הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 206

ועדת הכספים

יום ה' כ"ג בחשון התשמ"ו, 7 בנובמבר 1985, 10:00, תל אגיב

א. שפירא - יו"ר

י. ארידור

א. אבוחצירא

זי. אמיר

י. ארצי

פ. גרופר

ד. דנינו

א. ויינשטיין

א. ורדיגר

י. כהן

ע. עלי

י. צבן

ח. רמון

א. שלום

ג. שפט

מוזמנים;

י. ברון - הממונה על הכנסות המדינה

ר. ברקת - מנהל המכס ומע"מ

י. וינוגרד, ד. שמעוני - משרד האוצר

ר. פרבר - מנכ"ל משרד התיירות

ת. פנחסוביץ - משרד המשפטים

מ. אמיר - תה"ל

א, קרשנר

ס. אלחנני

יועץ משפטי; א. דמביץ

קצרנית! א. אשמן

טדר היום; א. חוק היטל על שירותים מיובאים (הוראות שעה)(תיקון מסי 2 והארכת

תוקף}, התשמ"ו-1985

תקנות היטל על שירותים מיובאים ונכטי חוץ (הוראת שעה)(החזר בשל

ייצוא) (עמודים 3-2, 24-6)

ב. הצעות לסדר היום (עמודים 3, 24)

ג. תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב)(תיקון) (מכתב שר האוצר מיום

27.10.85)



א. חוק היטל על שירותים מיובאים (הוראות שעה )(תיקון מס' 2 והארכת תוקף).התשמ"ו- 1985

הקנות היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ(הוראת שעה)(החזר בשל ייצוא

היו"ר י. ארידור;

אני פותח את הישיבה, אנחנו ממשיכים בדיון בחוק היטל על שירותים מיובאים. נציג

תה"ל רוצה לומר כמה דברים בענין החוק.

מ. אמיר;

אני רוצה להביא לפני חברי הועדה את הנושא של ייצוא שירותי ידע ותכנון בכלל, והנושא

של תה"ל בפרט. הענף שלנו מורכב מהרבה מאד חברות קטנות, בעיקר חברות המייצאות ידע, בתי

תוכנה, וחברה ממשלתית אחת גדולה - תה"ל - שמהווה כ-30%-40% מהענף. החל מ-13 בנובמבר

1984 הויבנו בהיטל בשעור 15% על כל התשלומים שאנחנו מעבירים לחו"ל למימון פעולות, פנינו

למינהל הכנסות המדינה ולמבט, הסברנו שההיטל הזה הוא מס מחזור על הכנסות ייצוא ושאנחנו

לא יכולים לעמוד במס הזה. המס הזה הופך אותנו, טכנית, לענברים על החוק.

היו"ר י. ארידור!

מה זאת אומרת "טכנית"? או שעוברים על חוק או שלא עוברים על חוק. אתה מודיע לועדת

הכספים שתה"ל עוברת על החוק?

מ. אמיר;

אנחנו עובדים בארצות, כמו למשל ניגרייה, שמהן אי אפשר להוציא מטבע חוץ. אם יש לנו

הכנסה של מיליוני דולרים בניגרייה, אין אנחנו יכולים להוציא משם מטבע חוץ אבל אנחנו חייבים

לשלם את ההיטל גם על הכטפים האלה. אנחנו לא יכולים לעמוד בתשלום כזה, כי איננו יכולים

להוציא כסף מאותה ארץ. לכן השתמשתי במילה "טכנית".

היו"ר י. ארידור;

גם אם לא מעבירים את הכסף לארץ חייבים לשלם 15%?

כן. על פי החוק, חייבים לשלס את ההיטל גם על כספים שצריך להביא ולא מביאים לארץ.

מ. אמיר;

דיברנו עם אנשי מינהל הכנסות המדינה בענין הפטור. אנחנו מבקשים לתקן את סעיף התחילה.

מפעלי תעשיה וחקלאות קיכלו ביולי פטור לפי משבצת 48 ברשומון הייצוא, אבל זה חל רק על

ייצוא טובין.

י. ברוז;

ב-13 בנובמבר 1984 החוק חייב את כולם בהיטל בשעור 15%. בתקנות עכשיו מציעים

פטור גם לייצוא שירותי ידע והחזר הסכומים ששולמו מ-1 באפריל 1985. עלתה השאלה מדוע לא

יינתן החזר מ-13 בנובמבר 1984. שאלה זו נשאלנו על ידי כל הענפים בלי יוצא מן הכלל.

שר האוצר לשעבר יורם ארידור אמר פעם שיש דברים שבהם אומרים;עד כאן אני יכול, מעבר

לזה אני לא יכול. יש מסגרח של שנה תקציבית.



הנחה ניחנה אך ורק לייצוא סתורות. לפני מספר חודשים באנו לועדת הכספים וביקשנו

אישור לפטור מההיטל לסעיף אחר בלבר - עמלות לסוכנים בחו"ל. זאת ביקשנו רטרואקטיבית

מ-13 בנובמבר, לפי משבצת 48 ברשומון הייצוא. אם ייצואן ייצא ב-100 אלף דולר ושילם

00(31 דולר עמלה לסוכן בגין אותו ייצוא, רק על 97 אלף דולר קיבל תמריצי ייצוא. על

3000 דולר לא שכה בתמריץ, הסכום הזה הומר בשער דולר רגיל, זה היה לפני המדיניות הכלכלית

החדשה. אמרנו שעל הסכום הזה רוצים לתת החזר, וחשבנו שבזה הסתיימה המרשה. אחר כך הוכיחו

לנו, אחרי השינויים שחלו בחישוב ערך מוסף, שיש מקום להרחיב את המסגרת על מנח שתהיה

סימטריה. ההחלטה באוצר היתה שכל ההחזרים יהיו מ-1 באפריל 1985 בלבד. הקביעה הזאת חלה

על כולם, יוצאים מן הכלל ישארו אלה שכבר קיבלו החזר בגין תשלום עמלות לסוכנים.

מ. אמיר!

אנחנו מבקשים רק מה שניתן לאחרים לסי משבצת 48.

היו"ר י. ארידור;

תודה רבה למר אמיר.

ב. הצעות לסדר היום

ד. דנינו!

מהפרסומים בעתונים למדנו שאגודות ספורט חייבות הרבה כסף למס הכנסה. אנחנו יודעים

שעל חוב למס הכנסה יש ריבית, הצמדה וקנסות. יש שמועה כאילו משחררים את אגודות הספורט

מחלק מהחובות האלה. אני מבקש להעמיד את הנושא על סדר היום כדי שנקבל דין וחשבון על כל אגודות

הספורט.

מכיוון שמר ברון נמצא כאן, הוא יוכל להשיב מיד.

י. ברון!

אגודות הספורט הן רק חלק מרשימת הגופים שחייבים לנו כסף זמן ארוך. הפעולה בחחוס זה

לא התחילה עכשיו, התחלנו בזה כבר בדצמבר 1984. נתנו לאגודות הספורט ארכה נוספת ועוד

ארכה והחנינו אתם תנאים. חתמנו על הסכם עם ראשי כל האגודות, הסכם לתקופת נסיון של חצי שנה,

לפיו הם ישלמו בכל חודש את התשלום השוטף בדייקנות ועוד לפחות כפל הסכום הזה בגין החוב

מן העבר. חלק מהאגודות מקיימות את ההסכם. לא התתייבנו מצידנו לשום דבר, אבל אמרנו שבגמר

התשלום קל מלוא החוב עם הריבית וההצמדה, נשקול אולי לפטור אותם מקנסות.

מי שלא מקיים תובתו, צריך לתת אח הדין. לא להעביר לקומת-האוצר ניכויים של מס במקור

- זאת עבירה פלילית. מחר נגיע גם לרשויות מקומיות, קופת חולים ומלכ"רים אחרים. אנחנו

חייבים למלא אח החובה המוטלת עלינו, כדי שלא יגיד לנו מבקר המדינה: מי שמכם להחליט ממי

כן לגבות וממי לא לגבות? יש מחלקה אחרת שעוסקת בתמיכות, אנחנו חייבים לגבות את הכסף.

פעולות אלה יימשכו בכל הענפים, כדי לעשות סדר ונקיון ציבורי בנושא זה.

ד. דנינו;

לא נחתם הבטחה לשחרר מריבית והצמדה?



י. גריז!

בשום פנים ואופן לא. אמרתי רק שאם יקיימו אח ההסכם, נשקול אפשרות לא להטיל עליהם

קנסות.

היו"ר י, ארידור;

זה מקובל.

שמענו שהשר שחל הציע שהממשלה תפסיק לשלם ריבית על החובות שלה. אני רוצה לשאול

את הממונה על הכנסות המרינה אם יש תוכנית כזאת, אם התוכנית הזאת באה מצר האוצר או ממקום

אתר, כרי שנדע אם ההגעה רצינית או לא.

י. ברון!

כמוך, קראתי את הדברים בעתון. קראתי את התגובה של ראש הממשלה. זה לא ענין למינהל

הכנסות המדינה, זה ענין של הממשלה. אם תקרא את תגובת ראש הממשלה, תקבל תמונה מאוזנת.

בישיבה אתמול ביקשתי שמזכירות ועדת הכספים תפנה למשרד האוצר, בהסכמת הוערה, בענין

דמי ביטוח לאומי של עצמאיים. אם מורידים תשלום ביטוח לאומי למעסיקים, הרי גם העצמאיים

הם מעסיקים. האם היתה פנייה? ואם כן, האם התקבלה תשובה?

היו"ר י. ארידור;

פנייה היתה. מרגע שפניתי בישיבת הוערה וביקשתי ממר ברון להשיב על השאלה, היחה

פנייה. לא צריך דבר מעבר לזה.

א. קרשנר;

לא העברתי פנייה ככתב.

היו"ר י. ארידור;

מרגע שביקשתי ממר ברון להשיב, היתה פנייה. מזכירות הועדה יכולה להוסיף על זה

ולקולות גס מכתב.

א. ויינשטיין;

אם מר ברון יעביר את הענין לשר האוצר.



היו"ר י. ארידור;

אם מר גרון יכול להשיב עכשיו, ישיב, אם לא, ישיב באשר תהיה לו חשובה.

י. ברון;

אני יכול להשיב עכשיו, אבל השאלה היא אם אני צריך להשיב על מה שקראתי בעמון או על

מה שביקש חבר הכנסה ויינשטיין, כי הפנייה לא היתה שלמה, הועלתה במהירות.

עצמאיים משלמים 21% לביטוח לאומי, גם כמעסיקים של עצמם וגם כשכירים של עצמם.

שכירים משלמים פחות. יש ידיעות, שלא הוכחשו, שהאוצר מקיים מגעים עם ההסתדרות בדבר הסכם

סודי שלפיו דמי הביטוח הלאומי למעסיקים ירדו ב-4%, המעסיקים ישלמו תוספת יוקר אבל לא

יעלו מחירים. אם עומדים להוריד תשלומי ביטוח לאומי למעסיקים, אני מבקש שבאותו שעור

יורידו גם את התשלומים של עצמאיים.

י. ברון;

הנושא הזה לא נדון בשום פורום שהייתי שותף בו, ואני שותף בכל הפורומים בנושאים אלה.

אני חושב שזאת בדותה עתונאית.

כשדנים על רפורמה כלשהי בשיטת מיסוי, כולל הביטוח הלאומי, מדרגות מס או נטל

המס, אנחנו דנים באופן כללי. אני לא ממליץ ולא אמליץ שתהיה הבחנה כלשהי בין עצמאיים

ושכירים.

אני מבקש להעביר את פנייתי בעגין זה לשר האוצר.

פ. גרופר;

אגודות ספורט יש בארץ מלפני קום המדינה, ואיך יתכן שרק היום, אחרי כל כך הרבה שנים,

הצלחתם להגיע לבדיקה בנושא זה. על לסקטור יצרני, על החקלאות הושבתם רפרנטים, בודקים את

הדברים בשדה. באחד המושבים בצפון תפסו אדם שלא הצהיר על הכנסה של 35 אלף שקל, הוא נדון

לחודש מאסר וקנס של רבע מיליון שקלים. לעומת זאת במגזר אריר כמו הספורט לא טיפלתם במשך

שנים, ופתאום התעוררתם. רק היום גילו שיש אגודות ספורט בארץ ורק היום גילו שלא משלמים

שס מיסים?

י. ברוז;

נציבות מס הכנם והנהלת המכס מטפלות באופן שוטף במשך השנים בכל המיגזרים, ללא כל הפלייה .

כוח האדם שעומד לרשות המערכות האלה צומצמם מאד בשנים האחדונות, כתוצאה מזה ירד גם הטיפול

בכל המיגזרים. בשנה האחרונה תבעתי תוספת כוח אדם, היתה תמיכה בתגיעה שלי וחבר-הכנסת צבן

הציע שהתוספת לא תהיה זמנית אלא קבועה ו-300 איש יוספו לשיא כוח אדם. ההצעה נפלה ברוב

של 8 נגד 7, וגם זה אומר משהו. קיבלנו תוספת של 300 איש, זה איפשר לנו לעשות מבצעים

משותפים למס ערך מוסף ומס הננסה בתחומים רבים יותר.



ספורטאים עולים על דפי העתונות פי עשרה או פי מאה מאשר כל ענף אחר, מה שעושים לגבי

ספורטאי זה סקופ עחונאי, אבל אנחנו לא מטפלים בספורטאים אוזרת מאשר בתעשיה, במלאכה, בחקלאות

או בכל ענף אוזר. לטיפול בכל ענף נותנים אוחו משקל, אבל הספורטאים פשוט מפורסמים יותר.

הדו"חות השבועיים שאני מקבל מהמכס ומס הכנסה על הפעולות השוטפות מגלים קשת רתבה

ביותר, אין הם פוסחים על ענף כלכלי אחד, לא על עצמאיים, לא על חברות ולא על מקצועות

חופשיים. היתה לי תקווה שעקב הפעולה הרחבה שלנו אנשים יתחילו לפחות להזהר יותר,. אני

ח בר לא אומר שיתחילו להיות צדיקים או אזרחים טובים יותר. בתחילה היו חשדות לעבירות לגבי

20% מהנבדקים, השעור ירר ל-18.8%, 16%ואפילו15%. כתבתי כבר לשר האוצר שיש מגמה

חיובית. אני מעונין שעד כמה שאפשר יהיו פחות תפיסות של חשודים. לפני שבועיים קיבלתי

דו"ח ובו שוב עלה השעור ל-18%. חשבתי שזה מקרה. אמרו לי בנציבות מס הכנסה שאמנם התוצאה

היא מקרית, כי במקרה עשו פעולה במקום מסויט,שם התוגאה היתה 70% וזה הימה את הממוצע.

בדו"ח שקיבלתי אתמול היה השעור 20%. עוד לא ניתחתי את הנתונים ואינני יודע אח הסיבות.

הבדיקות נעשוח בכל מגזרי המשק. אנחנו מטפלים בכל באופן שווה, ללא משוא פנים, ללא

פנייה סקטוריאלית. על מנת שהצדק גם ייראה ולא רק ייעשה, בנושא הרגיש הזה של ספורטאים,

הואיל והנגע הוא בכל מקום, צריך ללכת לכל האגודות. לא מפני שאני חושש שמישהו יגיד שאנחנו

נוהגים באיפה ואיפה, אלא כדי שיראו שאין נוהגים באיפה ואיפה.

ביום שני בערב הונחו על שולחן הכנסת המלצות של הועדה המשותפת של ועדת הכספים

וועדת הפנים לענין שכר השוטרים. ועדת הפנים קיבלה פה אחד החלטה לתמוך בהמלצות אלה

ולבקש מהאוצר לבצען. אני מבקש שגס ועדת הכספים תקבל היום החלטה דומה. יהיה לזה משקל

רב בעיני שר האוצר.

היו"ר פ. גרופר;

כשיבוא היושב ראש, נעלה את הענין.

א. חוק היטל על שירותים מיובאים (הוראות שעה)(תיקון מס' 2 והארכת תוקף). התשמ"ו-1985

תקנות היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (הוראת שעה)(החזר בשל ייצוא)

א. ויינשטיין!

אתמול קיבלנו כמה תיקונים לחוברת הכחולה ולנייר הלבן. מתי גקבל אח ההצעה המתוקנת

בדפוס?

א. דמביץ;

ביום שני בבוקר, לקראת ההצבעה בועדה.

היו הערות לסעיף 10(16) בהצעת החוק (עמוד 11). על מנח למנוע אי הבנה אנחנו מבקשים

שירות מיובא שהוא נכס חוץ יראוהו לענין חוק זה כשירות מיובא בלבד.

כאשר הסוכנות היהודית שולחת כסף לחו"ל, אס זה מיועד לרכישת נכס, היא צריכה לשלס

היטל; אס זה תשלום עבור שירות - היא פטורה מהיטל מכוח חקנות קודמות. מתקבלת סתירה,

הסעיף שאנחנו מציעיס להוסיף פותר את הבעיה. היא צריכה להיות פטורה מהיטל ג0 כך וגס כף.

בעיה שניה היתה בסעיף 13 לחוק העיקרי. דנו בענין והגענו למסקנה שמה שהצענו זה

המירב שאנחנו יכוליס לעשות. לא מצאנו אפשרות נוספת. החוק קובע שאס אדס השקיע בחו"ל בחברת

שיווק או בנכס, באישור המפקח על מטבע חוץ ובאישור כל הנוגעיס בדבר, הוא צריך לשלם 15%.

מה קרה אס הוא מוכר את הנכס ומחזיר מטבע חוץ לארז? אס החזיר תוך תקופת החוק, יקבל בחזרה

15%. שאלו למה ההגבלה רק לתקופת החוק, למה לא להחזיר את הסכום ששולם כהיטל גס אס מטבע חוץ

הוחזר שלוש שניס או חודש אחרי תקופת החוק,

אמרנו שהחוק הוא זמני, אחר מארבעת הגורמים שהניעו אוחנו לבקש הארכת תוקפו של החוק

היה ההשפעה על מחיר המטבע למטרות של תשלוס עבור שירות מייבא או השקעה בנכס כחו"ל. יכיל

להיות מצב שלא יהיה עוד 1זרן בזה , אם יהיה עוד צורך בחיק, נבקש הארכת תיקפי, כילל

הסעיף בענין ההחזר, אם לא יהיה צורך בחוק, לא יהיה צורך גם בסעיף הזה. אם ישאר הסעיף הזה

מעבר לתקופת תיקפי של החיק, תהיה כפילית, אדס ייכל לקבל פעמיים 15%,

חבר-הכנסת ויינשטיין אמר שהציביר שהולך להשקיע רוצה גס לדעת מה הסיכון ילכן צריך לגלות

לציבור מה הכיינית, קיבלני את ההצעה שייאמר כי שר האוצר, באישור ועדת הכספים, רשאי

לקבוע שההיטל כולו או חלקי, לפי סוגים, יוחזר גס מעבר לתקופת החוק, בתנאים שיקבעו, אס התנאיס

ישתנו חלקית, יחזירו חלק מההיטל ששולם, הכוונה היא שלא תהיה כפילוח ושלא תהיה פגיעה.

אין כאן הגבלה של תקופה,

היו"ר י, ארידוד;

אני רוצה להסביר ליעדה את הבעיה ילבקש ממר ברון למציא לה פתרון, לי אין פתרון,

אילו הדבריס שאמר מר ברון היי כתובים בחוק, זה היה בסדר. אבל מר ברון אומר את זה ולא ריצה

לכתיב את זה בחוק. (י, ברון: לא יכול) לא יבול ולא רוצה, ואולי לא רוצה מפני שלא יכול,

מה שמר ברין מציע לכתיב בחוק זה לא פתרון.

ההגיון אומר שאס אדם השקיע השקעה בחו"ל, אחר כך מכר את הגכס והחזיר ארצה את הכסף,

צריו להחזיר לי את ההיטל ששילס, אין הצדקה לא להחזיד את ההיטל, בין שזה בתקיפת החיק ובין

שהוא מחזיר את הכסף מאוחר ייתר, באיזה תנאים לא צריך להחזיר לי את הכסף? אם .

ריציס לעשית פיתית שמשמעיתי האחדת שערים, לא פיתית אמיתי אלא פיתית להאחדה שערים, היית

יעל מטבע חוץ משלמים 15% תוספת, אס מבטליס את התוספות ומייקרים מטבע חוץ יהיה מצב שלא צרריך

יהיה להתזיר לאדס מה ששילם כהיטל, כדי שלא יקבל פעמיים, אם לא יהיה פיחות כזה, צריך

להחזיר לי את הכסף,

היים לא יידעיס אס יהיה פיתית כזה או לא יהיה, ואס יהיה - מתי יהיה. מר ברין,

מטעמיס מיבניס, לא מוכן לכתוב בחוק החנייה של פיחות, ואני אינני חילק על כן, אבל אם

לא כיתבים את הדבר בחוק, אדם נמצא במצב לא ברור, היא משקיע ולא בטיח אם יחזירי לי 15%

כשיוזזיר את הכסף לארץ, כי בענין המס יש בחיק דברים מפורשים, ועל החזר מדברים רק בתקיפת

החוק - שנה, שנה היא פרק זמן קצר,



ההצעה לחח בתקנות סמכות לשר האוויר להחליט כדבר החזר, מצביעה על מגמה כללית. אבל אדס

שעומד להשקיע לא יודע מה יהיה בחקנוח בעוד שנה, אם יהיו בכלל תקנות כאלה.

בדרך כלל חקנוח אין קשורות בהחרמח רכוש. אם רוצים להפקיע רכוש מאדם זה צריך להיוח

במעשה חקיקה ראשים.במיסים מפקיעים רכוש מאדם, וזה מקובל, אבל זה נעשה במעשה חקיקה

ראשיח. אם נוחנים בנושא זה סמכות לשר האוצר להחליט לטי שיקול דעהו אם להחזיר או לא

להחזיר 15%, באיזה חנאים להחזיר, כאשר מגיע החזר של כל הכסף ששולם, לא מחקבל על הדעח

שדבר כזה יהיה בתקנות.

אני מסכים שאי אפשר להזכיר בחוק את המילה פיחות. אבל צריך שתהיה התחייבות משפטית

בחוק, בלי שתוזכר המילה פיחות, שעצם ההחזרה לא תהיה תלויה בשיקול דעת לפי תקנות, כי

ההחזרה של הכסף הזה מגיעה למשקיע. ביקשתי ממר ברון למצוא נוסת מתאים. הבוקר אמר שלא מצא

נוסח מתאים יותר מזה שהציע. אני סבור שאין דבר העומד בפני משפטנים כשהם רוצים ומשתדלים

למצוא פתרון. אפשר למצוא נוסחה מתאימה.

אם בשעת ההחזר השער היציג של הדולר יהיה פחות ב-15%מהשער שהיה בעת ההשקעה, יקבל

החזר. כתבנו את זה בעשרות חוקים.

מעולם לא אמרתי ולעולם לא אומר שנושא זה קשור קשר כלשהו עם פיחות. אין שום דיונים

כאלה ואין כוונות כאלה. אמרתי וחזרחי ואמרתי גם הבוקר שהיו מספר טעמים לחוק הזה: א. מעם

פיסקלי - לגבות מימים; ב. היטל שיצמצמם הוצאה של מטבע חוץ מן הארץ; ג. לקבוע מחיר

למטבע שיהיה מקביל למחיר המשתלם באיזונים בין מטבעוח שונים על ידי ביטוח סיכוני סחר חוץ.

אם המצב יחייב הארכת חוקפו של החוק - נבקש זאת דאז יוארך גם חוקפו של המעיף הזה.

אם המצב הכללי לא יחייב הארכת תוקפושל החוק, לא יהיה גם מקום להתנייה ולא תהיה הצדקה

להחזיר את ההיטל ששולם. אם החוק יהיה חלקי, בצורה זו או אחרת, גם זה יהיה חלקי.

בכל מקרה, גם אם תוקף החוק לא יוארך, שר האוצר יבוא לועדח הכספים ויגיד בגלל שינויים

מסוימים במצב יש צורך בהחזר חלקי, או בכלל אין צורך בהחזר. ועדת הכספים צריכה לסמוך -

כי שאמרה היועץ המשפטית מטעם משרד המשפטים, ואני מקבל דבריה באהדה רבה - ועדת הכספים

וגם הציבור וגם המשקיעים צריכים לסמוך על היושר של הממשלה, שאם יהיה צורך, בבוא העת תבוא

ותציע תקנה מתאימה, על פי, סעיף ההסמכה. מעבר לזה אנחנו לא מציעים לקבוע, ואני חושב

שבזה צריך להסתפק.

ע. עלי;

למה לא לקבל את ההצעה של חבר-הכנסת ארידור?

י. ברון;

משפטנים אמרו שאין נוסח מתאים.

ת. פנחסוביץ;

אפשר לכחוב כל דבר, אבל גם אם לא נשחמש במילה פיחות, יהיה בזה רמז - - -

מר ברון בא לועדת הכספים ואמר את המילה במפורש. הוא אמר שלמי המצב יחזירו או לא

יחזירו את הכסף. אני לא אומר לכתוב אח זה בחוק, אבל אפשר למצוא נוסח שבצורה משפטיח טובה

יקבע מה שאמר היום מר ברון, נוסח יותר מעורפל מילוליח, אבל ברור מבחינה משפטיח.

ח. פנחסוביץ;

אפשר, אבל יהיה בזה רמז שיש תוכניח לפיחות. אני בווראי לא חשודה כמי שיורעח מה נעשה

בתוכנית הכלכלית, אינני עוסקת בענינים אלה. אבל אם יהיה פיחות, בעוד רמה חודשים יבואו

ויבטלו את ההחזר. אם יהיה פיחות לאחר חום חקופח החוק, יבטלו אח הוראת ההחזר לעתיד ויקבעו

הוראח מעבר. לגבי מי ששילם.

תלוי מה יהיה סוג הפיחות. אם יהיה פיחות של האחדת שערים, צריף יהיה לתקן את החוק.

אם יהיה פיחות של אי האחדת שערים, לא צריך לתקן את החוק. אדם שמשקיע לא יודע מה יהיה

מצבו. כששומעים את הדברים, יודעים בדיוק מה מצבו, אבל זה לא כתוב בחוק. לדעתי, אפשר

למצוא את המלים שיבטאו את הכוונה בלי להזכיר את המילה פיחות.

י. ברוז!

אם רוצים שתהיה ודאות למשקיע, צריך למחוק את הסעיף כולו. לא יהיה החזר.

א. שלום;

אפשר לקבוע כי בחום חקופח החוק שר האוצר יהיה הייב להביא לאישור ועדת הכספים

החזר מלא או חלקי.

ת. פנחסוביץ!

לא מקובל לכתוב "שר האוצר חייב להביא".

א. שלום!

שר האוצר יביא.

פ. גרופר;

פיתוח הוא לא מילה מגונה. למה זה כל כך נורא אס יהיה בחוק רמז לפיחוח? כולם

יודעים שיהיה פיחוח, השאלה היא רק מחי.

ע. עלי;

צודק חבר-הכנסח ארידור. צריך לעשות הכל כדי שהדברים יהיו ברורים.

היו"ר י. ארידור;

גברת פנחסוביץ אמרה שתנסה למצוא נוסח מתאים.



. nרמוז!

אפשר להגיד שישולם רק הפער בין השער היציג בעת ההחזר ובין מה ששולם. המשקיע שילם

2000 שקל לדולר כשהשער היציג היה 1700. אם השער היציג יהיה 2000, לא יקבל החזר.

י. ברון;

אמרתי והדגשתי שההחזר אחרי תקופת החוק הוא לא פונקציה קול פיחות כן או לא, הוא

פונקציה של נתונים כלליים מסוימים, שאני לא יכול לנבא אותם עכשיו, מצב שיהיה עד

מרס 1987 ויחייב או לא יחייב הארכת תוקפו של החוק.

ודאות יכולה להיות רק בשלילה. אם רוצים ודאות חיובית ולו חלקית, זה הנוסח שקיים.

א. ויינשטיין;

מבחינת הצדק הכלכלי האבסולוטי, במה שונה אדם שהחזיר השקעה חודש אחרי תקופת החוק ממי

שהחזיר השקעה חודש לפני תום תקופת החוק? אפשר להבטיח שלא יהיה החזר כפול.

אם עד גמר הישיבה לא החזה הצעה שנוכל לקבלה, לא נוכל לשנות מנוסח הסעיף עם התוספת

שהצענו.

היו"ר י. ארידור;

אני מבקש מגברת תמר פנחסוביץ עד סוף הישיבה לנסות למצוא פתרון מניח את הדעת.

י. ברוז;

בסעיף 13 דרושה פיסקה נוספת. יש סעיף בחוק שקובע שהחזר כספים נעשה בהצמדה לפי

שער המטבע ביום התשלום. זה היה מכוון לאדם שיצא לחו"ל, חזר והביא 100 דולר, ואפשר לשים

את האצבע בדיוק על התאריך. בתקנות מדובר על החזר היטל לפי דיווח חודשי, אי אפשר לעשות

חשבון יום יום. אס רוצים לתת תמריץ לאוצר להחזיר את הכסף תוך 45 מיום הגשת הבקשה, כמו

במם ערך מוסף, צריך שבהחזר לאחר תקופה זו תהיה הצמדה. לצורך הבהרה זו יש להוסיף אחרי

המילה "הוחזר" בסעיף 13 לחוק העיקרי: מכוח סעיף קטן (א).

היו"ר י. ארידור;

הוחלט להוסיף בסעיף 12 להצעת החוק - תיקון סעיף 13 לחוק העיקרי - בסעיף 2(ג)

מכוח סעיף קטן (א).

י, ברו7;

סעיף 16 לחוק הוא סעיף הפטור. העירו שצריך בסעיף זה להוסיף! למעט הוראות סעיף

10(ג), כי שם מדובר על החזר ופטור, ואנחנו רוצים גם להחזיר רטרואקטיבית מ-1 באפריל 1985.

סעיף ההחזר מופיע רק בחוק החדש, אנחנו מבקשים אפשרות גם להחזר רטרואקטיבי.



היו"ר י. ארידור!

אט החוק בתוקפו מ-3ו בנובמבר, מאותו יום שר האוצר רשאי לפטור מתשלום היטל, אין

הגבלה בזמן. לדעתי, התוספת לא דרושה. אני מבקש ממר דמביץ לבדוק אם התוספת נחוצה.

אני הושש שאמ כותבים שסעיף זה תוקפו מ-1 באפריל, יכול להיות שיש עוד סעיפים שנצטרך

לבדוק ואז מכלל הן שומעים לאו. סעיף כזה עשוי להגביל את שר האוצר בענינים אחרים. אני

מבקש ממר דמביץ לבדוק את הדבר, וכפי שיקבע - כך יהיה.

י. ברון;

אני מפרשים את החוק ואומרים שהפטור תל על מי שמקבל כרטים נסיעה לחו"ל או מקבל הוראה

לתברת נסיעות שינפיקו לו כרטיס בארץ.

ת. רמוז;

אני שמח שהגעתם למסקנה הזאת. עזרו לכם באמצעות בג"צ.

היו"ר י. ארידור;

משרד האוצר מודיע שאם מקור הכרטיס הוא בחו"ל, הוא ייהנה מפטור מההיטל גם אם הכרטיס

הונפק בארץ. זה הפירוש שמשרד האוצר נותן לחוק. ההנתיות יהיו בהתאם.

עלולה להתעורר בעיה משפטית מצד אלה שעבר גביתם מהם את ההיטל שלא כדין. לא הייתי

רוצה שתעמדו בפני תביעות. אני מציע לסגור את הענין בדרך משפטית, באישור הועדה. אני מציע

לקבוע סעיף בחוק, כדי שלא יהיו תביעות להחזר הכסף עס ריבית והצמרה, שלמרות שגביתם את

ההיסל שלא כדין מהיום זה כדין. תכשירו את הטרף.

היו"ר י. ארידור;

ההצעה של חבר-הכנסת רמון היא במקומה. קורה שמשרד ממשלתי נותן פירוש לחוק ומתברר

שהפירוש לא היה נכון, בהחלט מקובל שמקבלים את הפירוש הנכון ליישום מאותי רגע ולהבא, אבל

לא מחזירים כספים לרבבות תובעים. זה בהחלט מקובל. אבל יש לכם בעיה, אם לא מכשירים מה

שנעשה, יכול להיות שאדם יגיש תביעה להחזר ויזכה.

אס מדובר באותה שנת כספים, בוודאי יזכה.

היו"ר י. ארידור;

אתם לא רוצים להוסיף סעיף שנותן הכשר, ואני מבין את זה. הבעיה היא כמותית. אם

לא תתעורר בעיה של תביעות רבות, יכיל המצב להשאר כפי שהוא. אם תתעורר בעיה, אני מגיח

שלא תהיה לכם ברירה אלא להגיש תיקון. אם ההערכה שלכם היא שאנשים לא יטרחו להגיש

תביעות

מ. ברקת;

יטרחו ויגישו.



היו"ר י. ארידור;

אם צפויות הרבה תביעות, חייבים למען הסר ספק לקבוע שמה שנגבה מיום זה וזה נגבה

כדין, אבלמ-13 בנובמבר 1985 המצב שונה. (א. דמביץ: למה רק מ-13 בחודש?) אפשר לרקן

מהיום.

ז'. אמיר!

אדוני היושב ראש, עוד פעם באים לחזק את החזקים ולהחליש את החלשים. יש אנשים בעלי

הכנסות גבוהות, הם מהחזקים בחברה הישראלית, להם מקופחות בארצות הברית, קנדה או אירופה,

והם יבולים לקבל מהמשפחה כסף לכרטיס טיסה. אני מגיע לבטל כליל את ההיטל על כרטיסי נסיעה

ולעשות ?דק עם אזרחי ישראל, ולא שמי שיש לו משפחה בחו"ל יוכל להעזר בה , ומי שאין לו -

עליו יוטל כל העול. מי שבורח מהארץ הם מי שיש להם מקלט משפחתי בחו"ל. מי שאין לו מקלט

כזה נשאר כארץ. אני מבקש שהאוצר יגיש לנו הצעה לביטול ההטיל על כרטיסי טיסה.

האוצר רצה לבטל את ההיטל, אבל ההצעה לא היתה מקובלת על ועדת השרים לעניני כלכלה.

א. אבוחצירא;

אין ספק שההיטל בשעור 20% אינו עושה צדק בין אזרחי ישראל. רוב האנשיס אינם יכולים

להתחמק מתשלום 20%, אבל יש מי שיכולים למצוא אח הדרך. זה יוצר אי שוויון. אס רוצים

היטל - שכל היוצא מן הארץ ישלם 20% על הכרטיס; אם לא - צריך לבטל את ההיטל הזה.

אני מבין שהאוצר צריך לגבות יותר כסף, אבל צריך למצוא דרך שתבטיח שוויון.

ועדת השרים לא הסכימה להצעת האוצר לבטל את ההיטל. לועדת הכספים יש לא פחות הבנה

מאשר לשרים שעסקו בנושא זוז. אפשר לבוא בהצעה לאוצר לבטל את ההיטל לכולם, ולא רק למי שמקבל

כרטיס מחו"ל. ועדת הכספים יכולה לעשות סדר וצדק בנושא זה. למקביל אפשר להגדיל קצת את

מס הנסיעות.

אני מציע הצעה להצבעה לבטל את ההיטל בשעור 20%.אם תתקבל ההצעה, אציע להגדיל

את הטס הקצוב, כדי שלא ירדו הכנסות האוצר. ביציאה מהארץ כל ארם נדרש להוכיח ששילם את

מס הנסיעות. לא דורשים הוכחה לתשלום ההיטל.

בישיבה ראשונה בנושא זה אמר הממונה על הכנסות המדינה שהתחזית היתה הכנסה

של כ-20 מיליון דולר. ההכנסה בפועל היא כ-ו1 מיליון. אני מעדיף שבמקום 114 דולר מס קצוב

ישלמו 125 או 130 דולר, אבל זו תהיה הכנסה בטוחה.

האוצר הציע שהמס הקצוב יהיה 200 דולר.

פ. גרופר!

למה לא לבטל את זה בכלל? בשביל לקבל 11 מיליון דולר צריך להטיל מס נסיעות?



א. אבוחצירא;

אני מוכן להצטרף להצעתך. עשרות פעמים הגעתי הצעות חלופיות במקום מס נסיעות.

מרברים על חסכון בדולרים, וכולנו יורעים שלא חוסכים דולרים. האוצר מפחד ללכת בנושא זה

עד הסוף, אף כי זה הדבר הטוב ביותר. הצעה להצבעה לבטל ההיטל בשעור 20%על כרטיסי

נסיעה ואחר כך לדבר על המס הקצוב.

ח. רמוז;

אם האוצר יסכים לבטל את ההיטל על כרטיסי נסיעה בלי להעלות מם נסיעות קצוב, אני

תומך. אבל אם האוצר יגיד שהאלטרנטיבה היא מס קצוב של 200 דולר, אני אתנגד ואעדיף את

המצב הקיים.

המטרה היא שישראלים לא יצאו מהארץ ולא יוציאו דולרים. בקיץ היתה ירידה ב- 50%בנסיעת

בגלל המצב הכלכלי). גם אנשים במצב כלכלי טוב ביטלו נסיעות בקיץ.

אם האלטרנטיבה היא המצב הקיים או ביטול ההיטל והעלאת המס הקצוב , ל-200 דולר, אני

בער המצב הקיים. אני רוצה שיהיה הבדל בין מי שטס לארצות הברית במחלקה ראשונה ובין

מי שנוסע לקפריסין. אני לא מבין את הסוציאליזם של תבר-הכנסת אמיר ואת הדאגה לחלשים של

חבר-הכנסת אבוחצירא.

אם ארם מקבל כרטיס מחו"ל, הוא לא מוציא דולרים מהארץ. זה כבר רווה, הכנסה במטבע חוץ.

אני מתנגר בכל תוקף לביטול ההיטל על כרטיסי נסיעה אם במקביל לכך יעלו את המס הקצוב.

זה דבר אנטי חברתי. (ז. אמיר: מדובר על 125 דולר). אתה מדבר על 125 דולר, האוצר

מדבר על 200 דולר. מהנסיון למדתי שב-99% מהמקרים מתקבל מה שרוצה האוצר.

ז. אמיר;

בכנסת הקודמת היו חברים שכופפו יד לאוצר. כאשר סיעת המערך בועדה אתה לא נותן יד.

רציתי לבשר לועדה שגברת תמר פנחסוביף בעזרתו של מר דמביץ הצליחו לבצע את הבלתי

אפשרי, לנסח סעיף שעונה לבעיה שהתעוררה.

חבר-הכנסת ויינשטיין מבקש התייעצות סיעתית. כשיש בקשה כזאת, אני תמיד מכבד אותה.

לא תהיה היום הצבעה על התקנות, אבל נסייס את הדיון על התקנות. אם

יש דברים שחבר הכנסת ויינשטיין מערער עליהם ובגללם הוא מבקש התייעצות סיעתית ורוצה

פגישה עם שר האוצר, אפשר לדבר עם שר האוצר.

א. ויינשטיין!

אתמול ביקשתי הבהרות ולא קיבלתי, אם חבר ועדה מעלה נקודה, אפשר לצלצל אליו הביתה - -



י. ברוז;

רק כאן. מה שלא נעשה כאן - זה לעתונות.

רציתי לדעת מה נעשה נענין מלונאות ותיירות. אני מבקש התייעצות סיעתית ופגישת סיעה

עם שר האוצר. אני מבקש תשובה בכתב.

י. ברוז;

אני לא רוצה להשיב בכתב.

אני מבקש לכתוב בתקנות שכל הייצואנים שווים. זו קביעה לגיטימית אתרי החלטת הממשלה.

היו"ר א. שפירא;

אין הובה על הממונה על הכנסות המדינה, או מנהל המכס, או נציב ממ הכנסה, להתקשר

בלילה לחבר ועדת הכספים בביתו. יש 24 חברים בועדת הכספים, אי אפשר להתקשר אליהם

הביתה. זאת אני קובע כיושב ראש.

כל הצעה שהיא הצעה סופית של מינהל הכנסות המדינה, תינתן בכתב. זכותו של חבר

ועדת הכספים לבקש זאת. אתרת עלולות להיות אי הבנות. אס יש דיון ובו הממונה על הכנסות

מציע הצעה, זכותו של חבר ועדת הכספים לבקש את ההצעה בכתב.

י. ברוז;

בוודאי.

היו"ר א. שפירא;

תבר-הכנסת רמון אמר שבסופו של דבר האוצר תמיד מצליח . (ת. רמון; ברוב המקריס).

אבל הועדה איננה חותמת גומי.

חבר בועדה יכול לבקש התייעצות סיעתית, אבל דיקטטורה לא תהיה בועדה. התייעצות סיעתית

אפשר לקיים עד יום שני, ובישיבה אפשר להצביע נגד ההצעה, אבל לא יכתיבו לועדה אם

לדון או להצביע.

ע. עלי;

ההצעה לבטל היטל על כרטיסי נסיעה ובמקביל להגדיל את המס הקצוב, היא לא פרוגרסיבית.

לא יתכן שארס שעושה טיול באלפי דולרים לארצות הברית או למזרת הרחוק או לאוסטרליה ישלם

אותו סכום שמשלם מי שיוצא לשבוע ללונדון. אם אדם מקבל כרטיס מחו"ל, האוצר נהנה כי אין

הוצאה של מטבע חוץ. אתמוך בביטול ההיטל אם במקביל לא יעלה מס הנסיעות הקצוב.

התיירות היא ענף שמכניס מטבע חוץ ולא צריך לקפח אותה לעומת התעשיה. אותן הקלות

שניתנות לייצוא תעשייתי צריך לתת גס לתיירות.



י. ארצי;

אני מבקש לדעה מה הכוונה - אם המס הקצוב ישאר 100 דולר ונוסף לזה יחיה היטל בשעור

20% על כרטיסי נסיעה, או שצפויים שינויים במלו לפי העונות?

שאלה למר ברון, אם נכון שהגביה של ההיטל היתה כל כף נמוכה, למה לא לשקול ביטול

הענין כולו? לא תשלום של 100 דולר עוצר היום אדם מלנטוע אלא המצג הכלכלי הקשה, השחיקה

בשכר.

היו"ר א. שפירא;

כאשר האוצר הגדיל את מס הנסיעות, היו לו שחי כוונוה: א. שייצאו פחות אנשים לחו"ל

כדי שיוציאו פחות מטבע חוץ; ב. באותו זמן היחה אינפלציה גדולה והאוצר רצה לגבוה יותר

מיסים. הצעתי נועדה, שאם הכוונה לא להוסיף מט אלא שלא יוציאו לחו"ל מטבע חוץ, נקבע שלא

קונה את ההקצבה של מטבע חוץ, 1000 או 800 דולר, לא יגבו ממנו אח הטט. כמו שמשחררים

מההיטל אה מי שמקבל כרטיס נסיעה מחו"ל, ישחררו גם אדמ שלא קונה נננק אח ההקצנה של מטבע

חוץ. האוצר לא קיבל את ההצעה, כי האוצר טעונין גנו במס.

התוצאה של הצעה כזאת היא עליה בשוק השחור.

היו"ר א. שפירא;

אנחנו רואים מה המצב בשוק השחור. שוק שחור יהיה תמיד.

האוצר הציע לועדח השרים לכלכלה לבטל אח ההיטל על כרטיסי נטיעה, והועדה לא קיבלת

אח ההצעה, יכול להיוח שהיום גט האוצר לא מעונין גזה. אני חושג שיוחר טוב להגדיל אח המס

תקצוב ל-114 ל-200דולר ולבטל אח ההיטל.

אל נגזים בהשפעה של המצב הכלכלי. אם אנשיט לא יצאו לחו"ל בחודשיט יולי - ספטמבר

הרי אז עור לא השפיע המצב הכלכלי. נכון אמר חבר-הכנסת רטון, כשהמס הוא 300 דולר ונוטף

לזה יש היטל בשעור20% על מחיר הכרטיס, אנשיט לא יכוליט לצאח. טועה מי שהושב שאנשיט לא

נוטעים היום בגלל המצב הכלכלי. אי אפשר להשיג טקוט במטוס לאירופה, הכל תפוס לשבועות.

תקופה של כריטטמס, יש צליינות).

אם ועדת השרים לא קיבלה אח ההצעה לביטול ההיטל, זח לא טחייב אח ועדת הכספים. אני

יודע שהממונה על הכנסות המדינה יעמוד היום על ההחלטה של ועדח השריט לכלכלה, אבל הכנסה

היא מעל ועדת השרים לכלכלה והיא יכולה להחליט.

תבר-הכנטת רמון מציע שמי שנוטע במחלקה ראשונה ישלם יוחר. אחה צודק, אבל רק מעטים מאד

נוטעים במחלקה ראשונה, שין שם יוחר משבעה מקוטוח. (ח. רמון: אבל אם הכרטיס עולה 4000 דולר

בטיסה לניו-יורק, הם מכניסים יוחר מסאה נוטעים בג'מבו). אלה שנוטעיט במחלקה ראשונה לא

איכפה להם לשלם יוחר.

הטיטח לארצות הבריח עולה היום 590 דולר, ורוב הנוטעים נוטעים עכשיו לארצות -הברית

מעטים נוטעים לאירופה.20% על 600 דולר - 120 רולר. אט הטט הקצוב יהיה 200 דולר ויבוטל

ההיטל, הנוטע יחטוף.

מדוע מי קוסם ליוון צריך לשלם מס 200 דולר? הטיסה לקפריסין עולה 200 דולר, ועל זה

צריך לשלם 114 מולר מס נסיעות.

ז'. אמיר;

אפשר לקבוע שהמס על נוסע לאירופה יהיה 100 דולר.

היו"ר א. שפירא;

אני בעד ביטול היטל נסיעות והעלאת המס הקצוב. אפשר לקבוע שהמס יהיה 150 דולר

בנסיעה לאירופה ו-200 דולר למקומות אחרים. תבר-הכנסת רמון אמר שקבעו את המס כדי שיסעו

פחות. רוב התיירות מישראל היא לא לאוסטרליה. אם אתה רוצה שיוציאו מהארץ פחות דולרים, צרין

לקבוע שהמס יהיה 200 דולר. למה צריו להעניש את מי שנוסע לארצות הברית?

ת. רמוז;

זה לא עונש. הוא נוסע יותר רחוק, ישלם יותר. זה פרוגרסיבי. מי שטס לקפריסין, מוציא

פחות דולרים מהארץ. בנסיעה לארצות הברית מוציאיס יותר דולרים. אני רוצה שיהיה קשה יותר

לנסוע לארצות הברית מאשר לקפריסין.

היו"ר א. שפירא;

אפשר לקבוע שמי שלא קונה את ההקצבה קול 800 דולר יהיה פטור מהיטל נסיעות.

ס. אלחנני;

זו היתה ההצעה המקורית. זה פותר גס את הבעיה 7לל העולים החדשים.

א. אבוחצירא!

אפשר לבטל את ההיטל ולהוריד את ההקצבה ל-700 דולר.

כאשר מדברים על הייצוא והתיירות, שהם בלב ליבה של הבעיה שלנו,הרבה פעמים מתעלמים

מהנושא. עכשיו מדברים על נושא שאיננו תיוני ביותר, ובכל זאת אין לאיש האומץ לומר שזו

שעת חירום וצרים למנוע הוצאות ובזבוז מיותרים.

אם ההיטל קשה לגבייה ויש הקיפה, אני מציע לבטל את ההיטל ובמקום זה להוסיף 60 דולר

למס הקצוב. השינוי יכול להיות בין אפס ל-20 דולר: מי שנוסע למקום רחוק ירויה 20 דולר, מי

שנוסע למקום קרוב תהיה לו אולי הוצאה נוספת של 20 דולר. זה סכום קטן בהשוואה להוצאות

כיול בחו"ל. הוצאה של 20 דולר לא תקבע את ההחלמה אם לנסוע או לא לנסוע. אני מציע לההאתד

על ההצעה להוסיף 60 דולר למס הקצוב. יכול להיות שההכנסה לאוצר תהיה קצת יורו- קטנה, אבל

תהיה זו הכנסה בטוחה.



י. ארצי;

ההצעה שנשמעה כאן בעקיפין היא קודם כל לסמוי- על השיטה. הגביה של ההיטל על כרסיסי

הסיעה לא כל כך טובה, אבל הציבור התרגל שצריך לשלח סכום אחד קבוע וסכום אחד צמוד

למחיר הכרטיס. אני מציע לשמור על השיטה הזאה. אני מציע שהמס הקבוע ישאר כמו שהוא היום,

ואילו בהיטל יהיו שני שעורים -10% ו-20%. על כרטיסים שמחירם עד 400 דולר, זה המכסימום

בטיסות לאירופה, ההיטל יהיה בשעור 10%, מעבר לזה - 20%. יחד עס זאת יבטיח האוצר לשמור

על השעורים האלה במשך שנה.

זה לא עונה על הבעיה של התחשבנות עם סוכני נסיעות, אולי זה מוסיף סיבוך נוסף כי

יהיו שני שעורים, אבל זה הרבה יותר צודק כלפי האזרח. שיטה כזאת גם המנע התחמקות, כי

ההפרש בהיטל על הכרטיס הוא קטן -10%. כדאי להתגבר על הבעיה הטכנית וללכת בכיוון זה.

י. ברון!

אמנם הצענו לבטל את ההיטל על כרטיסי נסיעה בשעור 20% ולהגדיל את המס הקצוב, אבל

שמענו אה הדעות בועדת השרים לכלכלה, שמענו גם הדיס בציבור. האוצר השתכנע שיש להשאיר את

ההיטל כמו שהוא ולהשאיר את המס הקצוב כמו שהוא. לכן אני מבקש לקבל את ההצעה שלנו

ללא שינויים.

אני רוצה להזכיר שפרט לסעיף אחד שמחפשים לו נוסח, אנחנו עומדים כבר אחרי הצבעה ואף

אחד לא ביקש שינויים.

יש שתי אפשרויות: או שמתלכדים ומצביעים בעד הצעת האוצר -20% היטל על כרטיסי

נסיעה ו-114 דולר מס קצוב, או שמתלכדים על ההצעה של חבד-הכנסת אפרים שלום - ביטול

ההיטל והעלאת המס הקצוב ל-175 דולר (114 נילוס 60).

הצעה שלישית: כדי למנוע הפלייה, לבטל אח ההיטל לכולם, לא רק למי שמקבל כרטיס מחו"ל.

אני מבקש להעמיד גם את הצעתי להצבעה.

הצעתי לבטל בכלל את מס הנסיעות.

אי אפשר להצביע על שלושים הצעות. או שמתלכדים על הצעה אחת או שתי הצעות, או

שנלר להצעת האוצר. אני מציע שהמס הקצוב יהיה 175 דולר, וההיטל יבוטל.



פ. גריפר;

מתנגד.

אני מציע להעמיד להצבעה את הצער הממשלה מול הצעות אחרות. אם הצעת הממשלה תיפול,

נדון בהצעות אחרות.

היו"ר א. שפירא!

הצעת הממשלה היא מס קצוב בסך 100 רולר פלוס היטל בשעור 20/0 ממחיר הכרטיס.

הצבעה

בעד הצעת הממשלה - 4

נגד - 4

מבקש הצבעה חוזרת.

היו"ר א. שפירא;

נצביע שוב.

הצבעה

בעד הצעת הממשלה - 6

נגד - 2

הוחלט לקבל הצעת הממשלה

א. אבוחצירא;

היושב ראש הטעה את הועדה. בהצבעה ראשונה היו שלושה בעד הצעת הממשלה, כולל היושב ראש,

וארבעה נגדה. ההצבעה השניה היתה בלתי חוקית.

היו"ר א. שו1ירא!

צרפתי את קולי. אני אף פעם לא מצביע נגד הצעת ממשלה, כל עוד זה לא פוגע בעניני דת.

אנחנו עוברים לתקנות.



י. ברון!

יצוא,

התקנות לפטור מהיטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ מתייחסות לייצואנים של טובין,חברת/

בחי מלון, ייצואני צמחי נוי, ייצואנים של שירותי חכנון וקבלנות.

התקנות שהונחו לפני הועדה נכתבו שלשום ואתמול, רק בשעות הערב אתמול הצלחנו לקיים

דיון נוסף עם הכלכלנים קזל משרד התיירות והבלכלנים באגף התקציבים כדי אם בענין מסוים

צדק ענף התיירות ואני טועה, או שאני צודק והם טועים. הבירור הסתיים מאוחר בלילה, ואני

מצטער שעקב כך שינויים קלים בתקנות אינם מופיעים בכתב ואצטרך להביא או חט בעל פה. היועץ

המשפטי לועדה יחד עם יועצים משפטיים אחרים בוודאי יגישו את הנוסח המתוקן, אם יאושר .

בעמוד הראשון תמצאו הגדרות מי יהיו זכאים להחזר היטל בשל סוגי שירותים מיובאים או

נכסי חוץ. ייצואן לפי הגדרות אלה יהיה זכאי להחזר "אם הוכח להגחת דעתו של המנהל" - מנהל

המכס - "בי השירות הוא אחד מאלה או שהשתלום עבורו הוא אחד מאלה, לטי הענין, ובלבד

(1) עמלות לסוכן או לנציג מסחרי של ייצואן; (2) תמלוגים המשתלמים

תמורת שימוש בידע; (3) שירות פרסום בחוץ לארץ, למעט הדפסח קטלוגים, מחירונים וכיוצא באלה;

(4) חשלום עבור התקנה, החסנה, הפעלה תקינה או הצגה ברגים של טובים שייצא ייצואן;

(5) עריכת תערוכה, תצוגה או יריד בחוץ לארץ; (6) הוצאות החזקה קזל סניף או נציגות בחוץ

לארץ של ייצואן, למעט תשלום משכורת וכיסוי הוצאות לעובד העובד בסניף או בנציגות תקופה

קצרה מחודש ימים; (7) אגרות רישום המשתלמות בשל רישום בחוץ לארץ של פטנט, מדגם, סימן

מסחרי או אישור תקן למוצר".

התקנות האלה הן על דעתם ובהסכמתם המלאה של כל הארגונים הכלכליים, חוץ מיוצא מן

הכלל אחד, שנציגו הופיע היום לפני הועדה. תה"ל ביקשה החזר רטרואקטיבי מ-13 בנובמבר

של היטל על עמלות, ואילו ההצעה היא להחזר מ-1 באפריל 1985.

א. קרשנר;

צלצלו מהתאחדות התעשיינים וביקשו להכניס בתי תוכנה להגדרה של ייצואנים.

אי הכנסתם למסגרת ההגדדה היא בהסכמתם של בתי התוכנה.

א. קרשנר;

הם אמרו שרוב בתי התוכנה רוצים להכלל בהגדרה.

י. ברוז;

אני לא יודע מה כל אחד רוצה, אבל אני מדבר על סמך סיכום בפרוטוקול.

לגבי ייצואן שהוא מפעיל ביח-מלון קבענו שיהיה זכאי להחזר ההישל "אם הוכח להנחות

דעתו של המנהל שהתקזלום עבור השירות הוא עמלה לסוכן או לנציג מסחרי של הייצואן, לסוכן

נסיעה בחוץ לארץ או לרשת הזמנות בינלאומית, או תמלוג המשתלם תמורת שימוש בידע, גשם, או

בסימן מסחרי".



בתחילת הדרך לא כללנו שלושה סוגים של הוצאות: פרסומת, החזקת משרדים, תערוכות

וירידים. הסיבה היתה שרצינו לשמור על העקרון כי כל מי שמוכר לאוצר דולר ומקבל תמריץ

בדרך זו או אתרת, אס הוא משהמש בשקליס שקיבל לרכישת דולר כדי לשלוח אותו לחו"ל, צריף

לשלם היטל. זה פשוט החזר התמריץ.

לפיכם אמרנו מה שאמרנו לבתי התוכנה, והדברים התקבלו על דעתם. כמובן שלא אסטנו

מאה בתי תוכנה אלא רק את הנציגות החוקית שלהם, איגוד בתי התוכנה שמסונף להתאחדות

התעשיינים. לבתי התוכנה קבעו שעור ערך מוסף 80%. 20%זה חלק די קטן שלא מכסה הוצאות

כלליות, רווח, תשלום בדולרים לחו"ל עבור חומר. ברור שמשלמים בעד שירותים אלה מתוך

הערך המוסף. בתי התוכנה הביני שלא יוכלו לקבל התזר. אולי יבקשו בעתיד להקטין שעור הערך

המוסף ואז יוכלו לבקש פטור. הדבר כדאי כי התמריץ שמקבלים הוא בשעור 11/4 ובהיטל משלמים

15%.

עד שעות אחר הצהרים אתמול היינו משוכנעים שהוא הדין גם בבתי המלון.75% ערך מוסף

זה שעור די גבוה לכיסוי תשלומים עבור משרדים, לאחר שתשלום עבור עמלות מנוכה מהתמורות ולא

מקבלים על זה פרמיה. אבל הכלכלנים של משרד התיירות הודיעו בצורה חד משמעית שזה לא

נכון, שהחלק של 25% עליו לא מקבלים פרמיה כולל גם תשלומים עבור החזקת משרדים, תערוכות

וירידים ופרסומת, ולכן צריך לתת החזר גם על הוצאות אלה.

אני רוצה להגיד בגילוי לב שזה מקרה די גבולי. השעורים הם נמוכים מאד. מה שמוציאים

להחזקת משרד זה אולי 0.5/0 בענף בכלל, בבתי מלון מסוימים ההוצאה מגיעה אולי ל-2%-3%, אבל

זה רק בשלוש רשתות כי לאחרים אין משרדים בחו"ל. אם נקבע ערך מוסף בשעור 75%, הרי זה לא

מספר מדוייק.

קיבלתי דעת הכלכלנים של משרד התיירות, ואני מבקש עתה להוסיף שההחזר יהיה גם

לגבי שירותי פרסום, תערוכות וירידים, החזקת סניף בחו"ל. בזה אנחנו עושים השוואה מלאה

בין תעשיה ותיירותי

ענין נוסף עלה אתמול בערב בקשר לסוכני תיירות נכנסת. הם טוענים שהם לא מקבלים שום

פרמיה. כדי להביא הרבה תיירים מחו"ל הם צריכים לשלם בעד פרסום בחו"ל, תערוכות וירידים,לשלם

למשרדים בחו"ל. לא ראינו סיבה לא לכלול אותם. אבל הגבלנו, כמו שתקבלנו את הזכות להחזר

לבתי מלון, לפי דרישת משרד התיירות ובהסכמת בתי המלון. קבענו שהזכות להחזר מותנית

בכך שהכנסת בית המלון מתיירות נכנסת בשנה המסתיימת במוער תשלום ההיטלה. עולה על 100אלף

דולר. לגבי הסוכנים, בהסכמת הצציגים החוקיים שלהם, קבענו הכנסה של לפחות 50אלף דולר

במטבע חוץ מתיירות נכנסת.

שני סעיפים אלה צריך להוסיף לתקנות.

ייצואן פרחי נוי יהיה זכאי להחזר ההיטל "אם הוכת להנחת דעתו של המנהל שהתשלום

עבור השירות הוא תמלוג המשתלם למטפח בחוץ לארץ בשל צמחי נוי".

ייצואן של טובין יהיה זכאי להחזר אם ייצא לפחות בערך של 10 אלפים דולר לפני הבקשה

להחזר. ייצואן של שירותי תכנון וקבלנות יהיה זכאי להחזר רק אס הפחית מתמורות הייצוא שלי

את מטבע החוץ ששילם בשל רכישת השירות שהוא זכאי בשלו להחזר. כשהוא מגיש בקשה לחברה לביטוח

סיכוני סחר חוץ, הוא כותב שנכנסו מיליון דולר, פחות 400 אלף ששלחו לחו"ל. אם הפחית

הייצואן סכום, הוא זכאי להחזר.



ויצואנים של טובין, הבריח ייצוא, ויצואונים של שירותי תכנון וקבלנות - וצריך כאן

להוסיף משהו גם בענין בחי מלון - על מנת להיות זכאים להחזר עבור המלות ותמלוגים הם

צריכים להוכיח שיש הסכם בכתב בין הייצואן לבין מקבל העמלה או התמלוג, וכי קיים יחם סביר

בין שעור העמלה או התמלוג לבין הטובין או השירות שיוצאו". אם אדם יגיר שהוא צריך לשלם

עמלה בשעור 30%מהמחזור, ברור שזה לא סביר. אנחנו יודעים ששעור העמלה הוא 1%-2%.

ידוע מה המצב בענפים הסונים, ובענין זה אני סומך על מנהל המכם. צריך להוסיף שסעיף זה

יחול גם על בתי מלון שמשלמים עמלות ותמלוגים.

הטכניקה תהיה פשוטה. למכם יש טכניקה פשוטה, הלוואי ויכולנו לאמץ טכניקות פשוטוח כאלה

למיסים אחרים. במם תמורות ובמם ערך מוסף יש דו"ח עצמי, אחר כך עושים בקורת.

ר. ברקת!

כל י יצואן יגיש בכל חודש דו"ח ויכתב כמה שילם כהיטל בחודש שעבר. אנחנו נחזיר אח

הכסף ישר לחשבון הבנק שלו. המסמכים נמצאים בידי הייצואן, וכשאני רוצה לערוך בקורת, אני

מבקר. כמו במס ערך מוסף - פעם בחודש מגישים דו"ח, וכשרואים צורך עורכים בקורת - כך ננהג

גס בענין זה.

י. ארידור;

מר ברון.זה לא עולה בקנה אחד עם הפרוצדורה שהצבעת עליה קודם. אם מנהל המכם מחזיר

את הכסף אוטומטית, מתקבל שכבר "הוכח להנחת דעתו של המנהל" שההחזר מוצדק, ואז אי אפשר

לתקן אח הדברים על ידי בקורת.

י. ברון;

הערה נכונה. צריך לנסח את הדברים על דרך השלילה: לא הוכח להנחת דעתו של המנהל...

והוחזר ההיטל, יראו זאת כסכום שהוחזר שלא כדין, לפי הצהרה כוזבת.

לקראת ההצבעה ביום שני נביא נוסח מתוקן ומסודר.

בקשה להתזר חוגש בטופס שיקבע המנהל, וההחזר ייעשה תוך 45 ימים מהגשת הבקשה - כמו

במס ערך מוסף. כמובן שצריך לנהל חשבון מיוחד לסכומי ההיטל לצורך ההחזר.

יש הוראת מעבר. ייצואן ששילם היטל בתקופה בין 1 באפריל 1985 ו-2ו בנובמבר 1985 יהיה

זכאי להחזר. מי שמבקשים החזר רטרואקטיבית מ-ו באפריל עד היום צריכים להגיש בקשה עד

31 בינואר 1986.

אני מבקש שביום ראשון הקרוב יועבר הנוסח הסופי לועדת הכספים ולחבר-הכנסת ויינשטיין,

כדי שלא יהיה צורך לא בהתייעצות סיעתית ולא בפגישה עם שר האוצר.

התקנות הקודמות לפטור לשירותי ייצוא, לפי משבצת 48, בטלות כי הכל נכנם בתקנות התדשות.

תחילת של תקנות אלה ב-13 בנובמבר 1985.

עדיין עומדת השאלה שם תה"ל וגם חברה כמו אגרידב.



היו"ר א. שפירא!

מה קורה אם ארס החזיר השקעה ושכח לבקש החזר ההיטל? אם אדם לועה ושילם מכם יותר

מן המגיע, בסוף השנה הוא מגלה את הסעות, המכם מכיר בטעות ומחזיר לו כסף. על פי החוק

צריו להחזיר תוך 45 יום, אבל ההצמדה היא רק מיום התביעה.

ר. ברקת!

יש הצעה לתיקון החוק וקביעת הצמדה. אבל זה לא יחול רטרואקטיבית.

י. ארצי;

אני מבקש מהממונה על הכנסות המדינה להשיב על בעיה שהעליתי גס במליאה וגם

בועדה בענין פנסיות מגרמניה,

היו"ר א. שפירא!

אני מבקש שוב לשקול, ושוב לשאול בענין זה אח שר האוצר, למרות שאנחנו עומדים אחרי

הצבעה, לשחרר מההיטל על נסיעות את מי שלא קונה את הקצבת הדולרים. האוצר ירוויח מזה

הרבה מטבע חוץ. בשנת 1984 הוצאו במעט מיליארד דולר לנסיעות לחו"ל. בדרך זו אפשר היה גס

לפתור את הבעיה של עולים חדשים. הס נוסעים להורים ולא צריכים לקנות מטבע חוץ. זה היה

נותן תמריץ לאנשים לא לקנות אותם 800 דולר שהם זכאיס לקנות. אין פחד משוק שחור. אנשים

יעשו פעמיים את החשבון מה בדאי להם.

י. ברוז!

כבר דנו בענין והשיבותי. אנוזנו בדעה שמבחינת סך הכל היתרות אין הבדל! אס אני לא

יבול לקבל 800 דולר בבנק, אני צריך לקנות במקום אחר. אנשיה קוניס דולרים מתיירים, דולרים

שהתיירים לא מוכרים לבנק.

היו"ר א. שפירא!

אפשר לתת אפשרות כזאת לפחות לעוליס חדשים.

זה היה פותר באופן חלקי את הבעיה של הסטודנטים.

בענין היטל נסיעות יש לפני פניות של יושב ראש הועדה ושל חבר-הכנסת בר-און. הבטחתי

להביא את הענין לדיון עם שר האוצר. תהיה התייחסות לנושא כשאחזור מחו"ל.

מה שאמרתי על תה"ל חל גס על אגרידס וגופים נוספים שעוסקים בייצוא תוכניות, תכוון

פרוייקטים. השאלה היתד; רק מדוע ההחזר הוא רק מ-1 באפריל 1985, ועליה כבר השבתי.

אמרנו שאף אחד לא יקבל החזר בעד התקומה שלפני 1 באפריל, יש רק יוצא מהכלל אחד - אלה שנתנו

להם החזר על עמלות לייצוא טובין לפי משבצת 48. צריך לחתוך באיזה שהוא מקום. מי ששילם

היטל בשנת הכספים הקודמת, זה כבר חלק מהקלקולציה שלו, כבר ניכה את זה מההכנסות לצרכי מס.



תשונה לחבר-הכנסת ארצי בענין פיצויים מגרמניה. יש תקנה שמי שרוכש פנסיה מחו"ל

ומשלם עבורה מחשבון פח"ם-פיצויים, פטור מהיפל. חלק נכבד מהציבור הזה פטור. מי לא

פטור? רק מי שאין לו חשבון פתיים פיצויים, ואלה אינם רבים. יש לנו קושי: אם נפטור אותם -

אין לנו אפשרות לפקח.

י. ארצי;

הצעתי שתהיה הצמדה.

י. ברון;

ביקשתי ממנהל המבס לבדוק אפשרות להתקין תקנה שאומרת: אם אתה רוכש זכויות סוציאליות

בחו"ל ואין לך חשבון פת"ם-פיצויים, בבוא העת כלייגיע כסף תוכל לקבל החזר. הענין רורש

בדיקה. נבדרק את הענין תוך חודש, ואני מבטיח שאחרי הבריקה נביא אח הנושא לדיון.

לאחר הפסיקה בבג"צ, אנחנו מבקשים אישרור למצב הקיים: מי שרכש בישראל כרמים טיסה

לחו"ל ששולם עבורו מחו"ל - היה חייב מתהילת החוק הקיים במשך שנה אחת בלבד; מהיום

ואילך יהיה פטור מהיטל.

בעקבות ההערה של חבר-הכנסת ארידור הציעו לנו כל מיני ניסוחים. אבל בכל נוסה

מדובר בעקיפין על פיחות, בי חייבים לומר שיהיה החזר בשעור מסוים. זה מסוכן, ואני לא

יגזול להמליץ על הצעה כזאת.

אני לא יכול לקבל ק-אי אפשר למצוא ניסוח מתאים. יש נוסח מתאים, אבל מר ברון לא

מקבל אוחו כי מדובר בו על הפרשים בשער יציג. שער יציג הוא מושג מקובל בחוקים. אין

בזה חידוש. בהרבה חוקים מופיע המושג שער יציג. ואם הוא מופיע, פרוש הדבר שהשער יכול

להשתנוח, אחרת לא צריך היה לכתוב שער יציג ואפשר היה לכתוב מהו השער. לא הייתי מציע

לבתוב בחוק את המילה פיחות, אבל אפשר לכתוב שער יציג. ההתנגדות לנוסח כזה נראית לי

בלתי מתקבלת על הדעת.

אם ישאר המצב הקיים, פירושי הדבר שמטילים מס שלא ברור מהו ולא ברור באיזה תנאים הוא

קיים או מבוטל. דבר כזה לא מקובל אצלנו בשום חוק. זה עניין עקרוני בחקיקה שמס יהיה ידוע

וברור. יש מקרים ששר האוצר יכול לתת פטור אינדיבידואלי, שר האוצר יכול לפטור מקנסות,

וזה מקובל. אבל שעצם קיומו של המס יהיה תלוי בשר אוצר או בשר אחר? לדבר כזה אני

לא מכיר תקדים. עקרונית אינני מקבל שיטה כזאת של חקיקה. היא גם לא נכונה מבחינה כלכלית,

כי כאשר אדם משקיע 15%הוא צריך לדעת אם יקבל את זה בחזרה ובאיזה תנאים. נוכח השיקולים

האלה צריך להתגבר על הקושי, מוטב להזכיר שער יציג מאשר ללכת בדרך לא נכונה.

הענין הוא עקרוני. אם מר ברון עדיין לא שוכנע, הרי יש עוד כמה ימים עד להצבעה על

התקנות. אני עומד על כך שלא תהיה חקיקה בעניני מיסים שבה שעור המם לא יהיה ברור. זה

יכול להיוח כתוב בחוק או בתקנות, אבל הדבר צריך להיות ברור.

אני רוצה לחזור ולומר כי האלמנטים הקובעים בענין ההיטל הם לא פיתות ולא שער המטבע.

היום יש מצב מסוים וכטילים היטל בשעור 15/4. מחוך יושר אינטלקטואלי ומתוך דאגה שהדברים

יהיו בכל זאת צודקים ומאוזנים, אמרנו שמי שמחזיר השקעה ארצה בתקופת החוק, יקבל החזר

ההיטל בערכים ריאליים. מה יקרה אחרי תום תקופת החוק? אנחנו אומרים ששר ד,האוצר יבוא לועדת

הכספים ויציע, לפי המצב, להאריך או לא להאריך תוקפו של החוק. הענין יטופל בתקנה.



נכון שיש חוקים שיש בהם התייחסות להצמדה לדולר וצפית לפיחותים. כיוס אנחנו ככל

האפשר נמנעים מאיזכור של פיחות בחקיקה, כי רוצים ללכה בכיוון של יציבות, לא רוצים

ליצור ציפיות. לכן לא נוכל להסכים לסעיף שמלכתחילה אומר ההיפך ממה שאמרנו עד עכקשיו.

א. דמביץ;

הענין ראוי לשיקול נוסף.

י. ארידור;

אני מציע שמר ברון ישב עס היועצים המשפטיים כדי לגבש נוסח מוסכם. יש זמן עד

יום שני בשבוע הבא. היום לא נצביע. זהו ענין קונסטיטוציוני לא פחות מאשר ענין כלכלי.

ב. הצעות לסדר היום

י. ארצי;

בפתיחה של ועידת ההסתדרות היתד הפגנה של פועלי אתא. שמעתי מהם דבר, שלא יכולתי

לבדוק, שחס ננטשו לחלוטין, בעוד תודש יפסיקו לקבל דמי אבטלה, אין פיצויים, אין פנסיה,

שום דבר. הדברים נשמעים מאד מאד חמורים לנוכח ההבטחות שניתנו כי מה שלא יהיה גורל המפעל,

ידאגו לעובדים. מדובר באנשים בני 50 - 55. העובדים אמרו שרק מעטיס מהם מצאו עבודה

במקצוע או במקצועות קרובים. אלה שדיברו אתי טענו שלא מציעים להם שום דבר.

חובחנו המוסרית היא לעמוד על המצב כהוויתו.

לפני מספר חודשים קבענו ועדת משנה לענין אתא. לא מקובל אצלנו שאיש אופוזיציה יהיה

יושב ראש ועדה, אבל כיוון שחבר-הכנסת צבן התענין בנושא מיניתי אותו להיות יו"ר ועדת המשנה.

לפני שבוע שאל חבר-הכנסת צבן אס הוא יכול לחדש אח פעילות הועדה הזאת, מאחר שיש בעיות

בענין תנאים סוציאליים ופיצוייס. השבתי בחיוב. אני מציע לחבר-הכנסת ארצי לדבר עם

הבר-הכנסת צבן, הוא יפעיל את ועדת המשנה ולאתר מכן הנושא יבוא למליאת ועדת הכספים.

ג. תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב)(תיקוז). התשמ"ו-1983

(מכתב שר האוצר מיום 27 באוקטובר 1985)

נקבע שאדם משלם מס לא רק על השכר אלא גס על טובת הנאה שהוא מקבל מרכב צמוד שהמעסיק

מעמיד לרשותו. עד עכשיו היינו עושים עידכון אוטומטי לפי המדד אחת לשלושה חודשים.

פעס אחת ויחידה עידכנו מעבר למדד, לפני שלושה או ארבעה חודשים, כי בפעם שקדמה לה לא

היה עידכון מלא. אמרנו אז לועדת הכספיס כי בעידכון הבא, ב-1 באוקטובר, נכלול 12/

מדי חודש בחודשו מ-25%מההיטל על הרבב, כי מי שנהנה מהרכב צריך גם להשתתף בהיטל.



עלתה השאלה אם מעדכנים עכשיו לפי מדד המחירים , לפי ההתייקרות בהוצאות החזקת

רכב או בכל שיטה אחרת. הגענו למסקנה לבקש עכשיו עידכון רק לפי ההיטל ולא יותר מזה,

בקונספציה רואים את ההנאה מהרכב הצמוד כתוספת לשכר, וגם ממסים אותה כמו את השכר. מ-1 ביולי

יש הקפאה ואף ירירה בשכר, עידכון מדרגות המס לא ביטל את השחיקה כולה אלא עוד השאיר

שחיקה מסוימת בשכר. לו עידכנו אח שווי השימוש ברכב לפי המדד, ארס היה מביא הביתה פתוח

שכר למרות שלמעסיק שהוא בעל הרכב החזקח הרכב לא עולה יותר אלא פחות, ירד מחיר הדלק,

שווי הרכב ירד.

מה שאנחנו מביאים לועדה לאישור זה העידכון שהבטהנו: הכללח 25% מההיטל על רכב,

בארכים ריאליים שיעודכנו מדי שלושה חודשים לפי המדד.

י. ארידור!

לא מטילים את ההיטל על המשתמש ברכב?

י. ברון;

לא.

ס. אלחנני;

כאשר הוטל היטל רכוש היה ברור שבעלי הכנסות שהוקפאו ונשחקו, ולחלקם הרכב משמש

לעסקים, צריכים לשלם את מלוא היטל הרכוש. נציב מס הכנסה מר רבינוביץ אמר אז: "היטל

רכוש מוטל מאוגוסט. בעידכון הבא, בנוסף לעליית המדד, נוסיף אחד חלקי שנים-עשר של היטל

הרכוש".

אשר להצמדה, התקנוח מחייבה הצמדה למדד המתירים לצרכן. נדמה לי שבענין זה אין

שיקול דעת. הצמדה למדד הוצאות רכב לא קיימת לא בחוק ולא בתקנות.

נכון שהוצאות החזקח רכב לא השתנו, ואילו המדד עלה מ-1ביולי בשעור 52%.כאשר הוצאות

החזקת רכב עלו יותר מאשר המרד איש לא דיבר על מדד החזקת רכב, במשך עשר השנים שאני מטפלת

בנושא לא דיברו על זה. צריכה להיות סימטריה - אם הצמדה למדד היתה נכונה כל השנים,

היא נכונה גס עכשיו.

אתם מכניסים בחישוב רבע מהיטל הרכוש. מי שיש לו רכב צמוד הוא בדרגת הכנסה בינונית

ומעלה. בדרגת הכנסה נמוכה אין אדם מקבל רכב צמוד. לבעל רכב צמוד- יחשבו רבע מההיטל ומה

שיצטרך לשלם יחלקו ל-12 תשלומים, ואילו שכנו יצטרך לשלם 900 אלף שקל היטל רכוש בבת אחוז.

החישוב שעשיתם איננו מובן לפי שום צורת עידכון.

לא בדקתי אם התקנות מסמיכות לשנות את צורת ההצמדה.

א. דמביץ;

לכן יש צורך בהוראת שעה.



י. ארידור;

אם הוצאות החזקת רכב לא עלו, אין הגיון להעלות את המיסיי

על ההנאה מהרכב ב-50%. אשר להשוואה בין אלה שמשתמשים ברכב צמוד ואלה שמחזיקים רכב, הרי

אני הייתי נגד היטל רכב בכלל. אי אפשר לתקן עוול אחר על ידי כך שעושים עוול שני. צריך

לבטל היטל רכב על הכל.

ס. אלחנני;

צריו לקחת בתשבון 1/12מההיטל, ולא 12/ מרבע ממנו.

היו"ר א. שפירא;

אני מעמיר להצבעה את התקנות לפי הצעת האוצר.

הצבעה

אושרו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב} (הוראת שעה) ,התשמ"ו-1985

הישיבה ננעלה בשעה 13:10