הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 174

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום גי, י"ב באב תשמ"ה, 30.7.85, בשעה 18,00

חברי הוועדה: היו"ר א' שפירא

יי ארידור

זי אמיר

ח' רמון

יי כהן

מי ורדיגר

די תיכון

הי קופמן

מ' בר-און

אי ורדיגר

ג' שפט

די תיכון

מוזמנים! הממונה על הכנסות המדינה י' ברון

מי ברקת - מנהל המכס ומע"מ

ר' הוכמן - ראש עירית אילת

יי ברקן - המכס

י' וינוגרד - המכס

ת' פנחסוביץ' - משרד המשפטים

אי דמביץ

אי קרשנר

סי אלחנני

ת' בהירי

חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מסי 26)

חוק אזור טהר חופשי באילת(פטורים וחנהות ממטים)

חוק מניות בנקאיות בהסדר (פטור מעמלות)

שינויים בתקציב לשנת 1985



חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 26)

היו"ר אי שפירא;

אני פותח את הישיבה. אני מציע שנצביע עתה על תיקון מס' 26.

יי ארידור;

זהו חוק חשוב, אך חוק מן הסוג הזה, אסור לתקן כל שנה-שנתיים, התיקון חייב

להיות רציני. הייתי מעדיף תיקון יותר מדויק מאשר יותר מהיר. אין שום מניעה לזמן

את הכנסת לדון בנושא זה גם בפגרה.

שר התעשיה והמסחר התקשר איתי אתר-הצהריים ואמר שקיבל דיווח מיורם בליזובסקי

על השקעות חוץ הנמצאות בשלבי סיכום. הוא אמר שאם אנו צועקים על המיתון, אנו

צריכים לקבל את תיקון 26 בהקדם. בענין זה היה קונצנזוס בין חברת העובדים לבין כל

הגורמים האחרים .

לא נכון. חברת העובדים פחדה לדבר. היית צריך לשמוע מה אמרו נציגיה בחוץ.

שר התעשיה והמסחר רצה להגיע לכאן כדי להסביר את התיקון. הערב צריר יהיה

לגמור את שני החוקים, גם אם הישיבה תופסק לצורך ישיבת הנהלת הקואליציה.

לא צריר לתקן את החוק בכל פעם. אני סוען שיש לבדוק את החוק בצורה רצינית.

אני לא רואה סיבה לההפז ולתקן את החוק דווקא היום. איני מאמין, על סמך נסיוני,

כי איזו שהיא חברה הרוצה להשקיע בישראל, תקבע את עמדתה על-פי זה שנאשר או לא

נאשר היום את החוק. הגישה היסודית שלי לגבי השקעות הון, היא שצריך להרריד את

המיסוי ככל האפשר, אך יחד עם זאת אין סיבה לתת עידוד כה גדול בשעור השתתפות

הממשלה. הגישה היסודית אשר צריכה להנחותנו היא להוריד את המיסוי עד כמה שאפשר,

אך גם להוריד את השתתפות הממשלה בהשקעות. אני רוצה לדעת גם מה נעשה במדינות

אחרות, מהם התנאים שמציעים שם. זוהי תחרות שלנו עם מדינות אחרות. אנו צריכים

ללמוד איך מעודדים שם השקעות זרות. לשם השוואה, הייתי רוצה לקבל את הנתונים

מ-5-6 מדינות שהן מתחרות פוסנציאליות שלנו על השקעות הון. אם נגיע למסקנה כי

ניתן ליצור מסלול שיש בו פחות השקעה של הממשלה, אז החוק הזה הוא מה שאנו צריכים.

הייתי אומר לחברה הרוצה להשקיע בישראל, אשר אינה לוקחת מאתנו מענקים והלוואות,

כי לא ניגבה ממנה מס במשך 20 שנה, כלומר לא נשתתף ברווחים שלה.

האם לא צריך להיות יחס בין ההון לרווח?

אם בעיית החברה אינה העזרה הממשלתית אלא המיסוי לאחר מכן, נאמר לה שלא ניקח

מיסים ולא ניתן לה כספים ממשלתיים. לא מענין אותי אם בעוד 11 שנה הממשלה תשתתף

ברווחים או לא. על-פי נוסח החוק, צריך שהחברה תהיה בעלת השקעת חוץ בשעור מסוים,

אך בדברי ההסבר לחוק לא כתוב שהשקעת החוץ צריכה להיות בשעור המסוים אלא שהשליסה



צריכה להיות בידי משקיעי חוץ. מובן ששני הדברים האלה עומדים בסתירה, ברור

שהשליטה אינה שווה להשקעה. לא מענין אותי מה תהיה השליטה שלהם, אלא מהי ההשקעה

שלהם.

יי ברון;

לו נתתי קודם את ההסברים, הייתי חוסר 80% מההערות.

י' ארידור;

אני מבקש טבלאות השוואה לגבי עידוד השקעות הון זר בארצות אחרות. האם אנו

גורמים לכך שהחברה לא תקבל מענקים? אני מבין שרוצים לבטל את הלוואות הפיתוח,

אולי אנו צריכים לקשור זאת במענקים קטנים יותר, אך גם בוויתור גדול יותר על מס

למשך 20 שנה.

חי קופמן;

האם השקעת חוץ היא גם הלוואת חוץ?

יי ארידור;

לא, מדובר רק בהלוואת חוץ. אני מוכן לבוא ולומר למשקיע חוץ, כי יקבל את

הפטור גם על הדווידנד שלו. אני רוצה טבלה השוואתית. יכול להיות שטוב לומר שבמשך

20 שנה לא יהיה מס על החברה ועל הדווידנד של חברה. לא נכנס להתחשבנויות , אלא

נקבע כי מי שהביא את הכסף יהיה פטור ממס. יכולות להיות גם רמאויות, יכולות להיות

עסקות טבוביות, אך זה יכול לקרות גם כאן. איני מוכן להשבע כי הפתרון שאני מציע

הוא הפתרון הנכון, אך אני מבקש לראות מה עושות מדינות אחרות. אני רוצה פחות מס,

אולי אפס מס, אך על-פני יותר שנים, מותנה בפחות השקעה של המדינה. אני מבקש את

הטבלאות ההשוואתיות.

היו"ר אי שפירא;

לפני שאמסור את רשות הדבור לממונה על הכנסות המדינה, אומר איר חושב

משקיע---

ג' גדות;

מה שחה"כ ארידור העלה, אינו קשור למעשה בהצעת התקון.

הוא מתייחס לתיקון 26. הוא שואל אם בתנאים כאלה מורידים מהמענקים. הוא שוכח

שפעם היה מענק של 30% ו-40% הישבון. הוא אומר כי אם תהיה הנוזה במס, אולי אפשר

יהיה להוריד את גובה המענקים.

יי ארידור;

אתה יודע איזה שם ייצא לישראל, אם ייוודע כי אין בה מס על השקעות זרות?

היו"ר אי שפירא;

אנו דוחים את המשך הדיון בנושא זה, עד לאחר תום ישיבת הנהלת הקואליציה,

משום שחלק מחברי הוועדה צריכים לעזוב עתה.



(המשך הדיון בסעיף זה בעמי 12 של הפרוטוקול)

חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים)

היו"ר אי שפירא;

אנו עוברים עתה לסיכום הדיון בנושא אזור הסהר החופשי.

גי גדות;

לפני שניגש לעצם הדיון, אני מבקש הבהרה מראש עירית אילת: נתפרסמה ידיעה

בעתון "כספים", שבה האשים רפי הוכמן (ואני מקווה שלא צוטט כהלכה), אישי צבור

ובכלל זה פקידי מדינה בכירים, תוך נקיבה בשמו של לפחות אוזר מהם, בקבלת טובת הנאה

כלשהי.

היו"ר אי שפירא;

אתה מכחיש זאת?

ר' הוכמן;

אני מכחיש את הידיעה באופן חד-משמעית. אחד הנושאים שאנו חוטף בהם טטירות

הוא העתונות. אף חבר ועדת כספים לא היה באילת ולא אכל על חשבוני.

מ' ברקת;

מה שנכתב הוא שהתנגדתי לחוק אזור הסחר החופשי, אך לאחר ארוחה טובה ב"דג

הזהב", שיניתי את דעתי.

יי הוכמן;

זוהי פעם ראשונה שאני רואה את הכתבה הזו. אני מכחיש אותה באופן חד-משמעי,

הדברים אינם נכונים והוצאו מהקשרם. אכתוב על-כך גם לעתון. אני נשבע בהן-צדק שלא

ראיתי את הכתבה הזו עד לרגע זה.

גי גדות;

שמענו את הכחשתו של ראש עירית אילת, ואפשר להסתפק בכך.

היו"ר אי שפירא;

אדאג שהדברים יגיעו לכלי התקשורת.

ר' הוכמן;

אני אדאג לכך.

יי ברון;

אני מבקש שרפי הוכמן יכתוב מכתב לעתון "כספים" עם העתר לוועדת הכספים, אלי

ואל מר ברקת.

לנושא אזור הסחר החופשי יש מספר זוויות ראיה. בבוקר דיבר מר פלומין על

זווית אחת, אך יש גם אחרות. השגת כל הזוויות גם יחד, זוהי המטרה של החוק! גם

העלאת מספר התושבים באילת, לאחר ארבע שנים של הגירה שלילית, גם הורדת יוקר

המחייה באילת, משום שהוא הגבוה ביותר בארץ בכל הענפים.

היו"ר אי שפירא;

מדוע אילת יקרה יותר?

די הוכמן;

בגלל המרחק, בגלל מזג-האוויר, בגלל הצורך להוביל כל מצרך לאילת, בגלל הרחוק

ממרכז הארץ.

די תיכון;

אך יש סובסידיה.

ר' הוכמן;

היתה פעם על ירקות ופירות, היום אין עוד סובסידיה. זוהי אחת הדרכים לפתח

פלח ארץ שאי אפשר היה לפתח בדרכים אחרות. גם כאשר היה לנו אזור נמל חופשי ואזור

פיתוח א' פלוס, מה שקווינו לו לא קרה. אנו סבורים כי אם אילת תוכרז כאזור סהר

חופשי, היא תוכל להתפתח, ואז תהיה כדאיות גם בהרחבת שדה התעופה וגם בסלילת מסילת

הרכבת לאילת.

הייתי מבקש מכם להוסיף עוד פרס לחוק. במסגרת הוועדה דובר על מס מכסימלי

באזור אילת, בסדר גודל של 30%. בסופו של דבר הגענו לפשרה, לפיה נוריד 10% מהשכיר

ו-20% מהמעסיק. הדבר התקבל גם על דעת ועדת פלומין, אך נשחק בהמשך הדרך. הוועדה

הסכימה שגם עצמאי ובעל שליסה בהברות מעסים, יקבל גם הוא את המענק בגובה 20%.

אנו מקווים כי בעקבות הנהגת אזור סהר חופשי, העלויות באילת תרדנה. אם בעל

מסעדה יקבל מענק של 20%, הוא ישלם מס אמת, והמענק יוקדש גם להורדת עלויות.

האמן לי כי גם אם מחר ירד המס ב, 25%-כל המעלימים ימשיכו להעלים.

ר' הוכמן;

אני חושב שהדבר כדאי למדינת ישראל. כאשר המס השולי יהיה נמוך יותר,

להערכתי יקרו שני דברים; נהיה תייבים להוריד את העלויות. נוכל לאלץ את בעלי

העסקים להוריד את מחיריהם לפחות ב .40%-אנו מתחרים בתיירות באיים הקנריים ובאיים

היווניים, שם מחירי המסעדות נמוכים מאד. אני סבור כי עם הורדת המס, נוכל להוריד

את המחירים במסעדות בצורה משמעותית.

יי ברון;

הוועדה הבין-משרדית שהיתה מורכבת ממנכ"לי המשרדים, והיה לי הכבוד לעמוד

בראשה, בחנה את ההצעה להחיל את ההסבה של הפחתת עלויו השכר גם על והעסקה העצמית

של העצמאים, כלומר על השכר שהם משלמים לעצמם כביכול. ועדת פלומין לא התייחסה כלל



לנושא הזה. לאהד מכו שמעתי כי הנושא נדון שם, אך לא קיבל בטוי בהמלצות. כאשר

ועדת פלומין הגישה את המלצותיה, משרד האוצר לחץ לקבל את החוק מהר ולבצעו מהר,

מאוזר והאמנו כי הוא הוק טוב. אני מקווה כי יתברר ביום מן הימים כי הוא גם נחוץ

למשק. ועדת השרים לכלכלה החליטה למנות ועדת מנכ"לים אשר תעסוק בנושא בהרהבה.

על החלטת ועדת השרים היתה הסתייגות של אחד השרים בישיבת הממשלה, וכתוצאה

מכך הוגבלתי במתן ההמלצות לביצוע. כאשר הגענו לממשלה עם הצעת ההוק, אמרנו שלא

התייחסנו להצעה הנוספת בקשר לתנאים, שלא היתה כלולה במסקנות ועדת פלומין, ואף

אמרנו שאנו מתנגדים לכך. עובדה היא שוועדת השרים לכלכלה קיבלה את עמדתנו, וקבעה

כי הנושא הזה פלוס כמה נושאים אחרים, ייבחנו בשלב ב' של ביצוע החוק. בין היתר

דובר שם על הוזלת הדלק למטוסים בטיסות בינלאומיות ופטור ממס רכישה על מקרקעין,

שהאמנתי כי אותו יש לתת. ענין נוסף הוא ענינו של חבל איילות, עליו דובר הבוקר,

וגם נושא ההעסקה העצמית.

מדוע אנו מתנגדים לנושא הפטור ממס בשעור 20% על העסקה עצמית. אם אנו

מעונינים בכך שההוצאות על שכר תהיינה נמוכות יותר, אני צריך להיות מעונין במתן

הנחות ממס לשכירים וליחידים במקור. אמרנו כי כל אחד, בין אם הוא שכיר או עצמאי,

זכאי להנחה ממס בשעור של 10% מההכנסה. עד לסכום מסוים שהוא די גבוה, לא ישלמו

כלל מס. למרות שהמס השולי הוא 20-35%, המס הממוצע לא מגיע ל-10%, ואז הוא פטור.

הוא מקבל מההכנסה 10%, אותם הוא מוריד מן המס. לגבי עצמאים, זה פועל עוד יותר

טוב מאשר לגבי עצמאים, אם אני יוצא מהנהה שהעצמאים משתכרים יותר משכירים, גם הם

יקבלו הנחה של 10% מההכנטה.

בנוסף לכך אמרנו כי המעסיק יקבל הטבה או סובסידיה להפחתת העלויות, בשעור של

20% מן ההכנסה שהוא משלם לעובדים שלו. כל הדברים האלה מוגבלים למס שחל עליו. אם

העובד לא מגיע ל 10%-מס, המעביד יקבל בהתאם, נאמר 6%. הוא ינכה את המס שהוא זכאי

לקבל מסך-כל המס שהוא צריך להעביר לאוצר.

אמרנו כי העצמאי מקבל 10% מהכנסתו כזכוי מהמס. אם הוא מרוויח 2 מליון שקל,

הוא מקבל 200 אלף שקל כזכוי ממס. אם הרווחתי 2 מליון שקל, עליהם אני חייב מס של

700 אלף שקל. מסכום זה מורידים 200 אלף שקל והוא משלם רק 500 אלף. כר הדבר גם

לגבי השכיר. עצמאי שמחזיק עובדים, מקבל בנוסף לכך צ'ק על הסכום הזה, כדי שיוכל

להפחית את העלויות באזור. בהקשר זה צריך לומר כי שר האוצר ושר התמ"ת יתקינו

תקנות לפיהן המחירים אף הם חייבים לרדת. אנו רוצים שכל ההנחות האלה תגענה לתייר

או לתושב המקומי.

אם עצמאי אינו מעסיק עובדים, הוא מקבל את ההנחה המגיעה לו, אך הוא טוען

ששכנו אשר מעסיק שני עובדים, מקבל הנחה נוספת. אני טוען כלפיו כי שכנו משלם שכר

לשני העובדים וזאלה. מה שאני רוצת הוא שהברוטו יקטן ב-20%, אך אמרו לי כי זה קשה,

משום שהברוטו מבטיח פנסיה, פצויים וכוי. לא ייתכן שפקיד בבנק בסניף אילת יקבל

פנסיה קטנה יותר מפקיד בסניף בנק אחר.

גי גדות;

ראש העיר טוען כי הבעיה אינה בין עצמאי שמעסיק שכירים לבין עצמאי שאינו

מעסיק שכירים, אלא בין שלושה שותפים העובדים ביוזד.

מה שרצינו הוא, שמי שמשלם שכר - ישלם פחות. אילו הממונה על השכר במשרד

האוצר, הממשלה או ההסתדרות היו אומרים שהם מסכימים להפחתת הברוטו, - במקום לשלם

ברוטו 700 אלף שקל ונטו 550, היינו קובעים כי הברוטו וחנטו יהיו אותו סכום - 550

אלף שקל. מה אז היו אומרים אותם שלושה שותפים, לעומת העצמאי המעסיק שני שכירים?



אני לא פוטר חברות או עצמאים ממס. חברות ועצמאים ישלמו מס-הכנסה כפי שהם

צריכים. אני אומר שאם אתה יכול להסתדר לבד, אתה צריך להוזיל את המחירים, אך אם

אתה מעסיק שכירים, השכר צריך לעלות לר יותר בזול. אם יש מקום לערוך הפחתות במס,

יש מקום להורידו גם מעצמאים וגם מחברות, אך זה יהיה רק בשלב בי.

(היו"ר יוצא לתפילת מינחה)

הדבר האחרון שאני רוצה הוא שהחוק יידחה. אני חושש שכל הסתייגות עלולה לגרום

לדחייתו של החוק. אני רוצה שהתוק הזה יעבור מחר בקריאה שניה ושלישית, למרות שיש

מה לשפר בו. הדבר הראשון שהייתי משפר הוא כל מה שנוגע ליוסבתה ולערבה. אם יש

בעיני דבר חלוצי בעל משמעות במדינת ישראל, אלה ישובי הערבה. מה שאני מבקש מחברי

הוועדה הוא לא להגיש בשלב זה הסתייגויות מהחוק, בגלל לחץ הזמן. אני מציע לחברי

הוועדה לאשר את החוק כפי שהוא ולהגישו לקריאה שניה ושלישית.

אחד מחברי המשלחת שהיו כאן הבוקר, ביקש שאקריא פתק שכתב בקשר לתקנות

"קל יותר לקיים פיקוח בגבולות המבוססים על רשת כבישים אזורית, ולא על

אזור הרים וודיות. הצעתנו מבוססת על פעולות באזור שבו משולש כבישים: כביש הגבול

המערבי , כביש הערבה והכביש המחבר ביניהם, בעוד שהצעת החוק בנוסח הקיים, מבוססת

על משולש גבולות ששתי צלעותיו כבישים, וצלע שלישית היא אזור מבותר בהרים

ובוודיות, הקורצים למבריחים פוטנציאליים".

אין לנו זמן לשנויים. אני מקווה שבהמשך נתקן את החוק. אני לא מוותר על

הכנסת ישובים נוספים לאזור הסחר החופשי, אך הממשלה מתנגדת לכך. אנו יכולים להגיש

הסתייגות, אך אם נגישה והיא תתקבל, אני חושש שהממשלה תמשוך את החוק בחזרה. אני

חושב שהגבול של האזור צריך לכלול את יוטבתה, אך אני מפחד שהתגובה האפשרית של

הממשלה תהיה משיכת החוק בחזרה.

יי ברון;

המקום הגאוגרפי אשר נקבע, מונע צורך בגדר, בקונצרטינות ובגבול שיגרום

להרגשה מאד לא סובה. אם אתה מעביר את הגבול צפונה, אז אני רואה את האפשרות

להבריח באמצעות גמלים. אם נראה שאין צורך בפעולות למניעת הברחות, אז נוכל להזיז

את הגבול צפונה.

זי אמיר;

האם הכוונה היא למבריחים אזרחי ישראל?,

יי ברון;

בוודאי. יקנו בלי מע"מ ויבריחו צפונה.

מ"מ היו"ר חי רמון;

האם אפשר שקו הגבול שקבעתם לא יופיע בחוק אלא בתקנה הנתונה לשליסתכם, ואז



אם תחליטו להזיז את קו הגבול ליוטבתה, אפשר יהיה לשנות זאת במהירות רבה.

משרד המשפטים לא יאשר זאת.

מ"מ היו"ר חי רמון;

אני רוצה שיהיה כתוב שמקום הגבול ניתן יהיה לשנוי באישור ועדת הכספים.

חי פנחסוביץ';

אני לא יכולה להטכים לכך. כבר היו דיונים על-כך.

מי ברקת;

ועדת פלומין תמשיך לפעול, ובעוד שנה-שנה וחצי תציע עוד תוספות ושנויים,

שבחלקם יהיו טעונים תיקון החוק.

יי ברון;

אין לנו התנגדות עקרונית להחיל את החוק על חבל איילות. הבעיה היא עתוי

ויכולת שליטה, ולכן כרגע אין זה בר-ביצוע.

מ"מ היו"ר חי רמון;

יש מספר תיקונים בהצעת החוק, היועץ המשפטי לוועדה יקריא אותם, ואחר-כך

נצביע.

אי דמביץ;

בטעיף 1. במקום המוגדר " תושב אילת" ייכתב "תושב אזור אילת". בסוף

פיסקה 2 של אותה הגדרה , תבואנה המילים ; "ובתנאים אחרים. שנקבעו". בטעיף 4ו,

בסוף ייאמר; "לענין זה רשאי המנהל להורות על מקומות הכנטת טובין והוצאתם, ועל

השעות בהם מותר להכניט ולהוציא טובין, וליתן כל הוראה הנראית לו דרושה".

היו"ר אי שפירא;

היות ולא השתתפתי בדיון עד כה, אני רוצה להעלות נושא אחד: אני מפחד מחילול

שבת באילת, בגלל הנהגת אזור טחר חופשי. אני שמח על פיתוח אילת, אך אני חושש שכל

חנויות התיירים תהיינה פתוחות בשבת. אני מקווה שהחוק הזה יביא לפיתוחה של אילת,

אך אני שואל את ראש העיר, כיצר יוכל להבטיח שיימנע חילול שבת? אני חושש שאנשי

יטעו ביום שישי, כדי לקנות טחורות פטורות ממע"מ באילת. אני מבקש מראש העיר לומר

לי כיצד הוא מתכוון למנוע חילול שבת.

ר' הוכמן;

המצב לא יהיה שונה ממה שהוא היום. פטור ממע"מ לא יביא אנשים לקנות באילת.

היום הכל יקר יותר באילת, בגלל ההובלה. החנויות טגורות בשבת באילת, אנשים רוצים

לנוח בשבת.



היו"ר אי שפירא;

האם אתה יכול להבטיח כי החנויות המוכרות סחורות פטורות ממכט, תהיינה סגורות

בשבת?

ר' הוכמן!

אני לא רואה תנופת פיתוח גרולה של חנויות. באילת יש בסך-הכל 4000 חדרי

מלון, ותחלופת התיירים קטנה היום. גם אם תגדל, היא לא תצדיק פתיחת חנויות רבות.

לא יהיה שנוי גדול, החנויות סגורות בשבתות באילת.

האם המכס יהיה סגור בשבת?

מי ברקת;

הציק פוינטס יהיו סגורים בשבת. אנו נקבע לא רק את שעות הסגירה אלא גם את

הימים, ואני מתכוון לדאוג לכך שבשבתות ובחגים לא יהיו פתוחים.

היו"ר אי שפירא;

האם אפשר להכניס זאת לחוק?

י' ארידור;

עובד מדינה אינו יכול לעבוד ללא אישור.

היו"ר אי שפירא;

אני יודע שעם התנופה, מה שנעלם זו השבת. אני חושש מחילול שבת.

מי ברקת;

זה לא יוסיף חילול שבת.

ר' הוכמן;

זה לא ישנה את המצב הקיים היום.

מי ברקת;

אם הציק פוינטס יהיו סגורים, אף אחד לא יוכל לעבור עם סתורות בשבת.

סי אלחנני;

אך להבריח אפשר יהיה?

גי גדות;

מתור שאני מכיר את רגישותך, אני חושב שקיבלנו שתי תשובות היכולות להשביע את

רצונך. ראש העיר אמר כי דבר לא ישתנה באילת, ומנהל המכס אמר כי הוא מתכוון לקבוע

את השעות והימים בהם ייסגרו הציק פוינטס. לא נותר לנו אלא להצביע.



א' דמביץ;

בסוף סעיף 14 ייאמר: "לענין זה רשאי המנהל להורות על

מקומות הכנסת סובין והוצאתם, ועל הימים והשעות בהם ניתן להכניס או להוציא סובין,

וליתן כל הוראה הנראית לו נחוצה",

סעיף 15 ינוסה מחדש: כותרת השוליים תהיה "הפחתת מחירים והפיקוח עליהם".

כל שר רשאי בתחום סמכותו: 1. לצוות על הפחתת מחיריהם של סובין

ושרותים אשר נקבעו לגביהם הטבות על-פי חוק זה; 2. להתקין תקנות בדבר הפיקוח על

המחירים של סובין ושרותים, לרבות בדבר מתן סמכויות לעובדי צבור; ב. הוראות חוק

הפיקוח על מצרכים והשירותים התשי"ח-1958, יחולו בשנויים המחוייבים לגבי הפחתת

מחיריהם של סובין ושירותים, ולגבי הפיקוח על מחירים כאמור".

בסעיף קסן (ב) צריך לומר שהוראות החוק הזה אינן גורעות מסמכויות על-פי חוק

הפיקוח על מצרכים ושירותים, כלומר שאותם שרים יוכלו לפגוע מבלי לפגוע בסמכויות.

סעיף 18, סעיף קסן (ב) : "שר האוצר, בבואו להתקין תקנות המתייחסות לתחום

שעליו מופקד... ידאג שלא יינתנו למפעלים מאושרים הטבות מס, הניתנות למייזם

מורשה באזור נמל אילת , על-פי חוק אזורי נמל חופשיים משנת 1969".

בסעיף 19 ייאמר: "תחילתו של חוק זה, ביום שיקבע שר האוצר ברשומות".

הבטחתי לשר האוצר כי ייאמר "שר האוצר ושר התיירות".

התפקיד המיוחד שהיה בחוק זה לשר התיירות ולשר התעשיה והמסחר, נמוג במקצת כי

הסמכות הזו ניתנה לכל שר בתחום סמכותו. תחילתו של החוק הזה ביום שיקבעו שרי

האוצר והתיירות, אך לא יאוחר מיום ה-1 לנובמבר.

אוריאל לין ביקש להופיע בפני הוועדה ולהביע את הסתייגותו מהחוק, אך מאחר

ונבצע ממנו להיות כאן, ביקש שאקריא את מכתבו: " הנדון: הצעת חוק אזור הסחר

הגעתי לידי מסקנה כי היא מעוררת שאלות הקשות הנוגעות למערכת המסוי

בישראל. הצעת חוק זו פוגעת פגישה שקשה יהיה להפריז בחומרתה ביסודותיו של חוק

מע"מ, שהוא היום המס היעיל והטוב ביותר שיש בישראל. היא גם תיצור בעיות מורכבות

בתחום מס-הכנסה ותאומי מס, ובכל הנוגע ליצירת הכנסה אשר הופקה או נעשתה באילת.

בנוסף לכך, תחייב הצעת החוק תשומות בירוקרסיות רבות, תעודד הברחות וונביא

לסיבוכים נוספים במערכת המס הסבוכה בלאו הכי. אני מעריך ומוקיר את הרצון לסייע

לעיר אילת, ואני שותף לפחות כמו כל החברים האחרים התומכים בהצעת החוק, ברצון לחת

לעיר אילת סיוע של אמת. ברם אני חושב שעומד להעשות צעד שקשה לשער את נזקו באשר

למערכת המס ודרך ניהול הכלכלה בישראל. במקום מערכת השואפת להיות אחידה ושווה

לכל, - מערכת של סלאים על-פי אזורים גאוגרפיים ומקומות יישוב. פנייתי זו אליך

באה מאחר והתרשמתי, כי עומדים לעשות חקיקה חפוזה. מסיבה זו אני מבקש ממך: א.

למנוע חקיקה חפוזה; ב. להופיע בפני הוועדה; ג. לרשום הסתייגות שלי להצעת החוק;

ד. בכל מקרה, להקריא מכתבי בפני הוועדה".

1



גי גדות;

יכול חבר-כנסת על-פי התקנון, להגיש הסתייגות במליאה, אם איו לו נציגות

בוועדה.

אי קדשני;

מי שאינו חבד בוועדה, צדיר לבקש אישור הוועדה להסתייג. אין לכך קשד לנציגות

בוועדה.

גי גדות;

יש פה נציגות לסיעתו של חה"כ לין. שמענו את בקשתו והתייחסנו להסתייגותו.

אני מציע שנצביע שלא תהיה הסתייגות במליאה מסעם הוועדה.

אתה צריך להצביע אם יש לאפשר לחבר-כנסת שאינו חבר הוועדה, להסתייג בעת הגשת

הצעת החוק.

היו"ד אי שפידא;

אני מביא להצבעה את ההצעה שחבד-כנסת שאינו חבד ועדת הכספים, לא יוכל להביא

הסתייגות בנוגע לחוק אזוד סחד חופשי.

מי בעד?

דוב בעד. אין מתנגדים.

גם חה"כ עוזי לנדאו מבקש להגיש הסתייגות. מי נגד מתן אפשדות הסתייגות לחה"כ

עוזי לנדאו?

פה-אחד מתנגדים למתן אפשדות הסתייגות לחה"כ לנדאו.

מי בעד מתן אפשדות הסתייגות לחה"כ תיכון?

אי קדשנד;

בסעיף 13 הוא מבקש לכלול מתן פטוד ממס, מכס ובלו על דלק למסוסים אשד

יתודלקו בדדכם לאילת וממנה, בשדה-התעופה בן-גודיון.

מי בעד קבלת הסתייגותו של חה"כ תיכון?

אין בעד.

מי נגד הסתייגותו?

דוב נגד.

הסתייגותו של חה"כ תיכון נדחתה. ההסתייגות הזו תובא למליאה.

איני מניח שאפשר יהיה להניח את החוק עוד היום על שולחן הכנסת. עד מחד בבוקר

אפשר יהיה לדבר עם חה"כ תיכון.

מי בעד הצעת החוק?

פה-אחד הוחלט לקבל את הצעת החוק.

חוק מניות בנקאיות בהסדר (פטור מעמלות)

ו.-

אני מבקש להצביע על הצעת-חחוק שלי . הבנקים לקחו עד היום 0.3. בין אוקטובר

1983 לאוקטובר 1984, הם לקחו 0.4. מאוקטובר 1984 הם לוקחים 0.3. אם סיום השנתיים

הראשונות הם לקחו 0.7. אני אומר שבשלוש השנים רובאות הם יקחו .0, כלומר / iשלם

מראש. כוונתי היתה לומר להם שמה שלקחו - לקחו אך לא לתת להם יותר. מה יכול

להיות יותר הגון מכך? אני מבקש שנצביע על-כך עתה.

היו"ר אי שפירא;

אנו מצביעים. אם חיים קופמן יבוא ויאמר שהוא מטכים לכך, זה ישאר. אם יבקש

רווזיה, נאפשר לו רוויזיה.

היו"ר אי שפירא;

מי בעד אישור ה-0.1%.

רוב בעד. אין מתנגדים.

אנו מאשרים את ההצעה פה-אחד.

יירשם בפרוטוקול כי היו"ר נמנע מהצבעה ומבקש רוויזיה.

חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 26) (המשך הדיון)

חי רמון;

אני חוזר לחוק לעידוד השקעות הון בתעשיה - סעיף 26. אני חושב שכל מה

שנאמר כאילו חברת מוטורולה לא תשקיע, אם לא תדע מה היא מקבלת, אינו ו-ציני. אני

לא חושב שכך היא מנהלת את עטקיה.

יש דבר קטן שאני רוצה להציע , ואני מאמין שתוכלו להסכים לו: ישנו עניו

הקשור בסנטור אינוייה, התורם למען מוסד של בנות מעדות המזרח. הוא נותו 2.5 מליון

דולר, בתנאי שהממשלה תיתן את חלקה.

מי בעד?

לאשר פניה מס' 28 של הממונה על התקציבים (נווה י"ם).

ח' רמון;

בסעיף 26 אני מבקש להגיש הסתייגות. אם היו משכנעים אותי שבצרפת ובבלגיה

התנאים הניתנים למשקיעי חוץ סובים מאלה שבישראל, הייתי מבקל זאת. אני לא רוצה

להתחרות עם אירלנד, אלא עם צרפת, בלגיה וארה"ב. העובדה שנציגי חברת-העובדים שתקו

כאן הבוקר, אומרת יותר מדרשני. אני מנוע מלומר מה אמרו לי בחוץ. רק אומר שהם

אמרו לי עד כמה צדקתי בדברי בוועדה.

אני אומר כי האחוזים שמדובר בהם כאן אינם מקובלים עלי. אם הממשלה תעמוד על

דעתה שתתקבל החלטה ללא דיון רציני, אני מבקש להציג הסתייגות. אני מבקש שבכל

מקום בו הם מבקשים לתת 10%, יהיה 15%. בכל מקום בו מופיע 15%, יהיה 20%, בכל

מקום בו מופיע 20%, יהיה 25%, ובכל מקום בו מופיע 25% יהיה 30% . ישראל ברון

אמר שהתקרה הטובה ביותר שנתנו למשקיעי חוץ היתה 30%. מה שקורה כאן הוא שבבת-אחת

אנו משפרים את התנאים ב-20%, כלומר מ-30% ל-10%. אני מוכן לרפורמה גדולה -

מ-30% ל-15%, אך לא ל-10%. האמן לי שגם בכך לא נעשה עוול. צריך לחשוב גם על

הייצור המקומי. לא יכול להיות שאתה אברהם שפירא תקים מפעל ותשלם 61% מס, ולידך

יהיה מפעל שישלם 10% מס. לא אתן ידי לכך. זה לא סביר. זו לא פירצה הקוראת לגנב

אלא דלת רחבה.

אם האוצר אינו מוכן לדחות את הדיון בשבוע-שבועיים, אני מגיש את הסתייגותי.

שמעתי ממר שמיר שבארה"ב, בצקפת, בבלגיה ובקנדה יש תנאים טובים מאשר בישראל. אם

כר הדבר, אני רוצה לתקן את החוק לפי מה שקיים שם.

יי ארידור;

אני רוצה להתייחס לטענותיו של חה"כ רמון. טענתו היא שלא יהיה מצב בו אחד

משלם 101 מס והשני 401. תשובתי היא שהמצב הזה יהיה קיים גם אם ההבדלים בשעורי

המס יהיו קטנים יותר, אך יש הבדל בשעורי השתתפות הממשלה בהשקעות. מבחינת כושר

התחרות של המפעלים, התוצאה היא אותה תוצאה. אם הממשלה נותנת שליש מההשקעה למפעל

מטויים, זה שווה לאחד היוון להבדלי המס. לכן הבעיה אינה בשעורי המס, אלא במכלול

ההבדלים.

אני חוזר על הצעתי שנלמד את הנושא ונקבל חוק טוב. יש לנו הזדמנות לקבל חוק

טוב, אר אנו עלולים לאבד אותה על-ידי כר שנחליט היום. אולי נקבל בעוד שבועיים את

הצעת הממשלה, אר אז נדע שזה בסדר. חבל לעשות זאת בבהילות כזו.

היו"ר אי שפירא;

הכלל בתעשיה הוא, שהשנים הראשונות הן השנים הקריטיות. אם תפטור אדם מוושלום

מט בשלוש השנים הראשונות, אחר-כך לא תהיה לו בעיה. מה שחשוב למפעל הוא לדעת כי

המדינה מאמינה במדיניות הכלכלית שלה, והיא מוכנה גם להשקיע. אם המענק

צמוד, הוא לא יכול לקחת פחת. את המענק אין הוא יכול לקחת פעמיים. הוא מוריד את

המענק על-ידי הפחת. הבעיה היא שבכל הארצות הממשלה נותנת את ההלוואה, ואתה משלם



ריבית של 4% ל-25 קונים.

חי דמון;

אם הממשלה לא תסכים לדחות את החוק, אני מבקש להעמיד את הסתייגותי להצבעה.

די תיכון;

הייתי בעד החוק. אני עוסק בחוק הזה כבר 15 שנים, וליוויתי כמה מהתקונים

המהפכניים ביותר. אך החוק המונח לפנינו נולד בחופזה, ויש חשש שיחסיא את המטרה.

החוק הזה מזכיר לי כמה מהמשסרים "הנאורים" ביותר באמל"ט, שם מחוקקים חוקים למען

חברות אמריקאיות מסוימות. אני לא יכול להשתחרר מההרגשה שהביע הבוקר מר שמיר, כי

בעצם ניתנה הבטחה על-ידי חלק מהשרים, כתוצאה מכניעה לתכתיב של סנטורים אמריקאים

אשר מבקשים להוציא את החוק עד מחר בערב.

בכנסת אשר מכבדת את עצמה, במדינה ריבונית כמו ישראל , אין לקבל את גישת

האילוצים וההבטחות, גם אם ההוק אינו כליל השלמות. עם כל הכבוד לחברת "מוטורולה"

ל"גבישי ישראל" ול"גבישי ארה"ב", אני לא מוכן לעמוד תחת איום שהם יבטלו את

השקעותיהם במדינת ישראל. אם מה שהופך את ההשקעה לכדאית או לבלתי כדאית הוא ענין

גובה מס-ההכנסה, כאשר הקמת המפעלים שלהם תארך בוודאי שלוש שנים, ואילו אנו

מדברים על השלב האחרון בהשקעה שלהם, - פרוש הדבר שמדובר בחוק שאם ייכנס לתוקף

ויהיה אפקטיבי, יהיה זה אולי בעוד שלוש שנים.

כחבר-כנסת אני חושב שהחוק במתכונתו זו הוא שגוי. אני חושב שאברהם שפירא הוא

יזם טוב יותר מ"מוטורולה" או "גבישי ישראל" , כי אם יהיה כאן ארוע, הם יקרו את

הנכסים שלהם ויעבירו את המפעל לטאיוואן או לדרום קוראה, בעוד ששפירא לא יקה את

מפעלו וישאר באור-עקיבא גם כאשר נכדי-נכדיו יגיעו לאוויר העולם. מה שאנו אומרים

הוא שמאחר ושפירא כבר כאן, הוא יקבל הנחות פחותות, אך כאשר "מוטורולה" תבוא

לכאן, ניתן לה את כל ההנחות. איני מסכים לכך שנפלה בין יזם מקומי ליזם שר.

דברים שפסלנו לפני עשרים שנה, כי הגענו למסקנה

שאינם עובדים, - אנו מאמצים אותם מוזדש. אני לא בא ואומר מה שאמר חיים רמון,

שיזמים ישראלים יחזירו הון מחו"ל ארצה בעסקות סבוביות, אך אני יכול לומר כי טיפש

מי שלא יעשה זאת. זהו חוק האומר לכל יזם ישראלי, שיקים חברות בחו"ל, נאמר באיי

קאימן, אחר-כך ישקיע את הכסף בארץ ולא ישלם מס-הכנסה. מדוע צריך שפירא להשקיע

כסף כאזרה ישראל, כאשר כדאי לו לעשות זאת בעסקה סבובית.

אני נגד חקיקה חפוזה. אני בעד התייחסות גם לתיקון 25 וגם לתיקון 27. אנו

עוסקים כאן בעתיד מדינת ישראל. על חוק שטינברג אני לא מתווכח איתך, אך בחוק הזה

אנו קובעים את עתיד כלכלתה של מדינת ישראל לשנים רבות.

יי ברון;

אמרתי באי-אלה הזדמנויות, ואני חייב לחזור על-כך פעם נוספת. אני מרגיש כמו

אדם העומד בפני נתוח, שוכב על שולחן הניתוחים, אך שכחו להרדימו, והוא שומע את

השיחה בין המנתחים, איר יחתכו והיכן יחתכו. אני יושב כאן ושומע אתכם, אר הדיון

החל לפני שמסרתי נתונים על ההצעה. אילו דבדתי קודם, יכולתי לחסור לכם את כל

הדיון הזה.

די תיכון;

את הדברים שאמרתי כאן, אומר גם במליאה. אקרא לחוק הזה "יונייסד פרוט

קומפני" - "חברת הבננות" השולטת עד היום בפנמה. אשאל את המליאה אם זו הדרר בה

אנו רוצים ללכת. יכול להיות שההצעה סובה, אך אנו רוצים לראות הכל כמכלול אחד.



גם אם הכנסת יוצאת לפגרה, המליאה תתכנס כל שבוע, ושוב דבר לא יקרה אם לא

נחליט עכשיו, מה גם שוועדת הכספים תמשיך לשבת לפחות פעמיים בשבוע, על-פי הנושאים

שמונחים על שולחנה. את כל מה שעשינו בצווי חירום, אנו צריכים לעגו בחקיקה תוך

חודש ימים.

אני מתנגד לכך שיגידו לנו להוציא את החוק עד מחר, אחרת "מוסורולה" לא תשקיע

בארץ ו"גבישי ישראל" לא יקים מפעל בדימונה. כל נושא ההשקעות בנוי על יחסיות,

ואני רוצה להבסיח שלא יפגעו גם בשפירא.

היו"ר אי שפירא;

אני מציע שנפסיק עתה את הישיבה. מחר נסיים את הדיון בחוק לעידוד השקעות

הון. הישיבה תתחיל מחר בשעה 9.00.

(הישיבה ננעלה בשעה 20.00)