הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 181

מישיבת ועדת הכספים

יום ב'. ט"ז באלול. התשמ"ה - 2.9.1985 - שעה 12.20

נכחו

א' י' שפירא - היו"ר

יי ' tאמיר

יי ארידור

מ' בר-און

א' ויינשטיין

יי כהן

ע' סולודר

עי עלי

ר' פנחסי

י' צבן

א' שלום

גי שפט

ר' תיכון

נגיד בנק ישראל מ' מנדלבום

מי הרצברג, שי פלד, גי מרקס - בנק ישראל

די בר-חיים, יי ריבק - משרד האוצר

מזכיר הוועדה; א' קרשנר

א' דמביץ

א' דגני

סדר-היום; חוק מטבע השקל החדש

שינויים בתקציב לשנת 1985.



חוק מטבע השקל החדש

היו"ר ר' תיכון;

אני פותח את הישיבה.

על סדר היום חוק מטבע השקל החדש. יש לי שאלה לחברי הוועדה: דנו

בנושא ועברנו על החוק. אפשר עכשיו לעבור על סעיפי החוק ולקרוא אותם,

ואפשר גם לשמוע אח ההשגות של חברי הוועדה ולקיים דיון יותר כללי-

אני מבקש להגן על הפרוצידורה הנכונה. האם באותה ישיבה, שלא

השתתפתי בה, קראנו את כל סעיפי החוק?

לא קראנו-

מי הרצברג;

אני מבקש להסב את תשומת לב חברי הוועדה לכמה תיקונים טכניים

בסעיפי החוק שהגשנו אותם בכתב.

א' דמביץ;

בנוסף לכך יהיו עוד שני תיקונים טכניים-לשוניים.

אני מבקש להעיר על אותם סעיפים בחוק שמדברים על האפשרות שהשקל

הקיים יהיה הילך חוקי במשך שנה נוספת. אני מציע כי בסעיפים אלה ייאמר

שהשקל הקיים יהיה הילך חוקי עד 1 בינואר 1986 ולא מעבר לזה. אני חושב

שפרק זמן של ארבעה חדשים בהחלט מספיק לכך.

כמה זמן ניתן בעבר לשימוש מקביל בשני סוגי המטבע?

יי צבז;

בסעיף 3(ב)נאמר שהשקל הקיים ימשיך לשמש הילך חוקי עד תום שנה-

עד תום שנה מיום 4 בספטמבר 1985.)

עד 3 בספטמבר 1986.

אני מבקש הסבר לענין של שנה.

אמרתי במליאה שהממשלה לא מילאה את חובתה על פי החוק ולא מינתה

ועדה מייעצת לבנק ישראל, וכך הגענו למצב שהכנסת אישרה היום שטר בחתימתו

של יושב-ראש ועדה מייעצת שאיננה קיימת. יש כאן פגם שיכול היה להימנע

אילו הממשלה היתה נוהגת כדין. (א' דמביץ: ואילו כן נתמנתה?)

אני טוען שההליכים שננקטו לקראת המעבר לשקל החדש לא היו תקינים,

הם גרמו לביזויה של הכנסת, כי לדעתי צריך היה לבוא למליאת הכנסת לפני

שפורסם הענין ברבים. גס בלחצים בהם היו נתונים שרי הממשלה ניתן היה

לקיים את התהליך המחוייב של פניה לכנסת, שכן תיאורטית יכולה הוועדה

לא לאשר את החוק, ואז מה היה גורל כל הפעולות שנעשו ושניתן להן פרסום

כאילו החלטה של הכנסת מתחייבת בנסיבות שנוצרו?

כצעד של מחאה - ולא מפני שאינני רואה את השקל החדש כעובדה מוגמרת -

אציע לאשר את החוק כחוק מסגרת ולהסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים,



היו"ר ד' תיכון

להתקין תקנות להמרת השקל בשקל חדש מייד לאחד החגים. היום אין חשש

שמישהו יחשוב כי יתלווה לצער של המרת השקל מילווה חובה כפי שהיה

בשנת 1952-

אני חושב שהדרך בה הלכה הממשלה איננה דרך נכונה ותקינה, החלפת

הכסף לפני החגים תגרום למבוכה שאין בה צורך ותיצור בעיות לאורך כל הדרך.

בעקבות ההצעה של חבר הכנסת דן תיכון, שאני נוטה לתמוך בה, אני

מבקשת לשמוע את תשובת האוצר לשאלה מדוע מחליפים את השקל לפני החגים.

יי זי אמיר;

אם נדחה היום את הביצוע של החלפת השקל עד לאחר החגים רק נגביר

את המבוכה בקרב הציבור, ולכן אני מציע לא לאשר כל דחיה.

א' ויינשטיין;

יש בעיה שאיננה מוצאת את פתרונה של המחאות רחויות לבטחון הנמצאות

בידי הציבור,

מי הרצברג;

אנחנו מציעים למחוק את התנאי השלישי שהשיק הוצג לפרעון תוך

ששה חדשים,

השאלה באיזה מועד להכנים את השקל החדש למחזור נבחנה היטב, ואחת

השאלות ששאלנו את עצמנו היתה אולי לעשות זאת בתחילת חודש אוקטובר,

שתי סיבות הניעו את הממשלה להציע את המועד הזה, והאחת היא שבעת ההכנות

לקחו בחשבון מועדים מסוימים, וכדי לחסוך בהוצאות לא רצו שישארו מלאים

גדולים של הכסף הישן, ולכן הטווח הוא קצר. הסיבה השניה היא למנוע

חששות בציבור, כי ב-1 באוקטובר יסתיימו שלושת החדשים של התכנית הכלכלית

הנוכחית.

היו"ר יי ארידור;

נעבור עתה על סעיפי החוק. האם יש הערות או הצעות לסעיף 1?

אם אין הערות, הסעיף מאושר.

סעיף 1 - אושר

בסעיף 2(ב) יש תיקון נוסח וייאמר: אגורה אחת תהיה שווה ערך..

רשמנו לפנינו את תיקון הנוסח בסעיף 2. אנחנו מאשרים אח סעיף 2

עם התיקון,

סעיף 2, בתיקון הנוסח - אושר

גי שפט;

בסעיף 3(ב) אני מציע שהמועד הסופי שבו השקל הקיים יהיה הילך חוקי

ייקבע ל-1 בינואר 1986 ולא בתום שנה מיום תחילתו של חוק זה,

שי פלד;

יש כאן בעיה טכנית, מאז הוצאנו את סדדת השקל הוצאנו כ-960 מיליון

מטבעות לציבור. יש בוודאי כ-100 מיליון שטרות, מבחינה טכנית קשה לספוג

כמות כזו שמגיעה לאלפי טונות תוך פרק זמן קצר, בעת ההחלפה הקודמת

ניתן לכך זמן יותר ארוך, הפעם קיצרנו בצורה קיצונית את התהליך.



היו"ר י' ארידור;

אני מבין שהתשובה מניחה את דעתו של חבר הכנסת שפט והוא מסיר את

הצעתו. אני מציע שנאשר את סעיף 3 בנוסח המוצע.

סעיף 3 - אושר

היו"ר י' ארידור;

לסעיף 4(ג) יש שני תיקונים: אחרי המלים "יהיו הבנקים" יבוא

"לרבות בנק הדואר"; ובסוף הסעיף יווסף "ולענין בנק הדואר בהתייעצות

עם שר התקשורת". אני מציע שנאשר את סעיף 4 עם שני התיקונים האלה

שהם טכניים-

סעיף 4 עם התיקונים - אושר

סעיף 5 - אושר

בסעיף 6(ד) מוצע שבמקום המלים "שיש עליו סימן ישן" יבוא "שאין

עליו סימן חדש". זהו תיקון נוסח.

בסעיף 6(ה) מוצע שבמקום המלים "נתקיימו כל אלה" יבוא "נתקיימו

שני אלה", וכן שפיסקה (3) תימחק.

לסעיף זה שאלתי היא - איך אתם פותרים את הבעיה של שיקים ישנים

שנפדים בתקופה החדשה.

סעיף 6(ה) אומר ששיקים הנקובים בשקלים קיימים יוכלו להיפרע לאחר

היום הקובע, דהיינו 1 בינואר 1986, בשלושה תנאים: שהשיק ערוך על

טופס קיים; שהשיק נמסר לגביה לפני היום הקובע; והתנאי השלישי שנמחק,

שהשיק הוצג לפרעון תוך ששה חדשים לאחר היום הקובע.. האמור בסעיף זה,

לאחר מחיקת התנאי השלישי, פותר את הבעיה בכללותה,

בנוסף לכך נעשה סידורים מינהליים שהבנקים יסכימו לקבל את השיקים

הישנים,גם אם לא הופקרו לפני היום הקובע,תמורת עמלה. זה כמובן יחייב

סידורים טכניים מיוחדים.

בדרך כלל בנק איננו טועה בטיפולו בשיקים. זו איננה תופעה שמחייבת

הוראה מיוחדת. אבל במקרה זה הבנק יכול לטעות בהפרדה בין שיק ישן לבין

שיק חדש. האם לא דרושה הוראה מיוחדת שבמקרה של טעות הבנק יפצה את הלקוח?

הנסיון מלמד שאין טעויות. בעת החלפת המטבע בפעם הקודמת לא היו

טעויות.

זו איננה בדיוק תנועה בין שני חשבונות, כי כאשר הבנק מחייב חשבון

אחד ומזכה חשבון שני יכול להיות מצב שבו הוא לא יוכל להחזיר לעצמו את

השיק. הוויכוח יכול להתעורר בין הלקוח לבין הבנק שלו, והבנק אמנם יפצה

אח הלקוח, אבל כעבור פרק זמן של חודש או חודשיים. האם אינכם רוצים

לחייב את הבנק בהצמדה?

לפי הנסיון שלנו וגם לפי הסידורים שנקנע סביר להניח שלא יהיו

טעויות משום שיהיה טיפול מיוחד בקבוצת השיקים שהופקדו לפני המועד הזה

וביום השבתון ייעשה הטיפול בהם.

נניח שיש שיקים שלא נמסרו לגביה לפני היום הקובע. מה יהיה גורלם?

מדוע צריכה להשתלם עמלה במקרה זה? האיש מחזיק את השיק בצורה חוקית,

אם הוא היה מוסר אותו לגביה לפני היום הקובע הבנק היה חייב לפדות אותו,

כי אין היום שיקים דחויים לפי החוק. (מ' הרצברג: אפשר לפרוע אותם

מיידית).

השיק היחידי הקיים הוא שיק בטחון.

אדם מוסר את השיק הזה לבנק בשלב יותר מאוחר. מדוע לא להסדיר

ענינים אלה לאו דווקה בחוק אלא בתקנות שיותקנו תוך שבוע או שבועיים

שיבהירו את הענין לציבור?

ג' מרקם;

זה ענינו של ועד המסלקה שמוציא את התקנות,

היו"ר י' ארידור;

לא לכף אצי מתכוון; אני מתכוון לתקנות על פי דין. לדעתי יש להסדיר

את הענין בחוק או בתקנות.

מ' הרצברג;

אני מקבל את ההערה. נבדוק את הענין"

היו"ר י' ארידור;

אם איננו מתקנים את הסעיף אני רוצה שתהיה התתייבות להסדיר את הענין,

כי אנחנו חייבים להגן על הציבור מפני טעויות כי הלקוח תמיד יהיה במצב

נחות כלפי הבנק.

שי פלד;

עשינו את המקסימום בנושא זה ולכן בא התהליך של ההפרדה. זהו תהליך

בדומה לגביית שטר שבו רושמים את הסכום שמגיע לו"

היו"ר י' ארידור;

אינני יודע אם צריך לחייב את האיש בעמלה מיוחדת, כי הבנק איננו

גובה עמלות לפי כמות העבודה שהוא משקיע בטיפול בשיק מסוים. אם השיק

חוזר, הבנק גובה עמלה. אם השיק חוזר, הוא גובה עמלה. אין כאן בעיה

מיוחדת.

מ' הרצברג;

זה לא יכול ללכת דרך המסלקה אלא בטיפול מיוחד.

ג' מרקס; יש תעריף לא מוגדר לענין זה.

היו"ר י' ארידור;

שר האוצר רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע החוק"

אנחנו רושמים לפנינו שנציג משרד האוצר הודיע לוועדה ששר האוצר

תוך עשרה ימים יתקין תקנות שיגנו על לקוחות של בנקים שישתמשו בשיקים

דחויים.

מ' הרצברג;

אני מבקש לומר שזה ייעשה תוך חודש ימים במסגרת התקנת התקנות האחרות.

היו"ר י' ארידור;

ההתחייבות היא ששר האוצר יתקין תוך חודש ספטמבר תקנות שיגנו על

לקוחות של בנקים שיחזיקו בידיהם או ימשיכו להשתמש בשיקים דחויים הנקובים

בשקלים הקיימים.



היו"ר י' ארידור

"(ח) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בצו לקבוע

מועד שבו יפקע תוקפו של סעיף זה או של חלק ממנו".

בכפוף להתחייבות של האוצר ולתיקונים המוצעים אנחנו מאשרים את

סעיף 6.

סעיף 6 עם התיקונים - אושר

בסעיף 7 יש תיקון - לאתר המלה "להשתלם" יבוא "במזומנים",

סעיף 7 עם התיקון - אושר

לסעיפים 7 ו-11 יש הסתייגויות לחבר הכנסת וילנר.

לסעיפים 11-8 אין תיקונים ואין הערות, ואני מציע לאשרם,

סעיפים 11-8 - אושרו

לסעיף 12 יש בקשה שהתקנות יהיו באישור ועדת הכספים,

בחוק מטבע השקל לא היה אישור של ועדת הכספים, אלה הן תקנות ביצוע.

סעיף 12 - אושר

בכך סיימנו את הדיון בהצעת ההוק והיא תובא עוד היום לקריאה

שניה וקריאה שלישית בכנסת,

שינויים בתקציב לשנת 1985

לפניכם שתי פניות של הממונה על התקציבים לשינויים בתקציב:

פניה מסי 50 - משרד הבינוי והשיכון, ופניה מסי 68 - משרד הקליטה.

שתי הפניות מתייחסות לקליטה של עולי אתיופיה"

לאשר פניות מס' 50 ו-68,

אנהנו מתבקשים לאקיר פניה נוספת של הממונה על התקציבים מסי 73 -

העברה מהרזרבה הכללית לתקציב משרד התיירות, סכום של 4,5 מיליארד שקל,

אני מציע לאשר.

לאשר פניה מס' 73.

הישיבה נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 13,00)