הכנסת האחת-עשרה
מושב שני
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 237
מישיבת ועדת הכספים
יום ב'. כ"ה בטבת התשמ"ו - 6.1.86. שעה 10,00
נ^כ ח ו ;
חברי הוועדה; י. כהן - ממלא מקום היושב-ראש
ז. אמיר
נ. ארד
י. ארידור
י. ארצי
מ. בר-און
ג. גדות
ד. דנינו
א. ויינשטיין
ע' סולודר
ע' עלי
י. צבן
ה. קופמן
ח. רמון
א. שלום
ד. תיכון
א' קרשנר - מזכיר הוועדה
א. דמביץ - היועץ המשפסי לוועדה
ס. אלחנני - יועצת כלכלית
מ. איזנברג - קצרנית
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 06/01/1986
הצעות לסדר-היום; כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר) (מכתבו של שר האוצר מיום כ"ב בכסלו התשמ"ו-05.12.85); צו עידוד החיסכון ( פטור ממס הכנסה) אמיסיה על כור הנפקות בע"מ (מכתבו של שר האוצר מיום כ"ב בכסלו החשמ"ו-31.12.85); קביעת מוסדות לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה; תקנות היטל על רכוש (הוראת שעה) (פטור מהיטל)
פרוטוקול
הממונה על הכנסות המדינה י. ברון
מ. פרידמן
ש. שביד
מ. דר--זיו - משרד האוצר
י. גביש
י. רב-נוף - שמאי רכב
נ. גמליאלי, ב. מקלר - תנועת המושבים
סדר-היום; הצעות לסדר-היום
תקנות היטל על רכוש (הוראת שעה), התשמ"ו-1985
תקנות היסל על רכוש ( הוראת שעה)(פטור מהיטל).
התשמ"ו-1985
כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות (וזישוב הכנסה חייבת
במפעל חקלאי מאושר, התשמ"ו-1985
תרומות למוסדות ציבור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
הצעות לסדר-היום
אני פותח את ישיבת הוועדה,
הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת יאיר צבן.
י. צבז;
אני רוצה להציע הצעה לסדר עבודת הוועדה, אני מציע שיום חמשי
אחד בחודש, יהיה ידוע שאין בו ישיבת ועדת הכספים. יש דברים שניתן לעשותם
רק ביום חמשי,
בשעתו העליתי הצעה בנוכחות נציגי התאחדות התעשיינים, וסוף סוף
קבלנו הודעה לפרוטוקול שהם מסכימים להצעה, שתיערך בדיקה יסודית של היחס
בין התמורה לעבודה והתמורה להון בתעשייה, בייחוד נוכח המימצאים על
השכר הנמוך בתעשיה מצד אחד, ובכי התעשיינים על הרווחיות הנמוכה בתעשיה
מצד שני, לאחר מכן אמר שר התעשיה והמסחר לפרוטוקול, שהמשרד שלו לא
רק מוכן, אלא מעונין ורוצה להקדיש זמן ומאמצים לבדיקת בעייה זו.
אני מבקש שיהיה דיון מיוחד בוועדה על השאלה, איך אכו מתמודדים
עם בעייה זו,
כידוע הוועדה המייעצת של בנק ישראל אינה קיימת, והממשלה
מינתה עצמה לוועדה מייעצת של בנק ישראל ומינוי זה פג תקפו. אני הושב
שהמדיניות הכלכלית אינה יכולה להתבצע בלעדי הוועדה המייעצת של בנק
ישראל, שיש לה סמכויות מסויימות.
היו"ר י. כהן;
היועז המשפטי לוועדה, מר דמביץ, לקה לתשומת לבו את השאלה.
מאתר ופג תוקף המינוי של הממשלה כוועדה מייעצת של בנק ישראל,
אני הוזר על הצעתי, שאנו נדרוש מהממשלה למנות את ועדת הכספים לוועדה
המייעצת של בנק ישראל, ואת יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת שפירא, ליושב
ראש הוועדה המייעצת, וכך תיפתר הבעייה.
בעוד שלושה שבועות ימלאו שלושה חדשים להפעלת הוק אזור הסחר
ההפשי באילת. כאשר דנו בהוק זה בוועדה, נאמר על-ידי מנהל אגף המכס ומס
ערר מוסף, מר ברקת, נוכה המענות שהועלו על-ידי הברי הוועדה, שהם רוצים
לעשות נסיון ולראות כיצד זה פועל. עכשו יש כבר נסיון. בסך הכל, זה
פועל לא רע, אבל יש כמה עיוותים גם באילת וגם בחבל -אילות.
אני נאמן להחלטת הוועדה, שנבחן את הנושא 3 הדשים לאחר הפעלת
החוק, גם לגבי אילת וגם לגב חבל-אילות.
אני מבקש להזמין לוועדה בדחיפות, עוד השבוע, את נגיד בנק ישראל
כדי לדון בנושא הריבית במשק. הענין נורמלי לגבי מגזרים מסויימים ואנומלי
לגבי מגזרים אהרים. בתהום הייבוא
"בום" כזה כפי שקיים היום בייבוא לא היה אפילו בימי ארידור.
ג. גדות;
אני חושב שזה מצב אנומלי שכל אחד הדשות לבקרים יוצא בהכרזות
לגבי הריבית. פעם, כאשר נוח לשר האוצר, הוא אומר שצריך להוריד עוד יותר
את הרבית. בפעמים אחרות אין נותנים להוריד את הריבית. יש בעיות קשות
בנושא זה ויתכן שצריך לתת תשובות שונות בתחום הייצוא ובתחום הייבוא.
היו"ר י. כהן;
אנחנו קיימנו דיון ארוך בנושא הריבית, והמגמה של הוועדה באה
לידי ביטוי בדברים שאמר הבר-הכנסת גדות. השאלה היא --הורדת קצב הריבית^
ג. גדות;
נתפרסמה ידיעה, שהממונה על הכנסות המדינה, מר ברון, החליט -
ג. גדות
או משרד האוצר החליט על-פי הצעתו - להנהיג שנת מס קלנדרית שתחל ב-1 בינואר
ותסתיים ב-31 בדצמבר. אני שואל: מדוע דוקא ב-1 בינואר?
הנושא מחייב דיוז רציני.
ע. סולודר;
אני רוצה להעלות נושא שבדרך כלל נדון בועדת העבודה והרווחה.
היות והנושא לא יורד מכלי התקשורת, נדמה לי שהפתרון לו צריף להמצא פה,
וכוונתי לנושא המפגרים ומשפחות המפגרים. ראינו כתבות על הנושא בטלוויזיה,
לאחרונה הודיע שירות למפגר במשרד העבודה והרווחה, שמפגרים ילדים ובוגרים
מחכים למעלה משנה לסדור ולמקום מתאים . אנחנו יודעים שיש מקרים שלא
ניתן להחזיק מפגר במשפחה, ויש משפחות שנהרסות, והיום עקב הקיצוצים
בתקציב, אין אפשרות לפתור את הבעייה. בדרך כלל אנו נזעקים רק כאשר
מופיעה כתבה, והספור על חסידי אומות העולם מוכיח זאת.
לכן אני חושבת שאנו חייבים לדון בוועדה זו בנושא המפגרים.
עוד לא החלטנו על דרכי הדיון בתקציב, אני אציע ליושב ראש הוועדה,
שאחד המשרדים שידונו יהיה משרד העבודה והרווחה ובמסגרת דיון זה נדון
על השירות למפלגר.
נתפרסמו מספרים על הייבוא. מספרים אלה מדאיגים מאד. אם הציבור
ירכוש כל המוצרים שהובאו לארץ בחודש האחרון, התכנית הכלכלית לא תחזיק
מעמד. הגברת הייבוא פלוס הסרת הפיקוח על המחירים, מבחינתי זו התחלת
הסוף של התכנית הכלכלית וחידוש ווהתפתחות האינפלציונית.
אני מבקש לשמוע מנציגי משרד האוצר ומשרד התעשיה והמסחר על הנושא,
מדוע זה קרה, והאם הם עומדים לנקוט בצעדים על-מנת להקטין את היקף הייבוא.
יש פער עצום בין הצעקה שאנו שומעים מכל-מיני גורמים במשק על מצבם ובין
הנתונים על הייבוא. פער זה אינו מובן ואינו מוסבר, ואני רוצה לשמור מפי
האחראים לכך מה הן הסיבות.
. אני מבקש שהדיון בנושא זה יתקיים בהקדם.
אנחנו קיימנו דיון על נושא כרטיסי האשראי וביקשנו לחזור לחיוב
חד-חרשי. נתנו לחברות שהות של חדשי ים להשיב לנו. ברור שקום דבר לא קרח
בנושא זה מאז הדיון לפני שבועים וחצי.
ד. תיכוז
אני חושב שהדרך הטובה בירחי להסדיר ענין זה היא דרך החקיקה,
אבל היות והתהליך של הצעת חוק פרטית הוא תהליך ארוך ומייגע, אני מציע
שנוסיף סעיף בענין זה לחוק ההסדרים לשעת חירום במשק : אפשר לעשות זאת
בתנאי שאף אחד מחברי הוועדה לא יטען לנושא חדש,
אני רוצה להעלות עוד נושא אחד הקשור בעקיפין לנושא כרטיסי
האשראי, - חיוב ריבית רבעוני. נגיד הבנק ביקש מהבנקים לעשות זאת, ועדת
השרים לעניני פלפלה התחננה לפני הבנקים שיעשו זאת, והם לא נענו. אנחנו
צריפים להרגיל את הציבור לחזרה לחיים שלפני האינפלציה. יש לזה ערן
פסיפולוגי רב. התרגום של חיוב ריבית רבעוני הוא הורדת הריבית מ -% 5
ל-^% 4.5, ואפשר ללפת בדרך של הורדת הריבית, אבל אינני רוצה שנלך בדרך
זו.
ח. קופמז;
מדוע אינך מתייחס לאגרות?
זה סיפור אחר, אני מדבר על דברים שהם מהלך של "רוורס" מהאינפלציה,
אני מבקש שבמסגרת החוקים שיגיעו אלינו השבוע בספל גם בנושא
כרטיסי האשראי וגם בנושא חיוב ריבית רבעוני.
פעלתי גם בנושא זה, והמצב הוא, שבנק הפועלים מופן לחזור לחיוב
ריבית רבעוני. בנק לאומי לישראל צריך לתת תשובה השבוע. בנק דיסקונט מתנגד.
נגיד הבנק ביקש שהות של שבוע לגמור את הענין עם הבנקים, פי הוא מפצה אותם
באמצעות הקלות של "חלונות".כלומר, הם אינם נפגעים.כיוון שהחיוב הבא
צריך להיות רק בסוף הרבעון, יש עוד מספר ימים.
ח. רמוז;
אם עד יום ב' הבא לא יעשו זאת הבנקים, נכניס סעיף בענין זה לחוק.
ד. תיכון!
אם לא יטענו ל"נושא חדש".
היו"ר י. פהן;
אני חושב שלא יהיה חבר ועדה שיטען ל"נושא חדש".
ד. תיפון;
יש חיוב עמלה חדשי על חשבון פת"ם עו"ש, שהוא % 0.1. לא שאני
מקבל את ענין העמלה, אבל יש סיכום שהחיוב במקום % 0.1. כל חודש יהיה חיוב
רבעוני של .% 3. 0
י. ארצי;
אני מבקש להעלות לדיון שני נושאים:
האחד - הסרת הפיקוח על המחירים. עקרונית הייתי צריך להיות בעד
הסרת הפיקוח על המחירים. אבל במצב הנוכחי אני נגד הסרת הפיקוח, כי אם
הסרת הפיקוח נעשית לגבי שירותים ומוצרים שהם בלתי-משמעותיים, השאלה היא
למה הוטל עליהם הפיקוח. אם הסרת הפיקוח באה פדי לפתוח את הדרך להסיר
י- ארצי
את הפיקוח משירותים ומוצרים שיש להם משקל גרול יותר במרד, אנחנו צריכים
לקיים דיוז על כך.
הנושא נדון באריכות רבה בשבוע שעבר. אבל כיוון שהיום העלה
חבר-הכנסת רמון שאלת הגידול בייבוא, יכול להיות שבמסגרת דיון זה נוכל
להעלות גם את הנושא שהעלית.
בשבוע שעבר דנו על מצב ענף הבנייה, אבל אותי מעניין יותר מצב
רוכשי הדירות, הייתי מציע שנמליץ שמשרד הבינוי והשיכון יבדוק 300 הקבלנים
בארץ, שהם ברובם קבלנים קטנים, כדי לראות מה המצב לגבי ההתחייבויות שלהם
לרוכשי הדירות, שאינני יודע אם מיצו את כל האפשרויות כדי להבטיח את עצמם,
עם כל הכבוד, גם נושא זה נדון בהרחבה בישיבת הוועדה ביום ה'
האחרון, ועדת המשנה לעניני בינוי ושיכון תמשיך לדון בנושא מההיבט של
אחריותם של הקבלנים לגבי רוכשי הדירות.
אדוני הממונה על הכנסות המדינה, אתם הבטחתם שבעקבות מסקנות
ועדת שטינברג, תביאו הצעת חוק,
י, ברון;
הבטחתי שנביא את ההצעה עד ה-31 בדצמבר, זה יארך עוד כמה ימים,
אין יסוד לשמועות שאתם מתכוונים להכניס תיקונים?
י, ברון;
יש,
ח, רמון;
אני מבקש לדעת מה עמדת מינהל הכנסות המדינה בנושא פטור ממס
על מניות של קואורפרטיבים,
לגבי הצעת החוק הפרטית שהגשת, אני מבין ששר האוצר חתם אתמול
על תשובה למזכירות הממשלה, ואתה תקבל את התשובה,
תקנות היטל על רכוש (הוראת שעה)(פטור מהיטל)
(מכתבו של שר האוצר מיום כ"ג בכסלו התשמ"ו-6,12,85)
היו"ר י, כהן;
במסגרת הדיון על מתן פטור מההיטל לגייפים נטען על-ידי חברי
הוועדה שחלו שינויים בערכו של הרבב המשומש ולכן ההיטל שגקבע בזמנו
אינו מוצדק. רצינו לשמוע חוות דעת מקצועית על הירידה במחירי המכוניות
המשומשות,
אני אינני יכול לתת חוות דעת כזאת,
ד, תיכון;
אני מבין שעלינו על מוקש, המצב אצל שמאי הרכב סבוך, שכן ' הם
רבים ביניהם, והדבר נדון בוועדה לעניני בקורת המדינה,
מר קרשנר, אתה הזמנת נציג רשמי של איגוד שפא? ^ הרכב?
אי קרשנר;
"י~~~~" אני לא הזמנתי, אני ביקשתי להזמין והגבי אתי הזמינה.
האם אפשר לקבל חוות דעת על מט הרכוש המוטל כיום על מכוניות
משומשות?
י, רב-נוף;
לא,
ד, תיכון;
אנחנו לא היינו מאושרים מהטלת ההיטל על רכב, קבענו % 3 וחשבנו
שכזה האזרח יוכל לעמוד, והנה מתברר שבעקבות ירידת מחירי המכוניות המשמשות,
ה-% 3 הפכו ל- % 6 אנחנו רוצים לדעת מה להערכתם השינויים שחלו בעקבות
הטלת ה-% 3.
י, רב-נוף;
נדמה לי שאתם מגששים באפילה, אנחנו מוציאים לאור מחירונים של
מכוניות משומשות, אם מישהו יחליט פתאום שה" סוברו" היא המכונית המבוקשת
מחירה יעלה גם אם תורידו אח ההיטל, אם יש מחטור ב"טוברו" מחיר המכונית
עולה,
היו"ר י, כהן;
אנחנו לא התכוונו להכנט לפירוט של מחירה של כל מכונית, אנחנו
רוצים לקבוע מדיניות כוללת לגבי כל כלי הרכב, אם היית אומר לנו שמחירי
המכוניות המשומשות ירדו באיכט אחוזים, זו היתה חוות דעת.
י, רב-נוף;
קיימים שני איגודים של שמאי רכב, ולאגודים אין דיעה בנושא
המחירים. יש שני אנשים המומחים בנושא - יצחק לוי ואנוכי. אגל אני אטעה
אתכם אם אומר, שום תחליטו שההיטל הוא % 2 זה יבוא לידי ביטוי במחירים,
כל מה שאנו שואלים הוא, האם במחצית השנה האחרונה עלו מחירי
המכוניות המשומשות או ירדו ובכמה?
תניח להיטל. אנו שואלים בכמה בממוצע ירדו מחירי המכוניות
המשומשות במחצית השנה האחרונה.
י. רב-נוף;
אם אתם שואלים על המגמה הכללית בשוק, מבלי לפרט מה גרם לה,
בעקרון היתה ירידה במחירי המכוניות המשומשות בשנה האחרונה בשיעור
ריאלי של % 17 - % 10 . בחדשיים האחרונים יש עלייה שבין % 5 - % 10 כדי
להתאים מחירי המכוניות המשומשות למחירי המכוניות החדשות.
אני מבין שאתה אומר, שבמחצית השנה האחרונה היתה ירידה בין % 10
ל- % 17, ובחדשיים האחרונים יש עלייה בין % 5 ל - % 10 אם נעשה את הממוצע,
הרי שיש ירידה ריאלית של פלוס-מינוס % 10.
אני רוצה להבין איר יבואני המכוניות הטוענים שהם פפטידים על
כל מכונית שהם מייבאים בכל זאת ממשיכים לייבא. מר רב-נוף בקיא במחירי
המכוניות בחו"ל. מעבר לחלפים ולשירות, על יסוד מה מפרסמים היבואנים
שהם מפסידים 20 מליון דולר, כאשר הם ממשיכים לייבא?
מ. בר-און;
לפי החשבון המתמטי אם ירדו מחירי המכוניות המשומשות ב- % 17 - % 10
ושוב עלו % 10 - % 5 הנטו של הירידה בהשוואה לשנה שעברה הוא % 6 - % 5
ח. רמוז;
השאלה שמענינת אותנו היא, לא בכמה עלו מחירי המכוניות המשומשות
אלא בכסה ירדו מ-1 ביולי עד ה-1 בינואר. הירידה במשך כל השנה אינה
מענינת אותנו, כי יכול להיות שעלו ב- % 40 עד יולי ואחר-כך ירדו. השאלה
היא, בכמה ירדו מחירי המכוניות המשומשות בממוצע מ-1 ביולי עד ה-1 בינואר.
ד. תיכון;
אני רוצה לרענן את זכרובנו. אני הצבעתי נגד ההיטל. חשבתי
שתחילתו בעיוות וטופו באיוולת, כי ההיטל בכלל לא טביר. לכן אני מציע
שהניח לענין זה, כי ממילא ההיטל יעבור מן העולם תוך זמן קצר.
י. רב-נוף;
יש דברים שאני מנוע מלומר לגבי יבואני הרכב. אני מציע שחברי
הוועדה ידפדפו בפרטומות ובחוברות ויראו שבעלי חברות הרכב מפרסמות הרבה.
ואני אינני מכיר מי שמפרטם ואינו מרוויח. אבל כדי לא לגרום עוול ליבואני
הרכב אני חייב להגיד שאני משוכנע שביחס לרווח שהיה נהוג קידם, יש שינוי.
אני נותן כתבות ב"מעריב" והעתון ביקש ממני כתבה בנושא דומה,
התקשרו אלי מספר יבואנים והסבירו לי איך הם מפסידים על כל מכונית. אבל
את הנס הכלכלי איר הם בכל זאת מפרסמים אצלי, אף אחד לא הסביר לי.
באשר לשינוי המחירים של המכוניות המשומשות, במקרה פרסמתי ביום
ששי שינויי מתירים לכל השנה. ההיסל הכביד על השוק. אנשים היו מוכנים
למכור רכב ולהפסר מרכב אם הקונה היה מוכן לקחת על עצמו את ההיטל. זה
גרם לירידת מתירים, ובחודשים יולי-אוקטובר ירידת המחירים שצפינו שתיבלם
קצת" הואצה, ואינני אומר אם זה בגלל ההיסל. אנו מעריכים שהיא לא נבלמה
בגלל ההיסל.
% 70 מהמכוניות, ההיסל מוסל עליהן בחדשים מינואר עד מרס,
י. ברון; .
בחדשים ינואר עד אפריל.
י. רב-נוף;
בחדשים יולי עד ינואר היתה הירידה % 7 תוך ירידה של % 17 - % 10
לכל השנה.
היו"ר י. כהן;
בחדשים יולי-דצמבר היתה ירידה במחירי המכוניות המשומשות ב- % 7 ?
י. רב-נוף;
בערך. וזה שונה לגבי רכב אמריקאי ולגבי רכב אחר.
מ. בר-און;
מה המצב עכשו?
צפויה עליית מחירים, כי פורסם שצפוי ליבואנים אישור להעלאת
מחירים ב-% 15.
י. ברון;
בוא נתנתק מהשנה השוספת ונדבר על כל שנה ושנה. נניח שיש לי
רכב משנת יצור 1983 מחודש אפריל או מאי, בחודש מאי 1985 בן כמה הרכב?
י. רב-נוף;
בן שנתים.
י. ברון;
כאשר יוצא דגם של 1986, בן כמה הרכב שלי?
י. רב-נוף;
בן 3 שנים.
י. ברון;
כאשר יוצא דגם חש, יש ירידת מחירים של כל הדגמים.
כאשר יוצא דגם חדש היבואנים מעלים את המחירים ב- % 10. לכן יוצא
שהרכב שלף בדולרים בארז כמעס לא ירר. בגלל הקפאת המחירים, עם הופעת
הדגם מ-1986, נאלצו היבואנים למכור את הדגם החדש במחיר זהה למחירים
ב-1985, וזה גרם לירידת מחירי הרכה המשומש ב- % 12 - % 10 .
אם תהיה הקפאת מחירים. כאשר יתחילו להופיע דגמי 1987 תהיה
ירידה של % 12 במחיר כי היבואנים אינם יכולים להעלות מחירים,
בישיבה הקודמת, כאשר דנו על פטורים שונים מהיטל רכוש, ביקשו
התייחסות שלנו. עניתי לפני שבועיים במכתב לוועדה מה קורה בנושא היטל
הרבב. נתתי דוגמאות של % 90 מכלי הרכב בארץ, ונתתי גם את ההשוואה.
השוויתי את המהירים בחוברות של יצחק לוי. כל אחד יכול לעשות זאת.
נוסף לזה העברתי עוד מכתב אחד עם הסברים נוספים. אינני יודע אם הוא
חולק לחברי הוועדה.
לגופו של ענין, בעת שאתם חוקקתם את היטל הרכב, קבענו סכום
קצוב, והסברנו שהסכום הקצוב נמצא בערך של כ-% 3 מהשווי דאז. בהתחשב בכף
שיש רכבים מאותה שנת ייצור ואותו נפח מנוע ששונים מבחינת הטיב, לדוגמה
ב.מ.ו. לעומת "סוברו", או ב.מ.ו. לעומת סוסיתא, ברור שככל ששווי
הרכב גבוה, גם אם הוא נמצא באותו נפח מנוע, השיעור של ההיטל לגביו
יותר גבוה. לא מצאנו נוסחה ללכת על-פי השווי. כל מה שעשינו - קבענו
8 קבוצות והורדנו את המשולשי ואמרנו שעל רכבים ישנים לא ניקח
כאשר מחוקקים היטל כזה צריך לחשוב אם זה מס רכוש או זה
היטל ספיגה. זה היה כמובן היטל ספיגה, לקהנו את הרכב כמודל לספיגה,
כי אמרנו שהרכב בארץ הוא תצוגה של מעמד. ככל שלאדם יש הכנסה יותר
גבוהה הוא נוסע ברכב יותר יקר. נתתי דוגמה שברומא נוסעים בפיאט 600.
היה ידוע שאם מטילים את ההיטל, מתחילים לגבותו באוגוסט
1985 ומסיימים ביולי 1986. ברור שבתקופה זו נכנס דגם חדש, וברגע שנכנס
דגם הדש של מכוניות, יורדים מחירי המכוניות המשומשות. ולא צריכה
להיות לכף כל השפעה, כשם שכאשר מטילים מס על קרקע מ-1 באפריל וצריך
לשלמו ב-3 תשלומים, אין כל משמעות מה קרה למקרקעים אלה לאחר מכן, ירדו
או עלו, נצמדים לשווי ב-1 באפריל. אילו היינו מטילים מס רכוש על מבנה
ב-1 באפריל וב-2 במרס הוא נשרף, ולא היה מבוטח, היו חייבים לשלם את
המס.
כך שבין אם רואים זאת כהיטל ספיגה ובין אם רואים זאת כמס על
רכוש, לא צריך להתחשב במחירים שלאחר מכן. למרות זאת בדקתי ומצאתי
שאם בעת הפעלת ההיטל היה שיעןר ההיטל % 3 - % 8 . 2, עכשו הוא נע בין
% 4 - % 3, עם חריגות של % 5 . 4 ו- % 5 . 2
דבר נוסף, יש לנו בעייה צבורית חמורה. אם היינו אומרים היום
שאנו מפחיתים את ההיטל, ההפחתה היתה פועלת על ההיטל ששולם החל מחודש
מרס.
כי ההודעות על תשלום ההיטל בחודש פברואר כבר נשלו. ב-16 בינואר
אנו שולחים את הטבלה למשרד הרישוי לגבי התשלומים בחדשים פברואר ומרס.
במה הפגם הצבורי שהכנסת צריכה לקחת בחשבון יותר מאשר גובי
המסים? אני הזמנתי רכב מסוג כלשהו וקבלו אותו ב-28 בפברואר. אני הזמנתי
את הרכב בצבע תכלת, אתה רצית צבע צהוב ולכן קבלת אותה ב-1 במרס. אם
נפחית את ההיטל מ - 1 במרס, יצא שאני שילמתי 100,000 ואתה תשלם 80,000.
איר זה יתכן, הרי זה אותו רכב? זה מה שמקומם אותי. לכן אני אומר שפסול
לנגוע בזה. יש עוד 4 חדשים לתשלום ההיטל. נכון שבחדשים מרס עד יולי
יש יותר רכב המתחייב בהיטל - הבלק של הרכב שנקנה הוא מנובמבר עד
י, ברון
אפריל - אבל אני חושב שזה יהיה משגה לנגוע בכך. לכן אני מבקש שלא
להמליץ על הפחתת ההיטל. אינני מאמין שנוכל לקבל המלגה כזאת.
לעומת זאת אני מבקש שלא להחזיק את תקנות הפטור מההיטל כבן-ערובה,
כי הן תקנות צודקות בין אם מדובר על גייפים ובין אם מדובר על מוסדות.
בעלי הגייפים כבר שילמו את ההיטל ואנו נחזיר להם, אמנם נחזיר להם את
הסכים צמוד, אבל בכל זאת יש שחיקה, אנו בקשנו אישור לתקנות אלו ב-6
בדצמבר 1985. אנו מבקשים שרשימת הפטורים תאושר.
אנו מתכוונים לגבות ממרס עד אוגוסט עוד 35 מליון דולר.
מ. בר-און;
מתוך כמה?
י. ברון;
110 מליון דולר. כאשר אנו"מקבצים נדבות" בכל מיני חוקים אחרים,
כאן יש היטל ספיגה,
במס נסיעות הרסנו חלומות לעתיד, לגבי ההיטל על מכוניות עשינו
דבר אחר, העובדה היא שהוועדה הגיעה למסקנה שצריך ללכת להקלה בהיטל על
מכוניות. השאלה היא, איזו הקלה, אם ניקח לדוגמה אדם שיש לו מכונית
שנפחה 1300 סמ"ק והיא בת 8-9 שנים - ומכונית פרטית איננה לוקסוס, בייחוד
כאשר אין תחליף של תחבורה צבורית
מ, בר-און;
אני מכיר הרבה חברי כנסת שמעדיפים לנסוע בתחבורה הצבוריתי
בנסיעות ארוכות, מי שגר באזור גוש דן, הנסיעה באוטובוס צבורי
לתל-אביב נמשכת 50 דקות.
מי שיש לו מכונית שנפחה 1300 סמ"ק והיא בת 98 שנים, צריך
לשלם שלושה רביעים ממשוכרת הרשית נטו כמס רכוש על מכוניתי, זה עוול
נורא . השאלה היא, מה אפשר לעשות? אני בחנתי את הדברים לאורך ולרוחב.
רצוי שחברי הוועדה ידעו, שאין היום שוק למכוניות המשומשות שאפשר לאתר
בדיוק את המחירים ולמחירונים המתפרסמים צריך להתייתס בערבון--מוגבל.
המחירונים האלה משרתים את חברות הביטוח לגבי גביית הפרמיה. אני הייתי
צריך לרכוש מכונית והשאלה שלי היתה מתי המועד הטוב ביותר לרכישה, כי
קבלתי אופציה לשלושה חדשים וכל שבוע בחנתי את המחירים בשוק, ובכל פעם
המחיר הוא כזה, אבל אנו מוכנים למכור במחיר שמתחת למחיר המחירון.
מאידך יש לי קושה היום ללכת לנושא של ההקלה, ואומר מדוע. תוך
כדי בדיקה התברר לי שיש מכוניות של 1600 סמ"ק, שההיטל עליהן נמוך מ-% 3
ויש כאלה שההיטל עליהן הוא יותר מ% 5.
אוון לך דוגמה: מכונית מדגם סימקה.
יש מכוניות מאותו גודל שעל האחת המס נמוך מ-% 3 ועל השניה המס
הוא % 5 נכון שבמסים אי אפשר לעשות צדק מותלט, אבל יש כאן בעייה, מכוניות
עד 1000 סמ"ק עד שנת ייגור 1973 האוצר פטר מההיטל, ויש הגיון בזה, כי
אנתנו צריכים להגיע למגב שמכוניות אלו תרדנה מהכבישים, לעומת זאת על
מכוניות עד 850 סמ"ק משנת ייצור 1977 מוטל ההיטל, ומכוניות אלו הן
למעשה גרוטאות,
לכן אני מציע להפחית את ההיטל ב-% 50
ד, תיכון;
ולהתזיר את הכסף לכולם,
גם האוצר מכיר בכך שהלה ירידה במחירי הרכב המשומש, אם היינו
דנים ברכב משנת 1986, היינו אומרים שרכב משנת ייצור 1986 ישלם"איכס"
ורכב משנת ייצור ישלם "ווי". אבל האוצר אומר: אין מקום להטיל את ההיטל
על רכב משנות ייצור אלה, כי היתה הקפאת מחירים, על בטיס אותו נימוק,
אני מציע להפחית את ההיטל ב-% 50,
לפי הנתונים ששמענו הנפילה במחירי המכוניות המשומשות היתה
צריכה להעלות את שיעור ההיטל בקרוב לחצי אחוז, מדוע אז לא שקלתם הפתתת
ההיטל?
גם אני המתייחטתי במליאה לרכב הישן, רכב בן -8-9 שאין
להחיל עליו את ההיטל, אבל דעתי לא נתקבלה,
אני שואל: אם יקטינו את ההיטל, באיזו מידה זה יסבך את הדברים,
כי שמענו שכבר נשלחו הודעות לתשלום עד מרס?
כאשר הדולר מוקפא מיולי והמדד עלה, ברור שיש לכר השפעה על
ירידת מחירי המכוניות,
. .
אולי אפשר לעשות התאמת ההיטל להבדל שבין הדולר ועליית המדד
לגבי מכוניות שחייבות בהיטל מתודש אפריל עד תודש יולי?
אני מבקש לשמוע משלחת של תנועת המושבים לגבי ההיטל על אגודות.
כולנו רואים מח קורה בתחום הייבוא ובתחום הנסיעות לחו"ל. ברוך
השם, המיתון נגמר ואם המיתון נגמר והתכנית הכלכלה השיגה את כל היעדים,
אני מציע שנבטל את ההיטל על מכוניות.
הממשלה הודיעה שתוצרי מוצרי תמשל מפיקוח המחירים, יש להניח
שמכירות מוצרי חשמל יגברו בעקבות הודעה זו. הריבית יורדת, גם אם יש
הטוענים שהיא עדיין גבוהה, ואם היא יורדת לא כדאי לחסוך, ואז אנשים
בצדק מתחילים לצרוף,
אני מקבל את הטענות של חבר-הכנסת ויינשטיין שהיטל זה הוא מעווה.
אני הגשתי הטתייגות וטענתי שאטור לאשר את ההיטל, אבל כמובן שדעתי לא
נתקבלה וההיטל אושר, למחרת אישור החוק, הערעור הראשון שקבלתי היה מאחד
מעורכי הדין הגדולים שיש לו מכונית מרצדט ועל מכוניות מרצדט הוטל היטל
בשיעור של % 8
אי אפשר להגיד אף מלה טובה על היטל זה,
י
תמטור את הנתונים על הטפיגה,
אני מקבל את דברי חבר-הכנטת אריאל, שיש עיוותים ולנו כמחוקקים
אסור להשלים עם העוותים האלה, אבל אם יש ערותים הם היו מראשית הדרך,
מ-1 ביולי 1985, שהרי אז אירע משהו במשק הישראלי ומחירי המכוניות ירדו.
אנו רוצים לתקן את העיוותים דוקא כאשר שוק המכוניות המשומשות מתאושש.
אם אתם רוצים לעשות תיקון, נעשה את התיקון מתחילת הטלת ההיטל ונחזיר את
הכסף לאלה ששילמו במח1ית השנה הראשונה, כי הם שהופלו לרעה.
עשיתי תישוב המראה שהיום ההיטל על רכב ישן מגיע ל-% 6 - % 5 אני
מציע להקטין את ההיטל ב-% 50 על רכב עד שנת ייצור 1975. יזה בכיוון הצעתו
של חבר-הכנסת ויינשטיין, אם ניתן הנחה ש% 50 על ההיטל, יצא שנטיל את
ההיטל בהתאם לרצונו של המחוקק להטיל היטל של % 3,
מי שנטע לחו"ל ב-50 בספטמבר שילם מס נסיעות בסכום איכט ומי
שנטע ב-1 באוקטובר שילם יותר, בטף הכל אנו הולכים על פי רצונו של המחוקק
שהיה להטיל היטל של % 3 בואו נספוג מאנשים בעלי יכולת, מי מחזיק מכונית
משנת ייצור 1975 שעליו אנו רוצים להטיל היטל של % 6 ?
אם אינכם נותנים להעלות מחירי מכוניות דגם 1986 - וזה אוסר
שאנשים יוכלו לקנות מכונית הרבה יותר זול מאשר קנו לפני שנה - אין סיבה
ח. קופמן
למה אינו יכול לתקן את ההיטל למי שצריך לשלם היום בהשוואה לאלה ששילמו
קודם.
הוק לספיגת כסף מבעלי מכוניות הוא חוק דרגוני, כי מי שיש לו
רכב, שילם אלפי דולרים מסים כבדים על מכוניתו, ועל זה באים ומוסיפים
היטל. אנחנו רוצים לעודד נסיעה ברכב ישן ולסכן חיי אדם? מדינת ישראל
צריכה לעודד אנשים להחליף רכבם אחת לשלוש שנים,
אני רוצה לומר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: יש גבול לספיגה
מהציבור, ובעיקר מציבור השכירים,
יש במדינת עשרות אלפים שיש להם רכב צמוד. מי משלם את ההיטל
על מכוניותיהם? רכב צמוד הוא הכנסה לעובד. אם רוצים לתת לעובד הכנסה זו,
העובד צריך לגלם את מס ההכנסה על הכנסה זו,
אני רוצה להפנות תשומת הלב, שזו אחה האשליות שכאילו מס רכוש
שמוטל על מכוניות הוא מס שמוטל דוקא על החזקים,
תן לי להוכיח את זה, אולי זה יפתיע את חברי הוועדה לדעת, שאצל
העשירון התחתון למעלה מ-% 21 יש להם מכוניות; אצל העשירון התחתון השני,
שגם הוא חלש , יש % 9 . 27 מכוניות, בעשירון השל ישי,שגם הוא חלש, ל- % 3 . 36
מהמשפחות יש מכוניות,
אינני יודע. אלה נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 1983
על-פי סקר הכנסות המשפחות מ-4 ביולי 1983. המצב עדיין לא הורע מאז,
בעשירון הרביעי ל- % 2 . 43 מהמשפחות יש מכוניות,
בעשירון החמישי ל- % 49 מהמשפחות יש מכוניות, כלומר, בעשירון
החמשי, כל משפחה שניה יש לה מכונית,
מכאן שכאשר מטילים מס רכוש על מכוניות פוגעים בעשירונים החלשים.
משפחה עשירה שצריכה לשלם את ההיטל על המכונית, זה לא פוגע בה.
משפחה חלשה שצריכה לשלם היטל על המכונית, זה פוגע בה, ואתה אינך יכול
לטעון שזה לא פוגע בה כי אין לה מכונית, אפשר לבוא ולהגיד שלא תהיה לה
י, ארידור
מכונית, אבל המכונית דרושה לה, לפעמים לעבודה, המושגים שלנו מהו מס
צודק ומה אינו מס צודק צריכים להשנות לאור הסטסיסטיקה.
דבר שני, אני תומך נלהב במדיניות הממשלה. מדיניות הממשלה היא
להוריד את המסים בישראל, כך היא מצהירה כל פעם: נטל המסיט בישראל גבוה
מאד וצריך להוריד אותו. כתוצאה מכך צריך לבטל מסים לא צודקים, ומס
רכוש על מכוניות הוא מס לא צודק, לכז צריו לבסל אותו, מס זה מעוות
מיסודו , וחבר-הכנסת ויינשסיין נתן דוגמה לעיוותים, מתוך תמיכה במדיניות
הממשלה צריו לבסל מס זה. אבל זה איננו המס היהיד שצריך לבסל, גם מס רכוש
על ציוד ומלאי צריך לבסל.
יש לי השקפה אחרת איך אפטר לממן את הגרעון בתקציב, והגרעון
בתקציב איננו הדבר שגורם לאינפלציה, לפתות אין קשר ישיר בין הגרעון
בתקציב ובין האינפלציה.
הערה אחת להערתו של חבר-הכנסת ארידור. יש להניח שכאשר מדובר
בסססיססיקה על מכונית, גודל המכונית, נפתה וערכה אינם נחשבים.
דבר שני, שלא תהיה כאן הסעייה, כאן מדובר על העשירונים לפי
ההכנסה השוטפת, לכן יכול להיות שעובד יש לו רכוש ואפילו הכנסה מרכוש
אבל ברגע שהוא נעשה פנסיונר, הוא יורד מבחינת הסטטיסטיקה ונכלל בעשירון
נמוך. לכן צריך להזהר משתי הטעיות אלו.
מעבר לזה אני תושב שצריכים לתקן את העיוותים שנוצרו , קבלתי
מכתבים מעשרות אזרחים והדברים נראים מעוותים מאד, ואני חושב שאנו צריכים
להבטיח שאכן ההיטל יכביד אוכפו רק על אלה שיכולים לעמוד בזה, לכן אני
תוף למגמה הכללית שצריך לתקן את העיוותים,
י. ברון!
עם כל הכבוד, אם ההיטל שצריך לשלם על מכונית מ - 1975 הוא 112
שקל שהם 75 דולר, ובעל המכונית משלם באותה שנה 2500 דולר בעד אחזקת
הרכב איפה הפרופורציות?
התשובה היא שצריך להבדיל בין מס על הוצאה ובין מס על רכוש.
אם אין לו כסף, הוא אינו עושה את ההוצאה ואינו משלם את המס. המס על
הרכוש הוא מעוות,
הייתי רוצה לנסות לסכם את כל הריעות שנשמעו.
החוק נתקבל לשנה, תלק שילמו את ההיטל, חלק קבלו הודעות על
תשלום ההיסל, נוצר עיוות שאנו רגישים לו, או חלק מאתנו רגישים לו.
מצד אחד שמענו שירד מחיר הרכב המשומש ב-% 7 ומצד שני ההיטל צמוד
למדד, למרות שאנו יודעים שהשכר לא תמיד מדביק את האינפלציה.
ההצעה שהועלתה היא ללכת לקראת שתי הדרגות הנמוכות. אני חושב.
י. כהז
שהפרזת, חבר-הכנסת ויינשטיין כאשר הצעת הקלה של % 50 בהיטל. אני חושב
שאם נחליט על הקלה של % 25 נעשה צדק גט לגבי אלה שבבר שילמו את ההיטל.
אדוני הממונה על הכנסות המדינה, הוועדה בדיעה שיש להפחית
את ההיטל על מכוניות ב-% 25 רק לשתי הדרגות הנמוכות מחודש אפריל.
אם הממונה על הכנטות המדינה אומר שזה הטיכום, בבקשה, נסכם.
אם הוא צריך ללכת לשר האוצר, למה נטכם?
לא השתתפתי בדיון, כי כבר התווכחתי עם מר ברון ומר גביש
על הנושא בוועדה לעניני בקורת המדינה, מה שאני מבקש, שאנחנו נתאחד
על הקלה שנתאחד ובלבד שלא ב אישור התקנות בענין הפטור, כי כל עיכוב
כזה משיג את המטרה ההפוכה. מה אנחנו רוצים, שעל גייפ ימשיכו לשלם
פי המשים? והם חייבים להוציא כל הזמן הודעות תשלום והם עושים זאת ברינה
ובשמחה.
אני חושב שזה משגה לתת הקלה של % 25 על המכוניות בשתי הדרגות
הנמוכות, כי אלו הן מכוניות שניות ושלישיות במשפחה.
הגעתי הצעה מינימליטטית כדי שלא לעכב את הענין - מ-1 באפריל
על שתי הדרגות הנמוכות תינתן הקלה של % 25 .
הכוונה היא לדרגות הבאות: רכב עד 844 סמ"ק משנת ייצור 1977 ו-1978;
רכב מ-845 טמ"ק עד 1000 טמ"ק משנת ייצור 1975 ו-1976
רכב מ-1001 עד 1300 טמ"ק משנת ייצור 1974 ו-1975
רכב מ-1301 עד 1760 סמ"ק משנת ייצור 1973 ו-1974
ורכב מ-1761 עד 2000 טמ"ק משנת ייצור 1972 ו-1973
על הרכב הזה יופחת ההיטל ב% 25 מהמשלוח הבא של הודעות התשלום.
יכול להיות שזה יתפוט מ-1 במרט או מ-1 באפריל.
אם זה מקובל גם על הממונה על הכנטות המדינה, אני שמח.
ז. אמיר;
יש אי-הצדקה בכך שמי שרכש רכב ב-1985 ישלם את ההיטל שנה אחרי
שרכש את הרכב. ההיטל מסתיים ב-1 ביולי 1986?
י. ברון;
לא, מה שהוטל ב-1 באוגוסט 1985 נמשך עד סוף יולי 1986. זה
לגבי רכבים שהיו. מי שרכש רכב הדש, לגביו זה נמשך 12 הורש.
אני שמה שכיוונתי לדעת גדולים והצעתי נתקבלה,
ס. אלחנני;
אני מבקשת הנהיה מהוועדה, כי אני אצטרך להשיב כל האזרחים
שכבר שילמו את ההיטל ויפנו אלי.
אמרנו, שערכו של הרכב המשומש ירד.
ד. תיכון;
זו שאלה רצינית. אני אדאג שיוהזר לכולם. אם עושים צדק, צריך
לעשות צדק עם כולם.
אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי לוועדה;
האם אינו בכלל רשאים לקבל החלטה על הקלה כזאת בהיטל, ואם כן -
האם זה יכול להעשות בדרך של חקיקה משנית?
אני דברתי עם שר האוצר, והוא אמר שהוא פתוח לכל הצעה הוגנת.
י. גביש;
טעיף 22(ב) להוק אומר; "שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים,
לפטור מההיטל כולו או חלקו סוגי חייבים או סוגי נכסים."
י. ברון;
אני חושש מתגובה צבורית.
א, ויינשטייז;
התגובה הצבורית היא ענינה של הוועדה. תעלה מחר מס נסיעות, מי
שיסע מחר, ישלם יותר ממי שנסע אתמול.
האחד - היתה אינפלציה וההיטל צמוד למדד אך
בעלי הרכב לא קבלו שכר צמוד. וקרה דבר נוסף, שערך המכוניות ירד.
אלה אינם נימוקים טובים להסברה. הנימוק צריך להיות - רכבים
י. ברון
בני 10 שנים ערכם ירד יותר מרכבים אחרים,
אני מעמיר להצבעה אוו ההצעה פי על רכב בשחי הדרגות הנמוכות -
כפי שפורטו על-ידי הממונה על הכנסות המדינה - תינתן הקלה של 25% בהיטל
רכוש על מכוניות מ-1 במרס 1986.
הצבעה
ההצעה כי על רכב בשתי הדרגות הנמוכות - כפי שפורטו
על-ידי הממונה על הכנסות המדינה - תינתן הקלה של 25%
בהיטל רכוש על רכב החל ממשלות הודעת התשלום הבאה,
ב-1 במרס
נמנעו חברי-הכנסת ז'. אמיר וד. תיכון
אני רוצה להסביר את הצד המשפטי, כתוב בחוק ששר האוצר רשאי,
באישור ועדץ הכספים, לפטור מההיטל כולו או חלקו. הפרוצדורה היא כזאת:
בדרך כלל קודמת לתהליך האישור של הוועדה בקשה בכתב של שר האוצר, אבל
אפשרי התהליך שקודם הוועדה מחליטה לאשר ואחר-כן שר האוצר חותם, הוא
יכול לסרב לחתום אפילו לאחר אישור הוועדה, נניח שהוועדה אשרה תקנות
ושר האוצר שינה דעתו והחליט לסרב לחתום עליהן, התקנות לא תיכנסנה לתוקפן.
מה שקרה עכשו הוא שמיצינו את הענין של אישור ועדת הכספים,
לא מיצינו את הענין של חתימת שר האוצר, אם שר האוצר יחליט לחתום, יש
לו אישור הוועדה, אם יהליט' לא לחתום, יחליט, הועדה נתנה לו אישור,
אני מסכים לניתוח של חבר-הכנסת ארידור, אבל הסדר הוא הפוך,
3י על-פי הסדר שאמר חבר-הכנסת ארידור, יכולה הוועדה להחליט על 10 פטורים
ולהגיש לשר האוצר, תקנות על הקלה ב-25% לא הוגשו לנו על-ידי שר האוצר,
בא חבר-הכנסת ויינשטיין והציעה הקלה זו והוועדה קבלה את ההצעה, אני
אינני מקבל שזה הנהל,
זה איננו הנהל, אבל זה חוקי,
ח, רמון;
הכל חוקי, מה שחשוב הוא שבענין זה אנו מעבירים לשר התקנות כפי
שהוא הניח על שולחן הוועדה, לאחר שנאשר אותן, ועוד החלטה של הוועדה על
ההקלה, והשר צריך לתת שתי חתימות. אבל לשר יש אופציה לחתום על התקנות
ולא לחתום על החלטה הוועדה על ההקלה, כי אני לא מסכים שייאמר, שאם
לא יחתום על החלטה הוועדה, לא יחתום גם על התקנות, אני מבקש שזו תהיה
עמדת הוועדה.
יש לי שאלה ליועץ המשפטי סל הוועדה: בתקנות שהניח שר האוצר
על שולחן הוועדה מדובר על היטל רכוס על רכב פרטי משנת 1986. הוועדה
אהה מדבר על 1986, אנחנו מדברים על רכב מהשנים
.1973-1974 ומחליטים כי תינתן הקלה לרכב זה. האם החלטה זו של הוועדה
והתקנות שהוגשו על-ידי שר האוצר, אפשר לראותן כמקשה אחת? האם מבחינת
הפרוצדורה זה נייר אחד, ששר האוצר יכול לחתום עליו או לא?
השאלה אם זה מסמך אחד או שנים, היא פחות משמעותית מאשר השאלה,
האם הוועדה מתנה אישור התקנות בכר שההצעה שלה תתקבל. היא יכולה לומר:
אדוני השר, הצעת לנו לאשר דבר זה, אנו מאשרים בתנאי שמה שאנו רוצים
יכנט לתוכו.
אנו מאשרים מה שאתה רוצה, ואנו ממליצים
על עוד דבר, בין במסגרת מסמך התקנות ובין במטגרת אחרת.
הוועדה צריכה להחליט פה ועכשו אם המלצתה תנאי אישור התקנות
או לא"
אדוני היושב ראש, יש לפנינו התקנות שהוגשו על-ידי שר האוצר,
ועליו אנו צריכים להצביע בעד ונגד, יש הצעה.- על הקלה שהוועדה תובעת
משר האוצר לאמץ אותה ויש הצעה של חבר-הכנטת תיכון.
אני מעמיד להצבעה הצעתו של חבר-הכנטת ד. תיכון.
הצב ע ה
בעד הצעתו של חבר-הכנטת ד. תיכון - 2
נגד - רוב
הצעתו של חבר-הכנטת ד, תיכון לא נתקבלה
ההצבעה הקודמת על הצעתי היתה החלטה של הוועדה ולא המלצה.
כפי שאמרתי, שר האוצר אמר לי שאם תהיה החלטה הוגנת של הוועדה
הוא יקבל אותה,
אני מבקש להודיע שאני אמליץ על הצעה זו לפני שר האוצר ובלבד
שלא יחזור המחזה שהיה פה בזמן שלא הייתי בארץ על נושא אחר, שעליו נתקבלה
החלטה פה אחד, ולא חשוב אם היו נוכחים 14 חברי הכנסת או 4 חברי הכנסת,
ולאחר מכן ההחלטה הותקפה באמצעי התקשורת במסמכים ובטבלאות שנתקבלו
בוועדת הכספים.
אמרנו מלכתחילה שכל הרצון ללכת לקראת הצעתו לזל חבר-הכנסת ויינשטין
הוא מפני שיש רצון בציבור ויש פניות. אם עיוות אחד צריך לגרום לעיוות
אחר, אם בגלל הקלה זו "יעלו" עלינו - וקבלתי הבטחה מהכלכלנית של הוועדה,
סמדר אלחנני, ש"עוד איך היא תעזור בהסברה זו
אינני מקבלת זאת.
ח. רמון;
אתה יכול - אף אחד אינו מכריח אותך - לקחת דבריך חזרה. יש
ועדת הכספים ויש הממשלה וכל אחד יפעל לפי הבנתו. ואם יהיה חבר הכנסת
שיבקש עזרתה של כלכלנית הוועדה בהתקפה על התיקון הזה, הכלכלנית תהיה
חייבת להושיט לו עזרה. אם שניים מחברי הוועדה הצביעו בעד מתן ההקלה
רטרואקטיבית, הם זכאים לפנות ולבקש סיוע של כלכלנית הוועדה,
א. ויינשטיין;
אני יכול להביא לו עשרות מקרים שיצאו הודעות ממשרד האוצר,
גם בתקופתך, על הטלת מס או היטל ואנשים באו וטענו שהם הזמינו מכוניות
או דבר אחד שנמצא בצנרת.
הוועדה קבלה את החלטתה החל מהיום.
י. ברון;
אני מקבל זאת.
אתה אמרת: אני מוכן להמליץ לפני שר האוצר בתנאי. איך אפשר
להתנות?
י. ברון;
אני מוכן להחליף את המלה "בתנאי" במלה "בבקשה".
ועתה נדון בתקנות שהניח על שולחננו שר האוצר: תקנות היטל על רכוש ( הוראת שעה)(פטור מהיטל), התשמ"ו-1985,
י. גביש;
תקנות אלו נדונו בישיבת הוועדה ביום ה' בתל-אביב, ובישיבה זו
הסברנו את התקנות. באופן כללי מדובר בפטורים, חלק מהם פטור לגיפים
או רכב המשמש בעבודה ולכן צריך להטיל עליו היטל כמו על ציוד; פטור
למוסדות ללא כוונת רווח, או מוסדות שנתנו את המבנים שלהם למוסדות
י, גביש
ללא כוונת רווח . פטור אחר הוא לתאגיד שכל עיסוקו הוא אספקה מים.
ועוד פסור לחברה הלאומית לאספקת פחם, שמלאי הפחם שלה הוא לא משיקולים
כלכליים אלא משיקולים אסטרטגיים.
בסעיף הראשון של התקנות מדובר על פטור לרשות מקומית ולאגודה
קהילתית באזור, שהיא אגודה ביהודה ובשומרון ובעזה, שעדיין לא קבלה מעמד
של רשות מקומית,
אם לא יתנו פטור לרשות מקומית, יצטרכו
להוסיף את המקום הזה לתקציב. לגבי משרד הבטהון אתה אומר: אני לא אקח
ממנו ולא אוסיף בתקציב. מה ההבדל העקרוני?
נניה שאני בעל חברה המפנה אשפה במועצה המקומית יבנה, לי לא
' מגיע פטור? נניה שאני הברת מבני תעשיה, לי לא מגיע פטור?
לגבי אדור, לפי הפרשנות שקבלנו, בהגדרת רשות מקומית מופיע
"לרבות אגודה שיתופית", לכן אין בעייה, האגודות השיתופיות בהתיישבות
על-פי פרשנות זו נכללות וכך גם ננהג,
לפי ההגדרה בפקודת מס הכנסה, אגודה שיתופית ברגע שהיא ממלאת
תפקיד של רשות מקומית, נכללת. הבעייה שלנו היא לגבי אגודה שיתופית
שעובר זמן מרגע שהיא מוקמת עד שהיא הופכת לרשות מקומית, ולאן נאמר
שינתן פטור רק למבנים וציוד של רשות מקומית, אנו מבקשים להחיל את
הפטור על ציוד ומבנה של אגודה שיתופית בהקמה. לגבי אגודות קהילתיות
הפטור הוא רק לציוד ולא למבנים.
אני יכול לדעת, כי מלכתחילה הוחלט שהוא ייבנה, היה בניז
שהיה צריך לשמש את המועצה המקומית ולא שימש ב-1 באפריל, אבל הוא ישמש כעבו.
חודש,
אפשר לכתוב שכל יעודו ב-1 באפריל חיה כר וכר יזה המצב גם
ביום התקנת התקנות, בצורה כזאת עונים על מה שהיה ב-1 באפריל וגם יודעים
שיעודו לא הוטב, אלה שני תנאים מצטברים,
אנו מטכמים שבסעיף 1 לתקנות אחרי המלים "המשמש במישרין" יתוסף:
או שכל יעודו ב-1,4,85 היה ועדיין"
לגבי קבלן העוסק באיסוף אשפה במועצות מקומיות, הקבלן הוא חברה
רווחית ואיל הבדל בינו ובין קבלן אחר.
אתם טעיתם כאשר הצעתם פטור להברות הדלק, ואתם טועים עכשו בהצעה
לתת פטור לחברת הפחם. אין לכר כל הצדקה. היטל זה צריך לרדת על-ידי
התייעלות של החברה, לכן גם חברת הפחם, שיש לי ספק בנחיצותה, אין לפטור
מההיטל אם יש הגיון לפטור את חברת הפחם, יש הגיון לפטור את חגרת כימיקלי
לישראל. לכן אני מבקש שתקנה זו תוצבע בנפרד,
ד, תיכון;
כל יוצא מן הכלל מוליד עוד יוצא מן הכלל, מדחרגנר פעם אחת,
נוסיף לחרוג בעשרות מקרים. המקרה של חברת הפחם אינו שונה מהמקרה של חברת
מבני תעשייה"
היו"ר י, כהן;
בחברת הפחם יש מלאי חירום,
אני מעמיד להצבעה את ההצעה שלא לפטור מההיטל את חברת הפחם.
ו
הצבעה
בעד ההצעה שלא לפטור מההיטל את חברת הפחם - 5
בעד ההצעה לפטור את חברת הפחם מההיטל - 2
ההצעה שלא לפטור את חברת הפחם מההיטל נתקבלה
היו"ר י, כהן;
אני מעמיד להצבעה תקנות היטל על רכוש (הוראת שעה)(פטור מהיטל
ושינוי התוספת), התשמ"ו-1985, בתקיונים שנתקבלו,
הצבעה
תקנות היטל על רכוש ( הוראת שעה)(פטור מהיטל ושינוי התוספת),
התשמ"ו-1985, בתיקונים שנתקבלו - א ו ש ר ו
כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות ( חישוב הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאושר)
(מכתבו של שר האוצר מיום כ"ב בכסלו התשמ"ו-5,12,85)
אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות ( חישוב הכנסה חייבת במפעל
י. כהן
חקלאי מאושר),
דברי הסבר תביא הגבי דר--זיו.
בסעיף 2(ב), במקום המלים "נוכח פקיד השומה", אנו מציעים כי
יבוא:"הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה".
תיקון זה מוצע על-פי בקשת חברי הוועדה. הכוונה היא שכל ענף
יחושב בנפרד ולא יהיה ממוצע משוקלל.
אני מעמיד להצבעה כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות ( חישוב
הכנסה חייבת במפעל חקלאי מאישר) בתיקון שהוצע בסעיף 2(ב).
הצבעה
כללים לעידוד השקעות הון בחקלאות ( חישוב הכנסה חייבת
במפעל חקלאי מאושר), התשמ"ו-1985 בתיקון שנתקבל לסעיף
2(ב) אושרו
הצעות לסדר-היום.
היו"ר י. כהן;
הצעה לסדר-היום לחבר הכנסת עובדיה עלי.
מפעל תדירן בעפולה הוא מפעל מאושר והוא חלק מהתשלובת של
תדירן, כתוצאה מצמצום ההזמנות של משרד הבטחון המפעל עומד להסגר על
160 עובדיו. בעמק יש היום אבסלה עמוקה ויש לכך השלכות חמורות.
לפי מה ששמעתי מפי מנכ"ל תדירן, מדובר גם בפיטורי עובדים במפעל
לאלקטרוניקה. אנחנו רואים זאת בדאגה רבה. לכן אני מבקש שועדת הכספים
תתן דעתה איך למנוע סגירת המפעל.
כאשר מצמצמים את תקציב הבטחון, יש לרך השלכות על מפעלים.
ובאזור שלנו נפגע גם מפעל "סולתם". ורבים מעובדי "סולתם" הם תושבי
עפולה. מדובד בסך הכל בפיטורי מאות עובדים.
אני מבקש שניתן דעתנו על הבעייה של תדירן בעפולה ונראה איך
למנוע את סגירת המפעל, אני מציע שנקיים דיון דחוף ונזמין לדיון זה
את שר התעשייה והמסחר. יש הרבה מפעלים שבגלל האינפלציה הכבושה, הקפאת
שער הדולר וצמצום תקציב הבטחון עלולים להסגר, בענין זה אני מבקש את
הסיוע שלכם כחברי ועדת הכספים. לדעתי, האשמה איננה בתידרן אלא בממשלה
ובמדיניותה.
לכן אני מבקש שנקיים דיון דחוף עם שר התעשיה והמסחר על מצב
התעשיה, כי אנו עלולים להמצא במצב, שהניתוח יצליח והחולה ימות. והשאלה
היא, לאן אנו מובילים את המשק,
באשר למפעל תדירן בעפולה, אני רוצה להזכיר שנהגנו לגבי תדירן
*
י. כהן
לפנים משורת הדין כאשר העבירה אח המפעל לעפולה, החברה קבלה אז הטבוח
מפליגות.
ח. רמוז;
היא קבלה אח ההטבוח למפעל השני של המזגנים, שלא עומד להסגר.
היא קבלה אח ההטבוח לגבי המפעל כולו,
כיוון שועדת הכספים היחה מעורבת בנושא וכיוון ששורר משבר
בענף האלקטרוניקה, נקיים דיון בנושא,
ח. רמון;
אני מבקש שנקיים דיון ספציפי על ענף האלקטרוניקה, כפי שקיימנו
דיון על ענף הבנייה,
היו"ר י, כ הן;
ההצעה מחקבלח, ונעשה זאח בהקדם,
צו עידוד החסכון ( פטור ממס הכנסה) אמיסיה על כור הנפקות בע"מ
(מכתבו של שר האוצר מיום כ"ב בכסלו החשמ"ו-31,12,85)
היו"ר י, כהן;
שר האוצר מודיע על הגדלח סכום האמיסיה: 22,5 מליון דולר במקום
15 מליון דולר,
היו"ר י, כהן;
אני מעמיד להצבעה צו זה,
ה| צ ב ע ה .
צו, עידוד החסכון ( פטור ממס הכנסה) אמיסיה של
כור הנפקוח בע"מ - א ו ש ר
?
קביעת מוסדות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
(מכתבו. של שר האוצר מיום הי בטבת החשמ"ו-17,12,85)
היו"ר י, כהן;
קביעח מוסדוח לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה,
א. קרשנר;
שר האוצר מבקש לאשר 13 מוסדוח המפורטים בבקשה כמוסדות לעניו
סעיף 4-6 לפקודח מס הכנסה,
9
אני מעמיד להצבעה אישור המוסדות כמפורט במכתבו של שר האוצר
כמוסדות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
הצבעה
המוסדות כמפורט במכתבו של שר האוצר אושרו כמוסדות לענין
סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
חבר-הכנסת חיים רמון נמנע
היו"ר י. כהן;
הישיבה נעולה,
הישיבה נגעלה בשעה 12.45