הכנסת האחת עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס 154

ועדת הכספים

יום בי, י"ב בתמוז התשמ"ה, ו ביולי 1985, 00;5ו

נכחו; חברי הועדה;

א. שפירא - י ו"ר

ז. אמיר

נ. ארד

י. ארצי

מ. בר-און

ג. גדות

פ. גרופר

א. ויינשטיין

י. כהן

י. מצא

ע. סולודר

ש. עמר

ח. רמון

א. שלום

ד. תיכון

מוזמן! סגן שר האוצר ע, אמוראי

מזכיר הועדה; א. קרשנר

יועצת כלכלית; ס. אלחנני

יועץ משפטי; א. דמביץ

א. אשמן

סדר היום; המדיניות הכלכלית החדשה



המדיניות הכלכלית החדשה

הי ו"ר א. שפירא;

אני פוחת את הישיבה. סגן שר האוצר יציג לפנינו אח התוכנית הכלכלית שהממשלה

החליטה עליה הבוקר.

האם ביטלתם את ביטוח השער?

ע. אמוראי;

הי ו "ר א. שפירא;

התעשיה תושבת שבזה חס ונשלם הייגוא הישראלי, ואני מסכים לדעה זו.

ע. אמוראי;

ו

רבותי, אציג לפניכם אח החוכניח, שהיא עכשיו החלטת הממשלה, אם השינויים שהוכנסו

בהחלטת הממשלה. תוכנית זו התחילה להידון באוצר ואחר כך עם ראש הממשלה כשלושה שבועות

לפני הבחירות להסתדרות. בהכנת התוכנית הבאנו בחשבון את המסקנות מההצלחות והכשלונות

בעיסקוח החבילה. ביצוע חוכניח זו נדחה כי חשבנו שבשלב ראשון צריך להגיע לצינון המשק .

על השלב הראשון הוחלט בישיבת הממשלה ביום הראשון אהרי הבחירות להסתדרות, והוא כלל היטלים,

העלאת מס נסיעות וכוי. מאז לא השתפר מצב המשק, אם בחתום מטבע חוץ ואם בתחום האינפלציה,

והחלטנו להקדים ולהפעיל תוכנית זו חודש וחצי לאחר שהפעלנו את הצוים הקודמים. אני מודה

כי רצוי היה שהמשק יהיה צונן יותר בעת הפעלת התוכנית הזאת.

אציג לפניכם שקפים שהוצגו גם לפני הממשלה.

ישקף) עודף ביקוש מקומי של הסקטור הציבורי. מאז מלחמת יום הכיפורים אנחנו עומדים

כמעט באותו שעור.

(שקף) חוב לאומי פנימי ומשקלו בתוצר הלאומי הגלמי אנחנו רואים שתחוב הפנימי

מגיע ל- % 120 - % 150 מהתוצר הלאומי הגלמי.

(שקף) החוב החיצוני באחוזים מהתל"ג הוא כל הזמן בעליה. כשזה מוצג באחוזים אנחנו

רואים את המשמעות הכלכלית.

(שקף) בשקף זה אתם רואים דבר מדהים - שעור השינוי באחוזים בתוצר של הסקטור

העסקי. % 14 גידול לאחר המיתון. ב-972 1 חל הגידול האחרון. היתה ירידה גדולה לאחר מלחמת

יום הכיפורים. ב-1980 היתה ירידה גדולה, ועכשיו שוב ירידה. זהו הבסיס לתשלום חוב, לרמת

חייס. אחם רואים כמה קשה המצב.

(שקף) זה אולי הדבר החשוב ביותר: השינויים בתוצר מקומי גולמי למועסק. בעשור שלם

היה הגידול בשעור % 8 . 3 התל"ג כמעט לא גדל, לעומת זאת עלתה מאד רמת החיים, כ- % 18 עליה

בשכר למועסק.



^(שקף) עודף ייבוא למעט ייבוא במחוגי ישיר, זהו הייבוא האזרחי.

(שקף) אינפלציה חורשיח.

(שקף) מדר המחירים לצרכן בשעור שינוי רבעוני.

(שקף) אלה הרברים שרצינו לתקן בתוכניח: שעור האינפלציה, יחרוח מטבע חוץ וגרעון,

גרעון בחקציב המרינה, חוב פנימי וחיצוני, סטגנציה בצמיחה.

(שקף) יהרוח מטבע חוץ.

(שקף) מסרות התוכנית. בתוכנית זאת, שהוצגה אתמול בממשלה, מנסים לעבור בעת ובעונה

אחת גם על מטבע חוץ וגס על האינפלציה, לעבור בשני התחומים בקשרים וללמור לקח מכל מה

שלא הצלחנו לעשות ב9ע0 קורמת.

(שקף) יתרות מול חוב - נסו שלילי. החוב עכשיו הוא 24 מיליארר רולר.

.

ב-1981 היה החוב 13 מיליארר.

ע. אמוראי;

(שקף) מאזן התשלומים, צמיחה ואינפלציה.

(שקף) התוכנית לייצוב המשק. אנחנו חושבים שגישת העליות לפיה פעלנו לא היתה שלמה,

מפני שאנחנו המשכנו בעיסקת חבילה אי, שהיתה הייוצלתת שבשלוש, המשכנו לפצות את השכר עבור

העבר, כל פעם שהיתה השפעת קצה, על מרר % 3 . 24 באוקטובר היינו צריכים לשלם תוספת יוקר

בשעור % 19, שילמנו רק % 13.7 , אבל אחרי זה היתה תוספת יוקר גבוהה יותר כאשר המרר

היה נמוך. השכר המשיך לעלות באחוזים, במונחים נומינליים, בגלל העבר, והשכר הוא

המרכיב העיקרי בתוצר המקומי.

% 0 4ייבוא חומרי גלם, מכונות -פחת % 30 שכר, % 18 ריבית,

ו-% 6 - % 7 רווח. הערך המוסף מורכב בעיקר משכר וריבית. אמנם הורדנו את שעור הריבית, אבל

השכר המשיך כל הזמן לעלות באתוזים, במונחים נומינליים, בגלל העבר. היות והתוצר המקומי

בנוי בעיקר על שכר, הערך המוסף הוא , % 50 -% 70הרי אם עולה השכר - עולה עלות הערך המוסף.

כרי למנוע ייבוא, צריך או להעלות את השער או לא להעלות את שכר העבורה.

התוכנית הזאת באה ליצור את הקשר הזה בין ייצוב שכר לייצוב שער. המטרה היא ייצוב

מאזן התשלומים וייצוב רמת המחירים בעת ובעונה אחת.

כרי להשיג זאת רצינו ללכת לעיסקת חבילה. אין זונחים את עיסקת החבילה.

לאינפלציה יש שלושה מקורות. האחר הוא הביקוש במשק. ביקוש במשק נוצר בגלל עודף ביקוש

ממשלחי מקומי, כלומר עורף גרעון של הממשלה במטבע מקומי, שממון על ירי הרפסת כסף, שנוצר

בגלל זה שיש סובסיריות ויש הוצאות ציבוריות, שכר וקניות. נוסף לכך יש התייקרות מצד

העליות - שכר, שער מטבע חוץ וכוי. רצינו לעשות תוכנית אחח כוללח ולפעול בעת ובעונה

אחת בכל התחומים, כדי להשיג שני יערים סימולטנית.



זו תוכנית שבאה לעצור את האינפלציה ולשפר את מאזן התשלומים בבת אחת.

בבת אחת - במונחים של המשק זה שלושה חורשים.

תנאי ראשון הוא איזון התקציב, כלומר ביטול סובסידיות. רבר זה עצמו יוצר התייקרות

בעלויות, יוצר תפר. הצעד השני בא אחרי איזון חקציב, או הוריה גדולה בגרעון. ככל

שמעלימ מימים ומבמלים סובסידיות, יש התייקרות, ככל שמקטינים שכר וקניות ממשלה, יש

איזון תקציבי בלי יצירת עלויות. עיסקת הכילה באה לפעול על יצירת העלויות.

אם הייבוא - תומרי גלם, מכונות פחת ואנרגיה - הוא בערך % 40, במשק הישראלי יש

% 60 ערך מוסף. כדי שלא תהיה התייקרות, צריך לייצב את שער החליפין. אבל לקבע שער חלפין

כאשר עולה השכר, זה הדבר הכי ממוכן, כי אז אי אפשר לייצא - הייצור שלנו יהיה יותר יקר,

כדאי יהיה לייבא - כי מחיר המוצר המקומי עולה. כלומר, אפשר להקפיא שער כשאתה יוצר

פינקציה , במקום שהתאמת המחירים על פי אינדקס, ההגיון הפנימי של כלכלה אומר שלא כך צריך

להיות אלא התאמה לייצור המקומי. הערך המומף של הייצור המקומי נקבע כ-% 80 על ידי השכר,

בהנחה שהרווח יהיה מוקפא. אם השכר יהיה יציב, לא תהיינה תוספות, אם השכר יקובע אפשר לקבע

גם את שער החליפין.

התוכנית הזאת בנויה על קשר חדש בין הגורמים, כאשר הגיבוי הוא תקציבי.

אנחנו יודעים שהערך המוסף הוא כ-%()6, אנחנו מניחים שב-% 60 יש % 30 שכר. יש ויכוח

מה שעור הריביח, יש אומרים שהריבית היא % 18 ואז שעור השכר גבוה יותר, והרווח הוא

%י6 - % 7 על המחזור. יש הבדל בין מפעל למפעל, במפעל עתיר עבודה חלק העבודה גדול יותר

והלק הריבית נמוך יותר.

אחרי שיצרנו את הקשר,נתנו גיבוי תקציבי והולכים לעיסקת חבילה, עדיין צריו למפל

בשני דברים. הממשלה כממשלה צריכה לצאח משוק ההון ולאפשר צמיחה מבעית, אבל בינתיים

צריך לבצע מיחזור, וצריכה להיות מדיניוח מונימרית מצמצמת כדי שהנזילות לא תמופק על ידי

החקציב ושלא תסופק על ידי מערכת הבנקאות.

מדיניות מונימרית היא כמות כסף ואשראי. כמות הכסף היא תולדה של שלימה באשראי

ובריבית. אי אפשר להחזיק במקל משני קצותיו - אפשר לשלוט על הכמות, כלומר לקבוע

מכסות, או להשאר ברמה מתחת לנזילות ואז ההיבית עולה. יש החלמה שהריבית לא חעבור

גבול מסוים.

מה תהיה המכניקה? הבוקר יצרנו חפר אחד, עשינו פיחות בשעור % 18.8. אנחנו עושים

איחוד שערים. כדי ליצור את הקשר, רצינו קודם כל לישר אח הקו. חשבנו על פיחוח בשעור

% 20, אבל בשלושת הימים האחרונים אפשר היה לרוץ קצת בפיחות, רצינו לקבוע ממפר עגול לשער -

1500, ולכן הוחלט על פיחות בשעור % 18.8.

הפיחות הזה לא מעלה את המחירים % 0 2, כי מצד החמריצים מבטלים ביטוח שער ומימון

שקלי לייצוא. קרן ייצור לשם ייצוא - % 2.5 עד עכשיו היה ארבעה דברים עיקריים בחמריצים

ביטוח שער| לאחר מעשה, לפי חשבון שהגישו חעשיינים, היו מעלים רווחיוח ל-% 15

ואני לא צריף להסביר את התמרונות בדבר הזה. בוטל בימוח שער בשעור % 15 - ו% 5 . 2 קרן ייצור

לשם ייצוא - יחד % 5 .7 1. הפיחות הוא בשעור 2054, זאח אומרת ש%;5י2 ניתנים ל"שפיל" של

התייקרויות באות. משאירים את קרן מטבע חוץ.

בייבוא - בכל מקום שהיו הפקדה או היטל השעור יורד % 15 . איפה זה לא יורד?

במקום שלא היה . לבד מכך מורידים 254 מס ערך מוסף גם בייבוא.

לייצוא נותנים עכשיו תמריץ % 5 . 2 , ואני מסכים שזה ייאכל מהר מאד.



בתפר - מאשרים % 17 ה תייקרות ככל המשק.

שעור הסובסידיות יורד ל- % 22 - % 23 בחלב וביצים, זה המינימום. בתחבורה הג.יבורית

נשארת הסובסידיה %'52. יורדים בערך ב-50 י מיליון ? מתחת ליעד התקציבי, בידיעה שנעלה

בחזרה. בתקציב בחשבון שנתי היו 1 מיליארד ו - 620 מיליון לסובסידיות. ביסלנו סובסידיות

וקבענו 500 מיליון, מזה 100 מיליון להתחשבנות בתחום התחבורה, 400 מיליון למוצרים. בגלל

עיסקת החבילה לא הגענו ליעד, עלינו עליו ב-270 מיליון. 270 מיליון אלה בוסלו ועוד

50 מייליון מעבר להם אנחנו יודעיס שבחודש זה תהיה התייקרות בגלל החפר, ובעוד חודש

נעמוד על 400 מיליון בחשבון שנתי.

אנחנו חוזים שההחייקרות בתפר, ההתייקרות שנובעת מהצעדיס שהוחלט עליהם פלוס

התייקרות בשעור % 11 - % 13 שהיחה בלאו הכי חזויה ליוני, הגבלנו הכל יחד ואמרנו שההתייקרות

לא תעלה על % 25 .זו אחת הסיבות להורדת % 3 מס ערך מוסף, כי 256 במס ערך מוסף נותנים

1.6 במדד. עשינו גס כל מיני הפחתות במיסים, כמו בבלו על דלק.

בשבר לא היתה צדיכה להיות בכלל תוספת יוקר. בחודש הקודם זה היה זריך להיות % 6.8, ואילו

תוספת יוקר היתה משולמת היו משלמים % 5 אבל בעוד חודש. אנחנו לא רוצים תוספת לשכר

בשלישת החודשים האלה, לכן משלמים עכשיו מקדמה גדולה לעובדים, מעל 1096.

ש. עמר;

ע. אמוראי;

אתה אמרח.

איחוד שערים, כל מה שכרוך באיחוד שערים, פיחות מול הורדת מימים והיטלים והפקדות,

בסך הכל נוגדים בזה 70 מיליון דולר.

אם יתנו עכשיו חשלום חד פעמי של % 10, כבר אוכלים אח הפיחות.

עכשיו לא מענין אותי הפיחות, עם פיחות אני מוכן לחת שכר - בתנאי שזה יאזן את זה.

על % 40 מהמוצר אחה מקבל פיחוח בשעור % 20 , הערך מוסף מתייקר פעם אחת בשעור הפיצוי,

בזמן השיחות, ובזה נגמר הענין.

אחס מקדימים אח חוספח היוקר ולמעשה תגיע ליותר מ% 10, ב-ו באוגוסט צריך היה

לשלם כ% 20. בכמה נשחק השכר?



ע, אמוראי!

אין ספק שנשחק שכר.

אסרנו ששער החליפין לא צריך להיות צמוד למחירים אלא לערך מוסף, והערך המוסף מורכב

בעיקר משכר. לכן שני הרברים צריכים ללכת יחר. היות ואנחנו יודעים שתהיה שחיקה קשה

לעובדים, בזפן שעושים פיחות מקדימים ככל האפשר את התוספת, אפשר להגיע עד % 14.

היו"ר א. שפירא;

אני רוצה לראות את הקיצוץ בתקציב.

ע. אמוראי;

אם השכר י י וצב, בהתחלה ובסוף התקופה תהיה ירידה בשכר נטו. בהתחלה השכר ברוטו

ונמו נשחק בשעור % 13, בסוף התקופה, בחודש אוקטובר, השחיקה תהיה בשעור % 3.

ח. רמון;

השחיקה באוגוסט תהיה % 13, וצריך להוסיף על כך את השחיקה שהיתה קודם לכן.

ע. אמוראי;

היוון של קידום מקדמה לעומת אי נתינת שתי תוספות יוקר מוריד ל% 13 את השחיקה,

לעומת השיא שהיה באפריל. אם התוכנית תפעל כמו שפרופסור ברונו היה רוצח, המדדים יהיו

24, 4, , 1והשחיקה נסו תשאר % 3

בשלושת החודשים שאחרי התפר אין פיחות. אם לא יהיו תוספות שכר, לא צריך לעשות

פיחות. אם תוספת השכר תהיה רק בשעור % 14, לא צריך פיחות, כי חלק של % 80 במוצל לא יתייקר.

המדד היה לכאורה צריך לרדת לאפם, אבל בגלל השפעות קצה מדברים על 4 ו-1. אני קונה גם

7 ו-4.

אמרנו שצריך להסיל על עצמאיים וחברות אותו נמל שמוסל על השכירים. אם השחיקה היא

בין % 13 ל- % 3 לקחנו את החישוב היותר גבוה ואמרנו שהשחיקה הממוצעת תהיה % 8.3. ניקח

היסל חד-פעמי מם בשעור % 8.3, זה כאילו חודש שלושה עשר.

ח. רמון;

לא כך הסביר השר. הוא אמר שזאת מקדמה.

ע. אמוראי;

זה ייגבה ביחד עם המקדמה. כדי להסיר, הצעתי שזה ייקרא מס יסף, והצעתי התקבלה. אין

על זה התחשבנות. התשלום ייעשה בתשלומים.

יוצא ששכירים, עצמאיים וחברות ישאו בנטל באותו שעור ממוצע, בדרכים שונות: שחיקה,

אי תוספת מס.



היה ויכוח אם לקבוע תקרות אשראי ולהניח לריבית לרוץ, או לקבוע % 10^ מהנזילות הנדרשת

ולפעול בנזילות רק אם הריבית תגיע ליותר % 25 ריאלי. לפי בקשת בנק ישראל, המלצנו על

הדרך השניה.

ח. רמו ן;

בתקרות אשראי - עוד % 25 ריבית ריאלית לא תתערבו?

הי ו"ר א. שפירא;

ייצואן ישלם ריבית ריאלית בשעור % 25

ע. אמוראי;

עוד אשוב לענין זה.

(שקף) אני רוצה להסביר את הסטיות בתקציב. בתקציב יש 500 מיליון דולר לרזרבות.

היו"ר א. שפירא;

יהיה מימון זול לייצואן או שישלם ריבית ריאלית בשעור % 25?

ע. אמוראי;

הייצואן מקבל עכשיו הכל דרך השער, להוציא ייבוא לשם ייצוא והקרן למימון אשראי

לחו"ל שבהם אין שינוי. כלומר, החלק הדולרי נשאר כמו שהיה, החלק השקלי נכנס בפיתות, ויש

שער שמכסה על זה.

היו"ר א. שפירא;

זה מכסה לאלה שלא עשו ייצוא ברולר אתד.

ע. אמוראי;

תהיה צורק אם תהיה חריגה בשכר.

שוק ההון. בפתיים עו"ש יש 3 מיליארד דולר. קבענו שמעכשיו הפתיים הזה יהיה חד

סיטרי, אי אפשר יהיה עוד להפקיד אלא רק להוציא. למרות כל מיני הצעות שעלו, היה מי שלא

נתן לנגוע בכלי הזה.

היו"ר א. שפירא;

שמו ערי אמוראי.

ח. רמוז;

במשך שבוע קנו 200 מיליון דולר. למה הם צריכים לקבל פרמיה?



ע. אמזראי!

בגלל ארבע סיבות. א. מול שכר לא עומד חסכון עבר אלא ריבית ורנטה, לכן לא עושים

פעולה על העבר. ב. % 85 מהחסכונות - מחוב פנימי של 33 מיליארד - מצויים בידי שכירים,

ואי אפשר להכות פעמיים את השכיר. הקפיטל מושקע במלאי עסקי בגורפי ייצור, מכונות,

קרקעות, מבנים, ובנכסים פיננסיים, בעיקר פת"ם-עו"ש, וכנגד זה יש לו התחייבויות דולריות.

קרנות פנסיה וקרנות גמל, קרנות השתלמות, תוכניות חסכון - אלה בידי שכירים.

ג. צריו למחזר 4 מיליארד. מה פרוש החסכונות? הממשלה לקחה 33 מיליארד, מימנה בזה

הוצאות תקציב. החלק היחידי שאפשר לחסוך הוא הריבית על נתח מסויס. גס אם מטילים על

זה מי יודע מה, מקבלים 10 מיליון אבל מסכנים מיחזור של 4 מיליארד דולר השנה. צריך

היה להדפיס כסף כדי שמישהו ישלם את זה חזרה. כסף לא היה מתקבל מזה.

לעקר רק השפעת הצעדים האחרונים.

ע. אמוראי;

שום עיקור.

מה הוחלס בענין שוק ההון? א. לב©ל אפשרות שיש לתושב ישראל לקנות מט"ח לחשבון

פתיים לתקופה של פחות משנה, בלי לפגוע בחסכון הקיים; ב. אפשרות להפקיד בפקדון חדש

במטבע חוץ.

בשער יציג.

אנחנו צריכים להפסיק עכשיו. נמשיר בשבוע הבא. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00