הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 207

מישיבת ועדת הכספים

יום ב', כ"ז בחשוון התשמ"ו-11,11.85, שעה 10,00

חברי הוועדה; א, שפירא - היו"ר

א. אבוחצירא

ז. אמיר

נ. ארד

י, ארידור

י. ארצי

מ. בר-און

א. ויינשטיין

א. ורדיגר

י. כהן

י. מצא

ע. סולודר

ע. עלי

ש. עמר

ר. פנחסי

י. צבן

ח. רמון

מ, שסריח

ג. שפס

ד. תיכון

א, קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ, איזנברג - קצרנית

מוזמנים; מ, ברקת - מנהל המכס ומע"מ

מ. עמיר )

י, פפושדו )

ד, פדרמן ) - התאחדות המלונאים

ר, וייס )

י. ברקאי ) -

א. שמאי - התאחדות התעשיינים

פ. גרוניך - סגן נשיא עולמי של "מושופיקצ'ר

אסושיאשן אוף אמריקה"



י. לייבוביץ ) - התאחדות חברות הסרטים

א. גלעד - חברת וורנר (ישראל)

י. שוסטק - לשכת המסחר

ת, הקר - משרד המשפטים

י, ברון - הממונה על הכנסות המדינה

י. ארד )

מ. שגיא ) - משרד האוצר

ש, פרוש )

חוק היטל על שירותים מיובאים (הוראות שעה)( תיקון מס' 2

והארכת תוקף), התשמ"ו-1985

תקנות עידוד החסכוז ( שינוי מועדי סיום תכניות חסכון שונות)

(מס' 2), התשמ"ו-1985

צו תעריף המכס והפטור ( החלפת התוספת)(תיקון מס' 12), התשמ"ה-

1985

צו מס קניה על טובין ( תיקון מס' 66), התשמ"ה-1985

אני פותח את הישיבה.

אני מקדם בברכה חברי משלחת חברות הסרטים, המבקשים להביא לפנינו

הערותיהם והשגותיהם לחוק היטל על שירותים מיובאים(הוראת שעה)(תיקון מס' 2

והארכת תוקף), התשמ"ו-1985.

א, מנוסביץ;

אדוני היושב ראש, מר פרידריר גרוניק, שהוא סגן נשיא עולמי

של "מושונפיקצ'ר אסושיאשן אוף אמריקה", מבקש לומר דבריו בשפה האנגלית.

בהסכמת הוועדה אני רוצה לאפשר לאורך להביע דעתו בשפה האנגלית,

י. צבן;

האם יש תקדים?

אינני יודע אם יש תקדים, אבל כאשר באים נציגים שלנו לסנטורים

אמריקאים, מקבלים אותם יפה.



נקודות עיקריות

מדברי מר פרדריר ס. גרוניר, סגז הנשיא

העולמי של חברות הסרטים האמריקאיות

"1. מטרת החוק והתיקון לו הנה להטיל את ההיטל על אזרחי ישראל,

כדי שהייבוא יהיה יותר יקר ושער המטבע יהיה גבוה יותר, אף במקרה של חברות

הסרטים הזרות, הן שישאו בהיטל זה ולא הצד הישראלי.

2. הכספים המוצאים מהמדינה על-ידי חברות הסרטים מהווים פחות

מ-10% מהכספים המתקבלים מהפצת הסרטים שלהן בארץ; כספים אלה אינם רווח

אלא תקבול שעיקרו בא לכסות את ההוצאות במטבע חוץ שמוציאות החברות לשם

הפקת עותקים לשוק הישראלי, תשלום

זכויות, תרגום, הפקה וכו'.

3. החברות מביאות את הסרטים לארץ על חשבונן הן בלבד, והם

נשארים רכושן במשך הרבה שנים בהשקעה אשר ערכה הכספי גדול פי כמה מהכספים

המוצאים על-ידן מהארץ במשך תקופה נתונה,

4. אי אפשר לנתק את נושא הוצאת הכספים על-ידי החברות מנושא

הכנסתם של כספים במטבע חוץ על-ידן לצורך הפקת סרטים בארץ, והתשומה נטו

לכלכלת הארץ מבחינת מטבע חוץ הינה חיובית. כלומר, יותר כספים במטבע חוץ

מובאים ארצה מאשר מוצאים.

5. יחסי המסחר בין ישראל וארצות-הברית אינם נשארים בתחום המצומצם

של ליתי המדינות והם בעלי השפעה על מה שמתרחש בכל המזרח התיכון, במקרה

של החברות האמריקאיות זה יביא לידי נ?חאה רשמית לפני ממשלת ארצות-הברית

במסגרת ההסדרים הקיימים, הן תיאלצנה לעשות זאת כדי להמנע מהפעלת אותם

אמצעים על-ידי מדינות אחרות, וביניהן מדינות ערב, כדי להראות שאין הן

מפלות לטובה את ישראל, והתוצאה תהיה הטלמה במערכת מעבר לסכומים שמדובר

בהם, אין ספק שכל הפרעה למערכת המסחרית בין ישראל וארצות-הברית תקבל

משמעות פוליטית בכל האזור,

6, מר גרוניר סבור שעדיף להגיע להסדר מרצון בין חברות הסרטים

לבין מדינת ישראל, מאשר לכפות עליהן הסדר על-ידי חוק, וחברות הסרטים

מוכנות מצדן להפגש עם כל נציגות של הממשלה או של ועדת הכספים כדי להסדיר

בעייה זו ."

אני הייתי רוצה להוסיף על דבריו של מר גרוניר, הצגתי בפני

כבוד חברי הוועדה הנכבדים תזכיר שבא להביא לידי בטוי אותם דברים שחשבנו

שמן הראוי שיהיו לנגד עיניכם,

מר גרוניר בא להוסיף ולהדגיש, שמדינת ישראל היא נקודה רגישה

מאד אצל חברות הסרטים האמריקאיות, במיוחד בגלל האספקט של הנקודה היהודית.

שהעשייה זו מודעת לה,

מר גרוניר עצמו הוא אחד מאלה שבאר לישראל בימי מלחמת השחרור,

הוא פרד האריס הידוע, ובגלל המעמד הגבוה המיוחד שלו בתעשיה הז1, יש

לו רגישות לענין, מבחינה זו הוא חרד למה שעומד לקרות בארץ. מכיוון שהוא



יודע את רוח הדברים בעולם,

רבותי, זה המקרה היחיד שלמעשה המס אינו מוטל על האזרחים,

על הישראלים. ואיני מבין מה קורה, זה בעצם קורה על חברה זרה, לא על

הישראלים.

מ. בר-און;

כי לא יעלו את מחירי הכרטיסים?

א. מנוסביץ;

אי אפשר להעלות, כי יתחילו לצעוק: אינדכס, יזה לא יגיע לחברות

האמריקאיות, הן משאירות בארץ למעלה מ-90% מהכספים לעובדים הישראלים,

לכל המערכת של התרגום ובתי-הקולנוע. על 9% ברוטו שנותרים להטיל מס

גלובלי ברוטו של 15%, דבר כזה אין בשום מקום בעולם"

ח. רמון;

חוק זה בא להשוות את שער המטבע למה שהוא באמת. הכוונה היא שלא

יהיה דולר במחיר של 1500 שקלים. אותו דבר חל על סוכני הנסיעות, שגם הם

עובדים ומרוויחים בשקלים. החוק אומר, שאין יותר דולר ירוק ב-1500 שקלים.

כל דולר, לא חשוב מי קונה אותו, זה השער האמתי שלו.

א. מנוסביץ;

חברות התופעה מקבלות דולרים, והישראלי שקונה כרטיס הוא המשלם

את ההיטל, לא חברת התעופה. כאן זה המקרה היחיד - ואני מוכן לשבת עם כל

חבר ועדת הכספים ולהוכיח לו שאין מקרה אחר - שבו ההיטל מוטל על נותן

השירות. אם היית אומר, שחברת התעופה, או המלון בלונדון או נותן שירות

הקרקע, משלם את ההיטל, הייתי מרים את ידי, אבל אלה מקבלים את הדולרים

הירוקים.

ח. רמון;

אם היה פיחות פורמלי,והשער היה 1750, לא הייתם באים בתביעה?

א. מנוסביץ;

לא.

זה בדיוק הענין. היה במדינה פיחות לא-פורמלי, כך החליטה המדינה

מטעמים שונים, ולכן כל מי שרוצה להוציא דולרים מהמדינה - לא חשוב מיהו -

צריר להוציאם בשער כזה. זו הכוונה של המחוקק.

עם כל הכבוד, כאשר אתה מייקר את הדולרים לכל גורם אחר במשק,

אתה יוצר מצב שהדולרים יקרים יותר גם בקנייה וגם במכירה. אס תאמר שיש

שער מכירה ושער קנייה כשביניהם פער של 15%, אני ארים ידי.

מה שאתה ממיר אתה מקבל לפי שער של 1500 שקל הדולר. אנחנו מדברים

על החלק של הרווח.

אין פה רווח. זה איננו רווח.

ח. רמון;

אם אתה משקיע במדינה 10,000 דולר, ואתה מוציא אותם, אתה מוציא



בשער היציג. הבעייה היא לגבי ההפרשים,

א. מנוסביץ;

הסרט "חלף עם הרוח" במצא במדיגת ישראל 40 שנה. אני לא מוציא

אח ההשקעה שלי. אני תמיד מושקע.

אני רוצה לדעת מה היקף הבעייה?

היו"ר י. ארידור;

כמה מאות אלפי דולרים.

מ. בר-און;

300,000 דולר הכנסה לאוצר.

היו"ר י. ארידור;

אני מודה להברי משלהות הברות הסרטים.

תקנות עידוד החסכון ( שינוי מועדי סיום תכניות הסכון שונות)(מס' 2),

התשמ"ו-1985

(מכתב שר האוצר (ללא תאריך)

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום;

תקנות עידוד החסכון ( שינוי מועדי סיום תכניות הסכון שונות)

(מס' 2), התשמ"ו-1985.

"עקב טעות אצל חלק מהבנקים המפעילים את תכניות ההסכון המפורטות

להן, התקבלו הוסכים הדשים לתכניות לאהר מועד הסיכום ביום 31.12.84.

מוצע לתקן את התקנות להלן כך, שמועד הסיום להצטרפות לתכנית יהיה

30 באפריל 1985. כך תוכשר הצטרפותם לתכנית של אלה שהצטרפו אליה אהרי

"רב תכליתי" או "נעורים": "לכל צמוד",

"גמיש" או "2000" : "לבטחון" או "תמורה כפולה"; "ברירת ריבית"ן "צמוד יור":

"לחיילים".

אני מבין שאין התנגדות לאשר תקנות אלו.

הוחלט לאשר תקנות עידוד החסכון ( שינוי מועדי סיום תכניות חסכון

1. "רב תכליתי" או "נעורים"

2. "לכל צמוד", "גמיש" או "2000"

3. "לבטחון" או "תמורה כפולה"

4. "ברירת ריבית"

5; "צמוד דיור"

6. "לחיילים"

חוק היטל על שירותים מיובאים (הוראות שעה)( תיקון מס' 2 והארכת תוקף).

התשמ"ו-1985 _

אנו עוברים לנושא הבא: י, ארידור

חוק היטל על שירותים מיובאים ( הוראות שעה)(תיקון מס' 2 והארכת

תוקף), התשמ"ו-1985 - סעיף 15.

בסעיף 13 יש הוראה, שאם מישהו השקיע בחו"ל ותוך השנה שהחוק בתוקף

מחזיר את ההשקעה, הוא מקבל חזרה את ה-15%. על כך נשאלה שאלה: מה משנה

לענין החזרת ההיטל תאריך סיומו של החוק? אם הוא השקיע למטרות ייצוא

והוא מחזיר את הכסף לאחר סיומו של החוק, למה שלא יחזירו לו את ההיטל?

נניח שעושים האחדת שערים ולא עושים פיחות רשמי, מדוע

צריך להחזיר לו פעמיים, פעם לפי השער שלאחר האחדת השערים ופעם ההיטל שהוא

שילם? למעשה לא מגיע לו פעמיים.

אם אתם טוענים שבגלל פיחות מסוג מסויים יהיה צריך להחזיר ובעקבות

פיחות פורמלי לא יהיה צריך להחזיר. צריך לכתוב זאת בחוק. אני מסכים שאי-

אפשר לכתוב בחוק פיחות, אבל אפשר לכתוב: שער אפקטיבי.

על כך היתה הצעה של חבר-הכנסת ויינשטיין, ששר האוצר יתקין

תקנות. הטענה שלי היתה, שתקנות אפשר להתקין לצרכי ביצוע אבל לא לעצם קיומה

של הזכות. צריך אפוא למצוא ניסוח שלפיו הזכות הזאת קיימת. לפי התקנות

המונחות על שולחננו, הדבר נתון לשיקול דעתו של שר האוצר, ירצה - יחזיר,

ירצה - לא יחזיר. אני טוען שזה פוגע לא רק מבחינה כלכלית, זאת אומרת

שאין בטחון בהחזרת ההיטל, אלא זה פוגע ביסודות הקונסטיטוציונים של משטר

המסים.

איך אתה מציע לנסח זאת?

אני הצעתי שזה ינוסח לפי ההפרשים בשער. אם יהיה טיפול מסוג

מסויים בשער במהלך השנה של קיום החוק, ממילא יהיה צורך לתקן את החוק.

אבל נניח שיעשו האחדת שערים, גם אז לא יצטרבו להחזיר את הכסף. אבל אם

יעשו פיחות שהוא פיחות אפקטיבי, כן יצטרכו להחזיר. לכן כמו שעומדים

לתקן את החוק היום, כך נצטרך לתקן את החוק אחר-כך.

מדובר על החזר רק כאשר מלוא ההשקעה מוחזרת?

מדובר על החלק שהוא מחזיר. עליו הוא חייב לקבל את ההיטל חזרה,

אלא אם יעשו פיחות פורמלי.

אני לא הצעתי נוסח, אבל אני רואה לפני נוסח שהוצע על-ידי מר

דמביץ וגב' פנחסוביץ.

תזרנו בנו מהנוסח הזה.

אינני יכול לקבל שחבות החזר המס תהיה תלויה בתקנות, ומהנוסח

שלפנינו יוצא, שחבות החזר המס היא בתקנות. נכון שמבחינה חוקית



י. ארידור

אנחנו מכירים שמגיע לו החזר חהיטל, אבל החחזר יהיה לפי תקנות, ואם נרצה

נביא תקנות. זה פוגע גם במטרה הכלכלית - כי ההשקעה נעשתה לצרכי ייצוא -

וגם בבסיס הקונססיסוציוני, כי איננו יכולים לקבוע עצם חבות ההחזר בתקנות

הנוסח שהוגש היום אינו עונה על הבעייה. כך תימצתתי חילוקי הדיעות

שישנם.

הגישה של הסעיף כפי שמנוסח פה אומרת, שכל ההחזר הזה לא יתקיים

אלא בתקופת תחולתו של החוק הזה. אבל נוסף סעיף קטן ד' ונאמר,שגבל זאת,

יכול שר האוצר, באישור וערת הכספים, לקבוע כללפים שלפיהם יוחזר ההיטל.

מה היה קורה מבחינת המינהל ומבחין העקרון, אילו היה כתוב הסעיף

העיקרי בלי המלים "בתקופת תחולתו של חוק זה" והכללים יבואו לאפשר את

הסיוג, את ההגבלות, באישור וערת הכספים סל הכנסת אחר-כר7 נדמה לי שמבחינת

הנוסח הנמצא פה, הדבר תלוי מבחינה ניסוחית במחיקת 5 מלים, כלומר, במקום

החזר תמיד, אלא אם ועדת הכספים - - -. אמנם

מבחינה עקרונית, אדוני היושב ראש, איז הבדל גדול בין זה ובין זה - - -

מ. בר-און;

מדוע לא נקבע את הכלל בחוק והיוצאים מן הכלל ייקבעו בתקנות?

היו"ר י. ארידור;

באישור ועדת הכספים.

מ. שטרית;

אני חושב שאפשר להכניס תיקון קל בנוסח הקיים בסעיף 13(4).

במקום שכתוב "שר האוצר רשאי", הייתי מציע לכתוב: שר האוצר, באישור ועדת

הכספים, יקבע.

היו"ר י. ארידור;

זה אינו עונה על הבעייה. מה שאתה מציע אומר, ששר האוצר יכול

לקבוע לחזיר רק 1% במקום 15%. וזאת הוא יכול לעשות בלי אישור ועדת הכספים,

כי הוא יבוא לוועדת שכספים ויגיד: אני מציע להחזיר 1%, אתם אינם רוצים

לאשר, יהיה אפס החזר.

מה שאומר מר דמביץ, זה דבר אחר. אנחנו קובעים בחוק שמחזירים

15%, יבוא שר האוצר ויבקש להחזיר 10%, אם הוא יוכיח שצריך להחזיר 10%,

נאשר 10%, ואם לא - לא נאשר.

ד. תיכון;

אני מבקש לדעת - -

היו"ר י. ארידור;

אני מברך את חבר-הכנסת דן תיכון עט שובו מחוץ-לארץ.

ד. תיכון;

אני מבקש לדעת, האם יש לאוצר התנגדות עקרונית לתיקון של חבר-

הכנסת ארידור? למעשה למחצית התיקון האוצר מסכים, כי הוא אומר, שאם הכסף

יוחזר לארץ תוך שנה, יוחזר ההיטל.

אני חולק על מה שאמר היושב ראש, חבר-הכנסת ארידור, שהוא גרם

לצרות האלה, את הצרות האלה אני גרמתי, בהצעה שקבלנו מבנק ישראל לא היה

מדובר בכלל על החזר ההיטל. היה מדובר שמטילים היטל של 15% על הכל, גם

על הטקעות בחו"ל. באתי אני ואמרתי: מה קורה למי ששילם את ההיטף בתקופת

החוק והחזיר את ההשקעה בתקופת החוק? ומהי תקופת החוק? זו התקופה שבת

יהיה קיים החוק, אם הסיבות לקיומו של החוק יתקיימו. אם לא יתקיימו,

ההיטל שולם, אין צורך להחזיר אותו. אבל אם הסיבות לקיומו של החוק יתקיימו,

נבקש להאריך את החוק. אי אפשר לעשות את החוק חוק קבע. אמרתי: אם התנאים

ישתנו נבוא ונבקש לתקן את החוק לפני מרס 01987 התנאים יבתיבו מה יקרה,

ואז שר האוצר יתייחס לזה. והתנאים הם לא רק פיחות, יכול להיות פיחות

חד-פעמי, יכול להיות פיחות זוחל, יכול להיות פיחות אפקטיבי, יכול להיות

פיחות טכני - האחדת שערים. הסיבות לחוק זה הן גם פיסקליות וגם הפחתת

הוצאות מטבע חוץ מהארץ,

לכן אני אומר, שדה-פקטו יכולנו לבוא בלי הנושא של החזר ההיטל,

ונדמה לי שאיש לא היה מעיר לנו, כי זה לא קיים בשום סעיף אחר,

ד. תיכון;

אתה רכשת דולרים מההקצבה, כמה זמן זה מוגבל?

שם זה לא מוגבל,

ד. תיכון;

יש כאלה שיש להם 5000 דולר עוד מהתקופה קמותר היה להחזיק 3000

דולר.

זה היה 1000 דולר,

אנחנו איננו יכולים לצפות מראש מה יהיו התנאים,

מה שאמר מר דמביץ זו אותה גברת בשינוי אדרת. אני אומר: תאמינו

לממשלה שאנחנו אנשים הגונים ונחזיר, אם יהיה צורך להחזיר; ומר דמביץ

אומר: תאמינו לוועדת הכספים,

זה נראה יותר אסטתי.

אם נכלול בחוק קביעה שההחזר הוא לעולם ועד, בלי הגבלה של זמן

לגבי השקעות שנעשו בתקופה מוגבלת?

רק אם שולם ההיטל,

איפה הבעייה שלנו? ההיטל שולם בינואר-מרס, והחוק קיים עד מרס

1977, מישהו יבוא ב-1997 ויבקש החזר ההיטל, בגלל מקרה בודד נצטרך לבוא

לוועדת הכספים. זו הבעייה - יש תקופת החזר, ומה קורה הלאה? או שנצטרך

להאריך את החוק או שנצטרך להגיד מה קורה. אפשר להגיד: לא רוצים להביא

תקנות, כי לא מגיע, או שמביאים תקנות, שמגיע רק חצי ההיטל. אז יהיה כל

ההליך הטכני, אבל זה יהיה מוגבל, אחרת יקרה מה שאמר חבר-הכנסת תיכון:

מישהו חזר מחו"ל, יציג את הקבלות מהתקופה שהיה פותר להוציא 3000 דולר. וזה

יהיה דבר פרוץ.



י. ברון

תנו לנו משהו שנוכל לרשום ביומן, שנצטרך

להגיד מה יקרה בסוף תקופת החוק. זה רק ענין של תועלת מבחינת ההליכים

הטכניים,

ד. תיכון;

מה יקרה אם מישהו יבוא ב-1997 ?

מתכן השאלה אני יכול להבין שאם נגביל החזר ההיטל ל-5-7 שנים, הוא'יהיה

אם יבוא מישהו בעוד 10 שנים, זו תהיה הגזמה. אבל

אם אנו מגבילים תקופת החזר ההיטל לשנה ומוסרים זאת לשיקול דעתו של שר

האוצר, מי שיבוא ויבקש החזר ההיטל תוך שנה ויום, לא יקבל ויהיה מופלה

לרעה. לכן אני מציע שנמצא דרך ביניים,

אילו היינו קובעים בחוק שהדבר אינו מוגבל והוא נתון בידי שר

האוצר, באישור ועדת הכספים - -

א.י, שפירא)

אדוני היושב ראש, אני מבקשת רשות הדיבור להצעה לטדר היום, כי

אני חייבת לעזוב בשעה 12,00 לישיבת ועדת הפנים,

כיוון שהיתה משלחת, לא פתחנו את הישיבה בהצעות לטדר-היום,

הצעות לסדר-היום הן החלק הראשון בכל ישיבה^

מדוע לא נהגו כך הבקר?

כי היתה משלחת,

אדוני היושב ראש, אנחנו דנים על סעיף 13 לחוק ההיטל על שירותים

מיובאים שענינו החזר ההיטל על השקעה בחו"ל,והשאלה השנויה במחלוקת היא;

האם יוחזר ההיטל על פי החוק, או שזה יהיה בסמכות שר האוצר, באישור ועדת

הכספים, מה יקרה אחרי תום תקופת החוק,

הובאו היום לפני הוועדה שתי אלטרנטיבות, בשתיהן נאמר שההיטל

יוחזר, אחת אומרת שההיטל יוחזר רק אם הכסף הוחזר ארצה בתוך תקופת החוק,

ולזר האוצר יבוא בתום תקופת החוק ויאמר: הואיל ותוקפו של החוק פג, צריך

להחזיר או לא צריך להחזיר בכלל, או שצריך להחזיר חלק, וועדת הכספים תצטרך

לדון: והאלטרנטיבה השניה, שמציע מר דמביץ : לא נכתוב הגבלה שההחזר הוא

בתוך תקופת החוק, אלא זה יהיה פתוח, מחזירים אבל שר האוצר רשאי לבוא

ולבקש מועדת הכספים שלא להחזיר,

איפה הצעת מר דמביץ אינה אלגנטית בעיני? כאשר אתה קובע בחוק:

זה ההיטל, זה אחה צריך לשלם וזה המועד שאחה יכול לקבל את ההיטל חזרה,

זה דבר אחד, כאשר אתה קובע בחוק שההיטל יוחזר, אבל שר האוצר יכול

לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים, שלא יוחזר, זה דבר אחר, והוא אינו

אטטתי,



א, דמביץ;

אני מבין את עמדתך.

אני לא הצעתי שיהיה כתוב בחוק, שמחזירים את ההיטל ושה האוצר רשאי

להתקין תקנות. אינני רוצה שתובאנה תקנות ל1מחזירים 1%. אני מציע ששר האוצר

יקבע באישורה של ועדת.הכספים כללים להחזר ההיטל כולו או מקצתו. זה נראה

בעיני. לזה אני מסכים.

שר האוצר יכול להביא תקנות על החזר 1% או 2%.

ואם הוא יביא תקנות על החזר 1%?

אני יכול לשנות.

לא, אינך יכול לשנות. אתה יכול לאשר או שלא לאשר.

אני מציע שייאמר, שכאשר שר האוצר מביא תקנות על החזר ההיטל, הוא

אינו יכול להביא תקנות על החזר של 1%.

אני רוצה לצדד בעמדה של מר ברון מהטיבה הבאה: בפועל או שהחוק

יוארך, ואז גם הקלה זו תוארך, או שהחוק ישונה. למעשה לא צפויות תקנות,

צפויה חקיקה ראשית. אלא מה? השאלה מה אתה אומר ליהודי שצפוי לו? אתה

שנה נחזיר, אם יהיו שנויים נדאג לכך, אבל אין חשש שתהיינה

תקנות, תמיד תהיה חקיקה ראשית, מבחינת האזרח הגישה הזאת יותר צודקת,

כי הענין טגור ובפועל תבוא חקיקה ראשית.

טעיף זה הוצבע?

פרט לטעיף זה הוצבעו כל סעיפי החוק.

הושמעה הטתייגות מהטלת ההיטל על השקעות בחו"ל?

לא.

אני מסתייג מהטלת היטל על השקעות בחו"ל.

אני מבין את הבעייה, ונדמה לי שהפתרון קיים. אדם הוציא כטף

לצורך השקעה בחו"ל ושילם 15%. בתוך שנה החזיר את ההשקעה. אנו רוצים להבטיח

שיקבל החזר ההיטל. השאלה היא, מה יקרה אחרי תום תקופת החוק? לא יתכן

שזכות זו תישמר 3-5 שנים ויתחשבנו אתו.



ד. תיכון;

למה ממילים עליו אח ההיטל?

י. כהן;

לא רוצים שיוציא את הכסף,

המפקח על המטבע יכול להגביל.

י. ברון;

זה ענין של מחיר ריאלי של הכסף.

י. כהן;

אם היינו אומרים שמחזירים את ה היטל כולו או חלקו תוך הגבלת זמן,

זה היה בסרר, אחרת הענין פרוז. כל נסיון של הגבלה לגבי תקופח החוק,

פותר את הענין.

י. ברון;

כאשר נבטל את החוק, נגיר מה יקרה.

י. כהן;

איו אנו מבטיחים שהאוצר יהיה חייב להחזיר תוך שנה?

י. ברון;

זה נאמר בחוק.

השאלה היא, מה יהיה יום אחרי זה? לא יכול להיות ואקום.

ד. תיכון;

זה בטל מאליו.

הויכוח על השאלה, האם הרבר ייקבע בחוק או לא, נסתיים, ואנחנו

יכולים לעבור להצבעה.

קריאה;

מה הן ההצעות?

א. דמביץ;

אני חושב שההגדרה הנכונה, אם רואים את שתי החלופות ואין רוצים

הנוסח שלאוצר מביא אומר: אני מקשה עכשו

ונותן פתח להקל. הנוסח שאני מציע - ואינני נותן הנ?לצה של 100% - אומר:

אני מקל עכשו ונותן פתח להקשות. ועל כך אומר חבר-הכנסת בר-און במידה

רבה של צדק; תן לו עכשו את הקושי ותקל עליו אחר-כך, זה יותר הגיוני

מאשר להקל עליו עכשו ולהקשות עליו אחר-כך. אם הבחירה עומדת בין שתי החלופות

הללו - ואני מביר במגלה של שתיהן - הוועדה תבחר באחת מהן"

י. ארידור;

אני מקבל את הצעת מר דמביז בתור קשרה שאינה פותרת את כל הבעיות,

אבל לא מצאנו טובה יותר.

י. ברון;

האם אתה רואה לפניך חוק שכתוב בו: א. ההיטל יוחזר בעת שכתוב

שיוחזר. ב. שר האוצר, באישור ועדת הכספים, רשאי לבטל זכות זו?

י. ארידור;

לי לא איכפת שיהיה כתוב שההיטל יוחזר בתקופה של חמש שנים..

לא איכפת לי לקבוע תקופה ארוכה שבה 95% מהבעיות ייפתרו, תקופה של חמש



י. ארידור

שנים, לא פחות מזה, ויכול להיות 7-8 שנים. אבל שר האוצר יכול להתקין

תקנות שבהן ישנה התנאים הקשורים בהחזר,

י. ברון;

מהותית?

י. ארידור;

אם תעורד אותי יותר, אני אגיד שעמדתי היא, שצריך להחזיר את

ההיטל בלי תנאים. בעד חוקים שאני מתנגד להם אינני מצביע. אבל אני מנסה

ליצור בהם הגיון פנימי. כך אני רואה את תפקידי.

מה שהציע מר דמביץ אינו כליל השלימות, אבל בין שתי האלטרנטיבות

שמציעים לנו, היא עדיפה. ההצעה של האוצר אומרת: שר האוצר יתקין תקנות

בענין תנאי ההחזר. אתה אינך זכאי להחזר, אבל שר האוצר יתקין תקנות. נניח

ששו האוצר לא יתקין תקנות, או יתקין תקנה על החזר של 1%, אם ועדת הכספים

לא תרצה בזה, לא יתזירו ולא כלום.

תוך 5-8 שנים יוחזר ההיטל ושר האוצר

רשאי להתקין תקנות, אז יש לי הגנה כפולה, כי לא רק שר האוצר, אלא גם

ועדת הכספים בתמונה.

אני מסכים שמבחינה קונסטוטיציונית, מה שמציע מר דמביץ אינו עונה.

מבחינה קונסטיטוציונית,

נחכה עם החוק עד שהמפשטנים יפתרו את הבעייה. ואם מר ברון

ילח, אני יכול לומר, שנזמין את היועץ המשפטי לממשלה ונשמע את דעתו.

אני רוצה לעזור להעברת החוק, הגם שאינו מקובל עלי, במליאת הכנסת מחר.

במקום ללכת לפ רה סבירה אומרים לי: זה עקרון. אני מציע לוותר ולקבל את

הפשרה של מר דמביץ, שלמעשה נותנת לאוצר מה שהוא רוצה, כי חזקה על שר

האוצר וועדת הכספים שיגיעו להסכמה מה צריך להחזיר. אין לי בטחון כזה כאשר

ועדת הכספים מחוץ לתמונה. אם שר האוצר יצטרך להחזיר את ההיטל באישור

ועדת הכספים, אז אנו בידיו. אם שר האוצר יהיה חייב להחזיר את ההיטל, אלא

אם ועדת הכספים תשחרר אותו - אז המחוקק הוא השליט ולא שר האוצר, ואני

בעד זה שהמחוקק יהיה השליט בענינים מהותיים של מסים.

היום שער הדולר הוא 1500 שקל, אדם משקיע בחו"ל ומשלם על השקעתו

15%. נניח שאחרי אישור החוק יהיה פיחות. אני יוצא מתוך נקודה שהשער הוא

1500 שקל ולא פלוס 15%. אני רואה את ההיטל כהיטל ולא חלק מהשער. נניח שלא

היה היטל, נניח שאדם העביר דולר ששילם בעבורו 1500 שקל, והוא יחזיר אותו .

בעוד שלוש שנים, ואז שער הדולר יהיה 3000 שקל, הוא יקבל 3000 שקל בעד דולר.

כאשר הוא מוטיף היטל של 15% הוא יקבל קבלה על ההיטל, וההיטל יהיה צמוד, אם

יהיה פיחות, הוא חייב לקבל את ההיטל צמוד.

אני אסביר את הנקודה. עקרונית נכון מה שאתה אומר, אבל יש מקרה

יוצא מן הכלל. מה שמוצע פה היום זו נוסחה בלתי-פורמלית של האחדת שערים,



ואז נניח שעושים אח הפיחות לא באופן אפקטיבי אלא רק על-ידי האחדח שערים.

היום יש חיטל של 15%, נניח שבאים ואומרים: מבטלים את בל ההיטלים ומעלים

אח הרולר ל-1800 שקל פלוס 15%. מבחינה בלכליח לא עשינו ולא כלום, למה

מי ששילם אח ההיטל יהיה זבאי לקבל גם אח השער וגם את ההיטל? אם הפיחות

הוא אפקטיבי, מגיע לו. אם הפיחוח הוא רק פורמלי, לא מגיע פעמיים. ואיננו

יודעים איזה פיחוח יהיה. לבן הצעה של מר דמביץ אומרח: שר האוצר באישור

ועדח הכספים, וזה הנוסח המתאים.

יש לי הצעה שחחקבל על דעת חברי הוועדה: אנחנו משאירים בטעיף

על אף האמור ההיטל יוחזר גם לאחר

תקופת החוק, אלא אם קבע שר האוצר אחרת, באישור ועדת הנטפים.

זה מה שהצעתי.

מה זאת אומרח "אלא"?

מה ההבדל בין הצעחי ובין הצעת מר דמביץ? בהצעת מר דמביץ נאמר,

ששר האוצר באישור הוועדה רשאי לקבוע שלא יוחזר. אני מציע שבחוק ייכתב:

יוחזר, אלא אם שר האוצר, באישור ועדת הכספים, קבע אחרת.

אני חושב שזה מתקרב מאד להצעת מר דמביץ. אם להשאיר את המלה "אלא"

או מלה אחרת, אני מציע להשאיר זאת למר דמביץ.

אני מעמיד להצבעה אח הצעת מר ברון, שבחוק ייכחב: ההיטל יוחזר,

אלא אם שר האוצר, באישור ועדת הכטפים, קבע אחרת. אם להשאיר אח המלה "אלא"

או להחליפה במלה אחרח, יחליט היועץ המשפטי לוועדה מר דמביץ.

הצבעה

הצעח הממונה על הכנסות המדינה י. ברון לטעיף 13 נתקבלה

היו"ר א. שפירא;

אני מעמיד להצבעה טעיף 13 בתיקון שנתקבל.

הצבעה

סעיף 13,בתיקון שנתקבל, אושר ,

עכשו צריכה הוועדה לאשר אח התקנות.

אדוני היושב ראש, בחוץ יושבת ומחכה משלחת.

המשלחח באה לענין הפטור המותנה לבחי מלון.

יש לבו תקנות כוללות של החוק, שלפי מיטב ידיעתי, ואני מקווה

שאני אומר זאח נכון, הדיון בהן נטתיים וצריר רק להצביע עליהן . הואיל



י. ברון

להדהלט שהחוק יובא לקריאה שניה ולקריאה שלישית אחרי שיאוש רו תקנות

אלו בוועדה, אני חושש שאם תשמע עכשו הוועדה את חברי המשלחת בנושא

הפטור המותנה לבתי המלון, יארך הדבר שעתיים ולא נגיע להצבעה על התקנות.

י. ארידור;

אני רוצה לומר בתוקף תפקידי כממלא מקום היושב ראש, שבראשית

הישיבה שמענו משלחת של חברות הסרטים שהביאה השגותיה לגבי חוק ההיטל

והטלת ההיטל על חברוח הסרטים, והמדובר הוא בכמה מאות אלפי דולרים,

מי שבא בראש המשלחת הוא מי שהיה יועצו הצבאי של בן-גוריון במלחמת

השחרור אחרי שקולונל מרכוס נהרג. כיום הוא סגן הנשיא העולמי של חברות

הסרטים האמריקאיות. בין היתר הסביר איך מפיצי הסרטים נלחמים בחרם הערב.

אני מציע שכאשר הוועדה תשקול את הפנייה, תשקול אותה בכל מידת הרצינות.

צו מס קניה על טובין ( תיקון מס' 66). התשמ"ה-1985

היו"ר א. שפירא;

אנו נשמע עתה את משלחות התעשיינים והמלונאים המבקשים להביא

הערותיהם והשגותיהם לצו מס קניה על טובין ( תיקון מס' 66), התשמ"ה-1985,

שענינו ביטול הפטור המותנה לבתי מלון.

רשות הדיבור למר מיכאל פדרמן.

מ. פדרמן;

אדוני היושב ראש, אנו מופיעים כאן היום על מנת לבקש, שהוועדה

לא תאשר את הצו המונח לפניה לביטול הפטור המותנה על יבוא ציוד לענף

המלונאות. פטור זה קיים בענף המלונאות למעלה מעשרים שנה. ההגיון שמאחורי

הפטור הזה, שהיה בזמנו ותקף גם היום הוא, שענף המלונאות הוא ענף מייצא,

והמוצרים שעליהם יש פטור מהווים בענף מייצא זה בורמים שהם או מלאי או

המרי גלם או ציוד ובתעשיה המייצאות גורמים אלה פטורים ממכס או על-ידי פטור

מותנה, או על-ידי החזר. כלומר, אם חברת טכסטיל מייבאת בד על-מנת לייצר

חולצות שהיא מייצאת לחו"ל, היא מקבלת את הבד ללא מסים.

ד. תיכון;

ואם היא מייבאת ציוד למפעל?

מ. פדרמן;

בתעשיה רוב הציוד במכס ובמס קניה שואף לאפס. בענף המלונאות, היות

והמוצרים שלנו נחשבו ללוקסוס בתקופה שהמונח לוקסוס היה מקךובל - ראה

חרסינה שנחשבה ללוקסוס, ראה שטיחים שנחשבו בימים עברו של צנע ללוקסוס - עליהם

יש עד היום שיעורי מכס ומס קניה גבוהים מאד.

יש סיבה כפולה לפטור את ענף המלונאות, כי בתעשייה פוטרים, ובצדק,

את רוב הציוד המקביל ממכס. לדוגמה - שולחן עבודה בישאסבסט - ואני לא

פחות תעשיין מאשר מלונאי - פטור ממכס ובמלון אינו פטור. אני טוען שהשולחן

במלון, המוכר קפה ועוגה, מכניס דולרים באותה מידה ששולחן העבודה בישאסבסט.

כל הכלכלנים שבינינו, אם נשים יד על הלב, נודה שאותו שולחן הוא גורם ייצוא.

אם נעבור מהגבעה הזאת לגבעה השניה בה למדנו כלכלה, היינו מסכימים ששולחן

האוכל שמוכר קפה ועוגה במטבע חוץ תורם כמו השולחן באלרן ובתידרן.



מ. בר-און;

במה היה מותנה הפטור בעבר?

במובן זה שהמלון היה צריך להיות מלון מייצא, זאת אומרת מרוויח

דולרים, לפי איזו פרופורציה ובעובדה שהמכס יכול וצריך לפקח, שהמוצר לא

יצא מכתלי המלון. כלומר, טלוויזיה היתה נרשמת, ואם היה חלילה המלוגאי

מוכר אותה, היה עובר עבירה פלילית והוא היה מואשם בפלילים.

מה שיעור הייצוא שמקנה פטור מותנה?

מזה שנים שלטונות המכס רוצים לבטל את הפטור המותנה, מבחינתם ארלי

בצדק. לשלטונות המכס הרבה יותר לפקח על הפטור מאשר לגבות את המכס, אומר

מנהל המכס שהיחס הוא 1:8.

מ. ברקת;

אני מציע שכל אחד ידאג לעצמו.

שלטונות המכס טוענים מזה שנים שהם רוצים לבטל את הפטור. באוגוסט

השנה, בהתבסס על שני טיעונים - הטיעון האחד. שרצוי וצריך,להגן על התעשייה

המקומית, והטיעון השני כאילו המלונאים בעיסקת-החבילה קבלו תוספת ביטוח

שער, דבר שאינו נכון - משרד האוצר ביטל חד-צדדית, ללא תיאום אתנו, ללא כל

התייחסות אלינו, את הפטור המותנה. ובגלל הפגרה עברו מאז פרסום הצו

למעלה מ-60 יום, אך כיוון שימי הפגרה אינם מובאים בחשבון, עדיין אנו

במסגרת 60 הימים שהוועדה מתבקשת לאשר את הצו.

הפטור הוא רק לבתי-מלון חדשים?

להפך, לגבי בתי-מלון חדשים הגענו להסדר עם משרד האוצר. שם הפטור

הומר בחשבון חד-פעמי,

מה שמבטלים זה דבר הקיים רק לגבי מלונות קיימים?

כן. אני הוא זה שניהלתי את המו"מ על כך עם השר הורביץ בהיותו

שר האוצר. ממוצע ההשבון שהיו צריכים לקבל היה 16%, מסיבות פוליטיות

הוא נקבע ל-12%. אנו עומדים לסיים הקמת מלון גדול בחיפה, מלון של 200

חדרים, וההשבון הריאלי - בגלל בעיות האינפלציה - הוא 8% במקום 16%.

ועכשו אני רוצה לחזור לטיעון שלי. באותה הזדמנות ליל עיטקת-החבילה

טענו שענף המלונאות מקבל תוספת הכנסה, זה דבר שאינו מדוייק. ענף המלונאות

מקבל ביטוח שער כמו התעשיה. נכון שלא קבלנו את שמירת הרווחיוח. וכל מה



מ, פדרמן

שקרה באותו לילה הוא, שנקבע שענף המלונאות ימשיך לקבל את ה-11%. היות

ולתעשיינים בטלו חלק מסבסוד האשראי, ולמלונאות לא היה סבסוד אשראי,

אמרו: המלונאוח קבלה תמריץ, לחעשיה ביטלו חלק מהתמריץ דרר האשראי, ובא

מצב המלונאות השתפר. זה היה שיקול, קלדעתי לא היה מוצדק,

הוא היה מוטעה,

השיקול השני היה לתמוך ולעזור לתעשייה המקומית, בחלקו יש צדק

בטיעון זה, ואני אומר זאת כמלונאי, היו מקרים שענף המלונאות יכול היה

לייבא כסא פטור ממכס. אבל התעשיין עבור חמרי הגלם לייצור אותו כיסא

שילם מכס,

למה גרם הדבר?

זה גרם לייבוא מיותר. זה נכון לגבי רהיטים,

באה התעשייה וביקשה משלטונות המכס לתת לה הגנה הוגנת . אפשר היה

יצרן הריהטים יקבל אותו פטור. היו יכולים למצוא דרך

אחרת של החזר. מה באו ועלזו? הלכו ושפכו את המים עם התינוק, אמרו: מבטלים

אח הפטור ממכס ומס קנייה על הכל, ואז מה קרה? ביטלו פטור ממכס על מוצרים

שאינם מיוצרים בארץ,

למשל, על מה?

על מערכות מיזוג אוויר דיזל גנרטור של 200 קילווט, מערכות כאלה

אין מייצרים בארץ, אפשר לטעון שגם טלווזיות אין מייצרים בארץ,

ומה על "אמקור" ו"תדיראן"?

אמרתי שלא מייצרים, לא אמרתי שלא מרכיבים,

כמה גנרטורים כאלה קונים?

קונים אהד אחת לכמה שנים,

רבותי, על מה מדובר? על 3-9 מליון דולר בשנה; 10 מליון זה

4% ולגבי הרווח, בשורה האחרונה, זה הרבה מאד, וכך קרה דבר מוזר, שייקרו

לענף המלונאוח את הייבוא בלי שהגנו על התעשיה המקומית,

אני רוצה לחזור ולומר: היו שתי סיבות שבגללן - כך נאמר לנו -

בוטל הפטור אחרי 25 שנה ללא התיעצות אתנו: האחת - להגן על תוצרת הארץ

מצד אחד, והיות ומצבה של המלונאות השתפר, זוהי הזדמנות לשפר את תקציב

המדינה, מצד שני, טענתי שזה לא מוצדק שמצב המלונאות השתפר. טענתי



מ. פדרמן

אני היצואז צריך לשלם היום יותר ואף אחד אינו נהנה מזה, רק תקציב המרינה,

כל ביטול הפטור הזה יכניס לשלטונות המכס 7-8,5 מליון רולר, כאשר

1,5-2 מליוז רולר הם מכס על ייבוא, 5 מליון רולר מס קנייה על יבוא

ו-2,5 מליון רולר מס קנייה על תוצרת הארץ, שמייקרים ליצואן,

לדעתי, צעד זה אינו נכון מבחינה כלכלית. לדעתי, אינו צודק לגבי

ענף שהוא בין המובילים בייצוא עם ערך מוסף גבוה, והוא עלול לגרום להאטה

מסויימת בחידוש הנכס הלאומי שנקרא בתי-מלון שהושקעו בו הרבה מיליארדי

דולרים.

זה ייקר את הלינות?

איש חשוב בכלכלה הישראלית הציע לנו: תוותרו ותעלו את המחירים,

אבל ההפך הוא הנכון, אם אני מוכיח שהרבר הזה מהווה 4% מהמחזור של הענף - -

המחזור הוא 400 מליון דולר, מזה 250 מליון דולר ייצוא, לכן

זה 2% מהמחזור,

כן, וזה הרבה מאד כאשר הרווח בענף הוא כנראה 3%,

אני רוצה לעמוד על הנקודה של תוצרת הארץ, יש הגנה על תוצרת הארץ,

לא כל מי שקיבל פטור הלך וייבא מה שהוא רוצה, אלא ילז מחסור רציני ולגבי

כל רשיון ייבוא הוציאו למלונאי את המעיים עד שאישרו לו, הרשיון ניתן רק

כאשר הוכח שניתן לקנות אותו מוצר בארץ בתוספת מחיר של 30%. זאת אומרת

היה מי שדאג לתוצרת הארץ,

אני יודע על 10%,

דבר שני, אנחנו מתחרים בשוקי העולם. ואני רוצה להגיד לוועדה

המכובדת, שענף המלונאות מוכר 80% מהבאלק לתיירים במחירי דמפינג, לא יתכן

שענף המלונאות מחר בבקר לא יוכל להתחרות באגן הים התיכון, אין מדינה

בעולם בה המלונאים רוכשים ציוד שמוטלים עליו מסים כאלה, אינני מכיר

מדינה שהמכס על שטיחים בה הוא 30% ועל מזגנים 60%,

אינני רוצה להשיב לך כי אני בעל-ענין, אבל אם אתה צודק לגבי

יתר הפריטים כמו לגבי שטיחים, אינך יודע על מה אתה שח, אני אוכיח לך,

שבתי-המלון קונים אצלי ב-12 דולר, ומה שאמרת 30, אפשר לקנות גם ב-10

וגם ב-80, תלוי אם זהב, כסף או נייר,

אני מוכן להוכיח לך במספרים ובסוגי שטיחים, על כל פנים לא יכול

להיות שענף יתחרה בעמיתיו בחו"ל בתנאים לא שווים, אין מדינה בעולם שבה



י. פפושדו

יש מסים כל כך גבוהים על ציוד לבתי המלון. ואני חרד לענף המלונאות.

אני מוכן להזמיז את חברי הכנסת לסייר אתי במלונות. אנו מנסים לשכנע

את המלונאים לשפץ את המלונות וזה אינו עוזר, ואז המלונות הופכים

לאכסניות נוער,

הענף לא רק מכניס 250 מליון דולר, הוא גם קטליזטור לעוד

750 מליון דולר.

ודבר אחרון - בעבר היינו מקבלים תקציבים לשיפוץ בתי המלון,

מאיזה משרד?

מהחברה לפיתוח התיירות,

אלו היו הלוואות,

באנו לשר האוצר וביקשנו שיקצה לנו 50 מליון דולר, לא מסובסדים,

במחיר ריבית יורו-דולר פלוס 2%, ולא נענינו, גם אין כסף, גם זורקים

את המלונאים לשוק לקבל כסף ועכשו גם ביטול הפטור. אם יש כיונה לחסל

ענף המלונאות - תגידו זאת,

אתה מוכן להחיל את זה על חלק מהפריטים, על רהיטים ועוד פריט?

באנו למכס ואמרנו: אנחנו מכירים את הבעיות האדמינסטרטיביות

שלכם, בואו נשב , נצמצם את הדרישות שלנו ונעשה זאת קל, אבל עקרון אחד -

חייב להשמר, שבתי-המלון יוכלו לשפץ את עצמם בעתיד במחירים שהיו נהוגים,

כבר היום יש יתרון לתוצרת הארץ,

מה לגבי רהיטים?

הם מתאימים את מחיר המוצרים שלהם למחיר המוצרים בחו"ל פלוס מס,

בארצות-הברית בתי המלון פטורים ממסים?

אין מסים,

אני רוצה לתמוך בכם, ולא איכפת לי אם תקנו שטיחים, אבל אני יודע,

שאם אני רוצה למכור שטיח למלון בארצות-הברית, יתנו לי להכניס שטיח בלי

מסים? יש 25% מס,



י. פפושדו;

אבל יש ייצור גדול של שטיחים בארצות-הברית,

ויש הגנה על הייצור המקומי בארצות-הברית.

אס יצרן באמריקה רוצה למכור מוצר לשוק המשותף, אני במוח שהוא

צריו לשלם מס.

המסים שם נמוכים.

מר פפושדו אמר שהוא רוצה תנאים שווים לאלה של בתי המלון בעולם,

ויש צדק בזה. אני רוצה לדעת, יצואנים מארצות השוק המשותף משלמים מכס

כאשר הם מייצאים לארצות-הברית? אם רוזנטל מייבא קרמיקה מאיטליה או מבלגיה,

הוא חייב במכס,

המכס שם נמוך מאד.

אינני נכנס עכשו לשאלת גובה המסים, אני רוצה לדעת אם בארצות

הברית או בגרמניה יש מלון שאינו משלם מכס על ציוד,

הם אינם צריכים לייבא, כי ארצות-הברית היא מדינה גדולה המייצרת

את מוצריה במחירים נמוכים. יש להם קטלוגים מפורטים. אתה רוצה לקנות שטיחים

או רהיטים, יש להם 20 בתי-חרושת המייצרים שטיחים ורהיטים במחירים זולים.

אנחנו מייבאים מארצות-הברית מערכות קירור,

עכשו, במסגרת אזור הסחר החפשי, זה יהיה פטור.

לא ממס קנייה.

גם בגרמניה המחירים הבסיסיים נמוכים.

עכשו נשמע את נציג התאחדות התעשיינים, מר שמאי,

לנו, התאחדות התעשיינים, אין שום דבר נגד בתי-המלון, יש נקודות

שעליהן יש הבנה בינינו ויש נקודות שעליהן יש חילוקי דיעות בינינו, איננו

מקבלים את האמירה שיובאו רהיטים מפני שהתעשייה המקומית שעושה ייצוא של

עשרות מליוני דולרים, אינה מספקת את הריהוט, לדעתי, הדבר נובע בחלקו מהעיוות

שהסביר מר פדרמן.

כמה מסים מוטלים על אותו ציוד בחו"ל

חילוקי הריעות עם בתי-המלון הם לגבי אותם מוצרים, שלדעתנו,

אפשר לקנות אזתם בארץ והמלונאים העדיפו לקנות אותם בחו"ל. יש מלונות

שיש להם מדיניות שכלי קרמיקה הם מעדיפים לייבא. בשיטה הקודמת היתה העדפה

לייבוא כלי קרמיקה,

זה הכרית אתכם להתייעל,

א, שמאי;

יש הרבה דרכים להתייעל, לכז אני אומר, שיש למגוע מצב שמצד

אתד ייבאו ציוד ב-7-8 מליון דולר בגלל הפטור ומצד שני אני אומר, שביטול

מותלט של הפטור אולי הוא קיצוניות בכיוון ההפוך, ויתכן שהוא יגרום למצב

שבתי המלון יחדשו את הציוד שלהם בקצב אטי יותר ומכך תיפגע התעשיה המקומית,

לכן ישבנו עם התאחדות בתי-המלון בחודש האחרון וניטינו לגבש

הצעות מקובלות, היו לנו שיחות גם עם המבט, ולדעתי אפשר למצוא פתרון מוסכם,

חברי הוועדה הרוצים להציג שאלות למשלחות, בבקשה,

אני רוצה לשאול, ויכול להיות שהשאלה נובעת מחוסר ידיעה: הוצאה

על רכישת ציוד נחשבת להשקעה?

זו הוצאה,

אם אני מבין נכון, הוצאה על החלפת ציוד נחשבת להוצאה ויש עליה

פחת, ועל כן בין כה וכה אין משלמים עליה מט כמו על כל הוצאה, האם זה נכון?

על-פני הדברים המלונאים היו צודקים בימים כתיקונם, כאשר מדובר

על פטור לציוד, אין טפק שהם די צודקים, לכן המבחן היחיד הוא, האם אפשר

להגיע להטכם שלגבי חלק מהמוצרים ינתן פטור ולגבי חלק אחר לא ינתן פטור.

האם אתם, רבותי,אינכם סבורים, שבעבר היה בזבוז משווע בנושא זה

שכן נרכש ציוד שלא היה צורך בו בגלל המחירים הזולים, וכך בוזבז מטבע חוץ

ותוצרת הארץ יצאה נפגעת?

אנחנו נמצאים בתקופה של גידול באבטלה, ואנחנו רוצים לשמור על

התעשיה המקומית, לכן שאלתי היא, האם תהיו מוכנים ללכת לפשרה בנושא, שחלק

מהפריטים לא ינתן עליהם פטור ועל חלק יינתן?

לי ברור שיש פה אי-הבנה מהו לב הבעייה, נניח שהיו משאירים

את הפטור הזה בעינו, האם זה המרכיב הקובע כושר התחרות של ענף המלונאות

בישראל? האם אין מרכיבים אחרים הקובעים כושר התחרות שלכם?

אני שמעתי מכמה מלונאים שאני מכיר, שהתנאים של היצרנים

המקומיים מבחינת האשראי ומועדי האטפקה של הציוד, ההפרש ביניהם ובין



י. מצא;

אדוני היושב ראש, ב-14 ביולי השגה פניתי בנושא זה לשר התעשיה

והמסחר ולשר התיירות, בהקשר למקרה של מלון מסויים, מהגדולים בארץ, שבאותם

ימים קשר עיסקה עם ספק באיטליה על יבוא ריהוט בטליון דולר, כאשר תעשיית

הרהיטים בירושלים עומדת כמעט לפני התמוטטות, התפלאתי לשמוע כאן שאומרים

לי כי שר התיירות לא וזומר בצו והוא בעד השארת הפטור, אני תושב שהיפוכו

של דבר - שר התיירות תומך בהגנה על התעשיה הישראלית. ואני לא אדבר בשמו,

אבל קבלתי ממשרד התיירות את התשובה הבאה:"אנו סבורים שאין למסור עבודות

לגורמים בחו"ל - - - "

ת, רמון;

להם יש בודאי מכתב נגדי,

לגבי בתי-המלון התדשים לא משתנה שום דבר,

אני יודע. אני נתתי דוגמה של בית-מלון הדש.

אני שאלתי את מר פפושדו מה לגבי ענף הרהיטים, ולא שאלתי את השאלה

כדי להתייהס רק לפריט מסויים, אני תושב שהמוצא צריך להיות העקרון של הגנה

על תוצרת הארץ,לא יתכן שימשיכו ייבוא רהיטים בכמה מליוני דולרים, הוא הדין

לגבי פריטים נוספים שטיפלתי בהם ואינני רוצה להזכיר אותם ,

הימים אינם כתמול שלשום. אנחנו יודעים מה מצב התעשיה באר, ואני

נמנה על התומכים בענף המלונאות. אני תושב שזה ענף שדרכו אפשר להציל

את הכלכלה בארץ, אבל יהד עם זאת, איננו יכולים להרוס תשתיות תעשייתיות,

מה הייבוא הכולל בענף המלונאות שמרכיב המס בו 7-8 מליון דולר?

י, ברון;

8 מליון דולר.

מהו היקף הייבוא.

8 מליון דולר זה הייבוא.

האם לא נראה לכם פישוט ההליכים שעליו דיבר מר פפושדו? האם

לא כדאי להגיע להטדר כולל על פריטים מסויימים, כאשר השוט הוא גם בידי

משרד האוצר וגם בידי משרד התעשיה והמסתר לבוא ולומר: אם יצרן מקומי נפגע -

לא ינתן הפטור?

הבעייה אינה קלה, כי לממשלה אין מדיניות ברורה בנושא. לדוגמה,

בתעשיה כל הציוד פטור ממכס

לא כל הציוד.

כל הציוד פטור, אין מדיניות ברורה בנושא זה כמו בהרבה נושאים

אחרים,



השאלה מופנית אליני?

שאלות לאוצר אנו נוהגים לשאול שלא בנוכחות האורחים.

מה פטור ומה אינו פטור, האם הפטור נובע משיקול כלכלי או משיקול

אחר, זה פרוץ. תלוי מי עומד מאחורי העניז, תלוי מה מידת הלחץ המופעלת.

גם בתעשיה יש וקבוצה אחת עומדת מול השניה.

כל בתי--המלון הם לקוחות שלי, ואני רוצה שתדע: מלונות דן, גם

כאשר היה פטור על ייבוא, לא היה מקרה שלא קנו אצלנו.

השאלה היא האם למלונאות יש סטטוס כמו לתעשייה, או שאנחנו אומרים:

זה ענף לוקסוס ואתם צריך להתחשבן אחרת? בשנתים האחרונות ענף זה התחיל

להכניס דולרים. לפני שנתים היו לי ספיקות בענין זה. השאלה היא, האם אנחנו

רוצים לראות בענף זה יצואן, ואם כן, צריו להתייחם אליו בהתאם, או שהמדינה

יש למדינה הרבה צרות, אנחנו לוקחים מכאן ומעבירים לשם.

אני אינני רואה כאן את אנשי אגף התקציבים, אני רואה רק את אנשי המסים.

אינני רואה את האנשים שנותנים לכם, כ י בתחשיב שלכם משהו השתבש. מדובר

במוצרים אדירי מס. ואנו יודעים שיש מלונות בישראל שבהם השטיה אינו שטיה

והמגבת אינה מגבת, והם נמצאים במצב חמור.

אני רוצה לשאול: האם אפשר לפצל רשימת הפריטים? אינני מאמין

שאפשר להחזיק במלון טלוויזיה שאינה במצב תקין. זה מרגיז את התייר, כאשר

אינו יכול לשמוע ולראות חדשות, בפרט במדינת ישראל. טלוויזיה איננה דבר

שאפשר למכור או להבריח. לגבי ריהוט וסדינים יש פתרוז. ולכן הדרך צריכה

להיות משולבת - פטור מצד אחד ופיקוח מצד שני.

אינני יודע מדוע תעשיין יכול לקנות מכונות במדינה הנותנת סבסוד

אדיר באשראי לעשר שנים ומדוע מלונאי אינו יכול לקנות ציוד באשראי לעשר

שנים, כאשר למעשה הרכישה היא ללא תשלום. באיזה שהוא מקום צריכה להיות

מדיניות ברורה. מדוע אנף אחד מקבל סבסוד וענף אחר אינו יכול לקבל סבסוד.

חבר-הכנסת קופמן, דברים אלה מקומם בדיון פנימי של הוועדה.

מדוע הוא אינו יכול לומר אותם עכשו, מפני שמר ברון אינו רוצה?

כן, כי יש לי הרבה מה לומר ואני יכול לסתור בקלות כל הדברים

שנאמרו.

אקראי ספקים בתנאים נוחים קיים היום בכל העולם, וצריך להתמודד

עם הבעייה.

ח. רמון;

מר פדרמן, יש הבדל בין מוצר שהתעשיה מוכרת ובין המוצר שהמלונאות

מוכרח. על מקרר, לדוגמה, יש הרבה מסים. על לינה בבית--מלון יש רק מס אחד,

מס ערך מוסף.

התיירים פטורים ממס ערך מוסף.

אני מדבר על ישראלים,

בהנחה שאתה רוצה להיות שווה לתעשיה, ואני רוצה שתהיה שווה

לתעשיה, אתה צריך לזכור, שמהפטור שהמדינה נותנת לתעשיה על המוצרים שלה,

היא גובה ריבית דריבית, בי על רוב המוצרים של התעשיה מוסל מס בבד. על

המוצר שאתם מוכרים לא מוטל מס. אילו אמרת שהמלון עושה 100% ייצוא ואתה

רוצה להיות שווה ליצואן, הייתי אומר: בהחלט. אבל אתה רוצה להיות שווה

ליצואן גם באשר אתה עושה רק 25% ייצוא. התעשיין מקבל פטור על המרי הגלם

למוצר שהוא מייצר, אבל על המוצר הזה, נניח המקרר, אני מטיל 100% מס. בלומר

אני גובה את המבט בריבית דריבית. המלונאי, התוצר שלו הוא לינה שעליה מוטל

רק מס ערך מוסף בשיעור של 15%.

התעשיין קונה מבונה או שולחן שרטוט והוא מייצר מקרר.

לגבי מקרר - בן, לגבי אטריות - לא.

ח. רמון;

הממוצע של המסים העקיפים בישראל הוא להערבתי הרבה יותר מ-15%.

אתה רוצה להיות שווה לתעשיה, אני מסבים. אני מציע שיימשך המצב

הקיים ואני אטיל על המוצר שאתה מובר לישראלי

בתנאי שתיתן לי הגנה על תוצרת הארץ.

ח. רמון;

אני לא נותן לך הגנה על תוצרת הארץ?

לפני שנתים המדינה נתנה לבל אחד שנטע לחו"ל 3000 דולר.

זו היתה מדיניות לא נבונה, שינו אותה. לפני שנתיים קבלת את הפטור,

עכשו המצב משתנה.

זה השיקול?

לא זה השיקול. אתה מקבל פטור ומובר לינה לישראלי בלי מט. אתה

רוצה להיות שווה לתעשיה, אני רוצה להטיל על המוצר שלך את ממוצע המט שמוטל

על התעשיה. כאשר אתם מדברים על התעשייה, תשוו את הדברים מבחינת המיסוי.

אני אומר שההשוואה לתעשיה מבחינת המיסוי אינה מדוייקת.

באשר לנושא עצמו, המבט איני רוצה לדבר על כך, אבל היו מספיק

ספורים על ניצול לרעה, על מקלטי טלוויזיה אפשר לפקח, אבל על מזלגות?

כאזרח ישראלי אינני רוצה שפקח של המבט ישב ויספור מזלגות בבתי-מלון,

אפילו בל בתי-המלון הם ישלי, הגונים, מלאבים. יש הרבה מוצרים, בעיקר צלחות

ומזלגות, שלגביהם המצב אינו סביר. יש טענות שהדבר מנוצל לרעה. אינני רוצה

להכנס לזה, אבל היו הרבה סיפורים.



ח, רמון

המצב הנוכחי אינו יכול להמשך. אתם יודעים מה מעיק עליכם ומה

בעייתי מבחינת ההגנה המופרזת, שבו עם המכס ותגיעו לסיכום על הדברים

שאין לגביהם מחלוקת, פריטים שאינם מיוצרים בארץ, יכול להיות שהיתה

לכם מחשבה, שבוועדה זו תוכלו לזכות בכל הקופה, אם עכשו אתם יודעים ומבינים

שאתם צריכים להגיע להבנה, שבו עם המכס בצורה אחרת, ותגיעו להסכנה,

כיוון שיש צדק במה שאתם אומרים לגבי חלק מהפריטים, כי אם אתם

צריכים לייבא מערכת מיזוג אוויר מרכזית אחת לחמש שנים, אתם צריכים

לקבל פטור, שבו עם המכס

י. ברון;

זה כבר היה.

ח. רמוז;

אני מבקש מכם, שבו עוד פעם, אני אציע לוועדה שלא להחליט היום,

ואתם תשבו עוד פעם, זו הצעתי ואני חושב שאפשר להגיע להסכמה,

חבר-הכנסת ויינשטיין, אתה יושב ראש ועדת המשנה לעניני מסים,

אתה רוצה להגיד משהו?

אני אדווח במועד שייקבע על מה שהיה בוועדת המשנה, יש לי רק

הערה אחת, לפני זמן מה ביקרתי במלון שהולך ומוקם בירושלים על אדמה שהיתה

שייכת למשפחתי, רציתי לראות איך מפקיעים אדמה ונותנים למלון - - -

ח. רמון;

מתי הפקיעו?

ב-1967 הייתי במלון וראיתי חדר גמור ושאלתי: מה קורה עם

מייבאים מחו"ל, שאלתי מדוע, אמרו לי: היינו בשלושה

מקומות ואמרו שלא מוכנים לספק את המוצר באיכות המתאימה, בתי המלון

מוכרים ייצוא ומוכרים מוצר שנמכר גם בחו"ל, לכן השאלה היא באיזו איכות - -

תבקר במלון מוריה ותראה איזה רהיטים יש שם 15 שנה ועוד לא

החליפו מגרה,

אני שואל את נציגי התעשיינים, איך אתם מסתכלים על הבעיה,

באופן עקרוני אני מסכים עם חבר-הכנסת מצא שצריך לתת הגנה לתוצרת הארז,

אבל יש בעייה של איכות ומועדי אספקה, שצריך להתמודד אתה.

אני קשור עם ענף בתי-המלון 25 שנה, מיום שהקימו את בתי-המלון

ממש אחד אחרי השני, ואני חייב לומר שלמרות שאני תעשיין, הקליינטים שלי

אינם בתעשיה, אלא בתי-המלון, לכן קודם כל תקחו בחשבון שיושב כאן ידיך

לבתי המלון.



א. שפירא

במלון יש מאות פריטים שמייבאים, ואני לא אשאל: מה איכפת לך,

הרי זו הוצאה מוכרת? הכוסות, הצלחות והציוד האחר זה חמר הגלם שלכם,

ועל המרי גלם התעשייה משלמת מם, יש לכם 400 מליון דולר ייצור, מזה

250 מליון דולר לייצוא. על השוק המקומי משלמים מם. מר פפושדו קונה אצלנו.

י. פפושדו;

בכל המלונות.

אני יודע שהרווח בבתי המלון בא מניהול, והוצאה מוכרת טובה רק

כאשר אתה מרוויח.

דבר אחד אני רוצה לשאול אתכם, וזה חשוב לדיון בוועדה - האם

במקומות כמו מערב אירופה - ואני עשיתי ייצוא למלון הילטון בטהרן) או

בארצות-הברית, לא נדבר על מדינות אפריקה, יש בתי-מלון שיש להם סטטוס

לקבל פטור ממסים? מדוע אני שואל שאלה זו? כי אם דבר כזה מקובל בעולם,

בארץ כמו שוויץ, לדוגמה, שבה חיים מתיירות, ועל בתי-מלון אין מכם, ולא

חשוב מהו שיעור המכם, אתם הולכים על גשר בטוח.

מ. ברקת;

אפילו ממס ערך מוסף אין פטור.

היו"ר א. שפירא;

אני שאלתי אותם.

אני לא בא להציע על פריטים אלה כן ועל פריטים אלה לא, כי כל

אהד ירצה שעל הפריטים שלו, יהיה פטור. אני חושב שענף המלונאות הוא הענף

החשוב בארץ ולא צריך להשוות אותו לתעלזיה, כי יש בו ערך מוסף יותר גבוה.

אנחנו נשמע את המכס ונבקש את המכט להתחשב בענף ולהבין שהוא

לא רק מכניס מטבע חוץ, אלא במצב הנוכחי של חוסר תעסוקה, מעסיק כמה

עובדים?

י. פפושדו;

25,000 עובדים.

היו"ר א. שפירא;

אנשי המכס הם יהודים לא גזלנים.

לכן אני רוצה לשמוע ממר פדרמן או ממר פשנשדו תשובה על שאלתי.

מ. פדרמן;

אני אנסה להשיב על-פי הסדר הכרונולוגי.

לשאלתו של חבר-הכנסת אבוחצירא, האמת היא שהדברים אינם שחור

לבן, אולי אפור. חלק מהמכס ומס ערך מוסף הם הוצאה וחלק נזקף להשקעה.

אין ספק שלגבי מלונות חדשים, שאינם משלמים מסים, כי הם אינם מוכרים עדיין

או שהם בתחילת התקופה, הנושא הזה אינו אקטואלי. לכן השאלה, מדוע זה

איכפת לכם, כי בלאו הכי אתם יכולים לנכות הוצאה זו

י. ברון;

כולם מסכימים אתכם בנקודה זו.

שאל חבר-הכגסת תיכון, האם בשל הפטור, לא היה בזבוז בייבוא

ציוד? אני חושב שבצורה כוללנית ולאור הפיקוח האדמינסטרטיבי של משרד

התעשיה והמסחר, שניסה להגן אדמיניסטרטיבית על הייצור המקומי, לא נעשו

שטויות ולא היה בזבוז. לא כל מלונאי ייבא מה שהוא רצה, היה עלינו פיקוח

אדמינסטרטיבי, ולכל רשיון שקבלנו היינו צריכים לנסות לשכנע את פ קידי

משרד התעשיה והמסחר 3-4 פעמים,

לגבי אלמנט האשראי ששאל עליו חבר-הכנטת שטרית, אין ספק שהיום

יש אלמנט שנותן יתרון לייבוא לעומת התעשיה המקומית, וזה האשראי. אין

ספק שנושא זה חייב לקבל טיפול. כאשר אני משווה את עצמי לתעשיה, אני

מתכוון לתעשיה המייצאת. ולגבי הייבוא והאשראי צריך להתייחס אלינו כמו

אל התעשיה.

תלוי בהיקף הייצוא. מלון שעושה 25% ייצוא, יקבל 25% פטור.

לא דברתי עם אנשי המכס, אני בטוח שהם יסכימו לכך.

היות ואני מכיר את המטריה, אני חושב שההצעה של חבר-הכנסת רמון

היא נכונה, אבל קשה לפקח על ביצועה, מדוע היא נכונה? כי ככל שמלון

עובד יותר לייצוא הוא בדרך כלל בדרגה יותר גבוהה.

נאמר על"ידי חבר-הכנסת רמון כאילו אנחנו עמדנו על רגלינו

האחוריות ולא היינו מוכנים להתפשר. למען ההטטוריה אני רוצה להגיד,

שאנחנו הצענו למכס לשלם מכס על הכל ולהקים ועדה שתלמד את נושא מס הקניה,

כאשר הכוונה להגן על התעשיה המקומית, זו הצעה בכתב שהגשנו למכס לפני

חודש, והמכס דחה אותה, כלומר, לא היתה קיצוניות של הכל או לא כלום,

אנחנו מוכנים לפשרה, אבל הפשרה שהרגשנו שנושבת מהמכס היתה כזאת שלא

יכולנו לקבל. אם ההצעה היא שנשב עם המכס ונמצא פתרון בנוסח הדברים

שהושמעו כאן, אני מוכן,

חבר-הכנסת יגאל כהן דיבר על פריטים,

אנחנו מדברים על סוגי פריטים.

מ. פדרמן;

לשאלתך, אדוני היושב, ברוב המדינות בעולם אין יחס מיוחד בנושא

המכס ומס קנייה לבתי המלון, אבל אין צורך בכך, ברוב המדינות באירופה

המכס ומס קנייה על מוצרים אלה הם נמוכים, הם שואפים לאפס, במדינת ישראל,

בגלל העובדה שהמוצרים שאנו משתמשים בהם נחשבו בזמנו למוצרי מותרות,

היה צורך להחיל עליהם פטור. אני כבר "קונה" את המכס של המדינה הכי

יקרה באירופה על כל הפרטים.

זה יחול על כל הענפים.

השאלה לא היתה מול ענפים אחרים. מול ענפים אחרים - אתה צודק.

לכן גם אני בעד הגנה על תוצרת הארץ.



מ. פדרמן

מר ברקת יוכל, אם ירצה, להביא דוגמאות שפה ושם מלונאי סרח,

אבל לבוא ולטעון, שצריך לבטל את הפטור כי המלונאים שסרחו מהווים בעייה,

והנושא משמעותי, אני אומר לפרוטוקול, שעובדתית זה אינו נכון,

זה לא צריך להיות שיקול.

א. שמאי;

לשאלתו של חבר-הכנסת ויינשטיין לגבי כושר הייצור של התעשיה

המקומית ומוערי האטפקה, אם בא מלון ואומר שהוא רוצה לההליף תוך חרשיים

200 תדרי שינה, יכול להיות שהתעשיה המקומית אינה יכולה לעמוד בזה,

יכול להיות שזה נעשה במכוון. אבל אם יש מערכת מתוכננת והתעשיין יודע

שהוא יקבל הזמנה תוך 2-5 תדשים, הוא יכול להערך. ואם התעשיה תדע שיש

לה שוק פוטנציאלי של בתי-המלון, היא תבנה את עצמה בהתאם,

אני מודה להברי המשלחת,

לפני ההצבעה על התקנות יש לי הערה,

היום מצביעים על התקנות?

היה דיון,

את הנייר קבלנו רק עכשו,

ביום הי האהרוז היה דיון על התקנות, ואני הודעתי שהיום נצביע,

הבר-הכנטת ויינשטיין ביקש לראות את הצעת הממונה בכתב,

יש לי הערות למטפר טעיפים,

גם לי יש הערה,

השעה היא אחרי 13,00, אני מבקש לנעול את הישיבה, קבענו שהישיבה

ביום ב' נמשכת עד שעה 13,00,

מתי נצביע?

מחר בבקר,

אני לא אהיה, יהיה מנהל המכט מר ברקת,

אנחנו לא נעלב.



י. מצא;

שמענו את המשלחת בענין הפטור המותנה לרכישת ציוד בבתי מלון,

ולא אמרת מתי נמשיך בדיון ומתי נצביע?

טרם שמענו תשובת האוצר,

ביום ב' אנחנו יושבים עד שעה 13,00 הייתי צריך לנעול את

הישיבה בשעה 13.00, אבל רציתי לעבור להצבעה על התקנות ההיטל על שירותים

מיובאים ונכסי חוץ, כי הממונה על הכנסות המדינה יוצא לחו"ל, ועל חוק

ההיטל ועל התקנות חייבים להצביע מתר במליאת הכנסת.

אני רוצה להעיר שתי הערות לטדר. ראשית כל, לגבי התקנות,

נכון שהדיון בתקנות נסתיים ביום ה', אבל לפי דעתי, יש זכות לחברים

להעיר הערות בהתאם למה שהתפתח בדיון היום.

הערה שניה, היות והבטחתי לחברת-הכנסת סולודר בפתיחת הישיבה

שתוכל להציע הצעתה לסדר-היום בסוף הישיבה, בשל המשלחת ששמענו בפתח

הישיבה, אני מבקש לאפשר לה להציע הצעתה.

י. ברון;

בקשר לתקנות, אין כל בעייה, אפשר להביא אותן מחר, ויהיה כאן

מר ברקת. אני רק רוצה להודיע, שהיו עוד כמה פניות. פנייה אחת של יבואני

הסרטים ופנייה שנייה של משכירי רכב לתיירים ויכול להיות שיהיו עוד כמה

פניות, אני רוצה להודיע שתקנות אלו אינן סוגרות את השער. אני ביקשתי

ממשכירי הרכב שיגישו חמר ופנייה בכתב. אני אביא את הפניות לידיעת שר

האוצר. בין אם יהיה צורך לבוא עם תקנות נוספות, ובין אם נצטרך להסביר

מדוע אין מקום לקבל את הפניות, אני אעשה זאת עם שובי מחו"ל. ולכן אין

לעכב אישור התקנות.

גם לגבי רכישת פיצויים מגרמניה?

הדברים אמורים גם לגבי ענין זה.

לגבי ביטול הפטור המותנה לבתי-המלון, כאשר יתקיים הדיון,

מר ברקת שמצוי יותר ממני בנושא, ישיב.

אני רוצה לציין רק שני דברים: האחד - בהתאם ללוח הזמנים

ה-20 בנובמבר הוא המועד האחרון שוועדת הכספים צריכה לאשר או לא לאשר

ביטול הפטור המותנה לבתי-המלון . שר האוצר ביקש שבמקרה והדברים לא יסוכמו

בהתאם להסדר שהוצע, יופיע לפני הוועדה, הוא ביקש למסור זאת בשמו לפני

ועדת הכספים.

והדבר השני - המלונאים הופיעו שלוש פעמים אצל שר האוצר,

שש פעמים אצלי ושבע-עשרה פעם אצל מנהל המכס, מר ברקת, יש הצעת הסדר

ובה כל הנושאים שהועלו. יש הצעה לבחור פריטים שיהיו פטורים כפוף

לאחוז מסויים - שר האוצר אומר 50% מהתפוקה של בתי-המלון לתיירים; עכשו

באו.והלכו מחדש על כל הקופה, וזה מעורר מחשבה אם יש לקבל משלחות ולדון

אתן. .



ח. קופמן;

מדוע ההסדר לא הובא לפני הוועדה?

כי הם הודיעו לנו הבקר שהם מתכהשים לו.

יש לי הערה בנושא ההברות להשכרת רבב.

הרחבת התקנות על נושאים נוספים, כמו השכרת רכב, האוצר יתנגד

לה, ואם לא יאשרו את התקנות , לא יאשרו.

רבותי, אני מצטער מאד. אנתנו סיכמנו עשרות פעמים, שלא יהיה

דיוז בוועדה בנוכהות המשלתות. כאשר מישהו רוצה לשאול שאלות מהותיות,

בבקשה. א בל איז להביע דיעה בנוכתות המוזמנים.

ולממונה על הכנסות המדינה אני רוצה לומר: סדר-היום של הוועדה

אינו עמוס עד להגשת התקציב. אבל אנהנו לא ניטול את הדמוקרטיה מישיבות

הוועדה. מתי הגיע תוק זה לוועדה? בשבוע שעבר. תקנות בכלל לא הוגשו,

וסיכמנו שנצביע על התוק עם התקנות.

הוק זה דבר רציני, אי אפשר להגישו לוועדה שבוע לפני פקיעת

תקפ1 של ההוק הקיים. אמרתי זאת לשר האוצר ואתזור ואומר לו. ביום ה'

התהלנו "לרוץ" בדיון על חוק זה, כי אתה נוסע לחו"ל ונותר שבוע עד לאישורו

של ההוק בקריאת שניה ובקריאה שלישית.

י. 3רון;

יש לכר פתרון. היום המהלקה המשפטית של מינהל הכנסות המדינה

עובדת עם שלושה משפטנים. יתנו לי עוד שני משפטנים ואגיש הצעות חוקים

לפני הזמן.

היו"ר א. שפירא;

בבקשה, יתנו לו.

אני יידע שבמצב הקיים את התוק הבא אביא יום לפני פקיעת תקפו

של ההוק הקיים.

היו"ר א. שפירא;

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.15