הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 230

מישיבת ועדת הכספים

יום גי, י"ב בטבת, התשמ"ו - 5 24.12.19B -שעה 10.00

נכחו

א' י' שפירא - היו"ר

יי זי אמיר

יי ארידור

מ' בר-און

גי גדות

די דנינו

אי ויינשטיין

אי ורדיגר

יי כהו

יי צבו

חי קופמו

מי שטרית

גי שפט

די תיכוו

מי רייו - מינהל מקרקעי ישראל

ר' סנפירי, גבי מי דר-זיו - משרד האוצר

אי קרשנר

אי דמביץ

אי דגני

עסקה לפי סעיף 2(6} לחוק מקרקעי ישראל

תקנות מס הכנסה (פטור ממס על הלוואה של בעל שליטה)

צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית בשל הלוואה מתושב חוץ)

(הלוואות לחברת תדיראו בע"מ)

הצעות לסדר היום

שינויים בתקציב לשנת 1985.



אישור עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל

מ"מ היו"ר י' כהן;

אני פותח את הישיבה.

אישור עסקת הליפין של קרקעות בין המדינה לבין

הקרן הקיימת. הבקשה מונחת לפנינו. אבקש את נציג מינהל מקרקעי ישראל, מר ריין,

להסביר את הבקשה.

מי ריין;

מדובר בעסקת חליפין של קרקעות בין המדינה לבין הקרן הקיימת בעמק יזרעאל

המזרחי, ברמת כוכבא, ליד עין חרוד. בסייבה קנתה קרן הקיימת עוד בימי המנדס קרקע

Aמושע, שעליה יישבו שלושה ישובים - מולדת, גזית ורמת צבי. במרוצת הזמן אי אפשר

היה להחתים שם את האנשים לצורך חלוקת השסח בין הישובים ורישומו במשרד ספרי

האחוזה, ונעשתה אפילו הפקעה של חלקים מהשטח, כיוון שהיו כל כך הרבה יורשים על

הקרקע ואי אפשר היה לסיים את הפרשה.

היום הכנו כבר מפות חלוקה. כל אחד מחזיק בשסח ששייר לו. היום אנחנו צריכים

לרשום בעלות על הקרקע לערבים שיש להם חלק במושע. היות והאדמה שהם מחזיקים בה

ויש לרשום אותה על שמם רשומה על שם הקרן הקיימת, ואי אפשר להעביר ארמה מידי הקרן

הקיימת לערבים, אנחנו עושים עסקת חליפין בין קרן הקיימת לבין המדינה, ובהמשך

נעביר את הקרקע המגיעה לערבים המקומיים, שהם גם יושבים עליה, על שמם.

אנחנו מבקשים לעשות את עסקת החליפין כדי לקיים את התחייבותנו לאותם ערבים,

לאתר שעל דעתם עשינו את ההפקעה כדי לרשום על שמם את החלקים שלהם.

היו" ר יי כהן;

כל האדמות האלה יועברו לערבים ויירשמו על שמם?

מי ריין;

אלה הם החלקים שלהם, החלקים שמגיעים להם במושע מאז ומתמיד. הם יושבים על

האדמה הזו אלא שהיא איננה רשומה על שמם.

היו"ר י' כהן;

מהו האינטרס שלנו להעביר את האדמות האלה על שמם עכשיו?

מי ריין;

זה שלהם. זוהי חלוקה שנעשתה בעת רכישת הקרקע על ידי הקרן הקיימת. כל עוד

לא היו מפות לא היתה אפשרות טכנית לעשות את הרישום.



היו"ר י' כהן;

הנושא הוא ברור. אלה אדמות קרן קיימת שהופקעו. על הלק מהן יושבים יהודים

ועל הלק מהן ערבים. כדי לרשום את האדמות על שם הערבים היושבים עליהן צריך לעשות

עסקת הליפין בין קרן הקיימת לבין המדינה. אם אין שאלות, אני מביא את העסקה

להצבעה.

הצבעה

עסקת החליפין לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל - א ו ש ר ה

תקנות מס הכנסה (פטור ממס על הלוואה של בעל שליטה)

די תיכון;

קיימנו אתמול את הדיון בתקנות מס הכנסה (פטור ממס על הלוואה של בעל שליטה)

וסיכמנו שנצביע עליהן היום בראשית הישיבה. התקנות צריכות להיכנס לתוקפן לפני

תום שנת 1985. לכן אם לא נאשר אותן היום שנה שלמה תלך לאיבוד. איש איננו מאושר

מן ההסדר המוצע בתקנות, אבל הוא בבחינת הרע במיעוטו. מכירים כאן בפעם הראשונה

בהלוואות בעלים של בעל מפעל בעסק שלו. (י' כהן: לכמה זמן?) תקופה מינימלית של 12

חודש ועוד יום. הלוואה זו תהיה בגדר הוצאה מוכרת לצרכי מס הכנסה בתנאי שמנגד אין

לאותו בעל שליטה משיכות העולות על 10% מהלוואות הבעלים.

ההלוואה ניתנה במזומן בסכום שלא יפחת מ-7000 שקלים

חדשים. אתמול הסכום נשאר פתוח בין 5000 ל-0,000ו שקלים וזדשים.

גב' מ' דר-זיו;

הלכנו לקראת המציע וקבענו סכום של 7000 שקלים וזדשים. זוהי הקלה נוספת, כי

הסכום אמנם היה 5000 שקלים חדשים, אבל היינו צריכים לעדכן אותו ל-1 ביולי ול-1

באוקטובר ואם היינו עושים את העדכון הסכום היה מגיע ל-9000 שקלים חדשים.

אי דמביץ;

בסעיף 2(2) צריר לבוא: סכום העולה על 10% מסכום ההלוואה - במקום 5% - או

14,000 שקלים חדשים, שהם כפל 7000 שקלים. הפטור יחול אם לא היה בעל השליטה חייב

סכום העולה על 10% מסכום ההלוואה, או על 14,000 שקלים חדשים.

מאחר והסכומים הם פעם 7000 שקלים חדשים ופעם 14,000 שקלים חדשים, בסעיף 5

הסכומים הנקובים בתקנות ו ו-2, ולהלן - ויעוגלו למאה השקלים החדשים

הקרובים.

אני מבקש לחזוד להגדרה של חברת מעטים. האם הגדרה זו איננה מוציאה בעלי

שליטה רבים מתחולת התקנות האלה.

חברת מעטים לפי ההגדרה היא חברה הנמצאת בשליטתם של 5 בני אדם. בני משפחה

קרובים לא ייחשבו כאנשים נוספים בחברה לצורר ההגדרה של חברת מעטים.



י' צבן;

חבר הכנסת תיכון ביקש לשאול האם לאחר אישור התקנות יהיו מקרים בהם ניתן

יהיה לנצל את הפרצות שכאן מבקשים לסתום, או שבכלל לא ניתן יהיה לנצל את התקנות.

מה דין חברה שאיננה חברת מעטים, ומשפחה שמחזיקה בחלק ניכר של המניות מבקשת

להשקיע בה מאמצעיה? האם התקנות יחולו עליה?

ר' דמביץ;

התקנות חלות רק על בעל שליטה בחברת מעטים.

גב' מ' דר-זיו;

התקנות הותקנו במיוחד לחברות מעטים.

די תיכון;

אצביע בעד אישור התקנות, אבל אני מבקש להבהיר שאינני מרוצה מההסדר בענין

חברות מעטים. נניח שהחברה היא חברה ציבורית.

חברה ציבורית איננה נכללת במסגרת התקנות, כי היא איננה חברת מעטים.

די תיכון;

נניח שבחברה ציבורית הבעלים מחליטים לתת הלוואות בעלים עד לסיום ההליכים

להנפקת האמיסיה. (אי דמביץ; לא מכאן הישועה). נקה לדוגמה חברה בענף השטיחים,

שהיא בבעלות משפחתית בארץ ויש לה גם משקיעים מחו"ל, שמספרם עולה על חמשה. האם

היא יכולה ליהנות מהפטור הקבוע בתקנות? (מי דר-זיו; לא, כי זו איננה חברת

מעטים).

היו"ר אי יי שפירא;

אני מבקש הסבר למונח "חברת מעטים".

חברה של חמשה בני אדם או פחות מזה השולטים שליטה ישירה או עקיפה בעניניה של

החברה, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור... אם יש לבעל שליטה עשרה

בנים וחמשה עשר נכדים, הם נחשבים עדיין לאדם אחד לצורר הספירה הזו.

די תיכון;

אני מציע שנאשר את התקנות בכפוף ללימוד נוסף של ההגדרה של חברת מעטים.

התקנות דנות בענין הריבית על הלוואת בעלים שתהיה פטורה ממס בתנאים מסוימים.

אי ויינשטיין;

מהו גובה הריבית?

גבי מי דר-זיו;

זוהי הריבית המקובלת, שעליה דרוש אישור של רואה החשבון. הפטור יחול בתנאי

שהמשיכות מהחברה לא יעלו על 10% מהון המניות שלו או על 14 אלף שקלים חדשים, לפי

הנמוך.



י' ארידור;

אם אדם נותן הלוואות בעלים אבל באותו זמן מושר כספים מהחברה, זו יכולה

להיות מעין פיקציה, לא רוצים ליצור פתה לפיקציה שבעל שליטה מצד אחד יתן הלוואת

בעלים ומצד שני ימשור כספים מהחברה. אבל מה קורה אם הוא משך כספים באופן שגרתי,

כאשר הגיע חשבון של חשמל או בשל נסיעה לחו"ל? אומרים שמשיכה כזו איננה פוסלת את

ההלוואה. עד כאן זה בסדר. מה לא בסדר? אותה ההגדרה של חברת מעטים. שכן המגמה

היא לעודד בעל שליטה להשקיע בחברה. ואם התקנות אינן תופסות חברה מסוג מסוים, שבה

בעלי השליטה ירצו לתת הלוואות בעלים, מה טעם בכל ההסדר הזה? צריך לחפש נוסח

שיכסה חברות כאלה.

היו"ר א' י' שפירא;

אני מציע שנצביע היום על התקנות כדי לא לדחות את ביצוען.יחד עם נמליץ על

בחינה של ההגדרה של חברת מעסים.

מאחר ואנחנו רוצים להרחיב את ההגדרה של וזברת מעטים כדי להחיל את התקנות גם

על חבדות נוספות שבהן אנחנו רוצים לעודד הלוואות בעלים, אנחנו מאשרים את התקנות

ומסמיכים את היועץ המשפטי של הוועדה והיועצת המשפטית של האוצר לתקן את ההגדרה

ולהרחיבה, על דעת הוועדה.

בתנאי שהממונה על הכנסות המדינה, מר ברון, יסכים לזה.

א' ויינשטיין;

שאלה לפני ההצבעה. האם אינכם חוששים כאן מכפל הוצאות ריבית? חברה תקח

הלוואה בחו"ל ותשלם עליה ריבית...

גבי מי דר-זיו;

מדובר על הלוואת בעלים שנתן בעל שליטה לחברה שלו.

די תיכון;

נקבעו כאן קריטריונים לביצוע. רואי החשבון צריכים לאשר עסקה כזו ובלבד

שהיאר עמדה בקרירטיונים שנקבעו בתקנות. זה מבוסס על האמון של רואי החשבון.

אני מעמיד את התקנות להצבעה.

הצבעה

תקנות מס הכנסה (פטור ממס על הלוואה של בעל שליטה), התשמ"ו-985ו - א ו ש ר ו

היו"ר אי יי שפירא;

אישרנו את התקנות אבל אמרנו שההגדרה של וזברת מעטים תורחב.

די תיכון;

אנחנו מבקשים לקבל הבהרות מהממונה על הכנסות המדינה בענין חברת מעטים. אם

יתברר שלפי ההגדרה השימוש בתקנות יהיה אפסי, נבקש להרחיב זאת.

אנחנו רוצים לעודד מתן הלוואות בעלים לחברות. הוועדח מסמיכה את היועצים

המשפטיים להרחיב את ההגדרה של חברת מעטים כדי שהתקנות תהינה אפקטיביות.

אי דמביץ;

זוהי הסמכה, לא חיוב.

גב' מ' דר-זיו;

אני חוזרת ואומרת שזה כפוף להסכמתו של הממונה על הכנסות המדינה.

צווי מס הכנסה (פטור ממס על ריבית בשל הלוואה מתושב חוץ)

היו"ר א' י' שפירא;

צווי מס הכנסה (פטור ממס על ריבית בשל הלוואה

מתושב חוץ). נשמע הסברים על הצווים מנציגת האוצר.

גבי מי דר-זיו;

פקודת מס הכנסה מסמיכה את שר האוצר, באישור ועדת הכספים, לפטור ממס ריבית

שמשלמת חברה על הלוואה שקיבלה במטבע חוץ בחו"ל מאדם שאיננו תושב הארץ ואין לו

עסקים בישראל, וזאת כאשר ההלוואה משמשת למטרה מהמטרות המפורטות בסעיף 1 לחוק

לעידוד השקעות הון.

חברת תדיראן קיבלה הלוואות מארבעה בנקים בחו"ל שאין להם עסקים בישראל

למימון משלוחי היצוא שלה.

המפקח על הבנקים בבנק ישראל אישר את ההלוואות. גם החשב הכללי באוצר נתן

הסכמתו לכר.

היו"ר אי יי שפירא;

מהו הסכום של ההלוואות?

כל הלוואה היא על סכום של עד 5 מיליון דולר, וביחד כ-20 מיליון דולר.

עד לפני שלושה-ארבעה חדשים כל אחד היה חייב בניכוי מס במקור על הריבית.

לפני שלושה וזדשים ועדה זו בחקיקה ראשית נתנה סמכות לשר האוצר לפטור ריבית מחובת

ניכוי במס במקור, ובלבד שזה יהיה כפוף לאישור ועדת הכספים. לכן מבקש שר האוצר

מוועדת הכספים אישור לפטור מחובת ניבוי מס במקור על הריבית המשתלמת על ההלוואות

האלה.

עד לאותו מועד הפטור חל על הלוואות מבנקים. היום חברות יכולות לקבל הלוואות

במטבע חוץ ישירות ולאו דווקה דרר הבנקים ולקבל את הפטור.



ד' תיכון;

לאיזו תקופה ניתנות ההלוואות ובאיזה ריבית?

הריבית היא בשיעור של "ליבור" פלוס 0.5%.

המפקח על מטבע חוץ אישר את ההלוואות לתקופה שלא תפתה מ-3 חדשים ולא תעלה על

שנה.

אני מביא את הצווים לאישור.

הצבעה

צווי מס הכנסה (פטור ממס על ריבית בשל הלוואה מתושב חוץ), התשמ"ו-1985, אושרו

הצעות לסדר היום

היו"ר אי יי שפירא;

אני הושב שוועדת הכספים צריכה להזמין את ארגון הקבלנים.

אי ויינשטיין;

ועדת המשנה לעניני שיכון מתכנסת היום בשעה שלוש.

היו"ר אי יי שפירא;

המשבר בענף רובניה הוא רציני ביותר.

אי ויינשטיין!

המשבר הוא לא רק בענף הבניה. כתוצאה מהקפאה טוטלית של המהירים שהוהלט עליה

והגידול בעלויות, אני יודע על תכניות לפיטורים של אלפי עובדים בקרוב.

היו"ר א' י' שפירא;

אתה מציע לקיים דיון כללי?

אינני מציע דיון כללי על מדיניות כלכלית. אני אומר שבמקום להגיע לצמיהה של

המשק אנחנו עדים לצניחה של ענפים במשק.

היו"ר אי יי שפירא;

תקרא את דברי בפרוטוקולים של ועז-ת הכספים על התכנית הכלכלית שם התרעתי כי

בתקופה שבין חודש ינואר לחודש מרס תהיה התמוטטות של חברות. לא שעו לדברי. עכשיו

אני מדבר ספציפית על ענף הבניה.

אי ויינשטיין;

כיוון שהממשלה עומדת לדון על הסרת הפיקוח על המחירים, אני חושב שצריך

להסיר פיקוח, צריך להפשיר אותו ולהעלות בקרוב מחירים.



א' י' שפירא;

את מי אתה מציע להזמין לדיון?

אי ויינשטיין;

אני מציע להזמין לדיון את נציגי משרד התעשיה והמסחר ומשרד האוצר וכן את

הגורמים שמייצגים את המשק. אני מדבר רק על המרוירים ועל ההקפאה שלהם עד חודש

יולי, דבר שמביא להתמוטטויות גם אישיות. יש אנשים שאינם רוצים לחזור לארץ משום

שיש להם חובות. משרד הבריאות איננו משלם את חובותיו. עד לפני שבועיים משרד

הבריאות לא שילם את חובותיו לספקים זרים בחו"ל. זה אומר שהממשלה לא שילמה את

חובותיה. הגיעו על כך תלונות לבנק ישראל.

אני מסכים שענף הבניה יש לו בעיה והיתה חברה גדולה בענף שפשטה את הרגל, אבל

אינני רוצה לחכות עד שמישהו יפשוט את הרגל. אני מבקש להזמין את נציגי לשכת

התיאום של הארגונים הכלכליים לדיון רק בנושא של המחירים במשק.

מ' בר-און;

אין קשר בין הדברים. הקבלנים או חברת קלרין נפלו בלי קשר למדיניות המחירים.

אלה הן שתי בעיות נפרדות. אתה מעלה נושא חדש. הקבלנים מתמוטטים לא בגלל מחירים.

ח' קופמן;

חבר הכנסת ויינשטיין לא היה בארץ בשבועיים האחרונים ולא חש את הסערה שקמה

כאן. זה לא קשור רק לצד הקבלני, אלא גם למצבם של מאות ואולי אלפים של חוסכים

שקנו דירות ובקלעו היום למצב קשה,ללא מוצא, והם ממש מיואשים.

אינני בטוח אם הבעיה של ענף הקבלנות נעוצה רק בהקפאת המחירים. זהו משבר

שפוקד את כלל המשק, ומקובל בישראל שכאשר יש משבר כלכלי ענף הבניה הוא הנפגע

העיקרי. זהו ענף מוביל במשק הישראלי. (ד' תיכון: כבר שנים שהוא איננו ענף

מוביל). הוא עדיין ענף מוביל.

אני יודע מנסיון שכאשר אנחנו מזמינים את כולם ומטפלים בכל רגעיות, איננו

ממקדים את תשומת הלב לנושא מסוים. הבעיה כרגע היא ענף הקבלנות. אינני מתנגד לכך

שנזמין את אנשי לשכת התיאום. אבל ברור שצריך לטפל מייד בנושא, הציבור מחכה לשמוע

אותנו, כי המהומה והייאוש הם נוראים.

היו"ר א' י' שפירא;

דיברנו על שני נושאים, חבר הכנסת ויינשטיין. וצריך לזכור שיש מאות ואלפי

אנשים ששילמו כספים לרכישת דירות והם נאשרים ללא קורת גג. ואיש עדיין לא קבע אם

ההתמוטטות היא בגלל הקפאת המחירים או בגלל הריבית. יש לכך הרבה סיבות.

אם מדברים על הקפאת המחירים, צריך לדעת שיש ייצרנים שהמחירים של המוצרים

שלהם הוקפאו לפי שער של 900-850 שקל הדולר. כל תכנית כלכלית יכולה להצליח בדרך

זו. אם נאמר שכל מי שחסך כספים צריך להכניס אותם לקופת המדינה לא באמצעות תשלום

מסים אלא דרך מחירי המוצרים, אפשר יהיה להציל את המדינה. אפשר להגיד היום

שהמחירים ייקבעו לפי שער של 600 שקל הדולר, וכך להגיע לא רק למדד של אחוז אחד

אלא למדד שלילי, דבר שלא קיים בשום מדינה בעולם.

אלה שני נושאים נפרדים. את אנשי קבלנות הבניה צריך להזמין בנפרד בגלל המצב

המיוחד שאליו נקלע הענף. אם הוא מוביל במשק אולא, זה לא חשוב כרגע. מה שוזשוב

שזהו ענף חשוב והוא עומד בפני התמוטטות. כן אני מוכן להזמין את אנשי לשכת

התיאום לדיון על מכלול הבעיות של המשק.



קיימנו דיונים ארוכים על מצב בתי החולים. היועצת הכלכלית של הוועדה הכינה

חומר ונתונים על ההתחשבנות בין משרד הבריאות לבין קופות החולים. אני רוצה לקרוא

חזרה לכל הגורמים האלה, כי שמעתי הבוקר ברדיו שבבית החולים בנהריה עומדים לסגור

מחלקות וכן גם בבתי חולים אחרים. אני שואל את עצמנו: מה קרה בבתי החולים שפתאום

כולם מתמוטטים וזאת על חשבון הציבור ועל גבם של החולים?

מי שטרית;

ענף הבניה הוא מיוחד במינו ומעבר להתמוטטות נוצר מצב שאלפי זוגות צעירים

נשארים לפעמים לא רק בלי קורת גג אלא הם גם חייבים לשלם עוד שנים רבות כטפים

עבור דירה שמי יודע מתי תימטר לידם.

אי ויינשטיין;

אדם הקונה דירה חייב לדאוג לערבות מתאימה כדי להבטיח את זכויותיו.

מי שטרית;

מעבר לבעיה הכללית של התמוטטות קבלנים יש בעיה נוספת. בניה ציבורית בהרבה

ישובים כמעט ואיננה קיימת מזה כמה שנים. מצוקת הדיור של זוגות צעירים מגיעה

לממדים של פצצה חברתית, לדעתי. הנושא מחייב טיפול בשני מישורים; מה ניתן לעשות

כדי להבטיח בניה, ומה יכולים הקבלנים לעשות כדי להבטיח המשך בניה אם לממשלה אין

תקציב לבניה.

אפשר לקיים דיון עם אנשי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בנפרד. אני

מבקש לקיים דיון בנפרד על ענף הבניה.

אני מבקש מהיושב-ראש להודיע מתי הוא חושב לכלול בטדר היום של הוועדה את

נושא אלטינט.

ד' דנינו;

בשבוע שעברה העליתי את הנושא של העברה תקציבית למעונות יום והיושב ראש

הבטיח כי הדיון על כר יתקיים בטוף השבוע שעבר וימצא את פתרונו. אנחנו חרדים מפני

סגירת מחלקות בבתי החולים, אבל מה יקרה מחר אם ייסגרו מעונות היום? מי יטפל

בילדים? מה יעשו אמהות שצריכות לצאת לעבודה, האם יפקירו את ילדיהן? אינני

מבין מדוע הענין נמשר ללא סוף.

האוצר הגיש לוועדה בקשות להעברות תקציביות במשרד הדתות. מדוע הן לא מובאות

לדיון בוועדה?

היו"ר א' י' שפירא;

מייד נעבור לדיון בשינויים בתקציב.

ד' תיכון;

הוגשו עשר הצעות דחופות לטדר היום בנושא של חברת קלרין והמשבר בענף הבניה.

מאחד ומטפר ההצעות הוא גדול, החליטה נשיאות הכנטת לאפשר לשר בינוי והשיכון

לבחור בין שתי אפשרויות; האחת, שכל המציגים יציגו את הנושא מעל דוכן הכנטת;

והשניה - ששר הבינוי והשיכון ימסור בתחילת השבוע הבא הודעה לכנטת ואז יתקיים

דיון. בכל מקרה אם תועלינה הצעות לטדר היום ברור שהן תועברנה לוועדת הכספים. אני

מציע שנקיים את הדיון כפי שטוכם.

י' כהן;

אין צורר להמתין.



ג גדות;

אני מוכן לקבל את ההצעה של חבר הכנסת דן תיכון בתנאי שזה יהיה על חשבון

הדיון שלאחד מכן ושלא נזמין את המשלחות פעמיים.

י כהן;

אני מציע שלא נחכה לדיון במליאה. אני מציע שנקיים במקביל דיון על בעיות

המשק והקפאת המחירים וגם על ענף הבניה.

שינויים בתקציב לשנת 1985

היו"ר אי יי שפירא;

אנחנו עובדים לסעיף הבא - שינויים בתקציב.

י כהן;

אני מבקש ישות להצעה לסדר. אמרנו בשבוע שעבר שלא נקיים דיונים על העבדות

תקציביות כל עוד לא ננסה לפתור ולו גם חלקית את ההעברות הקשורות בהסכם

הקואליציוני אני מציע לא לקיים את הדיון על ההעברות התקציביות עד שלא נשב

ונפשיר חלק מהדברים שהם תלויים ועומדים כבר עשרה חדשים.

היו"ר א' י' שפירא;

אני חייב לומד שכל מה שאני עושה מתואם עם ראשי הקואליציה, כולל שני השרים

שר המשפטים ושר האנרגיה והתשתית. עד היום לא סיכמו את הקריטריונים החלים על כל

המפלגות הדתיות בתוקף ההסכם הקואליציוני. לפני אישור התקציב בסוף חודש מרס שתי

המפלגות הגדולות סיכמו ביניהן על סכום ייחודי של 25 מיליוז דולר אני רואה עצמי

כנאמן של כל מפלגות הקואליציה. ולכן אני רוצה להשיב לחבר הכנסת יגאל כהן שמדבר

על הפשרה, שאם נניח למפלגות הדתיות מגיעים 9 מיליון דולר, ולכם 25 מיליון אם

אתה רוצה להפשיר 2 מיליוו דולר, תפשיר שם מיליוו אחד.

ג גדות;

מזה שייך לכאן? זה קשור ליועץ המשפסי שקבע הנחיות.

י כהן;

הצעתי לא להיכנס לדיון על שינויים בתקציב. בשבוע שעבר היה בינינו סיכום

אני מציע לא לאשר כל העברה תקציבית כל עוד לא נשב אתך, אדוני היושב ראש.

היו"ר אי יי שפירא;

אני מבדיל בין נושאים ייחודיים לבין העברות תקציביות רגילות למשרדי החינוך

או הבריאות. כיושב ראש הוועדה אני סבור שלא יהיה זה הוגן לא לדון בסעיפים שהם על

סדר היום ושנוגעים למשרדים השונים.

אם זוהי דחיה ליום אחד, אני מוכן לחכות. אבל מעבר לזה אינני מוכן להסכים

לסידור הזה. אני מבקש לא להקפיא סעיפים שאינם נוגעים לכספים הייחודיים ולא

להתנות אותם באישור או בחלוקה של כספים ייחודיים. אם דוחים זאת ליותר מאשר יום

אחד, אינני מוכן לתת ידי לכך.



י' כהן;

אני מבקש שנשב היום ונסכם ומחר נוכל להביא לדיון את כל ההעברות התקציביות.

יי זי אמיר;

מה שהובטח בכל הסכם קואליציוני בין בראשות הליכוד ובין בראשות המערך, או

שתי הסיעות גם יחד, לדעתי אין שום סיבה מוסרית וגם ציבורית להפר. צריר לקיים את

ההסכם הקואליציוני כלשונו. ויש לפנות לשר האוצר ולתבוע ממנו לשחרר את הכספים

שהוחלט עליהם ללא דיחוי. אני מצפה ממנו להעביר את הסכום של 10 מיליון דולר

שאישרנו לקופת חולים ולמוסדות הרפואיים.

היו"ר א' י' שפירא;

את הסעיף הזה רציתי להביא עכשיו לאישור.

יי כהן;

אני מבקש לעכב זאת עד מחר.

היו"ר א' י' שפירא;

אני נועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.10)