t

הכנסת האחת עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 165

מישיבת ועדת הכספים



יום גי, כ"ז בתמוז, התשמ"ה י- 16.7.1985 - שעה 10.00

נכחו

א' יי שפירא - היו"ר

אי אבוחצירא

יי זי אמיר

ני ארד

יי ארצי

מי בר-און

גי גדות

פי גרופר

די דנינו

אי ויינשטיין

יי כהו

י' מצא

עי סולודר

עי עלי

ר' פנחטי

יי צבו

חי קופמו

;ח' רמון

מי שטרית

אי שלום

ג' שפט

די תיכוו

יי ברון - הממונה על הכנסות המדינה

די נייגר - נציב מס הכנסה

יי רבינוביץ, ר' ששתיאל, אי צרפתי, זי פלדמן,

גבי חי אברמסוו - משרד האוצר

גבי ת' פנחסוביץ - משרד המשפטים

אי אליאב, אי צחור, שי ברגרזון - יועצים

אי קרשנר

אי דמביץ

ט' אלחנני

אי דגני

חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה);

תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה בחוק מס הכנסה (תיאומים

בשל אינפלציה) (הוראת שעה);

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (סייגים להון);

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (ניכוי נוסף בשל

פחת למטעים);

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הון ונכסים

קבועים באגודות שיתופיות מסו ימות);

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(כללים להגנה

ר. מפני שחיקה אינפלציונית של סכומים שהושקעו במלאי בעלי

/חיים במשק חקלאי)?

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (ניכוי נוסף).

1997

אני פותח את הישיבה.

אני מבקשת להזכיר כי ביקשתי שנקיים דיון בנושא של ההון השחור.

למיטב זכרוני, הוועדה לא דנה בדו"ח ועדת-צרפתי, שמוקדשים לו לאהרונה

מאמרים רבים בעתונות.

היום תדון על כך ועדת הכלכלה.

ביקשתי דיון בוועדת הכספים וסוכם שהדיון אמנם יתקיים.

היו"ר אי יי שפירא;

הודעתי אתמול שהבוקר בשעה עשר נתחיל לדון בחוק במטרה לסיים

את ההצבעות עליו. לאחר ההצבעות נקדיש חצי שעה להצעות לסדר היום.

חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה)

הצעה לסדר בענין החוק. אני חושב שמיצינו את הדיונים בשלושה

הסעיפים שיש להצביע עליהם. אינני זוכר מקרה שבו דנו באריכות ובצורה

כה מעמיקה כפי שדנו על סעיפים אלה. קיבלנו את כל ההסברים מנציגי

האוצר וקיימנו דיונים בינינו, וחייבים להגיע להכרעה. אני מציע

שהיושב-ראש יודיע כי בשעה 10.30 תתקיים ההצבעה. אי אפשר לשכנע יותר

מכפי שניסינו כולנו לשכנע אחד את השני. הגיע הזמן להצביע, ואני מקווה

שיהיה רוב להצעת הממשלה.

היו"ר אי יי שפירא!

חשבתי אולי לקיים הצבעה נסיונית. יש לכך תקדים והיועץ המשפטי

לוועדה מאשר זאת. .

בפרק גי אני רוצה להתייחס לסעיף 18 - ניכוי בשל פחת. אני

מבין שצמצמו את הניכוי הנוסף למחציתו. לנישומים המנהלים ספרים בשיטה

החד צדדית נותנים 50% מהניכוי שניתן להם בחוק המיסוי בתנאי אינפלציה.

אני כמובן מתנגד לכך, אבל אם הצעתי לא תתקבל אני מבקש להבהיר שארס

שמוכר את הנכס יתחשבו לו במחצית הפחת.

לא מתחשבים בכך בכלל. בניכוי הנוסף מתחשבים רק בפחת המקורי,

ולכן אין זה משנה.

אולי נשמע על כך הסבר נוסף.

לנישומים שמנהלים ספרים בשיטה הכפולה נותנים פחת צמוד לכל

השנה. לנישומים שמנהלים ספרים בשיטה החד צדדית נותנים חצי מהמדד

של השנה כפי שעשינו בחוק לעידוד השכרת דירות, כשם שגם את ההכנסה

שלהם איננו משערכים לסוף השנה.

אני חוזר ואומר שהורדת הפחת עד למחצית יש לה הצדקה אחת,

שמס הכנסה רוצה לגבות יותר כסף. אמר חבר הכנסת בר-און, ובצדק, שזוהי

המטרה העיקרית של החוק. אבל צריך לדעת שהחוק הזה יחול גם על אנשים

שמשלמים מס אמת, ויפה אמר המיועד לנציב מס הכנסה שבעצם אין שערוך

של ההכנסות). אם כך צריך בלאו הכי

לאמץ את השיטה הקוביה. אבל ממה נפשך, את השיטה השניה אינכם רוצים

לקבל, ובצדק. יחד עם זה באים ואומרים שאת המקדמות של אותם נישומים

משלמים על פי מקדם, והם פחות או יותר משלמים את המקדמות המתאימות

על פי ההכנסות. זאת אומרת שתוך חודש הנישום מעביר 40%, 50% או 60%

מס למס הכנסה, על פי המקדם, בדרך של מקדמות.

אם הצעתי לא תתקבל אנמק את הסתייגותי במליאה, אבל אני רוצה

שיהיה ברור שכאשר אדם מוכר נכס מתחשבים בשיעורי הפחת המופחתים שניתנו

לו על פי הסעיף הזה בשנה הזו.

אני מבין שחברי החקלאים לא יתמכו בהסתייגות הזו כי הם נהנים

מפחת מלא. אינני רוצה לפגוע בהישג שהם השיגו, אבל אס עושים צדק

צריו להיות ברור שבכל הנוגע לפחת צריך לנהוג על פי מידות שוות.

ולענין סעיף 20, זהו הנסיון השלישי של שלטונות המס להכניס

את השינוי שאכן הוכנס הפעם בסעיף 20. בפעמיים הקודמות הנסיון הזח

לא הצליח והשינוי לא הוכנס, וביודעין, כי הוועדה חשבה שאין להעניק

לפקידות של מס הכנסה סמכויות-על בנושא של פסילת ספרים וכל המשתמע

מכר, ושצריך לאמץ עקרונות שיאפשרו לאזרחים להתמודד עם הנושא של פסילת

ספרים. היום ניתן לפסול ספרים בלי לתת נימוקים והסברים לכך, ואז

הכל מותר לפקיד השומה. בעבר חשבנו שאסור לאמץ משטר כזה במדינת

ישראל שבו חובת ההוכחה היא תמיד על הנישום, ופקיד השומה יכול לעשות

תמיד כבתוך שלו בשומות האלה, באשר לקבילותם או אי-קבילותם.

אני חושב שסעיף כזה אסור שיכנס לחוק. הוא לא נכלל בחוק בעבר,

הוא נרחה. ואני קורא לחברי הוועדה,גם לחקלאים, להבין שעל פי הסעיף

הזה הכל מותר, והסעיף יביא לביטול הספרים שהנישום מנהל, שכן פקיד

השומה יכול לפסוק.את הדו"ח של הנישום על ענינים של מה בכך. וכך אנחנו

נותנים לו סמכויות לאמוד את השומה לפי רצונו ואי אפשר לעשות דבר

אלא לפנות לבית המשפט. אני חי במדינה ואני חושב שסעיף כזה אסור

שייכלל בחוק.

חבר הכנסת יגאל כהן, שניהל את הישיבות הקודמות, מסר לי שהוועדה

הצביעה על סעיפי החוק פרט לסעיפים 15 עד 18 ועד בכלל. כן יש תוספות

לסעיף 29 שצריך להצביע עליהן. (יי כהז: גם לקבל הסברים). וכן יש תיקונים

לסעיפים 3, 6 ו-31. אם אתם מאשרים שזה נכון, לא נפתח בדיון על

סעיפים שכבר הצבענו עליהם. כל מי שמבקש רשות דיבור יכול להתייחס

רק לסעיפים שעדיין נשארו פתוחים ולא סוכם עליהם בהצבעה.

יי כהז;

סיימנו את הדיונים וההצבעות בוועדת המשנה וכן במליאת הוועדה

בסעיפי החוק, פרט לסעיפים 15. 18,17,16, שגם עליהם היח דיון ממושך

הן בוועדת המשנה והן במליאת הוועדה, אלא שלא רצינו לקיים עליהם

את ההצבעה בהיעדרם של כמה חברי הוועדה שהיתה להם עמדה בסעיפים אלה.

אמרנו שנאפשר בנושאים אלה עוד התייעצות קואליציונית וכן מגעים בין

החברים. אתמול קיימנו התייעצות קואליציונית שבה נתקבלה הכרעה. אינני



י' כהן

יודע אם זה מחייב או לא, יחליט על כך כל חבר ועדה בהתאם למצפונו.

אני מציע ליושב-ראש להתחיל בסעיפים שטרם הצבענו עליהם,לאפשר לחברים

הרוצים בכר להעיר את הערותיהם ולעבור להצבעה. לאתר מכן נעבור לסעיף

הקשור למס שבה, שעליו ביקשנו הסברים, וכן לתוספת ולתקנות.

יש לי שאלה לפרוצידורה. קיבלנו תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה,

סעיף 3. כבר אמרתי שבהזדמנות של חקיקת חוק זה אין להכניס שינויים

אחרים בפקודה. סעיף זה להערכתי לא נדון כלל. התיקון העקיף הזה מחולק

לשלושה סעיפים, סעיפים 2 ו-3 נדונו. (ח' רמון: אף אחד מהסעיפים לא

נדון). סעיפים 2 ו-3 עוסקים בקבלנים.

הסעיף הזה לא נדון, לא הצביעו עליו. לאחר שנגמור את ההצבעה

על הסעיפים שנדונו, יתפתה דיון בסעיף הזה- הקטע הזה לא הובא לדיון

לא בוועדת המשנה ולא במליאת הוועדה. למעשה הוא לא הובא לדיון במליאת

הכנסת בתחילה. לכן צריף קודם לקבל הסברים על הסעיף, לקיים עליו דיון

ורק אתר כך להצביע.

על סעיף 1 בתיקון העקיף לא התקיים דיון.

מתי תתקיים ההצבעה על פרק גי?

הודעתי שהיום תתקיים ההצבעה. אינני חייב במהלך הישיבה להודיע

בדיוק מתי מצביעים"

אינני מציע לך להנהיג נוהג חדש בוועדה. בענין שחברי הוועדה

מייחסים לו חשיבות והם מבקשים להשתתף בהצבעה עליו, מקובל שהירשב-ראש

מודיע באיזו שעה תתקיים ההצבעה. אחרת מתקבל הרושם שיש נסיון לחטוף

הצבעה..

שמעתי את ההערה. עוד מעט אתן תשובה. הממונה מבקש רשות להערה.

אני מבקש להעיר שמזה כמה ימים אנחנו אנחנו מסבירים סעיפים,

מקיימים עליהם דיון ומייד לאחר מכן מצביעים, וזה נעשה באופן שוטף.

כף הצבענו על הסעיפים ונשארו פתוחים סעיפים 18-15 וכן כמה דברים

נוספים.

סעיפים 18-15 נוגעים למגזר של נישומים שמנהלים ספרים בשיטה

החד צדדית, שעליה דנו גם אתמול. נוסף לכר יש כמה תיקונים שהודענו

עליהם בזמן ההצבעה. אמרנו שיש תיקון קטן בסעיף 3 שנביא אותו מחדש,

תיקון בסעיף 6 וכן תיקון בסעיף 31 שקשור לחוק מס שבה. היינו צריכים

להביא את חוק מס שבה כדי להסביר איך התיקון הזה משתלב בחוק מס שבח.

אמרתי שאינני יודע בדיוק מהי ההשלכה, ולכן נתן את ההסבר היום. נשארה

התוספת לסעיף 29, שקרויה - תיקון עקיף של פקודת מס הכנסה - שעל שנים

מסעיפיה דנו, ורק על סעיף אחד מהם לא התקיים דיון. (ד' תיכון: סעיף 1).

נכון, הסעיף הראשון. פרט לסעיף אחד בתיקון העקיף, על כל יתר הדברים



י' ברון

היה דיון, ולמעשה צריך היה היום להמשיך במה שעשינו עד עכשיו.

חבר הכנסת רמון טוען שזה לא היה בוועדת המשנה.

נכון. הנייר חולק כמה פעמים גם בוועדת המשנה וגם במליאת

הוועדה, אלא שלא דנו בו. יו"ר ועדת המשנה אמר: קיבלנו את הנייר,

איננו דנים בו כי הוא יידון במליאת הוועדה. (ח' רמון; זה היה בישיבה

האחרונה).

זה בכלל לזייף לחוק שאנו עוסקים בו?

בהחלט שייך. לא אביא שום דבר שאיננו שייר לחוק זה. ולא הבאתי

שום דבר חדש. הכל מונח על שולחנכם כמה שבועות. נכון שלא היה שום

דיון בסעיף הזה.

אני שואל אם היה כבר דיון על סעיפים 18-15 ואנחנו יכולים

להצביע עליהם?

היה דיון כללי ולדעתי צריך להצביע הקונצפציה ואחר כך לעבור

לסעיפים עצמם. יש שלוש הצעות.

נניח תיאורטית שהצעת האוצר בסעיפים 18-15 נופלת ומתקבלת

האלטרנטיבה, לפי דעתי המשמעות של תוצאה כזו היא שכל העצמאים

פטורים ממם הכנסה השנה. אם סעיפים אלה לא יתקבלו בהצבעה, המצב

החוקי הוא שנשארת בעינה פקודת מם הכנסה.

אני מכריז על הפסקה של חמש דקות להתייעצויות בטרם הצבעה.

(הפסקה)

אני מחדש את הישיבה לאחר ההפסקה. אנחנו עוברים להצבעה על

הקונצפציה של הסעיפים 18-15.

אני רו.צה לקבל תשובה מהיועץ המשפטי של הוועדה.

חי רמוז;

אני רוצה לשאול שאלה את הממונה ולפי התשובה אדע איך להצביע.

אני מפנה שאלה ליועץ המשפטי של הוועדה; נניח שתיאורטית מצביעים

על הסעיפים 18-15 והם אינם מתקבלים. מה קורה מבחינת המצב ההוקי?

התשובה תינתן לאחר ההצבעה.

?

אני הצעתי הצעה אחרת והיתה גירסה ב'. הודיע לנו הממונה כי

במצב הנתון יש יתרון של 15% לטובת השומה של העצמאים, על פי השיטה

לא - - ) נעיין בפרוטוקול. אדוני

הממונה, אמרת ביום ראשון שבממוצע יש 15% מעל המקדמות לטובת העצמאים.

זוך שנה בממוצע הוא צריך לשלם עוד 15%. לגבי אוקטובר, חצי שנה

בממוצע, יש לו יתרון של 15%. אני מבקש מהממונה, אם אינך יכול להשוות

לחומרה, תשווה לקולא את השכירים לעצמאים בנושא זה. אם הממונה מסכים

להשוואה כזו, אצביע בעד הסעיף, אם הוא איננו מסכים, אמנע מהצבעה.

אין עכשיו תשובות. אנהנו עוברים להצבעה. מי בעד הצעת הממשלה

בסעיפים 18-17-16-15?

הצבעה

בעד הצעת הממשלה בסעיפים 18-15 - 12

נגד - 6

נמנעים - 2

הצעת הממשלה בסעיפים 18-15 נתקבלה

ועדת המשנה הציעה שתי גירסאות ולכן הייתי צריך להצביע

על גירסה אי ועל גירסה בי זו מול זו..

זה לא משנה כי הצבענו עכשיו על הקונצפציה של הסעיפים האלה.

אני מכריז שוב על הפסקה לעשר דקות, ולאהר ההפסקה נצביע על כל אהד

מהסעיפים האלה בנפרד.

(הפסקה)

אני מהדש את הישיבה לאהד ההפסקה.

אני מבקש רשות להודעה לפרוטוקול. הואיל והצבעת בעד ונגד ההצעה,

ולא הצבעת הצעה אהת מול הצעה שניה, היה קשה לברר מתוצאות ההצבעה מה

הושב מי שהצביע נגד.

זוהי זכותו של היושב-ראש להחליט על דרך ההצבעה-

הצבעת כך, ובדין הצבעת. אבל אני מוצא לנכון להעיר לפרוטוקול

שההסתייגות שאנמק במליאה בענין הזה איננה קשורה לא בהצעה של דייר אליעזר

כהן ולא בדעת המיעוט של פרופ' צדקה, אלא אני השבתי לנכון להציע הצעה

דומה לזו של הבר הכנסת היים רמון, שהעקרון שייקבע יהיה מושתת על

תיאומים הדשיים, שיפורטו בתקנות שיתקין שר האוצר באישור ועדת הכספים.

אז ציפיתי שהאוצר הוא שימצא את הדרך לכר למרות שהיום הם טוענים שזה

בלתי אפשרי.

אני רוצה להביע את אכזבתי ואת הדאגה שלי שלא יגבו מהעצמאים

לפי החוק הזה את מה שמגיע מהם, אעבור על הסעיפים ונראה אם האוצר

יהיה מוכן בכל זאת ללכת לקראת איזה החמרות שיהיה בהן כדי לש.פר את

המצב.

כדי לקבוע את יחסי להמשר החוק אני רוצה לשאול שאלה גלויה את

נציגי האוצר. עלתה כאן על ידי כמה חברי כנסת תביעה חד משמעית בנושא

של סף המס, אני רוצה להזכיר כי במסגרת 1/4 2 נקודות הזיכוי כלולה רבע

נקודה שהציע בשעתו חבר הכנסת קרגמן בהקשר לנסיעות לעבודה בתחבורה

הציבורית, (די תיכון; האם זה בוטל?) לא, זה לא בוטל. אבל מה שקרה

לאחרונה לתעריפים של התחבורה הציבורית מחייב לדעתי הכפלה. של אותו

רבע נקודת זיכוי. כיוון שחלה שחיקה של סף המס, אני שואל שאלה פשוטה,

שהתשובה עליה תקבע את יחסי להמשר הדיון שלנו בחוק הזה.

מזה קשור לחוק?

מייד אסביר. לא הייתי בישיבה ביום ראשון שבה כמה חברים דיברו

על הצורר באיזון מבחינת השכירים. שאלתי: האם תהיו- מוכנים להגדיל את

נקודות הזיכוי מ-1/4 2 ל-3 נקודות זיכוי. אם תביאו אחר כך הצעה לתקן

את מדרגות המס לרפות ההכנסה הגבוהות כדי לקזז במידה מסוימת את ההפסד

של ההכנסה שיהיה לכס כתוצאה מהגדלת מספר נקודות הזיכוי, תהיה לכר

היענות. אבל אנו חייבים למנוע מצב לפיו אנשים שמרוויחים|140 דולר

לחודש כבר משלמים מס הכנסה. השאלה אם תהיו מוכנים לכך. זה מעבר

לוויכוח עם ההסתדרות במסגרת המשא והמתן על עדכון מדרגות המס. כאן

זה ענין של חקיקה,

אני חוזר ומבקש תשובה לשאלתי ההיפוטטית - מה היה קורה אילו

הוועדה לא אישרה את פרק גי לחוק, אוי רוצה לשמוע בענין זה חוות דעת

של היועץ המשפטי לוועדה.

איננו מקיימים עכשיו סימפוסיון על שאלות היפוטטיות. אתה יכול

לשוחח עם מר דמביץ לאחר הישיבה.

די תיכוז'

קודם אמרת שהתשובה תינתן לאחר ההצבעה. יכולתי לעמוד על דעתי

שלא תהיה הצבעה כל עוד לא אקבל תשובה. לאחר שהייתי בסדר ואפשרתי לר

משהצבענו אין עוד מקום לשאלות כאלה.

אפשר בהחלט לקבל את התשובה לשאלה.

לי זה חשוב, אותי זה מענין, כי יכול להיווצר מצב תיאורטי,

שחבר הכנסת רמון יגיש הסתייגות והיא תתקבל ברוב במליאה. אומר לי

חבר הכנסת בר-און שזה לא היפוטטי, כי הוא מגיש הסתייגות.

מי שטרית;

מעבר לוויכוח ולכללי אני רוצה לומר משפט אחד לאנשי מס הכנסה,

הבוקר נסעתי בדרכי מיבנה לירושלים ועצרו את מכוניתי יחד עם הרבה

מכוניות אחרות במטרה לבדוק אה תשלומי המס, אני רוצה לשבח את אגף

מס הכנסה על הפעולה, טוב שאתם עושים מבצעים כאלה,



מי שטרית

אני מבקש לשמוע מהממונה על הכנסות המדינה מתי מתכוון האוצר

להביא בפני הוועדה או בפני הכנסת הצעת חוק לגבי השיטה עליה המליצה

ועדת-שטיינברג שמבוססת על שקל-צמור?

אני מבקש את הממונה להשיב על השאלה של חבר הכנסת צבן בענין

נקודות הזיכוי.

- אנחנו עוסקיס עכשיו בשתי מסגרות בכל הנושא של מדרגות המס, סף

המס ונקודות הזיכוי, במסגרת אחת פנימית של מינהל הכנסות המדינה וכן

במסגרת נוספת של ועדה משותפת עם הביטוח הלאומי שמונתה על ידי שני

השרים, שבה אנחנו צריכים לתת אח דעתנו על הבטחת הכנסת מינימום, על

מצב המיסוי בדרגות הכנסה נמוכות.

? בכפוף לתכנית כלכלית מקיפה בשנה הבאה, בכפוף לתקציב של השנה

הבאה, ובכפוף למדיניות השכר בשנה הבאה, אנחנו מצדנו ממליצים על

אימוץ המלצות ועדת-שטיינברג להורדת נטל המס, כאשר אנחנו מציעים

אלטרנטיבות שונות, שאחת מהן אומרת הורדת הנטל לכולם באותה פרופורציה,

והצעה שניה שאישית נראית לי יותר, אבל זה עוד לא קובע כי לא אני אישית

קובע זאת, שההורדה תהיה מדורגת ותהיה יותר גדולה לגבי ההכנסות הנמוכות

וקטנה יותר לגבי ההכנסות הגבוהות.

יי כהן; אתה מתכוון לסף המס,

סף המס, מדרגות המס, נקודות זיכוי - זה הכל אותה מאטריה.

בענין העיתוי, בתחילת הדרך של חוק-שטיינברג הודענו שנציע זאת

בשנת 1986 בלבד. כעת קרה מה שקרה במשק עם תכנית החירום, ובמסגרת

זו נעשו הסדרים שונים שאינני יודע עדיין את מהותם במדוייק? אני רק

יודע שאם מדברים על משכורת חודש יולי שתשולם ב-1 באוגוסט,הסכום נטו

יהיה בוודאי לא יומר קטן ממה שהיה אלמלא נעשו הסדרים בכלל. למרות

שהתוספת חהיה % 14 במקום % 18, ויש כאן כאילו פגיעה של % 4 כתוצאה

מעדכון מדרגות המס ב- % 24, התוצאה הממשית היא שאין פגיעה בנטו. נכון

שבמשכורת אוגוסט שתשולם ב- 1 בספטמבר, לפי מה ששמעתי, מדובר על תוספת

של % 12 אבל על כך רק קראתי בעתון או שמעתי ברדיו.

יי צבו;

זהו תשלום של % 12 באופן חד פעמי.

אינני יודע אם הענק הזה הוא שכר או עדכון.

יש הבטחה להקדים את עדכון מדרגות המס מ-1 באוקטובר ל-1 בספטמבר.

?

יכול להיות, הואיל ואינני יודע את הפרטים קשה לי לתת על כף

חשובה. דבר אחד ברור שכל האלמנטים של שכר ברוטו או נטו, עלויות שכר,

הבטחת הכנסה, הבטחה באמצעות הביטוח הלאומי, מדרגות המס, פיצוי -

כל-הדברים האלה יידונו בפורום אחר ולא בפורום של הכנסות המדינה. לכן

לא נראה לי שמשרד האוצר במסגרת המהלך הכולל יבוא עם הצעה כלשהי אשר

נוגדת או שונה או משנה את המצב כפי שהוא נקבע היום בשטח.



י' ברון

לכן אמרתי שאנחנו אח שלנו עשינו, אנחנו מכינים את כל מה ששייר

לנו; אבל לתת את דעתנו אם ניתן להפעיל רפורמה כזו במועד מוקדם יותר

מאייר מתחילת שנח המס 1986, דהיינו במועד כלשהו בתוך שנת המס הקיימת,

אני מאמין שנוכל לתת את דעתנו על כך באוצר בעוד חודש או חדשיים כאשר

נראה היכן אנחנו עומדים עם התכנית הכוללת, לא נדאה לי שנוכל לבוא היום

בהצעה שסותרת את המהלך הכולל המוסכם על המעסיקים, ההסתדרות והממשלה.

זוהי התשובה שלי,

אני מצטער על התשובה.

לשאלה של חבר הכנסת שטרית, קיבלנו לא מזמן את הדו"ח של ועדת-

שטיינברג המדבר על יחידת מדידה יציבה בשנת המס 1986 ואילך- הדו"ח הזה

מדבר על הצמדה יומית במגזרים שמנהלים חשבונות בשיטה הדו-צדדית, ועל

הצמדה הדשית או דו-שבועית במגזדים שמנהלים חשבונות בשיטה החד-צדדית,

שעליה נצטרך עוד מעט לדון, בדו"ח יש גם דעת מיעוט שאומרת שאם יוחלט

לקבל את הדעה של הצמדה חדשית או דו-שבועית, וזה תלוי בשיעור האינפלציה,

גם אז נצטרך לפי דעת המיעוט לחלק את המגזר הזה לשני סוגים: סוג של

נישומים יותר גדולים ששם נצטרך לעשות הצמדה יומית גם כן, והסוג של

היותר קטנים שלגביהם נוכל להסתפק בהצמדה חדשית או דו-שבועית,

בגלל המעמסה שהטיל עלינו החוק הזה לא הספקנו ללמוד עדיין את הדו"ח,

קראתי אותו פעם אחת מתחילתו על סופו, סימנתי כמה סימני שאלה, אני חייב

להודות שערב אחד לפני שוועדת שטיינברג הגישה את הדו"ח לשר האוצר, נפגשתי

עם עוזי שטיינברג וכמה מחברי הוועדה. אמרתי להם שקראתי את הדו"ח, כי

קיבלתי אותו יום קודם, ושאלתי כיצד אני מונע הפסד מס אדיר בעיני בשיטה

הזו, אותה טענה שטענתי כאן שאילו הייתם מצביעים היום על קונצפציה אחרת,

הייתי רואה בזה הפסד מס ניכד לאוצר. הבאתי את נימוקי בפניהם. לא

קיבלתי תשובה במקום, היתה קצת מבוכה. כאשר עוזי שטיינברג מסר את הדו"ח

לשר האוצר הוא הודה בפניו שגרמתי לו ללילה של נדודי שינה, כי היא

פתאום ראה שהוועדה ישבה חמשה חדשים ועיבדה דו"ח, ועכשיו היא איננה

יודעת לתת את התשובות לכמה שאלות שמתעוררות. נכון שיש כאן בעיה קשה

שיצטרכו למצוא את הדרך איך להתמודד אתה.

להערה של חבר הכנסת רמון. אם אני מסתכל על נישום שצריך לשלם

בסוף השבה הפרש מס והוא לא שילם זאת כמקדמות שוטפות במשך השנה, חרי

יש לו כאן הנאה שבמקום לשלם זאת בממוצע באמצע השנה הוא ישלם זאת בסוף

השנה, אבל ההנאה הזו קיימת לגבי כל הנישומים ולא רק לגבי המגזר הזה.

אותו דבר קורה גם לחברה שמשלמת הפרש מס בסוף השנה. הבעיה קיימת. כאן

יכולה להיות שחיקה שהיא זהה במגזר זה ובחברות, והיא אולי יותר חמורה

בחברות, כי בוזברה כן עשינו את התיאום של ההכנסה על פי פרק בי בלי

לתאם לה את מקדמות המס. מצד שני, יכול להיות מגזר הרבה יותר גדול

שבדרכים פשוטות ביותר יכול בנקל ובאמצעים חוקיים לא רק להימנע מתשלום

מס אלא אף לקבל מאתנו החזר מקדמות כשהן צמודות. ושום הצמדה חלקית של

המקדמות איננה עונה על כך, כי גם אז אפשר להתאים, ולעומת זאת אלה שאין

להם כוח תמרון יצטרכו לקולם מס של 90% מההכנסה.

הבעיה היא סבוכה. אנחנו ערים לכך שזה דרוש. כיצד לבצע זאת, בלמד

בחדשים הקרובים, ואנחנו נצטרך לבוא אליכם לכל המאוחר בחודש נובמבר,

בין אם כדי להפעיל שיטה חדשה ב-1 באפריל על מנת לתת אתראה מוקדמת

כדי שתהיה היערכות לבך, ובין אם נרצה לומר שאין לנו אפשרות להפעיל את

השיטה החדשה בגלל בעיות של מחשבות וכדומה, ולכן אנחנו מבקשים להפעילה

רק לגבי מגזר זה, ולהאריך את החוק לגבי המגזרים האחרים, את כל זה נלמד

בחדשי הקיץ ונבוא לוועדת הכספים בצורה מוסדרת לאחר לימוד ומחקר מייד

לאחר הפגרה,

לפני שאנחנו עוברים להצבעה על הסעיפים שטרם הצבענו עליהם,

אני רוצה לומר לפרוטוקול שאל תחשבו שאני מאושר עם החוק הזה ואני

עובר עד כלות הנפש כדי להביא לאישורו. אני יודע כתעשיין שעוד לא

היו כגזירות האלה על התעשייה כפי שמנחיתים עליה בחוק זה, ואני החרשתי,

ולמדתי בוועדה הזו שמותר לבעל ענין לצעוק. וכאשר אני שומע איך חבר-

הכנסת גרופר צועק כאשר הענין נוגע לחקלאות, הרי שאני רשאי לדבר כך

על התעשיה. אבל זאת אעשה בסיבוב הבא..

נעבור עתה להצבעה על הסעיפים 18-15. הצבענו על הקונצפציה ועכשיו

עלינו להצביע על כל סעיף בנפרד. נשמע דברי הסבר קצרים מהממונה על

סעיף 15-

סעיף 15 קובע בי פרק גי יהול על ההכנסה של נישומים שאינם מנהלים

ספרים בשיטה הכפולה.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 15.

הצבעה

סעיף 15 נתקבל

כדי להבין את סעיף 16 צריך ל קרוא אותו יחד עם סעיף 17. סעיף 16

אומר שמי שמנהל הנהלת חשבונות בשיטה ההד-צדדית יינתן לו ניכוי בשיעור

של % 30 מההכנסה או % 50 מהמלאי הממוצע שלו, הנמוך שבהם. הגדרנו מהו

מלאי ממוצע וגס סתמנו פירצה בכך שאמרנו שהמלאי הממוצע על המלאי שהיה

שנה לפני כן" וקבענו בסעיף 17 שהוצאות הריבית השוטפות בעסק יוכרו רק

בסכום העודף על הניכוי שניתן לפי סעיף 16"

הרציו של שני סעיפים אלה הוא, שאם מימנתי בהון זר את המלאי שלי

ואין לי הון עצמי ויש לי הוצאות מימון, ואז אני מקבל ניכוי בשל מלאי,

אבל מקבל הוצאות מימון רק עודפות, ואם היו לי הוצאות מימון נמוכות

מתיאום המלאי סימן שמימנתי חלק מהמלאי מההון העצמי, ולכן צריך לתת

על כך הגנה, כפי שנותנים בצורה עקיפה באמצעות פרק בי.

המטרה של הסעיף היא שגם הון עצמי המושקע במלאי עסקי של עסק כזה

יקבל הגנה. אין לי נתונים בספרים אם יש לו הון או אין לו הון, כי

בסך הכל מה שהוא רושם אלה התקבולים והתשלומים. אין לי שום נתונים

אחרים. הדרך לקבוע בעקיפין האם באמת המלאי נקנה מכספו או מכסף זר

שהוא משלם עליו ריבית היא לומר: אם הניכוי בשל המלאי הוא בסכום מסוים

והוצאות הריבית הן יותר נמוכות, הוא מקבל ניכוי בשל מלאי ולא מקבל

הוצאות ריבית; אם הוצאות הריבית עולות על ניכוי המלאי, הוא מקבל

ניכוי מלאי ורק את ההוצאות העודפות.

מהו השינוי לעומת המצב הקודם?

קודם לא היה ניכוי בליל מלאי, הדבר גרם לכך שבמגזר הזה אדם

שהיה מתוחכם החזיק את כספו בפת"ם או בניירות ערך וכך הוא הגן עליו

ונאלץ לקחת הלוואות על מנת לנהל את העסק, כי אז הוא היה מקבל את הוצאות

הריבית, או שהוא היה משקיע את כספו בעסק ולא היה מתוחכם, וכר היה שוחק

את ההון שלו, מצמצם את המלאי, ואינני-יודע איך הוא הסתדר. היום הגבלנו

את הניכוי על הוצאות ריבית בהקשר לניכוי בשל מלאי.

אני מעמיד להצבעה את הסעיפים 16 ו-17.

ה צ ב ע ה

סעיפים 16 ו-17 נתקבלו

סעיף 18 מדבר על ניכוי בקול פחת, נישום שיש לו משאית או ציוד,

זכאי לפחת לפי תקנות מס חכנסה. אנחנו רוצים לתת לו פחת נוסף, הצמדה על

הפחת הזה, אולם הפחת הנוסף הזה יחושב במחצית עליית המדד של שנת המס.

הסיבה לכך היא שגם ההכנסות וגם ההוצאות נרשמות לפי הערכים של החדשים

הספציפיים של שנת המס מאפריל ועד מרסן גם הפחת הוא הוצאה שמנכים אותה

מההכנסה לצרכי מס, גם הפחת חייב להיות למחצית התקופה בלבד,

אני מבין שבשיטה החד-צדדית מקדימים את הפחת ומכירים רק ב-50%.

אינני מבין את השיקול אלא אם כן אתה מביע אי אמון בנישומים שמנהלים

חשבון בשיטה החד-צדדית, ואני שואל את חבר הכנסת יגאל כהן מדוע לגבי

חקלאות אתה נותן את מלוא המדד, ולגבי נישומים שאינם חקלאים ומנהלים

וספרים בשיטה הזו אתה נותן רק 50%.

אינני נותן את מלוא המדד, אסביר זאת.

אני רוצה לעורר את הבעיה של בעלי המשאיות, שבשנים האחרונות חלה

אצלם שחיקה כה גדולה עד שאיש מהם איננו יכול לחדש את המשק, מה גם

שבטענה שההכנסות אינן צמודות אתה נותן לו רק 50% פחת, אני יודע שבעלי

משאיות או שמנכים מהם מס במקור או שהי משלמים מס על המחזור, הם משלמים

מס על ההכנסה באופן שוטף, מצבם של בעלי המשאיות בזמן האחרון הוא חמור-

מאד, ויש להתחשב בהם,

לשתי השאלות יש אותה התשובה. קודם היה דיון על הנושא כולו

מדוע כן או לא מצמידים את ההכנסה ואת ההוצאה לסוף שנת המס- אילו

יכולנו להצמיד לסוף שנת המס גם את ההכנסה, גם את ההוצאה, גם את מדרגות

המס וגם את התשלומים הקיוניס, היינו מתייחסים לעסק הזה כמו לעסק שפרק בי

חל עליו, ואז היינו צריכים לתת את הפחת לשנה שלמה.

די תיכון;

שאלתי מדוע הקטנת את הפחת בהשוואה לחוק המיסוי בתנאי אינפלציה-

אם אנחנו מתייחסים לציוד או למשאית, הרי כפי שההכנסה נרשמת

נומינלית חודש אחר חודש, והוא הדין ההוצאה שנרשמת נומינלית חודש אחר חודש,

אם אני מתייחס לפחת כחלק מההוצאות - נניח שהייתי צריך לשלם את הפחת

למישהו, מבחינת מס הכנסה זה אותו דבר, למרות שלא שילמתי אני מוריד זאת

מהרווחים - אותו הפחת צריף להינתן חודש אחר חודש. אם את הציוד או

את המשאית קניתי ב-1 באפריל בשקלים, במיליון שקל, ואם אני צריך לתת

על זה פחת, ובמשאית 20%, אני צריך לתת 200 אלף שקל, אני צריך לתת בחודש

אפריל 17 אלף שקל, בחודש מאי 17 אלף שקל וכן הלאה, כל חודש 17 אלף שקלן



י' ברון

נומינלית, אס אני רוצה לחשב זאת מוצמד, מחצית השנה של הצמדה נותנת

את אותה תוצאה כאילו הייתי מצמיד זאת כל חודש מתחילת השנה ועד סופה.

לכן אנחנו נותנים בדיוק מה שמגיע"

לשאלה מדוע יש כאן שוני לעומת שנה שעברה, אם אני מתעלם לרגע

מהמשאית ואני מדבר על ציוד, הרי ציוד לא היה נכס מוגן ועכשיו הוא

נכס מוגן אצל חברות, כשם שעשינו שם את התיקון שרואים אותו בהחמרה,

ואנו רואים אותו כתיקון עיוות בכך שזה לא היה נכס מוגן בעבר, על מנת

שם נתת לו פחת משוערך מלא). בדיוק כך.

משום שאם אני נותן פחת משוערך מלא למי שמנהל את הספרים בשיטה הדו-צדדית,

בהקבלה על מנת לתת לנישום האחר שמנהל ספרים בשיטה החד-צדדית אותו דבר,

אני צריך לתת לו את מחצית הפחת בלבד.

אילו בעל המשאית היה מוכן להצמיד את ההכנסות שלו לסוף השנה

מדי חודש בחודשו, זה היה ניתן לו, (די תיכון; אני מבין שאתה בעד שיטת-

כהן?) אני חוזר ואומר שאותם דבריס שאנחנו יכולים לעשות על מנת לא

לשחוק את המס, עשינו.

למה הורדתם זאת בהשוואה לחוק הקודם?

מהסיבה שהחוק הקודם לא היה צודק.

נניח שלמישהו יש מבנה. הוא קיבל 4% פחת משוערך. מדוע אתה מקטין

לו, את הפחת לחצי?

קודם כל הוא מקבל עבור התקופה של חוק המיסוי את מלוא הפחת.

רק בתוך שנת המס 1985 הוא מקבל את מחצית הפחת. אם יש לי חנות ואני

משכיר אותה, ואני מקבל כל חודש דמי שכירות נומינליים ועליהם אני משלם

את המס, אני צדיך להוריד כל חודש גם את ההוצאות שהיו לי. כל חודש

היתה לי הוצאה ואני צריך להוריד אותה נומינלית. גם הפחת זוהי הוצאה

שצריך לחלק אותה באופן חדשי.

לצערי, אתה משווה מין בשאינו מינו.

היום יובא לקריאה שניה וקריאה שלישית חוק מס הכנסה (עידוד דירות

להשכרה). אני אנמק בדיון את הסתייגותי ואשאל אותך: מדוע חילקנו את

עליית המדד לשנים.

גם שם עשינו אותו דבר שאנחנו עושים פה.

הטענה היתה שישי שוכרים שמשלמים את שכר הדירה לשנה שלמה מראש.

זה לא כך. זה מבוסס על תשלום חדשי. זה מבוסס על ההכנסה החדשית

משכר דירה, או על ההכנסה ההדשית מעסק של משאית, או על ההכנסה החדשית

של מי שיש לו מחרטה. הפחת צריך להיות בהקבלה להכנסה ולהוצאה, והוא

צריך להיות גם כן על בסיס חדשי. ופחת על בסיס חדשי הוא ממוצע שנתי,

ולכן מדובר על מחצית השנה. אם טענו קודם שהמס שאנחנו גובים נשחק

בגלל זה שאיננו מצמידים את ההוצאה שמוכרת לצורך מס, על כמה וכמה ענין

הפחת. אתם רוצים שתהיה עכשיו שחיקה גם בשל פחת?

אם השוכר משלם אח שכר הדירה מדי חודש בחודשו אין שחיקה של המס,

אבל היא נרשמת בערכים נומינליים).

והפחת מחושב לאמצע התקופה-

זה לא נכון. אני יכול להסביר לך את הענין בצורה פשוטה. אני

מקבל 200 דולר שכר דירה לחודש. אני מקבל זאת מדי חודש בחודשו. הסכום

השקלי שנקבע לפי שער הדולר ביום התשלום הוא המתחייב במס, לא הסכום

הדולרי בסוף שנת המס. אינני מסכים לשחיקת הפחת.

לא קיבלתי תשובה בענין בעל המשאית-

זוהי אותה תשובה. אמרתי שההכנסה היא בשקלים מדי חודש בחודשו,

וכך גם ההוצאה בשקלים.

אני מבקש לרשום הסתייגות בסעיף זה.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 18.

הצבעה

סעיף 18 נתקבל

הצבעתי נגד ואני רושם הסתייגות.

לסעיף 18 - הסתייגויות לחברי הוועדה אפרים שלום, יאיר צבן ודן תיכון.

אני מבקש להציע סעיף נוסף בחוק, סעיף 18א. ההערה שלי מתייחסת

למדרגות המם, (היו"ר אי יי שפירא: אתה מגיש הסתייגות?) בנושא הזה

אגיש הסתייגות.

הנושא הזה שייר לפרק ג-'? מדוע אתה מציע זאת כאן?

זה שייך לפרק ג' לפי השקפתי. אם היה חל שינוי דרסטי בפרק ג'

והיו משנים בו דברים לפי השקפתי, לא הייתי מעלה את הצעתי כאן, משלא

נעשו השינויים, אני חושב שהצעתי קשורה לסעיף זה-

אני חוזר למה שאמר לנו הממונה: בגלל השיטה המיוחדת היום יש

יתרון מסוים למי שמשלם מס בשיטה של פרק גי. זה נכון גם לגבי פרק בי,

אבל אני מתייחס עכשיו לפרק גי, אומר הממונה שלפי השיטה הזו יש

שחיקה של 15% בשומה שעליה יש לשלם מס, בערכים של חצי שנה,

לא באינפלציה של 2% ששר האוצר חותר להגיע אליה.

אם לא תהיה אינפלציה, גם החוק לא יהיה דרוש.

כיווז שכך אני מבקש שייקבעו שני כללים הנוגעים אך ורק לציבור

היחיד בארץ שמשלם את המס ואין לו יתרון, אני מבקש שבכל חודש שבו יעלה

המדד ב-12% ויותר, יעודכנו מדרגות המס. צריך לזכור שהעדכון אתת לשלושה

חדשים נקבע בתקופה שהאינפלציה היתה יחסית מאד נמוכה. הבה נקבע תקרה בחוק

ולזו במסגרת תקנות שמובאות מדי פעם לאישור הוועדה. האמת היא שהיה

צריך לעשות את העדכון כל חודש באינפלציה כזו. אבל אני מסכים לתקרה.

היתה, תקרה שהסכימו עליה גם נציגי העובדים, אני דבק בה.

התיקון השני הוא בנושא מדרגות המס, קיבלתי עכשיו מהיועצת

הכלכלית טבלה שמראה מה קרה למדרגות המס מיולי 1975 עד יולי 1985,

כולל העדכון האחרון של 24%. כל זה בלי לדבר על השכר הממוצע במשק.

אני מדבר על כסף נומינלי, בהנחה שהשכר הממוצע לא השתנה, והוא השתנה

מאד.

בגלל הבונוס שדיבר עליו הממונה, שמקבל כל מי שאיננו משלם מס

כמו שכיר, אני מציע את הצעתי,

אינני מבקש זאת לכולם. אני מבקש שברמות הנמוכות של ההכנסה

שעליה משלמים עד 45% מס, יתוקנו מדרגות המס ב-5% לפחות מהרמה שלהן

היום,

אלה הם שני התיקונים שאני מציע ואני מבקש להצביע עליהם-

גם אני רוצה לשאול את הממונה על הכנסות שאלה: נישום משלם כל

חורק- מקדמות. הנטו שלו נשאר מוגן או לא? עד כמה שידוע לי, על פי

החוק הזה, הנטו לא נשאר מוגן באותו חודש. החשבון הוא שנתי ולא

חדשי, אם אדם משלם מקדמות למס הכנסה על חשבון הכנסה של מיליון שקל,

ובסוף השנה מתברר שהוא הרוויח מיליון וחצי, אז יש שחיקה. אבל אם

אדם באמת מרוויח מיליון, ושילם את המקדמות על חשבון המיליון מדי

חודש בחודשו, הכנסתו נטו נשחקת כל הזמן, אתה נותן לו הגנה של 90%

על ההון, מתי? מדי חודש בחודשו? לא כך.ואם חבר הכנסת רמון מדבר כל

הזמן על היתרון או הבונוס של 15% שיש לנישום בשיטה הזו, אני מעלה

האם על הנטו שנשאר לנישום שמשלם את המקדמות יש לו הגנה

חדשית או שנתית?

אדם מקבל הלוואות פיתוח לצורך הקמת מפעל בריבית שהיא מסובסדת,

האם לפי החוק החדש תייזקף לו הסובסידיה כהכנסה רעיונית, ועל ההפרש

בין הריבית ששילמתי לבין הריבית הריאלית בשוק אני אשלם את שיעור

המס הגבוה?

מזה שייך לסעיף שאנחנו דנים בו? בתוספת יש לכך פתרון.

אני מבקש להצביע על הצעתי להגדיל את מספר נקודות הזיכוי

מ-1/4 2 ל-3 נקודות.

הצעתי השניה שאני מבקש להצביע עליה היא - לעדכן את מדרגות

כל אימת שהמדד יעלה 3%. אני מתבסס על הסכם, אני מכבד הסכמים בין



י' צבן

הממשלה לבין ההסתדרות. לאחר שיש הסכמה בין הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים,

שחתמו על ההסכם החדש, שכל פעם שהמדד יעבור את ה-3% תשולם תוספת

יוקר,ומאחר וצריכה להיות התאמה בין תשלום תוספת היוקר לבין עדכון

מדרגות המס, אני מציע לכלול בחוק סעיף האומר שכל אימת שהמדד עולה

על 3% ייעשה עדכון של מדרגות המס כדי שהעובדים לא יקבלו מצד אחד

תוספת יוקר, ומצד שני ישלמו את הכסף הזה למס הכנסה,

אפשר בנקל לגלוש עכשיו לכל נושא הקשור במדיניות המסים ומדרגות

המס. לדעתי זה לא נושא שאפשר היום לדון בו. זהו נושא חדש, נושא שלא

נדון בוועדה. לא נראה לי שדרך אגב נוסיף אותו לחוק.

אתה טוען באופן רשמי שזח נושא חדש?) מתנהל היום משא ומתן

כולל בין ההסתדרות, המעסיקים והממשלה על השכר נטו, על עדכון מדרגות

המס, על תוספת מיוחדת לפני החגים, יחד עם זה גם הממונה אמר שבהתאם

להמלצות ועדת-שטיינברג צריך לדון מחדש בנובמבד על כל הנושא של מדרגות

המם.

יש שאלה אחת פתוחה שלדעתי צריך לברר אותה. במשכורת יולי ייעשה

עדכון של מדרגות המס ב-24%, האם בד בבד עם הפיצוי של 12% הכוונה

היא גם לעדכן מדרגות המס.. (י צב7: כן). אס הכוונה היא גם לעדכן

את מדרגות המס וגם לשלם 12% פיצוי, לדעתי הנושא הזה בשלב הזה סגור,

אם לא, הנושא הזה טעון בריקה. אבל מעבר לזה, שנבוא היום ונחליט

על מדיניות של עדכון מדרגות המס, לדעתי זה בהחלט איננו רלוונטי.

יי ברון;

אני רוצה להדגיש שכנראה לא הובנתי כראוי כאשר דיברתי על 15%.

אחז1ר על ההסבר הזה בקצרה. אמרתי שבממוצע סך כל המס שמשתלם על ידי

העצמאים במקדמות לעומת סך כל המס המשתלם בעת הגשת הדו"ח, ההפרש הוא

כ-15%. אבל אנחנו מדברים על ממוצעים. יש נישומים רבים ששילמו את

המס במסגרת המקדמות ולא מגיעה מהם תוספת. יש נישומים שמגיע לחם החזר

מס, שמקבלים אותו לא צמוד. יש נישומים שמגיע מהם תוספת מעבר למוצהר

גם 30% וגם 50%. אמרתי שהמס הנוסף הזה המשתלם על ידי מי שמשלם

מס נוסף בעת הגשת הדו"ח נשחק מבחינת האוצר, כי הוא משתלם בשקלים

של אפריל במקום בשקלים של אוקטובר. לעומת זה, מי שמקבל החזר מס,

הוא נשחק כי הוא מקבל את ההחזר בשקלים של אפריל ולא בשקלים של אוקטובר

וזה הולך בשני הכיוונים, לשני הצדדים, (יי צבז: והיכן יש יותר?)

אם בסך הכל יש עודף של 15%, ברור שבצד אחד יש יותר, אבל הכתובת

איננה אותה הכתובת.

אני רוצה לומר שהשחיקה הזו איננה בלעדית לענף מסוים. הבאתי

אותה כי דנו על המגזר הזה, השחיקה הזו קיימת גם לגבי חברות שמנהלות

את הספרים בשיטה הדו-צדדית, שבה אנחנו כן מתאמים את ההכנסה לפי

התכנית הזו של תיאום בשל אינפלציה, לפי החוק הזה. אין לנו שום דבר

מקודש בנושא הזה. השיטה כולה איננה מדוייקת ולכן היא לשנה אחת.

אשר להצעות של חבר הכנסת רמון ושל חבר הכנסת צבן - כבר חשבתי

קודס לחבר הכנסת צבן לשאלה שהוא שאל לפני כן, ואני חוזר ומשיב עליה:

היוזמה לעדכון מדרגות המס באה מהממשלה בעבר מדי חודש בחודשו כאשר

שולמה תוספת יוקר ובגבולות תוספת היוקר. לא שמעתי שהמדיניות הזו

השתנתה, אבל אינני יכול להשיב כאן לא בחיוב ולא בשלילה, אני רק

יכול להשיב שהפניה הזו נרשמה, ואני אבדוק באוצר מהי המדיניות לגבי

העתיד, האם-נמשיר לבוא מדי חודש בחודשו כפי שבאנו עד עכשיו, או שאנחנו

באים רק פעם בשלושה חדשים כפי שמתחייב על פי החוק ובלי שנצטרף

לבוא לוועדת הכספים, כי אחת לשלושה חדשים זה אוטומטי. פעם בחודש



י' ברון

היינו באים לוועדת הכספים לבקש את האישור לעדכון. אבדוק מהו הסיכום

ומהי המגמה בנושא הזה.

לשאלתו של היושב-ראש, יש פה שני מצבים: מי שהוא נישום חד-צדי,

שחל עליו פרק גי, אין שאלה מה נשחק. אם הוא משלם את מלוא המקדמות,

שום דבר לא נשחק לו, וגם לאוצר לא נשחק דבר. אם הוא משלם מקדמות

עודפות יש לו שחיקה; ואם הוא משלם פחות מדי, יש לנו שחיקה. השחיקה

שדיברת עליה קיימת במקום אחר,וזה חל על נישומים שמנהלים ספרים

בשיטה הדו-צדדית. מי שמנהל ספרים בשיטה הדו-צדדית והוא יחיד, או

שותפות, לא חברה, והוא משלם את מלוא המקדמות חודש אחר חודש, לפי

השיטה שעיבדנו בסעיף 8 של הניכוי השוטף, שהולך לפי אחוזים לפי גודל

האינפלציה, אזי הבדיקה שעשינו לגבי שנת 1984 מראה שמי ששילם מעט

מס - נהנה; מי ששילם עד 80% מהמס שמגיע ממנו לא נשחק; ומי ששילם

אח מלוא המקדמות נשחק. זה לא חל על פרק ג'. זה בפרק ב' סעיף 8.

אם מישהו מקבל הלוואה מוכוונת, הלוואת פיתוח מסובסדת, אם הסבסוד

הוא. כזה שההחזר צמוד פחות משיעור עליית המדד, הוא משלם מס גם על ההפרש

עד למדד, מפני שאנחנו מצמידים לו עם המדד את הנכסים שהוא רכש. אם

הוא משלם ריבית כלשהי מעבר למדד, או מעבר לשער המטבע, גם אם הריבית

היא 8% הוא יכול לרשום כהוצאה 8%. אם הריבית היא רק 2%, הוא יכול

לרשום כהוצאה % ריבית. הריבית הריאלית מוכרת כהוצאה.

התשובה שלי היא שהעדכון השוטף ייבדק, האם נמשיך לבוא לוועדה

הכספים, האם זה חל על הפיצוי של 12% או לא, האם זה חל על 4% או 5%.

נבדוק מהו ההמשך של המדיניות, האם העדכון הוא אחת לשלושה חדשים

או אחת לחודש, ולפי זה נבוא לוועדת הכספים- היום אין לנו שום כוונה

לעשות תיקון בנושא הזה, כי הוא מנוגד למדיניות הממשלה, ההסתדרות

והמעסיקים גם יחד.

אחרי שנגמור את החוק ונצביע על כל סעיפיו, אביא את ההצעות

האלה להצבעה.

אני רוצה לשאול את מר ברון אם ההצעות האלה נוגעות לחוק הזה.

לפי השקפתי ההצעה נוגעת לחוק ואני עומד על כך שהיא תובא להצבעה.

אמרתי שאביא זאת להצבעה אבל לא עכשיו,

חי רמוז;

כיוון שעלי לעזוב לפגישה עם הנשיא, אני מבקש לא להצביע על כך היום.

היו ר אי יי שפירא;

אביא את ההצעות- האלה להצבעה מחר"

עם כל הכבוד, זה לא נוגע לענין. בהזדמנות חגיגית זו לא נבוא

לטפל במדרגות המס. במסגרת הצעה שלא ראינו אותה ואינני יודע מה היא

אומרת.

די תיכוז;

הנוהל מחייב שאם מישהו דוצה להציע הצעה, שיגיש אותה בכתב-- גם אני

רוצה להבין על מה מדובר לפני שאני מצביע. יואילו המציעים להעלות את

הצעתם על הכתב ונדון עליה בוועדה.

1

אני שומר לעצמי את הזכות לטעון שזה נושא חדש. זה באמת נושא חדש.

אם הריבית היא % 2 / 2 מעל להצמדה, והריבית הרעיונית היא % 8 על

ההפרש בין השנים אין מס.

אני נישום חד צדדי לצורך החוק הזה, יש לי עסק, וקיבלתי כזכאי

הלוואה ממשרד השיכון, כאשר חלק מהמשכנתא איננו צמוד.

משרד השיכון איננו שייך לענין. (ד' תיכו?: אבל קיבלתי משכנתא).

על דירה? דירה איננה ממוסית כאן.

בעת ההצבעה על סעיף 3 אמרנו שיש לנו תיקון מסוים. אומר עכשיו

מהו התיקון בסעיף 3. בסעיף קטן 3(ד) הוספנו: ואילו לגבי מטע ונכסים

קבועים המשמשים בייצור הכנסה ממטע, יותר ניכוי נוסף בשל פחת בדרך

שתיקבע בתקנות שיתקין שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת. התקנות

גם כן מונחות לפניכם"

הכוונה של התיקון היא, בהקשר למה שאמרנו קודס, שהפחת ניתן

צמוד לכל השנה אם העסק מתנהל בשיטה הדו-צדדית; הפחת ניתן למחצית

השנה אם הנהלת הספרים היא חד-צדדית. במטעים מסוימים העונה שבה נכנסת

ההכנסה איננה כמו בשכר דירה שנכנס כל חודש וחודש, אלא ההכנסה היא

במטע כמו פרדס מחודש נובמבר עד חודש מרס. אם ההכנסה נרשמת בשקלים

ריאלים של נובמבר ועד מרס ולא בשקלים לאורך כל השנה, זה מחייב

אותנו לתת את הפחת צמוד, לא בשביל חצי שנה אלא בשביל שלושת רבעי שנה-

על סמך זה יש תקנות שנביא בפניכם שבהן אנחנו מציעים כי באותם המקרים

שבהם ההכנסה היא עונתית, גם הפחת יהיה כהוצאה עונתית בהקבלה למה שאמרנו

קודם.

הוספנו סעיף קטן 3(ה) האומר: הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג)

לא יחולו לגבי נכס שהנישום תבע בשלו בשנת המס ניכוי לפי מעיף 2 לחוק

מס הכנסה (עידוד השכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק). אם הוא מקבל

לפי חוק עידוד השכרת דירות % 2 מהשווי, הוא לא יקבל עוד פעם תוספת

פחת על פי הסעיף הזה. הוא לא יקבל פעמיים את הפחת.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 3 עם התיקונים.

הצבעה

סעיף 3 עם התיקונים נתקבל

יש תיקון בסעיף 6(א) בהגדרה של ניירות ערך. כשם שהוצאנו איגרות

חוב בידי מוסד כספי שההשקעה בהן ניתנת להפחתה מסכום הנכסים הנזילים

שהם חייבים להחזיק כנגד חסכונות, זה בבנקים, כך הגענו למסקנה שצריך

להחיל זאת גס על מבטח. לכן הוספנו כאן: וכן למעט איגרות חוב שהונפקו

כנגד פוליסות לביטוח חיים והמחוזקות בידי מבטח כמשמעותו בתוק הפיקוח

על עסקי ביטוח.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 6 עם התיקון.

הצבעה

סעיף 6 עם התיקון נתקבל

לפי בקשת הוועדה ניסחנו מחדש את סעיף 12 וחילקנו אותו לשתי

פסקאות משנה (א) ו(ב), בעוד שבפסקה (ג) נאמר רק שלענין סעיף זה - נכס

לרבות חלק מנכס, התיקון הוא תיקון נוסח בלבד והוא מחלק את הסעיף

כך שבקשר למגרש של קבלן הוא ישלם 10% מס ויוכל לקזז כנגד כל

ההכנסה , ולגבי נכס של בנק הוא ישלם 10% מס ויוכל לעשות את הקיזוז

רק כנגד הכנסה מאותו נכס וישלם את המס תוף 30 יום.

אני מביא להצבעה את סעיף 12 בתיקון הנוסח.

הצבעה

סעיף 12 בנוסח מתוקן נתקבל

לסעיף 31 - יש כאן תיקון לחוק מס שבח. לא היה בידינו חוק מס

שבח כדי שנראה איך התיקון משתלב בחוק. לכן לא היתה הצבעה על סעיף זה.

כאן לפניכם הסעיף עצמו כפי שהוא מתוקן על ידי התיקלן הזה. ההסבר

הוא פשוט. כאשר יש מס שבח, רכשתי נכס ומכרתי אותו, על העודף

האינפלציוני אני משלם 10% מס, ועל העודף הריאלי מס רגיל לפי מדרגות

המס. כדי לקבוע את השבח אני צריך לקחת את המחיר המקורי ואת מחיר

המכירה. מהמחיר המקורי אני מנכה את הפחת שקיבלתי כהוצאה במשך השנים

אם זהו נכס בר פחת כמו מבנה למשל. הואיל ונותנים בחוק המיסוי פחת

מוגדל, וכבר בחוק המיסוי היתה אותה הוראה שגם הפחת המוגדל יילקח

בחשבון בקביעת הרווח, תיקנו אותו על מנת להלביש עליו את הוראות

חוק המיסוי כתוספת לשנה רביעית, כי היו לנו שלוש שנים ועכשיו יש

עוד שנה שבה יש הצמדה.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 31.

הצבעה

סעיף 31 נתקבל

אני מבקש רשות מהיושב-ראש לומר כמה משפטים על סעיף 29

ואחר כך ללכת לוועדת הכלכלה לדיון על ההון השחור- יאיר רבינוביץ

ישאר בוועדת הכספים לדיון לגופו של ענין.

הגשנו לכם נוסח של תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה שהוא תוספת

לסעיף 29. בסעיף 29 יש שתי פסקאות שהצביעו עליהם, פסקאות (1) ו-(2).

ועלינו להביא בפניכם שלוש פסקאות. מדוע שלוש הפסקאות האלה הן חלק

אינטגרלי מהחוק והן דרושות לחוק הזה? אלך מן הקל אל הכבד.

בפסקה (2) של התיקון העקיף מדובר בתיקון סעיף 8א לפקודה.

בהתאם למה שדיברנו כל הזמן על הקבלנים, שהיום לא|ניתן לנכות הפסד

אם לא השלמת את העבודה, ועל הרווח אתה צריך להצהיר כאשר השלמת

25% מהעבודה, אנחנו עושים קצת סימטריה בכך שאנחנו אומרים: אם השלמת

50% מהעבודה אתה יכול כבר להצהיר על ההפסד.



י' ברון

הפסקה הבאה באותו סעיף אומרת שרואה החשבון יצטרך לאשר בדו"ח

כפי שיקבע הנציב את דרך קביעת ההכנסה או ההפסר, לפי הענין.

בפסקה אוזרת בסעיף 18(ד)(1) לפקורה אמרנו שאם 7ר עכשיו מריבית

משתלמת היינו מנכים עד עכשיו רק ריבית מתקבלת מבנקים, והיה בכך

אי צדק כי ריבית מקבלים גם ממקומות אחרים, אנחנו מוסיפים כאן גם

ריבית המתקבלת מהמדינה, מרשות מקומית, מחברה ממשלתית, מחברת בת

ממשלתית ומאדם אחר שקבע שר האוצר, על מנת שנוכל לאפשר לראות במרוצת

ההפעלה שריבית אמיתית שמתקבלת יורדת מריבית אמיתית שמשתלמת ורק

היתרה נזקפת על פי סעיף 18 לעבודות בביצוע ולעבודות שלא בוצעו.

אני מעמיד להצבעה את הסעיפים (2) ו-(3) לתיקון העקיף שיתווסף

לסעיף 29.

הצבעה

סעיפים (2) ו-(3) נתקבלו

אסביר עכשיו באופן כללי את סעיף (1) בתיקון העקיף. יש לנו

בעיה עם חוק המיסוי החדש. אנחנו מסכימים שמי שהשקיע כסף בחברה

בשטר הון שזו הלוואה לשנה אחת, אז גם הלוואה זו רואים אותה כהון

עצמי והיא מקבלת 90% הגנה. בחוק המיסוי דיברו בתהילה על איגרת

חוב לשבע שנים. אחר כך קיצרו את התקופה לשלוש שנים, ואחר כך קיצרו

לשנתיים. הענין היה פרוץ וקיבלו על כך הגנה, ומצד שני יכול היה

בעל המניות למשוך כספים מהחברה בכל מיני דרכים חצי חוקיות או חוקיות,

וכך להגן על עצמו על הכספים בחוץ ובפנים לקבל על ו?כסף הגנה מלאה.

בהקשר לאותו נושא הבאנו בפניכם גם נושא שדנו עליו באריכות,

צו על פי סעיף 16(ב) לפקודת מס הכנסה, כי אמרנו שצריך לאפשר לאנשים

להביא כסף חדש כהלוואות לחברות. ההצמדה על הלוואות אלה תהיה הוצאה

בידי החברה והיא לא תהיה הכנסה בידי המקבל. בוועדת המשנה נדון הנושא,

הדיון הסתיים והיו שתי דעות, הדעה של חבר הכנסת חיים רמון והדעה שלי.

אנחנו אמרנו שההלוואה צריכה להיות לשלוש שנים. וחבר הכנסת רמון היה

בדעה שצריך לאפשר להחזיר אותה בפעמיים בתקופות של 18 חודש.

סוכם בוועדת המשנה שהוועדה איננה מצביעה על התיקון לפי סעיף 16(ב),

וזה ייעשה לאתר אישור החוק בתור נושא נפרד. יזמינו לצורך זה משלחות,

ישמעו את הדעות שלהן, כי היו כאן משלחות שאמרו שהם רוצים בכך לתקופה

הרבה יותר קצרה.

יש כאן מעגל קסמים. אנחנו בחוק יכולים לתקן תיקון עקיף, בהסכמת

הוועדה כמובן. בתקנה איננו יכולים לתקן חוק. אם נביא תקנה לפי סעיף

16(ב), לא נוכל להביאה בפניכם אפילו כהצעה של האוצר, בלי שיהיה בחוק

הסעיף הזה שאני רוצה עכשיו להסביר אותו.

שוב תיקון נוסף לפקודה?

יש לנו שתי אפשרויות: או להביא מייד לאחר אישור החוק את סעיף

16(ב), לאחר שכל המשק מבקש שלא נשלח אותו לבנקים לעשות תנועה סיבובית

של הכסף, ושנוכל לעשות שימוש בסעיף זה. או שאם הסעיף הזה לא יאושר,

לא נוכל להביא בפניכם תקנה לפי סעיף 16(ב) עד שלא נביא לאישור תיקון



י' ברון

חוק כללי. כל עוד לא ייכלל סעיף כזה בחוק, האוצר לא יוכל להביא

הצעה לפי סעיף 16(ב). מדוע? כי כבר היום במסגרת חוק המיסוי אני

נותן הגנה מלאה על הלוואות של בעלי מניות, אבל אינני נותן להם

למשוך זאת עם הצמדה, אני רק מצמיד להם את זה בפנים, והכסף נשאר

בפנים בדיוק כמו הון מניות, אבל אני רוצה להוסיף לזה ולאפשר גם

הכנסת כסף חדש. על מנת לכסות את עצמי בפני האפשרות של מניפולציות,

דרוש לי במקביל סעיף שאומר, שאם מישהו נתן הלוואה לבעל מניות או

למישהו אחר, או לחברת בת, שלא במלוא הריבית שהיא לפתות בגובה של

ההצמדה, על ההפרש הזה שניתן במחצית הצמדה וכלל בלי ריבית, אני

חייב לקבל מס מלא ומיידי כניכוי במקור, כפי שהחלטתם אתם בסעיף

3(ט) בפקודת מס הכנסה (תיקון 66) ואישרתם כאן לפני כמה חדשים.

התיקון ההוא הל רק על משיכות של שכירים ושל בעלי ענין. אנתנו כעת

ניתנה הלוואה ממישהו למישהו, אם ההלוואה

היא בריבית שהיא פחותה מן האינפלציה, רואים את ההפרש כהכנסה

קונסטרוקטיבית והוא חייב לשלם מיידית עליה 60% מס על מנת שנבטיח..

כי אם העסקה היא אמיתית, מישהו מכם יעלה על דעתו שקיימת אפשרות

כזו שאדם יתן לחברו הלוואה לא צמודה או בריבית נמוכה?

אבל לחברה שלו?) אני רוצה למנוע את השחיקה

על ידי כך שבעל מניות יקה כסף מהחברה, ישקיע אותו באיגרות חוב,

יבטיח לעצמו את הכיסוי האינפלציוני, ופה אני אסבול את הוצאות

המימון שהוא נושא בהן.

אם אני רוצה להגן על ההון המושקע ולאפשר גם הזרמת הלוואות

חדשות לחברות ולתת לזה הצמדה, אני זקוק להוראה האומרת שאם מושכים

כסף יש לחייב זאת במס, ממה נפשך: אם הוא נתן הלוואה אמיתית, זה

תמיד יהיה לפחות צמוד, זה יהיה צמוד פלוס ריבית ריאלית בדרך כלל,

אבל לפחות יהיה צמוד, אבל אם הוא נתן הלוואה בתנאים שברור שהם

מלאכותיים, כי איש לא יתן היום למישהו הלוואה שאיננה צמודה, אפילו

חבר לחבר או קרוב לקרוב איננו נותן היום הלוואה לא צמודה - -

מי נותן את ההלוואה?) חברה לחברת בת, חברה לבעל שליטה.

אנחנו צריכים להבטיח את תשלוס המס על ההפרש,

הסעיף הזה הוא פרובלמטי גם בניסוחו. יכול להיות שהוא יסתום

כמה מרצות, ואני בעד, אבל יכול להיות שהוא יקשה על כמה מוסדות את

החיים בצורה כזו שנצטער על כך. התיקון הזה שהוא תיקון לפקודה, אינני

רואה את הקשר שלו לחוק, התיקון הזה איננו ידוע לאיש, למעט אלה

ששמעו עכשיו את ההסבר, אני מבקש שתתן לו שהות של שתים-עשרה שעות

כדי ללמוד את התיקון, להתייעץ עליו, ומחר נופל לסיים את הדיון,

צודק חבר הכנסת דן תיכון. גם אני רוצה ללמוד את הנושא"

היה תיקון שהוועדה הזו הכניסה בצדק בשעתו שאמר, כי מי קומם

הכנסה חייב לו כסף והוא מחזיר לו את כספו, ההחזר יהיה פטור ממס הכנסה,

על ההצמדה לא חל מס), התיקון הזה הופיע להערכתי בחוק

והועבר מן החוק לתקנה, לכן לא היה עליו דיון, אני מבקש שמחר יתקיים

דיון גם על התקנה הזו,

אני רוצה לבקש ממך שאת התקנות תביא לאישור הוועדה רק לאחר

שהחוק יעבור את הקריאה השניה והקריאה השלישית,

אותו תיקון שאנו מכנים אותו תיקון-לורינץ, שקבע כי ההצמדה על

החזר ממס הכנסה תהיה פטורה ממס, הוא תיקון חשוב ואסור לנו לתת יד

לביטולו"

את הסעיפים האלה אנחנו דוחים למחר ואנחנו עוברים לאישור

התקנות.

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (סייגים להון)

בסעיף זה אנחנו מתאמים את הדיווח הכספי לדיווח לצרכי מס.

אנחנו אומרים שמה שרשום בספרים כהוצאה ולא הותר לצרבי מם נגרע

מההון. אם זו הוצאה שלא הותרה לצרכי מס כהוצאה, יש להוסיף אותה

חזרה. ואותו דבר להיפך.

אני מעמיד להצבעה את התקנות.

הצבעה

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (סייגים להון)

התשמ"ה - 1985 - אושרו

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (ניכוי נוסף בשל פחת למטעים)

התשמ"ה-1985 - אושרו

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הון ונכסים קבועים

באגודות שיתופויות מסוימות), התשמ"ה-1985 - א ו ש ר

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(ניכוי נוסף)

התשמ"ה-1985 - אושרו

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (כללים להגנה מפני

שחיקה אינפלציונית של סכומים שהושקעו כמלאי בעלי חיים במשק חקלאי)

התשמ"ה-1985 - א ו ש ר ו

אני נועל את הישיבה. .

(הישיבה ננעלה בשעה 13.30)