הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 217

מישיבת ועדת הכספים

יום בי. י"ט נכסלו התשמ"ו -2.12.85. שעה 10.00

נכחו;

חברי הוועדה; י. ארידור - ממלא-מקום היושב ראש

א. אבוחצירא

נ. ארד

י. ארצי

מ. בר-און

ג. גדות

ד. דנינו

א. ויינשטיין

י. כהן

י. מצא

ש. סולודר

ש. עמר

י. צבן

ח. רמון

מ. שטרית

א. שלום

ג. שפט

ד. תיכון

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרגית

מנכ"ל משרד הפנים ת, קוברסקי

ר. גאייר )

ע. הרדמן )

ע. שגב ) - משרד האוצר

א. סביון )

סדר-היום; היטל על דירות פאר

שיינויים בתקציב לשנת 1985



היטל על דירות פאר

אני פותח את הישיבה,

מנכ"ל מטרד הפנים הוזמן לישיבה כדי לדווח לוועדה על חקיקת

חוק למיסוי דירות גדולות. אמר לי מנכ"ל משרד הפנים, מר קוברסקי. שמידע

רב הוא לא יוכל למסור. הוא בא לוועדה מפאת כבודה של הוועדה, אבל לא

יוכל למסור הרבה.

בבקשה, מנכ"ל משרד הפנים.

אדוני היושב ראש, חברי הוועדה,

אני קבלתי בקשה לבוא בנושא ההיטל החד-פעמי על חווילות ודירות

פאר והודעתי ליושב ראש, שלמעשה אין לי אפשרות למסור דיווח, כי הדברים

עדיין בשלב של בירור. אזכיר רק, כי הממשלה קבלה החלטה על היטל חד-פעמי

על חווילות ודירות פאר והוטל על שר הפנים להכין הצעת חוק, כאשר הכוונה

היחה ליילד את ההכנסות מההיטל לרשויות המקומיות.

במלזרד הפנים נעשתה עבודת הכנה והועלו רעיונות.

נקבע גובה ההיטל?

לא.

לא נקבע סכום היעד?

היעד הוא 30-40 מליון דולר.

אנו במשרד קיימנו בירורים מעמיקים בנושא, כי הנושא מורכב מאד -

מה זו דירת פאר, האם היא נקבעת בזיקה לגודל או לשווי, ואם בזיקה לשווי -

צריר לערוך 17ומות. אנחנו העלינו הצעה מסויימת ובאופן טבעי אנחנו עובדים

בענין זה במשותף עם משרד האוצר, שאנשיו מיומנים בנושא מס רכוש והיטלים

מסוג זה, והם עדיין לא מצאו את התשובה המדריכה בשבילנו, באיזה כיוון

ללכת, הואיל ויש בעייה שמאז 1980 אין שומות. אם הכוונה לגבות את ההיטל

באמצעות" הרשויות המקומיות, האפשרות היחידה היא גביה לפי גודל הדירה,

סוג הדירה והמטראג', כי כל מערכת הארנונות אצלנו מבוססת על מרכיבים אלה,

אנחנו הכינונו תכנית בכיוון זה והגשנו אותה לאוצר. דברתי עם הממונה

על הכנסות המדינה. הם צריכים להגיש לנו בימים הקרובים אלטרנטיבה. הם

בעצמם מתלבטים אם לבצע זזת ההיטל באמצעות הרשויות המקומיות או באמצעות

אחת המערכות של משרד האוצר.

מה שאוסיף בשלב זה - ולא אכנס לפרטים, כי אנו נוהגים להקפיד

על סדרי הבירור הפנימיים בינינו ובין האוצר - הכוונה בכל מקרה, שזה

יהיה מס פרוגרסיבי. ואני מניח שזה יארך כמה שבועות עד שאנו יחד עם

:עה שתוכל להיות מונחת על שולחן הממשלה.

אני רוצה להודות למנכ"ל משרד הפנים.

אני מבין שלחברי הוועדה יש לשאלות.

רשות הדיבור לחברת--הכנסה עדנה סולודר.

בהזדמנות זו שנמצא אתנו מנכ"ל משרד הפנים, ומאחר והבקר פתחו

הרשויות המקומיות הערביות בשביתה, הייתי מבקשת שמנכ"ל משרד הפנים ידווח

לנו על הנושא.

כזכור הוחלט על תקציב מיוחד לרשויות המקומיות הערביות, אבל

מי שמתעניין בנושא - ואתמול התענינתי בנושא במסגרת סיור של ועדת הפנים -

כאשר הוא שומע על התקציבים במגזר הדרוזי ובמגזר הערבי יודע, שהתשובות

שמשרד הפנים יכול לתת על דברים בוערים הן מוגבלות. ועדת משנה של

ועדת הכספים עסקה בהצעת תקציב מיוחד לרשויות המקומיות בכלל ולרשויות

המקומיות הערביות בפרט. האם או1ה יכול למסור לנו על מצב הדברים ברשויות

המקומיות במגזר הערבי והדרוזי?

האם משרד הפנים קובע לרשויות המקומיות את גובה המסים שהן

צריכות לגבות מתושביהן, והאם המענק של משרד הפנים לרשויות המקומיות

נקבע בהתאם לכך?

א. ויינשטיין;

כיוון ל-אנו נמצאים בשלבים המוקדמים של נושא הטלת היטל על

דירות, אני חושב שאפשר לשבח את משרד הפנים

אי אפשר לשבח את משרד הפנים שהוא חרם לזירוזה של הכנת הצעת חוק,

אבל אין להאשים אותו בכך.

א. ויינשטיין;

. אפשר לשבח אותו על כך, שזו הפעם הראשונה שמשרד כא ואומר: אבחנו

מתלבטים.

היטל זה איננו מס עקיף, הוא מס יסיר על רכוש קיים, שאין ממנו

הכנסה, לפי דעתי, ההשפעה של מס ישיר זו מבחינת המדד, תהיה חמורה מאד.

80% מכלל המועסקים במדינה הם שכירים. 20% הם עצמאים, שמתוכם 10% הם

בעלי מוניות. רוב האוכלוסיה במדינה הם בעלי דירות. להטיל היום במצב

של שחיקה גבוהה בשכר מס על דירה, לא נראה לי, כאשר אתה לוקח מס על

הכנסה, האזרח שילם את המס מהכנסה שהיתה לו. כאשר אתה לוקח מס מדירה,

אתה לוקח מס מרכוש, שאינו נותן הכנסה.

כאשר הטלנו היטל על מכוניות, היה בזה הגיון. אמרנו: אנשים

יטעו; פחות. לכן היתה לכאורה הצדה להיטל על מכוניות, ולכן לא היתד

התנגדות עקרונית להיטל זה. היתה שאלה של מינון, אבל לא היתה התנגדות

עקרונית.



דירה של אדם אינה משפיעה על זרם ההכנסות שלו. אם אתה מטיל

מס על דירה, אתה גורם להקטנת הכנסתו, שממילא נלזהקה,

אם רוצים להטיל את ההיטל לפי שווי הדירה, צריך לזכור שהשומות

האחרונות של דירות נעשו באוקטובר 1979, ומאז חלו שינויים, ואותנו יודעים

שיש שוני גדול בין דירות למרות שהן נמצאות באותו אזור,

מה זה שווי דירה? טווי הדירה שלי, לדוגמה, היא כשווי הדירה

של השכן, אם השכן מכר דירתו ברווה, שווי הדירה שלי עלה, למרות ?לאני לא

מכרתי את דירתי.

זה כמו מס על רווהי הון בבורסה.

. לא, בבורסה אפשר למכור מניות, לגבי דירות, אתה משלם מס על

רווה של השני.

לכן אסור להטיל מס זה,

אמרתי שצריך להטיל את המס הזה?

אם יהיה צרף לעל: ות הערכה של מאות אלפי דירות, מי יעשה את

ההערכה ואיך יעשו אותה? כמה תעלה ההערכה של מאות אלפי דירות? האוצר

אין לו הכוח לעשות זאת והשוק הפרטי לא יוכל לעשות זאת, זה יארך זמן,

יש ארנונות ברשויות המקומיות שנקבעו לפי גודל

הדירה והאזור, נלך לפי זה, אנחנו יודעים שבדירות גדולות גרות משפחות

של הורים מבוגרים שילדיהם עזבו את הבית, ואין להם הכוח לעבור דירה,

חבר-הכנסת שטרית, אנחנו דנים על הטלת מס על עירך.

נכון, בעירי יש דירות גדולות, האם צריך להעניש את אלה שעזבו

את הערים הגדולות ועברו לערי פיתוח?

אני רוצה שמנכ"ל משרד הפנים יתרם מההתלהבות בה אנו דנים על

ההיטל הזה,

רבות ממשפחות השכירים גרות בדירות גדולות, וכפי שאני שמעתי

ההיטל עלול להגיע לסכום של 2-5 משכורות של משפחה.

רק לפני מספר שבועות קראתי דו"ח בקורת שבעיריית ירושלים קבלו

הקלות במס זה לפי פתקים מפלגתיים. אנחנו נטיל על ראש עיר פיתוח להתמורד

עם אנשים שעברו לעיר הפיתוח ובנו שם ביתם במסגרת התכנית בנה-ביתך? מה

אנחנו הולכים לעשות? בשביל 30 מליון דולר להטיל מס רק מטעמים פוליטיים-

מפלגתיים? אני מציע לרדת מהנול1א בעודו באיבו, משרד הפנים יכול לבוא

ולומר באומץ לב ובמלוא היושר האינטלקטואלי: אי אפשר לגבות היטל זה היום.

אינני רואה אפשרות לחקיקת חוק מושלם בנושא זה, אם יחקק החוק,

תהיינה בו הרבה סתירות והדיון בו יארך מאד. לכן אני מציע לרדת מהנושא.

אילו הייתי שייך לקואליציה, הייתי כועס על משרד הפנים שהטילו

עליו לגייס כסף והוא אינו עושה זאת. כיוון שאני רואה איך ממשלה זו פועלת,

אני מבין שזה חלק מהמסכת הכוללת. משהים את הענין חדשיים-שלושה ועוד חודש

ועוד חודש, והשנה תחלוף. לכן אינני רוצה להתייחס לזה.

בהזדמנות זו אני רוצה לשאול את מנכ"ל משרד הפנים, מה על צווי

הריסה של בתים שלא בוצעו? אני הבינותי שחלק ממשרדי הממשלה הפעילו השפעה

על משרד הפנים שלא להוציא צווי. הייתי מבקש לדעת יותר פרטים.

אני יודע שההיטל שהוצע מטרתו לגבות כסף מהציבור בעל האמצעים"

מה איכפת לי? בעיר שלי יש הרבה בתים ששטחים עולה

על 120 מ"ר. יכולתי להגיד: ניחא, יטילו היטל, אני אגבה את ההיטל ויהיה

לי כסף ואוכל לעשות עבודות פיתוח. ואולם השאלה היא, מה זו דירת פאר?

היו שאמרו שדירה של 120 מ"ר היא דירת פאר. בעולם שיכון רגיל של 4 חדרים

משתרע על שטח לזל 0?./ מ"ר.

לפי דעתי, הקריטריון לדירת פאר אינו צריך להיות שטח הדירה בלבד,

ובודאי לא שטח של 120 מ"ר. אני מבין וילה על שטח של 4 דונמים, אפשר

להגדיר כדירת פאר.

ביבנה היתה קרקע חולית שהוגדרה קרקע חקלאית. הפכנו אותה לקרקע

לבנייה ומהמגרשים שנמכרו עד היום המדינה קבלה 18 מליון דולר מקרקע שלא

היתה שווה לפני כן פרוטה אחת, היא היתה מוקצית לאיזה שהוא מפעל. מחיר

הבנייה-של בית על מגרש ביבנה אינו רחוק ממחיר דירה של 4-5 חדרים. בשיכונים

שבונה משרד הבינוי והשיכון. הכלי שהשתמשנו בו כדי למשוך אנשים ליבנה

היה בניית בית פרטי. רוב האנשים שאני מכיר בבתים אלה השקיעו בבתים את

ונשמתם, נטלו על עצמם משכנתאות וחובות כבדים ויש להם קושי לעמוד בפרעונם

עד היום. לבוא ולהטיל עליהם עוד היטל? הם לא יעמדו בזה וזה לא יהיה צודק.

המדינה רוצה לקחת מבעלי האמצעים, יש דרכים פשוטות לעשות זאת.

אפשר לקחת 20% מהחסכונות. אדרבא, נראה אותם גיבורים הבאים ומטילים היטל

של 20% על כל חסכון שמעל 10,000 דולר. בבקשה, בדרך זו יגבו יותר מאשר

30 מליון דולר.

מאחר והדבר אינו מעשי, לדעתי אם אין רוצים לרדת מהענין, יש

לקבוע כללים שישאירו במעגל ההיטל רק מי שבא ת יש לו דירת פאר. ואני

חושב שמספר האנשים שיש להם באמת דירות פאר אינו גדול והוא אינו מוגדר.

ואינני יודע אם אפשר לגבות מהם את כל הסכום שמדובר בו.



מ, שמריח

אני הייתי מציע לרדת מהנושא, אך אם בכל זאת יוטל ההיטל,

אני מציע להוציא ממעגל זה אח ערי הפיתוח ולהגריר מהי דירח פאר.

מ. בר-און;

אנו נמצאים בעיצומה -טל חכניח כלכלית שנועדה להבריא אח המשק.

ואין לד דבר שמציעים להמיל עליו מס או לקצץ בו שמישהו אינו קופץ, בטחון -

הס וחלילה, זו נשמת חיינו. וכך לגבי כל תחום ותחום.

רבותי, חברי הוועדה, אין ספק ל1צריר לספוג כסף, השאלה היא,

ממי סופגים, אין ספק שצריך לצמצם ולהדק אח החגורה, וההיטל על דירות

פאר הוא אחת הדרכים לספוג כסף, יכול להיות שלא צריך להטיל אח ההיטל

על דירות ששטחן 120 ממ"ר, אלא אולי על דירות ששטחן 130-150 ממ"ר,

אבל העקרון שצריך לקחח מס מאנטים שצברו נכסיה ויש להם היום דירוח גדולות,

הוא עקרון נכון. זו שערוריה שעד היום לא עשו זאת, אני חושב שזה דבר

שאפשר להטיל עליו מס, מי שיש לו דירה 130-150 ממ"ר איננו מסכן,

א, ויינשסיין;

ואם הדירה שייכת לפנסיונר?

שיעבור לדירה קטנה, אני אינני חושב ליצריו להגן על מי שלא צריך.

ואתם יוצאים להגנה על מי שלא צריך להגן עליו,

אני חושב שעל הממשלה להחיש את מעשיה, להגיש הצעת חוק, להעבירה

בכנסת ולגבות את המס,

תשוב לדעת איך נולד הרעיון של היטל על דירות פאר. כאשר היה

ברור שהולכים להסתערות חריפה על השכר ועל הסדרי הרווחה ועל הבטחון

הסוציאלי, ומצד שני נשאו ברמה את הסיסמאות של חלוקה צודקת של הנטל, שלא

היה להן כיסוי, וגם לא רצו שיהיה להן כיסוי, חיפשו משהו שיהיה בבחינת

הקומץ שישביע את הארי, ומצאו את הנושא הזה שהוא פרובלמטי מבחינחהביצוע,

של הטלת מס על דירות פאר.

אני רוצה לומר שהיטל זה בא במקום ולא הוא הענין, הוא בא במקום

הענין, מבחינה זו הוא עלול להיות משהו דומה לזריית חול בעינים, אילו

זה היה חלק ממס שקרוי מס רווח הון נטו, הקיים בארצוח אירופה, כל השאלות

שעורר חבר-הכנסת שטרית היו מוצאות פתרונן, כי מס רווח הון נטו מתייחס

למה שנצבר אצלך במהלך השנים,

למרוח שכך הם פני הדברים, אני חושב שאת העקרון צריך לקבל ולבצע,

אבל צריך לבצע בשכל, כדי שיענה לעקרון הסוציאלי ולא לשגעון תעמולתי,

גודל דירה כשלעצמו אינו פרמטר של ערך, יש דירות של 3,5 חדרים ששוות

פי 2 מדירה של 7 חדרים.תלוי המיקום, תלוי אם זה מבנה חדש או ישן,

תלוי ב-1001 דברים, אדם שהיחה לו דירה של 3,5 חדרים בעיר, ועבר למקום

מרוחק מהעיר, מקום שבו הקרקע זולה - ולא רק בעיר פיחוח - לגביו יש בעיה,

ארנונות יש?

יש ארנונות, אבל הן אינן מתייחסות לערך הדירה. הן נקבעות לפי

מספר החדרים ולפי האזורים וזה עדיין לא קביעה של ערך הדירה, אני חושב

שצריך לראות את פתרון הבעייה לא כתשובה כוללת של חלוקה צודקת טל הנטל,

אלא כמפרעה, כ"אפרטיב" קטן ביותר לסעודה העיקרית. זאת ראשית.

שנית, צריך לעקות זאת בצורה צודקת ובצורה שההתייתסות לערר

של הדירה והתחשבות בהכנסות של האדם.

יש בעייה שהעלה חבר-הכנסת ויינשטיין. אינני רוצה להכנס לבעייה

של אלמנות צה"ל בענין הפטור מהמס.

אני רוצה לשאול, האם המס הותל? נאמר לי שבירושלים ובמקומות

נוספים נערכו לגביית המס.

לכן אני אומר, שצריך מס על דירות פאר, אבל על דירות פאר, ואין

לראות בזה את העיקר.

קשה למצוא את הפרמטרים לדבר שאינו ברור וחד והיה תוצאה של פשרה

במקום דברים אחרים שנועדו להביא לחלוקה שווה של העומס. אני בדיעה שגודל

הדירה אינו מהווה פרמטר. אבל שווי הדירה הוא פרמטר ברור וחד. ואנחנו

צריכים לבוא ולומר שהפרמטר של שווי הדירה, כפי שאמר חבר-הכנסת צבן, הוא

"אפרטיב" לדבר גדול יותר. אבל את זה צריך לעשות מהר ולא לחכות עד שתעבור

שנת התקציב.

לדעתי, אסור לנו לקבוע שההיטל יוטל לפי מטראז', כי אין ערך לגודל

הדירה. הערך צריך להיות הערך הממשי של שווי הדירה. אתה אינך יכול לקחת

דירה של חמישה חדרים ברמת-גן

למה לקחת דוגמה מרמת-גן? אפשר לקחת דוגמה מדימונה.

בדימונה עודדו לבנות בתים במסגרת "בנה ביתך", ובית בדימונה

שווה לדירה של שלושה חדרים ברמת-גן.

אני נגד המס הזה. לדעתי, הוא מס שאינו במקומו. הוא מזכיר את

המס על רכב. אני חושב שלעם הזה נמאס מהמסים האלה. צריף מס אחד שייגבה

מהעם ולא מסים על-גבי מסים. יש כל-כך הרבה מסים שמרוב מסים איכר רואה

את היער.

אם דעתי זו לא תתקבל, ויוחלט על הטלת המס, אני אומר שצריך

להטיל אותו בצורה סלקטיבית. צריר לקבוע שהמס יוטל לפי הערר וצריר לשבוע

שעל דירן ששוויין פחות מ-200,000 דולר, אין להוזיל את המס.

היטל זה הוטל מכוח החלטת הממשלה, וזאת במסגרת ההחלטה על הצעדים

הכלכלים לקראת ה-1 גיולי השנה. לפי דעתי, כל ההיטלים, המסים וההטבות

שהוחלט עליהם טעונים אישור ועדת הכספים, אלא שבענין ההיטל על דירות פאר



ד. תיכון

כל עירייה עטתה ליבת לעצמה, לדוגמה, עיריית ירושלים כבר החליטה להטיל

את ההיטל הזה, כאשר הקריטריון להטלת ההיטל הוא אחד: והיה ויש לר כניסה

פרטית, אזי אתה מוגדר כבעל דירת פאר, בכלל אין שואלים היכן הכניסה

הפרטית, והאם היא כניסה פרטית לדירה גדולה או לדירה קטנה, למעשה זה

קריטריון מעוות,

קריאה;

זה קריטריון שנקבע על-פי חוק?

ד. תיכון;

על פי הוק עזר של עיריית ירושלים,

אני פונה אליך, מנכ"ל משרד הפנים: כל מס שאתה גובה, או שהעיריות

גובות באמצעות חקיקה, הוא מס שניתן בגין שירותים, זאת אומרת, העירייה גובה

מס ונותן שירותים, מה עשתה הממשלה? לא היה לה האומץ לבוא ולומר שהיא

מחזירה מס רכוש, אבל היא הטילה מט רכוש בדרלת האחרונית וגלגלה את הכדור

למשרד הפנים בתקווה שהוא יהפוך לגובה של מס הרכוש.

אם הממשלה רוצה להטיל מס רכוש על דירות פאר שתבוא ותגיש הצעת

חוק, אי אפשר לעשות זאת באמצעות העיריות, כי העיריות אינז מספקות שירותים

בגין המס הזה,

רשות התשובה למנכ"ל משרד הפנים, מר קוברסקי,

אני אשתדל להתייחס בקצרה באופן כולל לענין ההיטל החד-פעמי

ובאופן ספציפי לשתי השאלות שנשאלו בנושאים אחרים,

באשר להיטל, מטרד הפנים לא יזם את ההיטל, לא יזם את ההחלטה הזאת.

במסגרת התכנית הכלכלית הוטל על שר הפנים להגיש לממשלה הצעת-חוק בנוגע

להיטל חד פעמי על חווילות ודירות פאר, במסגרת זו משרד הפנים עשה עבודת

מטה והעלה רעיונות על הגדרות, שיעורי ההיטל ועל אופן ההתארגנות ועל אומדן

כולל לגבי הצפי של ההכנסה המשוערת אם יוטל ההיטל,

ההיטל לא הוטל?

לא,

בירושלים הטילו את ההיטל,

י אתייחס לכף,

צפי ההכנסה מהיטל זה הוא 30 מליון דולר. זה היה היעד, למשרד

אין אפשרות שלא להערך לביצוע החלטה המתקבלת על-ידי הממשלה, לפי הסדר

המקובל בעבודת הממשלה, אנחנו את הרעיונות ואת העבודה הפנימית שנעשתה

במשרד, העברנו למינרל הכנסות המדינה, שהוא הגורם לשיתוף פעולה מטעם האוצר

בענין זה.



ח. קוברסקי

בהצעה שלנו התייחסנו להגדרות שאנו יודעים על קיומן היום, והן

הגדרות הנוגעות לגודל הדירה ולשוני בין מקומות הישוב השונים. ברור שהמיסוי

בעיירות פיתוח נמוך יותר מאשר במקום אחר. בהצעה הפנימית שלנו, נשמר השוני

בין סוגי הישובים השונים, וממילא יש פה מעין תשובה לבעייה של השוני

בעלויות.

איפה ההצעה?

אין עדיין הצעה, אני מדבר על הצעה או נכון יותר על רעיונית

שהועלו במסגרת משרד הפנים,

נושא השווי הוא בעייתי, כי מאז סוף 1980-1979, אין ייתר מנגנוני

עדכון של שומות,

מי אשם?

היו"ר י. ארידור;

אני.

מינהל הכנסות המדינה, שאתו אנו מקיימים מגעים רצופים והיא שותף

לניסוח ההלטת הממשלה בענין זה, מנסה להעלות אלטרנטיבה, ונאמר שבימים הקרובים

הם יגישו אלטרנטיבה, כלומר, הענין הוא בשלב של בירור פנימי בין משרד האוצר

ובין משרד הפנים, כאשר הבירור יסוכם, תוכל להיות מונחת הצעת-חוק. יותר זה

אינני יכול לומר. הדבר היחיד שאני יכול להבטיח היא, שכל מה ששמעתי כאן

אעביר לשולחן הדיונים בנושא זה.

אני עובר לשאלות הספציפיות,השאלה הראשונה היתה - האם הרשויות

המקומיות שמטילות ארנונות פועלות לפי הוראות הניתנות להן על-ידי משרד

הפנים בענין זה, האם הן ממצית את פוטנציאל ההכנסות והאם המענק של משרד

הפנים, יש לי זיקה לכך, התשובה היא: אם רשות מקומית מחליטה לקראת שנת

תקציב חדשה להטיל ארנונות היא אינה נזקקת, לפי החוק, לשום אישור של שר

הפנים והיא בת-חורין להטיל ארנונות כעולה על רוחה,

ללא הגבלה?

ללא הגבלה. יכולה רשות מקומית שמחליטה בחודש פברואר לקראת השנה

הבאה, להטיל ארנונות בהיקף ובגובה והמתכונת הנראות לה. זואולי הסמכות

היחידה שמופיעה בפקודת העיריות כפי שתוקנה, ללא צורף וללא אפשרות של

התערבות של לזר הפנים. אני מבין שהשאלה נשאלה לגבי סף המס ולא לגבי תקרת

המס,

אנו משתדלים יחד עם משרד האוצר להנחות, כהנחיה אבל לא כרואה,

כי אין לנו סמכות כזאת, מה יהיה המינימום שנתבע מהם במעבר משנה לשנה,

ונוצרו הכלים לכך, האחד מהם היא ההצמדה במהלך השנה על-פי עליית המדד;



ח, קוברסקי

הכלי השני - במנגנון חוקי העזר יש אפשרות של עדכון הארנונות

ואנחנו שוקדים על כך שהאגרות וההיטלים ישמרו על משקלם בהתאם למדד,

פה קורה לרשות מקומית אם היא אינה ממצה את המם, שעל-פי ההנחיות

המוסכמות בתוך המערכת הממשלתית, צריך להיות המס המינימלי לגבי ה17נה הבאה -

אנו מחשבים את פוטנציאל המסים וגם אם היא אינה גובה, אנו קובעים את המענק

בהתאם לפוטנציאל ולא רק לפי ההכנסות בפועל, אחרת נמצאנו נותנים פרס למי

שאינו גובה את המינימום,

יש משרים כאלה?

ח. קוברסקי;

יש,

במגזר הערבי?

גם במגזר הערבי,

אלו הן העובדות.

מה לגבי תקרת המס?

לגבי תקרת המס אין הגבלות בפקודת העיריות, והעירייה יכולה להטיל

כראות עיניה, המגמה שראינו כאשר בדקנו תקציבים היא, שהיתר העלאה ארצית

על-פי ההנחיות המוסכמות בינינו ובין האוצר ובין מרכז השלטון המקומי,

מכמה רשויות מקומיות תבענו להעלות יותר, כמו מעיריית תל-אביב,

הנטייה של העיריות היא לא להעלות?

לא, היו מספר עיריות שהיו להן מצבי הוצאה שגלשו מעבר לתקציב,

ואנו סירבנו להכיר בזה כנו א שיחייב מענק של המדינה לאיזון, וזה היה

בעיריות חזקת, כמו תל-איב וחיפה, בתל-אביב, באוגוסט שנה שעברה, היה ויכוח

גדול עם ראש העירייה על השחיקה הגדולה. אנחנו עמדנו בענין זה באופן חד-

משמעי וסרבנו להזרים מקופת המדינה אפילו אגורה של מענק נוסף, כי ההוצאות

גלשו על-פי מדיניות מכוונת שנועדה להעמיד את המדינה בפני עובדה, והסכמנו

להתיר לעירייה לקבל הלוואות רק לאחר שהתחייבה להעלות את המסיס ב-10% יותר

מאשר בכל, הארץ. ההסבר לכך היה: העירייה עשתה פיתוח מעבר, התושבים

החזירו אמון לראש העירייה ובחרו בו, התושבים ישלמו, לא יתכן שדימונה

ומקומות אחרים ירדו על חשבון תל-אביב,

אני חייב לומר מלת הערכה על ההתפתחות שהיתה מאז 1979-1980.

תקציב הרשויות המקומיות מתממן מ-4 מקורות: האחד - הכנסות עצמיות; השני -

הכנסות מועברוה מתקציב המדינה על-פי חקיקה, כמו תמורת ארנונת הרכוש

או אגרת כלי רכב; השלישי - מסים יעודיים, שאלה השתתפויות איר-מרקט

לשירותים מיוחדים, כמו השתתפות משרד החינוך והתרבות בנושא החינוך;

והמרכיב הרביעי -- המענק לאדון של משרד הפנים, ואנחנו הגענו, נכון להיום,

לכר. ש-25 רשויות מקומיות גדולות וגם פחות מגדולות. אינז מקבלות יותר



ח. קוברסקי

אגורה אחת מענק השתתפות, כמו ערי גוש דן. אם אני לוקח את ערי גוש דן

כחלק מנפח התקציב של הרשויות המקומיות, זה חל על 50% של נפח התקציב,

זו אחת ההתפתחויות הטובות שהיו במדינה. כך שהמענק הולך למחצית השניה

טל הרשויות המיומיות, שהן 250 רשויות מקומיות.

אם ב-1979 ההכנסה העצמית של הרשויות המקומיות

למימון תקציביהן במסגרת התקבולים היתה 29% בלבד, היום הממוצע הארצי

של ההכנסה העצמית הוא 38%. זו התקדמות מרשימה, זה מעיד על מאמץ ועל

התקדמות שנמשכת והולכת, ועל ההבנה שהיתה ברשויות המקומיות שהן חייבות

לעשות את המאמץ העצמי, כי זה היסוד המוסרי שלהן לתבוע את העזרה הממשלתית,

במקביל אחוז פרעון ההלוואות בתקציב הרגיל עומד היום על קרוב ל-15%,

ויש עוד כמה אינדיקטורים המעידים על התנהגות יותר מאוזנת מאשר בשנים

שעברו וזה חופף את רוח התקופה,

אני עובר למגזר הערבי, המצוקה התקציבית ברשויות המקומיות היא

כוללת, ואינני יכול להצביע על אף רשות מקומית אחת במדינה שיכולה לעמוד

במבחן התקציב וההנחיות שהעברנו אליהן,

אף רשות מקומית אחת?

אינני יכיל להצביע על אף רשות מקומית אחת במדינה שיכולה לעמוד

באופן פורמלי במבחן התקציב. יש רשויות מקומיות שמצבן טוב, כי יש בהז

אוכלוסיה חזקה. אבל אני מדבר על-פי ראייה עקרונית של התקציב כמכשיר המבטא

את התכנית ואת ההתפתחויות, כי מאז 1984 אנו גוררים מצב של אי-תיקצוב

נכון על-פי עקרונות שנקבעו, שנתן תשובת אמת בלזטח לענין. היה לנו ויפוח

בענין זה עם האוצר ב-1984. הוא נמשך גם ב-1985. הוא לא נסתיים עדיין,

כי לדעתנו בבסיס התקציב של הרשויות המקומיות יש חסר, ואינני מדבר על תקבולים

אלא על היקף ההוצאות, וזה התבטא בהלוואות שתוקצבו על-פי גישה סכמטית

ולא על-פי התחשבות מפורטת, כי תשלומי הריבית היו לאו דוקא על-פי העקרונות

של האינדכס. אינני נכנס לפרטים, אבל ברשויות מקומיות קטנות, בעיירות

פיתוח, במגזר הערבי ובמגזר הדרוזי, המצב חמור עוד יותר, כי כוטר הנשיאה

העצמית שלהם קטן יותר, ויש שם בעייה,

במגזר הערבי קיימת בעייה מצטברת מ-37 שנות המדינה, ואינני מהסס

לומר זאת, של קיום רמת שירותים ממוצעת נמוכה יותר מאשר במגזר היהודי,

מי שרוצה לייחס את זה לאחריותה של המדינה בלבד, לדעתי שוגה; אני מלווה

את הנושא הזה מספר ניכר של שנים, ולמעשה המגזר הערבי עצמו נושא באחריות

רצינית ביותר למצבו, כי בתקופות קודמות כאשר האפשרויות היו קלות יותר,

הנכונות שלהם למאמץ עצמי שאפה למטה,וכאשר היתה התפתחות חיובית בעשור

האחרון, הם פגשו את המדינה במצב של קושי, הקושי העיקרי הוא בהעדר תשתיות

פיזיות, כי אינך יכול לבנות מערכות שירותים ללא תשתיות פיזיות,

אני חייב לומר, שהיושב ראש, חבר-הכנסת ארידור, יש לו זכות

מיוחדת בנושא זה, את הבעייה הזאת הבאנו לפני שנים לגורמי האוצר ובגלל

הקשיים לא קבלנו תשובות שאפשרו לנו לצאת לדרך ההבראה, אינני זוכר אם

זה היה ב-1982, באנו אל שר האוצר יורם ארידור בתכנית שנעבור להערכות

שמדי שנה בשנה ייעשה מאמץ לקדם במשאבי תקציב וכוח אדם קידום השירותים

במגזר הערבי ונענינו בחיוב והיו 2-3 שנים שקידמנו את המגזר הערבי במעבר



ח. קוברסקי

משנה לשנה. במקביל תבענו מהמגזר הערבי להגביר את המאמץ שלו, וגם כאן

זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שראינו התפתחות חיובית, כי התחלפו

בעשור האחרון ההנהגות בשלטון המקומי הערבי ונכנס דור חדש שהתחיל להבין,

שאינו יכול לבוא בתביעות אם אינו הורם, והיתה התקדמות, אה כי לא במידה

מניחה את הדעת, אם אנחנו מדברים על התקדמות במגזר הערבי בתחום ההכנסה

העצמית, אני רוצה שתדעו שכאשר אנחנו משבחים את המגזר הערבי על ההתקדמות,

הם הגיעו אל סף המס המקובל במדינת ישראל, אם ניקח עיר כמו שפרעם או

אום-אל-פחם או בקעה אל-גרביה, לא כילם שם עניים, כאשר הם מגיעים ל-1400

שקל למטר מרובע, זו שמחה וששון,

לא דברת על נצרת,

אני מדבר על הכיוון, יש מקומות שכאשר הגיעו ל-1400 שקל למטר-

מרובע, זו היתה עלייה במאות אחוזים לעומת העבר,

היתה התקדמות, אבל היא אינה מספיקה. ולדעתי, אחת החובות שלנו

היא לדבר אתם אמת, הם צודקים בתביעותיהם כלפי המדינה, אבל גם אנו צודקים

בתביעתנו כלפיהם, והדברים צריכים להאמר לשני הצדדים,

מה המס הנמוך במדינה?

ח, קוברסקי;

המס הכי נמוך במדינה הוא 1400 שקל למטר מרובע, אצלם זה גם

הסף וגם התקרה. וזה אינו נכון ואינו מספיק,

מצבם באמת יותר קשה. מדוע? ראשית, כי הם נמצאים בפיגור בשירותים;

שנית, המאמץ העצמי שלהם אינו מספיק, שלישית, גם הקצאת המדינה אינה מספיקה,

ואינני מהסס לומר זאת חד וחלק, ב-1984 לא היה המשך לאותה התקדמות שהיתה

ב-3 השנים שקדמו לה, שכללה הקצאה מיוחדת לפיתוח תשתיות פיזיות , ואז

זה גדל ב-200%. אמנם האינפלציה שחקה את הסכום, אבל זה העיד על כיוון,

בשנה שעברה היתה עזרה מיוחדת מסויימת לזהרדות לה יכולנו שלא

להפעיל קיצוצים לגבי המגזר הערבי ולא לקצץ בכוח אדם, גם השנה לא הפעלנו

קיצוצים במגזר הערבי והגענו להבנה שיעמוד לרשותנו סכום של 1,7 מליון דולר

לקידום השירותים, גם השנה לאום אל-פחם ניתנו 600 מליון שקל לפני חודש,

ולפני שבועיים העברנו לאוצר רשימה של כלל הישובים, הסכות עדיין לא הועבר

ואנו לוחצים לקבל אותו, אני מניח שבימים הקרובים נקבל אותו,

דברתי עם ראשי השלטון המקומי הערבי והסברתי, שהשביתה לא תועיל,

כי אין מחלוקת על הענין, היום הם מתכנסים, אני מקווה שהשביתה תיפסק,

גאמר לי שבשים לב לעובדה, שהסכום יועבר בימים הקרובים, הם יפסיקו את

השביתה.

אני חושב שהאינטרס של המדינה להענות, ותמיד טוב להענות לפני

שביתה מאשר אחרי שביתה,

אני מבקש לדעת איפה אנו עומדים עם ההיטל המיוחד הזה.

ברגע שיסתיימו הבירורים - - -

יש עיריות שכבר הטילו את ההיטל,

הן לא הטילו אותו כהיטל, אלא אני מניח שהן מטילות אותו במטגרת

טמכותן להטיל ארנונה,

מה לגבי הטלת ההיטל על-ידי עיריית ירושלים?

אני אבדוק זאת,

היות והחוק לא נחקק עדיין, כל טמכותה של העירייה נובעת מסמכותה

להטיל ארנונה כללית, אם היא מטילה ארנונה כליית לפי מבחן זה או אחר, זה

אינו עניננו,

מה ל.אתה אומר נכון, אבל היום העיריות עובדות לפי ההנחיות של

משרד הפנים, מאז נכנסנו למצב כלכלי קשה הן אינן זזות בלי אור-ירוק ממשרד

הפנים, כולל פיטורי עובדים"

הן פטרו 3000 עובדים,

עכשו כאשר הן יכולות להטיל את המס בלעדינו, הן תעקופנה אותנו-

וזלדה למנכ"ל משרד הפנים, מר קוברטקי, תביא אתך את ההתרשמות

מדיוני הוועדה.

אני מבטיח,

שינויים בתקציב לשנת 1985

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: שינויים בתקציב לשנת 1985.

ולראשונה פנייה מס' 123,

בשבוע שעבר נדונה פנייה זו, שענינה שינויים פנימיים בתקציב

פיתוח הנהלת בתי-המשפט והגדלת ההרשאה להתחייב בסך 250 מליון שקל לצורך

רכישת מחשב לבתי-המשפט, חבר-הכנ0ת תיכון שאל, האם הפנייה אושרה

ונבדקה על-ידי ועדת הרכישות המרכזית, התשובה היא - כן.

אני בכל זאת חוטב שהנושא אינו סגור. כל ענין המיחשוב במשרדי

הממשלה אינו סגור, אני שומע שעוד משרד הולך לרכוש מחשב לצרכים שלו,

נדמה לי שאיתנו צריכים אחת ולתמיד לדעה מה קורה במחשב המחשבים של

הממשלה,

נושא המיחשוב עולה בוועדה זו מדי פעם, תציע להקים ועדת מקנה

לנושא זה.

היו"ר י, ארידור;

אני מציע להעביר נושא המיחשוב לועדת משנה קיימת, ועדת המשנה

לעניני מסים.

לא,

אני מוכן לקבל את הנושא.

נעביר את הנושא לועדת המשנה לעניני שוק ההון בראשותו של חבר-

הכנסת דן תיכון,

אני מעמיד להצבעה פנייה מס' 123,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1985, פנייה מס' 123 - א ו ש ר ה

אנו עוברים לפנייה מס' 125,

מדובר בהלוואות משלימות שאנו הולכים לממן מתקציב המדינה, חבר

הכנסת דן תיכון שאל מדוע הריבית עלתה , הממשלה קובעת את תנאי ההלוואות,

מקור המימון של ההלוואות היד בקופות הגמל, קופות הגמל הפסיקו לתת כספים

לבנקים למשכנתאות, לכן אנחנו מעבירים את הכסף לבנקים לפי אותם תנאי

של 6.2% ריבית ל-20 שנה,

מה הם הקריטריונים ?שעל-פיהם נותנים הלוואה משלימה לזוג זכאי?

איי מבין שהלוואות אלו ניתנות רק לזוגות זכאים,

כל זכאי של משרד השיכון. אם הוא זוג צעיר או לא זוג צעיר,

בישוב פיתוח או בישוב אחר, זכאי להלוואה משלימה,

ללא הבדל מה גודל הדירה?

ללא הבדל,

האם אפשר להסביר לנו מדוע שנים שגרים בדירה של 55 ממ"ר, אחד

מהם קבל כל ההלוואות והשני, אין נותנים לו. אני הלכתי ומכרתי דירה,



ד, דנינו

לאחר שקניתי דירה, אך אין נותנים לי את ההלוואה המשלימה, נשארתי

תקוע, את הדירה מכרתי ולדירה החדשה אינני יכול להכנס.

באיזורי הפיתות ההלוואות של משרד השיכון הגיעו ל-95%-90%

מערר הדירה. האם זה נשאר כך גם היום? מה הפרופורציות במרכז הארץ?

האם גובה ההלוואה המשלימה צריך להיות אחיד? ?

אחת השאלות שהתעוררו בדיון הקודם היתה לגבי הסדרים שנקבעו לחדשים

יולי-אוגוסט-ספטמבר. זו היתה אחת השאלות שבגללה עכבנו אישור הפנייה

בוועדת המשנה ואתם הבטחתם שתתנו תשובה ועד היום לא נתתם,

שאלתי העיקרית היתה: לפני שנתיים ימים הממשלה יצאה בהכרזה שהיא

יוצאת משוק ההון בתחום הדיור וההלוואות המשלימות יינתנו מכספי קופות

הגמל, וכך הממשלה תחסוך בכספי התקציב. האם נוכח הפנייה שלפנינו אני צריך

להבין שהנסיון הזה נכשל, וצריך להכריז שהממשלה חוזרת אל שוק ההון בתחום

הדיור ותישען על כספי התקציב בתחום ההלוואות המשלימות?

הנסיון לא נכשל, השיטה צריכה להשתנות, כי השיטה לא תאמה

תנאי השוק. בשנה שעברה התשואות על אגרות חוב היו יותר נמוכות. לכן ריבית

בשיעור 6.2% אפשרה לבנקים למשכנתאות לגייס כספים מקופות הגמל. היום

התשואות עלו ולכן ב-6.2% לא ניתן לגייס את הכסף, אנו בודקים אפשרות להעלות

את הריבית,

מתי תציגו את ההסדר החדש?

אנחנו קווינו שתוך חדש-חדשיים נוכל להציג הסדר חדש, הענין נמשך.

אני מקווה טתוך חודש-חדשיים נוכל להגיש את ההסדר.

זאת אומרת, עם הגשת התקציב החדש?

כן. אני מקווה שעד שנגיש את התקציב החדש נדע אם ההסדר החדש

יעבוד או לא.

לשאלתו של חבר-הכנסת צבן, אין לי נתונים על חלקו של הסיוע

הממשלתי מכלל עלות הדירה בישובי פיתוח ובמקומות אחרים, הלוואת המשרד

היום לזוג צעיר באזור המרכז עומדת על 19,000 דולר, מהם כ-7000 דולר

הלוואה משלימה,

לחלק השני של השאלה, אני רוצה להתנצל שעדיין לא נתנו תשובה,

הארכנו את ההסדר של ההפחתה לחודש אחד, היה הסדר להפחתה בגלל התכנית

הכלכלית ששחקה את את השכר והקשתה על תשלום המשכנתאות, החלטנו להאריך

את ההסדר ולהוריד את השיעור מ-20% ל-15%. היינו חייבים לתת תשובה

לבנקים עד זמן מסויים. מאחר ולא הגענו להסדר, החלטנו להאריך לחודש ימים

ועכשו אנחנו מקיימים מגעים על הארכת ההסדר.

לשאלתו של חבר-הכנסת דנינו, ההלוואה אינה ניתנת לפי גודל הדירה,



ע. טגב

אלא לפי נסיבות הדיור.

במשפחתי אותו מספר נפשות.

א. שלום;

אני מציע להעביר את הנושא לועדת המשנה לעניני שיכון בראשותו

של חבר-הכנסת רמון, כי יש בו המון בעיות.

את נושא ההלוואות המשלימות וכל הכרוך בו, אנו מעבירים לועדת

המשנה לעניני שיכון בראשותו של חבר-הכנסת רמון,

אני מעמיד להצבעה פנייה מס' 125.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1985, פנייה מס' 125 - א ו ש ר ה

היו"ר י. ארידור;

אנו עוברים לפנייה מס' 136.

ע. שגב;

פנייה זו יש בה תשובה לשאלתו של חבר-הכנסת צבן. מאחר ויש הנחות

על החזר משכנתאות, וחלק מההנחות הוא על חשבון הממשלה, ביקשנו לתקצב זאת.

ד. תיכון;

אישור זה בא באחור, כי למעשה הדברים מבוצעים. אני מבקש שלהבא

לא יובאו אלינו פניות בדיעבד.

אני מעמיד להצבעה פנייה מס' 136.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1985, פנייה מס' 136 - א ו ש ר ה

היו"ר י. ארידור;

אנו עוברים לפנייה מס' 126.

ע. הרדמן;

על-פי תקנות חוק המים, סקטור התעשייה משלם מחיר מים זהה למחיר

המים לחקלאות. זה מחיר נמוך ומסובסד. חפרוצדורה היא, שהרשויות המקומיות

משלמות למקורות את המחיר לצריכה ביתית, שהוא המחיר הגבוה, ואח-כך נערכת

התחשבנות ואה ההפרש מעבירה הממשלה לרשויות המקומיות.

א. ויינשטיין;

זאת אומרת שרשות מקומית שיש בה פחות תעשיה נמצאת במצב נחות.

אני אינני מבין כיצד אנו מגיעים לשיעורי סבסוד ענקיים של

המים לתעשיה. אני רוצה לדעת מה מדיניות הממשלה בנושא זה,

אני מבקש לדעת מה קרה לחוק המים שהועלה על סדר-היום של הוועדה

והודד בחטף מבלי שניתן הסבר לחבדי הוועדה"

פ. גרופר;

אם אני מבין נכון, בזמנו היה ויכוח עם התעשיה שטענה שהיא

משלמת מחיד גבוה בעבור הגלים, ואז השוו את מחיר המיים לתעשיה למחיר המיים

לחקלאות, העיריה משלמת בעבור מיים אלה לפי תעריף הצריכה היתית ואחר-כך

היא צריכה לקבל את ההפרש חזרה. למעשה זו תמיכה בייצור,

היות והרשויות המקומיות משלמות לפי תעריף הצריכה הביתית, לא

יעלה על הדעת שהתעשייה תשלם בעבור המים שהיא צורכת לפי תעריף הצריכה

הביתית, לכן צריך לאשר פנייה זו,

ד, תיכון;

אני מבקש לדעת תעריפי המים לחקלאות, לתעשיה ולצריכה הביתית,

ושיעיור הסובסידיה,

שיעיר הסובסידיה הממוצע

ד, תיכון;

לא הממוצע, השיעור הממוצע הוא 55%. שיעורים מפורטים אני יכול

להביא בשבוע הבא,

מחיר המים לחקלאות ולתעשיה הוא היום 10 סנט לקוב, לפני הוצאת

תקנות שעת החירום היה המחיר 8-8,5 סנט לקוב, והאוצר העלה ל-10 סנט,

הסובסידיה הירח היא בערך כ-8 סנט לקוב מים לחקלאות ולתעשייה,

הסובסידיה מהווה כ-50%, והמחיר הוא 18 סנט לקוב מים?

כן,

הרשויות המקומיות על מחיר העלות לוקחות פי 5, כך שלא מסבסדים

מי שתיה.

מה לגבי חוק המים?

אין לי תשובה,

אני יכול להשיב,

אס הממשלה הגיללה הצעת חוק מים ונשאלה שאלה מדוע היא הוסרו;

מסדר-היום, זו שאלה רצינית, ומן הראוי שתובא תשובה בשבוע הבא, ואז

בדון באישור הבקשה,

אם לא נאשר את הבקשה היום, נקשה על הרשויות המקומיות"

בקשה זו אינה קשורה לחוק המים, צריר לאשר את הבקשה,

ד, תיכון;

אתה יודע מדוע נמשך חוק המים מסדר-היום של הוועדה? - כי צמצום

הפרוצדורה הבהיל מישהו.

לפי התקנות הקיימות הרשויות המקומיות אינן יכולות לגבות מחיר

מלא מהתעשיה, הן גובות את המהיר בהתאם לתקנות שנקבעות על-ידי נציב המים,

אם אתה מעניש מישהו על-ידי אי-אישור הבקשה, אלו הן הרשויות המקומיות,

אני מציע שנאסר את הבקשה ונבקש תשובה מה על חוק המים.

מר הרדמן, תוך כמה זמן תינתן התשובה?

ד. הרדמן;

בישיבה הבאה,

תוך שבוע,

אני מעמיד להצבעה פנייה מס' 126,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1985, פנייה מס' 126 - א ו ש ר ה

אנו קבלנו "בוחסה" של פניות להעברות מסעיף לסעיף, יש פה הוסר

פרופורציה בין הבקשות המונחות פה ובין דברי ההסבר הניתנים בהן, יש פה

בקשה לשינויים פנימיים באיזור יהודה ושומרון, מדוע איננו יכולים לקבל

הסבר מפורט יותר?

אגי עובר על רשימת הבקשות לפני שהן מובאות לדיון, ומבקש להביא

לדיון בקשות המחייבות הסברים נוספים והם מביאים לדיון,

אנו עוברים לפנייה מס' 127.

ע. הרדמן;

מדובר בשינויים פנימיים במשרד העבודה והרווחה.

אני מבין שאין התנגדות לאשר פנייה מס' 127.

שינוייה בתקציב לשנת 1985, פנייה מס' 127 - א ו ש ר ה

יש לי שאלה לגבי העברת הסכום שהוחלט עליו לחקלאות.

כאשר תגיע מנייה נדון בה,

כיוון שהנושא הועלה, אני רואה לומר, שגם כאל1ר יביאו לכאן בקשה

לאישור ערבות המדינה ל-30 מליון דולר, זה לא יפתור את הבעייה, אולי

אפשר להקצות מתר רבע שעה, עם פתיתת הישיבה, לדיון בנולזא זה לפנים משורת

הדין?

את סדר-היום קובע יושב ראש הישיבה,

אתה יושב ראש הישיבה עכשו,

אני מעביר את פנייתך ליושב ראש הוועדה,

אנחנו עוברים לפנייה מס' 128"

שינוי תקציבי זה - נאמר בדברי ההסבר - מיועד לתגבור פעולות האגף

להכירה מקצועית לצורך קליטת מובטלים נוסקים וכן לתגבור סעיף מודעות

"דרושים" להגברת התעסוקה,

אני מבין שאין התנגדות לאשר פנייה זו,

שינויים בתקציב לשנת 1985, פנייה מס' 128 - א ושרה

אנו עוברים לפנייה מס' 129.

שינוי זה הוא - כך נאמר בדברי ההסבר - העברה תקציבית מרזרבת

התיאום לתקציב האזורים לצורך פעולות פיתות ותינוך,

אני מבקש לדעת מהו התקציב של המינהל האזרחי ביהודה ושומרון

ורצערת עזרה וכיצד הוא ממומן,

זה מופיע בחוק התקציב,

את ההוצאות אני יודע, אני רוצה לדעת את ההכנסות, ואת ההכנסות

אינני רואה בחוק התקציב, על כל פנים יש שם גרעון הממומן באמצעות תושבי

ישראל, ואינני בטוח שזו הדרך,

אני מבין שאין התנגדות לאשר פנייה מס' 129,

שינויים בתקציב לשנת 5198, פנייה מס' 129 - א ו ש ר ה

אנו עוברים לפנייה מס' 130.

ו

אלה שינוייה פנימים בתקציב יו"ש והתאמת תקציב ההוצאה המותנית

בהכנסה בתקציב אזור רצועת עזה.

אני מבין שאין התנגדות לאטר פנייה זו.

. שינויים בתקציב לשנת 1985, פנייה מס' 130 - א ו ש ר ה

אנו עוברים לפנייה מס' 131.

מדובר בהעברה מהתקציב הרגיל לתקציב הפיתוח לזל המוסדות להשכלה

גבוהה, למעשה בתקציב הרגיל היו הכנסות משכר לימוד. בתיאום עם המועצה

להשכלה גבוהה מעבירים לתקציב הפיתוח, סכום זה מיועד לממן פרויקטים הנמצאים

בשלבי סיום בהתאם לתכנית-האב לפיתוח המוסדות להשכלה גבוהה בטכניון

ובאוניברסיטת בן-גוריון,

אני שואל, למה צריך לבנות השנה?

יש תכנית פיתוח די מצומצמת במוסדות להשכלה גבוהה, אבל יש צרכים,

ברור שיש צרכים, ה-לאלה מה צריך לבנות השנה?

אלה פרויקטים שעברו ועדת החריגים, אין לי תשובה יותר אינטליגנטית

מאשר שהנושא עבר אה ועדת החריגים,

חברי הוועדה, אתם רוצים לאשר את הפנייה?

. לא.

אלה פרוייקטים שנמצאים בשלבי סיום,

' אני מעמיד להצבעה פנייה זו"



הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1985, קנייה מס' 131 -א ו ש ר ה

אנו עוברים לפנייה מס' 132.

מדובר בתיקצוב הרשאה להתחייב בסך 180 מליון שקל לסעיף אחזקה

ותפעול מערך התנועה כדי לאפלה רכישת מכשירים וחלקי חילוף לפיקוח על

התנועה שמועד אספקתם רחוק,

אני מבין שאין התנגדות לאשר פנייה זו.

שינויים בתקציב לשנת 1985, פנייה מס' 132 - אושרה

אנו עוברים לפנייה מסי 133.

אלה שינויים פנימים בתקציב משרד החינוך והתרבות,

פ. גרופר;

600 מליון שקל בקירוב,

מר הרדמן, אנא, הואל בטובך להקפיד שבגוף הבקטה יצויין הסכום,

אני מעמיד להצבעה פנייה זו,

ה צ ב ע ה

שינויים ב תקציב לשנת 1985, פנייה מס' 133 -א ו שר ה

אנו עוברים לפנייה מס' 134.

מדובר בהפקרת רזרבה פנימית בתקציב משרד הפנים,

מדוע צריך את ההוצאה הזאת? סוף סוף יש עודף, מדוע צריך להוציאו?

הרי אנו מדברים על קיצוץ בתקציב, מדוע צריך להוציא עודף שנוצר?

אנו מעבירים את הסכום לשיא כוח האדם. אין פה הגדלה של משרות,

אלא משלמים תשלומי שכר. בתיקצוב הטוב ביותר, לא ניתן לחזות הכל,

אילו ידעו שלא נאשר, לא היו מגישים,

הגישה סלי היא, שאילו ידעו שלא נאשר, לא היו חוסכים, לכן אבי

כנ?עט תמיד אינני מתנגד לאישור העברות,

אני מעמיד להצבעה פנייה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1905, פנייה מס' 134 - א ו ש ר ה

אנחנו עוברים לפנייה מס' 135.

מדובר בהפשרת רזרבה בתקציב המשטרה בדי לאפטר הפעלת האגף החדש

בכלא שאטה.

אני מבין שאין התנגדות לאשר פנייה זו,

שינויים בתקציב לשנת 1985, פנייה מס' 135 - אושרה

אנו עוברים לפנייה מס' 137.

כאן מדובר בשורה ארוכה של שינויים פנימיים בתקציב אגף מס הכנסה,

אני מבין שאין התנגדות לאשר פנייה זו,

שינויים בתקציב לשנת 1985, פנייה מס' 137 - א ו ש ר ה

אנו עוברים לפנייה מס' 138.

מדובר בתקצוב הרשאה להתחייב במשרד המשטרה כדי לאפשר הזמנת

כלי רכב על חשבון החלפת רכב ב-1986.

מה אורך החיים של מכונית במשטרה?

ע, הרדמן;

עד השנה הזרת זמן ההחלפה היה אחת לשלוש שנים, במיבהל הרכב,

אחוז לארבע שנים, במסגרת הקיצוצים והתכנית הכלכלית הוחלט להאריך את

התקופה, ובמשטרה יוחלף הרכב אחת לארבע שנים,

מבקר המדינה קובל קשות שהמשטרה אינה מנצלת כראוי את כלי הרכב

שלה, אם תעבור על-יד המטה הארצי של המשטרה, תמצא צי של כלי רכב שתפקידן

היתיד לרסיע את המפקד בבקר ולהתזירו עם גמר עבודתו. ואתה הולך ומאשר

הזמנת כלי רכב,

השאלה היא, האם המשטרה לא תחליף את הרכב שלה ותיסע ברכב ישן?

אין התנגדות לאשר את הפנייה,

שינויים בתקציב לשנת 1985, פנייה מס' 158 - א ו ש ר ה

אנו עוברים לפנייה מס' 139.

מדובר בהפשרת הרזרבה לשכר במשרד המשפטים על-פי נתוני הביצוע,

במשרד המשפטים הביצוע בטעיף השכר הגיע ל-75%.

איר זה יכול להיות? גם אם בסעיף זה היתה שחיקה עצומה, היה צריך

להיות להם עודף גדול,

לא צריו להיות עודף, כאשר מתקצבים את ההתייקרויות, מבססים

אותן על המדד, אנו בודקיה אם היתה בעייה בבסיס, אם לא תקצבנו נכון בבסיס

או שהיתה הריגה,

אני מבקש לקיים דיון איר שרה שבמשרד המשפטים היתה תריגה כזאת

בסעיף השכר, אני מנית שנתנו הטבות שכר,

אתה רוצה לעכב פנייה זו?

כן,

אני מבקש לעכב פנייה זו,

אנו מתליטים לעכב פנייה מס' 139.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.55