מושב ראשון



פרוטוקול מס' 127

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. כ"ד באייר התשמ"ה, 15.5.1985. שעה 15.00

נכחו ; חברי הוועדה; א.י. שפירא - היו"ר

ר. אדרי

י.ז'. אמיר

נ. ארד

י. ארידור

י. ארצי

מ. בר-און

ד. דנינו

א. וינשטייו

י. כהן

י. מצא

ד. מרידור

ע. סולודר

ש. עמר

י. צבו

ר. פנחסי

ח. קופמן

ח. רמון

א. שלום

ד. תיכון

מוזמנים; י. ברון - הממונה על הכנסות המדינה

ד. נייגר - נציב מס-הכנסה

ר. ששתיאל - היועץ המשפסי של נציב מס-הכנסה

היועץ המשפטי של הוועדה; א. דמביץ

כלכלנית לוועדת הכספים; ס. אלחנני

מזכיר הוועדה; א. קרשנר

קצרנית; ח, אלסמן

סדרי-היום; חוק היטל על רכוש (הוראת שעה), התשמ"ה-1985.



חוק היטל על רכוש (הוראת שעה), התשמ"ה-1985

היו"ר א.י. שפירא; אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

חוק היטל על רכוש

(הוראת שעה), התשמ"ה-1985.

ד. תיכון; אבקש להשמיע הערה. האוצר היה צריך להמציא לנו חומר

כהקשר הנושא שעל סדר-היום. החומר הומצא לנו ואני

מבקש שנעיין בו ונעיר את הערותינו.

היו"ר א.י. שפירא; נעבור סעיף סעיף על הצעת החוק ונצביע.

ד. תיכון; אני מבקש לקבל הסברים על החומר שקיבלנו. קיימנו

דיון, ביקשנו לקבל חומר ואמנם קיבלנו אותו אולם

אני אינני מבין אותו. בחומר שהונח לפנינו יש תשובות לשאלות שנשאלו בישיבה הקודמת

שניהלנו בנושא הזה.

היכן החומר שעליו אתה מדבר?

ד. תיכון; כולם קיבלו אותו.

היו"ר א.י. שפירא; סיימנו את הדיון. האם מישהו מחברי הוועדה רוצה

שנקיים עוד פעם דיון?

י. צבן; בוודאי.

היו"ר א.י. שפירא; אני מצטער מאד שלא היית נוכח בעת הדיון שקיימנו.

י. צבן; לא אכפה את רצוני על הוועדה.

היו"ר א.י. שפירא; לפני שנתחיל להקריא את סעיפי הצעת החוק אני רוצה

לשאול את החברים. האם לפני ההצבעה שאני מתכוון

לקיים מישהו מבקש לקבל את רשות הדיבור? אבקש לשמור על סדר הישיבה.

א. וינשטיין; הצעה לסדר. אני מציע שנתחיל לעבור על הצעת החוק

סעיף אחר סעיף ולמי שיש הערה הוא ישמיע אותה בעת

הדיון על הסעיף הרלוונטי.

י. צבן; בדיוק.

ד. תיכון; עם כל הכבוד לחבר-הכנסת וינשטיין ברצוני לציין כי

ביקשנו תשובות על שאלות שנשאלו בישיבה קודמת בנושא

הזה, קיבלנו אותן וצריך להציג את החומר כיוון שהוא משמעותי.

היו"ר א.י. שפירא; החומר שייר לסעיפים שנקריא.

ד. תיכון; מדובר על תמונה כללית.

היו"ר א.י. שפירא; אבקש את מר ברון לתת לנו תמונה כללית על הנושא

ומייד לאחר מכן נתחיל לקרוא סעיף אחר סעיף ולהצביע.



י. ברון; בעקבות הישיבות שקיימנו ביום 2 במאי וביום 7

במאי המצאתי לכם את החומר המבוקש על-ידכם.

נתחיל מנושא הרכב. אבקשכם לפתוח עמוד 3 בחומר

המונח בפניכם ולעיין בסבלה שיש בה תוספות בכתב-יד. כפי שאתם רואים הטבלה מפרסת

את ההיטלים שאנו מבקשים להסיל על כל סוגי הרכב לפי שנת הייצור ונפח המנוע. מעל

כל סכום מופיע גם מספר כלי הרכב שקיימים במשק. אם, לרוגמה, בשורה הראשונה

המספר מציין את הסכום ברוסו של ההיסל?

אני אסביר הכל לפי הסדר.

היו"ר א.י. שפירא; אבקש לתת למר ברון אפשרות להסביר את הנושא.

מר ברון, על תענה על קריאות-ביניים. תמשיך בהסבר.

י. ברון; אני מדבר על רכב עד 844 סמ"ק, אתם יכולים לראות

זאת בשורה הראשונה של החומר, 4590 מכוניות בסך הכל.

אבקשכם להסתכל על העמוד שציינתי בצד ימין למעלה. אם נעבור, באותה שורה, שמאלה,

נראה שהנושא מפורס לפי שנים, כמה מכוניות מהסוג הזה יש כל שנה. כך הנושא מפורס לגבי

כל סוגי המכוניות.

בקבוצה שלפני האחרונה; מ-2501 סמ"ק עד 3000 סמ"ק

יש 1906 מכוניות. בשורה האחרונה של הטבלה, למסה, אתם יכולים לראות שכלולים המרצדסים

מ-2800 סמ"ק. אתם גם יכולים לראות בשורה של הרכבים הגדולים מכוניות כמו וולוו או

מכוניות מסוג מיוחד שנמצאות בכמות קסנה.

י. מצא; מה בקשר המכוניות שמעל 3000 סמ"ק?

י. ברון; בודדות. ב.מ.וו.

כשאני מדבר על רכב אני מבקש שתבינו כי מדובר רק

על רכב פרסי.

י. מצא; מכוניות עד 3000 סמ"ק יש רק 22, מודל 1985?

י. ברון; הסבלה איננה מעודכנת להיום אלא לסוף חודש מרץ.

ככל שהסמ"ק גדל - כמות המכוניות הולכת וקסנה.

כל "הסיפור" הזה מתמקד, למעשה, בשניים-שלושה סוגי רכב.

בשני הגרפים שמצויירים מייד אחרי העמוד הזה אתם

יכולים לראות בצורה מומחשת שהכמות מתמקדת בשנים; 1982, 1983 ו-1984 לפי חמס שייגבה.

על רכב משנת 1983 נגבה 22 מיליון. הסכום מופיע בצד שמאל למעלה.

לאחר מכן אנו רואים שהנושא מופיע לפי נפח מנוע,

נפח המנוע העיקרי הוא עד 1300 סמ"ק. 105 מיליון הדולר שנצסרך לגבות לפי הסעיף הזה

מתחלקים כדלהלן; 45 מיליון דולר על מכוניות עד 1300 סמ"ק, 10 מיליון דולר על

מכוניות עד 1000 סמ"ק וכן הלאה.

אם אתם רוצים לקבל את הנושא בפרסי פרסים אתם

יכולים לקבל מאתנו עוד שתי סבלאות. למעשה הסבלה הראשונה שעליה דיברתי ושיש

בה תוספות של כתב-יד מחולקת לפי כל סוגי הרכב, שנה, והסכום שייגבה. הסך-כל מופיע

בסוף הסבלה.

היו"ר א. וינשסיין; יש לחברי הוועדה שאלות לגבי ההסבר שמר ברון נתן.

ד. תיכון; יש גם הצעות.



היו"ר א. וינשטיין; ביקשנו לקבל תשובה כללית לשאלות כלליות שנשאלו.

האם יש לחברי הוועדה שאלות לגבי הסקירה שמר ברון

נתן?

רשות הדיבור לחבר-הכנסת אפרים שלום.

א. שלום; מדוע לא היתה הפרדה מ-1300 סמ"ק עד 1700 סמ"ק?

י. ברון; יש הפרדה.

היו"ר א. וינשטיין; אבקש לא לשאול שאלות ספציפיות לרכב מכיוון שכאשר

נקריא את הצעת החוק סעיף אחר סעיף נגיע לסעיף הזה.

האם יש לחברי הוועדה שאלות הבהרה כלליות?

רשות הדיבור לחבר-הכנסת ארצי.

י. ארצי; מה פירוש; רכב דו-שימושי?

קיימים רכבים שאפשר לשבת בהם גם קדימה וגם מאחור;

פולקסוואגן מיניבוס.

י. ארצי; מה בקשר כלי טיס וכלי שיט?

י. ברון; מייד נגיע לנושא הזה. צריך להוסיף למספרים שבטבלה

שנמצאת בפניכם עוד 50%. פעם וחצי ממה שמופיע

בחוברת.

היו"ר א. וינשטיין; נגיע לשאלות האלה כאשר נדון על הסעיפים שבהצעת

החוק.

י. ברון; הנושא חושב לפי 2% והממשלה החליטה על 3% לכן יש

להוסיף 50% על הסכום המצויין.

אני מבקש לא לשאול שאלות ספציפיות מכיוון- שכאשר

נתחיל לעבור על סעיפי הצעת החוק ממילא נגיע אליהן.

מדוע לשאול פעמיים? אני חוזר ושואל; האם לחברי הוועדה יש שאלות כלליות?

רשות הדיבור לחבר-הכנסת אמיר.

י.ז'. אמיר; מה ההנחיות של משרדי הממשלה לגבי החלפת רכב משומש

לרכב חדש? אינני מתכוון רק לרכב צמוד אלא גם לרכב

המשמש נכים. כל כמה שנים מחליפים את הרכבים האלה?

ד. תיכון; ברצוני להפנות את תשומת-הלב לנושאים שלא באו לכלל

ביטוי בטיוטת הצעת החוק האחרונה. אם זכרוני איננו

מטעה אותי שאלנו שאלה לגבי הצעתו של חבר-הכנסת וינשטיין

י. ברון; מייד נגיע אליה.

ד. תיכון; הסיכום בינינו היה שאתם תנסחו זאת במסגרת החוק.

היו"ר א. וינשטיין; האם יש על הנושא הזה תשובה שנוכל להחליט עליה

במסגרת החוק?

י. ברון; כן.



ד. תיכוו; היו עוד מספר הערות

י. ברון; אם תאפשר לי לסיים את דברי תקבל תשובות על כל

השאלות שנשאלו.

ד. תיכון; לפני שנעבור על הצעת החוק סעיף אחר סעיף ברצוני

אלו מההערות קיבלתם?

י. ברון; כל התשובות ישנן.

ד, תיכון; מה "קרם עור וגידים" ונכנס להצעת החוק החדשה?

כל השאלות שביקשנו לכלול בחוק לא באו לכלל ביטוי.

י. ברון; על שתי ההצעות של חבר-הכנסת חיים רמון התשובות

שליליות.

היו"ר א. וינשסיין; אבקש לא להפריע למהלך התקין של הישיבה.

ד. תיכון; התשובות שנקבל חשובות לנו מכיוון שהן תשמשנה

אינדיקציה לגבי הרצינות בה אתם מתייחסים לנושא.

על רכב ממשלתי אישי אתם גובים מס?

י. ברון; לא.

ד. תיכון; היה עוד נושא שחבר--הכנסת וינשטיין התייחס אליו.

חבר-הכנסת דן תיכון, האם יש לר עוד שאלות? היה

מדובר על נושא אחד של רכב ממשלתי צמוד והנושא

שאני העליתי.

י. צבן; ברצוני לשאול שאלה. מהו העיקרון עליו הטבלה שמונחת

בפנינו בנוי? אחיד? פרוגרסיבי? מה הקורלציה

בין השווי לבין דירוג ההיטל? האם שקלתם לא להטיל את החסל על רכבים קטנים?

הופיעו בפנינו שדולות בקשר החוק הזה והיתה גם

הידברות ישירה שלכם אתם. האם בעקבות השיחה אתם הוכנסו שינויים להצעת החוק? שמעתי

כי השדולה החקלאית הגיעה אתכם להסדר על שינויים. האם זה נכון? האם הנושא הזה כולל

גם את החקלאים הערבים שהשמיעו קול זעקה בטענה כי ההיטלים נראים להם חמורים במיוחד?

היו"ר א.י. שפירא; רשות הדיבור לחבר-הכנסת דנינו.

ד. דנינו; בפעם הקודמת, כאשר דנו בנושא הזה, שאלתי שאלה שטרם

קיבלתי עליה תשובה. אנו טוענים שצריך לדאוג לכך

שהכסף הזה לא ירד לשוק על-מנת שלא תהא אינפלציה. מה קורה לאותם אנשים קטנים שצברו

כסף כל ימי חייהם כדי לרכוש שטח קטן?

היו"ר א.י. שפירא; רשות הדיבור לחבר-הכנסת ארצי.

ברצוני להציע הצעה לפיה תעשה הבחנה בין כלי רכב

לכלי שיט או כלי טיס. כלי שיט או כלי טיס הם

סימן היכר לעושר, לבעלי הכנסות גבוהות. האם טיפלתם בנושא הזה? האם שקלתם אותו?

מה התשובה שיש לכם בנושא הזה?

היו"ר א.י. שפירא; רשות הדיבור לחבר-הכנסת שלום.



א. שלום; רכבים משנים מוקדמות יצאו מן הטבלה. מדוע שלא

ייעשה כן לגבי טרקטורים? בקשר לטרקטורים - לא

מתשע שנים ומעלה - משלם. אני מכיר הרבה גרוטאות כאלה שההיטל

שבעליהם יצטרכו לשלם עבורם יהא גבוה יותר משווי הטרקטור,

היו"ר א.י. שפירא; רשות הדיבור לחבר-הכנסת בר-און.

מה השוני בין הטבלה בהצעה הכתולה לביו הטבלה שקיבלנו

במסמך הלבן? הצמדה למדד?

י. מצא; השאלה שלי היא שאלה שאני אציג אותה בצורה הפוכה

לזו שתבר-הכנטת דן תיכון הציג. אלו מגזרים או

מי מאלה שמהזיקים את הרכב פטורים על-פי החוק הזה מלשלם את ההיטל? מי "יוצא התוצה"?

היו"ר א. י. שפירא; חברי הכנטת סיימו אל שאלותיהם, נעבור עתה טעיף אתר

סעיף על הצעת התוק ונצביע,

ד. תיכון; אבקש לקבל הסבר על הדו"חות. בסעיף 8 איך חישבו

את האחוזים?

אילו היו מטילים את ההיטל על כל כלי הרכב, בכמה

הנושא היה מסתכם? כאן הוציאו מהחישוב את כלי הרכב

של הממשלה.

היו"ר א.י. שפירא; אבקש את מר ברון להשיב על השאלות שנשאלו על-ידי

חברי הכנסת.

י. ברון; אשיב על השאלות לפי סדר השמעתן. נשאלה שאלה לגבי

התלפת כלי רכב בממשלה או בקשר לנכים. שאלה זאת לא

נשאלה בישיבה הקודמת על-ידכם ובתשובה עליה ברצוני לציין כי אין לה כל זיקה לחוק הזה

ואין לי עליה תשובה.

ד. תיכון; מה בקשר לאוטובוסים? רצינו שתשמיטו אותם.

היו"ר א.י. שפירא; אבקש את חברי הוועדה לא להפריע למר ברון בדבריו,

י. ברון; יש לי שאלה פרוצדוראלית. לאחר שהסברתי רק את הקטע

של הרכב חברי הכנסת ביקשו לקבל תשובות על שאלותיהם

בלי שנתאפשר לי לתת תשובות לכל יתר השאלות שנשאלו בישיבה שקיימנו ביום 2 במאי. האם

עלי להשיב עתה רק על השאלות שנשאלו עכשיו?

היו"ר א.י. שפירא; אבקשך לענות עכשיו רק על השאלות שחברי הוועדה שאלו

בישיבה הזאת, על היתר תענה בעת שנקיים את הדיון

על הסעיפים הספציפיים של הצעת החוק,

י. ברון; בקשר השאלה שנשאלה האם אנו מוכנים לזקוף חלק מן

ההיטל על רכב על המחזיק במקום על הבעלים

ד, תיכון; מדוע חלק?

י, ברון; תשובתי היא כי ההיטל הזה מוטל על הבעלים של הרכב

ולא על המחזיק בו, מחזיקי הרכב יכולים להיות מכל

מיני סוגים; יש פקידי ממשלה שיש להם רכב צמוד, יש עובדים במקומות אחרים שיש להם רכב

צמוד ויש גם מחזיקים כאלה בשוק הפרטי. איננו "מתמודדים" עם הנהג או עם הנהנה מהרכב

הצמוד אלא עם הבעלים בלבד ורק עליהם אנו מטילים את ההיטל, איננו מוכנים להטיל את

ההיטל על אלה שנהנים מהרכב הצמוד מעבר לזקיפה של שימוש ברכב,



ד. תיכון; לא הבנתי את תשובתך. אם יש עובדים בשירות הציבורי

שמועמד לרשותם רכב, מדוע לא יוטל עליהם ההיטל הזה?

אם מוטלים עליהם דמי שימוש אז הם צריכים לשלם גם את המס הזה. הפקידות הבכירה צריכה

"להימלט" מההיטל הזה?

אם לא יהיה חיוב כזה -אנו לא נאשר את החוק.

ח. רמון; נטיל מס על מכוניות חינם הניתנות לפקידים בכירים

כמו שנהגנו לגבי "אל-על".

היו"ר א.י. שפירא; אני רוצה לדבר אתכם עכשיו על ניהול הישיבה ומודיע

לכם שאם לא תתנו לי לנהל אותה - אני אנעל אותה.

חברי הכנסת שאלו שאלות והממונה התחיל להשיב עליהן, הוא לא הפסיק אף אחד מחברי

הוועדה בעת שזה דיבר. מדוע אינכם נותנים לו לסיים את דבריו? כל הזמן אתם מפסיקים

אותו באמצע דבריו. אם מישהו איננו מבין משהו, יבקש את רשות הדיבור ואני אתן לו

אל תפסיקו את מר ברון בדבריו.

תשובת האוצר בקשר זקיפה: כן, אבל השתתפות בהוצאה

של תשלום ההיטל על-ידי המחזיק ברכב - תשובה האוצר

חד-משמעית - אנו מתנגדים, ואם ועדת הכספים תחליט ברוב קולות אחרת - האוצר יסתייג.

מדוע? אני מבקש להבין את ההגיון שמאחורי דבריך.

אני מודיע ליושב-ראש הישיבה שאם עוד פעם יפסיקו

אותי באמצע דברי הוא יצטרך לנהל את הישיבה בלעדנו.

לאף אחד מחברי הוועדה אין זכות להפסיק את מר ברון

באמצע דבריו.

אני שואל את מר ברון מדוע האוצר מתנגד ומבקש

לקבל הסבר על שאלתי. יי

אני אתן לך את רשות הדיבור אבל אני מבקש לא להפסיק

את מר ברון בדבריו.

בקשר ההיטל שיוטל על בעלים של כל דבר ודבר ברצוני

להדגיש ולומר כי בחוק הזה קיימים נכסים נוספים

רבים שהבעלות עליהם מתחלקת דפקטו ולא דיורה. אם אני הבעלים של חנות שמושכרת בדמי-

מפתח לא יטילו על המחזיק בחנות היטל למרות שיש לו זכויות שימוש בחנות ולא לזמן

מוגבל, אלא לצמיתות. איננו מטילים היטל על מי ששכר מכונית או מחשב או מבנה תעשיה

למרות שיש לו עליהם זכויות. הוא משלם דמי שכירות.

דמי שימוש ברכב משולמים על ידי העובדים על-ידי

זקיפת מכסה ובימים אלה אנו מתאימים את סכום הזקיפה ומגדילים אותו על-מנת שיהיה תואם

את התנודות במשק.

בעל עניין לא

לשר האוצר יש עמדה מסויימת ומר ברון מייצג אותה.

מבין בעלי רכב צמוד יש שרים, סגני-שרים ומנכ"לים

שיש להם נהגים שמחזיקים ברכב 95% מהזמן. אז האם

מישהו יעלה על דעתו להטיל את ההיטל על הנהג?

בכל מה שנוגע לעיקרון של הטבלה



היו"ר א.י. שפירא; אבקשכם לא להפריע למהלכה התקין של הישיבה,

י. ברון; נשאלה שאלה בקשר לעיקרון של עריכת הטבלה. העיקרון

הוא השווי של הרכב ל-1 באפריל 1985 לפי הספרון

שמנחה את השוק של לוי יצחק כפול ממוצע מסויים של 3%. הממוצע הזה נוסה כלפי מטה

ובעמוד 2 תוכלו למצוא דוגמאות שברובם האחוזים נופלים מ,3%-

ד. תיכון; מדוע הנושא נע באחוזים?

י. ברון; הקו המנחה היה 3%; זו החלטת ממשלה.

היו"ר א.י. שפירא; אבקשכם להפסיק לנהל שיחות ביניכם. שאלתם שאלות

לא כדי לקבל תשובות? הרי מר ברון לא יכול להשיב

על שאלותיכם; אינכם מאפשרים לו.

י. ברון; כפי שכבר ציינתי, 3% הוא הקו המנחה.

יש רכבים מסוג מסויים שאינם מופיעים בטבלה ושהחישוב

לגביהם יכול להיות 3,2% או 3,3%. לשאלה מדוע הם אינם מופיעים בטבלה אענה כי נתנו

תשובה לשאלה של הרכבים השכיחים ברחוב. הרכבים השכיחים הם: סובארו, אוטוביאנקי,

פיאט, פיאסטה ופיאט 127.

אין לנו אפשרות לגבות את ההיטל לפי שווי המכונית

כי את ההיטל צריך לגבות יחד עם אגרת הרישוי ומשרד התחבורה איננו יכול לקבוע אגרת רישוי

על-פי השווי אלא על-פי נפח המנוע.

קיבלנו את הסכמת משרד התחבורה לחלק את הרכבים לתשע

קבוצות. כאשר חילקנו אותם לחמש קבוצות היו חריגים; עכשיו הם אינם קיימים יותר.

אבקש שוב את תשומת-לבכם לטבלה שיש בה תוספות בכתב-

יד. כפי שאתם רואים רכב שגודלו עד 844 סמ"ק יתחיל לשלם את ההיטל רק משנת 1977 ואילך.

לפני כן הוא יחיה פטור. רכב מ-845 סמ"ק עד 1000 סמ"ק יתחיל לשלם משנת 1975 וכך הלאה.

הרכבים הגדולים ישלמו מאז שהם קיימים אבל רק עד שנת 1972. לשנים שקדמו לשנת 1972 הם

ישלמו סכום קבוע - לא משנה הגיל. רכב גדול, מודל 1969 או 1971 ישלם, מבחינת אחוזים,

קצת יותר מהשווי, אולם הסכום עצמו יהיה נמוך. על זה אנו עומדים. איננו מוכנים לוותר

אם מדובר על רכב גדול.

נשאלה שאלה האם לנוסח המקורי של הצעת החוק הכחולה

היו שינויים ומה הם? היו שינויים והם מופיעים במסמך הלבן שהגשנו לכם. לא כדאי לעבור

כעת על המסמך חלבן. אני מציע שנעשה זאת כאשר נקריא את הסעיפים אחד אחרי השני ואז

ממילא נצטרך להתעכב בקשר לתיקונים או לשינויים.

נשאלה שאלה בקשר למגזר החקלאי ואני אתן עליה תשובה

כאשר נעסוק בסעיף הספציפי המדבר על-כך.

איו כל בעייה מיוחדת בקשר למגזר הערבי. הנושא הזה

כלל איננו מועלה בהצעת החוק. במס-רכוש אין כל הבדל לגבי נכס או ציוד אם הוא שייך

לערבי או ליהודי. דין אחד לכל. אותו דבר בכל מה שנוגע לחקלאות. דין זהה לכולם.

חבר-הכנסת דנינו שאל שאלה בקשר למגרשים. התשובה

על השאלה היא שעל מגרשים אין היטל.

חבר-הכנסת ארצי שאל שאלה בקשר כלי טיס או כלי שיט.

לגבי הסוגים האלה ההיטל יהיה של 3% אף שאפשר היה לומר שעל כלי טיס או על כלי שיט צריך

לשלם יותר. הטענה שלנו בנושא הזה היא שיש כל-כך מעט כלי טיס וכלי שיט כך שהסכום

שנגבה מהכלים האלה לא יהיה משמעותי לכן אין צורך להבדיל בשיעור האחוז. אם חברי הוועדה

יהיו בדעה שעל כלי טיס או על כלי שיט צריך להיות היטל בשיעור יותר גבוה משרד האוצר

ישקול אם הוא צריך להסתייג דווקה בנושא הזה.



נשאלה שאלת שהתייחסה לגילם של טרקטורים ואשר

עליה היה ברצוני לענות כי דינם של טרקטורים כדין ציוד - 1/2%, לא 3%. ההיטל

ייחשב כהוצאה מוכרת לצורך מס.

י. צבן; מה בעניין הליקופטרים לחתונות?

י. ברון; על זה לא שמעתי.

ברצוני לעבות על שאלתו של חבר-הכנטת בר-און בקשר

לשוני שביו הטבלה הישנה לזאת החדשה. אין כאן

שאלה של הצמדה. היו שני שינויים: א. העלינו את האחוז מ-2% ל-3%; ב. חילקנו את

הנושא לשבע קבוצות במקום חמש קבוצות שהיו מקידם ונצמדנו ללוי יצחק.

חבר-הכנסת מצא שאל שאלה בקשר לפטור מההיטל על רכב.

נכים ועוד פטורים מטויימים שמצויינים בסעיף 19 של הצעת החוק. לבד מאלה

שמצויינים בסעיף הזה, אף אחד לא פטור מההיטל, כל מי שהוא הבעלים הרשום של רכב יקבל

באגרת הרישוי גם את החיוב של ההיטל.

מי שישלם היום את ההיטל?

אי-אפשר. ההפעלה תהיה רק מ-1 ביולי או מאמצע יולי,

רכב ישן במשך 12 חודש ורכב חדש במשך 18 חודש,

צמוד ל-1 באפריל.

יש צורך לציין שמבחינה תקציבית אם אמנם נגבה את ה-

105 מיליון דולר, כ 25%-20%-מהסכום הזה ייגבה רק לתקציב 1986/7. הוא לא יכנס לתקציב

1985/6.

נשאלנו שאלה בקשר התפלגות הנכסים הפיננסיים

והחזקה לכיסוי. בקשר הנושא הזה צרפנו לחומר שהונח בפניכם שתי טבלאות שנמצאות מייד

אחרי הדפים הגדולים. השאלה היתה מה מתוך הנכסים מוחזק בידי פקידים ומדוע שהם לא

ישלמו היטל מלאי? הם כן ישלמו מלבד על הנכסים שהם מחזיקים לכיסוי.

על %95 אין מיסוי ועל 5% יש?

הבנק משלם רק על אותו חלק שהוא מחזיק. רק על

חלקו. יי

בקשר לקואופרטיבים אגד ודן - המצאנו לכם טבלה

שנמצאת בדף האחרון של החומר שהומצא לכם. בטבלה מסומנים אוטובוסים לא רק של אגד ודן

אלא כלל האוטובוסים. יש אוטובוסים ששייכים לחברות אחרות. הנושא מחולק לשני סוגים:

אוטובוסים ציבוריים ואוטובוסים לתיור - טיולים.

מה ההבדל?

כך הנושא הזה מופיע אצלנו במחשב.

אוטובוס שנוסע בקו 4 משלם תעריף שונה מאוטובוס של

תיירים?

לא. ההיטל מסתכם כך: אוטובוסים לתחבורה - 400

אלף דולר; אוטובוסים לתיירים - 40 אלף דולר,

לא זאת היתה השאלה. קיים סל תשומות. על ההסכם

שעליו חתומים אגד ודן הממשלה משלמת סובסידיה.

האם ההיטל יגולגל באמצעות הסל הזה על משלם המסים הישראלי? זאת היתה השאלה.



י. ברון; נשאלה שאלה המתייחסת לכלי שיט של בתי-ספר ימיים,

כלי שיס של בתי-ספר ימיים יהיו פטורים מההיטל.

עניתי, למעשה, על כל השאלות שנשאלו .

ד. תיכון; מה בקשר צים ואל-על?

נשארה גם שאלתו של חבר-הכנסת וינשטיין.

ד. תיכון; לא ראינו צידוק לפטור אותם.

י. ברון; בקשר הנושא של חבר-הכנסת וינשטיין; מדוע שלא תהיה

אינסטנציה של ערעור? בתודש אפריל 1980 הפעלנו את

חוק מס רכוש וקרן פיצויים על מבנים ופירקנו את המנגנון שמנה כמה מאות איש שעסק

בנושא. זאת הסיבה שאין לנו יותר אינפורמציה. אילו היינו צריכים להתחיל בגביית

שומות היה צריך להקים מנגנון אדיר לצורך זה. מי שיגיש השגה בה הוא יצהיר כי הנכס

עליו מבקשים לגבות היטל ירד בערכו ב 40%-ויצרף שומה של שמאי מוסמך - נחשוב על זה.

על כל השאר יחולו ריבית והצמדה. כאשר מדובר על מבנים עסקיים מדובר על מאות אלפי

נכסים ואנו נקבל יותר מ-10% השגות מכיוון שאנשים תמיר מנסים. הם סבורים שאין לנו

כח אדם להתמודד עם הנושא.

אחרי ששמענו את המשלחות, ביניהן את משלחות התעשיינים

ובתי-המלון, הצענו שינוי להצעה הכחולה שנמצא במסמך הלבן שהנחנו בפניכם. ההיטל על

ציוד ומבנים עסקיים יהיה מותר כהוצאה בחמישה שיעורים שנתיים החל מ-1986 עד 1990,

כאשר הסכומים צמודים למדד.

ר. תיכון; 1 באפריל 1986.

י. ברון; צמוד מ-1 באפריל 1986.

היו"ר א.י. שפירא; זאת אומרת שהשנה מפסידים את ההצמדה.

י. צבן; מי מפסיד?

היו"ר א.י. שפירא; מי שמשלם מכיוון שזאת הוצאה מוכרת.

י. ברון; הסכום הנכון יוודע רק כאשר יגישו את הדו"חות,

מספטמבר עד פברואר 1986. הסכום ששולם יהיה צמוד;

לא הסכום הבלתי-צמוד אלא זה ששולם כך שאין, כמעט, הפסד בהצמדה, אם מישהו ישלם

בחודש דצמבר - הוא יפסיד שלושה חודשים.

ר. תיכון; לא תהיה הנחה למקדימים לשלם את ההיטל?

י. צבן; מה עם השכירים?

י. ברון; שכירים לא ישלמו את ההיטל. זאת היתה ההצעה.

א. וינשטיין; מדוע להפסיד הכנסות? כל פעם מוותרים על עור מישהו.

אף אחד לא ביקש דבר כזה.

היו"ר א.י. שפירא; שני הרכזים של שתי המפלגות ביקשו הכרה כהוצאה מוכרת

ר. תיכון; אז בשביל מה צריך את ההיטל הזה?

היו"ר א.י. שפירא; אתה מקבל הוצאה מוכרת שליש.



ח. רמון; מקובל עלי.

היו"ר א.י. שפירא; גם עלי. זה צודק.

ד. תיכון; כל החוק הזה איננו צודק. מה עושים? שוב נותנים

לחזקים "לברוח". אתם חוזרים על השגיאה שעשיתם

בחוק למיסוי בתנאי אינפלציה. שם רציתם לבטל את התיסוף ופה אתם מכניסים אותו חזרה.

י. ארצי; זה נושא להצבעה.

י. ברון; האוצר לא הציע את ההקלה הזאת.

א. וינשסיין; מר ברון, התחלת להשיב על השאלה שלל ועברת לנושא

אחר. מה ההצעה הקונקרטית?

א.י. שפירא; סליחה. התחלנו את הישיבה בשעה שלוש. עכשיו כבר

ארבע ורבע ועוד לא התחלנו להקריא את סעיפי החוק.

אני הצעתי לכם להתחיל להקריא סעיף אחר סעיף מהצעת החוק ולקיים הצבעה. אנו יושבים

כבר שעה ורבע וטרם הגענו לסעיף הראשון של הצעת החוק. מר ברון יסיים את דבריו ומייד

לאחריהם נתחיל בהצבעה סעיף אחר סעיף.

ד. תיכון; אנו צריכים לקבל קודם כל תשובות לשאלות שנשאלו.

י. כהן; מדוע חוזרים על כל השאלות שוב ושוב?

היו"ר א.י. שפירא; כך חברי הוועדה ביקשו. אני לא רציתי זאת.

סיימנו את השאלות. נתחיל לעבור על הצעת החוק סעיף

אחר סעיף ונצביע. מי שלא מסכים - יצביע נגד; אין כפייה.

ד. תיכון; אי-אפשר להצביע על מה שעדיין לא ברור. אנו צריכים

לקבל הבהרות.

י. צבן; יש לי מספר שאלות בקשר הדברים שמר ברון אמר.

היו"ר א.י. שפירא; תשאל אותן כאשר נעסוק בסעיפים הספציפיים.

י. צבן; אני מדבר על שאלות המתייחסות לדברים שמר ברון דיבר

עליהם זה עתה.

י. כהן; אני מציע שנתחיל לעבור סעיף אחר סעיף על הצעת החוק.

י. צבן; בסיסקאי הדברים מתנהלים אחרת,

היו"ר א.י. שפירא; אני מנהל את הישיבות בירושלים, לא בסיסקאי.

אני פונה בכל הידידות לחבר-הכנסת צבן ומסביר לו

שכאשר נדון בסעיפים הספציפיים הוא יוכל לשאול את השאלות שהוא רצה לשאול. אני רוצה

להתחיל לדון כבר בחוק.

מר דמביץ, תתחיל בבקשה להקריא את סעיפי הצעת החוק.

א. דמביץ; "חוק היטל על רכוש (הוראת שעה), התשמ"ה-1985.

הגדרות כלליות. 1. בחוק זה - (1) "היום הקובע" -

יי בניסן התשמ"ה ( 1 באפריל 1985); (2) "הפקודה" - פקודת מס הכנסה; (3) "חוק

מס רכוש" - חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961; (4) "חוק מס שבח" - חוק מס

שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963; (5) "אזור" - כל אחד מאלה; יהודה והשומרון וחבל עזה;".

הערבים משוחררים?

א. דמביץ; "(6) "אזרח ישראלי תושב האזור" - אזרח ישראלי

כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי"ב-1952, או מי שזכאי

לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950, היושב באזור ואשר אילו היה יושב בישראל

היה נחשב לעניו הפקודה כתושב ישראל;".

אני מבקש לדעת: האם אי-אפשר להחיל את ההיטל

לגבי יהודה ושומרון?

אתה מתכוון לתושבים הערביים?

אני מתכוון למינהל האזרחי.

הכסף, בכל מקרה, לא יכנס לאוצר המדינה.

הם אינם מבקשים רשיון?

אבקש לא להפריע למר דמביץ לקרוא את סעיפי החוק.

לפי החיק הבינלאומי אי-אפשר לעשות זאת.

כאשר קבעו את המע"מ - זה היה "סיפור מן ההפטרה".

האם חבר-הכנסת דן תיכון שאל אתכם את השאלה?

מדוע אתם עונים לו? השאלות מופנות ליושב-ראש

ואני הודעתי כי תשובות תינתנה כאשר נדון על הסעיפים הספציפיים. אבקש את מר דמביץ

להמשיך להקריא את סעיפי הצעת החוק.

"(7) "תושב ישראל" - (א) לגבי חבר-בני-אדם -

(1) חבר-קני-אדם הרשום בישראל ועיקר פעילותו

בישראל;".

מה פירושן של המלים: "הרשום בישראל"?

חברה רשומה, אגודה רשומה.

"(2) חבר-בני-אדם שהשליטה על עסקיו או ניהולם

מופעלים בישראל או שהשליטה על עסקיו או ניהולם מופעלים באזור במישרין או בעקיפין

בידי יחיד תושב ישראל;".

י. צבן; גם אם הוא לא רשום בישראל.

כן. "(ב) לגבי יחיד - כמשמעותו בפקודה וכן אזרח

ישראלי תושב האזור;

(8) "תושב חוץ" - מי שאינו תושב ישראל;

(9) "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (10) "שיעור

עליית המדד" - בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה

(להלן - המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן - המדד

היסודי) מחולק במדד היסודי; (11) "סכום מתואם" - סכום כלשהו בתוספת אותו סכום

כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד.".

מה הוא היום הקובע? 1 באפריל? המדד הוא ממוצע

לחודש,

המדד הוא המדד שמתפרסם.

ד, תיכון; היום הקובע הוא 1 באפריל; איזה מדד חל עליו?

א. דמביץ; הביטויים האלה משמשים להמשך. ברגע הדאשון שיופיע

הביטוי; היום הקובע או המדד, תעלה את השאלה ותקבל

עליה תשובה.

ח. רמון; איגוד הבנקים ביקש שהגדרת חבר-בני-אדם תהיה כפי

שהיא מופיעה במס-הכנסה.

ד. תיכון; תסתכל על השינויים,

א. דמביץ; אין כאן הגדרה של חבר-בני-אדם.

י. ברון; השאלה במקומה. השוני בין ההגדרה לפקודת מס-הכנסה

הוא שבסעיף (7) (א)(2) כתוב; "חבר-בני-אדם שהשליטה

על עסקיו או ניהולם מופעלים בישראל או שהשליטה על עסקיו או ניהולם מופעלים באזור

במישרין או בעקיפין בידי יחיד תושב ישראל" ובפקודת מס-הכנסה כתוב : שניהולם מופעל

בישראל. יש הבדל בין שני החוקים במלים; "או" ו-"ו".

ח. רמון; אתם "תשבו" על ההגדרות.

י. ברון; ללא ספק. תהיה אותה הגדרה.

י. צבן; אבקש לשאול שאלה של "תמימי-דרך"; מדוע הבנקים ביקשו

את התיקון?

י. ברון; מאותה סיבה של פקודת מס-ההכנסה, אבל הפוך.

לבנקים יש חברות בנות בחוץ-לארץ שיכול להיות להן

דירקטור אמריקאי. מי שמנהל את הבנק זו ההנהלה, מישראל. לכן צריו לשלם. בזמנו לא

היו כל-כך הרבה חברות בנות כפי שיש היום.

י. צבן; כאן כתוב; "בישראל".

י. ברון; חבר-בני-אדם משלם היטל על נכסים שהם בשליטתו בחוץ-

לארץ.

היו"ר א.י. שפירא; אתה רוצה לקחת את כל החברות בארץ שיש להן שותפות

או חברות בנות בחוץ-לארץ ששם בעלי המניות שותפים

ולהטיל עליהם מס מן הארץ? השותפים יתנגדו.

ד. נייגר; דבר כזה קיים גם היום. אם יש חברה בת שהשליטה

עליה היא בישראל, החברה בת משלמת מס.

היו"ר א.י. שפירא; הרי היא חייבת לשלם מס גם שם.

ה, רמון; קיימת אמנה.

י. ברון; גם אם אין אמנה.

ח. רמון; היתה בקשה כזאת של חברות הספנות.

היו"ר א.י. שפירא; אתה רוצה להטיל היטל על רכוש בחוק הזה?

ח. רמון; רק לגבי החוק הזה. חבר-בני-אדם - רק לגבי רכוש.



י.ז'. אמיר; אזרח ישראלי שמתגורר בחוץ-לארץ ומחזיק רכב

ישלם עליו מס?

היו"ר א.י. שפירא; לא.

י. צבן; הצעה לסדר. סעיף ההגדרות עומד במבחן הסעיפים

האחרים לכן צריך לדחות את ההצבעה עליו לסוף.

היו"ר א.י. שפירא; אנו נקיים עליו עכשיו הצבעה. אני מעמיד להצבעה

את סעיף מס' 1 של הצעת החוק הכחולה.

הצבעה

סעיף 1 של הצעת החוק הכחולה התקבל.

(שלושה חברי הוועדה נמנעו)

א. דמביץ; "2. לעניו פרק בי - (1) תהא לכל מונח המשמעות

שיש לו בפקודת מס הכנסה או בחוק מס רכוש, לפי

העניו, זולת אם יש הוראה מפורשת אחרת; (2) "שנת מס" - לרבות תקופת שומה מיוחדת;

(3) "עסק" - לרבות משלח יד; (4) "בניו" - לרבות כל מבנה או בניה או חלק מהם

שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה, ובבניו שאיננו משמש בחקלאות - יחד עם חלקת הקרקע שעליה

הוא עומד;".

היו"ר א.י. שפירא; גם בניו המשמש לצרכי דת? כל בניו?

כל בניו עסקי.

א. דמביץ; מדובר, עדייו, רק על הגדרות.

"(5) "בניו מאגר" - מגדל בר, מגדל מים, בריכת

דגים, בריכת מים שאינה מיועדת בעיקרה לשחייה, בור תחמיץ ומגדל תחמיץ המשמשים או

מיועדים לשמש בחקלאות ואיו בהם שימוש אחר;".

י. ברון; את סעיף (6) צריך להקריא מהמסמך הלבן.

"(6) "בניו עסקי" - כל בניו למעט דירת מגורים

המשמשת למגורים או שהיא פנויה ולמעט בניו עסקי

שהוא בניו מאגר או בניו עסקי אחר ששימש או היה מיועד לשמש בחקלאות, ששנה לפחות לפני

היום תקובע היו ללא שימוש כולל הציוד המהווה חלק בלתי נפרד מהם;".

א. וינשטייו; ברצוני לשאול שאלה.

היו"ר א.י. שפירא; בסוף הסעיף. טרם סיימנו את קריאתו.

א. וינשטיין; שאלתי מתייחסת לסעיף (6). נתקבל העיקרון שבניו

עסקי שעומד פנוי במשך שנה - לא ישולם עליו ההיטל.



י. ברון; רק בחקלאות.

א. וינשטיין; מדוע רק בחקלאות?

היו"ר א.י. שפירא; אני מבקש לא לענות עכשיו לשאלות שיישאלו. היושב-

ראש יעביר את חשאלה לממונה והממונה ישיב, לא חברי

חוועדה.

י. ברון; אי-אפשר למכור בנין בסקטור החקלאי שהוא איננו

בשימוש ואין לו שווי. אתן לכם דוגמה להמחשת דברי,

אט אני מושבניק ויש לי סככה שעומדת שוממה אני אולי יכול למכור את הצינורות אבל לא

את החלקה-

לחנות, לדוגמה, יש שווי יותר גדול כאשר היא ריקה

מאשר כאשר היא תפוסה. חנות איננה מאבדת מערכה.

א. וינשטייו; אם יש לחקלאי בניו עסקי שהוא כן יכול למכור אותו

במה הוא צריך להיות שונה מאותו אדם שגר בעיר

ושיש לו משרדים?

אם אנו מקבלים את העיקרון שיכולים להיות ערעורים,

נחיל אותם על כלל עם ישראל. כאן יש אפלייה. אם נכס נחשב לפגוע ואפשר להגיש עליו

ערעור צריך להחיל את הנושא הזה על כלל עם ישראל.

י. ברון; אני מקבל את הצעתך אם כי אינני יכול לאשר אותה.

צריך למחוק את חמלה "בחקלאות".

י, ברון; לא.

א. וינשטייו; זה לחץ או שמדובר בהגיוו? אני מבקש לדעת מה ההגיוו?

קיימים נכסים במדינה, יהיו שייכים למי שהם שייכים,

שנמצאים במצב קשה מאד; איו להם שווי. אני מבקש אתכם לחשוב על הנקודה שהיא עקרונית.

לפי הצעתי, ואני מבקש את סליחתכם על-כך שאני אשתמש בביטוי; "דפוק", כל נכס "דפוק" -

הבעלים יוכל לערער, ובכל מקום. מה אתם אומרים? בחקלאות יהיה פטור בכל מצב. מה

שאני טועו הוא שקיימים מקרים בחקלאות שנכס איננו בשימוש שנה אולם יש לו ערך. אם

יש למישהו שגר במושבה מחסו והוא יכול למכור

א. שלום; הוא איננו יכול למכור.

יי. כהו; הוא לא יכול למכור.

א. וינשטייו; אינני מקבל זאת. ההצעה שלי היא למחוק את המלה:

"בחקלאות" ולקבוע שכל בעלים של נכס "דפוק" יוכל

להגיש ערעור.

ד. תיכוו; אבקש לשאול שאלה.

היו"ר א.י. שפירא; כל השאלות - בסוף. טרם סיימנו את קריאת הסעיף.

ד. דנינו; כאשר אני מקבל רשיון על בניו חוא הופך להיות עסקי

מבחינת החוק אז היות וזה בניו עסקי יחול עליו מס?

חיו"ר א.י. שפירא; מקווה זה בניו עסקי?

ד. דנינו; ברגע שמבקשים רשיוו, הבנין הופך להיות עסקי.

אתה מוכר כרטיסים.



היו"ר א.י. שפירא; תחזוקת המקווה נעשית באמצעות מכירת הכרטיסים.

איו מס-הכנסה על מקווה, הוא מנהל ספרים?

ד. דנינו; מועצה דתית מנהלת ספרים.

מה שהיה ברצוני להוסיף ולשאול הוא בענייו דירת

"דירת מגורים" אולם לא מצויין גודלה, אילו היה כתוב: עד מאה מטר

לכלול דירת מגורים - זה נושא חדש.

נקבע את הגודל.

לא בחוק חזה; בחוק הבא,

זה נושא חדש,

בחוק מס שבח גם כו איו הבדל, אם יש לאדם דירת יחיד -

לא משנה מה גודלה - כל עוד זאת דירת יחיד,

אינני מביו את המינוח של היום הקובע, מה הוא היום

הקובע?

1 באפריל 1985,

יש שנת שומה שמתחילה ב-1 בינואר,

תקופת שנה מיוחדת,

לא תגבה זאת באמצעות הדו"ח השנתי?

כו, זה היטל על רכוש בתאריך מסויים,

אני מבקש לקבל הסבר מדוע אתם מסרבים לעשות הבחנה

בתחום של דירות מגורים?

דירות מגורים - זה נושא חדש,

מופיעות כאו המלים: "למעט דירת מגורים"; יש

התייחסות לנושא, אט אתם רוצים שזה יהיה נושא חדש -

ועדת הכנסת תכריע,

אם ההסבר שנקבל בנושא לא יניח את דעתי - אני

אסתייג,

אני מבקש לשאול שאלה נוספת; מדוע איו הגדרה לעניין

מגרש?

מגרש פטור,

חל עליו מס רכוש.

מה בקשר הנושא של דמי מפתח?

יש סעיף המתייחס לנושא הזה, עוד מעט נגיע אליו.



היו"ר א.י. שפירא; לא חלמתי על-כך שמקוואות יצטרכו לשלם היטל;

שהן ייקראו בניו עסקי.

ד. תיכון; ובתי-כנסת?

אין דבר יותר קדוש ממקווה. מקווה נחשבת ליותר

קדושה אפילו מבית-כנסת. בלי מקווה אין יהדות

והיטל על מקווה ייחשב דבר חמור. כמה מקוואות כבר יש?

אני אבקש להוסיף להצעת החוק את המלים: למעט מקוואות.

על בתי-כנסת ישלמו היטל?

מועדיו ספורט ישלם את ההיטל? ישיבה תשלם. כל

מה שנחשב עסקי - ישלם.

ישיבה היא עסקית?

ח. רמון; מתנהל שם עסק. יש תלמידים; יש כסף. המדינה צריכה

גם כו להרוויח. במאזו הישיבה מרוויחה.

אילו היינו קובעים שאנו פוטרים מוסדות שהוקמו

שלא לצורר רווח - זה משהו אחר.

י. ברון; שמעתי את שאלתו של היושב-ראש.

ד. תיכוו; מה עם מועצות דתיות?

מה עם חברה קדישה ובתי-קברות?

י. בררו; זה איננו בניו.

מכוניות של חברה קדישה אתה פוטר?

לא.

ח. רמון; אני מבקש להציע הצעד, ואינני רוצה לקבל עליה תשובה

מהאוצר. אני מבקש שנצביע על הצעתי. אני מתייחס

לדירות פאר. אחרי ששמענו היום מה המדד ואחרי שמתכוונים להטיל 300, 400, 500 דולר

מס נסיעות, לא ייתכן שעל הדבר היחידי "הקדוש" במדינת-ישראל - דירות פאר - לא יוטל מס.

הממשלה תחליט על-כך. תחזיר הכל לוועדת שרים

לענייני כלכלה .

הצעתי את הצעתי. אתם יכולים להצביע נגדה. אם

תגידו שמדובר על נושא חדש - נלך לוועדת הכנסת.

אתה יכול לא לקבל את הצעת החוק.

מדובר על נושא שלא צריך להעלותו עתה.

לא ביקשתי לשמוע את דעתך. אני מבקש להטיל מס על

דירות פאר. זאת הצעתי ואני מבקש לקיים עליה הצבעה.

דירה שמחירה עד 80 אלף דולר תהיה פטורה. מ-80 אלף דולר עד 120 אלף דולר - 1/2%. ראש

הממשלה שכנע אותי שהמצב חמור.

זה נושא חדש.

אם כך - נלך לוועדת הכנסת.

נמשיך בינתיים לדון בהצעת החוק.

ח. רמון; אי-אפשר. דירות מהוות חלק מהחוק הזה. אני מבקש

"למעט".

הנושא הגיע אלינו מהממשלה והוא לובן. אם אתה

רוצה - קח אותו בחזרה לממשלה.

למי אתה מציע זאת?

לך.

אם אני אקבל זאת - אז תדברו.

אבקש להעמיד את הנושא שהצעתי להצבעה, זו הצעתי

"למעט". ניצור טבלה בעניין. אם יש

למישהו שלוש דירות - ישלם עבור שלושתן. אם אין לו כסף - ימכור אחת מהן ובכסף שיקבל

תמורתה ישלם את המס.

בצורה כזאת לא נעביר את החוק אפילו בעוד שנה.

מקובל שכאשר הוועדה הזאת מקבלת חוק מהממשלה או

מהכנסת בקריאה ראשונה, היא מטפלת בחוק ולא בדברים חדשים.

אני דיברתי על בתי-כנסת, ישיבות ומקוואות. אלה

אינם דברים עסקיים. אם רוצים לקרוא להם: עסק, חייבים להבהיר זאת. שלא תהא טעות

בנושא הזה.

חבר-הכנסת מציע הצעה שיכול להיות שהוא צודק לגביה

אולם הממשלה לא הציעה אותה. אני לא מסכים לקיים הצבעה על נושא כזה.

אתה חייב.

אם כך - נצביע. אני מעמיד להצבעה את הצעתו של

חבר-הכנסת חיים רמון.

ה צ ב ^ ה

הצעתו של חבר-הכנסת ח. רמון לא התקבלה

הסתייגות לחבר-הכנסת ח. רמון

יצאתי לרגע מהחדר ולא יכולתי להשתתף בהצבעה.

אני מבקשת לקיים הצבעה חוזרת.

הפרוצדורה היא כזאת: אם מבקשים רוויזיה - מחר

נצטרך להצביע קודם כל על הרוויזיה.



א. דמביץ; "(7) "מסעים" - עצים, לרבות גפנים, המשמשים או

מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם

נטועים;".

י. ארידור; אבקש לשאול שאלה לסדר.

א. דמביץ; אני מקריא את סעיף (8) מהמסמך הלבן: " "מלאי" -

(א) כשהוא בידי מי שאיננו עוסק כספי - מיטלטלין

ומקרקעין מכל סוג הנמכרים במהלכו הרגיל של העסק או שהיו נמכרים כר אילו הבשילו או

הגיעו לגמר ייצורם, הכנתם או בנייתם, וכל חומר המשמש בייצורם, הכנתם או בנייתם של

נכסים כאמור, (נמחקו המלים "לרבות יבול שטרם נקטף או נקצר) לרבות בעלי חיים בידי

חקלאי גם כשהם משמשים לו לייצור הכנסה שלא באמצעות מכירתם, אך למעט נכסים כאמור שהם

לשימושם האישי של בעליהם או בני ביתם ולמעט ציוד, כסף, ניירות ערך או דברים אחרים

שבראו י; ולמעט קרקע ובנין עסקי (נמחק "או מקרקעין") שעל פי חוק מס רכוש רואים אותו

כקרקע - שבעלם חייב בשלהם מס רכוש על פי החוק האמור.".

י. ארידור; הצעה לסדר.

היו"ר א.י. שפירא; לא באמצע הקראת הסעיף. לא סיימנו את קריאתו.

י. כהן; מדברים על רוויזיה.

היו"ר א.י. שפירא; אל תפחד מרוויזיה.

י. כהן; אז תתקדם.

י. ארידור; לסדר; ראשית, אני סבור כי אנו עוסקים היום

י. צבן; זה תקדים.

היו"ר א.י. שפירא; אתה רוצח שאני לא אתן לחבר-הכנסת ארידור את רשות

הדיבור?

י. ארידור; יש לי הרושם שאנו עוסקים בנושא לא רציני אם אנו

מתעסקים עכשיו בהיטל על רכוש שאין בו שום פתרון

לבעיית הגרעון התקציבי. למדנו שהגרעון התקציבי מחמיר ככל שהאינפלציה גדלה. נשאלת

שאלה אם המדד הוא 12% כפי שקיוו או שהוא עומד על 19% - דבר שכשלעצמו גורם גרעון

תקציבי גדול יותר.

דבר ידוע הוא ומוסכם שאינפלציה גורמת חור בתקציב.

אם תטפלו באינפלציה זה יהיה יותר טוב מאשר הטלת מסים.

אם אתם רוצים לקבוע שנעסוק בדבר לא רציני - אז

נצטרך לעסוק בו. אני מודיע שבכל מה שקשור בי - אני אצביע נגד כל החוק הזה מכיוון

שאני מתנגד להיטל רכוש. אני מציע לחברים בליכוד לעשות כמוני ולהיות נאמנים לעקרונות

שאנו מכירים בהם והעקרונות שאנו מאמינים בהם אינם כוללים היטלים מהסוג הזה.

היו"ר א.י. שפירא; הליכוד בממשלה הצביע בעד החוק הזה.

י. ארידור; הליכוד בממשלה הציע, עוד בשנת 1981, לבטל את

החוק הזח. אני מבקש להזכירכם כי בשנת 1981 הליכוד

ביטל את החוק הזה.

היו"ר א.י. שפירא; מר דמביץ, אבקשך להמשיך להקריא את סעיף (ב).

"(ב) כשהוא בידי עוסק כספי - מניות של תאגיד

שהוא תושב ישראל הנסחרות בבורסה, אגרות חוב

שהונפק!' (נמחקו המלים "על ידי המדינה או") על ידי תאגיד שהוא תושב ישראל, ותעודות

השתתפות כמשמעותן בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשכ"א-1961 (להלן - תעודות

השתתפות) ובתאגיד בנקאי שהוא בנק למשכנאתות, בנק למימון השקעות או חברה למימון

השקעות ענפיות - גם 3% מסכום ההלוואות שנתנו ואשר סרם נפרעו עד תום שנת המס שקדמה

ליום הקובע, ובמבטח - גם כל סכום ההלוואות שנתן ואשר טרם נפרעו עד תום שנת המס

שקדמה ליום הקובע, למעט הלוואות שנתן המבטח בקשר ליחסי עובד ומעביד.". כאן צריך

לענין עסקת משנה זו.

" "אגרות חוב" - למעט אגרות חוב שחל עליהן חוק

להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, התשמ"ד-1984, למעט אגרות חוב

המוחזקות ככיסוי לתכניות חסכון על פי הוראות בנק ישראל (נכסים נזילים), התשל"א-1971

ולמעט אגרות חוב שאינן נסחרות בבורסה.

"מניות נסחרות בבורסה" - למעט מניות בחברה שהחזיק

בהן בעל שליטה באותה חברה ביום האחרון של שנת המס שנסתיימה לפני היום הקובע; לענין זה,

"בעל שליטה" - מי שהחזיק במישרין או בעקיפין לפחות 25% מכוח ההצבעה בחברה;

"עוסק כספי" - תאגיד בנקאי, מבטח, חברה למימון

השקעות ענפיות וכן כל אדם אחר שההכנסה בידו מאגרות תוב, ממניות או מתעודות השתתפות

היא הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה ועיקר הכנסתו היא הכנסה כאמור אך למעט קופת גמל

הפטורה ממס הכנסה לפי סעיף 9(2) לפקודה, בין אם היא בגדר תאגיד בנקאי ובין אם בגדר

מבטח;

"מבטח" - כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח,

התשמ"א-1981 (נמחק המיעוט של קופות הגמל).

"2(9) "ציוד" - מכונות, מתקנים, רהיטים, מבנה או

בניה ארעיים ורכוש אחר כיוצא באלה, המשמשים או המיועדים לשמש בייצור הכנסה, שבעלם

רכש אותם אחרי יום כ"ט באדר בי התשל"ו (31 במרס 1976), למעט רכב שבעלו חייב בשלו

בהיטל על פי פרק גי או שהיה חייב בשלו בהיטל כאמור אילולא הוראת פטור מפורשת, ולמעט

כלי טיס וכלי שיט, הפועלים בהסעה ובהובלה בינלאומיים.". המלה האחרונה צריכה להיקרא:

בינלאומיות.

"2(10) "כלי טיס פרטי" - כלי טיס כמשמעותו בתקנות

הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1982 14), שאינו משמש או מיועד לשמש בייצור

הכנסה;

2(11) "כלי שיט פרטי" - כלי שיט הכשיר לרישום

לפי סעיף 2 לחוק הספנות (כלי שיט), רותש"ו-1960 915, בין שנרשם במירשם הישראלי ובין

שלא נרשם, וכן כלי שיט שאיננו כשיר לרישום על פי החוק האמור, אף מוחזק בידי תושב

ישראל, והכל למעט כלי שיט ללא מנוע שאורכו פחות מ-7 מטר ולמעט כלי שיט המשמש או

מיועד, לשמש בייצור הכנסה;".

בסעיף 2(11) הבטחנו להכניס תיקון: למעט כלי שיט

פרטי המשמש לבית-ספר ימי.

את סעיף (12) אני מקריא מההצעה הכחולה. עד עתה

הקראתי את הסעיפים האחרונים מהמסמך הלבן.

"(12) "בעל" - (א) לענין בנין ומטעים - מי שהיה בעלם, כמשמעותו בחוק מס רכוש, ביום

האחרון של שנת המס שנסתיימה לפני היום הקובע;".

אני רוצה להבין את משמעות המשפט הזח. חיום הקובע

הוא 1 באפריל. מי שבשנת חמס סיים חצי שנה קודם,

ביום הקובע הוא ישלם את המס גם אם הוא מכר במרוצת אותה תקופה את הנכס?

שנת המס מוגדרת לפי פקודת מס-הכנסה.



ד. תיכון; אני מבקש לא ללחוץ עלינו ולתת לנו למצות את

הנושא.

א. דמביץ; השאלה במקומה; תקבל עליה תשובה ממר ברון.

היו"ר א.י. שפירא; מי ששכר - לא ישלם,

לא אמרתי זאת.

ד. תיכון; יש יום קובע ויש שנת מס; באמצע יש תלל,

היו"ר א.י. שפירא; השאלה במקומה.

י. ברון; בהגררה בענין בנין עסקי ישנה טעות דפוס בהצעה

הכחולה,

א, דמביץ; יש רק הגדרה של בנין עסקי,

היו"ר א.י, שפירא; מר דמביץ, אבקשך להמשיך להקריא את סעיפי ההצעה.

ד. תיכון; מה התשובה לשאלתי?

היו"ר א,י, שפירא; עוד מעט תקבל אותה.

א, דמביץ; "(ב) לענין ציוד ומלאי - מי שהיה בעלם ביום

האחרון של שנת המס שנסתיימה לפני היום הקובע,

לרבות אדם שהחזיק בהם במועד האמור, זולת אם שוכנע פקיד השומה שאותו מחזיק אינו בעלם;".

ד, תיכון; כאן יש שוב אותה בעיה.

א. דמביץ; "(ג) לענין כלי סיס פרטי - מי שהיה רשום ביום

הקובע כבעלו בפנקס המתנהל על פי תקנות הטיס

(רישום כלי טיס וסימונם), התשל"ד-1973, וכן מי שנרשם כבעל ראשון של כלי טיס כאמור

שנרשם לראשונה בפנקס האמור בתקופה המתחילה ביום שלאחר היום הקובע ומסתיימת בתום

שמונה עשר חדשים מהיום הקובע, וכאשר כלי הטיס איננו רשום כאמור - מי שהחזיק בכלי הטיס

ביום מן הימים בתקופה האמורה, ובלבד שלא ישולם היטל :יותר מפעם אחת בשל כלי טיס פלוני;",

ד, תיכון; לא הבנתי.

ס, אלחנני; פלונטר,

ד, תיכון; הכל "זז" פה, אין סיבה שמר דמביץ ימשיך להקריא

אם איננו מביכים זאת, אינני מבין את הנוסח של

סעיף (ג). אם ימכרו את המטוס

א. דמביץ; מי שנרשם כבעל הראשון,

ד, תיכון; איך הוא ידע אם הוא הבעלים הראשון או השני?

א, דמביץ; לגבי מכוניות אינך יודע?

"(ד) לענין כלי שיט פרטי - מי שהיה רשום ביום

הקובע כבעלו במרשם הישראלי וכן מי שנרשם כבעל ראשון של כלי שיט כאמור שנרשם במרשם

הישראלי לראשונה בתקופה המתחילה ביום שלאחר היום הקובע ומסתיימת בתום שמונה עשר

חדשים מהיום הקובע, וכאשר כלי השיט אינו רשום כאמור - מי שהחזיק בו ביום מן הימים

שבתקופה האמורה, ובלבד שלא ישולם היטל יותר מפעם אחת בשל כלי שיט פלוני.",



י. ברון; לסעיף הראשי מס' 2 היו לי מספר תשובות. לגבי

סעיף קסן (6) נשאלתי על-ידי חבר-הכנסת וינשסיין

מהי-נפקא-מינא עניו חקלאות או מבנה אחר ריק? לא ייתכן שיטילו על מישהו היטל מבלי

שתהיה לו אפשרות להוכיח שהיתה טעות. בהיות הנושא חד-פעמי קשה מאד יהא להתמודד עם

הערעורים אולם שר האוצר אמר בוועדת הכספים שהתכנסה לפני שבועיים בתל-אביב שהוא

מבלו שקיימת בעיה אבל גם אם קיימים רק מאה איש שהבניו שבבעלותם הפך להיות חירבה,

צריך לתת להם את האפשרות לערער על ההיטל.

הואיל ואנו סבורים כי הדבר צודק, אנו מחפשים

דרך כדי להתמודד עם הענייו מבלי להזדקק למנגנוו חדש שיעשה את העבודה מאלף עד תו.

אנו יודעים, מראש, שאם היינו מחייבים את כולם, כולם היו משיגים השגות וזוהי עבודה

של אלפי מקרים, לכו אמרנו כי אנו מודים בכך שהנושא הזה בחקלאות שואף לאפס. לעומת

זאת אם קיים מבנה עירוני, חנות או משרד או מבנה מלאכה שעמד ריק במשך שנה והבעלים

מגישים השגה מלווה במסמך מאת שמאי מוסמך - עם אלה נצטרך להתמודד. ייתכו שנקבל את

ההשגה וייתכו שנגדיל את ההיטל. נצטרך להתמודד עם ההשגות שתתקבלנה במסגרת המצומצמת

שלש לנו.

מי שיש לו מבנה שהושכר לזולת ושההכנסה בשנת המס

האחרונה היתה פחותה משלושה אחוז מהשווי המשוערך, גם הוא יגיש השגה. מה שאנו כבר

יודעים הוא שבחקלאות הנושא הזה, כפי שכבר אמרתי, שואף לאפס.

אם אתה מקבל את העיקרון שכל נכס במדינה הוא בר-

רק בחקלאות?

י. ברון; כיוון שאני מקבל, מראש, את התפישה כי הענייו הזה

בחקלאות שואף לאפס.

א. וינשטייו; אתה מיטיב עם אנשים שיש להם רכוש גדול.

ד. תיכוו; אתה מבדיל ביו סקטור לסקטור.

א. וינשטייו! אם אני גר בבנימינה ויש לי סככה, אני כיול למכור

אותה במיליון דולר.

איך אתה יכול למכור סככה בתוך השטח שלך?

א. וינשטייו; אני אוכיח שאתה מעשיר אנשים בצורה כזאת.

כדי להציל 700 איש באתא הפכנו עולמות וכאו יכול

להיות מישהו שירש נכס שבשנת 1979 היה שווה הרבה כסף, לפי ההצמדה הוא צריך לשלם,

והנכס הזה עומד כאבו שאיו לה הופכיו. עכשיו האוצר בא ואומר שכל נכס בחקלאות ששנה

שלמה עמד ריק יהיה פטור. מדוע? אם במושבה יש למישהו חלקה קטנה ומגדש ליד הבית

הפרטי שעליו סככה או לול אתה נותו לו פטור ללא הצדקה ושהוא יכול למכור זאת.

זאת קרקע פרטית

א. שלום; הוא לא יכול למכור.

ד. תיכוו; צריך לבטל את הפטור גם בחקלאות.

א. וינשטייו; הנושא צריך להיות אוניברסאלי; בכל מקום.

ח. קופמו; קיימים מבנים כמו בתי-אריזה עונתיים. יכול

להיות

י. ברון; מדובר על שנת מס.

ח. קופמו; הם אינם פועלים שבעה חודשים ולאחר מכו צריך לפתוח

אותם. אותו משק יכול לעבור למקום אחר ולהמשיך

להחזיק במתקו.



ח. רמון; התיזה איננה נכונה.

י. ברון; " "בנין עסקי" - כל בנין למעט דירת מגורים

המשמשת למגורים או שהיא גינויה ולמעט בניו עסקי

שהוא בנין מאגר או בניו עסקי אחר ששימש או היה מיועד לשמש בחקלאות, ששנה לפחות

לפני חיום הקובע היו ללא שימוש כולל הציוד המהווה חלק בלתי נפרד מהם;".

י. צבו; השאלה שאנו שואלים היא מדוע הנושא לא יהיה

אוניברסאלי?

מה שכתבנו הוא אוניברסאלי. אנו רוצים שישלמו

את ההיטל החד-פעמי ללא שמאים ובלי מנגנון אולם

לוחצים עלינו לתת אפשרות להשגה. לוחצים על ההגיוו שלנו. איננו רוצים לפגוע ואם

איננו רוצים לפגוע ו"בדרך" נותנים לעוד עשרים איש ליהנות - אנו מעדיפים זאת.

אני מקבל את דעתו של חבר-הכנסת וינשטייו אולם

אינני יכול להתחיל לפתוח תיקים ולהחזיק מנגנוו של פקידים לצורך הנושא.

בקשר לתאריך הקובע - קיימת בעיה מה שלא נעשה.

אנו רוצים גם להיות תכליתיים וגם למצוא תאריך מתאים. כל תאריך שנקבע יהיה בעייתי,

אני מודה שבנושא הזה קיימת בעיה.

המגזר העסקי, בשנת המס 1984 שהיא שנת המס הקודמת

לתאריך הקובע, נהנה מכך שהוא לא שילם מסים כמו שצריך.

אם תרצו לקבוע שחייב להיות מי שהוא הבעלים של

המבנים ביום הקובע - אינני אומר שזה בלתי אפשרי.

מה יקרה עם אנשים שמכרו את הרכוש שלהם לפני חצי

שנה ולא ידעו על ההיטל הזה? פתאום אתה בא ומספר

להם שהם חייבים כסף.

י. ברון; בענייו עסקי - יתייחסו ליום הקובע. מר דמביץ

יתקן את הנושא.

היו"ר א.י. שפירא; אני אעמיד את סעיף 2 של הצעת החוק להצבעה.

א. דמביץ; יש עוד מספר הגדרות בהצעה הכחולה שדילגנו עליהן

מניות, בורסה,

ותאגיד בנקאי. אבקש תשומת-לבכם לעמוד 104, בסוף;""מניות" - לרבות שטרי הוו ואגרות

חוב הניתנות להמרה למניות וכו אופציות וזכויות לרכישת מניות ולרכישת שטרי הוו ואגרות

חוב כאמור, למעט ניירות ערך שחל עליהו הסדר לרכישת ניירות ערך בנקאיים שפורסם בילקוט

הפרסומים 2971 מיום ט"ז בחשון התשמ"ג (23 באוקטובר 1983);".

מדוע מצויינת המלה; "למעט"?

היו"ר א.י. שפירא; מסיבה של סוב-יודיצה.

היתר לא מוגנים ואלה כו.

זה איננו מלאי.

אלה היחידים שלא הפסידו.

זה מוגו לפי החוק.



ד. תיכון; אני רוצה להבין את הענין. מה שאתה אומר הוא

שאם נטיל את ההיטל על מה שמוגן על-פי החוק,

בעצם עברנו על החוק.

היו"ר א.י. שפירא; אמת.

ד. תיכון; אתה מגדיר אגרות חוב הניתנות להמרה.

י. ברון; למניות.

ר. תיכוו; הן עדיין אגרות חוב.

י. ברון; של חברות פרטיות.

ד. תיכוו; זה לא כתוב כך. בחוק שמירה על נכסי הציבור

אגרות חוב מוגדרות כנכס שצריך לשמור עליו.

י. ברון; רק ממשלתי. תסתכל הגדרה אחת אחורה באותו עמוד.

ד. תיכוו; באגרות חוב של בנק או של חברת השקעות ניתן לפגוע?

י. ברון; בוודאי.

ד. תיכון; לא שמנו לב לכך.

היו"ר א.י. שפירא; מר דמביץ, אבקשך להמשיך להקריא את ההגדרות.

א. דמביץ; " "בורסה" - (א) בורסה שאושרה לענין חוק להשקעות

משותפות בנאמנות, התשכ"א-1961; (ב) בורסה לניירות

ערך באחת הארצות המנויות בתוספת הראשונה להיתר הפיקוח על המטבע, התשל"ח-1978; (ג)

מסחר מעל הדלפק בארצות-הברית בנייר ערך הכלול ברשימה שמפרסם ארגון הסוחרים בניירות

ערך בארצות-הברית.".

ד. תיכון; על-פי תקנות המטבע יש בויסות שמותר לסחור בזה.

האם זאת הרשימה הזאת?

היו"ר א.י. שפירא; בדיוק.

א. דמביץ; " "תאגיד בנקאי" - כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי),

התשמ"א-1981 (להלן ~ חוק הבנקאות);

"מבטח" - כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח,

התשמ"א-1981, למעט קופת גמל הפטורה ממס הכנסה לפי סעיף 9(2) לפקודה;

"בנק למשכנתאות" - בעל רשיון בנק למשכנתאות לפי

חוק הבנקאות שעיקר עסקיו מתו הלוואות לרוכשי דירות או לבוני דירות;

"בנק למימון השקעות" - בעל רשיון בנק למימון

השקעות לפי חוק הבנקאות;

"חברה למימון השקעות ענפיות" - חברה ממשלתית

כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, שעיקר מקורות המימון שלה הוא במישרין

מתקציב המדינה ועיקר פעילותה הוא מתן הלוואות למפעלים מאושרים לפי חוק לעידוד

השקעות הון, התשי"ט-1959, או לפי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980;".



ד. תיכון; מה פירוש המליט : "שעיקר מקורות המימון..."?

י. ברון; שיש לו גם הון עצמי.

ד. תיכון; בנק לפיתוח התעשיה איננו נחשב לחברה ממשלתית7

י. ברון; בוודאי שבן.

ד. תיכון; בנק מימון השקעות של בנק דיסקונט?

י. ברון; זה בנק מימון השקעות-

היו"ר א.י. שפירא; רשות הדיבור לכלכלנית לוועדת הכספים, גב' אלחנני.

ס. אלחנני; הייתי מציעה להקדיש מספר דקות לסעיף 2(8)(ב)

שלגביו היו הכי הרבה הערות מצד הגופים השונים

ושצריר להתייחס אליהן. החומר הנוגע לעניין מונח בפניכם ואתם יכולים לראות שההערות

מתפרסות על-פני עמוד שלם. אבקש תשומת-לבכם לעמוד 3 של תמצית הפניות שהתקבלו לענין

החוק הזה. חלק מההערות כבר טופל.

היו"ר א.י. שפירא; לפי עמוד 2 של תמצית הפניות אתם יכולים לראות

שענף הבניה טוען כי המלאי בידי הקבלנים גדול

וההיטל יכול לגרום לכר שהמסים יהיו גבוהים מהרווח. מהירות התחלופה של המלאי קטנה

מאד ובעוד ששיעור המס על ציוד ומבנים חצי אחוז על מלאי - אחוז אחד, לכן המס נחשב

למס כפול. המלאי משוערך. התשלומים ליצרנים וספקים נכללים בחלק מהמלאי אצל הקבלנים

אך גם כמלאי אצל בעלי מלאכה וקבלני משנה ויש חשש שהוצאה נוספת זו תגולם אצל הקבלנים.

ענף היהלומים טוען שיש לו מלאי גדול שרובו

איננו ניתן למכירה והענף איננו יכול לשלם היטל בשיעור עשרה מיליון דולר.

ד. תיכון; נפגשו אתי אנשים שטענו שלג?י כל ענף הנושא סביר

אולם לגבי היהלומנים הוא יוצר עיוות נוראי.

היו"ר א.י. שפירא; קיימת הצעה שמפעל שיש לו 60% ייצוא ו-40% מלאי,

ישלם את ההיטל על ה-40% במידה ותינתן הסכמה

לעבוד לפי המאזנים שלו.

ד. תיכון; אנו צריכים לסיים את הדיון בחיק. לא תהיה

פרשנות שבעל-פה. היכן אנו עומדים ביחס ליהלומנים?

י. ברון; איננו יכולים לקבל את הטענות שהושמעו בנושא.

מדובר על היטל חד-פעמי שצריך להיות אוניברסאלי

ובלי פטורים.

היה לנו דיון עם ענף היהלומנים ושמענו מהם טענות

כבדות-משקל אך לא יכולנו לקבל אותן. הם סיפרו, בגלוי, שהמלאי שלחם מופיע בסכומים

מנופחים וכאשר שמעתי זאת מהם לא רציתי לשמוע יותר. אני אינני יכול להשתמש בנימוק

כזה.

ד. תיכון; לנו הם לא העזו לומר דבר כזה.

ח. רמון; כאן היו אומרים דברים כאלה?

י. ברון; אני אפילו לא רוצה לדעת על דבר כזה. מה שאני

חוזר ואומר הוא שהחוק הזה אוניברסאלי. ענף

היהלומים הורשה לנהל ספרים בדולרים ועשו לו הלבנה דה-לוקס במסים, 4% או משהו כזה.



ד. תיכון; איננל דואג לאיש; קח את כל הכסף מכולם וגמרנו.

זה הדבר היחיד שנותר לעשות.

מדוע הורדתם את המס מ 4%-ל-3%? זה איננו

הגיוני.

י. ברון; אני מפנה את תשומת-לבך לשורה השמינית של סעיף

(8)(ב) במסמר הלבן שהגשנו לכם. שם ה-3% מודגשים

בקו.

ד. תיכון; שמעתי את ההסבר אולם לא השתכנעתי.

י. ברון; הסיבה פשוטה; על החישוב של 4% מסך-כל מלאי

ההלוואות שהבנק נתך אנו אומרים שזה מלאי עצמי

מכיוון שהוא ממומן מההון העצמי והמס הזה נלקח מזה שסיכמו את הטבלה ועשו ממוצע שהוא

4%.

היינו צריכים לקבוע מהו המלאי של הבנקים.

למעשה, תיאורטית, המלאי הוא כל ההלוואות שהם נתנו. בכל מדינה נורמאלית זה מאה אחוז;

אין הלוואות שמיועדות למתן הלוואות.

מלאי הוא מה שממומן מההצטברויות והממוצע הוא

4%.

נציגי הבנקים אמרו, כל אחד, משהו אתר; 2,5%,

1,8%, כל אחד אמר משהו אחר. הבנק לפיתוח התעשיה אמר ; 10% וזה קלקל את הממוצע.

הבנק לפיתוח התעשיה נחשב לבנק השני בגודלו מסף כל ההלוואות שניתנו על-ידי הבנקים.

הוא שני אחרי בנק טפחות. ההון העצמי הוא %12,5 מההלוואות.

ברצוני להודיע לכם שני דברים; א. אם הלילה

יגזרו גזרות, נבטל מחר חלק מהמשלחות ונדון על

מה שקרה. ועדת הכספים לא צריכה תמיד לדון אחרי הקריאה הראשונה בכנסת.

ב. בשבוע הבא עלינו לטובה ועדת הכספים תשב

כל יום בערב אחרי ישיבת מליאת הכנסת.

ח. רמון; לא הייתי כאן כאשר חבר-הכנסת ארידור דיבר.

על-כל-פנים לא יכול לקרות שאחרי מדד נורא, אחרי

17 עסקות חבילה, שאנו לא נביע את דעתנו.

היו"ר א.י. שפירא; בין תפר לתפר.

ח. רמון; מחר בבוקר הוועדה צריכה לתת לחבריה להביע את

דעתם בנושא.

היו"ר א.י. שפירא; בהחלט,

עלינו להצביע על סעיף 2 של הצעת החוק.

י. צבן; לא קיבלנו את התשובות שביקשנו לקבל.

היו"ר א.י. שפירא; אני מעמיד את סעיף 2 של הצעת החוק להצבעה.

מי שלא רוצה - שיצביע נגד.

י. צבן; התחילו לתת לנו תשובות על השאלות ששאלנו.

היו"ר א.י. שפירא; התשובות כבר ניתנו.



י. צבן; לא שמעתי את כולן,

היו"ר א.י. שפירא; אני מעמיד את סעיף 2 של הצעת החוק להצבעה.

הצבעה

סעיף 2 של הצעת החוק התקבל.

היו"ר א.י. שפירא; אני רוצה לדבר עכשיו על ההצעה לסדר של חבר-

הכנסת יורם ארידור. בולנו ב"שוק" בקשר למדד.

י. מצא; אתה צריך להתפטר.

החוקים האלה אינם מקובלים עליר?

היו"ר א.י. שפירא; מקובלים עלי. מיליארד דולר יכנס דרכם. התקציב

היה צריו להיות מקוצץ בשני מיליארד דולר שהפכו

אותם למיליארד.

ד. תיכון; התקציב איננו הכנסות; רק הוצאות.

ח. רמון; החודש תהיה ירידה בהכנסות המדינה.

הישיבה הסתיימה בשעה 18.15.