הכנסה. האחת-עשרה

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 130

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ט באייר התשמ"ה, 20.5.1985, שעה 20.00

חברי הוועדה; היו"ר א.י. שפירא

ר. אדרי

י. ארצי

מ. בר-און

ג. גדות

ד. דנינו

א. ויבשסייו

י. בהן

י. מצא

ע, סולודר

ע. עלי

ש. עמר

ר. פנתסי

י. צבו

ח. קופמן

ח. רמון

א. שלום

מוזמנים; י. ברון - הממונה על הכנסות המדינה

גב' י. שגב, סגן נציב מס-הכנסה

גבי ת. פנחסוביץ - משרד המשפטים

כלכלנית לוועדת הכספים; ס. אלחנני

מזכיר הוועדה; א. קרשנר

קצרנית; ת. אלטמן

סדר-היום; תוק היטל על רכוש (הוראת שעה), התשמ"ה-1985.



חוק היטל על רכוש (הוראת שעה), התשמ"ה-1985

אני מתכבר לפתוח את ישיבת ועדת הכספים.

התכנסנו עתה אך ורק להצביע על סעיפי החוק.

לא נדון באף הצעה לסדר או בהצעה אחרת. אם לא נספיק להצביע היום על כל סעיפי החוק -

נמשיך בכך מחר. עד שעה אחת-עשרה וחצי נקבל משלחות בקשר נושא מס-הנסיעות ומשעה אחת-

עשרה וחצי נמשיך לעסוק בחוק הזה.

י. מצא! אני מציע לסיים את הדיון בחוק הזה עוד הלילה.

אבקש להשמיע הצעה. אמנם הנושא שברצוני

להעלותו עכשיו קשור רק למחצאיו בנושא שעל

סדר-יומנו, יחד עם זאת אפשר ש"נהרוג שתי ציפורים במכה אחת".

אינני מתייחס לכל ההיטלים כי אם להיטל אחד,

מסויים. יכול להיות שיבוא לכאן חבר-הכנסת יורם ארידור ויצליח לשכנע את החברים לא

להסכים להיטלים האחרים על-כל-פנים אני מתייחס אף ורק לנושא אחד עתה והוא ההיטל על

רכב.

אני מציע לכל חברי הוועדה, במנותק מכל יתר

ההיטלים, להסכים שההיטל המוצע על-ידי הממשלה, בשיעור של3%על רכב, יועלה לשיעור של

5% ושתמורת 2% האחוזים - ההפרש - הממשלה תוותר על תביעתה בענייו אגרת החינוך.

את 2% נוסיף בצורה פרוגרסיבית וצודקת במסגרת הטלת המסים על הציבור. אפילו בעלי הבאסטות

שאינם משלמים מס כדבעי יצטרכו, באמצעות מס כזה, להוסיף את חלקם למאמץ הגדול שאנו

עושים לקופת המדינה.

אינני יודע מהי הפרוצדורה שהיושב-ראש ינקוט

בקשר הצעתי אולם אני מבקש שהממונה על הכנסות המדינה יתייחס לדברי וישיב האם הדבר

הזה סביר מבחינת סך-כל החלופה? אם הוא ישיב בחיוב אפשר, עוד בטרם נסיים את הדיון על

היטל רכוש, לקבל החלטה מותנית שההיטל על רכב יועלה ל-5% ותמורתו יהיה ויתור על אגרת

חינוך. תודה.

היו"ר א.י. שפירא; הוועדה שומעת את ההצעה הזאת בפעם הראשונה

ולפני שאתן לחברי הוועדה רשות להתייחס אליה

אבקש לדעת אם הצעה כזאת מתקבלת על דעת האוצר? אם לא - לא נדון בנושא הזה ולא נבטל

זמן.

ש. עמר; אתה דוחק את האוצר לפינה. הנושא שהועלה על-

ידי חבר-הכנסת גדות הוא על דעת חברי הוועדה

ואם האוצר יענה עליו בחיוב - אין בעיה.

ג. גדות; זה מה שהיושב-ראש אומר.

היו"ר א.י. שפירא; התכנסנו כדי להצביע על סעיפי חוק היטל על

רכוש. שמענו את הצעתו של חבר-הכנסת גדות

וגם הממונה על הכנסות המדינה שמע אותה.

אני מציע שנתחיל להצביע על סעיפי חוק היטל

על רכוש; נתחיל לעבוד. אני מפחד שאם ניכנס לנושא שאותו הציע חבר-הכנסת גדות, לא

יהיה לדבר סוף.

אפשר לקבל מהממונה על הכנסות המדינה תשובה

קצרה להצעה שהועלתה.



היו"ר א.י. שפירא; אם חברי הוועדה מקבלים את העניו - לא יהיה

ויכוח; אני אבקש את הממונה על הכנסות

המדינה להשיב על ההצעה שהועלתה,

י. בדון; ההצעה שהוצעה איננה נושא להסכמה או לאי-

הסכמתו של האוצר, עניו כזה דורס את אישורה

של הממשלה, אני מוכו להעביר לשר האוצר את ההצעה.

היו"ר א.י. שפירא; זה יוצא בדיוק אותו הסכום?

% 2 הם קצת פחות מ-72 מיליון דולר,

אינני מאמין ששר האוצר יוכל לקבל החלטה כזאת

בלי אישורה של הממשלה, ייתכן שהחוק יאושר עם ההתנייה הזאת,

אני יכול עוד הערב להודיע לשר האוצר על

ההצעה הזאת,

אני מציע להתקדם בקשר החוק שעל סדר-יומנו

ולהשאיר את האופציה שהוצעה פתוחה,

היו"ר א.י. שפירא; סיימנו את קריאת סעיף 3 של הצעת החוק.

נצביע עליו,

בסעיף 3 היתה הצעה בקשר להגדרות שאנו נזדקק

להו בהמשך לכן אני מציע לגמור קודם כל את

ענייו ההגדרות,

אני מציע שהיושב-ראש יקיים הצבעה בקשר רכב

צמוד שאזרח מקבל, אם הנושא הזה יתקבל, נצטרך להכניס תיקון לסעיף 3 של הצעת החוק. אם

לא - נכניס הסתייגויות,

על רבב צמוד יוטל היטל של מי שמשלם את הזקיפה

שישלם 30% מהמס כפי שהוא מוטל על בעל הרכב, אני משמיע את ההצעה הזאת בשמם של מספר

חברי הוועדה ומבקש את היושב-ראש לקיים עליה הצבעה, אם רוב חברי הוועדה יצביעו בעד

- נכניס תיקונים החל מסעיף 3 של הצעת החוק, אם לא - נכניס הסתייגויות,

ביקשתי לקבל את רשות הדיבור קודם שנקיים את

ההצבעה המבוקשת על-ידי חבר-הכנסת חיים רמון,

היו"ר א,י, שפירא; לפני שאתן את רשות הדיבור לחברים ברצוני להסב

את תשומת-לבכם לכך שאנו צריכים לקבל על עצמנו,

עד כמה שאפשר, לאשר את החוק כפי שהוא הובא בפנינו, אם אנו סבורים שקיימות טעויות

טכניות - אני נותו לכל אחד לומר את דברו אולם אם אתם רוצים להוסיף דברים - זה נושא

חדש שמקומו איננו בהצעה הכחולה,

עד עכשיו כל אחד מחברי הוועדה נהג לצעוק כי

עושים עוול לזה ועושים עוול לזה ופתאום אתם רוצים לעולל עוול לאותם אנשים שלא נכללו

כלל בחוק הזה,

יש עוד הרבה סעיפים שאנו צריכים לעבור עליהם

בהצעת החוק ואני יכול לתת לכם עוד הרבה דוגמאות להצעות כפי שהצעתם אז אם נתחיל לעבוד

בצורה כזאת מה יהיה הסוף? לא נוכל לסיים את הדיוו בחוק, האוצר לא הציע הצעה כזאת

וצריך קודם כל לשמוע אם האוצר מקבל אותה,

ואם האוצר לא יסכים אז מה?

י, מצא; הוא יסתייג,

אנו מציעים לו תוספת הכנסות,



י. ברון; זו הפחתת הכנסה.

י. מצא; מדוע אתה סבור כר?

לא כולם הצליחו לשמוע את הנימוק אותו הטמיע

מר ברון.

י. כהן; אם מדובר על הפחתת הכנסות - אני חוזר בי,

יחד עם זאת אבקש לשמוע הסבר בנושא.

א. וינשטלין; אופיו של החוק הזה הוא שהוא בא לקחת מהרכוש

לכן זאת הוצאה. אנו באים לקחת מהרכוש.

אם נטיל על המשתמשים מסים למיניהם ונתחיל לערבב בנושא הזה גם נושאים אחרים אני אציע

שבדיון שנקיים על נושא דמי המפתח נטיל את המס גם על בעל-הבית וגם על הדייר. אם נסטה

מו העיקרון שמנחה אותנו - אני אבקש להטיל את המס גם על בעל-הבית וגם על הדייר.

אין מס על דירות.

כאן אנו קובעים מס על רכוש. מי שרוצה צדק -

זכותו; יציע. אתה רוצה להציע צדק בנושא

מסויים ובאותו הזמן אתה פוגע במהות החוק. זה חוק על מס רכוש וצריו לוודא שאנשים

ישלמו מהרכוש שלהם.

הכוונה היא להטיל מס על רכוש, לא מההכנסות.

אל נערבב את הנושאים.

אם העיקרון שעליו מדובר יתקבל - אני אבקש

עשיית צדק בעוד עשרה סעיפים.

י. כהן; אולי נדחה את הדברים האלה לסוף?

אני מבקש לשמוע מהממונה על הכנסות המדינה

מדוע הוא אומר שזאת הפחתת הכנסה ומה

השינויים הצפויים בענין הזקיפות על רכב של עובדי המגזר הציבורי?

היו"ר א.י. שפירא; רשות הדיבור לממונה על הכנסות המדינה.

י. ברון; באשר לזקיפה לצרכי מס ברצוני להביא לתשומת-

לבכם כי בנושא הזה היה פיגור. במשך תקופה

מסויימת לא היה עדכון בענין.

בקשר לשאלה שנשאלה מדוע זו הפחתת הכנסה

ברצוני להשיב שאנו מסתכלים על מגזר אחד, על הפקידות הממשלתית או העירונית, שיש לה

רכב צמוד וששם אינני משער שיהיה גילום. הממשלה איננה מגלמת את הנושא הזה.

במגזר העסקי, בחברות גדולות או בחברות קטנות,

יש לפקידים רכבים צמודים ואין ספק בכך שהעובדים להם יש רכב צמוד ירצו שהנושא יגולם

בעוד שלמעסיק לא תהא ברירה, כיוון שיש לו הסכם אתם.

היו"ר א.י. שפירא; רכב הוא תנאי.

י. ברון; המעסיקים יצטרכו "להיכנע" ולגלם את הנושא

ואם אמנם הם יגלמו אותו, ייתכן שאני טועה,

אבל אם הם יגלמו אותו אז יקרה ההפר ממה שאנו מתכוונים אליו.

אנו טוענים כי היטל על רכב איננו הוצאה

לצרכי מס.



ח.רמון; אז על תעדכן את הזקיפה. בסקטור הפרטי יש

גילום; זה אותו הגיון.

אם זקיפה - אז עד הסוף. איך הדברים האלה

מתיישבים עם הגדלת הזקיפה?

היו"ד א.י. שפירא; מזכיר הוועדה העביר אלי ברגע זה פתק בו

כתוב כי חברי-הכנסת שטרית ואבו-חצירה

ביקשו להודיע כי הם מתנגדים לקיום הישיבה עכשיו.

אני מודיע לוועדה כי אינני מקבל את

ההתנגדות.

ש. עמר; אני סבור כי אין מנוס אלא לקבל את הסכמת

חברי ועדת הכספים על קיום הישיבה הזאת.

לנו הודיעו כי הישיבה תתקיים עם תום ישיבת המליאה וזה פתח לתקדים מסויים. היום

מדובר על חברי-הכנסת שסרית ואבו-חצירה ומחר יהיה מדובר בחברי כנסת אחרים.

י. כהו; זה לא בגלל שישיבת מליאת הכנסת עדיין לא

הסתיימה.

יש להם עילה.

י. מצא; היושב-ראש קבע; נקודה.

ש. עמר; יש לוועדה יועץ משפטי והוא צריך לחוות דעתו

בנושא הזה.

ח. קופמן; אם נלבן עתה את כל סעיפי החוק ונגיע להסכמה

ההצבעה תוכל להתקיים מחר לפני הצהרים. אם

כר מה זה משנה?

י. צבן; האם נקבעה שעה לסיום הישיבה?

היו"ר א.י. שפירא; בהקשר דבריו של חבר-הכנסת קופמן ברצוני

להדגיש כי אנו נצביע על כל סעיף של הצעת

החוק. מי שמתנגד יוכל להגיש מחר הצעה לרוויזיה. נוכחים כעת ארבעה-עשר חברי ועדה;

אין אף פעם נוכחות כזאת בישיבות.

התכנסנו עכשיו כדי לעבוד על החוק וכדי

להצביע. מי שרוצה לומר עוד משהו - ירשם, ואני אתן לו את רשות הדיבור. אני מבקש

אתכם להפסיק לקסוע האחד את דברי השני. אתם גם אינכם נותנים לנציג האוצר לומר את

דברו. אני מכהן כיושב-ראש הוועדה ואני אקבע מי מקבל את רשות הדיבור בישיבה. אין

מנהלים כאן דו-שיח.

הוצעה הצעה ובטרם ניתנה אפשרות להשיב עליה

אתם כבר מנהלים ויכוחים מוויכוחים שונים.

חבר-הכנסת יאיר צבן שאל באיזו שעה נסיים את

הישיבה והתשובה שלי היא שאני רוצה לסיים את הדיון בהצעת החוק עוד הערב אולם אם אראה

כי איננו מתקדמים כפי שרציתי שנתקדם וכי החברים עייפים, לא נוכל לסיים את הדיון בחוק

הערב. אם החברים לא יעשו פיליבסטר - נוכל לסיים את הדיון.

י. צבן; העבודה שאנו עושים כאן היא עבודה פרלמנטארית

והציבור מחייב אותנו לעוד דברים, לא רק מה

שאנו עושים כאן בוועדה, שהם לא פחות חשובים. דחיתי מספר אנשים ואני צריך להודיע להם

נסיים את הישיבה עד שעה אחת-עשרה.

י. כהוי; ככל שנקדים - זה יהיה לטובה.

היו"ר א.י. שפירא; רשות הדיבור למר ברון.

י. ברון; מה שהיה ברצוני להבהיר לחברי הוועדה הוא כי

ההיטל הזה איננו מיועד להיות הוצאה מוכרת

לצרכי מס.

אמ במקום להיות מנוכה על-ידי החברה, בעלת

הרכב הצמוד, המס ישולם, בחלקו, על-ידי המשתמש, ואותו חלק מגולם, הוא ינוכה מההכנסות

של החברה.

מדוע מגלמים זקיפה?

כי זאת הוצאה.

כאן אתה מגלם דבר שאמור לא להיות הוצאה

מוכרת ואתה הופר איתי להוצאה מוכרת ועל-ידי-כך גורם נזק, במקום הנאה לקופת המדינה.

לקופת המדינה לא תהא הנאה מכך.

ההיטל הזה אמור להיגבות רק פעם אחת.

אם הרכב נמצא בבעלות החברה אז ביו אם החברה משלמת או בין אם הבעלים משלם - זה אותו

סכום.

לא זה היה מה שהוצע. החברה היא הבעלים של

הרכב והיא משלמת את ההיטל. יש "סיפור" של

מי שמשתמש ברכב שהוא צריך לשלם את התוספת.

אני מדבר על תוספת הכנסות.

אין מאפשרים לי לסיים את דברי.

אם הכוונה היא שעל רכב מסויים ישולם גם

היטל וגם זקיפה, זאת אומרת שעל רכב הנושא הזה יחול פעמיים, לא לזה האוצר מתכוון.

האוצר רוצה לגבות היטל רק פעם אחת; לא פעמיים.

אם ההיטל על רכב מסתכם ב-100 דולר על העובד

ו-400 דולר על החברה, אני אפסיד את ה-100 דולר.

למשרדי הממשלה, כולם יחד, יש כמאה או מאה

וחמישים כלי רכב עליהם מדובר.

אני מבקש שיירשם שאני אישית, ביום שהחוק

יאושר, ארשום שיק על מלוא סכום ההיטל ואשלח אותו תרומה לאן שתיקבעו על-מנת שלא

יתעורר חשד שאני אינטרסנט.

העיקרון בנושא הזה הוא בעלות, לא אחזקה,

והוא מופיע לאורך כל החוק.

רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה.

אני הבנתי סוף סוף את המערכת של הרחבת

ההגדרה של בעל רכב כך שהיא תכלול במקרים מסויימים גם מחזיקי רכב מסויים. אני גם

מבין שמדובר בכך שההיטל שישלם אותו המחזיק יהיה 30% נוסף ל-100 ולא נוסף ל-70.

אני יודע שאפשר, מבחינה משפטית, לנסח את הנושא כר שאם ירצה המעביד לשלם לעובד את

הסכום הזה, לא יוכר התשלום הזה כהוצאה עסקית.

אחרי כל זה מה שצריר לשמוע הוא האם חבר-

הכנסת חיים רמון, בהצעתו, מתכוון אמנם לכל זה?



ח. רמון; אני אכן מתכוון לכל מלה מאלה שאמרת,

א. דמביץ; אם חבר-הכנסת רמון רוצה להציע את הצעתו -

זו זכותו ויש בה שלמות מסויימת.

י. ברון; איבר יכול לאסור על מעסיק לשלט את ההיטל במקום

העובד. מותר למעסיק להגדיל את משכורתו של

העובד.

היו"ר א.י. שפירא; רשות הדיבור להבר-הכנסת קופמן.

א. אני מתנגד לכפל מסים; פעמיים היטל על

אותה מכונית; ב. השבתי כי חבר-הכנסת רמון

"מושך" לכיוון היובי, להחליט שמי שמשתמש ברכב של הברה או של הממשלה ישלם הלק מזערי

במקרה זה ישלם את ההיטל בגין שימוש ברכב. אולם אם אוטומאטית הנושא הזה יביא לגילום

של החברות, חלק גדול מהן תימצאנה תחת הקו האדום.

מי מקבל רכב? עובד בכיר. אילו היינו

יכולים לומר שזה היטל פיסי המוטל על אדם שמשתמש ברכב - זה היה "סיפור" שונה.

כאן, פעם אחת בצורה חד-משמעית, צריך לומר

שכל מי שמשתמש ברכב של חברה ישלם היטל בסכום שלא יוכר כהוצאה והחברה לא תשלם לו זאת,

אחרת החברות יכנסו להוצאות עצומות.

היו"ר א.י. שפירא; אי-אפשר להמשיך לנהל בצורה כזאת ישיבה.

אתם נכנסים האחד לדברי השני.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת חיים רמון.

ברצוני להסביר את ההצעה ברוח דבריו של היועץ

המשפטי של הוועדה שפירש את הנושא. קיימת

בעיה. אנו מטילים מסים שאנו, כשכבה שיותר נהנית איננו נפגעים מהם. הענין הזה נכון

גם לגבי מס נסיעות. אני, לדוגמה, נוסע כמעט אף ורק בשליחות. היושב-ראש נוסע

בשליחות המפעל. מה שבכוונתי לומר הוא שעלינו להיות רגישים לנושא הזה. אנו מטילים

מסים שמעצבנים את הציבור הרחב; הם אינם כל-כך קשים כמו שהם מעצבנים. לא יכול

להיות שיצעקו עלינו שלנו לא איכפת מכיוון שלנו יש רכב צמור וזה לא נוגע לנו. אני,

אישית, אינני נהנה מהנושא הזה אולם האחרים כן.

לפי הגיון שמסבירים לנו עתה מדוע הנושא

איננו חל על זקיפה? קיימת הנאה. ההנאה על זקיפה גדלה.

אני מבקש להגדיל את הזקיפה במונחים ריאליים,

לא רק להגדיל אותה למה שהיא היתה צריכה להיות. הזקיפה נשחקה ב-20%.בנושא הזקיפה

הממשלה חשודה בעיני; באופן פרמננטי יש בנושא הזה תקלות ואינני מבין מדוע. מדוע

בענין העדכון צריכות להיות תקלות?

מה שאתם רוצים לעשות באמצעות התקנות - אני

עושה כאן. אבקש מהיושב-ראש לקיים הצבעה על הצעתי.

היו"ר א.י. שפירא; אני מבקש מהחברים לאפשר לי לנהל את הדיון.

אני אעמיד עכשיו את הנושא הזה להצבעה.

ברצוני לומר מספר מלים הקשורות לענין.

ר. פנחסי; בוא נקצר את הדיון. נצביע.

כפי שכבר אמרתי אני מעמיד את הנושא להצבעה.

ברצוני לשאול את הממונה על הכנסות המדינה

האם בכוונת האוצר להתגבר על כל הקשיים ולתקן-

את

י. ברון; בראשון לחודש יהיה עדכון מלא של הזקיפה.

היו"ר א.י. שפירא; אני מעמיד להצבעה את ההצעה לחייב ב-30% מההיטל

ואת ההצעה נגד. הצעה מול הצעה.

הצבעה

הצעתו של חבר-הכנסת ח. רמון לא התקבלה.

היו"ר א.י. שפירא; אני מעמיד להצבעה את סעיף 3 של הצעת החוק. סיימנו

את הדיון בו.

ה צ ב ע ה

סעיף מסי 3 של הצעת החוק התקבל.

אנו עוברים לסעיף 4 של הצעת החוק.

א. דמביץ; אני מפנה את תשומת-לבכם לסעיף 4 בהצעת החוק

הכחולה. במקום הכותרת; "היטל על מלאי, ציוד,

מסעים ובנינים עסקיים" יהיה כתוב; היטל על מלאי, ציוד, מטעים, בנינים עסקיים, כלי

טיס וכלי שיט פרטיים.

יתר סעיף 4 של הצעת החוק הכחולה ישאר כמות

שהוא. אני מקריא אותו; "4.(א) תושב ישראל שהוא בעל מלאי, ציוד, כלי שיט פרטי, כלי

טיס פרטי, מטעים או בנין עסקי, חייב בהיטל בשלהם, בין אם הם בישראל ובין אם הם מחוץ

לישראל; תושב חוץ חייב בהיטל בשל נכסים כאמור בישראל שהוא בעלם, למעט כלי שיט פרטי

וכלי טיס פרטי.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בחבר-בני-אדם

תושב האזור שאינו תושב ישראל, שעם חבריו נמנה גם תושב ישראל, יהא תושב ישראל האמור

חייב בהיטל בשל חלק יחסי מההיטל שהיה חבר-בני-אדם חייב בו אילו היה תושב ישראל,

כיחס חלקו של התושב בזכויות לרווחי אותו חבר-בני-אדם.".

היו"ר א.י. שפירא; האם יש הערות לסעיף 4 של הצעת החוק?

אני מעמיד להצבעה את הסעיף הזה.

ד. דנינו; בסעיף 2(4)

היו"ר א.י. שפירא; לא נחזור עתה לסעיפים שכבר דנו בהם והצבענו

עליהם. אם למישהו יש הערה - נחזור אליה בסוף

הדיון, לא באמצעיתו.



ד. דנינו; אומר את דברי בקצרה.

היו"ר א.י. שפירא; דבריר מתייחסים לסעיף 4?

ד. דנינו; כן; לנושא של בניו עסקי. כאשר דנו בסעיף

2(4) והיה מדובר על בנין עסקי שאלתי ולא

קיבלתי תשובה בקשר למיקוואות.

היו"ר א.י. שפירא; יש תיקון בנושא חזה.

ד. דנינו; אז מדוע אין מוסרים אותו לנו?

היו"ר א.י. שפירא; אני מעמיד להצבעה את סעיף 4 של הצעת החוק.

הצבעה

סעיף 4 של הצעת החוק התקבל.

היו"ר א.י. שפירא; אנו עוברים לסעיף 5.

אני מבקש תשומת-לבכם לסעיף 5 במסמר הלבן.

"שיעור ההיסל 5.(א) סכום ההיטל בשל הנכסים

המפורסים להלן, יהיה בשיעור המפורט משווים כשהוא מתואם על פי שיעור עליית המדד מיום

י' בניסן התשמ"ה (1 באפריל 1985) עד יום י"א בתמוז התשמ"ה (30 ביוני 1985): (1) בשל

מלאי - 1% משווי המלאי; (2)בשל ציוד 0.5% משווי הציור; (3) בשל מטעים 0.5%

משווי המטעים; (4) בשל בנין עסקי -0.5% משווי הבנין העסקי.".

סעיפים קטנים (5) ו-(6) לא מופיעים כאן;

הם יופיעו בסעיף (ב).

"(ב) סכום ההיסל בשל כלי שיט פרטי יהיה

כמפורט בתוספת החמישית וסכום ההיטל בשל כלי טיס פרטי יהיה כמפורט בתוספת השישית - וכל

אחד מהם יתואם החל מיום יי בניסן התשמ"ה (1 באפריל 1985) ועד ליום תשלום ההיטל.".

על-פי תיאור עליית המדד.

אני מבין שהתוספת החמישית והשישית,על כלי

טיס ועל כלי שיט,מדברת על 3%. אחוז דומה

לזה שאנו מבקשים להטיל על כלי רכב. אני מציע להעלות אוו ההיטל ל-5%.

הנימוקים שאני מעלה בקשה הצעתי היא

שהאובייקטים הללו הם סימן היכר לאנשים בעלי הכנסות גבוהות ביותר במדינה, הכלים

האלה אינם נחשבים לכלים עממיים כמו רכב. אחזקת כלי שיט עולה הון תועפות.

אין זה סביר שלא נטיל היטל יותר גבוה על

כלי טיס או על כלי שיט אפילו רק כאקט הפגנתי, כדי להוכיח רגישות.

אבקש לקיים הצבעה על הצעתי זאת.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יאיר צבן.

אני תומך בהצעתו של חבר-הכנסת ארצי.

על כלי טיס ועל כלי שיט צריך לחול אחוז

יותר גבוה של ההיטל.

במשר תקופה של שלושה חודשים בה השרים לא

יסעו לחוץ-לארץ אפשר יהיה לבזבז פחות דלק על יכטות.

אני מבקש להפנות את תשומת-לבבם ולקבל

הבהרה בקשר הזעקה שעלתה מכיוון היהודים גם הערבים בקשר עניו המטעים.

י. ברון; ראה סעיף 8.

אני מצטרף להצעתו של חבר-הכנסת ארצי.

את נושא המטעים אני מציע להוריד ל-0,3

כיוון שידוע לנו שענין המטעים הוא בכי רע. שוויים הבסיטי די גדול בהשוואה לרווחים -

אם יש כאלה בכלל.

רשות הדיבור למר ברון.

י. ברון; צריך לקחת בחשבון כי אנו מבקשים עבור דונם

מטע, בשקלים, לפי ערך 1 באפריל 1985,

1800 שקלים לדונם. זאת אומרת חצי אחוז מ-360 אלף שקלים.

נושא החקלאות טוכם על דעת החקלאים. אני

מציע שנעזוב אותו.

באתי על סיפוקי.

בנושא היכטות ברצוני להבהיר כי אילו היה

מדובר על כמה אלפי יכטות הייתי אומר: כדאי

"לשחק" בנושא; אני הייתי אפילו מחמיר יותר. אבל על מה אנו מדברים?

על נושא סמלי.

גם הממשלה עושה דברים סמליים.

אני מציע שנצביע על סעיף 5.

לסדר הישיבה; כאשר קיימות הסתייגויות, קודם

כל מצביעים עליהן.

מדובר על הצעות שהפכו להיות הסתייגויות,

אני מעמיד להצבעה את הסתייגויותיהם של חברי-

הכנסת ארצי, צבן ובר-און.

הצבעה

הסתייגויותיהם של חברי-הכנסת י. ארצי, י. צבן ומ. בר-און

לא התקבלו.



היו"ר א.י. שפירא; אני מעמיד להצבעה את סעיף 5 כפי שהוא הובא

בפנינו על-ידי האוצר.

הצבעה

סעיף 5 התקבל.

י. צבו; אני אבקש מהיושב-ראש להכריז על הפסקה בישיבה

עד שההצבעה במליאת הכנסת תיגמר.

נצביע במליאה ונחזור לדון בהצעת החוק.

(הפסקה בישיבה משעה 21.00 עד שעה 21.25)

היו"ר א.י. שפירא; אבקש את מר דמביץ להמשיך להקריא את הצעת החוק.

אני מקריא את סעיף 6 של הצעת החוק מהחוברת

הכחולה, עמוד 107. "6. (א) שוויו של מלאי

ניירות ערך בידי עוסק כספי הוא כמפורט להלן; (1) שוויו של איגרות חוב - העלות בתוספת

ריבית והפרשי הצמדה שנצברו מיום רכישתו עד יום זי באדר התשמ"ה (28 בפברואר 1985);

(2) שוויו של מניות הנסחרות בבורסה ושל

תעודות השתתפות - מחירי הבורסה שנקבעו להו בתום המסחר ביום הקובע, ואם לא בוצעו בהו

עסקות ביום הקובע - ביום האחרוו שלפניו שבו בוצעו בהו עסקאות;

(3) שוויו של הלוואות - הסכומים הרשומים

במאזו לתום שנת המס שקדמה ליום הקובע, כשהם מתואמים לשיעור עליית המדד בתקופה שמו היום

האחרוו של שנת המס האמורה עד יום ט' בניסו התשמ"ה (31 במרס 1985).".

אבקש לשאול שאלה המתייחסת לסעיף הזה.

היו"ר א.י. שפירא; תו בבקשה למר דמביץ לסיים את קריאת הסעיף.

א. דמביץ; "(ב) שוויו של מלאי אחר הוא השווי שנקבע

למלאי לעניו מס הכנסה ליום האחרוו של שנת המס

שנסתיימה לפני היום הקובע, ואם שנת המס נסתיימה לפני היום הקובע - כשהוא מתואם לפי

שיעור עליית המדד בתקופה שמו היום האחרוו של שנת המס האמורה עד יום ס' בניסו התשמ"ה

(31 במרס 1985).". שהוא כנראה היום הקובע.

היו"ר א.י. שפירא; רשות הדיבור לחבר-הכנסת בר-און.

מדוע, בסעיף קמו (1) ציינתם את התאריך:

28 בפברואר 1985?

הבנקים משערכים את השווי של איגרות החוב

חודש אחד אחורה לפי סיכום עם בנק ישראל

ואנו צריכים "ללכת" אתם באותו כיוון.



היו"ר א.י. שפירא; אנו מצביעים על סעיף 6 של הצעת החוק.

ה צ ב ע ה

סעיף 6 של הצעת החוק התקבל.

היו"ר א.י. שפירא; נעבור לסעיף 7.

א. דמביץ; אני מקריא את סעיף 7 מהחוברת הכחולה.

" שווי ציוד. 7. (א) שוויו של ציוד הוא

סכום השווה למחיר המקורי של הציוד, כמשמעותו בסעיף 88 לפקודה, בתוספת סכום מענק שניתן

בשלו על פי דין, כפול במספר כמפורט בטור א' בתוספת הראשונה - אם בתקנות הפחת נקבע לו

שיעור פחת שאינו עולה על 10%, או כפול במספר כמפורט בטור בי בתוספת הראשונה - אם

בתקנות הפחת נקבע לו שיעור פחת העולה על 10%.".

לא הבנתי.

"(ב) בסעיף זה, "תקנות הפחת" - תקנות מס

הכנסה (פחת), 1941, ללא השינויים שנקבעו בסעיף

27(ב) לחוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), רותשמ"ב-1982.".

אני מפנה את תשומת-לבכם לעמוד 112 של

החוברת הכחולה בה נמצאת התוספת הראשונה. שתי השורות הראשונות של הטבלה

היו"ר א.י. שפירא; חוזרים בחזרה מיום הקניה?

ע. סולודר; הטבלה נכונה?

י. ברון; הכוונה היא לציוד המוכפל במגמה שמופיעה

בתוספת הראשונה בעמוד 112 של ההצעה הכחולה.

אנו מבקשים תיקון בקשר שתי השורות הראשונות; צריך למחוק אותן.

בהגדרה של ציוד כתוב

קבענו מקדם שמתחשב באמורטיזציה.

אתה מחשב את הנושא צמוד כל הזמן?

לא. לדוגמה, לציוד שנרכש ב-1 ביולי 1984

המקדם הוא 2. אם במשך הזמן המדד עלה ,

ב300%-אנו מחשבים פי 2 ולא פי 3 כיוון שאנו מביאים בחשבון את האמורטיזציה. לא

פחות מ-50% כפול עליה בשיעור המדד.

מה בענין המענק?

מענק בתור מפעל מאושר. אם מישהו קיבל מענק

שהוזיל לו את הציוד, אנו מוסיפים זאת חזרה

לציוד.



היו"ר א.י. שפירא; מדוע מכפילים ב-19?

י. ברון; אם יש לר ציוד מ-1 באפריל 1979 עד 1 באפריל

1985, המדד עלה מאז אולי פי 500. אנו

מכפילים פי 10 כיוון שקיים פחת. הטבלה לוקחת בחשבון את האמורטיזציה.

היו"ר א.י. שפירא; אני מעמיד להצבעה את סעיף 7 של הצעת החוק.

הצבעה

סעיף 7 התקבל.

חיו"ר א.י. שפירא; נעבור לסעיף 8.

א. דמביץ; אני מקריא את סעיף 8 מהצעת החוק הכחולה.

" שווי מסעים. 8. שווים של מסעים הוא

הסכום המפורס להלן לכל דונם של המסעים ולכל חלק מדונם: (1) במסעי הדרים -

360,000 שקלים; (2) במטעים נשירים - 540,000 שקלים; (3) במסעים אחרים - 480,000

שקלים.".

היו"ר א.י. שפירא; ברור. הנושא מותאם ומוסכם עם החקלאים.

כמה ההכנסה היום מפרדס לדונם?

אין הכנסה.

היו"ר א.י. שפירא; לש הפסדים.

י. ברון; ההיסל עומד על 2 דולר לדונם פרדס,

א. וינשטיין; אין תחשיבים? כיצד קובעים את ההכנסה?

היו"ר א.י. שפירא; אני מעמיד להצבעה את סעיף 8 של הצעת החוק.

הצבעה

סעיף 8 התקבל.

היו"ר א.י. שפירא; נעבור לסעיף 9.

א. דמביץ; את סעיף 9 אני מקריא מהנוסח הלבן שגם בו

הוכנס תיקון. אבקש תשומת-לבכם לעמוד 4 של

המסמך הלבן ; "שווי בנין עסקי. 9.(א) שוויו של בנין עסקי שאיננו משמט בחקלאות

ואיננו בנין מאגר הוא כמפורט להלן;



י, ברון; בעמוד 112 של החוברת הכחולה נמצאים המקדמים.

א. דמביץ; "(1) כשהבנין נרכש בידי בעלו - (א) לפני

יום 1 באוקטובר 1979 - השווי כפי שנקבע

לאחרונה לעניו מ0 רכוש כפול ב-177; לא נקבע שוויו כאמור - שווי הרכישה כפי שנקבע

לעניו מס שבח; לא נקבע גם שווי זה - הוצאות הרכישה, כל אחד משני האחרונים, לפי העניו

כשהוא מתואם ליום 30 בספסמבר 1979 ומוכפל ב-177;

(ב) אחרי יום 30 בספסמבר 1979 - שווי הרכישה

של הקרקע כפי שנקבע לעניו מס שבח, ואם לא נקבע שווי כאמור - הוצאות הרכישה - כל אחד

מהם, לפי העניו, כשהוא מוכפל במספר שבתוספת השניה, לפי יום הרכישה, בתוספת סכום

הוצאות הבניה כפול במספר שבתוספת השניה, כשיום הרכישה לעניו זה הוא יום גמר הבניה;

(3) בבניו שבעלו הוסיף לו תוספת בניה -

(א) לפני יום 1 באוקטובר 1979 - שווי הבניו כאמור בפסקאות (1) או (2) - לפי העניו,

כולל שווי תוספת הבניה אם נכללה בשווי שנקבע לאחרונה לעניו מס רכוש; ואם תוספת הבניה

לא נכללה בשווי כאמור - שווי הבניו כאמור בפסקאות (1) או (2) בתוספת סכום הוצאות

הבניה כשהוא מתואם ליום 30 בספטמבר 1979 ומוכפל ב-177;

(ב) אחרי יום 1 באוקטובר 1979 - שווי הבניו

כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניו, בתוספת סכום הוצאות הבניה כפול במספר שבתוספת

הקניה, כשיום הרכישה לעניו זה הוא יום גמר הבניה;

(4) בבניו שלא חלות עליו פסקאות (1) עד (3) -

הסכום שניתו לקבל בעדו במכירה ממוכר ברצוו לקונה ברצוו, ביום הקובע; ",

מי יקבע את השווי?

י. ברוו; תקבל מייד הסבר על הכל.

א. דמביץ; "(5) בבניו שביום הקובע היה מושכר בשכירות

שחל עליה חוק הגנת הדייר (נוסח משולב),

התשל"ב-1972 21), ושלא חלה לגביו פסקה (1) - 20% מהשווי שהיה נקבע לו על פי

פסקאות (1) עד (4) אילולא היה מושכר כאמור;",

עד כאו סעיף קטו (א).

ס. אלחנני; אפשר להעיר עכשיו את ההערות שהושמעו על-ידי

המשלחות?

א. דמביץ; סעיף קטו (ב) נמצא בדף הלבו של התיקונים

מהיום (20 במאי 1985).

"(ב) על אף האמור בסעיף קטו (א) - (1) שוויו

של בניו עסקי ששנה לפחות לפני היום הקובע היה ללא שימוש, ובעלו הוכיח להנחת דעתו של

פקיד השומה ששווי השוק שלו ביום הקובע היה נמוך מ-60% מהשווי שעל פי סעיף קטו (א),

יהיה שוויו - שווי השוק שלו.

(2)שוויו של בניו עסקי שבשנה שנסתיימה ביום

הקובע היו דמי השכירות השנתיים שקיבל או דמי השכירות הגבוהים ביורת שקיבל בחודש כלשהו,

כשהם מוכפלים ב-12, לפי העניו - והכל כשהם מתואמים לשיעור עליית המדד בדרך שיקבע

הנציב נמוכים מ-3% מהשווי שעל פי סעיף קטו (א), יהיה שוויו - סכום דמי השכירות

המתואמים כאמור, כפול 331/3.".

תוספת; הוראות פסקה זו לא יחולו על בניו

עסקי המושכר על-ידי חברה ובעל שליטה בה או על-ידי בעל שליטה לחברה או על-ידי אדם



"לעניו סעיף זה, "שווי השוק" - הסכום שניתן

לקבל במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון.".

את סעיף קטן (ב) אני מקריא מהמסמך הלבן

הקודם, בעמוד 5: "(ב) שוויו של בנין עסקי שנועד לשמש בחקלאות, שאינו בנין מאגר,

ואין בו שימוש אחר, הוא סכום המתקבל מהכפלת מספר המטרים המרובעים של כל שטח הרצפות

שבבנין, להוציא מרפסות פתוחות וגזוזטראות, ב-3,500 שקלים.".

נעבור עתה לחוברת הכחולה, עמוד 109, לסעיפים

קטנים (ג) ו-(ד) שיהיו מעתה סעיפים קטנים (ד) ו-(ה). "(ג) שוויו של בנין עסקי שהוא

בנין מאגר הוא סכום המתקבל מהכפלת מספר המטרים המעוקבים של נפח הבנין ב-5,250 שקלים -

כשהבנין הוא מגדל, וב-350 שקלים - כשהבנין הוא בריכה או בור.

(ד) שוויו של בנין עסקי הנמצא מחוץ לישראל

ומחוץ לאזור הוא שווי התמורה שניתנה בעדו בעת רכישתו, כשהוא מחושב במטבע של המדינה

שבה מצוי הבנין, כשהוא מוכפל בשער היציג שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע ליום יי בניסן

התשמ"ה ( 1 באפריל 1985).".

אם נסיים היום את הדיון בסעיף 9 - כמעט

וסיימנו את החוק כולו. אני מציע שנקבל מחר

את סעיף 9 מודפס מחדש. הנושא מורכב.

היו"ר א.י. שפירא; אני חייב להביא את החוק הזה לקריאה שניה

ולקריאה שלישית ביום רביעי.

י. מצא; אפשר יהיה לסיים את הדיון בחוק מחר, אחרי

שמיעת המשלחות.

י. ברון! אפשר עוד שעה לסיים את החוק.

א. וינשטיין; סעיף 9 הוקרא בפנינו ממספר מקומות; אני מבקש

שהסעיף הזה יובא בפנינו, שוב, ברצף.

היו"ר א.י. שפירא; יש לי הצעה. נדון על כל השאר, מלבד על סעיף 9.

אנו יכולים תוך חצי שעה לסיים את הצעת החוק.

ש. עמר; הדיון מתחיל להיות לא רציני.

א. דמביץ; שני הסעיפים האחרונים של סעיף 9; (ג) ו-(ד)

יהיו; (ד) ו-(ה).

י. צבן; בנין מאגר הוא מחסן?

ס. אלחנני; סילו בין היתר.

היו"ר א.י. שפירא; נצביע על סעיף 9.

א. וינשטיין; אני מבקש שסעיף 9 בשלמותו יודפס ויונח לפנינו

מחר בבוקר.

היו"ר א.י. שפירא; אני מקבל את בקשתך. אם כך לא נצביע הערב על

סעיף 9. גב' סמדר אלחנני תעיר מחר בבוקר את

הערותיה.

ש. עמר; אם לא נצביע הערב על סעיף 9 מחר יתחיל הדיון

בו מחדש. אנו צריכים להצביע על סעיף 9 עכשיו



ד. דנינו; בגין מאגר פירושו גם מגדל מים. האם הנושא

הזח יחול גם על מגדל מים?

א. וינשטיין; הבעייה הזאת תיפתר בתקנות כפי שהודיע לנו

הממונה על הכנסות המדינה.

יהא זה הוגן אם נשמע, כקיצור, את דעת

המשלחות. להתאחדות בעלי בתים היתה טענה כי

המקדם גבוה. קיימת טענה שדיברתי עליה עם הממונה על הכנסות המדינה שבעלי בתים מוגנים

שבתיהם נמצאים בשכירות מוגנת אינם יכולים להפריד בין החלקים המסחריים לבין מגורים.

ההיטל נקבע לפי שומת מס רכוש האחרונה והיא לא הפרידה ביו הללו. קיימים בתים בהם יש

עשר דירות וחנות אחת וקיימים בתים בהם יש עשר חנויות ודירת מגורים אחת. לנושא הזה

איו פתרון.

י. ברוו; תהיה הערכה.

ס. אלחנני; איר? הבעלים יקח שמאי? איר הוא יעריר את

הנושא?

י. ברוו; תעשה שומה עצמית. אתו דוגמה להמחשת דברי.

אם למישהו, ב-30 בספטמבר 1979 היו 12 דירות

כולו מושכרות למגורים ברחוב הרצל, בינתיים האזור שינה את אופיו וכל הדירות הפכו

להיות משרדים - ההערכה שנעשתה לגביהו איננה אומרת ולא כלום. אי-אפשר להשתמש בטבלאות

האלה לכו צריכה להעשות שומה עצמית. הוא יאמר שזה שווה כר וכר יאנו נאמיו לו.

ס. אלחנני; זה ישאף לאפסילון.

י. צבו; כמה הנושא הזה יכניס?

י. ברוו; המוגנים? - לא משמעותית.

מהי התשובה לכר שזה גבוה?

י. ברוו; נתנו סעיף "מפלט". מי שיגיש שומה עצמית ויאמר

כמה זה שווה - יקבל שווי יותר נמוך. היתה

זאת הצעתו של חבר-הכנסת וינשטייו. אנו קוראים לסעיף הזה סעיף "מפלט".

היו"ר א.י. שפירא; רשות הדיבור לגברת סמדר אלחנני.

ס. אלחנני; הם טענו כי יש להקטיו את ההיטל או לחילופיו

הם הציעו לחלק את ההיטל ביו בעל-הבית והדייר.

קיבלנו את הבקשה והיקטנו ל-20%; זה כתוב.

היו"ר א.י. שפירא; אני מעמיד את סעיף 9 להצבעה.

הצבעה

סעיף 9 התקבל.



היו"ר א.י. שפירא; נעבור לסעיף 10 של הצעת החוק,

א. דמביץ; סעיף 10 של הצעת החוק יהיה כפי שהוא מופיע

בחוברת הכחולה בשינוי התאריך. בנוסף לכך

יש תוספת של סעיף קטן (ג).

"10. (א) ההיטל ישולם לא יאוחר מיום טי

באייר התשמ"ה (30 באפריל 1985).

(ב) על סכום היטל שלא שולם לפני יום יי

באייר חתשמ"ה (1 במאי 1985) יווספו בעד התקופה המתחילה במועד האמור, ועד ליום התשלום,

הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א(א) לפקודה.".

עכשיו אני מקריא את סעיף קטן (ג) מהמסמך

"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) ההיטל בשל כלי שיט פרטי או

כלי טיס פרטי שנרכש לאחר יום חי באדר התשמ"ה (31 במרס 1985) ממי שלא היה חייב בשלו

בהיטל או כשמועד תשלום ההיטל בשלו טרם הגיע ביום הרכישה - ישולם תוך 30 ימים מיום

שבעלו רכש אותו או שנרשם לראשונה בישראל במרשם כלי השיט או כלי הטיס - לפי המוקדם;

על סכום היטל כאמור שלא שולם במועדו, יווספו הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף

159א(א) לפקודה מהמועד האמור עד יום התשלום.".

1 ביוני או 30 ביוני?

י. ברון; ממילא הנושא מוצמד.

א. וינשטיין; אם מסיימים את החוק והכנסת תאשר אותו, כמה

זמן יארך להכין את הטפסים? אחר-כך צריך

לקחת בחשבון עד שהם יגיעו הביתה. כאשר אזרח יקבל את הטפסים, תוך כמה זמן הוא יצטרך

לשלם את ההיטל?

היו"ר א.י. שפירא; תוך 30 יום מהיום שהוא קיבל אותו.

י. ברון; הזזנו את כל התאריכים. ממילא אתה מעריך את

הרכוש ל-1 באפריל והשווי צמוד עד 30 ביוני.

מבחינה כספית אין משמעות אם אתה משערך את הרכוש או את ההיטל. הכל צמוד מ-1 באפריל

1985. אנו מעוניינים לקבל את הכסף כמה שיותר מוקדם.

א. וינשטיין; כמחוקק יש לנו בעיה; מן הצד האחד אנו

רוצים לקבל את הכסף כמה שיותר מחר ומן הצד חאחר

איננו רוצים לבוא בדרישות גדולות.

קיימת בעיה. כיצד אפשר יהא לשערך אם המדד

מתפרסם ב-15 לחודש? אתם אומרים שצריך להיות שיערוך.

י. ברון; אתן לך דוגמה. על מלאי הנושא שוערך עד 30

ביוני.

א. וינשטיין; מדוע אתה צריך לקבל ביקורות בעתונים?

בשבילך זה תזרים מזומנים. אני מציע ללכת

קדימה בנושא התאריך.

מ. בר-און; תחשבו על המועד הסביר בו המכתב יגיע לאזרח;

תנו עוד שבועיים.

י. ברון; אם כך נצטרך לקבל החלטה כי אנו מסמיכים את

היועץ המשפטי של הוועדה להזיז את כל

התאריכים . בסעיף 10 נכתוב 15 ביולי במקום 30 ביולי.



היו"ר א.י. שפירא; אני מעמיד להצבעה את סעיף 10 עם התיקון,

ה צ ב ע ה

סעיף 10 התקבל.

א. דמביץ; אני מפנה את תשומת-לבכם לעמוד מס' 5 במסמך

הלבן, לסעיף 10א - היטל בשל בנינים וציוד יותר

בניכוי.

י. בדון; זה יהיה סעיף 23.

א. דמביץ; אנו עוברים לסעיף 11 במסמך הלבן החדש שנושא

את התאריך של היום, עמוד 2: "4. סעיף 11(א)

בעלו של נכס שחייבים בשלו בהיטל על פי פרק זה, ימסור לפקיד השומה הצהרה בטופס שיקבע

הנציב, ובה יפורטו הנכסים שבשלהם הוא חייב בהיטל והפרטים הדרושים לקביעת שווים

ולגבי בניו עסקי שלדעת בעלו חל עליו סעיף 9(ב)(1), תצורף חוות דעתו של שמאי מקרקעין

כהגדרתו בחוק שמאי מקרקעין, התשכ"ב-1962; פקיד השומה רשאי לדרוש מן החייב בהיטל

שיצהיר על פרטים נוספים הדרושים לדעתו לשם כך.",

י. מצא; אין בעיות,

א. דמביץ; אני עובר לחוברת הכחולה, עמוד 110, ומקריא

את סעיף 11.(ב); "המועד להגשת ההצהרה הוא

המועד שנקבע להגשת דו"ח על פי סעיף 131 לפקודה לשנת המס שנסתיימה לפני היום הקובע,

ואם החייב בהיטל הוא נישום שהורשתה לו תקופת שומה מיוחדת - עד יום י"ג באב התשמ"ה-

(31 ביולי 1985).".

לא מובן לי,

י. שגב; יחד עם הדו"ח השנתי. הדיווח מגיע עם הדו"ח

השנתי למס-הכנסה.

א. דמביץ; "(ג) פקיד השומה רשאי לדרוש מכל אדם שלפי

דעתו עשוי להתחייב בהיטל כאמור, שימסור

הצהרה שבה פרטים כאמור בסעיף קטן (א).",

היו"ר א.י. שפירא; אני מעמיד את סעיף 11 להצבעה,

הצבעה

סעיף 11 התקבל.

"12, לא מסר אדם הצהרה, או שמסר הצהרה

ולפקיד השומה יש טעמים סבירים להניח שסכום ההיטל או שאחד הפרטים ששימשו בסיס

לחישובו אינם נכונים, רשאי הוא לקבוע לפי מיטב שפיטתו את שווי הנכסים שהאדם חייב

בשלהם בהיטל, ואת סכום ההיטל המגיע לפי זה (להלן - הקביעה),",

א, וינשטייו; קיימת כאן בעיה. לא מסר אדם הצהרה וכוי,

האם הנציב לא יודע שיש לו רכוש? אם הוא

לא מסר הצהרה ויש לו רכוש - צריכה להיות בשבילו סנקציה רצינית.

י, ברון; יש,

י, מצא1 ",.,או שמסר הצהרה ולפקיד השומה יש טעמים

סבירים להניח שסכום ההיטל או שאחד הפרטים

ששימשו בסיס לחישובו אינם נכונים,.,," מה פירוש המשפט הזה?

י, ברון; אתה מוסר כמה הרווחת ואני אינני מאמין לך.

היו"ר א,י. שפירא; אני מעמיד להצבעה את סעיף 12,

ח צ ב ע ה

סעיף 12 התקבל,

א, דמביץ; סעיף 13 בחוברת הכחולה; "נכס שחייבים בשלו

בהיטל על פי פרק זה, והוא בבעלות אשה נשואה

החיה עם אישה או בבעלות בני זוג או בבעלות ילדיהם עד גיל 18, יראו אותו לעניו חוק

זה כנכס בבעלותו של האיש, והאיש יחוייב בהיטל; אולם אם יש צורך בדבר אפשר לגבות

מן האשה חלק יחסי מסכום ההיטל כיחס חלקה בנכס אל סר כל הנכסים כאמור שבבעלות האיש,

האשה וילדיהם,",

י, כהן; אין בעיות בסעיף הזה,

אני מבין כאשר הבעלות היא של שני בני הזוג

ואתה מטיל את ההיטל על אחד מהם אולם מדוע,

אם מדובר באשה, אין מטילים עליה את ההיטל?

י, ברון; מכיוון שהתיק במס-הכנסה רשום על-שם הבעל-

אין תיק שרשום על-שם האשה.

ס, אלחנני; הבטחתם פעם משהו.

י, ברון; לא הבטחנו שום דבר,

י. מצא; אינני מבין את סעיף 13,

י, ברון; התיק רשום על-שם הבעל והוספנו את ענין האשה

באם יתעורר צורר.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 13 של הצעת החוק.

הצבעה

סעיף 13 התקבל.

"14. ההיטל על פי פרק זה בקול נגס קבעלו

הוא שותפות, ישולם על ידי השותפים לפי יחס

חלקו של כל שותף בהכנסת השותפות.".

היו"ר א.י. שפירא; אני מעמיד להצבעה את סעיף 14 של הצעת החוק.

ה צ ב ע ה

0עיף 14 התקבל.

א. דמביץ; "15. לא תינתן ולא תחודש תעודת כושר לכלי

שיט פרסי או לכלי סיס פרסי ולא יירשם שינוי

בעלות בהם, ולכלי שיט פרסי לא יינתן אישור הפלגה, אלא אם כן הוכח כי שולם ההיסל

בשלהם.".

היו"ר א.י. שפירא; אני מעמיד להצבעה את סעיף 15 של הצעת החוק.

הצבעה

סעיף 15 התקבל.

היו"ר א.י. שפירא; מחר נתחיל את הישיבה בשעה עשר בנושא; מס נסיעות.

י. מצא; המשלחות ימתינו.

1