הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 228

מישיבה ועדת הכספים

שהתקיימה ביום הי. ז' בטבת תשמ"ו. 19.12.85. עהש 00;10

א. שפירא - יו"ר

נ. ארד, י. ארידור, א. ורדיגר

י. כהן, ע. עלי, ש. עמר, י. צבן, ח. רמון

א. שלום, ד, תיכון

י. דרורי - הממובה על שוק ההון במשרד האוצר

מ. כהנא, מ, פרידמן, י. צבטלר, י. לייטון -

משרד האוצר

ר. מייבר - יו"ר בפועל של אבנר

ע. אבל, י, גולץ - אבנר

י. אדלר, א. מדר - ישראכרט

ז. פולק - דיינרס

א. מוברמן - ויזה

נ. ואהל - סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

א. קרשבר

רשמה - ש. לחוביצקי

א. חיוב כרטיסי אשראי.

ב. מלווה המדינה - אג"ח מסדרות שונות.

ג. חוק עידוד החסכון - אג"ח של כלל הנפקות לתעשיה בע"מ (סדרה ד)(10 מליון דולר).

ד. תיקון תקנות עידוד החסכון (למתמיד)(תיקון מס' 2),

ה. צו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (שיעור דמי ביטוח)(הוראת שעה).

אני פותח את הישיבה. הנושא הראשון בסדר היום:

א. חיוב כרטיסי האשראי

אנו דנים בנושא בעקבות ההצעה לסדר היום של חבר-הכנסת בר-און, שעלתה במליאה

והועברה אלינו, חבר-הכנסת בר-און איננו.

ד. תיכוו;

אני אעלה את הנושא. רבותי, האינפלציה יורדת. בחודש האחרון הגענו לשיעור

עליית מדד של הצי אחוז ומה שהיה נכוו בעת שהאינפלציה עלתה צריף להיות נכון גם

כשהאינפלציה יורדת. כשהאינפלציה עלתה לשיעורים של מעל ל-10% נשמעה קריאה צודקת

של חברות כרטיסי האשראי לעבור לחיוב דו-שבועי במקום לחיוב חד חדשי, בסוף כל

חודש, ועננו את הדרישה של חברות האשראי, היא נתקבלה ומה שקרה הוא שהלקוחות

שהשתמשו בכרטיסי האשראי חוייבו פעמיים בחודש. כשהאינפלציה יורדת - ואין ויכוח

שהיא יורדת מתחת ל-5% בחודש - צריכות החברות האלה לחזור למצב הקודם והוא חיוב וזד

וזדשי. הסימסריה צריכה להישמר הן כשהאינפלציה עולה והן כשהיא יורדת ואיננימבין

מדוע נציגי החברות מתעקשים וגוררים את הוועדה הזאת לדיונים חוזרים. ההתעקשות

הזאת איננה ברורה לי ואיננה מתקבלת על דעתי.

ראשית, אני מציע שיבואו לכאן נציגי חברות כרטיסי האשראי ויכריזו שהם חוזרים

חיוב אחת לחודש. אם הם יתנגדו לכך - אין מנוס מהגשת הצעת

חוק פרטית, כשאז החברות תהו ייבנה לעשות את החיוב אחת לחודש בחקיקה ראשית. וזקיקה

ראשית אפשר לעשות בשבוע ימים. אני רוצה לשמוע מה יש לחברות לומר לפני שאנו

נוקטים בשיטות קיצוניות.

במידה מסויימת יש התפרצות לדלת פתוחה, כי ההברות בוודאי שתהיה מעוניינות,

מנקודת ראות עסקית צרה, בדבר, כי הרחבת האשראי תגביר את המכירות בבתי העסק וזה

יתרום לחברות. אנו גם נקטנו בימים האחרונים צעד מסויים בכיוון זה, כשהיו אלינו

פניות של מספר מצומצם של בתי עסק המעוניינים לחזור לחיוב החד-חדשי. אנו מוכנים

לפנות אל כל היתר.

האם אתם קשורים עם בתי עסק מסויים?

כן, אנו קשורים לבתי עסק ולנותני שירותים. אנו קוראים לזה ספקים.

האם בתי העסק פונים אליכם?

כן. כתוצאה מפניה של מספר בתי עסק אנו פונים היום או מחר לכלל בתי העסק

בהצעה להצטרף להסדר שידחה את התשלום בשבועיים נוספים. בשלב זה ההצעה היא

וולונטרית, מי שרוצה להצטרף - יצטרף, ומי שלא יישאר בהסדר הקיים.



חברות האשראי משמשות לא יותר מאשר שלב אחד במערכת המתווכת בין הצרכן לבין

נותן השירותים או נותן הסחורות. חברת כרטיסי האשראי יכולה להעביר לצרכן את מה

שהיא מקבלת מהקמעונאי והקמעונאי יכול להעביר אשראי רק אם הוא יקבל אשראי מספק

הסחורות, מיצרן הסחורות וכיוצא בזה.

פנינו כבר לפני מספר שבועות אל רשתות השיווק הגדולות כדי לגשש ולבדוק מהי

עמדתן בנושא. התשובה היתה די קצרה: אם הספקים יעמידו לרשותנו את האשראי שעמד

לרשותנו איפה שהוא במחצית 1984 - ברצון רב נעבור לשיטת החיוב הזאת. בעצם הרשתות

העלו גם נימוק משפטי שהן כבר עשו מצידן נסיונות לפנות אל יצרנים שונים והן נתקלו

בתגובה שחוק היציבות לא מאפשר זאת. אני מצטט את מה ששמעתי ברשתות הגדולות. הן

פנו ליצרן והוא טוען שגם הוא כפוף לחוק יציבות המחירים ואי-אפשר לכפות עליו הרעת

תנאים.

כאיש משק וכלכלה אני רוצה להעיר הערה אישית. הערכתי היא שהכלכלה נמצאת היום

בתקופה די בעייתית והסדרים מסוג זה אינם דומים להסדרי ריבית שמשתנים מעת לעת.

זהו הסדר ארוך טווח, מאד רציני, שקשור בהיערכות רבה מצד כל השותפים בו ועל-מנת

לחזור אליו בצורה סופית ומלאה צריכים לחוש קצת יותר בטחון ביציבות כפי שאנו

רואים אותה בחודשיים-שלושה האחרונים, כשבינתיים הצעד שאנו נוקטים בו הוא זמני,

אופציונאלי.

י. צבן;

מתי שיניתם את השיטה ועברתם לחיוב דו-שבועי?

קריאה;

בתחילת שנת 1984.

ד. תיכון;

לאחר שהאינפלציה התחילה לעלות.

א. מוברמן;

צריר למקד את הבעיה ולשאול איפה היא נמצאת. האינטרס המובהק של חברת ויזה

הוא לעבור לחיוב וזד-חדשי, אך השאלה בה צריר להתמקד היא האם אנו יכולים היום

לדחות את התשלומים של בעלי עסק ולהעמיס עליהם ימי אשראי נוספים. אסור לנו לשכוח

שבמציאות הכלכלית של היום, במציאות של הקפאת המחירים, התמודדות בעלויות נוספות

של בעלי העסקים היא קריטית. אנו מקיימים מגעים שוטפים עם בעלי עטק ואנו בוחנים

כל אפשרות שישנה. רשת ההיפר כל, כלבו שלום ורשתות אחרות יצאו לאחרונה במבצעים חד

פעמיים של דחיית התשלומים. יש לנו אינטרס במעבר לחיוב וזד-חדשי כי בכך נגביר את

הכדאיות בשימוש בכרטיס. השאלה הקריטית היא אם אפשר להעמיס עלויות נוספות על בתי

העסק? אם היתה נכונות מצד בעלי העסק לדבר - היינו הולכים לקראת זה. בתי העסק

כמעט שלא יכולים להתמודד עם הדבר הזה, כשאנו מצידנו כמובן עושים נסיונות חוזרים

ונשנים כדי לבדוק את האפשרות לעבור למהלר כזה.

היו"ר י. כהן;

איר צרכן יודע איזה בתי עסק עובדים בשיטה זו? כשצרכן יודע על הדבר הוא יכול

לתכנן אה קניותיו בהתאם.

א. מוברמן;

מפרסמים את הדברים באמצעי התקשורת ובעתונות והדברים מקבלים תפוצה.

כשידעתי קודם שהחיוב היה כל שבועיים פעלתי בהתאם. עכשיו יש בתי עסק שמחיבים

אחת לחודש ואחרים לא ויש בלבול עצום מבחינת הצרכן בנושא הזה, האם אתה מבין את

הבעיה של הצרכן?

אין ספק שהיה טוב לו כל המגזר היה עובר לחיוב חד-חדשי, אר השאלה היא האם

בית העסק מסוגל להתמודד עם עלויות נוספות, ודומני שלא.

א. שלום;

אני רוצה לשאול את מר אדלר מה הם ההסדרים ביניכם לבין הספקים? אתם בעצם

משמשים כצינור בין הספק לבין הלקוח. מה תהתחייבויות של הספק,שמאפשר שימוש

בכרטיסי האשראי? יש שיקול של נוחיות שלו ושל הצרכן. האם יש איזה שהוא הסכם בין

הבנקים או בעלי כרטיסי ויזה וישראכרט לבין הספקים שרוצים להיכנס להסדר הזה?

החוק אומר שאי-אפשר להרע תנאים, אך אין פירוש הדבר שאי-אפשר להיטיב בתנאים.

כל הטבה לצד אוזד פירושה הרעה למישהו אחר.

י. ארידור!

החוק קובע הגבלות מינימום.

א. שלום;

אם ספק רוצה לתת הטבה נוטפת - הוא יכול, החוק לא מגביל אותו. אם הוא לא

רוצה לתת הטבה - זו שאלה אחרת.

י. אדלר;

כשדברים נעשים בהסכמה זה תמיד נכון.

י. צבן;

חבר-הכנסת שלום, נציג חברת כרטיסי האשראי טען שאם בעל העסק או הספק לא רוצה

לתת את ההטבה הזאת החוק מגן עליו.

א. שלום;

אולי תבהיר לנו מה הם ההסכמים?

שאלה שניה - קיימנו פה בוועדה דיונים עם בנק ישראל. באיזו מידה יכול החיוב

החד-חדשי להשפיע מבחינה מוניטרית? הרי משמעות הדבר הזרמה נוטפת.

היו"ר י. כהן;

יושבת פה נציגת בנק ישראל והיא ודאי תתייחס לנושא.

א. שלום;

באיזו מידה הדבר יכול להשפיע על התכנית הכלכלית?

אני רוצה לשאול שאלה הנוגעת להסכמים החוזיים ביניכם לבין הספקים. האם

ההסכמים הם כאלה שאתם מנועים מבחינה משפטית מלבוא ולומר: רבותי, נענינו לפניית

ועדת הכספים של הכנסת ואנו נאלצים לחזור לשיטה של חיובי חדשי ולא דו-שבועי? האם

אתם מנועים מלעשות זאת?

דבר שני - אפשר לפעול בשני מסלולים נפרדים, אך הציבור צריך לדעת זאת. אפשר

אפילו אולי ליצור מצב שיהיו שני כרטיסי קרדיט, שהאחד פירושו חיוב וזד וזדשי והשני

פירושו חיוב דו-חודשי וכך יידע הציבור שיש דוברות שנותנות אשראי לחודש ויש

שנותנות אשראי לשבועיים. אני מניח שאם דבר כזה יהיה ממילא הוא יגביר את התחרות

והענין של שני המסלולים יתבטל. אם אני לוקח בחשבון את העובדה שהמעבר לחיוב

דו-שבועי היה בתנאי אינפלציה ממוצעת של 8%-10% לחודש ואנו נמצאים היום היכן שאנו

נמצאים - זה פשוט לא מתקבל על הדעת שלא יחזרו לחיוב חד-חדשי.

נ. ואהל;

אני חושבת שצדקו חברות כרסיסי האשראי. לנו אין ספק שהמעבר לחיוב חדשי יעשה

ראשית, הוא יגדיל את הצריכה וכשאנו מדברים על הבחינה המשקית אני לא

יודעת אם לזאת הכוונה בוועדה הזאת. אנו נמצאים היום במדיניות כלכלית שאיננה בעד

הגדלת הצריכה. שנית, לא ניתן לבצע זאת אלא אם הספקים יתנו אשראי. הכסף לא בא

מחברות האשראי אלא מהספקים. אנו חיים היום במצב שקשה לעסקים מבחינת הנזילות

שלהם.

עם זאת, אין לבנק ישראל סמכות פורמלית לגבי מועדי החיוב של חברות האשראי.

אם תתקבל החלטה כזאת - הבנק לא יתערב. כשעברו מחיוב חדשי לחיוב דו-שבועי הבנק לא

התערב והוא גם לא יתערב עם יהיה מהלך חזרה, אם כי מבחינה מוניטרית זה לא חיובי.

ד. תיכון;

מנקודת ראותו של הצרכן צריך לחזור לחיוב חד-חדשי. מנקודת ראותו של בית

העסק - הנימוק שאתם משתמשים בו אינו סביר. כל בית עסק יעדיף להגדיל את המחזור

שלו באמצעות מתן אשראי ארוך. זאת אומרת שהנימוק שלכם,לפיו בתי העסק יתנגדו לחזור

לשיטה הישנה,הוא נימוק שאיננו תופס והוא לא מקובל עלי מנקודת ראותי. בין אם

תחזרו לשיטה ובין אם לאו, עליכם לדעת שיש שיטה חלופית בה משתמשות הרשתות כשהן

נותנות אשראי להודש ימים, וזה נעשה באמצעות הפקדת שיקים. נותנים שיקים דחויים

לחודש ימים ונוצר מצב שעוקפים אתכם.

אינני רוצה לעסוק בנושא מנקודת ראותו של הכלכלן. אתם שיניתם את ההסדר

כשהאינפלציה התחילה להמריא וכשהיא עברה את גבולות ה 10%-בחודש בשנת 1984 הנימוק

שלכם היה כי אשראי ממוצע ל-5ו יום הוערך ב-5%-10%. היום כשאשראי ממוצע של 15 יום

מוערך ב-0.25% או 0.75% - הצדק מקווה שתחזרו לשיטה הקודמת, שאם לא כן אני מתחיל

לפקפק אם הטיעון שלכם לעבור לחיוב דו-חדשי היה מוצדק. ממה נפשך? מה צריך עוד

לקרות כדי שתחזרו לשיסה הישנה?

ש. עמר;

הגדלת נפח האשראי.

ד. תיכון;

מנקודת ראות עסקית - אתם עושים עסק טוב וגם בית העסק עושה עסק טוב כי

כשמאריכים את תקופת האשראי קונים יותר. אני לא מבין מה אתם אומרים לנו כרגע. האם

אתם אומרים ששום דבר לא ישתנה ואתם ממשיכים לבדוק את הנושא, או שאתם חוזרים

לשיטה הישנה?



הממשלה כנראה מגישה בשבוע הבא תיקונים לחוק שבא לשמור על ההסכמים לשעת

הירום ולא יהיה מי שיוכל להתנגד לכך שנאמר שאנו מבקשים לחזור באמצעות חוק להיוב

חד-חדשי. אני לא מעלה על דעתי שמישהו מהחברים יוכל לעמוד ולהצביע נגד הצעה כזאת.

איני רוצה להשתמש בשיטות של כפיה, אך תדעו לכם שקיימת הצעה כזאת ואפשר להריץ

אותה די מהר.

היו"ר י. כהן;

יש שתי בעיות שמוסכמות על כולנו: ראשית, מוסכם על כולנו שהאינפלציה ירדה

ובהחלט כשהנהגנו את השיטה של חיוב דו-חדשי האינפלציה לא היתה כל-כך נמוכה. אתם

אומרים שכל המשק לחוץ מבחינת האשראי וכי יש הקפאת מחירים. יחד עם זאת, הצרכן

נתון בבלבול מוחלט, הוא לא יודע איזה מוצר הוא יכול לרכוש באשראי של שבועיים

ואיזה באשראי של חודש. זה מקשה על ניהול הכספים החודשי של הצרכן. אי הוודאות -

ש. עמר;

אולם הם לא הכתובת.

ד. תיכון;

הם הכתובת.

היו"ר י. כהן;

אם תנקטו יותר יוזמה בנושא ותתנו לדברים פרסום - הנושא של כרטיסי האשראי

יכול לקבל תנופה בלתי-רגילה. אי הוודאות הזאת לא מועילה. לא כל צרכן יכול להבחין

מתי אפשר לשלם עבור כל מוצר ומוצר. לכן כדאי לנקוט בהסברה וביוזמה מצידכם כדי

לחזור לחיוב וזד-חדשי. אני משוכנע שבחשבון כולל הדבר יהיה ודאי לטובתכם וגם לטובת

בתי העסק.

א. מדר;

המעבר לשיטת החיוב הנוכחית לא בא מיוזמתנו. בעצם על הפרק עומד נושא הסדר

כרטיסי האשראי. היו פניות, חלק מהדברים נעשו בצורה פורמלית וחלקם לא בצורה

פורמלית. הענין נמשו במהלך 1983 ורק במהלך 1984 יצרנו את הכלים המשפטיים

והטכניים למעבר לשיטה הנוכחית.

היו"ר י. כהן;

האם החברה עשתה אתכם הסכם שמחייב אותה?

א. מדר;

ודאי. על כן אנו רואים את הפניה שלנו אל בתי העסק כפניה על בסיס וולונטרי

וענפי. בית עסק יכול לפעול בהתאם לאפשרויות שיש לו במסגרת ההסדרים עם הספקים

שמספקים לו את הסחורה. בענין הזה פנינו.

אשר לדיפרנסיאציה שתהיה בין מכירות - אנו מאמינים שיש בכוחנו להביא את

הנושא לרובהרה. צריך להיות כרטיס אחד שיאפשר רכישות במקומות שונים.

היו"ר י. כהן;

האם אתה מודע לכך שרוב הקניות מתבצעות במרכז קניות אחד, אם זה ההיפר שוק,

הסופרסל וכדומה?



א. מדר;

הארכת תקופת האשראי ברשתות מסויימות התחילה דרך מבצעים ספציפיים, לתקופות

קצובות. היוזמה שלנו באה על-ידי זה שפנינו אל בתי העסק.

נכון שמדובר על פניה שיש לה בסיס וולונטרי ותנובה, המשביר וכיוצא בזה

יכולים להחליט שהם מצטרפים לדבר הזא. אם רשת מסויימת רוצה לצאת מההסדר אתכם מתי

עליה להודיע לכם על כר?

א. מדר;

מי שרוצה לפרוש צריך להודיע מספר חודשים קודם לכן.

ד. תיכון;

מי שרוצה לפרוש פשוס לא מכבד את הכרסיס.

א. מוברמן;

בתי עסק יכולים לומר שהם מוכנים לעבור לשיסה זאת והם יכולים לומר שאין הם

מוכנים לכך. בדרר שהציע תבר-הכנסת תיכון, לחוקק תוק, ייפגעו האינסרסים הקיימים

של בעלי הכרסיסים. לכאורה יווצר מצב שתיאורטית יש אפשרות לחיוב חד-חדשי, אך

התופעה שתלווה את המהלך הזה תהא שבתי עסק יפסיקו לכבד את הכרסיס. אנו לא יכולים

להתעלם מהמצב הכלכלי בו נתון המשק. יש מרווחי אשראי מסויימים, אנו יודעים את

הדברים שנאמרים בנושא בכל מיני הזדמנויות ואתם מציעים להעמיס עלויות נוספות. מה

שיקרה הוא שבתי העסק יפסיקו לכבד את הכרסיסים וממילא אותו פרק זמן שנהנים ממנו

ייפסק.

היו"ר י. כהן;

אני מבין שיש בתי עסק שפניתם אליהם.

א. מוברמן;

הדברים שנעשו עד היום היו במסגרת מבצעים חד-פעמיים. הפניה שלנו מדברת על

הסדר קבוע ולא חד פעמי, אך זוהי פניה וולונטרית.

ד. תיכון;

הנימוק ששמענו כאן היה אותו נימוק שבגללו לא הכניסו את כרסיסי האשראי במשך

שנים רבות. פעם הייתי מזכיר התאחדות הסוחרים בירושלים ובשנת 1976 הצעתי כנציג

הסוחרים לאמץ את השיסה של כרסיסי האשראי. רציתי לשכנע את הבנקים לאמץ את השיסה

האמריקנית לפיה כמעט כל קניה נעשית באמצעות כרסיסי האשראי. משום מה הבנקים היו

זה לא ייקלט, אף אחד לא יאמץ זאת.

רבותי, אני אומר שהמעבר לחיוב חד-וזדשי יעבוד, אף אוזד לא יפרוש מההסדר הזה.

היום כל אחד הולך לקנות עם כרטיסי אשראי. אני יכול לערוך עתה מדגם וכל אחד מאתנו

ודאי יציג את כרטיס האשראי שלו. הלחץ יבוא מצד הלקוחות. אף סוחר לא יוותר על

מכירות, באם הוא לא ישתייך לאחת הרשתות. לפי דעתי,הפחד שלכם הוא פחד שווא. אתם

לא תיפגעו. בסך הכל נעדכן את עצמנו למה שקורה במשק. האינפלציה קסנה וחייבים

לחזור לחיוב וזד-חדשי. אנו לא רוצים לאיים, אבל ההגיון מחייב חזרה לשיסה הישנה,

כי בתקופה הקרובה צפוייה אינפלציה של 1%-3% לחודש. איש לא ייפגע מכך והחששות

שלכם הם חששות שווא. אל תיתנו לנו ללכת בשיסה שאנו לא אוהבים ללכת בה והיא תיקון

המצב על-ידי חקיקה ראשית. שערו לעצמכם שאגיש הצעת חוק פרסית; מי בכנסת ירים ידו

נגד הצעה זו?



י. אדלר;

מה שיותר חשוב מהטיעון שהאינפלציה ירדה הם שערי הריבית ואפילו אם בתי העסק

יגלו נכונות להרחיב את האשראי ללקוחות שלהם הם יעמדו בפני בעיה של נפח, הם ישיגו

נפח אשראי נוסף אך הוא יושג במחיר כבד, וכאן אני רואה את העומס הגדול שיוטל

עליהם. הרי ברור לי שברגע זה הנכונות היא מועסה. אני לא רואה מדוע פניה

וולונטרית שלנו אל בעלי העסק לא תתקבל וכך נגיע לדבר ללא כפיה. להערכתי, בשלב זה

הצרכן עלול להיפגע כי בתי העסק יפסיקו לכבד את הכרסיסים וגם הענין של חיוב

דו-שבועי -

ח. דמון;

האם בעל העסק יכול להרשות לעצמו לנהוג כר בתקופה של מיתון?

י. אדלר;

יש ספקים שיש להם הון עצמי והם יכולים לנהוג כך. הבעיה העיקרית היא ברשתות

השיווק, שם הקניה העיקרית. פנינו אל רשתות השיווק ותשובתם היתה; אנו לא יכולים.

הם כבר התחילו לנסות להחזיר לעצמם ימי אשראי אצל הספקים ונתקלו בסרוב.

יש תחרות בין רשתות השיווק. אני לא מקבל שרשתות השיווק תאמרנה שהם מוותרות

על השירות שלכם. הציבור התרגל לקנות בכרסיסי אשראי. הם מספרים סיפורים ואתם

נבהלים, או שנוח לכם כך. אני משוכנע שכל החששות שאתם מעלים אין להם יסוד ובסיס

ואתם חייבים לנסות לנהוג כך, כי לא יעלה על הדעת שתמשיכו במצב הזה של חיוב

פעמיים בחודש כשהאינפלציה יורדת לשיעורים של אחוז עד אחוז וחצי לחודש. איפשרתם

חיוב פעם בחודש כשהאינפלציה הגיעה לרמה של 10% לחודש. יש רשת שנותנת עד היום

אפשרות חיוב של פעם בחודש והיא לא התמוססה, דיינרס.

א. מוברמן;

השאלה היא האם בתי העסק יכולים להתמודד עם עלויות נוספות. מספיק לראות את

מה שקורה במשק למפעלים ולגופים בגלל הבעייתיות שבהקפאה.

היו"ר י. כהן;

זח לא נכון לגבי רשתות השיווק. מה שאתה אומר נכון לגבי עסקים.

א. מוברמן;

גס רשתות השיווק נאבקות.

ד. תיכון;

הן נאבקות בינן לבין עצמן.

צעד חד סתרי מפורש יפגע באינטרסים של בעלי הכרטיסים. אני חושב שבעלי העסק

יפסיקו לכבד כרסיסי אשראי.

ח. רמון;

אני מוכן להתערב אתך שלא.

זה נכון שבתקופה שהיתה אינפלציה בסביבות 20%

לחודש עמדנו בהסדר של חיוב לקוחות פעם בחודש.

אולם יש הבדל בין מחזיקי כדטיסי ויזה וישראכרט לבין מחזיקי כרסיסי דיינדס.

המחזיקים בכרטיסי ויזה וישראכרט משתמשים בהם ברשתות הסופרמרקרטים וכו'

אני כדיינרס לא יכולנו להתמודד עם תנאי האשראי שניתנו לחברות. יש תחרות

בין חברות האשראי בקשר לתנאים וזו נקודה חשובה, כשחברות האשראי עברו לשיטת

חיוב דו-חדשית, היו עסקים מסויימים שאמרו לנו: אם לא תתיישרו עם התנאים

הטובים לנו של הקדמת תשלומים, כמו ויזה וישראכרט, אנו מפסיקים לעבוד עם

דיינרס, והיו כאלה, אני אפילו לא אומר שהיו הרבה מאד,

צריך להסתכל על גוף עסקי בצורה יותר מדוייקת,

חברות האשראי מייצגות את מערכת הבנקאות ופועלות בצורה מסויימת כזרוע בנקאית,

יש שוני בין הלקוח הממוצע של "דיינרס" לבין הלקוח המחזיק כרטיסי אשראי אחרים,

יש הבדל במיקס של העבודה, אנו עובדים יחסית יותר עם תיירים שבאים ארצה ועם

ישראלים שמשתמשים בכרטיס שלנו בחוץ-לארץ ובסך הכל המשקל של הישראלים המשתמשים

בארץ ב"דיינרס" הוא קטן מאד.

כמה בתי עסק מכבדים את כרטיס דיינרס?

יש לנו הסכמים חתומים עם 4,000 -

22 תחנות דלק מכבדות כרטיסי ויזה בחיוב חד-חדשי,

בהתחלה היו 3-2 תחנות שכיבדו חיוב חד-חודשי והיום

המספר גדל,

וזה יילך ויגדל.

זו ההוכחה לכך שאנו צודקים ולכן החששות שלכם

אינם נכונים.

התמונה שאתם מציגים לגבי תחנות הדלק שונה -

אנו מודעים לכר שלא כל בתי העסק מסוגלים לעבור לכך,

יחד עם זאת בקניית מזון ברשתות השיווק אין ירידה

ויש אפילו עליה, לכן הייתי מציע לכם לקבל את ההמלצה של הוועדה לפעול ברשתות

השיווק הגדולות. תפנו אל רשתות השיווק הגדולות ותציגו בפניהם את העמדה של ועדת

הכספים.

וזה יעזור?

תוך חודש ימים נחזור ונדון בנושא,

אני מציע לומר שהוועדה קוראת לחברות האשראי לעבור

מיד לחיוב חד-חדשי, אני מציע שיחזרו לשיטה שהיתה

נהוגה לפני פרוץ האינפלציה הגדולה.

זוהי פגיעה באינטרס של בעל הכרטיס, נראה שבעלי

עסקים יפסיקו לכבד את הכרטיסים,

בנושא זה יש בינינו חילוקי דעות.

האם אתם מאמינים שבתי העסק יכולים היום, בתקופה

של הקפאת מחירים, להתמודד עם עלויות נוספות?

הם יכולים להתמודד היום עם הקטנת מתח הרווחים.

החיוב החד-חדשי יגדיל את המחזור.

הצריכה במדינת ישראל ירדה אך ורק ב-3% בתקופת

התכנית הכלכלית. אם הצריכה ירדה רק ב-3% אני

בטוח שיט ערד שוליים רציניים מאד של רווח. לכן אפשר לעבור לחיוב חד-חדשי.

אין לי ספק שבתי העסק מאיימים עליהם.

הם לא מאיימים עליהם.

אני לא ריצה להטיל ספק בדבריכם.

יש מחיר לאשראי שאתם נותנים לחנויות. חברות האשראי

גובות עמלה מהחנויות. המשחק הזה בין הגדלת או הארכת

תקופת האשראי כרוך בעמלה שגובים עבור התקופה הזאת. הפרקטיקה שאני נתקלת בה בחלק

תני לי שיק לאותה תקופה, ואפילו יותר, ועוד אנכה ממך

אה העמלה שחברת האשראי לוקחת ממני. תני לי שיק במקום כרטיס אשראי לתקופה זו.

זה קשור לעמלה.

הרי אי-אפשר להפריד בין שני הדברים.

רבותי, מרבית חברי הוועדה קוראים לכם ללכת להסדר

הזה. אם רשתות השיווק הגדולות תעבורנה להסדר הזה

רבים יחקו אותן.

אני מבקש להודיע הודעה אישית. אנו פונים ומבקשים

לפעול לחזרה לשיטה הישנה של חיוב חד-חדשי. והיה

ואם תוך חודש ימים התוצאות לא תהיינה חיוביות אגיש הצעת חוק פרטית.

נגיש כולנו.

ועדת הכספים כוועדה תגיש הצעת חוק.

מאחר ונמצאת כאן נציגת ישראל אני רוצה לשאול שאלה

בהקשר אחר. כדי שניתן יהיה להשתמש בפנקסי השיקים

השונים נאמר כי הבנקים ישימו חותמת מתאימה. כיצד בדיוק הדבר ייעשה?

כשמוסיפים את החותמת על שיק ישן יש מרובע חדש בו

יינקבו הסכומים.

אני מדבר על שיק ישן שיוגש לגביה לאחר ה-1

בינואר, אשר יירשם בשקלים חדשים.

זה בדיוק מה שאני מסבירה. בשיק ישן אי-אפשר לחתום

בסוף אלא יש מסגרת ריקה ובה צריכות להיות החתימות.

הוגשה הצעת חוק לעיגול סכומים אשר תעבור אלינו

לדיון ממליאת הכנסת. יהיו כל מיני תופעות לוואי

במעבר משקל ישן לחדש. באותו דיון ודאי נלבן את הנושא. האם אפשר להביא לדיון

דוגמאות כדי לראות איר הדברים נעשים בפועל?

בסדר.

אני רוצה להביא לתשומת לב הוועדה את סיכום

הביניים שהכינה הגב' אלחבבי בגושא בדיקת ההתחשבות

בין קופת החולים הכללית לממשלה. במועד קרוב יקויים על כך דיון.

רבותי, אנו עובדים לנושא הבא בסדר היום;

ב. מלווה המדינה - אגרות חוב מסדרות שונות

מכתב שר האוצר סיום ה' בטבת התשמ"ו-17.12.85

הממשלה מנפיקה אגרות חוב והחודש, למשל, ההנפקות

מתבצעות בסכומים גבוהים מאד, כשאגרות החוב שלנו

הן בעיקר ל-5 ו-10 שנים. האגרות צמודות לדולר ולמדד. אנו רוצים לחשוב על

ניהול החוב הפנימי כדי למנוע ריכוז פדיונות גדול בשנים מסויימות. מדובר פה

על אגרות שפרעונן ב-1990 ו-1995. אנו מבקשים תיקון טכני שיאפשר לנו להנפיק

אגרות חוב לתקופות שבין 5 ל-10 שנים, כאשר יתר התבאים יהיו אותם תבאים. המטרה

היא, כפי שאמרתי, לפזר את פרעון החובות ולא לרכזו בשנים מסויימות. ההבפקה לפי

התקופות תיעשה לפי העבין, לפעמים ל-5 שנים, לפעמים ל-6 בישם וכיוצא בזה.

התבאים בקבעים במכרז והשוק יקבע בכמה הוא מעריך את התקופות הטובות. אין פה כל

דבר חדש אלא לאפשר פרישה יותר בוחה של החובות.

אבי שומר על האינטרסים של חבר-הכבסת רמון וברצוני

לדעת למה הפסקתם להבפיק את אגרות החוב הבקראות ארמון

לתקופה של שבתיים.

הסיבה מדוע אין אנו מתלהבים להנפיק את אגרת אדמון היא

שזוהי איגרת חוב לשבתיים, שמועד פרעובה הוא בשבת

1987 ובשנה זו ישנה מאסת פדיונות המניות הבנקאיות, הנאמדת בכמיליארד דולר. שבת

1987 היא שנה עמוסה בפדיונות ואנו מעדיפים להנפיק אגרות שמועד פרעונן לא יהיה

באותה שנה.

מה קורה למדד האחרון?

י. דרורי; אין חידוש. ב"שגיא", למשל, עד מדד של 5% הממשלה

לא משלמת ומעל למדד זה היא משלמת.

ד. תיכון; איך זה משפיע על המיחזור? האם יש פדיונות יותר

גדולים?

בדצמבר יש לממשלה פדיונות של כ-300 מיליארד שקל.

זה כמעט כמו מניות הקשישים.

כמחצית מזה. לפי המצב עד היום אנו סבורים שנצליח

למחזר את מרבית הסכום.

באופן כללי אבי רוצה לומר שהורדת האינפלציה והיציבות

השפיעו לטובה על שוק ההון. אנו רואים שאין כמעט משיכות מקופות גמל וכי יש הצטרפויות

לתכניות. אנו מנפיקים כמויות גדולות של אגרות חוב סחירות ואם היציבות תימשך הדבר

יהיה רק למובת שוק ההון.

האם אתה יכול לתת לבו לוח סילוקים לשבים הקרובות?

צריך לוח כזה לחמש השניס הקרובות.

אני מבקש, אם אפשר, שהפירוט יהיה לפי חורשים.

יש לנר חומר מוכן בנושא פרישת החרבות עד שנת

1990, ממנו תוכלו להתרשם. שנת 1986 היא שנה

יחסית נוחה, השנים 1988-87 הן שנים קשות מאד, כי בהן יהיו הפדיונות של מניות

הבנקים.

אני מתאר לי שאתם לא עובדים רק באופן

אינטואיטיבי. בכל מדינה מודרנית אלה שמטפלים

בשוק ההון עורכים מחקרים בקשר להתנהגות הציבור בתחום הזה, כדי לדעת מה המניע

אותו להשקיע באפיק זה או אחר בתקופות כאלה ואחרות. האם יש לכם מחקרים כאלה?

אתמול פורסם מאמר בתחום הכלכלי של עתון מעריב

על התנהגות האדם כשהוא הולך להשקיע.

האם אתם עובדים באופן מדעי או אמנותי?

רוב השיווק הוא לא ישיר אלא באמצעות המערכת

הפיננסית ולכן במידה רבה בשטח אנו נזונים

מההערכות שלה ושלנו. אין לנו מחקרים פורמליים.

לבנקים שפועלים בשטח יש?

אני לא יודע.

בשנות השבעים היו סקרים כאלה.

מי בעד האישור?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

אושר

ג. חוק עידוד החסכון - אגרות חוב של כלל הנפקות לתעשיה בע"מ

(סדרה ד') (בשווי כולל של 10 מליון דולר)

ועדת הכספים של הכנסת אשרה ביום 25.6.85

את הגבלת המס להנפקה הנ"ל. ההנפקה הונפקה

ב-30.6.85. רשימת החתימות של הנפקה זו נסגרת ב-31.12.85 וטרם נתקבלו הזמנות

כלשהן לרכישת אגרות החרב. החברה מבקשת לשנות את תנאי אגרות החוב ולהוסיף

מסלול הצמדה למדד יוקר המחיה. לרוכשי אגרות החוב ישולם בכל מועד של תשלום

ריבית ו/או קרן בהתאם למסלול ההצמדה לפיו יתקבל הסכום הגבוה יותר.

אגרות החוב ישאו ריבית בשיעור שלא יעלה על 8% לשנה צמודה למדד או ליבור פלוס 1,

צמודה לדולר. אנו מבקשים מוועדת הכספים אישור לפטור ממס את ההכנסה מריבית

המשתלמת על אגרות החוב חוץ מן המס שיש לנכותר במקור לפי סעיף 161 לפקודת מס הכנסה.

היו"ר א. שפירא! כפי שהוסבר, מדובר בתיקון הנוגע להנפקה שאישרנו

בשעתו. אין שינוי בתנאים הבסיסיים.

ח. ר0ון! בהזדמנות זו אני מבקשיו לדעת כמה הנפקות אישרתם

לגופים מהסוג הזה וכמה בוצעו בפועל? אני יודע

על עוד כמה גופים שיצאו בהנפקות, אך איש לא קנה אותן. האם המצב כפי שהוא היום



סוגר באופן סופי את שוק ההון הלא ממלכתי? הממשלה צריכה למחזר 4-3 מליארד דולר.

צריך להגיד אם כן ששוק ההון מולאס, מה שמובא עתה לאישורנו משמש דוגמא לאגרת חוב

שאין רוכשים אותה. נדמה לי שהמצב זהה לגבי ההנפקה של כור ואם זהו המגב מה הטעם

לעשות את ההנפקות האלה?

מדוע לא מכרו את האיגרות הללו?

י: דרורי; לפי דעתי - ואינני יודע מהן הסיבות המסחריות - הם

יצאו בהנפקה בתקופה שהדולר הוקפא, לאחר שהוחל בתכנית

הכלכלית, ובאותו זמן המחירים הדולריים לא היו אטרקטיביים. גם הממשלה רק לפני שבוע

חדשה את ההנפקות של אגרות חוב רמון. אנשים פשוט לא התעניינו בדולר,

האם יש עוד גופים כאלה שיצאו בהנפקות ולא הצליחו

למכרן?

י. דרורי; הוצאו הרבה אישורים שלא מומשו, כשלא תמיד אנו יודעים

מדוע. אחת הסיבות היא שלא נמצאו קונים.

לשאלה של חבר-כנסת רמון - למרות שבעקרון שוק ההון

מולאם , יש בכל זאת חלונות ופתחים חופשיים בתכניות החסכון. אנו הודענו שאנו מאשרים

גם הנפקות של פירמות מהסוג הזה, כשההגבלה היא שההנפקות מיועדות להשקעות בתחומי

התעשיה והחקלאות. אישרנו כ-100 מליון דולר ונדמה לי שבפועל יצאו 40 מליון דולר,

היינו; נמכרו הנפקות בהיקף של כ-40 מליון דולר, של מספר חברות וקונצרנים. יש

עדיין חלק שהם בצנרת.

מ. פרידמן; חלק עדיין מצוי בדיון עם רשות ניירות הערך.

ד. תיכון; אני חוזר לסיכומים שלנו בחודש יוני, עת דנו בנושא

הזה. נתבקשתם אז לענות על סדרת שאלות שנשאלו על-ידי

חבר-הכנסת צנן ועל ידי. השאלות נשאלו אך תשובות לא קיבלנו, כשאכן אישרנו בשעתו

את הדברים שהובאו לאישורנו. אם אתה חוזר אלינו כחלוף חצי שנה בהקשר הזה, לפחות

תביא לנו את התשובות. אתה ודאי זוכר את הוויכוח שהיה באותו יום.

מ. פרידמן; יום לפני נסיעתך המצאנו מכתב ובו תשובה על

הקריטריונים. זה היה ב-20 באוגוסט ואז ביקשו מהיושב-

ראש לקבוע מועד לדיון בנושא הכללי, לא על ההנפקה הספציפית אלא על הנושא הכללי.

ד. תיכון; אינך משיב על שאלתי. כשהבקשה הזאת נדונה היושב-ראש

היה נרגש מכמה חברים ורצה להעביר את הנושא. הסכמנו

לשאול את השאלות והתשובות תינתנה מאוחר יותר. השאלות התעוררו לגבי הקונצרן הזה

ותשובות לא נתקבלו.אני מבקש שהתשובות תגענה אלינו

היו"ר א. שפירא; אנו רוצים לעודד מכירת האגרות ופה מדובר בהטבת

התנאים, היינו זה מטרת את האינטרסים של החוסכים.

ד. תיכון; מה זה עושה לאגרות החוב של הממשלה? האם הדבר לא

גורר אתכם למעלה?

י. דרורי; אני לא מתערב להם בתנאים. בחודש דצמבר נצא

בהנפקות בהיקף של כ-150 מליון דולר, כך שהכמויות האלה

פה הן לא משמעותיות.

יש פה אינטרס משותף גם לציבור החוסכים וגם לחברה,

אבי מביא את החוק לאישור, סי בעד?

הצבעה

בעד - רוב

בגד - אין

אושר

אנו עוברים לנושא הבא בסדר היום:

ד, תיקון תקנות עידוד החסכון (למתמיד)(תיקוו מס' 2)

מכתב שר האוצר מיום 9.12.85

ב-28.2.85 פורסם תיקון לתקבות עידוד החסכון, תכניות

חסכון למתמיד, שהוסיף לתנאי התכנית מסלול בוסף.

המסלול בלתן לחוסך את האפשרות להפקיד מדי חודש שיעור קבוע ממשכורתו החדשית

או מקצבת הילדים שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי, תבאי המסלול החדשי היו צריכים

להיות דומים לתבאי מסלול א' הקיים, אולם במעות התיקון הנ"ל התייחס לתבאי מסלול ב'

הקיים. התיקון שבפביכם בא לתקן את המעות. מדובר בתיקון טכבי בלבד,

היו"ר א, שפירא; אין שאלות ולכן נצביע, מי בעד האישור?

הצבעה

בעד - רוב

בגד - אין

אושר

אנו עוברים לנושא הבא בסדר היום:

. ה. צו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (שיעורי דמי ביטוח)

(הוראת שעה). התשמ"ו-1985

קיימנו דיון ממצה בבושא ביחד עם מר שטסל, חברות

הביטוח ומר דרורי ואישרנו את הצו לחודש ימים כי בראה היה לנו שיש היענות לקראת

כל אותן מגמות שוועדת הכספים עמדה עליהן, שאומצו על-ידי ועדת שטסל, חבר-הכבסת

רמון ביקש דיון חוזר בנושא.

כל מה שאבי מבקש הוא לעבור על המלצות הוועדה, אחת

לאחת, לראות מה יושם, מה לא יושם ומדוע,

הפרק הראשון של המלצות הוועדה היה בנושא תעריפי

ביטוח רכב חובה, כל ההמלצות בוצעו ולמעשה

ההצעה שלבו לתעריפים לשנת הכספים הבאה מבוססת על השיטה והכיוובים שהומלצו על-ידי

ועדת שטסל,

בחודש יולי החלטנו להקטין את העמלה בגין הפרמיה

המיוחדת של הפסדי העבר ולהעמידה על 5%.

כמה משלמים היום בפרמיה לכיסוי העמלה?



י. דרורי; 6.5% מהתעריף מיועד לזה. אם לא יהיר הפסדים נוספים -

תוך שנתיים זה ייסגר ואז אפשר יהיה להוריד את

התעריף ב-6.5%.

כשוועדת שטסל הציעה את המלצותיה - היו חברים,

ובתוכם אני, שלא הבינו מדוע יש להמשיך

לשלם את הפרמיה הזאת על סמך מה שנקבע כהפסדי העבר. אני מדבר על ה-6.5%

לשנתיים הקרובות, אותם אינני יודע מדוע אנו צריכים להמשיך ולשלם. אני מבקש

שיהיה הסבר מפורט, גם על-פי דו"ח שטסל, למה צריך להמשיך ולשלם על סמך הפסדי

העבר ולתקופה כל-כך ארוכה של שנתיים. אני רוצה לדעת כמה כסף זה יהיה וכמה

הם הפסדי העבר לפי הפרמיות האלה.

לגבי הפסדי העבר - חברת אבנר תהיה מכוסה אקטוארית

מלא. כשנקבע ההסדר של ביטוח רכב חובה ב-1977

לא היתה עוד אינפלציה גבוהה, כשבהתאם למצב דאז נקבעו התעריפים. כתוצאה מכך

וגם מסיבות של ביטוחי משנה, כשהפסדי העבר מתייחסים לשנים הראשונות -

דווקא בשנים הראשונות היו רווחים.

מדובר על 1979-78.

דו"ח שטסל קבע שהתעריפים היו נמוכים.

באופן כללי אנו חושבים שאין מקום להשאיר גרעון

אקטוארי בגין הפסדי העבר ויש לגבות אותו, אם כי

בצורה נוחה. ואנו בפירוש הולכים לכיוון המלצות הוועדה.

יש הפסד של אבנר בסכום של 30 מליון דולר וישנו

ההפסד בגין העובדה שהציבור שילם פחות. את ההפסד

שנגרם לאבנר שלא בעטייה של העובדה שהציבור שלם פחות -הציבור לא ישלם, הציבור

ישלם רק את החלק שהוא לא שילם בעבר, אותו הוא היה חייב לשלם. כשמסתכלים על

ההכנסות מול ההוצאות רואים שהציבור לא שילם 20 מליון דולר. כשנקבע התעריף בזמנו,

לא ידענו מהו בדיוק התעריף הנכון. זה היה דבר נסיוני. את ה-10 מליון דולר הנותרים

הציבור לא חייב לשלם, כי זה סכום שנוגע להפרש שבין ההתחשבנות בין אבנר לחברות

הבישוח וסכום זה איננו נוגע לציבור המבוטחים.

האם ה-6.5% צריכים לכסות את ה-20 מליון דולר?

5י מליון דולר.

בזמנו נקבע הסכום שצריך לגבות מהציבור שאותו מקבלת

חברת אבנר בלבד ולא חברות הביטוח האחרות. את הסכום

בגין הפסדי העבר רק חברת אבנר מקבלת. פרופ' כהנא מאוניברסיטת תל-אניב הציע

שיטה שנבחנה על ידו. הוא קבע בדו"ח שלו שחלק מהחוב קשור להתחשבנות עם החברות

וחלקו לציבור והוא חיבר על סכום של 15 מליון דולר. היות ומדובר ב-15 מליון דולר

הומלץ להאריך את תקופת החזר החוב ובחודש יולי קבעה ועדת הכספים שבמקום שידובר

על 11% החזר ידובר על 6.5% שמיועדים רק לאבנר בלבד. אולי יהיו עודפים גם מהתעריף

השוטף שאני לא יכול להעריך אותם, אך את זה אפשר לבחון משנה לשנה. אבל זה לא קשור

עם ההפסדים של אבנר.

מה הציבור מכסה? הוא מכסה את ההתחשבנרת או רק

אקטוארית?

על כך השיבו.

אגי רוצה לומר לזכות ועדת הכספים שכל הטענות

שהיו לגו וכל התחושות שהיו לנו, לפיהן חלק גדול

מההפסדים של אבנר לא נובעים מהתעריפים הנמוכים, קיבלו סימוכין על-ידי פרופ' כהנא.

לא הטלנו כל בוץ ודופי מבלי שהיה לנו בסיס. אני שמח שצדקנו ואני מצטער על כך

שזהו המצב.

ד. תיכון; יש לי שאלה אחת שלא נובעת מהמלצות ועדת שטסל.

היו לנו השגות באשר לצורה שבה הכסף מתחלק כשהוא

נכנס לבנק.

חבר-הכנסת תיכון, אני מציע שנלך לפי סדר הדברים.

הקבוצה השביה של ההמלצות מדברת על מערכת

ההסכמים בין "אבנר" לבין חברות הביטוח. סעיף 2(א)

"להעמיד את העמלה (בגין עמלות לסוכנים) שמשלמות "אבנר"

וקרנית לחברות הביטוח על 5%, בתוספת מע"מ, על כל הסכומים שחברות הביטוח מעבירות

ל"אבנר" בגין פרמיה ל"אבנר" ול"קרנית" - מבוצע. סעיפים 2(ב) ו-2(ג) בהמלצות

הוועדה מדברים על ביטוח משנה. פה ישנה המלצה שהשיקולים של אבנר לצורך ביטוח משנה

יהיו שיקולים שלה והשיקולים של החברות יהיו שיקולים של החברת, כלומר! לא לקחת

בחשבון שיקול היוצא מהנחה שחברה גדולה יכולה לקחת סיכון יותר גדול מחברה קטנה.

זו המלצה לדירקטוריון אבנר והחברות ואפשר לומר שסעיפים אלה מבוצעים.

בסעיף 2(ג) בהמלצות נאמר: "לאפשר לאבנר להסדיר

ביטוח משנה בשל סיכוניה של אבנר ללא תלות בשיקולי חברות הביטוח הבודדות". הדבר

הזה מחייב תיקון בהסכם ויש הסכמה מלאה על כך. בפועל עדיין לא נחתם ההסכם ל-10

שנים.

בסוף שנת 1986 נגמר ההסכם הנוכחי.

י. דרורי! יש בכל זאת הסכמה של אבנר וחברות הביטוח להאריך

את ההסכם ל-10 שנים.

בסעיף 2(ה) להמלצות הוועדה נאמר! לא להתיר לאבנר

מתן אשראי למבוטחים ולחברות הביטוח". בישיבה הקודמת שמענו שיש עדיין מספר

הסדרים שקיימים. בישיבה הקודמת ניתנה הדוגמא, שהיתה לה הצדקה עניינית, של אגד.

מעבר לזה לא יינתנו הסדרי אשראי. ההסדר העיקרי הקיים בהקשר הזה הוא עם אגד.

מדוע נקבע אתם הסדר כזה? כי לכאורה יכולה אגד להגיד שהיא מבטחת 1/12 של הצי כל

חודש, מסיבות מינהליות מבטחים את כל הצי ביום אחד ואז נקבע שהתשלומים יהיו ל-12

חודש, עם הצמדה וריבית. פורמלית זהו הסדר הצמדה, אך במהות זה אחרת.

יש עוד קבוצה - המוניות. הדבר הובטח בשעתו למוניות

כשעברו משיטה של שני תשלומים לשנה לתשלום אחד.

פועלים לצמצום הדבר. גם כאן משולמת ריבית כך שאין סבסוד.

פרט לזה אין?

י. דרורי! למיטב ידיעתנו אין.

בסעיף 2(ו) להמלצות נאמר: "לגרום לכך כי כל חברת

ביטוח תנהל את גביית דמי ביטוח חובה בחשבונות נפרדים בבנקים". למיטב ידיעתנו

הדבר מתבצע בחברות.

זה בוצע בחברות.

יש 40 חברות ביטוח ואיני יכול לומר שכל 40 החברות

עושים זאת.

זה בוצע.

סעיף 2(ז) בהמלצות אוסר: "לגרום לכך שההתחשבנות

בין אבבר לבין כל חברת ביטוח תיעשה אחת לחודש

וכי חיובי וזיכויי הריבית וחישוב ימי הערך, במסגרת אותו חורש, ייעשו על בסיס

שבועי". המלצה זו מתייחסת בעיקר לשאלה של חבר הכנסת תיכון. הודעדה המליצה

שההתחשבנות ההדדית בין החברות לאבנר תיעשה על בסיס ריאלי אמיתי. מה שמוצע

פה משמעו להביא לשכלול נוסף של השיטה. הדבר אמור לתקופה של אינפלציה גבוהה.

יכול להיות שאמ המשק יתייצב באינפלציה של 1%-2% לחודש הענין יהיה פחות חשוב.

אולי כבר היום זה פתרת חשוב, אך אנו רוצים שה יבוצע. זה סעיף שעדיין לא בוצע.

הבטחנו זאת ל-1 נינואר. היום, באינפלציה של היום,

אין כמעט הבדל בין חיוב זה לחיוב חודשי.

שמענו קודם את נציגי חברות האשראי והן לא מסכימות

לכר.

במדד של 1%-2% לחודש- אין לדבר משמעות.

אני בעד זה שההמלצה תבוצע והחברות הודיעו שב-1

בינואר הן תעבורנה לחישוב על בסיס שבועי.

בסעיף 2(ח) להמלצות נאמר כדלקמן: "לגרום לכר

שאבנר תבדוק את חשברנות ביטוח חובה של חברות הביטוח הבוררות לפחות 4 פעמים

בשנה" - זה יבוצע.

הפרק השלישי של ההמלצות נוגע למעורבות ציבורית

בפעילותה של אבנר. בסעיף 3(א) נאמר: "להגביר את מעורבות המפקח על הביטוח

בנעשה בחברת אבנר על-ידי הזמנתו של נציג המפקח כמשקיף לכל הישיבות של המוסדות

המנהלים של אבנר. הסעיף מבוצע.

בסעיף 3(ב) להמלצות נאמר: "להביא למעורבות הציבור

בנעשה באבנר על-ידי מינוי של שניימ עד שלושה דירקטורים חיצוניים, כאשר בכל

המוסדות המנהלים של אבנר (דירקטוריון, ועד פועל, ועדת השקעות, רעדת ביקורת

וכיוצא בזה) יהיה חבר דירקטור חיצוני". הוצעה פרוצדורה חרשה לפיה דירקטוריון

אבנר שהוא בעל הסמכות לצרף חברים לדירקטוריון יציע מספר מועמדים והמפקח על

הביטוח.רק ייתן חוות דעת שהמועמדים מקובלים עליו.מומלץ למנות שניים עד שלושה

דירקטורים חיצוניים בלתי-תלויים בענף הביטוח.

האם הם כבר מונו?

יש שני מועמדים, והחברות קיבלל את הסכמתי, והם

פרופ' זאב נוימן מאוניברסיטת תל-אביב ועורך-דין

ברור גרוס שהיה חבר בוועדת שטסל, הוא בקיא בביטוח.

ב-6 בינואר תאשר האסיפה הכללית את התקנון ובאותו

יום הם יצורפו לדירקטוריון.



י. דרוריו בסעיף 3(ג) להמלצות גאמר: "להדק את הפיקוח על

מערכת היחסים שבין אבנר לבין חברות הביטוח, כך שכל

הסכם (או שינוי בהסכם) בין אבנר לבין חברות הביטוח יהיה מותבה באישור מוקדם של

המפקח על הביטוח לסבי הפעלתו." המלצה זו מקובלת על החברות והיא תבוצע.

בסעיף 3(ד) נאמר: "לבחון מדי שבה את מערכת החשבוגות

הפיננסית והאחרת של אבגר, תור שימת דגש מיוחד על דרכי ההתחשבנות ועל דרר זרימת

הכספים (פרמיות ותביעות) בין אבנר לבין חברות הביטוח". מאחר ועברנו לבסיס אקטוארי

כבר בחודש אפריל נוכל לעשות את הבדיקה ואת ההתאמה. את הבדיקה עושים האנשים

המקצועיים בשוק הביטוח. יכול להיות שלצורך הבדיקה הראשונה ניעזר שוב בפרופ' כהנא.

תיעזרו בו, זה שווה את ההוצאה.

אלה ההמלצות.

אני חושב שחבר-הכנסת רמון צדק ובמידה רבה בזכות

הוועדה והקשיים שהיא עוררה יש לנו היום שיפור רב בנושא.

אני מציע שתשלח מכתב תודה לחברי הוועדה, גם בשם

הוועדה הזאת.

בסדר.

אשר לצו עצמו. מדובר על הקטנה ריאלית של התעריף

ב-5.6%, כתוצאה מהבדיקה האקטוארית. זה יהיה לגבי חודש ינואר. מי שמשלם בינואר

ייערך לגביו חישוב הצמדה, כשישנו העיקור של 20%, ומחשבון ההצמדה יהיה ניכוי של 5,6%,

הקטנה ריאלית. זאת מה-1.1.86. זה נוגע לביטוח רכב חובה. התעריפים האחרים לא נקבעים

על-ידי ועדת הכספים. לפי המלצת הוועדה יש המשך של ההצמדה השוטפת.

אני מבקש שבאשר זאת לתקופה ארוכה, מבחינתי לפחות,

אך על מנת שלא נצא מהתמונה אני מציע שנאשר את הצו

לחצי שנה או שנה ובתום התקופה נשמע את הנציגים ונראה אם ההמלצות בוצעו במלואן.

כך נוכל לקיים את המעקב.

מקובל.

אני רוצה לציין בסיפוק שיש התקדמות גדולה

ביישום של המלצות הוועדה בשטח של חברות הביטוח.

הנושא של אבבר הוא נושא ציבורי ממדרגה ראשונה וצריך לומר מלה טובה גם על החברות

וגם על הוועדה. למרות שמר שטסל איננו אני רוצה לומר שהוא עשה עבודה טובה. אישרנו

את הצו לחודש ימים כי חבר-הכנסת רמון רצה לעיין בהמלצות פעם נוספת. אני מציע

שנאשר את הצו לשנה ולאחר מכן נשוב ונראה מה קורה.

אני מבין שההצעה של חבר הכנסת רמון שתהיה הצמדה עד

ה-31.12.86 מקובלת.

נצביע. מי בעד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

הצו אושר

אישרנו את הצו לשנה אחת עם הצמדת התעריפים. בתום

השנה נשמע דיווח. תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:00)