הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 170

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ד', וי מנחם-אב התשמ"ה - 24.7.85, שעה 00;9

חברי הוועדה;

י' ארידור - מ"מ היו"ר

י' ז' אמיר

גי גדות

פי גרופר

אי ויינשטיין

אי ורדיגר

יי כהן

עי סולודר

אי שלום

ג' שפט

מוזמנים;

אי אריאן - משרד האוצר

ני שקולניק-גרינשטיין - משרד הבריאות

אי מישר - משרד הבריאות

הי קולין - משרד הדתות

אי הכסטר - משרד המשפטים

מי לטרי - משרד המשפטים

אי גבריאלי )

יי שכטר ) עו"ד

י' הס )

אי קרשנר - מזכיר הוועדה

אי דמביץ - יועץ משפטי לוועדה

רשמה;

אי ברק

סדר היום; הצעות לסדר-היום

תקנות הדיינים (אגרות)(תיקון)

אגרות היתר רעלים, עדכון אגרות ועיגול סכומים

חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור (תיקון מסי 6)

החלטה בדבר גמלאות למבקר המדינה

צו שעת חירום (תשלומי חובה על מלאי של טובין - פולי סויה,

כוספה סויה, שמן סויה, חיטה, קמח ומרגרינה (מס' 7), התשמ"ה-1985

צו שעת חירום (תשלומי חובה על מלאי של טובין - בשר קפוא)(מסי 7),

התשמ"ה-1985

צו שעת חירום (שיעור תשלום חובה)(תיקון מסי 5), התשמ"ה-1985

צו מס קניה על טובין (תיקון מסי 59), התשמ"ה-1985

צו מס קניה על טובין (תיקון מס' 60), התשמ"ה-1985

צו מס קניה על טובין (תיקון מס' 62), התשמ"ה-1985



היו"ר י' ארידור;

אני פותח את הישיבה.

צו שעת חירום (תשלומי חובה על מלאי של טובין - פולי סויה, כוספה סויה,

שמן סויה, חיטה. קמח ומרגרינה (מס' 7), התשמ"ה-1985

צו שעת חירום (תשלומי חובה על מלאי של סובין - בשר קפוא)(מס' 7), התשמ"ה-1985

צו שעת חירום (שיעור תשלום חובה)(תיקון מס' 5), התשמ"ה-1985

צו מס קניה על טובין (תיקון מס' 59), התשמ"ה-1985

צו מס קניה על טובין (תיקון מס' 60), התשמ"ה-1985

צו מס קניה על טובין (תיקון מס' 62), התשמ"ה-1985

היו"ר יי ארידור;

סיכומי ועדת המעונה למסים עקיפים. בבקשה, יושב-ראש הוועדה.

אי ויינשטיין;

הנושאים שעמדו בפני הוועדה חס בעיקרם נושאים טכניים. נושא ראשון היה ההחלטה

של משרד התעשיה והמסחר להחיל את היטל המחקר בענפי הדפוט והנייר על בתי הדפוס של

העתונות. משלחת של הנהלות העתונים הופיעה בפני הוועדה, ואמרה שהובטח להם שלפני

התקנת התקנה תהיה אתם פגישה. לכן הם הופתעו שהנושא נתקבל בלי שהיתה פגישה אונם.

ביקשתי שתהיה פגישה עם שר התעשיה והמסחר. הנושא לא נגמר.

עניינים אחרים שהיו בפני ועדת המשנה: הוחלט להטיל היטל מלאי על מחזיקי

מלאים של פולי סויה, כוספה סויה, שמן סויה, חיטה, קמח ומרגרינה, וכן על מלאי של

בשר קפוא.

היו"ר יי ארידור;

אני מבין שההחלטה נתקבלה בוועדת המשנה פה-אחד.

אי ויינשטיין;

נכון.

היו"ר יי ארידור;

אם כן, ועדת הכספים מאשרת את ההחלטה של ועדת המשנה בענין תשלומי חובה על אל

פולי סויה וכו' וכן על מלאי של בשי קפוא.

אי ויינשטיין;

נושא נוסף שהיה בפני ועדת המשנה - קיים יבוא דמפינג של תיקים מטיוואן.

קיבלנו את ההמלצה לא לאשר את הדמפינג הזה.

היו"ר יי ארידור;

הוועדה מאשרת את החלטת ועדית המשנה לגבי צו שעת חירום (שיעור תשלום

חובה)(תיקון מסי 5).



א' ויינשטיין;

נושא אחר הוא בענין זכוכית בטחון, בשעתו נקבע מס של 42% לזכוכית לחממות

לעומת 50% על שאר הזכוכית. המטרה היתה לא לפגוע בחממות ורצו לתת להם תוספת

מסויימת כעידוד. העידוד התבטא במס נמוך יותר - 42% לעומת 50%. מאחר וכיום אין

כמעט חממות מזכוכית והעילה ירדה, מאחדים את המס ל-50%.

היו"ר יי ארידור;

מליאת ועדת הכספים מאשרת את צו מס קניה על טובין (תיקון מס' 59).

אי ויינשטיין;

נושא אחר שהיה בוועדת המשנה למסים עקיפים הוא התאמת שיעור התוספת במס קניה

על כוהל, וזאת כיוון שמתח הרווחים היה יותר מ.50%-

היו"ר יי ארידור;

ועדת הכספים מאשרת צו מס קניה (תיקון מסי 60).

אי ויינשטיין;

נושא אחרון הוא בענין מסמר ומסמרה חלולה. הוטל מס על מסמרים בלי לכלול

מסמרים מברזל ופלדה. מסתבר שזו היתה טעות כי הכוונה היתה לכלול את הברזל והפלדה,

ומה שיש כאן זה תיקון טכני.

התיקון האחרון הוא בענין צבעים. על כל הצבעים מיבוא ומיצור מקומי יש מסים.

היבואן טען ששמן תיק זה לא צבע ולא לכה ולכן זה לא כלול. אז כדי להנציח את

העובדה שששמן תיק כאשר מיובא תייב במס כמו היצור, מוצע לאשר את זה.

זה תיקון מס' 62.

היו"ר יי ארידור;

הוועדה מאשרת צו מס קניה על טובין (תיקון מסי 62), ומודה ליושב-ראש ועדת

המשנה.

הצעות לסדר-היום

עי סולודר;

הצעה לסדר. לפני כן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותר לשובך לארץ.

אני רוצה להעלות נושא שאינני יודעת אם זה המקום להעלותו, אבל אחרי הכול,

הדברים הקשורים בכסף נחתכים בוועדה זו ולכן אני חושבת שהנושא הוא מענייננו. זה

שלושה ימים מפגינה מול משרד העבודה והרווחה ומול הכנסת משלחת של נכים שהכריזה על

שביתת רעב. הסיבה לשביתה היא שוועדת השרים לענייני כלכלה החליטה כנראה כבר במרס

לבטל וזלק מקיצבאות הניידות שהיו קיימות לנכים. כידוע, הנכים מהמגזר האזרחי

בניגוד לנכי צה"ל שלהם יש דאגה כפי שצריך, אם לא למעלה מזה לפעמים - אחוזי הנכות

של הנכים מהמגזר האזרחי הם מראש נמוכים או יש קטגוריה מיוחדת של נכים שלגביהם יש

הסכם ניידות ואלה רגו נכים שנזקקים לכלי רכב.

יש לפני רשימה של סוגי הנכות שלגביהם הוחלט להפחית את אחוזי הנכות וזה דבר

שלא יאפשר להם ניידות, או להפחית את אחוזי הנכות בכלל. משום מה, אינני יודעת אם

חייבים להביא את התקנות האלה לכנסת, לפחות לידיעה. בכל אופן, הענין לא הובא.

באופן מעשי, כאשר מגיע התאריך, שולחים את אותם נכים שלפעמים היה לגביהם הסכם

ניידות שנים, לוועדות ניידות. ועדות הניידות הונחו מראש להפוזית את אחוזי הנכות

או לבטל לגמרי. וכך נכים אלה שבעקבות הניידות הסתדרו בעבודה, יישארו בלי אפשרות

להסתדר ולחזור לעבודה, וזאת למרות שגילם עלה.



לפי דברי שר העבודה והרווחה הדבר יחסוך לאוצר 12 מיליון דולר בארבע שנים.

אני שואלת, האם במחיר הזה אנחנו יכולים לקחת מגזר שיש בו 1ו אלף נכים שמתוכם 7

אלפים לא יהיה להם כל סיוע והם ייפלטו ממקום עבודתם? ייתכן שאפשר לעשות שם

שינוי, אבל לא ייתכן שיעשו את זה בלי להביא את הדבר לפורום לדיון.

לכן אני מבקש לקיים דיון מחודש בנושא.

באופן תקנוני הנושא הזה הוא בסמכות ועדת העבודה והרווחה. לכן יהיה לנו קשה

לדון בנושא זה ונגרום לעימות עם ועדת העבודה. אבל אפשר להציע שיושב-ראש ועדת

הכספים יבוא בדברים עם יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה בנושא זה.

עי סולודר;

אתמול יושב-ראש הוועדה קיבל משלחת וישב יחד עם חבר-הכנסת פרוש ועם מנכ"ל

הביטוח הלאומי,

היו"ר יי ארידור;

אם כך, שיושב-ראש ועדת הכספים ידווח לוועדה על הפגישה שלו, ואחרי שידווח

אפשר יהיה להעיר הערות במסגרת הצעות. אם זה מקובל, כך נסכם את הנושא.

עי סולודר;

החל מאתמול בערב יש הודעה על סגירת מוזלקות גריאטריות

ופסיכיאטריות בבתי-חולים פרטיים. מאתמול לא היה טיפול או הטיפול הופחת למינימום,

כתוצאה מוויכוח בין משרד האוצר למשרד הבריאות. אתמול בטלוויזיה ראו כמה תמונות

ממה שמתרחש וממה שעלול לקרות עקב כך.

הייתי מבקשת שגם בנושא זה תטפל הוועדה שלנו.

יי זי אמיר;

אולי נזמין את ראש הממשלה לתת לנו סקירה?

תקנות הדיינים (אגרות)(תיקון)

היו"ר יי ארידור;

נעבור לנושא שבסדר היום; תקנות אגרות בתי-הדין.

הרב הי קולין;

האגרות הנוכחיות הן בתוקף מפברואר 984ו ולא נתעדכנו בגלל סיבות מסויימות,

ולא היה סעיף של הצמדה אוטומטית.

הגשנו את הבקשה לוועדת האגרות הבין-משרדית, כאשר מדובר היה בהעלאה של פי 10

באגרות. בוועדה הבין-משרדית ביקשו להעלות את האגרות פי 20 כדי שגובה האגרות יהיה

דומה לשיעורים של אגרות בתי-המשפט. בנוסף לזה ביקשנו להצמיד את האגרות כדי שלא

נזדקק כל פעם לבקש אישור להעלאה.



היו"ר י' ארידור;

העלאת האגרות היא בהתאם לאינפלציה?

אי אריאן;

זה קצת העלאה ריאלית, כי בזמנו העלינו את אגרות בתי המשפט אתרי מאבק ממושך .

עם ועדת החוקה והצמדנו אותן. רצינו שאגרות בתי הדין הרבניים יהיו מקבילות או

דומות לאגרות בתי המשפט הכלליים. באותו זמן שדנו בזה, לפי המדד התחייבה העלאה של

פי 10.

יי זי אמיר;

מה היו האגרות הקודמות?

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כי אין לי הזדמנות אחרת, להביע לדחות את

הבקשה הזאת כמחאה שלי - אני מקווה שיצטרפו אליה חברים אחרים - על היחס הקשה

והנוקשה של הרבנות הראשית בענין יהודי אתיופיה.

היו"ר יי ארידור;

מה זה קשור לבתי הדין?

יי זי אמיר;

אין לי הזדמנות אחרת. היות שהרבנים הראשיים אינם מתחשבים ברגישות שיש בעדה

הזאת ובעדות אחרות, אני מציע כמחאה לדחות את האישור של העלאת האגרות בשבוע.

אי ורדיגר;

אני כמובן מתקומם נגד השיטה של התקפה על הדיינים, הדבנים הראשיים כדייני

בית הדין הגדול. כאשר מישהו בוועדה מעז לתקוף שופט או שופט עליון, יש כאן

התקוממות.

היו"ר יי ארידור;

אף אחד לא התקיף.

אי ורדיגר;

בדיבור הזה היה זלזול שאינני חושב שיש לו מקום.

היו"ר י' ארידור;

חבר הכנסת אמיר לא תקף אף דיין.

אי ורדיגר;

הוא תקף רבנים ראשיים.

היו"ר יי ארידור;

הוא תקף את הרבנים הראשיים לא כדיינים. ראש בתי הדין הוא בכלל לא רב ראשי

היום.



י' ז' אמיר;

תקפתי את שר הדתות שעומד בראש המשרד הזה.

אי ורדיגר;

אתה יכול להעלות כל הצעה אבל בדרך ארץ ולא להתערב בהלכה.

אני מציע שהוועדה היום כן תקבל החלטה, ולדוזות את הצעתו של חבר-הכנסת ז'אק

אמיר.

גי גדות;

אני פונה לחבר-הכנסת ז'אק אמיר מתוך השתתפות כנה במה שאמרת, אני מרגיש

כמוך, אני חושב שדווקא לכן צריך היום לאשר את הענין. מדוע? משרד הדתות מתנגד

לאגרות האלה, הוא איננו מעוניין לעסוק בגביה הזאת. אז אני חושב שכמחאה על מה

שעושים אנחנו צריכים לאשר את ההעלאה הזאת.

הציבור צריך לשלם אגרות ריאליות כדי שכל מוסר ישען על תקציב פנימי שלו ולא

יהיה צורך לתת סובסידיות. לכן אני תומך ברעיון שמובא פה.

יש לי עכשיו שאלה; עד היום זה מטמכותה של ועדת הכטפים לאשר מדי פעם העלאת

אגרות, ולפי מה שמוצע כאן יש מגמה להפקיע את הטמכות הזאת מאתנו, והעדכון ייעשה

אוטומטית?

היו"ר יי ארידור;

רק ההצמדה.

אי אריאן;

כל האגרות צמודות.

אי ויינשטיין;

האם זו המגמה בכל האגרות?

אי אריאן;

חוץ מאגרות בתי המשפט שצמודות רק פעמיים בגלל סיבות טכניות שקשה לתקן יותר

וזה בתחום סמכותה של וועדת החוקה - כמעט כל האגרות צמודות ארבע פעמים בשנה.

אני מקבל את זה, אבל מציע תוספת בסיפה של התקנה ייויעביר העתק לחברי ועדת

הכספים של הכנסת".

היו"ר יי ארידור;

לא לחברי הוועדה אלא ליושב-ראש הוועדה.



מזכיר הוועדה אי קרשנר;

מי שמבקש, יקבל העתק.

אי ויינשטיין;

היה מקרה שחברות הביטוח כתבו מכתב ליושב-ראש שפירא ולא ידעתי על זה.

היו"ר יי ארידור;

אני מסכם שהוועדה מתאחדת סביב הרעיון לאשר את התקנות כפי שמוצעות,

בהימנעות חבר-הכנסת זיאק אמיר.

הוחלט; לאשר

אגרות היתר רעלים, עדכון אגרות ועיגול סכומים

היו"ר יי ארידור;

יש לפנינו בקשה של משרד הבריאות.

הבקשה שלנו כוללת שלושה נושאים: 1. אגרת היתר רעלים; 2. עדכון אגרות של

משרד הבריאות; 3. עיגול סכומים.

גי גדות;

מה זה היתר רעלים?

ני שקולניק-גרינשטיין;

לפי פקודת הרוקחים, אדם הרוצה לעסוק ברעלים כגון, מסחר, יבוא, שימוש, והוא

אינו רוקח, זקוק לתעודת היתר רעלים ממשד הבריאות.

ג' גדות;

כמו למשל אלה שעוסקים בהדברת מזיקים?

ני שקולניק-גרינשטיין;

לא. הם עוברים בחינות מיוחדות ויש להם היתר הדברה. להיתר רעלים הכוונה

לשימוש בחומרים רדיואקטיביים למשל.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולומר לוועדה שבשנת 1976 האגדה היתה 20 שקל

והיא לא עודכנה עד היום. בכל אופן, לקחתי על עצמי להעלות את האגרה הזאת רק לפי

המדד, ל-35 אלף שקל. זה רק לפי ההצמדה, פי 1700.

יי זי אמיר;

כמה האוצר הפסיד מאז ועד היום כיוון שלא עדכנו בזמן? פעם אחת צריך לעשות

סדר.



היו"ר י' ארידור;

אם אתה מבקש את הנתון הזה, נציגת משרד הבריאות תעביר את הבקשה.

נושא שני הוא עדכון אגרות משרד הבריאות. עד היום האגרות של משרד הבריאות

מתעדכנות פעמיים בשנה, ואנוזנו מבקשים לאשר לעדכן אותן ארבע פעמים כמו כל האגרות.

היו"ר יי ארידור;

איר אתם יכולים לבקש אישור בלי שהגשתם נוסח תקנה?

ני שקולניק-גרינשטיין;

הנוסח די סטנדרטי.

היו"ר יי ארידור;

איר את מציעה שהוועדה תאשר דבר שיתפרסם בתקנות?

מזכיך הוועדה אי קרשנר;

בדרר כלל מאשרים את העקרון של עדכון ארבע פעמים בשנה, ואחר-כך הולכים

לחקיקת משנה.

היו"ר יי ארידור;

אם זה הנוהג, בסדר.

אפשר להסמיר את היועץ המשפטי של הוועדה לראות את הנוסח.

גי גדות;

להבא לא עולה על הדעת להביא לכאן דברים שלא רואים אותם. אז שהפעם תיהנה

מההפקר, כפוף לזה שהיועץ המשפטי יראה את הנוסח.

היו"ר יי ארידור;

נאשר את ההצעה להתאים את האגרות ארבע פעמים בשנה כמו שכתוב בסעיף 2 במכתב

משרד הבריאות, ובלבד שהנוסח ייבדק ויאושר על ידי היועץ המשפטי של ועדת הכספים.

להבא, מתבקש מזכיר הוועדה שבדברים שצריכים להתפרסם ברשומות והם טעונים ניסוח,

כדאי שיובא לוועדה נוסח לפני האישור.

מזכיר הוועדה אי קרשנר;

גם בסעיף הראשון צריך נוסח. צרר לפרסם תקנה שבמקום 20 שקל יבוא 35 אלף שקל.

גי גדות;

אבל כאן זו תקנה קבועה וכאן זה חידוש.



היו"ר י' ארידור;

נוסיף לזה עד כמה שאפשר.

ני שקולניק-גרינשטיין;

הנושא השלישי שמובא לכאן הוא בקשה לעגל את הסכומים למאה. כלומר, כל פעם

שמופיע סכום, מוצע לעגל למאה שקל הקרובים,

לאשר. (הנוסח יאושר על ידי היועץ המשפטי לוועדה)

חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור (תיקון מס' 6)

היו"ר יי ארידור;

אנחנו עוברים לסעיף הבא - חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור (תיקון מסי

6).

ת' פנחסוביץ;

החוק קובע הגבלה לגבי המועד לתשלום ההצמדה והריבית ויש תאריך, או לא יותר

מאשר שנים מיום שנקבעה ההוראה הזאת. יש תיקים שלא הסתיימו והם נמצאים במינהל

מקרקעי ישראל, כלומר העיכוב נגרם על ידי המדינה.

אי ויינשטיין;

החוק הזה הוא חוק לא דוחק. אם הוא יאושר עוד חודש או חודשיים, לא יקרה

כלום. יש בעיות כבדות מאוד בנושא ההפקעות. רודפת אותי אותה הפקעה שנעשתה למשפחתי

ב-967ו, הפקעה לצרכי ציבור באזור הטוב ביותר בירושלים של קרקע שעליה הוקם מלון

היאט.

הייתי מבקש, אדוני היושב-ראש, בהזדמנות זו להיכנס קצת יותר לעומק במסגרת

ועדת משנה וללמוד את הנושא. הייתי מוכן לעמוד בראש ועדת משנה כזאת.

היו"ר יי ארידור;

אפשר להעביר את זה לוועדה שלך למסים עקיפים, כדי לא לתקים עוד ועדת משנה.

ת' פנחסוביץ;

נושא ההפקעות הוא לא במסגרת ועדת הכספים וזה לא בחוק הזה. ענין ההפקעות

שייר לוועדת החוקה.

היו"ר יי ארידור;

הכוונה שוועדת המשנה תטפל רק במה שקשור להוק זה.

ת' פנחסוביץ;

בסדר. רק לענין חוק זה, כי ענין ההפקעות הוא עניינה של ועדת החוקה.

אנחנו מסכמים כל; אנחנו מעבירים את התיקון הזה לטיפולה של ועדת המשנה

לענייני מסים עקיפים בראשות חבר-הכנסת ויינשטיין, כדי לא להקים עוד ועדת משנה.

ועדת המשנה הזו יכולה להציע גם תיקונים אחרים להוק דיני הרכישה לצרכי ציבור

בלבד.

אי ויינשטיין;

זה יהיה בתחילת המושב הבא.

היו"ר יי ארידור;

הסיכום הזה הוא בתנאי שאתה לא מושך את זה שלושה חודשים.

הכנסת לא תוכל לאשר את זה השבוע. אנחנו הולכים לקראת האוצר כשאפשר, אבל זה

חוק שלא יקרה דבר אם יונח בעוד כמה חודשים.

ת' פנחסוביץ;

זה חוק לטובת האזרחים.

אי דמביץ;

זו הפעם השלישית שתוק מיסוי זה מוצע ונדון. בשתי הפעמים הקודמות מכיוון

שהענין הוא לטובת האזרחים, הדבר אושר בצורה מהירה. הבעיה היתה להביא את החוק

הזה לוועדה הזאת ולא לדון בו. כמובן, מבחינה קופתית, כל יום שעובר, אם יש

אינפלציה, מעלה את המחיר לאוצר.

לפעמים עוברות עשר שנים בהפקעות עד שרואים פרוטה.

אז כאשר כבר גומרים את הטיפול, שהאזרח יראה את הכסף.

ועדת המשנה תשתדל לגמור את זה מהר, אפילו תוך כדי הפגרה.

לפני שעוברים לנושא הבא, הגיעה נציגת האוצר בענין החוק. יש כאן הצעה

להאריך את החוק בכמה חודשים בלבד.

אם הם טוענים שהדבר היחיד בחוק הוא המועד, אפשר להאריך את המועד לתקופה

קצרה ושהאוצר יגיש בינתיים חוק חדש.

ממרס לא משלמים פיצויי הצמדה כי התהליך של לשלם ולהחזיר הוא מסובך. חשבנו

שההארכה תיכנס לתוקף של ההצמדה, ואז אפשר יהיה לשלם.

השאלה איך הולכים לקראת האוצר והאזרחים.

היו"ר יי ארידור;

אס תגמור את הטיפול בחוק תוך חודש ימים, לא ונהיה בעיה.

אי ויינשטיין;

אני מוכן לגמור את זה בשתי ישיבות, תוך שבועיים-שלושה.

היו"ר יי ארידור;

העברנו את הטיפול בענין לוועדת משנה.

פי גרופר;

אני שמח שדנים בחוק הזה, כי מדובר בעוול נורא שנעשה בתחום ההפקעות. אני

מבין שהמדינה צריכה להפקיע, אבל הגיע הזמן שיחוקק חוק שאנשים לא יקופחו. כאשר

עושים הפקעה, אדם חזק מבחינה כלכלית שוכר עורך-דין ונלחם ומקבל את שלו. לעומתו,

אדם קטן, נשחק. אני מבקש למצוא דרך שגם האיש שלא יכול לשכור לו עורך-דין

ומעריכים נגד הערכות מפקיעי הממשלה, לא יקופח.

היו"ר יי ארידור;

הנושא עובר לטיפולה של ועדת משנה, וכל חבר יכול להשתתף בדיוני הוועדה.

פי גרופר;

אחר-כך זה יחזור למליאת הוועדה? גם חוק שטיינברג נדון בוועדת משנה ואחר-כך

חזר לדיון מפורט בוועדה.

החלטה בדבר גמלאות למבקר המדינה

היו"ר יי ארידור;

הנושא הבא הוא בענין גמלאות מבקר המדינה לשעבד. בבקשה, מר דמביץ.

א' דמביץ;

יש החלטה בהוראת הגמלאות למבקר המדינה לשעבר, שלפיה מבקר המדינה שכיהן

שלוש קדנציות רשאי להחזר הוצאות נסיעה לפי קבלות שהגיש. יש רק מבקר מדינה אחד

שהדבר הזה חל עליו והוא לא ניצל את זכותו זו במשך שלוש השנים האחרונות כיוון

שהיו לו תפקידים ציבוריים אחרים והוא לא מצא לנכון להטיל על סעיף הגמלאות את מה

שמגיע מסעיפים אחרים.

עכשיו, על דעתו של החשב הכללי, הוועדה מתבקשת לאשר שבמקום שההוצאות האלה

ישולמו לפי קבלות שיכולות להגיע לסכומים נכבדים, בייחוד לאור מצבו הפיסי של

המבקר לשעבר, שישולם סכום אחר גלובלית שנראה סביר לוזשב הכללי. סכום זה שיוצא

כללית על ידי המבקר פטור ממס הכנסה.

זה על דעתו קול המבקר לשעבר?

אי דמביץ;

כו. זה גם על דעתו וגם על דעת החשב צבי כספי שממליץ על זה בכל לב.

היו"ר י' ארידור;

פטור ממס?

אי דמביץ;

הוועדה יכולה להמליץ שזה יהיה פטור ממס. אני הושב שכיוון שמדובר על הוצאה

שתוצא למעשה, הדין צריך להיות כמו כל דבר שהוצא מעשית.

היו"ר יי ארידור;

מה הדין בזה? אין פטורים ממס במקרים כאלה. מה לגבי יושב-ראש הכנסת?

אי דמביץ;

זה פטור.

היו"ר יי ארידור;

אבל זה פעם אחת. השאלה אם צריך להרחיב את זה.

אי דמביץ;

העקרון הוא שההוצאה היא אמיתית.

היו"ר יי ארידור;

כל הוצאה היא הוצאה אמיתית.

אי דמביץ;

זה לא דומה לטובת ההנאה שנגרמת בעקבות הזכות להעסקת מזכיר. אני חושב שזה

מוצדק, בייחוד שהחשב הכללי מסכים לזה.

היו"ר יי ארידור;

אני מבין שאין הערות להצעה שהציע היועץ המשפטי של ועדת הכספים, והוועדה

מאשרת את ההצעה כפי שהגיש.

אי שלום;

למה מותאמת הגימלה הזאת?

אי דמביץ;

ל-50% יותר מהגימלה המקבילה הניתנת ליושב-ראש הכנסת לשעבר.



אגרות אגף הפטנטים, סימני מסחר, מדגמים וכינויי מקור

הנושא הבא הוא אגרות אגף הפטנטים. באו אלינו מספר עורכי-דין שרוצים להעיר

הערות על העלאת מיסוי על פטנטים.

א' גבריאלי;

באנו לכאן בשם אגודת עורכי הפטנטים ואנו רוצים להביא כמה שיקולים בנושא

הפטנטים, סימני מסחר ומדגמים.

אפתח בכמה דברים כלליים. האגרות הוקפצו עכשיו במכה דרסטית אחת. למשל, בקשה

לסימן מסחר עלו1ה מ-4 אלפים שקל ל-200 אלף שקל, ובקשה לפטנט - מ-20 אלף שקל ל-00ו

אלף שקל. נכון שהיתה שחיקה גדולה באגרות האלה כתוצאה מהאינפלציה, וכתוצאה מזה

שהעדכון היה פעם בשנה. אבל ההעלאה שמוצעת עכשיו היא הרבה מעבר לשחיקה.

אנחנו מבקשים מכם במסגרת השיקולים שלכם להביא בחשבון את הצד הבינלאומי של

הנושא. רוב הבקשות לפטנטים בישראל באות מחוץ-לארץ. נשמעה הערה מצד אנשי משרד

המשפטים שמדינת ישראל מסבסדת חברות זרות. אינני חושב שמושג הסבסוד נכון, אבל

העסק הזה בנוי על הדדיות. אם נעלה בצורה דרסטית את האגרות אצלנו, יתייחסו אלינו

באותה אמת מידה. אנחנו למשל מעוניינים למכור את התפוז מזן jaFFaאו את "כרמל"

של הפירות בכל העולם. אז אמנם אנחנו יכולים להסתכל על הנושא רק מנקודת מבט של

סבסוד חברות זרות, אבל בעצם על ידי כך נסגור את השוק שלנו לחברות זרות אבל גם

נסגור את השווקים בפני סחורות שלנו. יש פירמות שבשבילן אגרה של 200 אלף שקל זה

דבר בלתי אפשרי והיא לא תציג סימן מסחר.

הרעיון הוא שעל ידי העלאת האגרות, הכנסות האוצר יעלו במידה ניכרת. אבל אני

חושש שכיוון שמספר הבקשות לרישום סימני מסחר יפחתו, הכנסות האוצר דווקה ייפגעו.

דבד נוסף; לגבי החרם הערבי - פירמות נמנעות מלהגיש בקשות לרישום בגלל

החרם, ועכשיו המחיר יהיה בשבילן תירוץ לא לרשום. בארצוץ-הברית משלמים 175 דולר

עבור רישום ובישראל צריך לשלם 200 דולר, כאשר יש בה 4 מיליון תושבים בלבד. הדבר

לא עומד בשום פרופורציה.

אני חושב שאנחנו צריכים להיות מעוניינים ברישום. כאשר יש סימן רשום, זה

לטובת ההגנה על הצרכן. אם פירמות לא ירשמו סימני מסחר, זה פוגע באינטרס של הצרכן

וזה מסבך את הנושא המשפסי כאשר באים לתבוע זכויות, שלא לדבר על נושא הפטנטים,

שהרעיון ברישום הפטנט הוא שהיידע שבפטנט הופך לנוזלת הכלל, ואם לא רושמים פטנט,

זה נשאר בגדר סוד.

לסיכום, מכל הנימוקים שהעליתי, אנחנו צריכים לשמור על הרעיון שהאגרות

יישארו במסגרת סבירה. מסגרת סבירה לא יכולה להיות שישראל תגבה את התשלום הגבוה

ביותר עבור רישום סימן מסחר, כאשר הראשונה אחרינו ארצות-הברית עם 175 דולר.

קיבלנו בפעם הקודמת הודעה על העלאת האגרה עשרה ימים לפני

ההעלאה. האגרות האלה טעונות חידוש. רוב הזכויות האלה בעולם, חידושן נעשה באמצעות

מחשבים, ולכן צדיר לאפשד לנו ולפירמות להעלות את הנתונים החדשים על המחשב. לכן

אנחנו מבקשים שהתחולה תהיה כזאת שנוכל להתארגן. אם החליטו היום על העלאת האגרות,

אז תחולה מאמצע אוקטובר זה סביר. כלומר, שתהיה לנו ארכה של שלושה חודשים

להתארגן.

בענין ההצמדה - שלא תפעל נגדנו העובדה שפה היה שיבוש וחשבו שזה

יופעל לפי יוני ואחר-כך לפי אוקטובר, ובינתיים היה פיחות גדול. כלומר, בקשתנו

היא שתתחשבו בענין ההצמדה בצעדים הכלכליים שהיו בחודש האחרון.

יש שירות שלשכת סימני המסחר נותנת לכל אדם וזה היפוש. עד

היום שילמנו עבור השירות הזה 7 אלפים שקל. ביקשו להעלות עכשיו את התשלום לקבלת

השירות ל-100 דולר.

מי לסרי;

האגרה היא 66 דולר.

אי גבריאלי;

השירות הזה מאוד חשוב וגם אם זה יעלה 60 דולר, זה לא סביר.

יי הס;

עד עכשיו האגרה היתה 4 אלפים, ומוצע להעלות ל-100 אלף.

דיברתי עם מנהלת לשכת סימני המסהר והיא אומרת שלא יכול להיות שאנשים מבחוץ

יהפשו, הרשימות חסויות ולא יכולים לחפש לבד.

אם חברות לא יוכלו להשתמש בסימני מסחר עקב ההעלאה המוצעת באגרות, זה יהיה

מנוגד לאינסרס של התעשיה הישראלית שנלחמת על המוצרים שלה.

אני מודה למשלחת. אני מבין שלגבי ענין המועד אתם מסכימים שזה יהיה שלושה

חודשים. זאת אומרת, מרגע ההחלטה עד הכניסה לתוקף יהיו שלושה חודשים.

אי אריאן;

אם יש ארבע פעמים בשנה הצמדה, לא יכולים להודיע שלושה חודשים מראש.

מה אתה עונה לגבי ההערות של המשלחת שהאגרות גבוהות מדי?

בסבלה המצורפת יש העלאות מקצה לקצה ובחלק יש ירידה. מה הם הנימוקים או

המניעים שלכם כדי להעלות חלק מהאגרות באחוזים דרססיים וחלק מהאגרות להוריד?

עורכי ו?דין סענו שהאגרות גבוהות מדי. לטענה אחת שלהם מסכים משרד המשפטים,

שברגע שיש שינוי ריאלי, זה יהיה שלושה חודשים. השאלה אם אתה רוצה, אריאל

ויינשסיין, לספל בכל סעיף.

בפסנסים העקרון שיש למדינה הוא לא להגזים ולא להפריע.לכן אתה רואה ריאלית

ירידות מסויימות באגרות. יש פה איחוד של הרבה מאוד אגרות וכן ביסולי אגרות

שונות, והשינוי הוא דראססי. כך שהיום אתה משלם סכום קצת יותר גדול ממה שהיה.

באופן יוזסי, על פסנסים לא מעלים את האגרות. לגבי סימני מסחר, מי שהדבר לא כדאי

לו, שלא יגיש סימני מסחר. בפסנסים אנחנו יותר זולים ממדינות מערביות.



אי ויינשטיין;

אס אתם אומרים לפרוטוקול שאנחנו זולים יותר, אנחנו יכולים לאשר.

מי לסרי;

אנחנו זולים בהרבה בכל התחומים פרט לסימני מסחר. בסימני מסחר יש שתי מדינות

ארצות הברית וקנדה. בארצות-הברית עולה בקשה לסימן מסחר 175

דולר ובקנדה 150 דולר. אצלנו בערך 133 דולר.

היו"ר י' ארידור;

מה עמדתכם לגבי הערות עורכי-הדין לגבי השפעת ההעלאה של האגרות על היחסים

הבינלאומיים שלנו?

הם אמרו ברמז שאם נעלה את האגרות, אז גם בחו"ל יעלו את האגרות וזה יזיק.

אינני חושב שיש בכלל קשר בין הדברים.

לא יעלו בחו"ל, אבל זה יפריע לנו.

בחו"ל האגרות יותר גבוהות מאשר אצלנו.

ישנה בקשה של שר המשפטים לדחות את התחולה ל-5ו באוקטובר.

אני מביו שהוועדה מסכימה לאשר מחדש את הבקשה כפי שהוגשה, כאשר התחולה מ-15

באוקטובר.

ההצמדה המשיך לרוץ, אחרת זה יישחק.

יש סעיף מעב שאומר שבעדכון הבא, ב-15 בינואר, זה יוצמד בערך של המדד של

יוני 1985.

השאלה באיזו מידה אנחנו יכולים להוסיף שאנחנו מבקשים ממשרד המשפטים להעביר

לוועדה את רשימת סכומי האגרות בחמש ארצות מערביות נבחרות, כי אנחנו צריכים

להתייחס למשלחת שהיתה. אני מציע שתשלחו את זה ליושב-ראש הוועדה.



אי הכסטר;

אני רוצה להציע אולי לוועדה כדי שתהיה התייחסות לדברי המשלחת בענין סימני

מסחר, שאת שתי האגרות הגבוהות נוריד ל.75%-

אתה לא יכול להציע את זה כי זה הוחלט בוועדת האגרות הבינמשרדית. אני מתנגד

לאשר את זה.

היו"ר יי ארידור;

אם כן, אנחנו מאשרים את בקשת שר המשפטים.

הוחלט; לאשר את הפניה בדבר דחיית הפעלת ההעלאות עד 85.15.to,

מזכיר הוועדה אי קרשנר;

יושב-ראש הוועדה ביקש שהוועדה תקבל משלחת של יצרני תכשיטים שרוצים לקבל

פטור מהיטל רכוש כמו יהלומנים.

היו"ר יי ארידור;

מאחר שהם הוזמנו לעשר ושלושים, נמתין להם.

(הפסקה)

היו"ר יי ארידור;

אני מוזדש את הישיבה. מאחר והמשלחת שביקשה להופיע בפני ועדת הכספים לא

הופיעה עד שעה זו (40;0ו), אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 40;10