרכים פתוחות בפניו.

תוצאה נוספת היא, שעל פי סעיף 180 לפקודת מס הכנסה יש לנו סמכות

להגדיל מקדמות, כאשר שוכנע פקיד השומה שהמס שיגיע מהנשום בשנה השוטפת

גבוה ב-40% לפחות ממה שהיה בעבר. בתיקון שנביא לפקודת מס הכנסה, תיקון

מס' 69, נציע להקטין את האחוז ל-20% בלבד, כי בסופו של דבר תוספת

זו מושפעת גם מהאינפלציה.

אי ויינשטיין;

מתי מחליט פקיד הלזומה להקטין את המקדמות?

מה שמוטל עליו אוטומטית זו הגדלת המקדמות, בהתאם לענף, ב-50% או

ב-100%, והאנשים משלמים מקדמות מוגדלות.

התוספת הגדולה ליל הכנסות המדינה בשנת 1985/6 מושפעת גם מדברים

אלה. אמנם הוראות אלה הן בנות 4-3 חדשים בלבד, אבל זה כבר מתבטא

בסכומים גדולים.



י' ברון

אוסיף עוד כמה מלים על מגזרים יותר גדולים, עד כה דיברתי על

מסחר, מלאכה, שירותים, תעשיה מסוימת, גבל לגבי הגדולים הסידור הוא

לחלוטין אחר. כאן יש טיפול מעמיק בתיקיה ליל נישומים גדולים הן

בדרך השומה והן בדרך ליל חקירות, טיפול שלרוב הוא מבוסס על מידע

שמקבלים. ואת מישהו יטרה לקחת את העתונות משנות 1983, 1984 ומשנת

1985 - ואני מנוע מלתת קומות - הוא יראה שיש לנו בשנה השוטפת טיפול

כמעט קבוע במפעלים גדולים, בעסקים גדולים, ובהיקפים ענקיים, הן

במס הכנסה והן במס ערך מוסף.

אלה הן פעולות שניתן לעשותן בכוח האדם הקיים. אין לי ספק

שלו היו מאשרים לנו תוספת ?זל מפקחי מס הכנסה, להבדיל מהפקחים בדרכים -

אותם 300 נוספים ועוד 200 קיימים בשני האגפים, 500 איש זוהי המכסה

הנכונה, שמביאה את התוצאות, ואין צורך להגדיל את המספר -אבל לגבי

מפקחי מס הכנסה - -

י' צבן;

איזו הכשרה דרושה למפקהים?

י' ברון;

דרושה לכך ידיעה בהנהלת חשבונות בסיסית, ואנחנו שולחים את האנשים

לקודם, בעוד חודש ייפתח קורס למאה מפקחים חדשים. עדיין לעומת מצבת

המפקחים שהיתה לפני מספר שנים, יש ירידה דרמטית, יש בריחה של מפקחים

בגלל השכר הנמוך ובגלל התנאים המפתים בחוץ, אילו היתה לנו מסה נוספת

של מפקחים, התמונה היתה נראית לגמרי אהרת, ומדוע? ואתן רק דוגמה על

פקיד השומה למקעלים גדולים. אי? תיק שלוקחים אותו ביד, שלא בדרך

הטיפול בעברייני מס, הלילה, אלא בדרך של שומה רגילה וביקורת רגילה

על קיום החוק כלשונו, שאיננו מוצאים בו סרומים גדולים. אבל אין גם

מי שיעשה את אותו גירוד קל בתיק כדי לגלות את הסכומים האלה. בשבוע

הבא נקיים על כך דיון באוצר, אני מקווה שאצליח לשכנע לעשות תיקון

בסעיף הזה.

ביקשנו כמה פעמים לקיים דיון רציני בסוגיה של ההון השחור.

בתחילת הדיון החלטנו על כך-

עי סולודר;

ביקקינו שיובא בפנינו דו"ח ועדת-צרפתי וההמלצות שלו, יש דעות שונות

על אפשרות היישום של הדו"ח ועל כדאיות ביצוע המלצותיו.

היו"ר י' כהן;

סיכמנו שנקיים על כך דיון מיוהד,

מעשה באדם שנערכה אצלו ביקורת והוא אכן קיבל את שתי ההזמנות

הנוספות, אבל הוא אוכיח שהביקורת טעתה, משהתברר שנפלה טעות בביקורת,

אפילו על דעת אנשי מם הכנסה, המכונה הגדולה כבר לא נעצרה ואי אפשר

היה להחזיר את המצב לקדמותו,

יי ברול;

ההיפר מזה הוא הנכון,

אם אתה טוען שההיפך הוא הנכון, אולי תאמר לנו מה צריך לעשות

אוחו אזרח?

לאחר שאמרת שפקיד השומה רשאי להגדיל את המקדמות, שאלתי מהי

סמכותכם להקטין מקדמות. האת דרושה לכף פניה ילל הנישום?

אני קורא סיקור נוגע לב על קשיש מוכר עתונים, שנשפט לארבעה חדשי

מאסר על אי הגשת דו"ח, וזה אדם שאיננו יודע מזה דו"ח. השופט שפסק

את דינו קבע שחאריר הביצוע של מסק הדין יידחה לזיין בלתי ידוע כדי

לאפשד לו לקבל חנינה מהנשיא. השופט אומר שזהו אדם חולה, שהמחזור של

מכירת העתונים שלו היה 700 אלף שקל בקינה. אני שואל אם יל' הנחיות

בענין זה. זהו פסק דין ללא תקדים במדינת ישראל.

נתפס אדם בהעלמה הכנסות. הוא מוזמן לחקירה. מגדילים לו את המקדמות.

גובים ממנו תוספת מס על שנים עברו, אתם הולכים אחורנית לכמה שנים?

יי ברון;

בהתאם למה שמותר בחוק - ארבע קונים אחורה ועוד השנה השוטפת.

זאת אומרת שנעשה הישוב לתקופה שאיננה עולה על חמש שנים. לי נאמר

שכאשר מדובד בחקירות אתם רשאים ללכת אחורה שבע או עשר שנים"

אם מתנהלת חקירה על עבירה פלילית מהותית, לקי סעיף 220, מותר לנו

לחזור המש עשרה לזנה אחורה.

היקרה שדיבר עליו חבר הכנסת צבן, בהסתמך על ידיעה בעתון, לא

הובא לידיעתי. אני מבקש רק לציין שבית המשפט העליון נתן הנמקה מאד

מענינת לפסק דין יינתן במשפט מסוים של אדם זקן וחולה לב, שאם ההתרגשות

של המשפט עלולה להזיק לאותו אדם, אזי גם בעת שהוא העלית הכנסות

ידו היתה צריכה לרעוד והוא היה צריו להתרגש לא פחות ביודעו למה הוא

צפוי על העלית הכנסתו, התרגשות שעלולה להשפיע מאד על מחלת הלב שלו.

המדובר היה על דופא דגול במדינה.

אין ספק שאיננו מביאים לדין אדם שיש לו הסברים למעשיו. אם ההסברים

מניחים את הדעת התביעה מתבטלת. אם הוא הועמד לדין, מה ג7 שהוא היה

כאילו עבריין מועד כי היה לו מאסר על תנאי, צריר לדעת שבכל מערכת יש

גם מקרים קיצוניים שהם לא צודקים, אבל כר פועלת מערכת בכל מקום בעולם

ולא רק אצלנו.

לענין המקדמות, הקטנת מקדמות בדרך כלל היא ענין שבשגרה. מי שמבקש

להקטין את המקרמות ומנמק את בקשתו, בדרר כלל הוא נענה, כי ה1א צריך

לדעת שמונחת עליו החרב של ריבית והצמדה רטרואקטיבית למחצית השנה. .

במקרים אחרים יש צורך בהנמקה. מי שאומר שהכנסותיו קטנו ולכן הוא

מבקש הקטנת מקדמות, הוא מגיש דו"ח משוער למספר חדשים. לפעמים מקטינים

לו את המקדמות למחצית הלינה בלבד ולא יקטינו לו בהמשך את המקדמות אלא

אם יגיש דו"ח משוער נוסף. בנושא של הקטנת מקדמות אין לנו שוס חיכוכים

עם האזדחים.

החזרי מס גם הי! עם הצמדה כמו תשלום החובות למס הכנסה?

גם הגביה וגם ההחזר הם צמודים החל מתום שנת המס.



ע' עלי;

מה דינו של מי שאיחר בתגלית דו'וו? (יי גרון; זה נושא אחר),

הוא איחר בהגשת דו"ח אבל מתברר שמגיע לו החזר מס,

י' ברון;

אלה שני דברים שונים. אי הגשת דו"ח או איחור בהגשת דו"ח זוהי

עבירה פלילית שעליה חלים קנסות, והחזר מס זה נוללא אחר. גס מי שאיננו

חייב במס, אס הוא נדרש להגיש דו"ח חייב להגישו.

די דנינו;

אדם עובד בשני מקומות עבודה. הוא ניגקי למשרדי מס הבנייה ועשה

שס תיאום מס. מדי חודש מנכים מיינו מס הכנסה בהתאס למה שנקבע. בסוף

השנה הוא מגיש דו"ח למס הכנסה ובשומה הסופית הוא נדרש לשלס תוספת

מס. הוא מוכן לשלם אח התוספת, אבל אומרים לו: אהה חייב לשלס על כך

ריבית והצמדה כי לא שילמת אח המס המגיע.

בדרך כלל תיאום המס הוא נבוז ולא צריכים להצטבר הפרשיס במקרה כזה.

אבל לא תמיד התיאום מבוסס על הנהונים המלאים. אם מתברר שהתיאום היה

מבוסס על נתונים של חודש מסוים שלא היה חוזקן יציג, ובחשבון השנתי

הסכום הוא אחר, על ההפרשים חלה הצמדה. זה אומר בסר הכל שמקבלים את

הכסף בערכים ריאליים- זה לא עונש, זה לא קנס. אילו היו עושים את

תיאות חמס בצורה הנכונה, היית משלם את הסכומים האלה בשלבים מוקדמים

יותר. אם הכספים נשארו אצלך, ההנחה היא שהם צברו אח השווי שלהס, ואתה

נדרש לשלם את המס בערכים ריאליים.

נשאלה שאלה על התחזית של גביית מסים מהסקטור הפיננסי. אני רוצה

להתבסס קודם כל על המצב בשנה שעברה. בסקטור הפיננסי המאזן הוא לסוף

דצמבר, ולכן אני יכול לדבר על הקלנה שעברה. בלי לנקוב שמות, מספר לא

מבוטל של בנקיס שילמו מס בשנת המס 1985 והשלימו את המגיע מהם מעבר

למקדמות ששילמו בסכומים גדולים ביותר ב-31 בינואר. אחת הסיבות שהגביה

של מס הכנסה בחודש ינואר היתה גדולה נובעת מכך שהבנקים שילמו את

היתרות, כאשר בשנה שעברה אוהס הבנקים עדיין לא היו חייבים מס, או

לא כל כר הרבה מס. חלק מהבנקים עדיין לא שילמו מס בשנת 1985.

משיחות עם מנהלי הבנקים מסתבר שאכן בקינת 1986 בנקים נוספים יכנסו

לרשת של משלמי המס, לאחר שחם יגמרו לקזז את ההפסדים שלהם מן העבר.

התופעה הזו היא מעודדת כי היא מראה שחל בכל זאת שיפור ברווחיות של

הבנקים.

אשר לחברות הבימות, כמעט כל חברות הביטוח משלמות מס הכנסה- רק

חברות בודדות שנקלעו לקשיים אינן משלמות מס. איננו יודעים מה יהיה

מצבן ב-1986. זה יתברר במרוצת הלזנה.

בנקים למשכנתאות כולם משלמים מס. בנקים יעודיים, עסקיים, משלמים

מס.

אין לנו נתונים על הסקטור כולו. אינני בטוח אם אנחנו מפרסמים

נתונים סקטוריאליים. אם קיימת אפשרות כזו, אם נהוג לפרסם נתונים

כאלה, נוכל כעבור כמה זמן לתת לכם אינפורמציה גם על כך.

השאלה על הטלת מס ערר מוסף על פירות וירקות חוזרת ונשנית מדי

פעם. כבר אמרנו שכל עוד יש הברחה ממיבית של ירקות ופירות מהשטחים,

לא נוכל להטיל מס ערר מוסף כי פירוש הדבר ספיגה עצמית של המס על ידי

החקלאי, לחקלאי אין כמובן אפשרות לספוג את המס הזה.

א' ויינשטיין;

אבל יש גם ביצים וגם תוצרת חקלאית אחרת,

על כר משלמים מס ערך מוסף. (אי ויינשטיין: וכאן אין בעיה של הברחות?

ההברחוח הן בעיקר ליל ירקות וגם פירוח.

כבר מזמן מתקיימים דיונים על איחוד המיקוח החקלאי. בעקבות המלצות

ועדה-צרפתי - וגס זה שייך לנושא קלל הון קיחור - פניתי לשר החקלאות

בדרישה לההיש את הטיפול באיחוד הפיקוח ההקלאי. אמרנו שכאשר הפיקוח

החקלאי יאוחד נסמיר את הפקחים החקלאים בחוק לדווח גם לנר על הממצאים

שלהם. פקחים אלה עורכים ביקורת ובודקים משאיות שנעות בדרכים ומובילות

פירות וירקות- במידה והם יגלו הובלות ללא תעודת משלוח, או עם תעורת

משלוח לא תקנית שאין בה הכתובת של השולח או של המקבל, הם ידווחו גם

לנו. אז יהיה בידי הפקח החקלאי גם טופס דיווח לצרכי מס מאותו סוג

קאנחנו משתמשים בו בביקורת שלנו.

כל הפניות שלי עד כה בנושא זה לא נענו. איז איחוד של המיקוח

החקלאי. הבעיה היא שמי שעוסק בהירות איננו עוסק בירקות. שלחתי

בענין זה מספר תזכורות, ואמשיר להיאבק על כר שהדבר יבוצע- כאשר

הפיקוח החקלאי יוכיח את עצמו, כאלר ממדי ההברחות של פירות וירקות

יקטנו, אז אפשר יהיה לשקול את האפשרות של הטלת מס ערר מוסף בצורה

הדרגתית גם על פירות וירקות. רק אס ניתן יהיה לגלגל את המס על הצרכן,

אפשר יהיה להטיל אח המס. לא הטלנו מס ערר מוסף על איש שצריר לשלם

אח רמס מכיסו, אלא רק כאשר אפשר לגלגל את המס על הצרכן. לא צריר

לשכוח כי גלגול מם ערר מוסף על הצרכן פירושו גם תוספת למדד שהיא

מיידית- כיוס לא עומדת על הפרק הנזלת מס ערר מוסף על פירות וירקות-

יש שתי מועצות ייצור שמקיימות פיקוח על שיווק מוצריהן ואין

שם כמעת הברחות, וכוונתי למועצת החלב, שמשווקת חלג לייצור תעשייתי,

ומועצת הלול ששם הפיקוח הוא על הסובסידיה. לעומת זאת בקירות וירקות

יש הפקרות מוחלטת. הגשתי גם הצעה לסדר היום בנושא זה. אני חושב

ששר החקלאות רוצה לשנות את המצב, אבל מופעלים עליו לחצים של המשווקים.

לו ניתן היה לשחרר את השיווק מהמשווקים הרשמיים ומאפשרים למגדלים

להוביל אח הת1צרת עם תעודות מקילות שהמועצה או האגודות ינפיקו להם,

אני מאמין שכמעט ולא יהיו הברחות, היום הנטל על המגרלים הוא קשה

מנשוא. היום הסיטונאי גובה מהחקלאי 35% מערר התוצרת רק עבור תעודה

המשלוח. לפעמים אפילו מוכרים תעורות משלוח ואחר כר משמידים אותן.

המשווקים יש להם אינטרס לא לתת זאת ולהם יש ייצוג רציני במועצה.

בכמה הזדמנויות העליתי את הבעיה של המועצה לשיווק מרי הדר,

לפי החוק הקיים, הפרדסן שיש לו פרדס והוא מגדל פרי הרר מנוע

לקחת הביתה את הפרי בלי אי7יור המועצה לשיווק פרי הרר. הפרי על העץ

איננו שלו, גס אם הוא הבעלים של הפרדס. ומי שלוקח פרי לביתו מגישים

נגדו תביעה משפטית. המועצה לשיווק פרי הרר, שכל קיומה מיותר לחלוטין,

לוקחת את הפרי, מעבירה אותו לבית אריזה שלה. הפרדסן משלם את הוצאות

האריזה, השיווק וכדומה, ורק אם נשאר כסף הוא מקבל תמורה עבור הפרי.

הפרדסנים ברצועת עזה פטורים מכל הענין. הם יכולים למכור את הפרי

שלהם למי לזהם רוצים. אותה זכות איננה שמורה לפרדסן ישראלי,

אם אתה מכריח אותי למכור לר את הפרי, אני רוצח

שתקבע לי מחיר קבוע ומובטח, שאס לא כן אינני רוצה למכור לר את הפרי,

אני אראג לשיווק הפרי בחו"ל.



מי שטרית

אני מזמין אתכם לסייר בשווקים הפתוחים בערים - ביבנה, באשדוד,

בקרית גת. מה קורה קט? חקלאים באיפ מהמושבים, מביאים פירות וירקות,

ומוכרים אותם ישירות לצרכנים בשוק, ללא מתווכים. המחירים יורדים

לשליש. חקלאי יכול למכור את תוצרתו בשליש המחיר שבו נמכרת התוצרת

בשיווק המאורגן ועדיין להרוייח הרכה יותר ממה וירוויח באמאעות השיווק

המאורגן. אני יודע שבענינים אלה מעורבים כוחות חזקים.

נשאלה השאלה על אכיפה בשבתות. בדרך כלל במוצאי שבת אין בעיה.

בערבי שבת ובשבתות יל- בעיה. רק באותם מקרים שיש לנו היתר לכר - ויש

לנו היתרים - הדבר מתבצע. בדרך כלל אנחנו משתדלים שהביקורת בערבי

שבת ובשבתות תתבצע על ידי פקחי מח מבני המיעוטים על מנת לא לגרוס

לחילול שבת,

לשאלה ודלי סימון ושילוט המסקר של מס ערך מוסף שהעלה חבר הכנסת

קופמן עוד!לפני כמה חדשים - אנשי המכס אינם בדעה שניתן להפיק מכך יותר

תועלת. כל עסק שיש לו שלט ברור שהוא רשום ויש לו תיק. קורה שמישהו

פוחד עסק והוא מתמהמה ונרשם אחרי חודי- או חודשיים, וזה לא בסדר,

אבל זה יכול לקרות. בדרך כלל זה לא קורה. הכוונה של חבר הכנסת קופמן

היתה שבדרך זו כאילו נעודד אזרח שקנה בעסק ולא קיבל חשבונית מס

לכתוב לשלטונות המס ולהודיע, שעוסק מורשה שזהו מספרו לא נתן לו

חשבונית. אם אזרח רוצה לעליות זאת אין לו צורך במספרו של אותו עוסק

מורשה, הוא יכול לכתוב שעסק מסוים ברחוב מסוים איננו רושם את ההכנסות-

איננו חוליבים שסימון כזה הוא יעיל. זה לא קיים באף מקום בעולם,

ואיננו סבוריס שיש לעשות זאת בארץ.

שאלה נוספת היתה בענין מעקב באמצעות מחשוב אחרי מוצרים בני

קיימא. מעקב כזה מתבצע לא במידה מספקת. במאגר המידע במחשב יש לנו

אינפורמציה על יבוא, על מחירים וכדומה. אין לנו מספיק כוח אדם לזה-

המחשוב קיים, התוכנה קיימת, המידע קיים, ודרוש לכר כוח אדם, אולי

אי פעם בעתיד נוכל להעמיק בכך. אבל הדבר מתבצע כאשר התיק הספציפי

נמצא בביקורת.

היתה שאלה או הצעה בענין הקטנה המס על עבודה והפיכתו למילווה

לתקופה של ל-7 שנים. אנחנו מתנגדים להצעה כזו מהסיבה הפשוטה, שניסינו

בעבר את השימה לול מילוות למיניהם, וראינו מה היו התוצאות. אנחנו רואים

איר גדל החוב הפנימי.

לשאלותיו של חבר הכנסה ויינשטיין, שאמר בין השאר כי דרוש כוח

אדם מיומן שיחדור למאזנים ויעמיק בהם. אני עצמי אמרתי זאת. אני מסכים

אתו. אנחנו נבהן את הענין באוצר. אינני מאמין שנהסס להציע שינוי

בחוק התקציב, אם יוחלט על כר.

בשלב זה אתם יכולים לקלוט עובדים למס הכנסה באמצעות חוזים

מיותרים, מנהלי חשבונות, מעבר למספר של 300 עובדים?

י' ברון;

גם העסקתם של 0()3 העובדים היא עד 31 במרס ואינני יודע מה יהיה

בעתיד. כל הנושא הזה יידון בשבוע הבא באוצר במסגרת רחבה. אני מסכים

בהחלט שבלי כוח אדם מיומן לבדיקת דו"חות כספיים אנחנו רק "מגרדים"

את הקטנים ולא מגיעים לגדולים. הצעתי פעם לרמטכ"ל שבמקום לגייס

רואי חשבון לשירות מילואים, הם יגוייסו לשירות באגף מס הכנסה. הוא לא

הסכים בטענה כי מחר יבקשו לגייס בדרר זו מורים, אחיווו; ובעלי מקצועות

אחרים, והוא צדק.

אולי ניחן לבצע עבודה בקבלנות. עושים זאת בעיריות,

י' ברון;

זה באשר לגביה לא לקביעה. אין לנו בעיות בגביה-

לנושא קול הטלת מס על ארוחות, בשעתו דובר על סכום מסוים. הסכום

הזה היות הוא קטן, כי סף המס עלה ושיעורי המס ירדו. אנחנו נעשה את

החישוב, ואח יתברר שאלה הס סכומיס קטניס נשקול את האפשרות של ביטול

המס.

תביאו בחשבון שוועדת הכספים ממליצה לבטל את המס הזה.

רשמתי זאת לפני.

נאמר שלא-שכיריפ נושאיס בעומס יתר לעומת הבכירים. הכנו עבודה

קול בדיקה השוואתית בין שכירים לבין לא שכירים. אנחנו מוסיפים כאן

טור ליל קיבוצים, שזהו מגזר מעורב אשר נחשב ללא שכיר ולשכיר. עדיין

לא סיימנו את העבודה הזו.על פני הדברית אין לנו הרגשה שלא-שכירים

הס מקופחים. אנחנו עכשיו בשלבים הסופיים של הכנת הטבלה ההשוואתית

בין שכיר, לא שכיר וקיבוצים. (אי שלום: מדוע לא מושבים?)

מושבים הם בקטגוריה ליל לא שכירים. הקיבוץ לעומת זאת מצד אהד הוא

נחשב לחברה, ומצד שני החברים לצורך ביטוח לאומי הם נחשבים לשכירים-

אני חוזר ומשיב לדיבר הכנסת ויינשטיין, שלפי בדיקה ראליונה

שטרם הושלמה אין לנו הרגליה שיש קיפוד "יל לא שכירים לעומת שכירים.

יש היבטים שוניס. אבל בשיעורי אינפלציה נמוכים יכול להיות שיש קיפוח,

כי אז כבר ההנאה מדחיית תשלום המס איננה מתבטאת בערכיה כלכליים. יק-

בעיה ששכיר יכול לקבל פיצויי פיטורים כאשר הוא מפוטר, מה שאין כן

לא קיכיר.

הוא עושה ביטוח מנהלים..

קיימת גם הבעיה של הוצאות רכב.

אליר להוצאות רכב של לא-שכירים, הבעיה קיימת. בדקנו את כל הנסיונות

בעולם בנושא זה. הופיעו בפני נציגי הארגון של הלא-שכירים, בראשותו

של בוקשפן. נתתי להם אתגר ואמרתי: אדרבה, תגישו לי אתם הצעה. יש

לא שכירים שמחזיקים רכב שכולו להנאתם, ויש לא ליכירים שמחזיקים רכב

שהוא משמש להם כלי עבודה מובהק, וההנאה הפרטית שלהם מהרכב היא רק

חלקית" נסיון ללכת לפי ענפים הוא קשה. ביקשתי הצעה. לא קיבלתי

עדיין הצעה. אנחנו נוטים לחפש דרך להשוות בין שכירים בעלי רכב צמוד

לבין לא שכירים. אם לשכיר חלק מההוצאה היא להנאתו הפרסית - ועוד

מעיז נדון בכך בתקנות - אותה הנאה פרטית צריכה לחול גם על לא שכיר.

אם לא שכיר מוציא הוצאות בגבולות אותם הסכומים ואיננו נוסע יותר

מאייר 750 ק"מ לחודש, למעשה יש קיזוז ואז זו לא הוצאה מוכרת, כשם שאצל

השכיר זוהי הכנסה. אם הוא מוציא לבר יותר כסף, יכול להיות שההפרש

הזה כן יוכר- יש כאן בעיה כי בזקיפה של רכב יקי פחת. לא-ליכירים לא

יסכימו להכניס כאן את הפחת, כי הם אינם רוצים לשלם מס רווח הון בזמן

שהם מוכרים את הרכב, כי זה משמעותי.

המרכיבים האלה אינם זהים, הענין נמצא בבדיקה בוועדה, אני מאמין



י' ברון

שהוך חורש ימים יהיו בידינו הממצאים ונוכל לעלות איזה שינוי.

מדו המצב כיום?) כרגע המצב הוא שלא-שמיר שיש לו

רכב יכול לבחור באתה מקימי שיטות. קורס כל בליתי השיטות ההוצאות

הקבועות של פחח, ריבית על הרכישה, רמי רישוי וביטוח, הוצאות אלה

אינן מוכרות כלל. לגבי ההוצאות המשתנות, הוא ייול לבקש 25% מהסכום

שיוכרו כהוצאהן או הוא יכול לנהל יומן של קילומטראז'. ואז אם הוא

נוסע ברכב מעל 18 אלף ק"מ, התוספת הזו מוכרת לו כהוצאה- תנאי נוסף,

שמה-18 אלף ק"מ תשעת אלפים ק"מ היו לצורך עסקיו, זוהי תולרה של

המלצות ולזרת בן-שחר מקיבת 1975 שברחו מעיוות לכיוון ההפוך לסי חוק

המטוטלת, ואנחנו יורעים איך פועל חוק זה.

הענין הוא בבריקה ואנחנו נביא אה הממצאים.

אולי תקים ועדה ציבורית לעניז זה?

אין צורך בכך-

כבר עייר שנים אומרים שאין צורך בזה.

עד כה קיימתי מה שהבטחתי, אז תן לי אשראי של עוד הודש ימים.

אח הממצאים שנביא כתוצאה מהבדיקה לא ייראו לכם, ויהיה רצון להקים

ועדה ציבורית, אין בעיה-

מי סטרית;

אנחנו צריכים להעסיק בעבודה עובדים ברמה

גבוהה, מהנרסים, הנדסאים, טכנאים. איננו יכולים לקולם להם משכורת

מעל לסכום מסוים בגלל בעיות מיסוי. לכן אנהנו נותנים להם פיצוי

בצורה ליל רכב צמוד, מהנדס אלקטרוניקה ששכרו נטו 700-600 דולר לחודש,

מחזיק רכב צמוד ששוויו עשרות אלמי דולרים, בעוד שהוא היה אולי מעדיף

לוותר על הרכב ולקבל תוספת ראויה למשכורתו. הברירה הזו איננה קיימת,

מדוע הברירה הזו איננה קיימת?) התעשיין איננו יכול להציע

משכורת הרבה יותר גבוהה לעובד במקום הרכב, כי זה לא משתלם לו.

לתעשיין כראי לשלם יותר משכורת כי משכורת מוכרת כהוצאה, מה שאין

כן הרכב.

יי ברווז

משכורת כרוכה בעלויות עקיפות של הפרשות למיניהן.

רק הריבית על מחיר המכונית מגיעה לסכומים גדולים, יש גס פחת.

הסכומים האלה אינם מוכרים. לתעשיה כדאי לשלם יותר משכורת.

אינני יודע מדוע תעשיה מעדיפה לתת רכב צמוד על פני תוספת משכורת.

אבל עובדה שכך היא עושה. אני מוכן שנזמין לכך תעשיין שיסביר את

עמדתו.

אני תושב שאתם עושים נכון שאתם בודקים את הנושא של הוצאות רכב.

וטוב שאנחנו מקיימים בוועדה את הדיון זוטא בנושא. אני הושב שבכל זאת

ראוי לשקול אבחנה בין עצמאים שהרכב איננו משמש אותם בעסקיהם לבין

עצמאים שהרכב דרוש להם לעסקים, למיטב הערכתי, בעל הנוח צעצועים

לא צריך לקבל הוצאות רכב, אבל מה רינו של סוכן נוסע?

קשה לעשות אבחנה כזו- אותו בעל חנות יתכן ועליו להוביל סחורה

לחנותו.

אין גבול לרמאויות בנושא זה, כבר עברנו אח הנסיון הזה. לא

נשאר ארס אחר יקיר במרינת ישראל בגלל נושא הרכב, לא שכיר ולא לא-שכיר.

מושב לתת נקודות זיכוי ולא לעסוק בענין הרכב-

אני מבקש שתתייחס לבעיה של ניכוי מס במקור משכר סופרים, שמגיע

ל-55%, וזה לא מובן. -

אני מבקש שתסביר לנו את עמרת האוצר בנושא של רווחי הון על

מניות קואופריטיביות. מרוע אינכם משנים את עמרתכם בנושא? יש בנושא

זה הצעת חוק פרטית.

קיבלתם לכר תשובה.

אני רוצה שהתשובה תימסר לפרוטוקול ושאוכל להתייחס אליה.

יי ברון;

שאלה שהתייחסה לרברי השר ייחל שאמר שמ - 30 אלף חברות, 20 אלף לא

שילמו מס, הוא כנראה מתכוון ללינת המס 1984, כאשר חוק המיסוי בתנאי

אינפלציה פעל במלוא עוצמתו. אז יתכן שזה היה נכון, ואינני יורע מהו

המספר הנכון- תורה להם שעזרתם לגו בענין זה, ומי שעדר לנו יותר מכל

היה חבר הכנסת רמון, ואני חייב תמיר לחזור ולציין זאת, וכך נפטרנו

מעונשו של חוק זה. היום אין כרבר הזה. אין לנו עריין נתונים כי השנה

לא נגמרה, אבל אנחנו יכולים ליאות זאת לפי המקרמות. מי שיש לו הפסרים

להעברה משנים קורמות לא משלם גם השנה מס.

האם פעם עלייתם חשבון אם כראי לתבוע את המס מאלה שהרוויחו

שלא ביותר במקור השנים האלה?

בחוק ששינה את המצב המוטו לילי היה, שגם אם זה לא בריוק מאוזן

אני עושה אתכם חשבון על הקינים שעברו - ובחוק הוזרקו יקי הרבה התחשבנויות

לגבי העבר.

תיאום המלאי - אם אתה עושה תיאום מלאי בסוף שנת 1985 ואתה

מוסיף סכום מסוים למלאי, אילו היית הולך למי אותה שיטה בתחילת השנה,

היית מוסיף זאת גם בשנה שעברה. אתה מוסיף הל.ינה, זה כולל בתוכו את

התוספת לרווח לזל השנה תוך צבירה של שנים קורמות. לכן הבכי הגדול

שבשנת המס הנוכחית המס לעומת הרווח הריאלי לא יהיה 52% אלא 60%, 70%

ו-80%, ויש משקיעי חוץ הטוענים שהם הגיעו ל-120%.

יי צבן;

זה יכול לפגוע באופן בלתי צורק בחברה חרשה? (יי ברון: לא).

חברה חדשה מ-1984?

נגבה ממנה בעקיפין גם על 1984.

הירידה הדרסטית במלאי ברביע האחרון היא ביל היתר הסיבה לכף?

זה לא מפריע לנו שתהיה בין השאר ירידה במלאי, כי לא היו הוצאות

מימון כנגד זה. האחד פועל כאן כנגד השני. נאמר זאת בצורה אחרת: העליה

הגדולה של המלאי ב-984ו, והעלית הגדולה ברכיק-ת מכונות וציוד ב-1984,

כי זה היה על חשבון מס הכנסה, היהה אז רעה חולה. אבל בינתיים זוהי

ברכה, כי יש עכשיו הצטיידות גדולה שניתן לעליזות בה שימוש.

ירידה במלאי והוצאות מימון מכסות האחד אח הליני?

ברגע שיש לך ליחות מלאי יש לך פחות הוצאות מימון, יש לך פחות

הון עצמי. זה מאוזן מכל הצדדים,

נאמר שמי שמעלים רכוש או מעלים הכנסה, שיטלו ממנו את הרכוקי או

את ההכנסה- השיטה ליל העלמות איננה פועלת בדרך שחושב עליה חבר הכנסת

צבן- אני רוצה שתדעו שיש כמה מקרים שהם בדיון אצלנו- אנשים באו ואמרו:

אתה טוען שתפסת אותי בהעלמה הכנסות של מיליון דולר, ואהה דורש ממני

לשלם 1.5 מיליון. אני אומר: זה נכון, על מיליון דולר עליר לשלם

600 אלף דולר מס. הכופר, אם אתה רוצה לשלס כופד, או הקנס בתוספת כל

ההוצאות, מגיעים לסכור הזה. באותם מקריח בהם אנשים נתפסים, ואלה

מקרים נדירים לצערי, התוצאה היא בדיוק זו שהתכוונת להשיג.

על השאלה בענין מס הון נ טו השבתי כמה פעמים. אס יוחלט אי פעם

בממשלה, או בדרך של אישור חוק, על הטלת מס הון נמו בישראל, ההפעלה

תתחיל לפחות קינה וחצי או שנתיים לאחר אותו מועד. חקרתי את הנושא

בכמה ארצות בהן קיים המס הזה,בדנמרק, בצרפת, בגרמניה,

אומרים שבהולנד זה פועל בצורה טובה.

יקי בכיה קול השלטון שמס זה בכלל קיים. בדנמרק מתוף 4 מיליון

משלמי מס ועוד כ-60 אליי חברות, יעי 18 אלף שמשלמים מס הון נטו.

ההכנסה ממס הון נטו מהווה כמה פרומיל מההכנסה הכוללת ממסים.

והפגיעה רווקה בחברות היא גדולה מאד. אדם השקיע בחברו: 100 אלף דולר.

הוא הרוויח יפה במשך שנים, שילם את כל המסים - ושם שיעורי המס

הס יותר גבוהים מאליר אצלנו - וכעת בגלל טיב העסק, המוניטין, המניות

האלה מוערכות במיליון דולר. ואז הוא צריי לשלם 22 אלף דולר.

לכן יש לנו ספקות לגבי יעילותו דל המס הזה- אבל אם יוחלט

עליו נצטרר להיערך לקראתו. קודם למס הון נטו הוא חוק השערוך ולכללי.

חקיקת חוק השערוך הכללי זה גם כן ענין של קונה.

הנושא הזה מעורר בעיות איל ספור. אנחנו בדעה שזה מס לא צודק,

לא יעיל, לא תורם ולא טוב, אבל עובדה שהוא קיים בהרבה ארצות.

אתם מוכנים להכין תזכיר על הנסיון הבינלאומי בתחום הזה, כולל

הנסיון של הולנד.

יי ברון

זה יקח זמן אבל זה אפשרי. אס יוחלט על כר, הודעתי כבר לזזה דורש

1.5 מיליון דו"חות. כל אחד יצטרך לדווח על שווי הרכוש שלו,



י' ברון

בגרמניה זה לקח ארבע שנים, בצרפת - חמש שנים, בדנמרק - שלוש שנים.

אנחנו יותר יעילים וזריזים, נעשה זאת בשנה וחצי עד שנתיים, אם תהיה

החלטה כזו, בינתיים - אין.

מפ"ם כאשר היתה במערך דרשה זאת. היו על כך דיונים במשך שנים.

התביעה של מפ"ם לא נענתה כי הבעיה היא כל כך מורכבת מבחינה

אדמיניסטרטיבית.

נשאלה שאלה על גיוס בעלי מקצוע בתנאים מיוחדים. אני הגשתי הצעה

למצשלה לגייס אלף בעלי מקצוע ממדרגה ראשונה בשכר כפי שמקובל במשק,

בחוזים מיוחדים, נפצל אותם בכל משרדי הממשלה, נשליט סדר ונשנה את

כל הערכים אצלנו. ההסתדרות לעולם לא תאשר זאת.

פטור לנכים ממס הכנסה. נכה מאה אחוז היה פטור מכל מס ללא כל

התחשבות ברמת הכנסתו. התקרה שקיימת היום היא החמרה לעומת המצב שהיה

קודם ולא הקלה. נכון שהתקרה היא גבוהה, אבל לפני כן לא היתה כלל תקרה.

י' ז' אמיר;

מהי התקרה היום?

נאמר לי שהתקרה היא 1.8 מיליון.

אינני זוכר את הסכום, אבל התקרה היא גבוהה למדי. הכוונה לעשות

הפרדה בין מה שהנכה יכול לתרום בעצמו לעסק שלו לבין מה שהוא כבר בגדר

רווח על ההון. ועל הרווח על ההון הוא צריך לשלם מס, אבל כאן מדובר

על נכה מאה אחוז- אין פטור לנכה שדרגת נכותו 98%. אינני יודע אם אנחנו

צריכים דווקה במציאות הישראלית של המלחמות שהותירו לנו כל כל הרבה

נכים של מאה אחוז, לעשות דווקה אתם את החשבון.

ואשר לפיקציות, אנחנו בודקים כל תיק של נכה שיש לו הכנסה משמעותית.

אין לנו תכנית עבודה מיוחדת דווקה לטפל בנכים.

מדרגות מס משנת 1975 באיזו מידה הן נשחקו, מה השפעתן על שכר נטו

ועל השכר שאיננו חייב במס? מדרגות המס מ-1975 מתורגמות לערכים דולרים

אומרות שהתקרה חלה על 1375 דולר. כלומר, שיעור המס של 60% היה אז החל

מ-1375 דולר. היום הוא עומד על כ-1900 דולר. נכון שגם הדולר נשחק

מ-1975 ועד היום, זה לא אותו הדולר, אנחנו נמצאים הרבה מעבר למה

שקבעה ועדת בן-שחר בערכים מעודכנים להיום. נכון שבמרוצת השנים היתה

שחיקה. נכון שבמרוצת השנים עמדנו הרבה מתחת לסכום שקבעה ועדת בן-שחר.

י' צבן 4

זה נושא שקשור למערכת הכללית של ההכנסות, ובמיוחד לשכר. מדובר

על תקופה של עשר שנים. כאשר קורה משהו לשכר, וההצמדה היא באחוזים

למרד, נוצר פער גדול בין מדד לדולר.

אנחנו רחוקים מאד מעבר למדד ומעבר לדולר. עשינו כברת דרך לקראת

רפורמה רצינית בשטח זה.

סף המס היה אז בערך 42% מהשכר הממוצע במשק. יש קשר בין הבטחת

הכנסה, הגימלה, דמי האבטלה וכדומה, בכל המערכת הזו. בהיעדר הקשר הזה



י' צבן

התוצאה היתה שאאדם היה זכאי מאד אחד להבטחת הכנסה, ומצד שני הוא

שילם מס הכנסה. (י' גבאי; זה התבטל למעשה). עכשיו זה התבטל.

מה דין ההחזר של 5.35 למקבלי הגניזה נמוכה?

בינחיי-ו הההזד של 5.35 הוא עד 31 במרס 1986 ולא יותר. שרם

התקיים דיון על הנושא. אני אביא את הענין לדיון באוצר.

ההתייחסות היתה למעבר לבסיס מס משפחתי. כיום בסיס המס ביקיראל

הוא לנישום בודד, בעל לחוד ואשה לחוד, וההתחשבות במפר הילדים היא

כמובן מינימלית. הקושי של בסיס מס לנישום יחיד יש לו הרבה צדדים,

למשל בנושא של מיסוי קצבאות ילדים, או מיסוי קצבאות זקנה, כי הוא

פועל למעשה רק על הכנסה אדם אדם אחד ולא על סר המל ההכנסות המשפחתיות,

וגם הרבה פעמים איננו מתחשב במספר הילדים במשפחה. אבל ניתן לומר

מבחינת שיפור בחלוקת ההכנסות בסיס מס משפחתי זהו מכניזם טוב מאד. הוא גם יתן

לנו אינפורמציה על ההכנסה האמיתית של המשפחה. היום אין לנו מקורות

מידע אפילו כדי לנהל מדיניות אוניברסלית בנושאים של חינוך או בריאות,

כי אנחנו יודעים את ההכנסה רק של בודדים.

בדקנו את הנושא מבחינת שיפור מערכת המס. אנחנו יכולים לשפר את

מערכת המס בלי להקטין את המוטיבציה של האשה לעבוד, שיהיא חיונית, עם

שיפור המצב לגבי משפחות שבהן הנשים אינן עובדות, או משפחות שבהן

האשה עובדת אבל הכנסתה מאד נמוכה, המערכת המשפחתית תשפר את מצבה.

יכולים להיפגע מכך משפחות שבהן לאשה יש הכנסה גבוהה.

המעבר לבסיס מס משפחתי הוא גם נושא לוויכוח אידיאולוגי או

ערכי. בנושא של חלוקת הכנסה בוודאי שיהיה שיפור, אבל זה יכול לפגוע

כאמור בזוגות שבהם לאשה יש הכנסה גבוהה- זה יכול לפגוע בעקרונות

פמיניסטים, אבל זה כבר במישור של ויכוח ערכי.

במישור הטכני שבו המגבלה היותר גדולה, זה יחייב דו"ח משפחתי.

דו"ח משפחתי יש לו יתרונות גדולים, כי הוא יאפשר לנו פעם ראשונה

לדעת באופן שוטף מה קורה להכנסות של כל המשפחה, כולל הכנסות מהון,

וגם יאפשר לנהל מדיניות סוציאלית ולא רק מדיניות מסים יותר

אופטימלית- אבל אני מעריך שזוהי קודם כל החלשה אדמיניסטרטיבית

מרחיקת לכת, והיא התנאי לכל.

הממונה על הכנסות המדינה אמר לי שניכנם לדיון על הנושא בתחילת

זינת הכספים. אין ספק שזה דורש הכנות במשך שנה או שנתיים.

להצעה של חבר הכנסת דן תיכון להקים ועדה ציבורית לרפורמה יסודית

במסים. יש לו שותף להצעה, הוא השר גד יעקבי. אנחנו מתנגדים להצעה הזו.

ומדוע? אנחנו צרירים פעם אחת לתת לעס בישראל קצת לנוח. עשינו

רפורמות, עשינו שיינויים, היו ועדות, ולא מכבר סיימה את עבודתה

ועדת-שטיינברג שגם היא עסקה ברפורמה- אנחנו בודקים את המצב במישור

שלנו. ויש לנו עכשיו בעיה זיל התקציב לקינה הקרובה. תמיד יש אפשרות

לעליות רפורמה ותמיד יש אפשרות לשפר ולשנות, ויש הרבה הצעות גם של

אזרחים- אני חושב שהכנסת המשק לאי-ודאות על ידי הקמת ועדה כזו

מספיקה כדי לערער את מעט היציבות שהשגנו. לכן בשלב זה איננו מקבלים

את ההצעה. יתכן שבעוד חצי שנה או בעוד שנה, כאשר נהיה יותר רגועים



י' ברון

ונדע כיה קורה במשק, מה גורל האינפלציה, יהיה מקום לחשוב מחדלי על

הנושא הזר-

לשאלה בענין חוק-אלסינט - בלייקרי התקציב כתוב שאותו סכום

שאמור היה לממן אח המחקר והפיתוח על ידי מכשיר המס באמצעות חוק-

אלסינט, סכום של 40 מיליון דולר בינת 1986, יופנה למחקר ופיתוח

באמצעות המדען הראשי בשיטות שהיו קיימות לפני חוק-אלסינט. אנחנו

נציע בחקיקה ראשית לא לבטל אח החוק אלא פשוט להקפיא אותו ולאפשר לשר

האוצר, באישור ועדת הכספים קיל הכנסת, לחדש את החוק.

החול; הזה גרם בשנת 1984 לשחיקה ניכרה של המי' בדרך מאד לא מקובלת

בשנת 1985 בדרך אדמיניסטרטיבית צמצמנו את

אפשרויות השימוש בו. לכאורה לא עשינו כלום אלא אמרנו: אם אתה רוצה

להנפיק ניירות ערך על פי חוק-אלסינט, הסחירות של הניירות לא תהיה

למחרת ההנפקה אלא כעבור ששה הדילים, ואחר כר צמצמנו את התקופה לשלושה

וכן אמרנו: לא תוכל במישרין או בעקיפין לתמוך בניירות ערך

אלה על מנת להפוך אותם להשקעה בטוחה שכולה על חשבון מס הכגסה.

ברגע שהכנסנו את המבחנים האלה, קטן מספר הפוניס אלינו לבקש הנתקות

על פי חוק-אלסינט לשתים או שלוש הנמקות. רווקה תעשיינים העוסקים

אם זהו המצב ואי אפשר לע?לות פיקציות, הבה

נחזור להקצבה תקציבית למו"פ.

שמענו גם דעה אחרת בתעיה. אנשי תדיראן אמרו לזהם נפגעו מכך.

אם יש פתרון הוא דרך התקציב ולא דרך מכשיר המס. זאת אנחנו

רוצים לנסות בשנת 1986.

נכון שהלכנו כברת דרך בקשר למשפטים הפליליים. יש חוק עבירות

מינהליות שנכנס לתוקפו ב-1 בדצמבר. כעת מנסחים את התקנות. הכתיבו

לנו להביא את התקנות לאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט, אנחנו נאבקנו

קללה שהתקנות שקשורות למיסוי יובאו לוועדת הכספים, אבל דעתנו לא

נתקבלה. נצטרך להביא את התקנות לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט.

ברגע שהתקנות יהיו בתוקף, אדם שעבר עבירה שכנית יקבל הודעה שעליו

לקולם סכום קצוב שנקבע בתקנות. הוא יודל לבחור לשלם את הסכום הזה

או ללכת למשפט- יש לנו היום "מלאי" של 20 אלף תיקים במערכת שנמצאים

במחלקות החקירה של אגפי המס, בפרקליטויות, בבתי המשפט. אני מקווה

שנוכל למשוך את רובם בחזרה ולאפשר לאנשים לשלם את הכופר. ואז ישארו

לבתי המשפט העבירות המהותיות בלבד, ואז המערכת של החקירות,

הפרקליטויות ובתי המשפט יוכלו לתת פסיקה יותר מהירה ואז גם הענישה

תהיה יותר אפקטיבית.

בניה להשכרה - יש לנו ועדה העוסקת בצורה אינטנסיבית בנושא.

מה שהציע חבר הכנסת שטרית כבר קיים. אשר להכרה בריבית ילל המשקיע

כהוצאה, זה בספק. על כל פנים יש ועדה לנושא,ועדה משרדית,לאחר שהיא

תסיים את עבודתה היא תהיה בינמשרדית. גם ארגון הקבלנים מגלה ענין בזה.

הייתי שמח לו יכולנו להביא הצעות לעידוד בניה להשכרה בלי לזיהיה להן

ביטוי בתקציב, כי אין לנו מקורות תקציביים לכך, אבל יש גם רעיונות

אחרים.

מי הם חברי הוועדה?



י" גרון;

בינתיים זוהי ועדה של מינהך הכנסות המדינה ואגף התקציבים.

לאחר שנדע מה אנהנו רוצים ושר האוצר יחליט על כך, נצטף לוועדה

את נציגי משרד השיכון, מינהל מקרקעי ישראל וארגון ולקבלנים.

ניכוי בייקור לסוחרים - ניבוי במקור הוא לפי המס הגבוה, 50%.

יחד עם מס יסף הנידוי במקור הוא 55%, קיבלתי פניות ובדקתי את הנושא

שום מולד לא נדחה כאשר הוא בא ואומר: אני חושב שהמס השולי הוא 30%.

מי שפנה וביקש קיבל מייד אישור להקטנת הנידוי במקור ל-30%. אומרים:

אחר כך יתברר שמגיע ממנו יותר מס. אם הוא יודע זאת, אל יבקש הקטנת

הניכוי. זה לא שונה מכל נושא אחר. איז סותר בינוני וקטן שמשלמים

מסים בשיעורים כאלה, ולכן הוא שבקש להקטין את הניכוי במקור- סופר

גדול שלספריו יש תפוצה גדולה והם יוצאים בכמה מהדורות משלם גם 60%

מס שולי. זהו עניי אדמיניסטרטיבי ואין צורך כאן בשינוי בחקיקה.

על הנושא ליל רווח הון של חברות קואופרטיביות לא אשיב עכשיו.

יש בנושא הזה הגעה חוק פרגייה שהשבנו עליה. יש הרהור נוסף של השר

גד יעקבי. הענין עדיין בבדיקה-

מהי התשובה בענין הנחות ממס על עבודה במשמרת שניה ושלישית?

אנחנו מביאיר בתיקון מסי 69 לפקודת מס הכנסה שינוי מסוים טכני

מכני או מהותי?) אגיע גם לשינוי המהותי.

בענין המהותי נביא בקרוב תקנות על פי החוק הקיים. מאחר ומדרגות המס

עלו בהרבה והתקרה היתה קודם לכן על הכנסה של 35%, והיום התקרה היא

1,570 שקל חדש, שזו תקרה גבוהה מאד, ולא אלה הם הפועלים שאותם אנח

רוצים לעודד לעבוד במשמרת שניה ושלישית, נציע להקטין את התקרה ל-30%,

ואז הטבוח יהיה עד 1,120 שקל חדש.

אני מקווה שוועדת הכספים לא תקבל זאת.

הדיון על הקלות במס על עבודה במשמרות נערר תמיד תחת לחץ לול

זמן. אני מבקש שהפעם נזמין לדיון עובדים במשמרות. הבעיה היא סבוכה,

כי כל כמה שאתה משנה את התקרה הענין נשאר פרוץ לגבי אלה שאיננו

רוצים לתת להם הקלות בעוד שהעובדים שאנחנו מעונינים לעודד אותם

לעבוד במשמרות אינם נהנים מההקלות. אני מבקש לכן שהדיון וזזה יתקיים

בזמן ושיוזמנו אליו נציגים של עובדים במשמרות.

הצעה לסדר להברת הכנסת עדנה סולודר.

הצעה לסדד. הנחתי על שולחן הוועדה מסקנות בענין ההתיישבות

בבקעה, שצריך היה לדון עליהן ולשר אותן אתמול. דעת הקהל היום היא

די נסעדת ממצבם של ישובי הגולן והבקעה. אני מבקשת לדון עכשיו במסקנות.

נדון ונאשר את המסקנות בישיבה זו. בינתיים אנחנו ממשיכים ל9י

סדר היום.

גס אני מבקש להציג בישיבה זו שאילתה בענין בוער ודחוף.



תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון מס' 2)

אנחנו חוזרים לדיון על קיווי הישמוש ברכב צמוד. הממונה על

הכנסות המדינה, בבקשה.

לאור הדיון שהתקיים בוועדה הבאנו תיקון להצעה שלנו כבר היום,

לאפשר להפעילו הדל מ-1 בינואר. הטבלה שחילקנו לכם מבוססת על ההוצאות

המשתנות בפועל לפי הנתונים ליל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וגם על פי

נתוני "הלב" שהם מאד מוסמכים,

לא ברור לי מה קיים, מה הצעתם קודם ומה אתם מציעים עכשיו.

אני מבקש להקדים ולומר שהתקנות לזקיפת הוצאות רכב מבוססות על

סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה הקובע שיש לשלם מס לא רק משכר המללתלם

במזומנים אלא גם מטובת הנאה. וכן אין לשלם מס ממה שאיננו טובת הנאה.

טובת ההנאה המבוססת על 750 ק"מ לחודש באה לכלל בימוי בסכומים המופיעים

ביזור סל הוצאות משתנות בטבלה שהוגשה לכם. הסכומים ואלה נעים מ-98 שקל

הדש כאשר מדובר במכונית שנפח המנוע שלה עד 1000 סמ'ק ועד 374 קלקל הדלי

כאשר מדובר במכונית שנפח המנוע שלה מעל 3001 סמיק. אלה הן ההוצאות

האפקטיביות ל-750 ק"מ. כאן לא יכול להיות כל עדכון אהר. זוהי ההנאה

האפקטיבית כיום. ואנהנו נציע שאחת לשלושה חדשים העדכון ייעשה לפי

ההואאוה האפקטיביות- נברה מהפיקציה שהיתה קיימת במשך השנים של הצמדה

למדד, שלפעמים קפצה יותר מדי ולפעמים הזזות מדי, וכתוצאה מכך הגענו

לעדכון לא נכון-

אשר להוצאות הקבועות, בתקנות משנת 1979 נקבע /לטובת ההנאה של

המחזיק ברכב צמוד בהוצאות הקבועות, שזה מחת, דמי רישוי וביטוח, מהווה

'50 מההוצאות האלה. אנחנו בדעה שאם מדובר על 750 ק"מ, המהווים 25%

מהקילומטראז הממוצע לרכב נוסעים ייסוג כלי הרכב האלה שנוסעים בהם גם

לצרכי עבודה ולא רק להנאה פרטית, הרי שאין מקור לחייב בהאנה פרטית

יותר מאשר 25% מהדוצאות הקבועות. החישוב של 25% מההוצאות הקבועות

מוקיע בטור השני והוא נע מ-70 שקל ומגיע ל-17ל שקל.

בטור השלישי מופיע המך הכל של ההוצאות המקיתנות ו-25% מההוצאות

הקבועות. בצד הסכומים האלה אתם יכולים לראות ליה היה קורה אילו היינו

עושים את העדכון לפי ההצעה המקורית שהבאנו בפניכם, כלומר אי-ערכון לפי

המדדים הישנים ועדכון של 17.5% לשלושה החדשים האחרונים בלבד. אתם

רואים שעבור רכב שהנפח שלו עד 1000 סמ"ק הסכום הוא 168 שקל במקום

130 שקל.

ומהו המצב כיום?

הסכומים כפי שהיו באוקטובר הם; למכונית עד 1000 סמ"ק - 108 7יקל;

1300-1001 סמ"ק - 129 שקל: 1600-1301 - 185 שקל; 1800-1601 - 226 שקל;

2000-1801 סמ"ק - 268 יקל; 3000-2001 - 364 שקל; מעל 3001 -413 שקל.

אי ויינשטיין;

ואלה הם הסכומים שהם בתוקף תירס,

הגידול היא בסביבות 50% לאורך כל הטבלה. נכון שאילו היינו

עושים את העדכון לפי מדד, עדכון ''-הוא פסול לחלוטין שאיננו משקף

את ההנאה האמיתית ואיננו מתאים למציאות, היינו מגיעים למספרים

אחרים.

לפניכם טבלה ליי ההצעה ההדליה קול האוצר וסבלה שהכינה היועצת

הכלכלית של הוועדה, בהצעה של האוצר לקחנו בחשבון את ההצמדה למדד

כאשר כללנו בתוכה 25% מהיטל הרכב - -

רבע ייכלל ההוצאות הקבועות או רק רבע מהיטל הרכוש?

25% מההוצאות הקבועות כולל 25% מהיטל הרכב. אילו היינו נצמדים

ל-25% היינו מגיעים לטבלה הזו. היועצת הכלכלית של הוועדה עשתה את

החישוב ליי 50% מההוצאות הקבועות.

אנחנו יכולים להצדיק רפורמה שפירושה יציאה מההתאמה למדד, שאין

לה היוס יותר משמעות גם בגלל היזכר, גם בגלל מדרגות המם, שאיננה נותנת

היום את התמונה הנכונה, ומעבר להוצאות אפקטיביות. אם אנחנו הולכים

לפי הוצאות אפקטיביות, אנחנו צריכים להביא בחשבון את ההנאה שיש

למחזיק הרכב הצמוד מהרכב, אם ההנאה היא בהוצאות משתנות 25%, אין

מקום לקבוע דווקה 50% בהוצאות הקבועות. הטענה. היתר צריכה להיות

הפוכה. מי שהופיע ב9ני הוועדה בנושא הזה טען שהרכב הוא של המפעל.

הוא הועמד לרשותי כדי שאשתמש בו לצרכי עבודה. אני עושה בו גם שימוש

פרטי. לכן קודם כל המפעל צריך לשאת במלוא ההוצאות הקבועות, כי זה

רכב קילו. ובהוצאות המשתנות שהן לצרכי עבודה אני מוסיף אה ההוצאה

השולית שלי. וזה תל רק על ההוצאות המשתנות. כי ההוצאות הקבועות

לרשיון או לביטוח או לפחת שרירות וקיימות בין אס אני נוסע 750 ק"מ

לחודש להנאתי ובי? אם לא. לכן אני צריך לשאת בהוצאות המשתנית בלבד.

כנגד זה נשמעה ייענה תקציבית, שב-1975 היו 100% הוצאות קבועות. ואז

אמרו ב-1979 שאם יורידו את האחוזים האלה לאפס, זה יעלה לאוצר יותר

מדי כסף. וכך הגיעו לקשרה על 50%.

אין לכך כל הצדקה. לא נציע זאת, לא נתמוך בכך. ההצעה שלנו

אמורה היתה להיות קודם לשלושה חדשים בלבד. ב-1 באפריל היינו אמורים

להביא תיקון להצעה. עכשיו אנחנו מגיאים הצעה מתוקנת ומסודרת

ל-1 באפריל.

הצעה שתחול מ-1 בינואר.

אתה חייב לתת לנו אומדן הכנסות.

אני מבקש להוסיף משפט אחד. בעקבות הידיעה שהתפרסמה בעתונות

על הדיון, קיבלתי שיחה טלפונית מהתאחדות התעשיינים. הטענה שלהם

היא שיל- כאן נסיון לשפוך את התינוק עם המים.. הם אומרים שאותם

80 כלי רכב בשירות הממשלה ו-1700 כלי רכב בחברות הממשלתיות אינם

מענינים אותם; מה שמעני? אותם אלה 50 אלף כלי הרכב של התעשיה,

פרט לכך היתה פניה של תדיראן, שיש לה ב-500 כלי רכב שהם בידי

המהנדסים והטכנאים שלהם בעיקר. הם לא יוכלו לנכות מהעובדים האלה



יי ברון

יותר מס עכור השימוש ברכב הצמוד מכפי שהם גובים כיוס, והם יצטרכו לגלם

כל תוספת מס י יוחלט עליה. אמרתי להם שהתקנות הקיימות אינן נכונות. גם

התקנות שהבאנו לא היו נכונות ביודעין, אבל אמרנו שאלה תקנות לשלושה חדשים

בלבד, ולאתר שנעבור את התקופה יתוקן המצב. הדגשנו שעכשיו ייעשה החשבון

לפי העלויות האפקטיביות. התיקונים של המכונית, ההחזקה שלה, הדלק שהיא

צורכת, עולים כחף לחברת תדיראן. ההנאה היא 750 ק"מ. זה ממוצע- אתם

בהחלט יכולים להצדיק בפני העובדים, ועד העובדים, המהנדסים והטכנאים,

את הדרישה להשתתף בהוצאה ולשלם את המס.

נתבקשי על ידי הת-חדות התעשייינים למסור לכם, שאם תתקבל ההצעה

על רפורמה לפי הוצאות אפקטיביות, הס יתמודדו אתה. אבל אס רוצים לעליות

איזה צעד שמהווה דה-פקטו שחיקה של השכר נסו ללא הצדקה, שחיקה לזהם יצטרכו

לגלם אותה שתטיל עליהם מעמסה בכל הנוגע לעלויות השכר, אז הר מבקשים

שמשלחת שלהם תופיע בפני הוועדה כדי להשמיע את ההשגות שלהם. אמרתי שבענין

זה הם אינם צריכים לפנות אלי אלא ליושב-ראש ועדת הכספים או למזכיר הוועדה,

שאני לא הכתובת לכך. אני מספר לכם את תוכנה של השיחה.

לשאלה בענין אומדן ההכנסות, אביא לכם את הנתונים- אני רק חייב

לציין באחריות מלאה, שהרפורמה הזו נלקחה בחשבון באומדן הכנסות המדינה

לשנת 1986. הודעתי עליה באוקטובר.

ח" רמוז;

אם תתקבל ההצעה ליל היועצת הכלכלית של הוועדה, מה יהיה הסכום?

לא חישבתי את הסכום הזה, כי אנחנו לא נביא הצעה כזו לוועדה.

זז' דמון;

במשך החדשיים האלה של הדיונים בתקציב ועדת הכספים יש לה מעמד

חזק והיא יכולה לקבל כל הצעה.

הנושא הזה היה רגיש במשך כל הקונים. כל השנים בעלי הרכב הצמוד שילמו

פחות ממה שהמחוקק רצה שהם ישלמו עבור השימוש ברכב שהועמד לרשותם. אין

על כך ויכוח, אין על כך מחלוקת. האינפלציה פעלה לטובתם בעוד שהיא פעלה

לרעתם של מקבלי המשכורות או העצמאים, או כל מי שהיה צריף לשלם מס.

הגיעו ימים טובים והמצב מתחיל להשתנות. והנה כבר באוקטובר גילו

באוצר דאגה כנה לבעלי הרכב הצמוד. ואני חייב לומר שיש עוד סקטורים

במדינה שגם הם ראויים לדאגה כנה וזריזה כזו.וכבר באוקטובר ניתנה הנחה

גדולה לבעלי הרכב הצמוד, בדרך קול הוראת שעה. (י' ברון: זוהי הנחה?)

בוודאי-

המינוח הנכון הוא שהחלטנו לא לגבות מס בבחינת יש מאין, שהוא

סתם היטל.

מר ברון, בחודלז יולי התחננתי בפניך לא לקחת יש מאין במסגרת עדכון

זה החוק. במשך כל השנים לא עדכנתם את מדרגות

המס ולקחת יש מאין. וכאן בנושא של הרכב הצמוד מהיש לקחתם אין.. השכירים

שילמו מיליארדי שקלים כתוצאה מאי-עדכון מדרגות המס. ובעלי הרכב הצמוד

נמנעו מתשלום מם במאות מיליונים במשך השנים בגלל האינפלציה.



י' ברון;

לשאלה בענין אומדן ההכנסות, מדובר בתוספת ילל 15 מיליון שקל חדש.

רה היו ההכנסות עד כה ומהן התחזיות לשנה הבאה?

יי ברון;

אני מדבר על ההפרש ביל כיה שיהיה בינואר לעומת מה ייהיה בדצמבר.

ביינה השותפת זה יתן תוספת של 4 יייליון שקל חדש, ולשנה שלמה ההורית

תהיה 16-15 מיליון לקל הדיי.

אינני מקבל אה הרפורמה הזריזה היו. אני חושב שהיא איננה נכונה.

אני יכול לומר שלפי חישובי "חשב" הזקירה עבור מכונית סוברו 1300 סמ"ק

בבעלות פרטית צריכה להיות 291 שקל חדש, שזהו הערר הכלכלי. אבל אינני

מבקש לאמץ את החישובים קול "חשב"; אני מבקש לפעול כמי שנקבע בחוק.

ולמי מה שאמרנו בחוק המיסוי בתנאי אינפלציה, כל השנים הם נהנו ממיסוי

לא צודק ויצאו נשכרים, הרי גס אם עכל-יו יש לפי דעתך מידה קטנה של

אי צדק - ואני אינני חושב בך, אבל לו יהיה כדבריך - הבה נמשיך בכך

עוד שנה או שנתיים, ואחר כך נעקיה את הרפורמה על מנו: שהצדק הזה לא

ייעשה לאלתר אלא יהיה איזון בענין זה.

האוצר לא הציע תוספת מס אלא הוא הציע להקטין את ההנחה. בתחילה

הוא הציע לתת הנחה קלל 63 ש.ח. לחודש למי שמחיק במכונית עם מנוע קטן,

ועכשיו הוא מציע הנהה של 30 ש.ח. אם היום נתנגד להצעת האוצר בלי

להציע שוט דבר, מי שמחזיק ברכב צמוד יצטרך לשלם יותר מס מכסי שמציע

האוצר. אם לא תהיה הרפורמה הזאת ויישאר בתוקף מה שהיה, ולא תתקבל

ההצעה שהכינה היועצת הכלכלית שאני מאמץ אותה, גם אזי בעל הרכב הצמוד

יצטרך לשלם יותר ממה שמציע לנו האוצר היום. אני מוען שאם נצביע היום

נגד הצעת האוצר, ובשלב זה אין לנו סמכות חוקית לחייב משהו אוזר ללא

החכמת האוצר, הרי לפי החוק הקיים יתחייב גידול יותר גדול ממה שנובע

מהרפורמה שמציע האוצר. אם לא מקבלים את התקנה, המצב חוזר לקדמותו.

זה לא מדוייק, כי המצג יחזור לקדמותו בלי ההיטל.

זה פחות ממה שהציע היועצת הכלכלית אבל זה עדיין יותר מהרפורמה

שאתה הצעת.

אינני מבין מדוע אנחנו צריכים לקבל את ההצעה. אין לכף כל הצדקה.

אס נאמץ את ההצעה כפי שהיא צריכה להיות היא תביא לתוספת הכנסות שעולה

בשליש על מה שאמר לנו הממונה.

אני רוצה לשאול את המממונה האם אין לדרוש מאדם שמקבל לשימושו

מכונית של 1800 סמ'ק, לערכה בשוק 20-15 אליי דולר, בלי הוצאות אחרות,

בלי רי?לוי, בלי ביטוח, בלי בלאי, בלי הוצאה לקילומטר אחד, רק את

הריבית האלטרנטיבית? נניח שקניתי מכונית ואני מצטרף לשירות המדינה

או לחבריה פרטית ומקבל רכב צמוד. אני מוכר את מכוניתי, מפקיד את

הסכום שקיבלתי תמורת המכונית, 15 אלף דולר, בבנק, ומקבל הכנסה שנתית

פטורה ממס של 1500 דולר. מה רע בכר אם דורשים מאדם ליילל לו רכב צמוד

של 1800 סמ"ק השתתפות של 130 דולר לחודקי? זוהי עסקת תייו, כי ההנחה

היא ש-90% אוו לא 100% מאותם 35 אלף בעלי הרכב הצמוד היו קונים רכב פרטי

אם לא היה ניתן להם רכב ממקום העבודה.



י' ברון!

זה אמור על עובד הדש שמתקבל היום לעבודה; לעובד קייס זוהי הרעת

תנאים.

היו"ר י' כהן;

חשבתי שחבר הכנסת חיים רמון יקבל את הצעה האוצר שהולכת לקראת

ועדת הכספים, אני חושב שהשגנו כאן הישג משמעותי.

אני מבקש מהיושב ראלי לקבוע את שעת ההצבעה. הנוהג בוועדה שבענינים

כאלה מודיעים לחברי הוועדה מתי תתקיים ההצבעה.

היהה לי הרגשה שאפשר להגיע להסכמה על הצעת האוצר, שהולכת כברת דרך

רצינית לקראת חברים בוועדת הכספים. אם יתברר שההצעה איננה מקובלת ויתקיים

עליה דיון ארוך, אקבע שעה להצבעה.

אני מבקש שהודיע על כך עכשיו.

ההצבל!ה תתקיים מחר בשעה 10.45.

ההצבעה יכולה להיות רק על ההצעה שהובאה לפניכם.

הצעה אמיתית כמי שהיה לפני הרפורמה ולתני עיקור תוספת היוקר

היתה צריכה לגרום לכך שאדם שיש לו רכב קלל 1800 סמ"ק ישלם כ-140-120 דולר

מהכנסתו המנויה עבור השימוש ברכב זה. זה גם מה שנקבע בחוק. מדוע

לשנות אה מה שהיה בחוק? האוצר טוען היום שאין לי כרף ולכן הוא מטיל

מס על קשיקים, לא מפני שזה צודק אלא מפני שאין לו כסף, (י' ברון: על כל

הקשישים?) על חלק מהקשישים. מדוע? מצד שני, האוצר מציע להקל על

בעלי הרכב הצמוד, בניגוד לחוק, וזה מה שמפריע לי- אח זה היה שריר וקיים,

לא הייתי בא להכביד. אבל קיים חוק. והיום במצב התקציבי של המדינה,

עם כל הגזירות הכלכליות, המגזר היחידי הספציפי שהולכים להקל עליו

אלה הם בעלי הרכב הצמוד.

כתוצאה מהקפאת השכר.

חי רמון;

לא גיליתם אותה רגישות לגבי שכר מינימום. כתוצאה מהקפאת השכר הבאתם

לנו הצעה לתקן את שכר מינימום? האם הבאתם הצעה בענין היטל הרכב? הסברת

לנו שאי אפללר לגעת בהיטל על הרכב. (יי ברון; ההיטל חל על כולם..)

וכאן ההקלה ניתנת רק לסקטור ספציפי. אנחנו כוועדת הכספים לא תהיה לנו

שום זכות להטיל שום גזירה על שום ציבור אם נקל על בעלי הרכב הצמוד.

הממונה ניסה לשכנע שהאוצר הלך לקראת הצעה ריאלית.

יכול להיוה שאם בודקים את מוז שאומר הממונה לפי הצדק והיישר, זה

מה שצריך להיות. אבל הצדק והיושר מחייבים לעילות דברים לכל אורך הדרך.

אבל אנחנו כוועדת הכמרים נעשה את החשבון של הצדק והיושר רק עם המגזר

הזה, מגזר אשר קיבל כדין אבל לא בצדק מאות מיליוני דולרים במשך השנים?



יי' רמוז

במשך עייר שנים הוא קיבל הטבה ניכרת, ועכשיו כאשר הוא מתחיל קצת

להיפגע באים להקל עליו, וזאת כאשר על כולם מכבידים אה העול. אם

כר נעשה, אינני חושב שלוועדת הכספים תהיה זכות מוסרית להטיל שמץ קול

גזירה על הציבור. אני אומר כחבר הוועדה שאם נקל על הסקטור הזה, לא

אצביע על שום הכבדה על שום סקטור במשק גס אם אחשוב שההכבדה היא

חיונית.

אני מבקש רק לומר שאם לא תיפתר הבעיה של אגרת חינוך, אדרוש למצות

את העדכון לבעלי הרכב הצמוד.

ד' תיכון;

אני אצביע בעד הצעת האוצר ולא מלווני שהיא צודקת והוגנת; ואם הייתי

צריך להשתכנע מדוע לא להצביע בעדה, בא הממונה ויימנע אותי. אבל מאתר

ואנשי האוצר הס סובייקטיבים בנושא הזה - ואם תשב מן הצד,מר ברון,ותשמע

את התגובות שלך תבין עד כמה אתם סובייקטיבים - אני מגיע לקבל את

הצעת האוצר אבל לכרוך אותה בהחלטה שתקימו ועדה ציבורית אובייקטיבית

שתבדוק את נקודות המחלוקת בינינו לבינכם. ויש בינינו מחלוקת, אתה

ומר שזוהי הצעה ריאלית, ואנחנו סבורים שזו איננה ההצעה הריאלית.

בכל ענין אתה אובייקטיבי, ואינני מטיל בך דופי- אבל מההערות שאתה

מעיר אינני כל כך משוכנע שהפעם הבדיקה היא ללא משוא הנים, כי אתה

חל- בהוצאה הזו מדי יום ביומו. גם כאשר אני נהניחי מהרכב הזה לא רציתי

לשלם וידעתי שיש כאן סבסוד.

יי ברון;

אני מוחה בתוקף על ההערה הזו-

די תיכון;

הוויכוח החל מההיטל על הרכב, שכולו עוולה ואי צדק. אי אפשר לגלם

אותו, הוא לא מוכר כהוצאה. זה עיקר הוויכוח בינינו. אמרנו שהמס הזה

שיסודו באי צדק נטיל אותו על כולם ללא יוצא מן הכלל. ואתה אמרת,

ל-עובדי המדינה שיש להם רכב צמוד, או רכב של המדינה, להן נתן הקלה.

לא הבנו מדוע להם תינתן הקלה. אנחנו עושים אי צדק לכולם, וזו; צריך

לחול לאורך כל הקו. לכן הטענה של התעשיינים והסקטורים האחרים שכאילו

זה יחייב אותם לגלם את ההיטל, וכך אנחנו מייקרים את עלויות הייצור

וגורמים עוול, טענה זו איננה עומדת במבחן ואיננה יכולה להתקבל.

על מה אנחנו מתווכחים כאן? איר וכיצד ישלמו אותם בעלי הרכב אח

ההיטל שאי אפשר לגלם אותו, שאסור לגלמו והוא גם לא מוכר כהוצאה.

אני מכבדת את היועצת הכלכלית שלנו סמדר ורוצה לומר לה פעם אחת

תודה רבה, על שהיא עודדה אותנו להילחם. והראיה שגם אתה השתכנעת

שיש לקינות את הנתונים ולצמצם את ההנחה. היא למחות גרמה לכך שישבתם

במשרדכם ועלייתם חשבון, וזה הרבה כסף.

אילו ראית איזה אנשים מבקשים להתקבל לייייחח, ביניהם קשישים שיש

להם בעיות. לעתים קרובות הם מביאים ארגומנטים רציניים ומגלים בקיאות

בכל מה שאנחנו מטילים עליהם, בקיאות שאין לאילי בוועדה. והם שואלים

אותנו שאלה אחת; מדוע אתם מטילים עלינו גזירות ונוטלים מאתנו את

הזכויות שהוקנו לנו על מי חוקים? מדוע אינכם מטילים את העומס הזה

גס על אנשים אחרים? ואין לנו תשובה. ואחד הדברים שצריך למצוא להם

תשובה הוא ענין הזקיפה של ליווי הוצאות רכב הצמוד,



די תיכון

אני יכול לסכם אח דברי ולומר לר שהארגומנטים שאתה מביא אינם

נכונים, כי ראשיתו של הוויכוח זוהי שאלה אחת; איר לחלק אח היטל הרכוש

יגל הרכב? איניי נכנס אחר לוויכוח האס השיטה שאתה הלכת בה היא נכונה.

אבל הנושא הזה יש לו משקל יותר פסיכולוגי מאשר כספי. מה יותר פשוט

מאשר לאשר את ההצעה שהבאתם ויחד עם זה אתם תקימו ועדה ציבורית שתתחייב

לפרסם את מסקנותיה לקראת ה-1 באפריל, ופעם אחת נדע שעלינו על דרך המלך

בעניז זה.

א' ויינשטיין;

אני מקבל את העמדה העקרונית של חבר הכנסת חיים רמון. אס מפעל

קונה רכב לעובד שלו, וזוהי הוצאה גדולה, העובד חייב לשלם את המהיר

הריאלי עבור השימוש ברכב. זוהי עמדתי- אבל מהי הבעיה יללי? כתבתי על

הלוח את הנתונים על שכרם של המנכ"לים בשירות הממשלתי ובחברות הממשלתיות

והציבוריות. מה קרה לשכרם של המנכ"לים בשירות הציבורי? באפריל 1985

דיה שכרו של מנכ"ל 1,481 ש.ח., ובינואר 1986 - 1,779ש.ח. הוא

קיבל תוספת של 20.1 כאיר התוספת ההתחייבת מעליית המדד בתקופה זו

היא י 80.2. השכר הנכון של אותו מנכ"ל היה צריך להיות בינואר 1986 -

2,647 ש. ח. במקום 1,779 ש.ח. זה היה צריר להיות השכר אילו היו עושים

את העדכון הנכון מינוס % 12.

אני ביקשתי שנתונים אלה יובאו בפני הוועדה. משלא הובאו הנתונים

בפנינו, קיבלחי אותם בעצמי, וגם ראיתי ויסמר חתום על ידי הממונה על

השכר. מסתבר שהשחיקה בשכר המנכ"לים היא 50.5%, בעוד שהשחיקה של

שכרם ליל העובדים בשירות הציבורי היתה 15%-20%.

ח' רמוז;

הנתונים האלה פשוט אינת נכונים.

ס' אלחנני;

הסכומים שנקבת בהם הם ברוטו או נמו?

אלד, הם נתונים של הללכר ברוטו-

אני בהחלט חושב שצריך לעדכן את שווי השימוש ברכב צמ1ד בהתאם

לעדכון הכללי במשק. ואינני מוכן לקבל בענין זה את הטענות ליל התעשיינים.

אם מפעל נותן לעובד בכיר קילו רכב צמוד ששוויו 20 או 30 אלף דולר, שיעשה

אה החישובים, אבל אסכים לעדכון הנכון ליל הוצאות רכב אס יעודכן גם הקובר

של המנהלים- איזו זכות נטלתם לעצמכם להעלות את ההצעה הזו מעבר להצעה

המקורית ולשחוק בכר את כל שכבת המנהלים במשק?

באיזו זכות הם מביאים הצעה לשנות את החוק?

אי ויינשטיין;

שכבח המנהלים במשק נשחקת, האם נבוא ונשחוק את שכרה בעוד 4%?

אינני יכול להסכים לזה- אני מוכן להעלות את קיווי השימוש ברכב צמוד,

בתנאי שבמקביל נעלה להם את הליכר באותו הסכום. זוהי הצעתי.

אתה יודע מהם תנאי העבודה והשכר של המנהלים בחברות הממשלתיות?



השכר במשק לעובדים הבכירים איננו שכר ראוי, עם השחיקה ובלי

השחיקה. ואחה, הממונה על הכנסות המדינה, יודע עד כמה קשה לגייס

רואי חשבון ואנשי מקצוע טובים למס הכנסה ולאגפי המסים האהרים. ואחר

כך אין פלא שהבנקים ומוסדות אחרים אינם משלמים מס הכנסה. אין מי

שיתמודד אתם. ראיתם פעם איך אנשי מס הכנסה מתמודדים עם הגופים

הפיננסים הגדולים?

מדברים על העמקת הגביה. לא צריך למפל דווקה בהון השחור כדי

להעמיק אח הגביה; צריך פשוט להתמודד עם הנישומים למיניהם, ולכך

אין כוח אדם מתאים.

מערכת השכר בארץ היא מעוותת, והנושא של רכב צמוד הוא חלק מאותה

מערכת.. זה חלק מהשכר נטו שמשלמים לעובד שרוצים לקים אותו בעבודה. אם

תוקפים את הקטע הזה, צריר לתקוף את כל המערכת, ואז אינני יודע מה

תהיה התוצאה. יתכן שההוצאה על תנאים סוציאליים תהיה גבוהה פי כמה,

והשכיר יצא נשכר מזה. אומרים שהשכיר צריך לשלם על ההטבה הזו את המם

האמיתי, אבל מצד שני יתקנו את משכורתו בהתאם ויוסיפו לה את אותם

40%. ומה על עלויות העבודה שצריר להקטין אותן? איר מורידים את עלויות

העבודה ומצמצמים את התקציבים? אני חושב שבשיטה של הרכב הצמוד פוגעים

בשכיר, כי מצד אחד נותנים לו הטבה, אבל מצד שני פוגעים בבטחון

הסוציאלי שלו. יתכן שכל אלה שהופכים עולמות בענין הרכב הצמוד אינם

כל כר תמימים וכל רצונם הוא להגדיל את המשכורות של העובדים וכך גם

לשפר את התנאים הסוציאליים שלהם. יכול להיות. אני קצת חשדן בענינים

אל ה.

אינני חושב שאנחנו צריכים למפל בנושא של הרכב הצמוד בלי רוויזיה

בכל מערכת השכר.

ד' תיכון;

יש ועדה ציבורית שדנה ברוויזיה במערכת השכר.

אני מציע לעשות זאת בו זמנית.

ד' תיכון;

אתה מדבר על 150 איש שיש להם רכב צמוד בעוד שרוויזיה במערכת

השכר מתייחסת ל-40 אלף עובדים.

לפנינו הצעת האוצר מול ההצעה של חבר הכנסת חיים רמון,

זוהי הצעה שנגררת אחרי הדמגוגיה. האוצר לא בא אלינו בהצעה לתקן

את המצב לקראת 1986. היועצת הכלכלית שלנו מגישה לנו כל שלושה הרשים

מסמך, וכך נאלץ האוצר להיכנס לענין. אני עומד על דעתי שקודם יש לתקן

את מערכת השכר עם כל המשמעות האדירה הכרוכה בכך. יש מדינות בעולס

שבהן המנהל או העובד הבכיר רוכש את הרכב בכספו ונושא בכל ההוצאות,

ואולי הוא מקבל השתתפות קטנה. אבל מהי המשכורת נטו שהוא מקבל? זה

סיפור אהר לגמרי.

על מה אנחנו מדברים? אס הולכים לקראת מהפך, מהפך כללי או הדרגתי,

הוא צריך להיות צמוד למערכת השכר. אתה אומר שאין כאן מהפך אלא רק

תיקון השחיקה. אתה צריך לתקן את כל המשכורות במדינה בלי קשר למה שהיה

ב-1935. אם אתה רוצה שהבינוניות תחגוג, בבקשה. אינני יורע איך אפשר

להביא למס הכנסה פקיד שומה ברמה נאותה בתנאים האלה.

הוא ממילא איננו מקבל רכב צמוד.

אם היו נותנים רכב צמוד לעובדים אלה, אפשר היה למשוך לשירות

אנשים ברמה טובה. הוא הדין מנהלים ועובדים בכירים בחברות תעשייתיות.

כל עוד המדינה איננה משינה אח המשכורות של העובדים הבכירים,

ולהיפך עוד תוקפת את נושא הרכב הצמוד, חוששני שאנחנו נכנסים למערבולת

שכדי לצאת ממנה ניאלץ לשלם תוספות שכר משמעותיות בשנה הקרובה. אני

מציע להיות מאד זהירים בנושא הזה.

אני חושב שמגיע יישר כוח לאוצר על ההצעה, למרות שהיא עוסקת רק

בזקיפה של שווי השימוש ברכב צמוד, כל הבעיה התעוררה בגלל היטל הרכוש

על רכב- כולנו אומרים שצריך להדק את החגורה כדי להבריא את הכלכלה,

ואנחנו משלימים עם גזירות קשות המוטלות על הציבור, אבל כאשר מגיעים

בה לא נפגע, כי צריך להתהשב בשחיקת שכרם

של המנהלים והבכירים. חבר הכנסת קופמן, ומה על שחיקת שכרם של העובדים

בחצור, עובדי הייצור, שביקשתי להעניק להם הנחה של 10% במס?

אם לא תצליח לגייס מנהל טוב ומוכשר למפעל בחצור, לא תהיה עבודה

לעובדים שם.

די דנינו;

עובד שמתפרנס על מקיכורת דלה, שמצליח לקנות מכונית, צריך לשאת

בכל הוצאות הרכב, ועוד הטלנו עליו נגזל נוסף של היטל רכוש על הרכב,

ואילו עובדים בכירים שמקבלים רכב צמוד ממקום העבודה, אותם מבקשים

לפלזור גם מהמס וגם מההיטל. יתרה מזו, תעשיה חייבת לשקול אם עליה לתת

רכב לעובדיה, אם זה מחייב השקעה כל כך גדולה.

לתעשיה אין ברירה, היא איננה יכולה לשלם שכר ראוי לעובדים אלה,

כי כל תוספת שכר מעלה את עלויות העבודה באחוזים ניכרים בגלל ההפרשות

הגבוהות.

אני חושב שזוהי הצעה נכונה שניתן לקבל אותה היום על דעת כל

חברי הוועדה, בכך ייעשה קצת צדק עם אותם אנשים שהטלנו עליהם עול כבד.

אני שלם עם הטיעונים שהעלה חבר הכנסת רמון, אבל אי אפשר להסתמך

על טיעונים אלה כדי לקבל החלטה. אני חושב שהאוצר עשה טעות טקטית

בכך שהוא לא עדכן את שווי הוצאות הרכב. אס האוצר היה מביא הצעה לדרכון

שווי השימוש ברכב צמוד יחד עס ההצעה להיטל רכוש על רכב, אין לי ספק

שחברי הוועדה היו מקבלים את הצעת האוצר בברכה. לצערי האוצר לא עשה כן,

ואת הנעשה אין להשיב. הטעות נעשתה על ידי האוצר.

הטעות היתה שהסכמתי לשיעור של 25%. לא הייתי צריך להסכים לכך,

כי ההיטל מוטל על הבעלים ולא על המחזיקים. שאס לא כן אני רוצו! לגבות

היטל גם ממי שמחזיק חנות בדמי מפתח. מדוע להטיל את ההיטל רק על פי

שמחזיק ברכב?

היטל רכוש חל על דירה בדמי מפתח.



יי ברון;

ההיטל חל על מי שמשכיר בדמי מפתח ולא על השוכר.

ש' עמר;

הטיעונים של חבר הכנסת רמון הס צודקים, והוועדה נקלעה לדילמה

מצד אחד מטילים מס על קצבאות זקנה, מטילים אגרת חינוך,

ומצד שני נותנים הנחות במס למחזיקים ברכב צמוד. אבל הוועדה חייבת

לראות גם את ההיבט הכלכלי הכולל שהעלו חברי הוועדה קופמן וויינשטיין,

שאם לא כן היא לא תמלא את יעודה כוועדת הכספים.

אינני יודע מדוע אתה חושש לומר שאתה סובייקטיבי, מר ברון, כטענתו

של חבר הכנסת תיכון. זכותך להיות סובייקטיבי, כי לך יש אינטרס מובהק

למשוך למערכת המסיס בעלי מקצוע מעולים ולמנוע את בריחתם של עובדים

טובים ומוכשרים מהמערכת אל השוק הפרטי.

ואללר לתעשיינים, האמן לי שהם יגלמו את הזקיפה הזו. אם יש להם

מנהל טוב או מהנדס מוכשר, הם ישלמו עבורם כל מס שנטיל עליהם ובלבד שהם

יישארו במפעל. אחר כך הם יגלגלו את ההוצאה על המוצר, על הצרכן.

אני יכול להביא כמה דוגמאות. באג"ד כל נסיעה פרטית חייבת ברישום,

והחבר משלם עבורה את המחיר המלא. בקואופרטיב דן כל אחד קונה לעצמו רכב

ומקבל השתתפות בהוצאות. שתי שיטות הנהוגות במפעלים שהם זהים.

אני מבין שלפי הצעת האוצר תהיה תוספת הכנסה של 10 מיליון דולר,

ולפי הנתונים של היועצת הכלכלית עוד 2.5 מיליון דולר. אני רוצה לראות

לפני את הסקטור הממשלתי והציבורי.

בממשלה יש 80 עובדים שיש להם רכב צמוד, ובהברות הממשלתיות עוד

1700.

ועדת הכספים שצריכה לטפל במקרו ולא במיקרו חייבת לשאול את עצמה:

האם התוספת של 2.5 מיליון דולר תשנה את התמונה לחיוב, או חלילה היא

תביא לבריחה של בעלי מקצוע? והרי מר ברון אמר כי בשעתו הוא הציע לאשר

תקציב לאלף בעלי מקצוע מיוחדים כדי לשנות את פני הדברים. היום מנגנון

המיסוי איננו מן המעולים, בלי לפגוע חלילה באף אחד, כי בשוק החפשי

מוצעים תנאים טובים פי כמה. אני יודע שכאשר במזכירות אג"ד היינו צריכים

לחתום על חוזי עבודה עם רואי חשבון וכלכלנים, המשא והמתן התמקד יותר

בשאלות הרכב הצמוד וההשתתפות בהוצאות רכב מאשר בשכר. לנו היתה בעיה כי

במסגרת הקואופרטיבית אי אפשר לתת רכב צמוד בדרך המקובלת בסקטור הפרטי,

והיינו מוכנים לתת את הפיצוי בשכר.

אני נוטה לקבל את ההצעה של חבר הכנסת דן תיכון שנאשר את ההצעה

לשלושה חדשים ותוך פרק הזמן הזה תשב ועדה ציבורית שתבחן את הסוגיה

ואת השלכותיה על הממשלה ועל המפעלים.

אם כך צריך לשנות את החוק לשלושה חדשים.

אינני מציע לשנות דבר,

ההצעה של הממונה היא לקינות את החוק הקיים.

יש טעם לקבל החלטת ביניים עד חודש אפריל אם תהיה התחייבות

של האוצר שתקום ועדה שתגיש את מסקנותיה לקראת ה-1 באפריל.

אם זה לשלושה חדשים נשאיר אח החוק הקיים.

אין כאן ויכוח בין אלח שרוצים להקל על בעלי רכב צמוד לבין אלה

שרוצים להחמיר אתם. כולנו אומרים שלא צריך להקל. אבל מר ברון הביא

הצעה שיש בה ותוספת של 50% שהיא משקפת אוו ההוצאות הריאליות. כאן

הולכים לקראת חשבון שהוא צמור למרר. (ח' רמון: לא הולכים, כר אומר

החוק), לרעתי ההצעה המתוקנת של האוצר היא הוגנת ואני מציע שנקבל

אותה.

לפי רעתי - ואפשר לבקש על כר חוות רעת של היועץ- המשפטי קול הווערה -

ההצעה שאנחנו מביאים היום היא הצעה לקיים אח החוק ולא לשנות את החוק,

כפי שמנסה לטעון חבר הכנסת רמון.

סעיף 2(2) לחוק אומר: שוויו של השימוש ברכב שהועמר לרשותו של

העובר. אילו לא חיו תקנות, מישהו היה צריך לומר מהו השווי של השימוש

ברכב.

יק תקנות. אני מבקש חוות רעת של היועץ המשפטי של הוועדה"

באה המקנה ואומרת: שוויו של השימוש ברכב שהועמד לרשות העובד

יהיה לשנת מס כאמור להלן, ברכב פרטי - העלויות הקבועות בצירוף העלויות

המשתנות ל-9000 ק"מ. תארו לכם ישר האוצר היה מביא תקנה הקובעת שהשווי

של השימוש ברכב ל-9000 ק"מ, הוצאות קבועות ומשתנות, הוא מיליון שקל חדש.

אתם הייתם מקבלים זאת בברכה כי דרוש תקציב לקשישים, לרווחה; אבל תקנה

כזו תהיה נגועה באי חוקיות ותיפול בבג"ץ יפנה ארם לבג"ץ ויטען: החוק

מדבר על שווי השימוש ברכב. התקנות מדברות על קיווי אמיתי. אם אתה קובע

שהשימוש ברכב גבוה מהשווי האמיתי, התקנה הזו אין לה על מה לסמוך.

בתקנות יש הגדרה של הוצאות משתנות - תשלומים בשל דלק, שמנים,

תיקונים, תשלומים אחרים להחזקה שהוצאו באותה שנה. אני צריר לקחת את

סך חכל ההוצאות הקבועות והמשתנות ל-9000 ק"מ. כתוב כאן: עלה מספר

הקילומטרים של הנסיעות העסקיות על 36 אלף ק"מ. אם יוצאים מתנתה

שהרכב נוסע 36 אלף ק"מ, הרי של-9000 ק"מ זה רבע מהסכום,

העדכון חייב להיעשות לפי המדד ארבע פעמים בשנה. העדכון לפי

המדד זו הדדר הטכנית, אבל בשום פנים ואופן תקנה איננה גוברת על חוק,

והחוק קובע שאתה יכול לחייב במס את השווי, ולא מעבר לזה. תארו לכם

שנעשה עדכון לפי המדד, ומחר מורידים את מחיר הבנזין ב-10%. אתם

חושבים שלא נבוא לשנות זאת?

אתה יכול לעשות זאת, אבל אתה צריר לשנות אח התקנה.

אני בא לשנות את התקנה.

אתה בא לשנות מצב קיים.



בפניכם תקנה שמתקין שר האוצר בקשר לשערוך, תקנה מלפני שבועיים.

הבנתי לזאת התקנה הזו אינכם רוצים לאשר. באתי ואמרתי שהואיל וממילא

הודעתי באוקטובר שאני רוצה לעשות רפורמה מ-1 באפריל ליי ההוצאות

האמיתיות, רפורמה שלא ניתן יהיה לתקוף אותה לא ציבורית ולא משפטית,

אני מציע עכשיו חישוב לפי ההוצאות האמיתיות. אומר חבר הכנסת תיכון:

אתה טוען שאלה הן הוצאות אמיתיות ל-9000 ק"מ, אני חשוב שאתה סובייקטיבי,

ולא מפני שיש לך רכב צמור אלא מפני שדרך החשיבה שלך היא אחרת: אני רוצה

שגוף אובייקטיבי יקבע שאלה הן ההוצאות האמיתיות, כי החוק מרבר על השווי

האמיתי, מרוע לא תתן לווערה ציבורית לקבוע זאת?

את ההצעה הזו אביא בווראי בפני שר האוצר. אבל רבר אהד ברור:

מאחר ובאנו לוועדה עם הצעה חדשה ולא עם התקנה המקורית, אני מציע ליושב-

ראש לשקול האם יש לו הכלל מה להעמיד להצבעה. כי מה שמונח בפניכם זו

כבר לא ההצעה של התקנות ששר האוצר מבקש להתקין, כי את ההצעה הזו לקחנו

הגשתם אותה פעם שניה.) הגשנו עכשיו הצעה לרפורמה.

רפורמה זו יכולה רק לקבל ביטוי עקרוני, כי כאן עוד לא מדווח מה קורה

לרכב שירות או לרכב מסחרי. צריף לתקן את התקנה באופן כללי ולנסח אותה

מבחינה משפטית. עקרונית יש הסכמה שאנחנו מקדימים את הרפורמה לגבי

ההוצאות האפקטיביות.

זו לא רפורמה אלא הצעה לשלושה חדשים.

מה פירוש רפורמה לשלושה חדשים? לשלושה חדשים אני רוצח שיישאר

המצב הקיים.

השאלה אם זה אפקטיבי או לא, זאת אפשר ודאי לקבוע על ידי כלכלנים

מהחוץ, אם כי אינני יודע מדוע הכלכלנים של האוצר אינם מספיקים לכך.

מאחר וההיטל על הרכב חולק ל-12 תשלומים החל מ-1 באוקטובר ועד

חודש ספטמבר, וההוצאוח לאורך זמן ברפורמה לא יכללו את ההיטל כי הוא

חד פעמי, אני מוכן להציע לשר האוצר - ואני ער לעובדה שבדיקה על ידי

גוף חיצוני זה לא ענין מהיום למחר - שחתקנה כפי שנציע אותה תופעל

מ-1 בינואר עד 30 בספטמבר, ועד אז תגובש רפורמה יסודית. זה לא בר ביצוע

עד 1 באפריל.

אני מציע הצעת פשרה. אתה תקח חזרה את כל התקנות. יישאר המצב כפי

שהוא היום. אני אוותר על הצעתי לעדכון של 50% של היטל הרכב. זה אומר

גביה כמעט בלי היטל. אתה נשאר עם העדכון הקודם. מבחינה מספרית זה די

קרוב להצעת האוצר אחרי הרפורמה. (סי אלחנני: ההבדל הוא קטן מאד).

ההבדל הוא באמת שולי. אתה נשאר בעמדתך וגם אני אחשוב ששמרנו על

העקרון ולא נתנו הקלה לסקטור מסוים, וכך אוכל להרגיש יותר בנוח בבואנו

להטיל גזירות על סקטורים אחרים. מבחינת הכנסת המדינה לא קרה שוס דבר.

זוהי הצעה שיכולה להיות מקובלת גם עליכם.

יש ועדה ציבורית שהוקמה על ידי שר האוצר שיושבת על המדוכה של

שכרם של עובדי השירות הציבורי. תטיל עליה כמשימה ראשונה לסיים את

הענין של הרכב הציבורי. לקראת ה-1 באפריל תוכל הוועדה להגיש את המלצותיה

בנושא זה.

אעביר לשר האוצר אח כל ההצעות ששמעתי היוס. אני מבקש ששום הצעה

לא הובא לדיון ולהצבעה לפני ששר האוצר יתייחס אליה.

אני מסכים לכך. ההצעה שלי היא הוגנת וסבירה.

אני בוודאי לא אמליץ עליה. (חי רמוז: זה אותו כסף). לא מענין

הכסף אלא האבסורד שבהצעה.

מהו הסיכום?

אם נקבל מחר את התשובות נוכל להצביע. אני מבקש שתשקלו את ההצעה

על ועדה ציבורית,

מסקנות ועדת הכספים בנושא פיתוח בקעת הירדן

אנחנו עוברים לדיון במסקנות של ועדת המשנה לענין פיתוח בקעת

הירדן. מליאת הכנסת העבירה לוועדת הכספים את ההצעה לסדר היום של

חברת הכנסת עדנה סולודר בנושא. הוועדה מינתה ועדת משנה לדיון בנושא,

בראשותה של חברת הכנסת עדנה סולודר, שמגישה אח מסקנותיה. לאחר שנאשר

את המסקנות נניח אותן על שולחן הכנסת.

אני חושבת שההודעות של אנשי מחלקת ההתיישבות על המתרחש בהתיישבות

בכלל ובמיוחד בבקעת הירדן ובגולן מחייבת את הוועדה שלנו לאשר את המסקנות

ולדאוג ליישומן.

ההצעה לסדר היום הועברה לוועדה לפני כשנה. עבר זמן עד שמונתה

ועדת המשנה שהתחילה בעבודתה. ועדת המשנה עשתה עבודה יסודית, גם סיירה

באזור וגם קיימה מספר ישיבות בהן שמעה את נציגי האזור והמשרדים הנוגעים

בדבר, והיא הגיעה למסקנות.

אנחנו יודעים שהמסקנות של ועדות הכנסת לא תמיד מתקבלות ומתבצעות.

אבל כיוון שאנחנו מקיימים עכשיו דיונים על התקציב, ואני מניחה שתוך

שבועיים ימים נקיים דיון על תקציב משרד החקלאות וגם על תקציב המחלקה

להתיישבות, אני רוצה לקוות כי מסקנות אלה יובאו בחשבון במהלך הדיונים

האלה. מי שמכיר את תקציב ההתיישבות ויודע עד כמה הוא נשחק בשנים

האחרונות מבין שהמצב בהתיישבות, ובעיקר באזורים החדשים, הוא בין היתר

תוצאה של מחסור באמצעים.

ו

אני רוצה להדגיש שהנושא הועלה בעקבות דו"ח פוהורילס שהוגש

לראש הממשלה, שכידוע שום דבר ממנו לא התבצע. מה שמתבקש במסקנות שלנו

זה לפחות לבצע את השלב הראשון בתכנית של תוספת 100 משפחות במגזר

ההתיישבותי ו-100 משמחות במעלה אפרים בשנה הקרובה.

אני רוצה לציין מה שלא בא אולי לידי בימוי במסקנות,אבל נוכוזנו

בכך בשטח, שבהתיישבות הקיבוצית חל גידול ילל פי שלולי במספר המתיישבים

בשנתיים האחרונות, ושם מורגש המחסור בשיכון. במגזר המושבי יש אמנם

מספר דירות ריקות, אבל הדברים אינם מתחלקים באופן שווה. מה שאנחנו

מבקשים במסקנות זהו תנאי הכרחי להאצת הפיתוח של בקעת הירדן.



ד' תיכון;

בכנסת הקודמת היתה ועדת משנה בראשותו של חבר הכנסת א בטבי, שגם

היא המליצה המלצות בנושא הזה, מה היה גורל ההמלצות?

היא לא הניחה מסקנות על שולחן הכנסת,

כחבר ועדת המשנה אני רוצה להורות לחברת הכנסת עדנה סולודר

שעשתה מלאכה טובה,

אני הגשתי שתי הסתייגויות למסקנות קול ועדת המשנה, ואני רוצה

לנמק אותן בקצרה,

במסקנות מדובר על מתיר מיוחד למים. אני מתנגד עקרונית למהיר

מיוחד למים לפי אזורים, בעבר היה מחיר מיוחד למיס וזה גרם לנו צרות

צרורות. כל מי שמצוי בעניני מים במדינה יודע שאם נתחיל לקבוע מחירים

למיס לפי אזורים, נעמוד בפני בעיות שלא נדע איך לפתור אותן, אם בסופו

קלל דבר הצלחנו להגיע למהיר אחיד למים, וגס היום זה לא בסדר, אני מציע

שלא נפתח מחדש את הבעיה של מחיר המים. אם יש אזור שצריך לעזור לו,

יש להושיט לו עזרה לא דרך מחיר המים, מחיר המיס חייב להיות אחיד,

שאם לא כן אנחנו פותחיס פירצה שלא נדע איך לצאת ממנה-

אני מסכים למה מה שנאמר בדו"ח, אבל הסכום של 24.2 מיליון דולר

שמופיע בדו"ח הוא לא ריאלי, החכים הזה לא יעמוד לרשות ההתיישבות הזו,

האם הכוונה לנקוב בסכופ גדול ואתר כף להתמקח עליו ולהקטינו? או שמא

מוטב להיאבק על סכום יותר אמיתי ונכון שאפשר אולי גם לקבל אותו?

אס נגיע לפרוס את הסכום קיל 24,2 מיליון דולר על פני שנתיים, לדעתי

המאבק שלנו על פיתוח הבקעה יהיה יותר אפקטיבי. כאשר כל התקציב של כל

החטיבה הוא היום 31 מיליון דולר - - (חי רמון: 37 מיליון דולר),

אני מדבר על התקציב של השנה הבאה שהוא 31 מיליון דולר, אם נפעיל

לחצים אולי נצליח להגריל את התקציב ל-35 מיליון דולר ואולי ל-40 מיליון,

להציע שמתקציב זה יוקצבו 24 מיליון דולר לבקעה זה לא רציני,

אני מציע לפרוס לשנתייס את הסכום המוצע, לקבל את העקרונות

של הדו"ח ולא לשנות את מחיר המים,

היו"ר י' כהו;

אני מקווה שכאשר נגיע לסיכום הדיונים על התקציב תהיה היענות

מצד חברי הווערה להגדלת תקציב המחלקה להתיישבות, המיועד כמובן גם

לרמת הגולן וגם לבקעת היררן,

גס אני סבור שלא כדאי לגעת עשיו בנושא קלל מחיר המיס, זוהי בעיה

מאד מסובכת, הגענו לפי חוק המים לאיזה מדד לקביעת מחיר המים, ואינני

מציע שנכלול במסקנות המלצה שלא תתקבל על ידי שום גורם מוסמך.

אני מסכיס לכל שאר המסקנות ואני מציע שנתאחר עליהן ולא נניח

על שולחן הכנסת מסקנות של רוב ומיעוט-

אני מתנגדת לפריסת התקציב לשנתיים, כי אנחנו מציעים כאן תכנית

לפי נושאים שהביצוע שלהם מחייב מסגרת תקציבית כמוצע, בנושא הבניה, למשל,

אנחנו יודעים שיש הבטחה של משרד השיכון, על תקציב יותר קטן יתנהל אותו

ויכוח כמו על תקציב גדול, התקציב שאנחנו מציעים משקף את הצרכים הריאליים.

יש כאן סעיף: איגום מי הירדן - 6 מיליון דולר, זהו פרוייקט

לשנה אחת?

ח' רמון;

ישבה ועדת מקינה והגיעה למסקנה שזהו הפיתוח ליצריו לעשות. באיזה

קצב יתבצע הפיתוח, זה ענין למשא ומתן שהוועדה תנהל עם האוצר, אם תבקש

10 מיליון דולר, האם תקבל?

ההמלצות אינן מדברות על ביצוע במשך שנה אחת,

ע' סולודר;

אנחנו מציעים תכנית שלמה, ועליה עלינו להתמודד, אס יחליטו לפרום

אותה, יעלזו כן,

לענין מחיר המים, קיימת קרן איזון למחירי מים, אני מסכימה כי

במקום לתבוע הוזלת מחיר המים נתבע כי כספים של קרן האיזון יושקעו

בבקעת הירדן,

שי עמר;

לענין הסכום של 24 מיליון דולר הוא מיועד לביצוע פרוייקטים,

כל פרוייקט יבוצע בקצב הדרוש,

אני מציע ליושבת ראש של ועדת המשנה לא לסבך אותנו בענין מחיר

המים.

נושא המים ייבדק במסגרת ועדת המים,

אני מוכן להסיר את הסתייגותי אם יימחקו המלים "בתקציב 1986/87".

נאמר בסעיף זה: הוועדה תובעת מהממשלה והאוצר להקציב בהקדם

האפשרי,, (עי סולודר; להקציב לאלתר,,) להקציב בהקדם,

נוסח כזה מרוקן את הסעיף מתוכנו, מה פירוש - להקציב בהקדם? מתי?

אם הוועדה תחליט להכנ ים זאת לתקציב 1986, זה יכנס, זה בידי הוועדה.

היו"ד יי כהן;

אני מסכם: הנוסח יהיה - תובעת הו ועליה מהממשלה והאוצר להקציב

סכוס מיוחד, כן ייאמר שהוועדה תובעת לקיים דיון מיוחד בוועדת המים

על מחיר המים בבקעת היררן,

יתקיים בייור מיוחד בוועדת המים לבחינת הדדכים להוזלת עלויות המים

בבקעת הירדן,



צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו לבעל שליטה כהכנסה)

חובת ניכוי מס במקור לפי סעיף 18(ב) לפקודה חלה על חברה קהיא

בשליטתם של לא יותר מחמשה בני אדם, המשלמת בשנת מס פלונית לאחד

מחבריה שהוא בעל שליטה בחברה, הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה

או ריבית או תשלומים אחרים המהווים הכנסה בידי בעל השלימה, ודרשה

לנכותם מהכנסתה באותה שנת מס אם נתקיימו אלה: 1. התשלום נעשה לבעל

השליטה באותה שנת מס; 2. המס נוכה מן התשלומים לא יאוחר משלושה

חדשים לאחר תום שנח המס; 3. המס שנוכה כאמור הועבר לפקיד השומה תוף

7 ימים מיום הניכוי בתוספת הפרשי הצמרה וריבית.

התנאי כאמור שהחברה דרשה את הניכוי. מה שקורה שאם יש חברות

מפסידות, או חברות בשיעור מס נמוך, הן מחליטות לעשות דין לעצמן, הן

לא דורשות אח הניכוי, ואז גם לא מעבירות לנו את הכסף. משום כך מוצע

לחייב את החברות לנכות מס במקור מסכומים שמשלמת חברת מעטים לבעל

שליטה.

אם אין הערות, אני מביא את הצו לאישור.

צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו לבעל שליטה כהכנסה) - א ו ש ר

צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית בשל הלוואה לתושב חוץ) (חיפה כימיכלים)

לפנינו בקשה לאשר פטור ממס על ריבית המשתלמת על הלוואה שעומדת

לקבל חיפה כימיכלים בע"מ בסכום של 7.5 מיליון דולר.

יש כאן סעיפיס מחוק לעידוד השקעות הון שלפיהם האוצר מאשר הלוואה

במטבע חוץ למפעל מאושר או לא מאשר. אינני רוצה לתת לפקידות במשרד

כוח לקבל החלטות בצורה די שרירותית. הנוסח הזה הוא כל כך פרוץ שכמעט

כל בקשה שהאוצר ירצה לאשר הוא יוכל להכניס במסגרת הסעיפים האלה.

אבל הוא לא עושה זאח). זה נכון.

אני מבקש שתבטלו בכלל את ניכוי המס במקור על הלוואות כאלה,

או שתודיעו לוועדה או לציבור מהם הקריטריונים קיעל פיהם האוצר מחליט

למנות לוועדת הכספים ולבקש את הפטור ממס על הריבית.

כעת אנחנו נערכיס לגיבוש קריטריוניס ברורים מהסיבה הפשוטה,

שהממשלה החליטה כידוע על היטל של 6% על אשראי במטבע חוץ. אז התעוררה

האם אנחנו מעודדים קבלת הלוואות במטבע חוץ על ידי כך שאנחנו

פוטרים ממם את הריבית, או שאנחנו מקשים על קבלת הלוואות כאלה על ידי

ההיטל של 6%. הוחלט - ויש צוות של אנשי בנק ישראל והאוצר שעובד על כר -

לקבוע קריטריונים מתי לא מאשרים כלל קבלת הלוואה במטבע חוץ, מתי

מאשרים בכפוף לתשלום ההיטל, ומתי מאשריס בלי היטל, או עם פטור ממס

על הריבית או ללא פטור כזה. נביא בפניכם את הקריטריונים יחד עם

ההיטל.

הוועדה אישרה אח הפטור ממס על ריבית על הלוואה לתדיראן בסכום

של 30 מיליון דולר. הודענו שהריבית על הלוואה היא ליבו פלוס 11/4%.

מתברר שטעינו. הלוואה בסכום של 7.5 מיליון דולר היתה אמנם בריבית

של ליבו פלוס 1/4%, אבל הסכום הנוסף של 22.5 מיליון דולר היה בריבית

של ליבו פלוס 1.35% לפני שאני מחתים את השר על ההחלטה אני רוצו:

להביא לידיעת הוועדה את תיקון הטעות.

הוועדה רושמת לפנינו את התיקון.

אני מציע שנאשר את ההלוואה לחיפה כימיכלים. וזו ועדה מבקשת

שהקריטריונים לאישור הלוואות כאלה יובאו לידיעת הוועדה והציבור.

לאשר את הצו.

לבקש משר האוצר ולהעביר לוועדה וגס לפרסס ברבים את

הקריטריוניס למתן פטורים במקרים כאלה.

תקנות מס ערך מוסף (תיקון) - קרן איזון למחירי מים

בתקנות אלה מוצע לפטור את המענקים של קרן האיזון למחירי המים

ממס ערך מוסף, בדומה לפטור שחל על סובסידיות למוצרים חיוניים. ההצעה

מתואמת עם אגף התקציבים.

ההצעה היא שההעברות של קרן האיזון למקורות מים לא יחוייבו

במס ערר מוסף. אני מציע לאשר.

תקנות מס ערר מוסף (תיקון) (קרן איזון למחירי מיס) - א ו ש ר ו

תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון "לדירה") (תיקון מס' 2)

מוצע להוסיף סעיף לתקנות עידוד החסכון (תכנית חסכון "לדירה")

שיאפשר מתן הטבות נוספות לחוסכים בתכנית זו, הטבות שיהיו ממורות ממס.

אס אין הערות, נאשר את התקנות.

תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון "לדירה)(חיקוז מסי 2) - אושרו.

אני מודה לכס ונועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.40)