הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 143

מישיבת ועדת הכספים

יום גי, כ"ב בסיון, התשמ"ה - 11.6.1985- שעה 10.00

נכחו

אי י' שפירא - היו"ר

אי אבוחצירא

יי זי אמיר

יי ארידור

יי ארצי

מי בר-און

גי גדות

פי גרופר

די דנינו

אי ויינשטיין

י' מצא

שי עמר

ר' פנחסי

חי רמון

מי שטרית

גי שפט

די תיכון

מוזמנים; יי רבינוביץ - משנה לנציב מס הכנסה

יי בן-חיים, גבי אברמסון,גב' שי שביד - משרד האוצר

אי אשורי - משרד הבינוי והשיכון

אי קרשנר

אי דמביץ

סי אלחנני

אי דגני

חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות)

(הוראת שעה ותיקוני חוק) (תיקון מסי 3).

שינויים בתקציב לשנת 1985.



חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק)

מ"מ היו"ר י' ארידור;

אני פותח את הישיבה.

על סדר היום המשך הדיון בחוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה

ותיקוני חוק). האם יש חברי ועדה שרוצים להעיר הערות כלליות לחוק?

אי ויינשטיין;

האם כל מי שמשכיר דירה יהיה זכאי לקבל את הבנאים האלה להבא?

גב' ש' שביד;

כן, לא תלוי בשיטת ניהול החשבונות.

אי ויינשטיין;

היתה אי בהירות בענין זה.

האם אפשר להסביר עוד פעם איך יחושב הערך של הדירה?

יי רבינוביץ;

הכנו נוסח מתוקן של הצעת החוק וביקשנו להפיץ אותו עכשיו בין חברי הוועדה.

אני מבקש להסביר לנו את החוק.

י' ארידור;

שמענו הסברים מפורטים על החוק. אבל משהונח לפנינו נוסח חדש ומתוקן, האם

אפשר להסביר את ההבדלים בין הנוסח הקודם לבין הנוסח המתוקן?

י' רבינוביץ;

חוק עידוד להשכרת דירות נועד לתת פדה ריאלי על דירות שמושכרות למגורים. יש

שתי אפשרויות לקבוע את השווי של דידה מושכרת: האחת - לגבי דירה ששוויה נקבע

לצורך מס רכוש בשנת 1979; והשניה -לדירות אחרות. דירות שהשווי שלהן נקבע בשנת

1979, ההערכה נעשתה באוקטובר 1979 ונכנסה לתוקף באפריל 1980. בחוק הקודם השערוך

נעשה מאפריל 1980 ואילך, כאשר ההערכה נעשתה באוקטובר 1979. אנחנו מציעים לעשות

עכשיו את ההערכה לפי הבסיס של אוקטובר 1979. בכך נענינו לבקשת הוועדה בישיבה

הקודמת. אנחנו הולכים כאן חצי שנה אחרונה לעומת מה שהיה בחוק הקודם. לגבי סוף

התקופה אנחנו מציעים לשנת המס 1985 שערוך עד 31 במרס 1985. ולגבי שנת 1985 את

מחצית עליית המדד בשנת המס.

נניח שחדירה הוערכה בשנת 1979 באלף שקל. אתה נותן פחת נומינלי על אלף שקל.

אנחנו משערכים את העלות, ועל העלות המשוערכת נותנים 2%. הבעיה היא איך לבצע את

השערוך.



מי שטרית;

מדוע אתם נותנים רק את מוזצית המדד של שנת 1985?

י' ארידור;

אם תיו נותנים את מלוא המדד לשנת 1985 היתה סכנה שהחוק יעודד השכרת דירות.

לכן נותנים רק את מחצית המדד...

י' רבינוביץ;

דמי השכירות משתלמים או מדי חודש בחודשו או בתחילת התקופה. אם זוהי שכירות

חדשית, המשכיר ממילא משתמש בכסף לאורך כל השנה.

המטרה שלכם היא לעודד השכרת דירות. הבעיה איננה אם. המשכיר את הדירה מרוויח

על הפחת או לא. נניח שאתם עושים חשבון מדוייק, אבל המטרה איננה ההתחשבנות

אלא העידוד להשכרת דירות, גם אם החשבון נוטה לטובת המשכיר. אין לי טענה על

החשבון. החשבון הוא נכון. השאלה אם יש בכך עידוד להשכרה.

אם אתה נותן פחת מלא, אין סיכוי שישלמו מס. זה כמו מתן פטור ממס.

אינני מציע ללכת לקיצוניות. נניח שהאוצר יפסיד מס. מה פירוש הדבר? אנשים

ישכירו יותר דירות. האוצר יגבה אמנם פחות מס מכל דירה, אבל בסר הכל ייגבו יותר

מסים כתוצאה מהשכרת דירות. וזה יקטין את הצורך לפתור בעיות של דיור על ידי רכישת

דירות. אם אתה מסתכל על הבעיה רק דרך החשבון כמה מס ישלם המשכיר הבודד, החשבון

בסדר. אבל אם אתה שואל את עצמך כמה נהנה המשק מהשכרת דירות, החשבון שלך לא

בסדר. השאלה אם אתה כאן קמעונאי או סיטונאי. (י' רבינוביץ: אם אפתח זאת לפטור

מוחלט על השכרת דירות --) אל תענה על מה שלא הוצע. איש לא הציע פטור מוחלט.

די תיכון;

אני אציע.. מדוע לא נוכח כאן נציג של משרד הבינוי והשיכון?

זה לא קשור לבניה להשכרה. אלה דירות מהמלאי.

אם המטרה היא לעודד השכרת דירות, ברור לכולנו שאנשים לא ישכירו דירות אם זה

לא יהיה כדאי להם כלכלית. אני יודע שקיימת מצוקת דיור בכל מקום. זוגות צעירים

גרים יחד עם הוריהם בתנאי דיור קשרים ובצפיפות. אני מוכן להרחיק לכת ולהציע,

שאדם ששוכר בית, וזלק מדמי השכירות שלו יוכרו כהוצאה.

לא מדובר על בתים אלא על דירות.

האם יש כאן אבחנה בין בית לבין דירה?

אינני מציע להקשות בענין השכרת הרירות בגלל הבעיה של הבתים. הבתים זוהי

בעיה נפררת לגמרי.

ג י גרות;

מרוע לא ניתן למצוא הסרר לפיו המשכנתאות בתנאים מסוימים יינתנו לקבלן, כמו

במקרה של של קליטת עליה, כאשר רוצים לאפשר לעולה הפוטנציאלי לרכוש רירה, או אולי

לקנותה כבר בחו"ל, והוא מגיע לכאן וצריך בשנה הראשונה לעלייתו לקנות את רירתו,

או במקרים אתרים של זוגות צעירים או מפוני שכונות. מרוע לא ליצור מצב לפיו

המשכנתא איננה ניתנת ללקוח אלא לקבלן? ברגע שהקבלן יקבל את המשכנתא הוא יוכל

באמצעותה להבטיח שהעולה ההרש יוכל להיקלט בארץ בלי התהושה שהוא נשאר חייב סכומי

עתק ומשועבר ללרוברת השיכון או למרינה במשך שנים ארוכות.

י' ז' אמיר;

אני בדעה שצריך לעודד את בעלי הדירות להשכיר את הדירות שהם אינם גרים בהן.

יוזר עם זה אני שואל מה דינן של דירות ששייכות לחברות משכנות כמו עמידר ועמיגור.

כן אני מציע שהוועדה תמליץ בפני האוצר להכיר בדמי השכירות שמשלם השוכר לבעל

הדירה כהוצאה מוכרת לצרכי מס. בדרך זו נוכל לסייע לזוגות צעירים ולסטודנטים

שאין להם אפשרות לרכוש דירות והם נאלצים לשלם רמי שכירות גבוהים עבור דירות

שכורות.

נאמר לי שיש כיום בארץ כ-40-30 אלף דירות המיועדות להשכרה שבעליהן אינם

משכירים אותן בגלל המיסוי הכבד המוטל על דמי השכירות שהם מקבלים.

ר' תיכון;

אני שמה שהוכנסו תיקונים להצעת החוק ואין כמעט דמיון בין הצעת החוק המקורית

לבין ההצעה שמונחת לפנינו. אני מבקש להציג בפנינו את הנוסח החדש לעומת הנוסח

הישן ולהביא גם דוגמאות עם מספרים. לפי החוק הישן היה הפסד של מדדים גם בתחילת

התקופה וגם בסופה. אני רוצה לראות את הפיצוי המוצע על אובדן המדדים בהצעה

המתוקנת.

אי ויינשסיין;

אני חושב שהכנסת רוצה לעודד השכרת דירות, ולכן היא העבירה לוועדה את הצעת

החוק להכנתה לקריאה שניה וקריאה שלישית. אבל יש לנו מגבלה של זמן, כי אנשים

צריכים להגיש את הדו"חות שלהם למס הכנסה.

ס' אלחנני;

זוהי הצעת חוק לשנת 1985 ולא לשנת 1984, ועל כך יש לי מה להעיר.

א' ויינשטיין;

אנחנו צריכים לקבל נתונים לקראת המשך הריון על דירות מסוגים שונים של שנים,

שלושה וארבעה חדרים בערים כמו תל-אביב, ירושלים, חיפה, רמת-גן, באר-שבע וכדומה,

לבדוק מה היו ההערכות של מס רכוש על דירות אלה בשנת 1979, לעשות את החישוב של

השווי שלהן לפי המדד של היום, לראות מה הפחת המוצע לגביהן, ואני מבין שהפחת הוא

2%, ולעשות את החשבון מה נותר למס הכנסה לאחר ניכוי ההוצאות המותרות של בעל

הדירה, ובהתאם לכך לקבל הוזלטות. אני יודע שבכמה מקומות דמי השכירות מגיעים

ל-3.5% עד 4%, ולא יותר, ואם מס הכנסה יקבל 0.5%, הוועדה תצטרך לשקול הצעה אם

לפטוך כליל את דמי השכירות, או לקבל הצעה אחרת. אבל לדון בחוק שעוסק בחישובים

שאינם מסובכים, ולקבל החלסות רק על סמך הסעיפים היבשים, אני חושב שאי אפטור ללכת

בדרך הזו. אני מבקש לקראת המשך הדיון לקבל את הנתונים האלה.



י' ארצי;

ההצעה הזו היא דוגמה טיפוסית לגישה שמרנית, היתה הוראה לפני 5-4 שנים שתאמה

את המצב דאז. היה חוק המיסוי בתנאי אינפלציה. החוק בוטל ומחזירים את ההוראה

הקודמת, וזאת בשעה שהמצב השתנה לחלוטין.

אנו חיים במצב שבו יש מחסור בדירות גם לעולים חדשים. לפי הסטטיסטיקה יש

יותר מ-22 אלף עולים במרכזי הקליטה. כן החמירה בעיית הדיור לזוגות צעירים. אנחנו

יודעים שהמשכנתא, למרות שהגדילו אותה, רחוקה מאד מהסכום הדרוש לרכישת דירה.

ו רגעיה היא להשיג את ההפרש בסכום וכן למצוא ערבים. לכן הפתרון שהוא כמעט בלעדי

זוהי דירה בשכירות.

לכן אני מציע שלא נדון רק בהצעה אתת אלא נקבל מהאוצר או ממומחה לנושא שורה

של הצעות כולל הקיצוניות ביותר כמו לפטור לחלוטין את שכר הדירה ממס הכנסה, או

להתעלם מהעובדה שזוהי הכנסה, או לאשר זיכוי במס, ולא להסתפק רק בהצעה על פחת

משוערך שהיא איננה משמעותית, ובוודאי שאין בה כדי לעודד, אנשים להשכיר דירות.

די דנינו;

אני מבין שבעיית הדיור לזוגות צעירים היא בעיה קשה ורצינית. אבל לפני שאנו

באים לדון בכר אני מבקש לקבל מהאוצר הסברים האם אין זה עלול לפגוע בעיירות

פיתוח, שהאבטלה בהן גוברת. האם ההקלות במס והעידוד הניתן להשכרת דירות אין בהם

כדי לעודד זוגות צעירים לעבור מעיירות פיתוח למרכזי הערים.

י' מצא;

אם שמתם לב, אין כמעט חבר ועדה שמתייחס לחוק עצמו. כולם מדברים בהכללות.

אני רוצה לשמוע כיצד החוק הזה ישפיע על תשלומי המס. שנית, מהו המלאי של דירות

להשכרה הקיים היום? אנו יודעים שיש דירות מושכרות שבעליהן אינם מצהירים על כך.

אני מדבר על אותו קטע שידוע לנו.

מי שטרית;

הפחת המוצע הוא גם הפחת הקיים היום, פחת של 2% לשנה.

י' ארידור;

זה 2% פחת על ערך לא מדוייק.

מי שטרית;

מחירה של דירה ממוצעת לזוג צעיר עולה כ-40 אלף דולר. 2% מזה הם 800 דולר.

אנשים משכירים דירה כזו היום בשכר דירה של 200-150 דולר לחודש. המשמעות של החוק

היא שההכנסות של המשכיר משכר הדירה יהיו פטורות מהמס. הרבה יותר פשוט לומר בחוק

שדמי השכירות פטורים ממס.

אני מציע שתוקם ועדת משנה לנושא הספציפי הזה שתוכל להתוות דרך חדשה לטיפול

בנ ושא.

גי שפט;

כמה מס גביתם בשנה שעברה מהשכרת דירות, וכמה מס אתם חושבים לגבות השנה לפי

הוראות החוק החדש?



מ' בר-און;

חבר הכנסת שטרית מבלי דעת אמר את הדברים שאמרתי במליאת הכנסת בדיון על הצעת

החוק, ולא אחזור על הדברים. אני רוצה רק לחדד כמה נקודות.

אני מציע להעלות את שיעור הפחת מ 2%-ל-4%, כי 2% פחת אין בהם כדי לעודד

השכרת דירות. אני מעדיף את שיטת האחוזים על פני פטור, כי יכולים להיות מצבים בהם

אדם צריך לשלם את המט. אם לא מעלים את הפות ל-4% מוטב שלא יהיה כלל חוק, כי ב-2%

פחת אין עידוד להשכרה.

די תיכון;

המטרה של מציעי החוק היתה - וזה היה בתקופת כהונתו של חבר הכנטת ארידור כשר

האוצר - שדירות רבות ככל האפשר תוצענו להשכרה בהנחה שככל שיעודדו חשכרת דירות כן

יצטרכו לבנות פחות דירות, ואז החסכון התקציבי יהיה גדול. אלא שבמרוצת השנים קרה

משהו. הכנטת אישרה את החוק הזה בשנת 1981, ואז אישרנו פחת בהנחה שהאינפלציה תהיה

נמוכה ממאה אחוז. ואז רצו לעודד השכרה, אכל לא היו בטוחים שצריך לעודד, וכך לקחו

מדדים ושמטו אותם בתחילת חשנה ובטופה, וכתוצאה מכד כ-15 מדדים להערכתי הלכו

לאיבוד. באינפלציה של מאה אחוז אפשר היה לחיות עם זה, אבל ככל ששיעור

האינפלציה עלה היה ברור שאותם 5ו מדדים הם קריטיים, ובלי מדדים אלה נתנו בעצם

הטבה שלא כדאי היה להשתמש בה. אבל אז חוקק חוק המיטו י בתנאי אינפלציה והוא נתן

הטבה משמעותית מאד לאנשים שהשכירו דירות. הוא נתן פחת משוערך של 4%. אבל בחוק

נקבע טייג להטבה זו בכך שנאמר כי מי שתבע הכרה בהוצאות המימון בעבר לא יוכל

ליהנות מהפחת של 4%. והנוסח של חוק המיטוי בתנאי אינפלציה בנקודה זו היה מדוייק

וברור.

בשנת 1984 היתה תקלה למט הכנסה. הם שכחו לחדש את החוק וגילו זאת רק ב-1985.

כאשר חם נשאלו מדוע הם לא דאגו לחדש את החוק, תשובתם היתה: לא קרה דבר, קיים

חוק המיטוי בתנאי אינפלציה שנותן 4% פחת משוערך. אלא הם לא היו לעובדה שבחוק

נקבע טייג בענין ההכרה בהוצאות המימון.

בפועל החוק הזה איננו תקף בשנת 1984. נצטרך להידרש לכך לאחר שנאשר את

הנוסחה הסופית של החוק, ואז אציע להחיל את הנוטחה שתאושר רטרואקטיבית גם לשנת

1984.

סי אלחנני;

הנישומים טרם הגישו את הדו"חות לשנת 1984. עדיין אפשר לעשות זאת.

די תיכון;

אז נחזור לחוק המויסוי בתנאי אינפלציה ונשאל את עצמנו אם בחוק לתיאומים בשל

אינפלציה לא נזדקק לנוסחה מעודכנת נוספת. אתמול הציעו לנו אנשי מס הכנסה

בחוק-שטיינברג פחת של 4% לגבי מכנים. עדיין לא קיבלנו הסברים על השיטה.

אני מציע שנבחן קודם את השיטה החדשה שמציעים לנו אם לא שמטו בה כמה מדדים,

כמנהגנו בעבר. רק לאתר שנבדוק את שתי הנוסחאות, את הנוסחה הקודמת ואת הנוסחה

המוקנת, ואת הנוסח של חוק-שטיינברג, נוכל להתקדם ולהציע הצעות.

יי ארידור;

נשמע עעשיו את התשובה של מר רבינוביץ, ואחר כך נעבור על הצעת החוק

סעיף-סעיף.

אני רוצה להבהיר שאנו מציעים בחוק הזה לתת פחת של 2% מעלות המבנה כולו

לתנות קרקע. בבל מקומ אתר שמדובר על פחת ובכוונה היא רק למבנה. בהנחה שהקרקע



מהווה כשליש מערך הנכס, אפשר לעשות את ההשוואה לעומת הפחת שניתן בחוקים אתרים.

בכל חוק אחר אתה נותן פחת על בנין למעט עלות הקרקע בבנין. הפחת לפי חוק המיסוי

בתנאי אינפלציה הוא 4% מעלות המבנה ללא קרקע. לקרקע אין פחת. רק בחוק לעידוד

השכרת רירות נותנים פחת של 25 לדירה כולל מרכיב הקרקע שלה. אם נעשה השוואה עם

חוק המיסוי נראה שגם בחוק זה איננו רחוקים מאותם 4% פחת. (די תיכון: זה עדיין

רחוק- 4%).

הנושא של הוצאה מוכרת איננו שייר לתיקון שאנו דנים בו. אבל אני מבקש להעיר

להבהרה שדווקה אותם סטונדסים שאתה דואג להם, חבר הכנסת אמיר, הם לא ייהנו מהכרה

בהוצאה של שכר הדירה. רק מי שיש לו הכנסה גבוהה ייהנה מכר. מי שאין לו הכנסות לא

יקבל כלום, ועבור מי שמשלם 25% מס אין לכר משמעות. אני מבקש להדגיש שהכדה

בהוצאה לא תשיג את המסרה שאתה רוצה להשיג.

אין לנו נתונים וגם אין אצלנו הפרדה בין השכרה של דירות או השכרה אחרת.

מה פירוש אין נתונים, האם אין נתונים על הערכות של מס רכוש?

י' רבינוביץ;

לא על כר דיברתי.

י' ארידור;

מר רבינוביץ בא להגן על החוק. אם יש חילוקי דעות בוועדה, ברור שהתשובות שלו

אינן מספקות את חברי הוועדה. זכותו לענות על השאלות בלי הפרעות.

י' רבינוביץ;

איננו בדעה שצריר לתת פטור מוחלט על הכנסות מהשכרת דירות, כי ברגע שיינתן

פטור כזה שכר הדירה מדירות יעלה פלאים לצורר רישום. אם דמי שכירות למגורים היא

הוצאה מוכרת, ועבור מישהו אתר זוהי הכנסה פטורה, הרי הפטור המוחלט יפתח פתח

לפיקציות רבות.

אם יש הצעה להכיר בהוצאה לצורך מס ויחד עם זה ההכנסה איננה חייבת במס מלא,

אפשר בצורה פיקטיבית להגדיל את ההוצאה, לפטור אותה ממס הכנסה, ובמקביל לא יהיה

איזון להוצאה המוגדלת על ידי חיוב במס.

יי רבינוביץ;

לשאלה בענין שיטת החישוב והמדדים. אנחנו אומרים שהבסיס הוא המדד של חודש

ספטמבר 1979, שפורסם ב-15 באוקטובר, ועד המדד של 15 במרס של השנה לפני שנת המס,

כלומר עד 13 במרס 1985. ובין 15 במרס 1985 עד 15 במרס 1986 - לגבי שנת המס 1985,

לא אמצע התקופה אלא מחצית המדד.

די תיכון;

אולי תדגים את המצב במספרים לפי השיטה הישנה לעומת השיטה החדשה.

י' רבינוביץ;

נניח שבאוקטובר 1979 הוערר נכס באלף. אנחנו מציעים היום להעלות אותו בהפרש

עליית המדד בין המדד של ספסמבר 1979 שפורסם ב-15 באוקטובר 1979, לבין המדד

שפורסם ב-15 במרס 1895, שהוא מדד פברואר.

מדוע מדד פברואר ולא מדד וחודש מרס?

י י רבינוביץ;

בכל השיטות אתה הולך לקראת המדד הידוע. גם ההתחלה היא מדד ספטמבר ולא

אוקטובר.

די תיכון;

איננו הולכים לקראת השיטה אלא שואלים אם זה צודק או לא צודק. אם אתה נותן

את הפחת לכל השנה, מדוע לא תכלול כאן את המדד של חודש מרס?

י' רבינוביץ;

לוקחים את הפרש המדדים בין 15.3.85 לבין 15.3.86, אם נניח שהמדד עלה

ב-100%, התוספת היא 50%. זוהי ההצעה.

די תיכון;

מה היתה ההצעה שהופיעה בחוברת הכחולה לפני שהגשתם את הנוסח המתוקן?

החוק מבחין בין שני סוגי דירות, דירות שנבנו לפני שנת 1979 ודירות שנבנו

לאחר שנה זו. אני מבקש שתביא לנו דוגמאות לשני הסוגים האלה של דירות.

מדוע הצעתם רק את מחצית ההפרש בין המדדים ולא את ההפרש כולו?

י' רבינוביץ;

לדעתי זה הרבה יותר ממה שמגיע, כי בדרך כלל בשכירות משלמים את שכר הדירה

מראש. אנחנו הבאנו בחשבון שמשלמים את השכירות לאורך כל השנה. במקרה של תשלום

מראש ניתנת כאן סתם מתנה. אם יש חלוקה ל-12 תשלומים, אנחנו בסדר. מי שקיבל את

שכר הדירה מראש ודאי שלא ישלם מס. אלה הן דירות שהוערכו לאחרונה לצורר מס רכוש

באוקטובר 1979.

די תיכון;

יש אזורים שלמים שבהם לא שילמו מס רכוש על הנכסים האלה.

גבי שי שביד;

יש שיטה לגבי נכסים שלא הוערכו לצורך מס רכוש.

לגבי נכסים שנבנו לאחר התקופה, או נכסים שלא היתה להם הערכה קודמת, אנחנו

מביאים בחשבון את המדד שפורסם ב-15 במרס של תום שנת המס שבה הדירה נבנתה או

נקנתה עד המדד שיפורסם ב-15 במרס 1986. הסיום הוא לפי אותה שיטה.

מי בר-און;

מדוע אינם לוקחים כבסיס אז מועד העסקה?

בדירות שבבנ יה או רכישה אין לדעת מהו התאריך הסופי המדוייק של העסקה.

די תיכון;

מדוע? אנשים הותמים על הסכמים ומשלמים מסים בהתאם.

י' רבינוביץ;

בענין זה קבענו תאריך אחד לכל הנכסים.

די תיכון;

כאן ניתן להפסיד 12 מדדים.

י' רבינוביץ;

אנחנו נותנים את מדד חודש פברואר. אנחנו לוקחים את , המדד של סוף שנת המס

מכמה נימוקים. ראשית, כדי שלא נצטרך לברר עם כל אהד את תאריך הבניה או הרכישה.-

שנית, בתקופה הקודמת גם המדדים לא היו כל כך גבוהים.

די תיכון;

יש עוד נוסחה לפי חוק המיסוי בתנאי אינפלציה, שהיא צודקת והוגנת. אולי

תדגים אותה בפנינו? (יי רבינוביץ; היא איננה שייכת למקרה הזה). אנחנו רוצים

להחיל אותה גם על המקרה הזה.

י' רבינוביץ;

בהוק המיסוי בתנאי אינפלציה ירדו עד שנת 1974 לכל היותר. מי שרכש נכס לפני

1974 ראו אותו כאילו רכש ב-1974. אף פעם י . הלכו אחורנית מעבר לזה. חישוב הפחת

נעשה רק על המבנה בלי הקרקע. אם הוא תבע הוצאות ריבית כלשהן, התירו לו את ההצמדה

רק מאפריל 1982, בלי להתהשב בתאריך הרכישה.

אם הרכישה היתה באפריל שנה שעברה יש הפסד של 11 מדדים.

י' רבינוביץ;

לשאלה של חבר הכנסת שפס, אין לנו כאן נתונים על סכומי המס שנגבו מהשכרת

דירות.

י' ארידור;

כיוון שבשעה ארה עשרה יש לנו פגישה עם חניכי פו"ם, ויש כמה נושאים על סדר

היום שחשוב לסיים אותם היום, אני מציע שהדיון בסעיפי החוק יתקיים בישיבה אחרת.

אי ויינשטיין;

הנתונים שביקשתי הם השובים, הם מהווים את הבסיס לדיון, אני רוצה להסביר

מדוע יש לכך חשיבות רבה. הבעיה של המדדים איננה מענינת, משום שרכוש שהוערך

ב-1979 לפי ערכו השמאי -

י' ארידור;

תוכל להעיר את ההערה הזו בעת הדיון בסעיף המתאים בחוק.

אני מבקש שהנתונים שתגישו יהיו מפורטים ככל האפשר, ועם הרבה מאד דוגמאות.

יי ארידור;

אם יהיו להם הנתונים, הם יביאו אותם לישיבה הבאה.

אי ויינשטיין;

ההתפתחות של מחירי הדירות שונה מהאינפלציה.

י' ארידור;

איש לא ימנע ממך להעיר את ההערה הזו כאשר יובאו הנתונים.

י י מצא;

יש לי שאלה אחת - מדוע בחישוב של הפחת מביאים בחשבון גם את ערך הקרקע

שמהווה כפי ששמענו כשליש מערך הנכס?

י' ארידור;

הדיון בסעיפי החוק יתקיים באחת הישיבות הבאות של הוועדה.

שינויים בתקציב לשנת 1985 - פניה מס' 35 - תמיכות במצרכי יסוד

י' ארידור;

לפנינו פניה של הממונה על התקציבים לאשר שינויים בתקציב התמיכות במצרכי

יסוד.

יי בן-חיים;

מאז תחילת השנה רמת הסובסידיה לביצים גבוהה ביחס להנחות חתקציב והיא כיום

בשיעור של כ .80%-מצב זה וכן הגידול בצריכה ברבעון הראשון הביאו לכר שהתקציב

המקורי לסובסידיות לביצים נוצל במלואו. על כן מתבקשת העברה של 1,500 אלפי שקלים

מתור הרזרבה הפנימית לשם תשלום סובסידיות עבור חודש יוני.

מאחר וענף ההודים עדיין מסובסד, בניגוד להנחות התקציב, בשיעור של 20%,

אנחנו מבקשים לתקצב סכום של 1,000 אלפי שקלים מתוך חרזרבה הפנימית לסעיף "השלמת

מחירי עופות" לשם תשלום סובסידיות לענף ההודים עבור חודש אפריל.

העוף החי מסובסד כיום בשיעור של כ ,35%-שיעור שהוא גבוה מן המתוכנן, כתוצאה

מעסקת החבילה. מאחר ומרבית הסובסידיה לענף החי חוסכת הוצאה לתמיכה בעוף הקפוא,

אנחנו מבקשים אישור להעביר סכום של 2,000 אלפי שקלים מסעיף "העוף הקפוא" לסעיף

"השלמת מחירי עופות" לשם תשלום סובסידיה עבור חודש יוני.

מי שטרית;

לפני שנאשר את הפניה שלפנינו אני מבקש לדעת מה נעשה בתחום הסובסידיות.

בדיון על תקציב המדינה הערתי שלדעתי הסכום שמופיע בסעיף הכללי של הסובסידיות הוא

נמוך מהסכום האמיתי שנצטרך להוציא על סובסידיות. לדעתי זה יוצר גרעון של כ-500

מיליון דולר בתקציב השנתי של הסובסידיות. גם אומדן ההכנסות היה גבוה

מההכנסות שתהינה בפועל.



מ' שטרית

אנחנו כבר בחודש השלישי של שנת הכספים, ולכן לפני שאנחנו

באים לאשר סובסידיות לביצים ועופות, אני מבקש לקבל תמונה כוללת

על המתרחש בתחוס הסובסידיות - כמה כסף הוצא עד היום לסובסידיות,

היכן היו חריגות, מהו אומדן ההו1אה עד סוף שנת התקציב. כי אם מסתמנת

חריגה מהתקציב בהיקף של 500 מיליון דולר בסעיפי הסובסידיות, יש אולי

מקום לחשוב על שינויים במדיניות הסובסידיות.

העוף החי מסובסד כיוס ב-35% לעומת העוף הקפוא שמסובסד בשיעודים

יותר גבוהים, דומני שב-60% - - (י' בן-חיים: אין לי נתונים). חלק

מצרכני העוף בארץ, ורווקה השכבות החלשות, צורכות עוף חי, והן אינן

נהנות מסבסוד גבוה. לעומת זאת מסעדות יוקרה שקונות עוף קפוא נהנות

מסבסוד גבוה, זה חסר הגיון. לדעתי צריף להוריד מהסובסידיה לעוף

הקפוא ולהעביר זאת לעוף החי. למה להעביר לכך כספים מהרזרבה.

לפני שאני מפנה את המקום ומעביר את ניהול הישיבה ליושב-ראש

הוועדה, אני רוצה לברך בשם כל הוועדה את היושב-ראש שלנו, הבר הכנסת

הרב שפירא, לנשואי הבן. שיראה הרבה אושר וירווה הרבה נחת.

היו"ר אי יי שפירא;

תודה רבה.

אני מבין שלא סיימתס את הדיון בחוק עידוד דידות להשכרה.

לא גמרנו). גס לי יש הערות לחוק זה.

בדיון הצעתי שכל הנושא הזה יועבר לוועדת משנה.

אנהנו ממשיכים את הדיון בפניה של האוצר לשינויים בתקציב

התמיכות במצרכי יסוד.

בפניה נאמר שענף ההודים עדיין מסובסד בניגוד להנחות התקציב.

כלומר בתקציב שאושר על ידי הכנסת ענף ההודים לא צריר להיות מסובסד,

אבל הוא עדיין מסובסד. אנו מתבקשים לאשר לאשר תקציב בניגוד לחוק

התקציבי אני מבקש לקבל על כך תשובה. אם זהו המגב, אני מבקש להזמין

את שר החקלאות כדי לשאול אותו מדוע הוא פועל בניגוד להנהות התקציב.

אנחנו עוסקים בנספח הסודי לעסקת החבילה שבו הוגדרו התנאים

בהם ניתן יהיה להעלות את המחירים של המוצרים המסובסרים. אנחנו רוצים

לדעת מה כתוב באותו נספח סודי כדי שגם אנחנו נוכל לקבל ההלמות על

פי אותו מסמך ולא רק על ממך מספריס שמציגים בפנינו.

אנחנו יודעים שיש עודף גדול של ביצים וחריגה גדולה מהמבסות.

אני מבקש לדעת אם אנו נתבעים לסבסד גם את החריגות. אם זוהי הבקשה,

נצביע נגד; אם הבקשה היא במסגרת המכסות, יש מקום לדיון.

בבואנו לדון על עופות והודיס לבשר, מתעוררת השאלה של הבשר

הקפוא המיובא. כל עוד איננו יודעים מהי מדיניות הממשלה בענין רמת



ד' תיכון

המחירים של הבשר הקפוא המיובא איננו יכולים להזדקק לשאלת הסובסידיה

להודיס ולעוף הקפוא והחי, שכן המחירים האלה נגזרים מהחלטות הממשלה אם

לסבסד או להעלות את מחירי הבשר הקפוא.

אני מגיע לזמן לוועדה את מנכ"ל משרד החקלאות וגס להמציא לנו

אח הנספח הסודי לעסקת החבילה כדי שנדע במה דברים אמורים. אני חושב

שנציג אגף התקציבים, עס כל הכבוד, לא יוכל לענות על השאלות האלה.

האס אנחנו מתבקשיס לאשר סובסידיה בניגוד להנחות התקציב?

לצערנו זה חזון נפרץ במדיניות הסובסידיות. יש הנחות על עומק

הסובסידיות, אבל בפועל יש גורמים חיצוניים שמשנים את ההנחות האלה.

לדוגמה, עסקת החבילה שמקפיאה מחירים משפיעה על עומק הסובסידיה.

אי ויינשטיין;

מה היו הנחות התקציב בענין הסובסידיה להודים?

ההנחה היתה שלא יהיה סבסוד לענף ההודים.

אתס ניצלתם את כל תקציב הסובסידיות ואתם נזקקים כבר לרזרבה

בשלב הזה?

מי בר-און;

האם אנחנו מתבקשים לאשר העברה של הסכומים האלה לתשלום

סובסידיות לחודש יוני בלבד? מה קרה בחודש מאי,מה יקרה בחודש יולי

ומהו הסף הכל? חשוב שנקבל תמונה שלמה של תקציב הסובסידיות.

לפנינו בקשה להעברת מכוס של 4.5 מיליארד שקל.

כל הדברים האלה היו ידועים לוועדה ואין בהם חידוש.

אני מביא את הפניה להצבעה.

הצבעה

פניה מסי 35 - תמיכות במצרכי יסוד - א ו ש ר ה

שינויים בתקציב לשנת 1985 - פניה מס' 23 - תיירות

אנחנו מתבקשים לאשר שינויים פנימיים בתקציב משרד התיירות.

(קורא את דברי ההסבר) האס יש הערות או שאלות?

שינויים פנימיים בתוך המשרד אני מציע לאשר.

אני מביא את הפניה להצבעה.

פניה מסי 23 - החברה הממשלתית לתיירות - אושרה



שינויים בתקציב לשנת 1985 - פניה מס' 24 -משרד התיירות

לפנינו גנניה נוספת לשינויים פנימיים בתקציב משרד התיירות

להתזר השקעות ליזמים באילת. (קורא את דברי ההסבר לפניה)

אי ויינשטיין;

יש לי הערה. מאהר ואנתנו דנים בתקציבי משרד התיירות, יושב-ראש

הוועדה קיבל מכתב משר התיירות עם העתקים לחברי הוועדה. אני מבקש

לקבל העתק של תשובת היושב-ראש למכתבו של שר התיירות"

היו"ר אי יי שפירא;

טרם עניתי על המכתב, והתזכורת שלך היא במקומה.

אנתנו מתבקשים לאשר תקציב להתזר השקעות ליזמים. מי הם היזמים,

יזמים ישראליים, משקיעי חוץ, מאיזו מדינה?

מדובר ביזמים שבזמנו קיבלו זכויות על קרקע, שילמו עבור הפיתות,

אבל בגלל הקפאת הבניה בשטה הם התליטו לחזור בהם ולמשוך תזרה את

השקעותיהם, באופן קונקרטי הפניה מתייחסת ליזם בשם זכריה דרוקר, שהיתה

לו זכות על קרקע באזור הלגונה, והוא יהיה זכאי להתזר של 350 אלף דולר-

יש עוד בקשות של חברה בשם גיייקוב קומפני ושל יזם בשם סלמה אליהו.

לגיייקוב קומפני צריו יהיה להחזיר כ-110 אלף דולר.

האם יש סעיף בחוזה שאם היזם מישר את ההשקעה מחזירים לו את הכסף?

יי בן-חיים;

היזמים קיבלו זכויות על קרקע בתחילת שנות השבעים במטרה להקים

באזור פרוייקטים תיירותיים. בשלב מסוים הממשלה החליטה להקפיא את הפיתוח

בגלל רוויה בתחום פיתוח התיירות באילת. היזמים כתנאי לקבלת הזכויות

בקרקע שילמו לחברה לפיתוח חוף אילת דמי פיתוח בסכומים אלה. דמי הפיתוח

נועדו להשקעות בתשתית. לאחר ההקפאה החליטה היזמים לחזור בהם .

קודם אמרת שהממשלה היא שהחליטה להפסיק את הפיתוח.

הממשלה החליטה לא לאשר את המשך הפיתוח ואמרה ליזמים להמתין

ולא לבנות עד שהממשלה תחליט להפשיר את ה הקפאה ולאשר פרוייקטים חדשים

בהתאם לחוקים המעודדים השקעות. היזמים משיקולים שלהם החליטו לא להמתין

אלא למשוך את ההשקעות שלהם בחזרה. כתוצאה מכך הם זכאים להחזר.

אוצר המדינה בשלב הביניים מממן את התשלום ליזמים. הכסף ניתן

כהלוואה עומדת לחברה לפיתוח חוף איילת. כאשר יבואו יזמים חדשים - וכבר

היום יש התעוררות להשקעות - הם ישלמו את הסכומים האלה עבור הפיתוח

שיוחזרו לאוצר המדינה בערך יותר גבוה.

יי מצא;

מדוע היזמים האלה החליטו לחזור בהם ולא להשקיע?

אין לי התנגדות עקרונית להחזר כספים ליזמים שאינם יכולים לממש

את התכניות שלהם. אין לי התנגדות לההזיר מטבע חוץ ליזמים זרים, יש

לי התנגדות לההזר מטבע חוץ ליזם ישראלי, שהשקיע בשקלים ועכשיו עשוי

לקבל החזר בדולרים- הכוונה שלי היא ליזם זכריה דרוקר שעזב את הארץ.

היו"ר אי י' שפירא;

עד כמה שהבנתי, האוגר נותן הלוואה להברה לפיתוח חוף אילת, והיא

מחזירה את הכסף ליזמים,

החברה משלמת את הכסף הזה בשקלים.

הנוסחה האומרת שהם זכאים להחזר דמי הפיתוח ששילמו איננה מקובלת

עלי. אני מבין שזוהי תמונת המצב: אנשים קיבלו זכויות בקרקע ממינהל

מקרקעי ישראל. הקרקע הזו מיוערת לבניית בתי מלון/ הם שילמו כספים .

לחברה לפיתוה חוף אילת לביצוע עבודות פיתוח ותשתית באזור. הייעוד של

הקרקע הוקפא. אי אפשר לבנות שם יותר בתי מלון. אם היו גומלים מהיזמים

את הזכויות בקרקע, הם היו זכאים להחזר כספים שהם השקיעו. אבל אם הקרקע

היא עדיין ברשותם, מדוע מגיע להם החזר?

הבנתי שהקרקע איננה עוד ברשותם.

היזמים שילמו למינהל מקרקעי ישראל עבור הזכויות בקרקע, ובמקביל

הם שילמו לחברה לפיתוח חוף אילת עבור הפיתוח. חלק מהיזמים שילמו רק

לחברה לפיתוח ולא שילמו למינהל מקרקעי ישראלי ההסדר הזה מבטיח שבמקביל

להחזר הכספים ליזמים הם גם מחזירים את הזכויות שיש להם בקרקע. הקרקע

הופכת להיות בבעלות החברה לפיתוח חוף אילת, קרי - בבעלות הממשלה.

אי ויינשמייז;

אם ברור ומובטח שבד בבד עם החזר הכספים במלות ומבומלות כל

הזכויות שהיו להם בקרקע, אפשר לאשר את הבקשה.

חי רמוז;

מה שלא ברור מדברי ההסבר מתי חל השינוי, מתי ביקשו מאותם

יזמים להתחיל לעבוד. כי למעשה מה שנאמר כאן הוא שפיתחו קרקע ללא צורך.

(היו ר אי יי שפירא8 היתה הקפאה). בסוף התהליך התברר שזה היה ללא

צורך. אם היו חושבים על כן בעוד מועד, היו חוסכים 350 אלף דולר.

אני רוצה לבדוק את תענין. אני מבין שהיזמים במקרה זה פחות אשמים מן

הממשלה. הממשלה שינחה את ההסכם והם זכאים לקבל את החזר הכסף.

היו"ר א' י' שפירא;

פיתוח השמח נוער לבניית בתי מלון. בשלב זה יש הקפאה של הבניה.

משתופשר ההקפאה ויבואו יזמים חדשים, הם ישלמו עבור הפיתוח.

חי רמוז;

ממר, ארוני היושב-ראש, למדתי שיש בעיה של תזרים מזומנים. ובכל

מקום שיוצרים גרעונות ללא צורר, צריר להעיר על כך לממשלה. הממשלה חייבת

להיות ערה לענין. יכול להיות שלאחר הקמת אזור מחר חפשי יבואו יזמים,

שישלמו את הסכוס הזה עבור הפיתוח, אבל הם ישלמו אותו בהפרש של שנתיים*



ח' רמון

אם הממשלה היא האשמה בשינוי הייעוד בעוד היזמים עמדו בכל

התחייבויותיהם, אינני יכול להתנגד להחזר הכספים. אבל אני רוצה לשמוע

מנציג הממשלה פרטים מתי חל השינוי, מתי ניתנו האישורים ליזמים,

מדוע הם ניתנו כאשר ידעו שיש מחשבות על הקפאה - ואני יודע שניתנו

אישורים ליזמים זמן קצר לפני ששונתה המדיניות-

בדברי ההסבר כתוב שהיזמים רכשו את הזכויות בקרקע בשנות השבעים,

יש כאן פחות בעיה עם היזמים ויותר עם הממשלה- הממשלה קיבלה כסף

מהיזמים והשקיעה אותו בפיתוח השטח, ובשלב מסוים הממשלה נסוגה מהתכנית.

אני שואל היכן היתה החברה לפיתוח חוף אילת. חזקה על חברה כזו שהיא

קמה כדי שהיא תחזה את ההתפתחויות לקראת טווח יותר ארון. אם חברה כזו

איננה יודעת מה היא רוצה, או אם היא משנה את התכניות תוף פרקי זמן

קצרים, היא למעשה מוליכה שולל את המשקיעים. מה דינו של משקיע גדול

שבא לאילת כדי להקים שם בית מלון, הוא משקיע כספים בפיתוח השטח, וכעבו

שנה או שנתיים אומריס לו שהתכנית שונתה וכל ההשקעות שלו, כולל הוצאות

נלוות על ייעוץ משפטי וייעוץ אחר, יורדות לטמיון?

אנחנו עוסקים כאן בקטע קטן כאשר אנחנו מתבקשים לאשר העברת סכום

מסוים לחברה כדי שהיא תוכל להחזיר ליזמים את השקעותיהם. זאת אנחנו

צריכים לאשר. אבל אנחנו חייבים ללוות את האישור שלנו בהערה , שלא

יתכן שחברה שקמה כדי לתכנן שטח לטווח ארוך תהיה כל כך קצרת ראות כמו

החכרה לפיתוח חוף אילת.

היו"ר א' י' שפירא;

אני מברר את חבר הכנסת גרופר שהצטרף לוועדה שלנו. אני מקווה

ומאמין שתהיה פעיל בוועדה ותתרום לעבודתה.

יי מצא;

אני מציע שהיום לא נצביע על הבקשה. חסר לנו ההסכם עם היזמים.

אני רוצה לראות לא רק קטע קטן של החזר הוצאות פיתוח אלא אח התמונה

השלמה. אני מבין שהקרקע הוחזרה לבעלים, אבל אינני בטוח שלא תוגשנה

נגד המדינה תביעות לפיצויים על הפרת הסכמים על ידי אותם יזמים. אני

מבקש שההסכמים יונחו לפנינו ורק אחר כר נוכל להתייחס לפניה.

מי בר-אוז;

אני רוצה לנבור ברשותכם במושג "הלוואה עומדת". האם אמנם הסכוס

שמופיע כאן הושקע בפיתוח הקרקע? הבעיה יכולה לבוא על פתרונה אם

ייאמר לנו שאכן הושקעו בפיתוח השטח סכומים כאלה והדבר בא לידי ביטוי

בכר שערך אותה קרקע היום הוא יותר גבוה,

אי ויינשטייז;

אלה- הן הוצאות מינהל.

מי בר-אוז;

זוהי השאלה. אם אלה הן הוצאות מינהל, זו איננה הלוואה עומדת

אלא הלוואה שהוצאה. אבל אם הסכומים האלה מגולמים בערר הנכסים, אפשר

לדבר על הלוואה עומדת, המושג של הלוואה עומדת איננו כל כר ברור לי.

אני מבין שזוהי הלוואה ללא ריבית שתוחזר תור הצמדה.

(יי בן-חיים; בהצמדה).



אי אבוחצירא;

אני מציע לאשר את הפניה מהסיבה הפשוטה, שהמשקיעים השקיעי כספים

על פי תכנית של משרד התיירות ומשררי הממשלה, כולל החברה לפיתוח הוף אילת,

על פי המדיניות שנקבעה על ידי הממשלה. למשקיעים נאמר שעל השטח יוקמו

בתי מלון ויש להשקיע בפיתוח השטח. באה אותה ממשלה וכעבור כמה זמן

חזרה בה מהתכנית ושינתה את המדיניות. זה קורה לכל ממשלה מספר פעמים.

אי אפשר להטיל את האשמה לא על הוזכרה ולא על המשקיעים. אנחנו צריכים

להודות שהממשלה משנה את עמדותיה פעמים רבות, וזו איננה ההסתבכות הראשונה.

שאלתי קודם מהם השמות של המשקיעים, כי שמעתי על מקרים דומים במקומות

אחרים, שמביאים יזמים , משכנעים אותם להשקיע בשמח, ואחר כך משנים את

התכניות, יזמים כאלה לא יחזרו להשקיע במדינה,

אני מציע לאשר ויחד עם זה לחייב את משרד התיירות להעביר את

הסכום הזה מתקציבו לרזרבה כדי לכסות הוצאות הכרוכות בהסכמים בין

הליכוד לבין המערך לפני הבחירות להסתדרות, שעכשיו אנחנו נאלצים לשלם

אותן בצורה של סובסידיות למצרכים שונים.

אני רוצה לברך את משרד התיירות שפיתח את החוף הנפלא של אילנו.

אני זוכר שנה שבה משרד התיירות הקדיש כמעט את כל תקציבו למתן תנופה

לפיתוח אילת. ומי שזוכר באיזה מצב היתה אילת רק לפני מספר שנים

יודע להעריך את הפיתוח שנעשה שם,

בדברי ההסבר נאמר שהכספים האלה הוצאו לביצוע עבודות פיתוח

תשתית כמו ביוב, הקמת טיילת ועוד. אנחנו יודעים שהטיילת כבר משפרת

את הנוף של אילת ומעודדת את התיירות,

אני מבין מדברי ההסבר שבגלל ההקפאה של בניית בתי מלון חדשים

חלק מהיזמים הסתלקו מתכניותיהס, כנראה שבחוזה המקורי עם היזמים היה

כתוב שדמי הפיתוח יוחזרו להם אם תחול הקפאה והם לא יוכלו לממש את

תכניותיהם" לכן אינני מבין את הביקורת נגד משרר התיירות שמבקש לכבד

את ההסכמים שנחתמו עם היזמים ולהחזיר להם את הכספים. הלוואה עומדת

זהו מושג שמקובל במשק הישראלי. זוהי הלוואה שאיננה מוחזרת בתום מספר

שנים,

אני מציע לאשר את הבקשה.

מביאים לוועדה פניה פשוטה שצריך לאשר אותה, וכאן החברים מתחילים

לפתח תיאוריות שאינני מבין אותן, מי שמתענין בתיירות יסע לאילת ויראה

איך התפתחה העיר הזו במשך השנים האחרונות,

הגיעו לאילת יזמים, השקיעו כספים, רצו להקיס בתי מלון, והמדינה

עצרה את תנופת הפיתוח בגלל בעיות של תקציב הפיתוח, צריך להחזיר ליזמים

את הכספים שהשקיעו, וכאן יושבים חברי ועדה ומבקשים לקבל הסכמים ותכניות

שאינני ייודע לשם מה הם דרושים, נפנה לשר התיירות ונבקש ממנו לערוך

סיור לחברי ועדת הכספים באילת ואז נבין את הבעיה.

אני מבקש להעמיד את הפניה להצבעה ולאשר אותה, דבדים כאלה איננו

צריכים לדחות, ולא צריך לפגוע ביזמים ובתנופת הפיתוח, אין כאן ויכוח

לא פוליטי ולא חברתי.

יי מצא;

אני רוצה לראות את ההסכם, אינני מוכן לדון על קטע קטן.

את חבר הכנסת מצא ואותי מדאיגה השאלה האם הקרקע תוחזר. אני

מניע לאשר את הבקשה ולהוסיף הערה בפרוטוקול, שאנחנו מטילים על האוצר

לברוק את הנקורה הזו. במידה שלפני ההחזר של הכסף לא מובטח שהקרקע

חוזרת לבעליה, יבוא הענין מהרש בפני הוועדה.

אני מצטרף לבקשתו של חבר הכנסת מצא, שיביאו בפנינו את ההסכס.

אם היושב-ראש חושב להביא את הפניה להצבעה, אני מבקש התייעצות סיעתיה.

מרוע לא מביאים מניות כאלה לוועדת המשנה?

אתן שהות של שעה להתייעצות סיעתית ואחר כר אביא את המניה

להצבעה.

אני מבקש רשות להצעה לסדר, אני רוצה להזכיר לכולנו שהתייעצות

סיעתית זה נוהג ולא חוק. היושב-ראש בהחלט רשאי להחליט שאין התייעצות

סיעתית. אם מנצלים את האמשרות של התייעצות סיעתית לכל נושא, היושב-

ראש לא יאפשר יותר התייעצות סיעתית.

חי רמוז;

בווערה הזו אתה הבר חרש. אתה בא במקומו של חבר הכנסת זייגר ז"ל.

לא היה קנאי גרול ממנו לזכויות של מיעוט. וגס אם הרמוקרמיה רורשת זמן,

היא תישמר. וכל פעם שחבר הווערה יבקש התייעצות סיעתית, היא תינתן לו,

זה הנוהל בווערה ואנחנו נקפיד לשמור עליו.

אנהג באופן רמוקרמי כפי שאני נוהג כל הזמן.

הריון נגמר. ההערה של חבר הכנסת ויינשטיין היא במקומה. ברור

שהיזמים צריכים להחזיר את הקרקע. אמרנו את הרברים באזני נציג האוצר.

בישיבת הוועדה מחר בבוקר בשעה 9.00 אני מביא את הפניה להצבעת

ללא ריון נוסף.

אני חייב לומר לחבר הכנסת גרופר, שהכניס כאן נימה שלא היתה

בווערה, שכר היה נהוג בווערה ער עכשיו, ולמרות שקיימת אולי סכנה

שחבר זה או אחר ישתמש בכר שלא כהלכה, שמרנו על הנוהג הזה ער היום

ואני מאמין שנשמור על כר גס להבא.

אנחנו מסיימים עכשיו את החלק הזה של הישיבה ועוברים לפגישה

עם חניכי פו"ם.

(הישיבה נסתיימה בשעה 11.45)