הכנסת האתת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 123

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ג, ט"ז באייר, התשמ"ה, 7.5.85, שעה 00;0ו

חברי הוועדה;

א. שפירא - יו"ר

א. אבוחצירא

מ. בר-און

ג. גדות

ד. דנינו

א. ויינשטיין

י. מצא

ע. סולודר

ע. עלי

ש. עמר

וז. רמון

א. שלום

ג. שפט

ד. תיכון

י. ארצי

מוזמנים;

י.ברון - הממונה על הכנסות המדינה

ת. פנחסוביץ - משרד המשפטים

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מזכיר הוועדה;

א. קרשנר

רשמה; ש. לחוביצקי

סדר היום;

א. הצעות לסדר היום.

ב. חוק מס הכנסה (תיאום בשל אינפלציה) (הוראת שעה).



א. הצעות לסדר היום

אבי מתכבד לפתוח את הישיבה. לפי החלטה

שקיבלנו אתמול אני מקציב 10 דקות לשאילתות

או הצעות 'לסדר,

ד. תיכון; אתמול נקבע כי הישיבה היום תתקיים בשעה 09:00.

אכן באתי לכאן ב-09:00 ונאמר לי כי הישיבה

תתקיים בשעה 10:00. מדוע?

הצעתי שהישיבה היום תתחיל בשעה 09:00, אך

לאחר מכן, לאור הצעות חברי הוועדה, הוחלט

שהישיבה תתקיים בשעה 10:00. כל יום נתחיל את הישיבות בשעה 10:00, פרט ליום ד'.

ד. תיכון; מדוע עזבתם אתמול את אולם המליאה? האם היה

זה בגלל ששמעתם את שירת התקווה?

עזבנו את האולם כי איננו שומעים נשים מזמרות

מעל גיל 12. דבר נוסף - בספירת העומר אסור

לשמוע זמירה ושירה.

מדוע אסור לשמוע נשים מזמרות?

נאמר קול דאשה ערווה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעלות הצעה לסדר.

אני מבקש שהוועדה תדון בעדכון שכר שרים ומנהלים

אחת לשלושה חודשים. לחלופין, אם לא יקבלו את ההצעה הזאת, אני מציע להחזיר את

העידכון של שכר חברי כנסת לתקופה של אחת לחצי שנה. המצב היום הוא כזה ששכרם

של חברי הכנסת מעודכן אחת לשלושה חודשים ואילו שכרם של מנהלים ושרים מעודכן

אחת לחצי שנה.

ס. אלחנני; שכר חברי הכנסת מתעדכן אחת לשלושה חודשים

ושכר השרים אחת לחצי שנה.

יש לנו אחריות גם כלפי שרים ומנהלים במשק. שכרם

של מנהלי חברות מעודכן היום אחת לחצי שנה וזו

עובדה. לאוו- זאת נוצרת שחיקה רצינית בשכרם בעוד שאנו חברי הכנסת 'מסודרים'

דרך ועדה אחרת. באינפלציה בה אנו חיים עידכון השכר אחת לששה חודשים משמעו

שחיקה מאד רצינית. מאחר ורובו של המשק הוא משק ממשלתי אנו רוצים שהמשק הזה

ינוהל טוב. אם כן, אני מבקש לתקן את תקופת העידכון מאחת לחצי שנה לכל שלושה

חודשים. מחובתנו המוסרית או להחזיר את המצב לקדמותו, היינו ששכרם של חברי

הכנסת יעודכן אחת לחצי שנה, או לתקן את תקופת העידכון של שכר השרים ומנהלי

החברות. אני מצדד בעידכון השכר כל שלושה חודשים משום שעידכונו כל חצי שנה

מגדיל בצורה פתאומית את השכר ונוצרת זעקה. בנוסף לכך אנו חיים בעידן

של אינפלציה גבוהה.

אני מבקש להעלות את הנושא בדחיפות על סדר

יומה של הורעדה.

לפני שתהא התייחסות להצעתך אני רוצה להזכיר

לחברי הוועדה כי ב-13 לחודש, ביום שני, הוזמנו

חברי הקואליציה של ועדת הכספים לפגישה עם ראש הממשלה בשעה 09:00 בבוקר.



י, מצא; ביקשנו לגמל את ישיבת רעדת הכספים שהיתה אמורה

להתקיים באותו יום בגלל הבחירות להסתדרות

ואכן ביטלת אותה. הנימוק הזה עומד בעיגו.

ג, גדות; אדוני היושב-ראש, אם אתה רוצה ללכת לבד

לפגישה עם ראש הממשלה - בבקשה, אנו עסוקים

באותו יום.

י. מצא; היעלה על הדעת שאנשים מהמערכת הפוליטית

לא יהיו עסוקים בנושאים פוליטיים באותו יום?

ד. תיכון; אמנם מתקיימת באותו יום ישיבה של מליאת

הכנסת, אר בפרופיל נמוך. יש בחירות להסתדרות.

היו"ר א. שפירא; נתאם פגישה למועד אחר.

ע. סולודר; מאחר וחבר הכנסת ויינשטיין העלה את נושא

עידכון שכרם של המנהלים והשרים, אני רוצה

להזכיר שבראשית הכנסת הזאת העליתי הצעה לסדר היום - ונדמה לי שאחר-כך העלה

את ההצעה גם חבר-הכנסת בר-און - בנושא שירותי בריאות פרטיים לשרים, למנהלים

וכיוצא בזה. נבחרה עכשיו ועדה העוסקת בבחינת שכר חברי הכנסת וההטבות להם, אר

היא לא עוסקת בנושאים כמו הנושא שהעלה חבר-הכנסת ויינשטיין או הנושא שהעליתי

אנוכי. קיבלנו נתון שהעלות של שירותי הבריאות הפרטיים לשרים, והם לא חוייבו

להיות חברי קופת חולים כמו שחוייבו חברי הכנסת, היתה כ-200 מליון שקל לאוצר

המדינה.

ד. תיכון; שרים, חברי כנסת,

ג. גדות; אינך יודע על מה שאתה מדבר. הייתי אצל חשב

הכנסת, מר למברגר, ומתברר שאין חבר-כנסת

שלא משלם מס לקופת חולים.

ע. סולודר; חברי הכנסת חוייבו להיות חברים בקופת חולים

ובדרך כלל אפשר לקפל דרך קופת חולים את כל

השירותים. אני מכירה את הנושא כי השתתפתי בדיון שהיה בוועדת העבודה והרווחה

על תקציב משרד הבריאות. מותר שגם השרים שהם כולים חברי כנסת יהיו חברי קופת

חולים.

ג. שפט; אני רוצה להעלות נושא שעולה כאן בוועדה

מידי פעם וזו הבקשה להתייעצות סיעתית. מדי

פעם מבקשת סיעה זו או אחרת לקיים התייעצות סיעתית בגין נושא שעדלה כאן לדיון.

כנראה שזה נוהג שהיה קיים כל הזמן. אני חושב שצריך לקבוע כלל לפיו ההתייעצות

תהא יום, יומיים או חצי יום.

היו"ר א. שפירא; תמיד ההתייעצות היא מיום הבקשה עד למחרת,

היינו; יום אחד. לפעמים, בהסכמת החברים,

אני יכול לומר שיש הפסקה לחצי שעה לקיום התייעצות סיעתית.

ש. עמר; אולי כדאי לתקן את הנוהג הקיים ולומר

שההתייעצות תהיה מיום שהוגשה הבקשה עד ליום

בו מתקיימת היטיבה הבאה של הוועדה. לעתים עולה בקשה להתייעצות סיעתית ביום

חמישי וההתייעצות לא מסתיימת ביום אחד משום שהישיבה הבאה של הוועדה היא רק

ביום ראשון.

חבר-הכנסת עמר, הצעתך לא יכולה להתקבל, שכן

יכול להיות מצב שישיבה אחת תתקיים בשעה 10:00

וישיבה נוספת בשעה 11:00 באותו יום ואם גאמר שההתייעצות תהא עד לישיבה

הבאה של הוועדה, ברור לך שאין מספיק זמן לקיים את ההתייעצות.

בענין שכר חברי הכבסת הוקמה ועדה ציבורית

בראשותו של מבקר המדינה הקודם, מר נבנצל, ואני מציע לא לגעת בנושא הזה,

לפחות לא עכשיו, שכן אם הקימו ועדה ציבורית צריך לתת לה למצות את הענין.

אני הצעתי לדון בעידכון שכרם של שרים ומנהלי

חברות-

זה הייני הך, זו נגזרת מעבודת הוועדה הזאת,

אליו, אדוני היושב-ראש, יש לי טענה קשה,

בכל אותן הצערת לסדר שהועלו כאן, והסכמת שיש להן חשיבות, לא קיימנו דיון

רציני, אתן לך דוגמה אחת ויחידה ואני מקווה שלא תקבל את הערתי באופן אישי,

ביקשנו ממר לקיים דיון בנושא יתרות מטבע החוץ של מדינת ישראל ואתה יודע,

כמונו, שזו בעיה קריטית שעליה קם או נופל המשק הישראלי והענין הזה נמשך

חודשים רבים ושום דבר לא נעשה, בינתיים לא רק שהמצב לא משתפר אלא יש מי

שאומר שהוא הולך ונעשה גרוע ורע יותר,

אנו צריכים להחליט אם אנו מקדישים את אותן

10 דקות להצעות לסדר היום כדי שמישהו יקבל כותרות בעתון ודיון לא יהיה,

או שאנו מתייחסים ברצינות לנושא,

אמנם נתתי את נושא יתרות מטבע החוץ כדוגמא,

אף אני מציע לך, אדוני היושב-ראש, לקיים דיון בנושא הזה שכן לאחר מכן

יוברר, כשם שמתברר עכשיו במקום אחר, שחברי הוועדה רצו לקיים דיון ומישהו

חסם זאת בעדם וחבל שנחזור על המצב המביש שפקד אותנו בנושא ויסות מניות הבנקים,

בשני משפטים אני רוצה לתמוך בהצעה של

חברת-הכנסת סולודר, אני רוצה לומר לכם

שבתוקף תפקידי כיושב-ראש ועדת המשנה לעבין האומבודסמן בדקנו את הנושא לפני

כחודשיים וקיבלנו דוייח מפורט עליו, האבסורד - ואני רוצה לומר זאת לחבר-

הכנסת מצא - הוא זה שיש חברי כנסת שמקבלים כספים לצרכים רפואיים כשיש

שירות מסויים שקופת חולים לא מספקת אותו לפי תנאי הביטוח, אדם נורמלי מן

הישוב ממן שירות זה מכספו ואילו לחבר-כנסת יש זכות לקבל זאת מאוצר המדינה,

זה דבר שקיים היום לגבי שרים, מנכ"לים וכדומה, ישנה ועדה מיוחדת במשרד

הבריאות, בראשות דייר משיח, שמאשרת במקרים מסויימים את החזר ההוצאות לגבי

אזרחים, האבסורד הוא שהקבוצה שהכי נזקקת לכך היא חברי הכנסת, בגלל חבר-כנסת

אחד או שניים שמקבלים זאת, כשאנו הולכים לאסיפות אומרים לנו: אתם לא

משלמים מס לקופת חולים, לכן אני מציע שנחיש את הדיון בנושא, נדק את

ואני תומך בהצעתך חברת הכנסת סולודר,

אני מבקש שיקויים דיון בנושא איזור הסחר ?

החפשי, לא בארצות הברית אלא באילת, שראש

הממשלה הכריז עליו שהוא בתוקף מה-1 באפריל, אנו כוועדת הכספים לא יודעים

על הנושא ולא כלום, בינתיים ישנה הצהרה של ראש הממשלה שהענין בתוקף מה-1

באפריל, תאריך זה עבר כבר, אני מבקש שיקויים דיון בנושא,

ו*

לפני כחודשיים וחצי התכתבתי עם יושב-ראש

הוועדה בנושא הלבנת ההון השחור ואף הגשתי

הצערת. מאז שמעתי עמדות של שרים והיו אולי דיונים בהצעת בנק ישראל, אך לא

שמעתי שום הורעה מוסמכת בשאלה היכן עומד הנושא הזה. האם הסעיף הזה רשום

כהצעה לסדר היום שתידון בוועדה זו? אם לאו - אני מבקש להעלות את הנושא לדיון

בוועדה.

עתה ברצוני להפנות שאלה לממונה על הכנסות

המדינה. קיבלתי אינפרומציה שפנקסי התשלום למס רכוש - בהם התאריר הקובע

לגבי ההערכה הוא ה-31 באפריל - הגיעו באיחור לאזרחים בגלל תקלות בדואר.

הובטח לי שהענין יבורר, אר לא בררו אותו. האם ידוע לממונה על הכנסות המדינה

על ההשהיה הזאת והאם אפשר לעשות משהו כרי לאפשר לאזרחים לממש את הזכות

לאור העובדה שהיתה תקלה בדואר?

אני חייתי באשליה שלפני כמה חודשים אנו,

חברי הכנסת, הוצאנו את עצמנו מהסידור הנוגע

לשירותי בריארת. אני שומע עכשיו מחבר-הכנסת צבן שכאילו הדבר לא נכון. אני

מצטרף לדעת חברת-הכנסת סולודר ואכן הנתון האחרון עליו דובר בשנה טעברה היה

ש-95% שניצלו זכות זו היו שרים ושופטים ופחות מ-5% - חברי כנסת, אכן באמת לא

כדאי כל הענין.

אני קיבלתי חוזר בו נאמר שאין יותר דבר כזה

ורק מי שמאשרת הוועדה המיוחדת זכאי לכך.

כדאי לבדוק את הנושא.

אני רוצה להציע שני נושאים לדיון, אחד שנראה

לי דחוף ושני נראה לי יותר שולי אך צריך להתייחס אליו. הנושא הראשון הוא

בענין שהעלה השר מודעי בפגישה האחרונה אתנו והנושא השני הוא מצב החרב הפנימי

והפת"ם, כשבעתונות נאמר שביוני יחזרו לענין. אני מבקש שישוחחו אתנו כדי שגם

אנו ניתן דעתבו לנושא.

בזמנו, כשדנו במס רכוש, עלה ענין האדמה החקלאית.

בזמן האחרון קיבלתי הרבה פניות מערבים ודרוזיים הטוענים טענה שעל פניה היא נראית

סבירה. הם מתגוררים בבתים על חלקות קטנות, כשהבתים ממוקמים באותן חלקות ובחלק

מהחלקות הם מגדלים ירקות וזיתים לצרכים ביתיים. אני מבקש לבדוק האם זו נחשבת

אדמה חקלאית או לא.

י. מצא! אני חישב שדי לנו בהבאת נושא שכר חברי-הכנסת

להתדיינות. לא מכבר הוקמה ועדה בראטות מר

נבנצל והוועדה הזאת בודקת מעל לשיקולים כאלה ואחרים את הנושא. כל מי שרוצה

יכול להופיע בפני הוועדה. חברים יכולים להופיע בפני הוועדה, לצעוק צעקה גדולה

ולהראות כמה אנו 'מתעשרים' משכרנו כחבר-כנסת, אך לא פה. כל פעם כשמדברים פה

על הנושא יש כותרות בעתונות וכשאנו מופיעים בבמות ציבוריות נטענות כנגדנו

טענות כאלה ואחרות. רבותי, ישנה ועדת נבנצל, בואו נפסיק לכרסם במעמר הציבורי

שלנו.

היו"ר א. שפירא! אין לאף ועדה, פרט לוועדת הכספים, זכות או

רשות לטפל בשכר השרים. דייר נבנצל לא יכול לטפל

בשכרם של השרים.

ד. תיכון; למה אתה אומר דבר לא מדוייק? מה שתקבע

וערת נבנצל יחול גם על שרים, באישור ועדת הכספים.

א. ויינשטיין; לא נכון.

שכר חברי הכנסת מתערכן כל שלושה חורשים.



היו"ר א. שפירא; לגבי יתרות מטבע החוץ - ניסיתי לזמן דיון

וכדי לקיים דיון בנושא זה דרושה נוכחותו

של נגיד בנק ישראל בוועדה כי הוא אחראי על הנושא. כפי שאתם יודעים בחודשים

האחרונים אי-אפשר להזמין לכאן מישהו הקשור איכשהו בנעשה עתה בוועדת החקירה

בענין ויסות מניות הבנקים, כי הם עסוקים יומם ולילה בעבודה זו. ועדת הכספים,

מאידך, עסוקה עתה בדיון בארבעה חוקים וכל עוד לא נסיים את הדיון בארבעת החוקים

האלה לא יהיה פה דיון על שום נושא אחר.

אני מגיש את מחאתי. מה שאתה עושה זו בבחינת

טעות.

היו"ר א. שפירא; תקציב המדינה בנוי על ארבעה חוקים שצריכים

להכניס לקופת המדינה בין 750-700 מליון דולר.

ד. תיכון; תקציב המדינה לא מבוסס על ארבעה חוקים אלה

אלא על יתרות המטבע ואני מציע לך לשקול מה

עיקר ומה טפל. אני גם לא מקבל את מה שאמרת בקשר לוועדת החקירה. אם אינך רוצה

לקיים דיון בנושא יתרות מטבע החוץ - תאמר זאת, אך אל תמכור לנו מה שמוכרים

לך בצורה לא אינטליגנטית.

היו"ר א. שפירא; כמי שדואג ליתרות מטבע החוץ אני רוצה לומר

שצריך לדעת שהיתרות יורדות בגלל הזרמה. כל

הזרמה של שקל מוציאה דולרים. באמצעות אגרת החינוך, ההיטל על הרכש, חוק המס החדש

והמס על קיצבאות הילדים ייצא כסף מהשוק ותהיה פחות הזרמה ולכן היתרות תיפגענה

פחות. על זה אין ויכוח.

ד. תיגון; על זה יש ויכוח.

היו"ר א. שפירא; לא ייתכן שתפסיק אותי לאחר כל משפט.

לחבר הכנסת ארצי אני רוצה לומר מספר מלים.

כשכתבת לי את מכתבך בקשר להון השחור עדיין לא היית חבר בוועדת הכספים. פה התקיימו

מספר דיונים בשאלה איך להתמודד עם ההון השחור ויש לכל אחד דעה משלו. אם יישאר

לנו זמן, הדיון הראשון שנקיים יהיה בנושא יתרות המטבע כי בלי זה אי-אפשר לחיות.

לאחר מכן נביא שוב לדיון את נושא ההון השחור.

האם יש לך את 10 הנקודות?

היו"ר א. שפירא; כן. אתמול דיברתי עם ראש הממשלה ואמרתי לו

שטוב שהוועדה תדבר בנוכחותו על 10 הנקודות.

אין כוונתך לכל הוועדה אלא רק לחברי הקואליציה.

היו"ר א. שפירא; ההערה במקומה. על-פי חז"ל המיעוט לא בטל מפני

הרוב כשמדובר בבריאה.

?

אני מבקש מהממונה על הכנסות המדינה להשיב

על שני נושאים שהועלו על-ידי חברי הכנסת: איזור סחר חפשי באילת ומס רכוש על

החקלאים. בבקשה.



י. ברון; ב-10 במרץ הוחלט על ידי הממשלה להעביר את

נושא איזור הסחר החפשי באילת לדיון

בווערת השרים לענייני כלכלה, עוד בטרם הגיע הנושא לדיון בוועדת השרים

לענייני כלכלה - והוא הגיע אליה ב-28 באפריל - נתבקשתי אני ואנשי לבדוק

את הנושאים הכרוכים בביצוע ההחלטה. הפעולות האלה נעשו בצורה אינטנסיבית

וב-28 באפריל כשהייתי מוכן עם התשובות נתכנסה ועדת השרים לענייני כלכלה

והוטל עלי לעמוד בראש ועדה בינמשרדית כדי לפעול בענין הביצוע עצמו.

ניתנה לנו שהות עד ה-15 במאי להגיש את המוצר המוגמר לוועדת השרים לענייני

כלכלה כדי להחליט ולגשת לביצוע. קיימנו דיונים והעבודה נסתיימה. אתמול

הפצני לגל חברי הוועדה, למר פלומין ולראש עירית אילת את ההמלצות שלנו

המופיעות בספר די עבה וביום שישי אנו מקיימים דיון מסכם.. ביום ראשון או שני,

היינו ב-12 או ב-13 לחודש, יומיים לפני תום המועד שהקצתה לנו ועדת השרים

לענייני כלכלה, יועבר החומר לועדת השרים לענייני כלכלה להחלטה. בהמלצותינו

אנו ממליצים לקבל את ההצעות של ועדת פלומין וכן יש הצעות להקלות נוספות, מעבר

למה שוועדת פלומין הציעה.

יש שניים-שלושה נושאים שיהיו קשים לביצוע,

כמו למשל ההמלצה של ועדת פלומין להוריד את השכר ברוטו על-מנת להוריד את עלויות

השכר. אני ודאי בעד הנושא הזה אך יש בעיה של הסכמים קיבוציים ואין זה דבר פשוט

לקבל הסכמה של העובדים וההסתדרות להורדת הברוטו. כמו כן יש בעיה של נכסים

נרי-קיימא. על-מנת שיימנע הצורך בתחנת גבול עם קונצרטינות אפשר לפעול בכמה

תחומים , כמו מס רכוש ומס ערך נוסף, וזאת כדי שנוכל לחיות בצורה נעימה מבלי

לחפש בכיסיהם של אזרחים כפי שעושים זאת בלוד.

מ. בר-און; מה זה כולל?

י. ברון; הפרינציפ הוא שכל אותם מוצרים שאפשר להכניס

לתא המטען של הרכב - כמו וידיאו, טלוויזיה

צבעונית, מערכת סטריאופונית או משקאות חוץ - לא ישוחררו ממס ערך מוסף. כנגד

זה יש לנו הצעות לשחרר ממס ערך מוסף דירות, חנויות ומשרדים וכן לשחררם ממס

רכישה. הפעולה הזאת תוריד ב-25% את עלות הדירות, החנויות והמשרדים. מובן

שרכוש מסוג זה אי-אפשר להעביר צפונה. היו שאמרו שיש לתת הקלה זו רק למי

מדוע? מה איכפת;לי אם אדם, לדוגמא, כחבר הכנסת

ריינשטיין יקנה באילת חנות וישכירה? אנו הרי רוצים שהמקום יתפתח ותהא הצלחה.

יש לנו הצעות טובות והנושא מצוי בהילוך גבוה מבחינת הביצוע. אמנם ההחלטה

נתקבלה ב-1 באפריל אך מבחינת הביצוע היה קושי להפעיל זאת.

לגבי הנמל החפשי - אם הממשלה תביא מיד לאישור

את הנושא לוועדת הכספים של הכנסת נוכל להפעיל זאת מיד מבלי לחכות לחקיקה ראשית.

בנושא הזה יש לנו כמה הצעות.

בהערת ביניים אני רוצה לומר שכל תסקיר חדש,

מכל סוג שהוא, שאנ ממונה עליו יגיע ב"וואיט פרינט" לכל אחד מחברי ועדת הכספים

וזאת מתוך הנחה, כמובן, שמי שמחליט על ה"בלו פרינט" זו הכנסת ומליאתה. מאידך,

כך תוכל הוועדה לעיין בחומר מראש.

י. מצא; מבחינה זו חוק שטיינברג לא היה דוגמא טובה,

כי הוא הונח לפנינו בשניה האחרונה.

י. ברון; לא, קיבלתם את ה"וואיט פרינט" לפני הדיון

במליאה ואפילו התקיים דיון בוועדת הכספים על

חוק שטיינברג ונתנו הסבר.

האם נקבל את המלצותיכם והמלצות ועדת פלומין

מיד לאחר ה-15 לחודש?

מיד לאחר שוועדת השרים לענייני כלכלה תדון

בהמלצות ותחליט תוכלו לקבלן.

ה"בלו פרינט" של חוק שטיינברג הונח לפנינו

באותו יום בו היה אמור להתקיים הדיון על החוק

במליאה, היינו באמצע הפגרה.

חודש לפני כן הגשתי לכם את ה"וואיט פרינט".

ד. תיכון; לגבינו מה שחופש הוא ה"בלו פרינט", בעת הדיון

במליאה אף הושמעה טענה שהחוק לא הובח קודם לכן

לפני החברים.

י. ברון; אכן ה"בלו פרינס" הונח לפניכם באותו יום, אך

אני דיברתי על ה"וואיט פרינט".

בקשר לשאלה בענין מס רכוש על קרקע חקלאית -

והשאלה הופנתה בעיקר לגבי המגזר הערבי והדרוזי - לפני חמשה ימים התקיים דיון

בין אנשי מס רכוש ונציגי המגזר הערבי של הכפרים, ביניהם יושבי ראש המועצות

המקומיות. הושמעו הטענות, ניתנו התשובות והסיכום היה מספק.

ע. עלי; האם יש הבדל בין המגזר הערבי ליהודי?

השאלה שהוצגה נגעה למגזר הערבי. אם כן, הועלו

שענות קשות ואף קיבלתי כמה מברקים מחברי כנסת

שהם ערבים וגם מיושבי-ראש של מועצות מקומיות. היום יוצאת התשובה שלנו לאותם

חברי כנסת שהעלו את הנושא כשמצורף לה פרוטוקול מהישיבה שהתקיימה ב-2 במאי.

תשובה נשלחה היום באופן דחוף גם ליושבי-ראש המועצות המקומיות ולוועד הפעולה

בשפרעם. הנושא מתמקד סביב דבר אחד בלבד. . הם לא הבינו שהיתה פעולה חד-פעמית

של עידכון לתקופה של שנה וחמשה חודשים במקום עידכון לתקופה של שנה, כפי שהיה

בעבר. זו אחת הסיבות לסכום העידכון הגבוה כשלזה יש להוסיף את האינפלציה שהיתה

באותה תקופה. כידוע, יש בחוק אפשרות להגיש ערר. הרבה אנשים הגישו כבר השגות,

עררים, כשבינתיים שולם החלק של המס שאינו שנוי במחלוקת.

ע. עלי; בכמה הדבר מתבטא?

י. ברון; ב-2.5% משווי הקרקע.

מדובר על קרקע חקלאית?

לא, קרקע חקלאית פטורה, אלא שצריך להוכיח אם

הקרקע מסווגת כקרקע עירונית מבחינת חוקי התכנון

והבניה בשעה שיש טענות שאותה קרקע גם משמשת לצרכי חקלאות.

הדבר נוגע גם למגזר היהודי, לכל חקלאי שיש לו

פרדס.

כן, הכל. אין ספק שמבחינת הסיכומים הם יהיו

כפי שהם היו תמיד. מדוע הזעקה קמה עכשיו ולא

בעבר? והרי המס הזה קיים מאז ומתמיד. הזעקה קמה משום שאדם נדרש לשלם ביולי,

אוקטובר וינואר תשלומים ללא כל הצמדה. בעבר אדם יכל לשלם את הסכום בסוף השנה

וערכו היה כמובן נמוך, הואיל ושינינו את החוק במטרה לגבות 36 מליון דולר

אומרים עתה לא רק שישולם שווי הקרקע לפי השווי ב-1 במרץ אלא התשלום יהיה ב-30

באפריל. לכן ישנה זעקה.



הרצאתי הוראות חד-משמעיות לפיהן בכל מקרה

שיש בו איזה ספק נפעל לקולא ולא לחומרה. כל הדברים ייבדקו ולא צריכה להיות

טוס מהומה. המהומה היחידה שהיתה עלתה על-ידי המגדר הערבי, לאור הפגישה שהיתה

אתם ב-2 במאי הס באו על סיפוקם. אם בכל זאת הם לא יבואו על סיפוקם אמרתי להם

שהם יכולים להמשיך לפנות אלי ואמשיך לבדוק כל נושא ונושא לגופו של ענין,

אבו לא נקפח אף אחד ולא נטיל מס על אדם שלא מגיע ממנו תשלום.

אני מבקש לפרסם בענין זה הודעה.

בכמה מסתכמת כל הגבייה הזאת מהמגזר הערבי?

איני יודע.

אבי מבקשת שתפיץ לבו את התשובה.

מחר אביא אתי את התשובה ואחלק אותה לכל חברי

הוועדה.

ע. עלי; אני מבין שסך כל הגביה הזאת מסתכם בסכום של

כ-36 מליון דולר. אם כך הדברים הם לא כצעקתה.

36 מליון דולר ביחס לכל קרקעות המדינה. מה האסון הגדול? מה קרה?

חבר-הכנסת ארצי אמר כי נישומים קיבלו את ההודעות

באיחור, לאחר ה-30 באפריל בגלל תקלות בדואר.

אני שומע על כך כרגע ואין לי תשובה. אבדוק את הנושא ואמסור לכם מחר תשובתי.

אם אכן אדם קיבל באיחור את ההודעה אני מאמין שהוא לא צריך לסבול מכך. יש אפשרות

להוכיח, לפי חותמת הדואר, מתי הגיעו ההודעות לאנשים. אם יתברר שהיה דבר כזה

אציע למי שקיבל את הפנקס לאחר ה-1 במאי לבוא ולשלם את הכסף עתה והוא לא ייקנס

בריבית והצמדה בגין הפגור במשלוח. על אפריל הוא לא ישלם ריבית.

חבר-הכנסת ארצי, אני מבין שתשובה בנושא הלבנת

ההון אינך מבקש ממני.

את תשובתי קיבלתי מיושב-ראש הוועדה.

חברי הוועדה, האם אתם מוכנים להיפגש עם ראש

הממשלה בלשכתו ביום ראשון בערב, בירושלים?

אני לא יכולה.

לכל מועד שאני מציע יש התנגדות מצד אחד מהחברים.

אם כך הדבר, אתאם עם ראש הממשלה מועד ומי שיוכל

יבוא לפגישה, מי שלא יוכל לא יבוא.

י. מצא; אני מבקש שלא תיקבע את הפגישה ביום שלישי, כי

אני חייב להיות נוכח באירוע מרכזי שמתקיים

באותו יום.

אני קובע שהפגישה עם ראש הממשלה תתקיים ביום

ראשון בערב בשעה שש ושלושים. הפגישה תתקיים

בירושלים, בלשכת ראש הממשלה.

אנו עוברים לדיון בנושא העקרי שעל סדר יומנו.



חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה),

התשמ"ה - 1985

ד. תיכון; לפני שנתחיל בדיון יש לי הערה לסדר.

אני מבקש שאיש לא ייפגע מהערתי, מקויל כאן,

כשדנים בחוקים הנוגעים למס הכנסה, שהצרות הבכיר של שלטונות מס ההכנסה יהיה

נוכח בעת הדיון. אנו עדים לאחרונה לתופעה שחוקי מיסוי נדונים בהשתתפות

הממונה על הכנסות המדינה - אותו אני מכבד, ולא אני קובע מי ייטב כאן -

מבלי שתהא כאן נציגות של מס הכנסה. דברים כאלה לא היו מעולם. אנשי מס הכנסה,

כולל הנציב, חייבים להיות נוכחים כאן, כי מדי פעם בפעם יש שאלות ישירות אליהם.

אני מבינה שנקיים דיון מעמיק בחוק והחוק הזה

נוגע לכל מיני סקטורים.

יבואו לכאן משלחות ונשמע את אשר בפיהם.

אדוני היושב-ראש, למרות הדברים של חבר-הכנסת

תיכון אני קורא לא לעכב את הדיון. אני מציע

שנתחיל בדיון ובישיבות הבאות יבואו אותם נציגים שביקש חבר-הכנסת תיכון.

אני יודע שהדרג הבכיר ביותר הוא הממונה

על הכנסות המדינה ואני מבקש מהממונה לשיב

להשיב על השאלה של חבר-הכנסת תיכון.

רציתי להקדים ולפתוח בהערה בענין הופעת

נציב מס הכנסה בפניכם אך חבר-הכנסת תיכון

הקדים אותי והעיר הערתו. נציב מס ההכנסה וסגנו ביקשנו להתנצל על אי-הופעתם

בפני הוועדה משום שהם זומנו לפני כחודש ימים להרצות היום בכנס רואי חשבון

שמתקיים באילת והם נסעו לשם אתמול. לפני נסיעתם הם לא ידעו שהוועדה תתכנס היום

לנושא זה. אין ספק שהחל ממחר נציב מס הכנסה, סגנו והיועץ המשפטי ישתתפו בישיבות

הוועדה וללא ספק הם יהיו שותפים לדיונים. אכן יש הרבה שאלות פרקטיות שוודאי

תישאלנה ובכך צודק חבר-הכנסת תיכון.

אני מבקש למסור היום את דברי ההסבר להצעת החוק

ומחר יופיעו בפניכם נציגי המשלחות ויציגו את עמדותיהם.

מבחינה אופרטיבית יש בחוק זה שני פרקים

אופרטיביים פרק ב' ופרק ג'. פרק ב' דן בתיאום הכנסה שלגביה נוהלו פנקסים לפי

שיטת החשבונאות הכפולה ופרק ג' דן בהכנסה שלגביה אין חובת ניהול פנקסים

לפי שיטת החשבונאות הכפולה.

יש פה כמה דברים מקצועיים, שאנשים ודאי יודעים

ומכירים אותם, אך ברשותכם אפרט את הנושא.

הנהלת החשבונות במגזר העסקי מתנהלת, על-ידי

חברות גדולות וחברות בכלל, עסקים בינוניים ועסקים גדולים, בצורה שמאפשרת

עריכת מאזן בסוף השנה. המאזן מראה מה היה הרכוש על מרכיביו השונים; ציוד,

מבנים, ניירות ערך, חובות לקוחות וכיוצא בזה מצד שני מראה המאזן התחייבויות,

חובות לספקים, שטרות שניתנו, צ'יקים שניתנו. פירוש הדבר שהמאזן מראה את

האקוויטי שזה ערך הרכוש של החברה; סך כל הרכוש מינוס החובות זה מהווה את

הערך הנקי או ההון העצמי שמורכב הם מסכום שהושקע על-ידי בעל העסק והן

מהרווחים שהצטברו במשך השנים, רווחים אותם לא מטך בעל העסק מהעסק, כל זאת

עד לאותו יום.



סוג אחר של עסקים, שהם עסקים קטנים, כילל

מסחר, שירותים רבתי מלאכה, אלה מנהלים עסקיהם בספר תקבולים ותשלומים, היינו:

כל הכסף שנכנס לקופה בסוף השנה מינוס כל הכסף שיצא ממנה נותן את הרווח.

לסוג הראשון של הנהלת החשבונות שמאפשר

הוצאת מאזן אנו קוראים הנהלת חשבונות בשיטת החשבונאות הכפולה ולסוג השני אנו

קוראים הנהלת חשבונות חד-צדדית.

כ-30--40 אלף אנשים מנהלים את ספריהם בשיטת

החשבונאות הכפולה וכ-200 אלף בשיטת החשבונות החד-צדרית, היינו תקבולים

ותשלומים, מבחינת המס - המס משתלם מהרווח ,הנקי,

ד, תיכון; כמה כאלה וכמה כאלה יש מבחינת היקף הגביה?

י. ברון; רשמתי לפני את שאלתך ובשלב אחר אמסור לך את

התשובה משום שהנתון לא מצוי בידי כרגע,

אם כן אמרתי שכ-200 אלף איש מנהלים ספריהם

בשיטת החשבונאות החד-צדדית וכ-40-30 אלף מנהלים ספריהם בשיטת החשבונאות הכפולה,

אותם 200 אלף כוללים בתוכם בעלי חנויות, בעלי מקצועות חפשיים, נותני שירותים

למיניהם ובעלי מלאכה, בהנהלת החשבונאות הכפולה מתרכזות כל החברות ויכולה להיות

גם חברה שנותנת שירותים לחברה שעוסקת ברברים קטנים שמתארגנת כך, גם לה מותר

מותר להתארגן כך, אבל בררך כלל מדובר בתעשיה, בבנקים, בחברות פיתוח, במסחר

הגדול, בחברות היצוא והיבוא, בין אם מדובר בהנהלת חשבונאות כפולה ובין אם

מדובר בהנהלת חשבונאות חד-צדדית משלמים מס על הרווח, בתנאים של משק שאין בו

אינפלציה או מעט אינפלציה הרי שהרווח הזה הוא המפתח לפיו משלמים מס, וכך

אומרת פקודת מס ההכנסה, בתנאי אינפלציה קשים של 100% לשנה, 80%, 40% או 450%

כפי שהיה בשנת 1984, הסכום הזה שמופיע כיתרה, היינו הרווח, הוא לא משמעותי,

כי יכול להיות מקרה שמבחינה זו היה רווח אך מבחינה כלכלית בגלל האינפלציה

היה הפסד, יכול להיות גם מקרה הפוך שיש הפסד בספרים וכלכלית היה רווח,

צריך לבדוק את הענין בצורה כלכלית, במונחים

של ניטרול האינפלציה,

ג, גדות; תן לי דוגמא למקרה השני, שהספרים הראו הפסד

ובכל זאת ייש רווח,כלכלית.

י, ברון; כיצד יכול להיות הפסד בספרים ובכל זאת רווח

מבחינה כלכלית? - אם, למשל, חברה רכשה רכוש

מסויים והוציאה הרבה מאד הוצאות מימון; ההוצאות האלה רשומות כהוצאות אבל

מבחינה כלכלית זו איננה הוצאה אלא המכירות צריכות להיות ההוצאה, גם לעיתוי

של הרישום יש השפעה, אם רושמים הכנסה של מליון שקל במועד זה או אחר שוויה

שונה בהתאם,

בתנאים כאלה מתמודד מינהל הכנסות המדינה במשך

7-5 השנים האחרונות, הבעיה היא כיצד באמת לגבות מס ממי שהרוויח באמת ולא מס

על איזה שהוא דבר נומינלי, בשנת 1980-1979 עשו כמה נסיונות, אמרו; מה נשחק? -

מלאי נשחק, כסף נשחק, נתנו הנחה ואמרו; חלק מהמלאי ייחשב כהוצאה, אחר-כך נטען

שזה דבר שרירותי ביותר ובאו בצעקה אלה שאין להם מלאי, לכן החליטו בשנת 1980/81

לתת הנחה מהרווח, היינו; 19% מהרווח לא יהיה חייב במס,

ד. תיכון; לא ב-1981. ב-1981 לא היתה הקילה על המלאי,

ב-1981-80 היתד. הקילת המלאי. ב-1982 געשה

בסידן יותר מעמיק להתמודד עם הבעיה וחוקקו

את חוק המיסוי בתנאי אינפלציה, שכל המסמכים ובכל הדיונים שלנו נכנה אותו

כחוק המיסוי. נעשה בסיון מדעי וזה דבר שלמעשה לא המציאו אותו בישראל, חוקים

כאלה היו בדרום אמריקה בשנות השבעים ב-6-5 ארצות וגם במכסיקו, היו חוקים

שהצליחו יותר, היו ? שהצליחו פחות והיו מקומות בהם היה כשלון. אצלנו לקחו

אלמנטים מהחוקים האלה והלבישו עליהם תנאים ישראלים. במהלך תהליך החקיקה

כל מיני דברים נשחקו. בסך הכל אמרו כך: אם השקעת בהון העצמי שלך, שזה ההון

שלך פלוס הרווחים שהצטברו, אנו רוצים לשמור עליו שלא יישחק, והרי חלק ממנו

הושקע בדבר שלא נשחק כמו הקרקע, לכן נוריד מההון את המקרקעין. לא הורידו

מההון ציוד רמלאי, אלה נשארו בערכים נומינליים, הפחת נומינלי, והתוצאה היתה

שחברות שילמו מס אפסי בשנת 1982-3-4. חוק המיסוי קבע שבכל מקרה הניכוי הזה

לשמירת ההון העצמי - היינו ההון העצמי מתחילת השנה עד סופה בניכוי המקרקעין -

לא יעלה על מחצית הרווח. אמרו ממחצית הרווח הנומינלי ישולם מס בכל מקרה.

ניסינו לשנות וקבענו 50% כדי לראות מה תהיה

ההשפעה.

בשנת 1982 עדיין שילמו מס כי שילמו מס על עד

50% מהרווח הנומינלי. ב-1982 גם שילמו מס

על רווחים מניירות ערך והיו רווחים בורסאיים נכבדים בשנת 1982 עליהם שילמו מס.

בשנת 1983-82 היתה השחיקה הכפולה של ערך המס

שיכולנו לגבות וכתוצאה מכך המס היה נמוך ביותר כשהיו גם חברות שכלל לא שילמו

מס במגזר הזה.

ממה נבעו שני הדברים? - אותם 50% שלא התירו

ב-1982 - מותר היה לדרוש אותם ב-3 תשלומים, ב-1983, ב-1984 וב-1985. וכתוצאה

מזה בשנת 1983 קיבלו 50% מהערך של 1983 כניכוי וגם שליש ממה שהועבר משנת 1982.

זה היה דבר אחד שהכביד והקטין את הרווח המתחייב ממס והדבר השני - התמוטטות

הבורסה ב-1983 שגרמה להפסקים, זאת כשהחוק אמר שגם ההפסדים ניתנים לניכוי.

זה היה ב-1983.

בשנת 1984- הדבר היה יותר חמור בסעיף האחד ופחות

בשני. סעיף הקטנת הררוח היה יותר חמור כי נכנס גם השליש המועבר משנת 1982

פלוס השליש משנת 1983 ופלוס עגין ה-50% מהשנה השוטפת. אבל מבחינת ניירות הערך

התהפך הגלגל, ההפסדים היו קטנים כי לקראת סוף שנת המס 1984 הבורסה בכל זאת

קצת התאוששה וההפסדים לא היו כל-כך ניכרים.

האם יש לך נתונים לשאלה כמה הפסיד המשק

בגלל ניירות הערך? מה היה החלק של הגביה?

לגבי שנת 1983 יש נתונים. בשנת 1983 מדובר

על הפסד מס של כ-120 מליון דולר. לגבי שנת

1984, וזו השערה בלבד, הפסיד המשק כמה עשרות מליוני דולרים.

בשנת 1982 היו רווחים אדירים בבורסה של מאות

ואלפי אחוזים ומערכת המיסוי רצתה למסות את

את הרווחים שהיו מעל לאינפלציה.

לא, למסות את הכל, מהשקל הראשון.



ד. תיכון; המס היד. גם על ניירות שלא מומשו. אל תחשבו

שישבו כאן אנשים שלא מבינים דבר, ישבו כאן

בוועדה אנשים מבינים שבאו ואמרו לשלטונות מס הכנסה והאוצר 'נכון שהשנה יש

רווחים אדירים, אך בשנה הבאה יכולה להתהפך המגמה ומה אז תעשו'? הם אמרו

נדאג שהיא לא תתהפך.

י. ברון; אמנם הייתי מחוץ למשרד האוצר באותה עת, אך

עכבתי אחר הדבר הזה.

ג. שפם; האם הפסד המיסים הכללי היה חצי מיליארד דולר?

כללי

י. ברון; אי-אפשר לדבר על הפסד מיסים/אלא רק על יחסיות

מסויימת. אילו החוק שמונח היום על שולחן הוועדה

היה כך גם בתקופת שלוש שנית המיסוי מה היה אז? ופה אני חייב לתקן דבר מה

כי התפרסם בעתונות שאמרתי שתוספת המס משלוש השנים הללו, אילו היה החוק

הזה שלפניכם קיים, היתה יכולה להיות מיליארד דולר. אני רוצה לתקן זאת תיקון אחד

שאנו צריכים לומר היום שכנראה זה לא היה יותר מ-850 מליון דולר, משום שהממשלה

החליטה ברגע האחרון שבתעשיה ההגנה תהיה '/-=100 על ההון, שזה 150 מליון דולר.

לכן תוספת המס שהיתה, אילו חוק זה היה קיים שלוש שנים קודם לכן, היתה רק 850

מליון דולר. זהו סכום נכבד מאד שמורכב בערך מכ-50 מליון דולר סכום שנובע

מהמיסים על ניירות הערך - כשאני לוקח בחשבון את הרווחים שהיו ב-1982 ואת

ההפסדים שהיו ב-1983 - והיתר, 800 מליון הדולר, מהמס שהיה נגבה בשלוש שנות

קיום החוק,אילו היה קיים אז, עליו אנו מדברים.

י. מצא; מה היה סך כל ההכנסות ממסים?

י. ברון; 9 מיליארד דולר מזה 5 מיליארד דולר מס הכנסה.

י. מצא; אתה אומר שאילו החוק הזה היה קיים במשך אותן

שלוש שנים היתה תוספת מס של 850 מליון דולר

,ואפשר לעשות ממוצע שנתי של 300 מליון דולר מול 5 מיליארד.

י. ברון; בתקציב אמרנו שהמס הזה צריך להביא תוספת של

7,9%. החדק הזה היה צריך להביא תוספת הכנסה של

חשבנו שהחוק הזה יכיניס בין 400-350 מליון

דולר, עכשיו יש בכך שחיקה של כ-50 מליון דולר, נכון לרגע זה, כמובן, חברי ועדת

הכספים יכולים להחליט לשני הכיוונים.

ש. עמר; במידה ונאשר את החוק הוא אמור להיכנס לתוקף

ב-1 באפריל, יכולות להיווצר בעיות משום שיש

חברות שמאזניהן נסגרים בספטמבר, יש בדצמבר, ופירוש הדבר שאם החוק בכנס לתוקף

ב-1 באפריל הוא יחול על אותן חברות רטרואקטיבית 6-3 חודשים, מעבר לבעיות

התקציביות של החברות, כשהדבר ישבש להן תכניות פיתוח, תזרים מזומנים וכוי,

איך הז. תסתדרנה עם החוק בחלק החדשני ואיך בחלק הישן?

כל זאת אני שואל כשבפישה הבסיסית שלי

אני נגד חקיקה רטרואקטיבית.

ד. תיכון; מר ברון, העלית, בצדק, את עבין הניכוי של ה-50%

ואת המעבר משנה לשנה בטור גיאומטרי, יש כאן

ענין של חפיפה, הלא בכל זאת אנשים פעלו לפי השיטה שיש יתרה גדולה לניכוי,

י.ברון; - יקבלו,



ד. תיכון! אתה עושה חפיפה. זה מחזיר אותנו לחוק אקטואלי

אחר - חוק ההיטל על הרכוש, אתה גובה את

היטל הרכוש מיד, אך אתה נותן פריטה ל-5 שנים כשהיא משוערכת, האם אתה לא חוזר

על אותה שגיאה?

היו"ר א, שפירא; רבותי, אני מבקש לאפשר לממונה על הכנסות המדינה

לסיים את סקירתו, אחר-כך אתן רשות דיבור לכל

החברים.

אני חושב שטוב עשה הממונה על הכנסות המדינה

שהוא לא נכנס, בסקירתו הראשונית, לפרטי החוק.

י. ברון; אני רוצה להתייחס לטענות שמשמיעים לנו, כשהן

כמובן מוכתבות על-ידי כל מיני אינטרסים,

אתייחס לשאלת הרטרואקטיביות של החוק מהבחינה

הטכנית ומהבחינה המהותית, מבחינה טכנית כל החוק הזה, כפי שגם היה חוק המיסוי,

הערוך בחריפות המוח ובבהירות המחשבה של עוזי שטיינברג, יש מוקד ברור, שם החוק

מדבר בעד עצמו - חוק מס הכנסה, תיאומים בשל אינפלציה, מבחינה טכנית ספרי

החשבונות ממשיכים להתנהל בעסק כמו שהיה בעבר לפני 10 שנה וכפי שיהיו בעוד 100

שנים. החוק הזה לא משפיע מבחינת האזרח. מבחינת האזרח העסק ורואי החשבון צריכים

להתמודד עם החוק הזה בעת שהם ייערכו את הדו"חות הכספיים לשנת 1985 , שהראשון

בתאריכים - וזאת ביחס למגזרי החקלאות - הוא ספטמבר 1985 , אחר-כך דצמבר ואחר

כך מרץ. זאת גם לאחר שערכו את הביקורת והכינו את הדו"ח הכספי, מה שצריך

לעסות זה רק לתאם ולא חלו שום שינויים בעריכת הדו"חות,

ג. גדות; האם אתה מתכוון לשנת 1985-84 או לשנת 1986-85?

החוק הזה כשיאושר יחול על שנת המס 1985. שנת

המס 1985 מתחילה ב-1 באפריל 1985. לגבי מגזרים

מסויימים היא מתחילה בינואר ב-1985.

ד, תיכון; כמה נישומים מתחילים את שנת המס שלהם ב-1.10.84,

כמה ב-1.1.85 וכמה ב-1.4.85? אני שואל זאת כדי

שנדע אם יש בעיה רצינית בתחום הרטרואקטיביות,

י. ברון; כל 200 האלף שדיברתי עליהם, המנהלים הנהלת

חשבונאות דו-צדדית, משתייכים למרץ,

ד. תיכון; זה לא בדיוק לומר כל 1;-200 אלף, ישנם החקלאים,

כולם עברו למרץ.

החקלאים עברו למרץ,

לפי מה שהסברת הבנתי שזה לא רטרואקטיבי לגבי

אף אחד.

מבחינת הביצוע ומבחינת הצורך לדעת מה לעשות עם

החוק הזה - הרי שתחולתו המוקדמת ביותר היא

ב-2.86 .1 וכו'. למי שיש מאזן מספטמבר 1985 הוא יצטרך להתמודד עם החוק

ב-1.2.86 כי רק אז הוא מכין את המאזן והתיאומים.



מבחינת המהות החוק הזה הוא חוק אשר מתכוון

לתת הקלות ממס לעומת המצב הקיים. חוק המיסוי בתנאי אינפלציה פג תקפו ומה שיש

היום זו פקודת מס ההכנסה, זאת אומרת שהמס שישולם הוא מהרווח הנומינלי בספרים,

שהוא מעוות וכולל בתוכו הכנסה שלא צריך לשלם עליה מס כי קודם כל צריך לתת הגבה

על ההון העצמי המושקע. על-פי רוב זהו חוק שיש בו הקלה, ודאי לאותם 200 אלף

נישומים (ראה פרק ב'. נכון שלפי פרק ב' יהיו מקרים שהחוק יגרום לכך שההכנסה

של נישומים תהיה גדולה יותר ממה שרשום בספרים, כפי שאמרתי קודם, היינו: לעתים

לפי הספרים יכול להיות הפסד ולצורך מס יש רווח. במגזר זה אין לנו נתונים כי

הענין תלוי בקימוט ובשנה שעברה היו 200 מקרים שהיה להם תיסוף הון. אבל יש

מספר מצומצם של אנשים שאמנם החוק הזה יביא לכך שתהא תוספת מס מעבר למס המגיע

לפי פקודת מס ההכנסה. רק לגביהם מתקיים האלמנט של רטרואקטיביות.

זה אמור לגבי אותה אוכלוסיה שחשוב שנת המס שלה

מתחיל ב-1 באוקטובר.

גם לגבי אלה של ה-1 במאי.

אבל אני חייב לציין שאם אני משווה את מצבם של

אותם אלפי נישומים לפי החוק החדש לעומת חוק המיסוי בתנאי אינפלציה, הרי הם היו

קודם באותו מצב.

אינך צריך להוסיף חטא על פשע.

אין ברירה אלה האילוצים.

מה יהיה המחיר אם תחולת החוק לגביהם תהא

ב-1.10.85? מה ההפסד של המדינה?

המשמעות של הדבר היא פשוט לקחת אנשים מסויימים,

להוציאם מן הכלל ולתת להם לחגוג רק בגלל דבר

אחד והוא שתאריך המאזן שלהם שונה.

אבל סידרו אותם.

לא סידרו אותם, הם פשוט היו צריכים לשלם את

המס כי היו להם הוצאות שלא היו ראויות לניכוי.

ידענו שזו נקודה כואבת ולכן קיימנו דיונים עם ועדת המיסוי של המגזר החקלאי

שליד משרד החקלאות. בדיונים הופיעו בפנינו כ-12 איש מכל מגזרי החקלאות, הקיבוצים,

המושבים וחקלאים כאלה ואחרים. הם העלו אי-אלה דרישות, טענות שמתמקדות כולן

בתקנות ולא בחוק עצמו, אך הם מודעים לכך שהחוק הזה יחול עליהם.

מבחינת מינהל הכנסות המדינה יש פה דבר מוזר.

היינו צריכים בתחילת שנת המס לשלוח את תשלומי המקדמות והרי המס משולם על-ידי

מקדמות וההפרש לפי הדו"ח משולם רק בשנה הבאה. בשנת 1986 נקבל את ההפרש לשנת

1985, כשב-1985 נגבה מקדמות. יש סעיף שמסמיך את שר האוצר לשנות את המקדמות,

באישור ועדת הכספים, כפי שזה מתבקט ולא בכדי נרשם באותו סעיף "לשנות" ולא להגדיל.

זה באישור ועדת הכספים?

ודאי. התאמה השר יכול לעשות לבד, אך שינוי רק

באישור ועדת הכספים. בתחילת השנה עמדנו בפני

הדילמה איך מוציאים מקדמות והחוק הקיים מחייב אותנו להוציא מקדמות. החוק הקיים

זו פקודת מס ההכנסה, הנומינלית. אם כן, כיצד עושים זאת? ואני הרגשתי שפה

תהיה פגיעה חמורה, אבל לא היתה לנו ברירה, לא יכולתי להסתכן בזה שיבוא מבקר

המדינה ויאמר אינך מקיים את החוק. לכן את המקדמות היינו נאלצים לשלוח, בהתעלם



מההנחיות שבחוק לתנאי אינפלציה. לכן יצאו המקדמות ואני משער שמהר מאד תקום

צעקה כפי שקמה הצעקה נענין מם רכוש. המקרמות נשלחו לפני שבועיים-שלושה וחלקן

נשלחות נימים אלה.

י. ארצי; האם אתה מתרגם את המקדמה דאשתקד בערכים

אינפלציוניים?

י. ברון; לא. אם לחברה היה 100% רווח ממנו היא ניכתה

בגלל האינפלציה 60% , היינו הרווח הוא 40%. אבו

שלחנו מקדמות לפי ה-100%.

י. ארצי; אם כך יש להניח שתהיינה חברות שתידרשנה לשלם

מקדמות פי שלושה.

י. ברון; יכול להיות פי שלושה ויכול להיות פי אחד וחצי.

החוק מאפשר לכל חברה להגיש השגה ולשלם מה שלא

במחלוקת. נקיים דיונים ממצים באפשרויות, כבר אנו מכירים תקנות לגביית

מקדמות, על-מנת שלא נבזבז זמן לאחר מכן והתקנות יהיו בדרך כלל להקטנת מקדמות.

אני מקווה שעד שתקום הצעקה הדברים יהיו מוסדרים והחוק יתקבל. באר רואי החשבון

ואמרו; זה דבר טוב, אך יש סעיף בחוק שאומר שאדם שמבקש הקלה במקדמה צפוי אחר-כך,

אם ירוויח יותר, לשלם ריבית והצמדה רטרואקטיבית מתחילת שנת המס.

ד. תיכון; אתה משנה את כלי המשחק באמצע.

י. ברון; מה אנו אומרים? - אם מישהו יבקש הקטנה סתמית

של המקדמות - אין לי מה לעשות, אבל אם מישהו

יבקש הקטנה על-פי מה שכתוב בתקנות - יחול עליו מה שכתוב בתקנות. מה קורה

בחפיפה? יש לנו יתרות שמועברות בשני הכיוונים, גם להקטנת ההכנסה, וזה נקרא

ניכוי מעבר, ומאידך יש תיסוף מעבר. איננו חושבים שיש לבטל זכויות שניתנו בעבר

כי זו חקיקה רטרואקטיבית ולכן כל אחד יקבל מה שמגיע לו בהמשך, גם ב-1985

וגם ב-1986. זה נלקח בחשבון בסימולציה שלנו לגבי תוספת המס. אם היה לך רווח

של 100% והניכוי היה 70%- סותר היה לך לנכות רק 50% יאת ה-20% הנותרים אתה

יכול לנכות במשך שלוש שנים ולדרוש שליש-שליש.. אם כן לקחנו דברים אלה בחשבון.

ד. תיכון; שליש משוערך..

י. ברון; ודאי משוערך.

י. ארצי; אם שלחת לי תשלום מקדמה לפי 100/0 מהו הסכום

שלא שנוי במחלוקת?

י. ברון; אתה תעשה לך את החשבון.

י. ארצי; אתה מזמין אותי בתור רואה חשבון לעשות את החשבון

כאילו שהחוק הזה אושר.

ד. תיכון; אתה יכול לערער ומיידית אתה זוכה. אם רואה

החשבון שלך יערער הוא ייענה בחיוב ואז הוא יאמר

לך; דע לך שיש חוק חדש, תצטרך לשלם יותר ולכן יחול עליך קנס ואז הוא יבוא (האוצר)

אליך עם תקנה.

ג. שפט; תלוי בשאלה מתי זה יתקבל.

י. ברון; אנו מצריים היום ב-7 למאי.

ג. גדות; האם קיימת אפשרות שיהיו שני חרקים מנרגדים?

לא.

מטילים כללים קשים.

יהא זה פחד גדול לבקש הקטנת מקדמות.

לכן ישנה האפשרות לנהוג לפי כללי המשחק הרגילים.

ג. גדות; אתה איש מקצוע הרבה שנים. מהי עמדתך האישית

בענין הספציפי שהתעורר כאן?

י. ברון; אני אומר לך את העמדה של האוצר לא רק את

העמדה שלי. נניח שאדם יקבל מקדמות ויבקש

הקטנה סתמית של המקדמות. לדוגמא יבקשו ממנו מליון והוא יאמר אני לא רוצה

לשלם יותר מחצי מליון. נניח שאחר-כך יתברר שהוא היה חייב 2 מליון. אומרים

לו: עד למליון נהנית, אתה שילמת חצי מליון ואת חצי המליון הנותרים היית

צריך לשלם במשך כל השנה, חודש בחודשו והואיל ולא שילמת - שלם לפי האינפלציה

כי הכסף נשאר אצלך. אבל אם לא תבקש הקטנה סתמית של המקדמה, אלא תאמר: תרשת

ממני 100 בהתאם לחוק המיסוי שיאושר ואני צריך לשלם 80 -

ח. רמון; אם לא תבקש הקטנה לפי האמור בסעיפי התקנה

אתה לוקח על עצמך סיכון שזה יחול עליך.

ג. גדות; מי יהיה הפקיד שישפוט בין השניים?

י. ברון; אין שופט.

י. מצא; קודם אדם יקבל את התקף הלב אצל פקיד השומה

ואחר-כך יילך לבית המשפט.

אני חושב שמר נדון מבהיר את הדברים בצורה ברורה

ביותר ואני מבקש לתת לו לסיים דבריו.

החוק הוא לא מסוף; הנושא עצמו, מקצועית, קשה.

אם תתנו לי לסיים דברי תראו שיש בהם תשובות

לשאלות שנשאלות כאן. אני מאד מבקש שתאפשרו לי לסיים את הסברי ותראו אחר-כך

שתתעוררנה מעט שאלות.

ד. תיכון; אני רוצה להבין את השיטה הישנה של המקדמות.

אני מקבל פנקס מקדמות בתחילת השנה ושולח לך

על-פי התחזית שלי מה שאתה רוצה ממני זאת אני לא ארווח

ולכן אני מבקש שתקטין לי את המקדמה לחצי. אתה מקטין את המקדמות והנה לקראת

סוף השנה יש 'בום' כלכלי, ועדיין אני עומד באומדן הראשוני שלך, ואז אתה

מפעיל עלי את סעיף 190(א) ומצמיד לי הכל רטרואקטיבית. באותה עת נוצר מצב

קונה . מבחינה כלכלית, כשאיש לא יכול היה לחזות התאוששות, אם תהיה. האם זה

המצב?

י. ברון; לא.

ד. תיכון; תסביר את המצב היום.

י. ברון; המצב היום הוא כזה, קיבלתי פנקס לשלם מקדמה

מסוייםת, אך אני צופה שהמצב יהיה קשה ולכן אני

מבקש לשלם רק מחצית מהמקדמה. למעט מקרים יוצאים מן הכלל, הרי בדרך כלל בקשה

כזאת מתאשרת. כשנותנים לך את האישור נאמר בו: קיבלת אישור אך דע לך שיש חרב

מעל ראשך, ישנו סעיף 190(א). אם בסוף השנה מתברר ש'סיפרת סיפורים' או שאתה

ניחן בכושר נבואה לוקח ומתברר לך, בעת עריכת הדו"ח, שיש לך הכנסה גדולה, אזי

הכסף הזה שהיית צריך לשלם למס הכנסה מוצמד, וזה מוצדק להצמידו. אבל יש מקרים

שאפשר להראות שארע אירוע מסויים ואתן דוגמא קלאסית שקורית בשטח.



נניח שעורך דין קיבל דרישה לתשלום מקדמות והוא אומר: אמנם בשנה שעברה היתה

לי עסקה אחת מאד מכניסה, אך איני צופה שכך יהיה השנה ולכן אני מבקש שתקטין

לי את המקדמה. ומקטינים לו את המקדמה. לאחר מכן הוא מראה שאכן לגבי החודשים

ינואר-אפריל ההקטנה של המקדמה היתה מוצדקת ואילו חודש לאחר מכן באה לו עסקה

טובה. אם הוא משלם מקדמות לפי אחוז מהמחזור אין לו בעיות ואין על מס ההכנסה

מאותה עסקה ריבית והצמדה. אבל אם הוא משלם מס בשיטה הישנה, היינו סכום קבוע

לחודש שגודל לפי האינפלציה - אזי עליו לומר: בחודש זה היתה לי עסקה - הא

לך את הכסף; אם הוא לא עושה זאת - אני אומר לו שלם על אותו סכום ריבית והצמדה.

זה סעיף 192.

שלטונות מס ההכנסה מעדיפים שהמס ישולם לפי

אחוז מהמחזור ואילו הנישום מעדיף תשלום שוטף

קבוע.

ד. תיכון; אני מציע להעביר את המלה שוטף לפקודת מס ההכנסה

כי היא לא מוכרת לרבים.

י. ברון; אבדוק זאת.

ח. רמון; מי שעושה את העסקה הגדולה לא רץ במהירות

לשלם את המס ואז מתחילות הצרות. מי שרץ לשלם את

המס בדרך כלל אין לו בעיות. מרבית האנשים לא רצים לשלם את המס, ובצדק,

כי האינפלציה היא תמיד לטובתם ולרעת שלטונות מס ההכנסה.

י. ברון? המקרים האלה של הקטנת המקדמות כשאחר-כך

קורה אירוע חריג הם נדירים.

קודם כל, כ-60%-70% מהנישומים משלמים

מקדמות לפי אחוז מהמחזור ואז אין להם לא הקטנה ולא הגדלה. כשיש מחזור גדול

משלמים יותר מס וכשיש מחזור קטן משלמים פחות. השאלה יכולה להתעורר לגבי אלה

שמשלמים מס לפי סכום קבוע. היו באמת מקרים בודדים שהיתה פניה כזאת בגין אירוע

חריג.באחת מהפניות הבודדות האלה, לפי סעיף 192 הקיים, אדם לא קיבל את האישור

והוא פנה לבג"ץ וזכה. לאור זאת הוצאנו הנחיה שאומרת שאם יש חריג לקראת סוף

השנה צריך להתחשב בכך ולא להעניש את הבישום.

בקשר לחוק הנוכחי - אמרנו כבר שיש שינוי

בכללי המטחק ולכן מי שירצה הקטנה בשיעור מסויים מהמחזור, נניח במקום 10%

7%, וטענותיו להקטנה יהיו מבוססות על האמור בתקנות שנאשר פה הרי שאותו סעיף

190(א(2) לא יחול עליו ואם יהיה אירוע חריג ירתר הוא ישלם את המס אך ללא

הצמדה רטרואקטיבית, כי הוא התאים את עצמו להוראות החוק הקיים.

ברשותכם אחזור לחוק עצמו. הפרק הטני הלא

הפרק האופרטיבי הדן בשאלה כיצד מתאמים את ההכנסה של עסק שמנהל. פנקסים לפי

שיטת חשבונאות דו-צדדית. ההוראה אומרת כך: ראשית, תנכה מהרווח הנומינלי

פחת נוסף, ניכוי נוסף בשל פחת, אשר ייקבע כפי שאמור בסעיף 3 להצעת החוק,

לגבי נכס קבוע שהיה לנישום בתום שנת המס 1984 ולגביו היה זכאי לניכוי בשל

פחת לפי חוק המיסוי סכום הפחת כשהוא מחושב מהמחיר המקורי של הנכסת (חוק עידוד

השקעות הון) ואם החוקים האלה לא חלים על הנכס הפחת יהיה בשיעורים שייקבעו

בתקנות שיתקין שר האוצר באישור ועדת הכספים וכוי, כאמור בסעיף 3 להצעת החוק.

שיעורי הפחת אצלנו הם מנדטוריים, כשפה ושם

היו בהם תיקונים. שיעורי הפחת הם משנת 1941 והם לא עונים לדרישות הטכנולוגיות

של היום כשיש תחלופה הרבה יותר מהירה של ציוד ובלאי הרבה יותר מהיר שלו. לכן

נציע הגדלת שיעורי הפחת.

מה הם סדרי הגודל?



י. ברון; הפחת הזה, בשיעורים שאנו מדברים עליהם,

יהיה כשלעצמו צמוד לתקופה שמתחילת השנה

ועד סוף השנה, כך שלמעשה הפחת יהיה פחת ריאלי.

מ. בר-און; הפחת הוא מסר ההון?

י. גרוז; לא, מפריט הרכוש, אם המדובר הוא במכונה וכו'.

ד. תיכון; השאלה היא אם הבסיס מעודכן והבסיס שלך

נומינלי ולא ריאלי,

י. ברון; מה שהנחה אותנו בקשר לשיעורי הפחת, שאותם

נביא בתקנות, הוא שבקשר לציור יש קווי אשראי

שנעים בין 5 ל-7 שנים.

זאת באם האדם מנצל את קווי האשראי.

י. ברון; בדרך כלל זה בין 5 ל-7 שנים.

ד. תיכון; דווקא היום זה 4 שנים.

י. ברון; הרי הפחת מיועד להחזר ההלוואה. יש לנו הצעה

לעשות הבדל בגין פחת ממשמרת אחת, שניה או שלישית,

כפי שקיים היום בחוק, וכן להבדיל לגבי מפעל מאושר שזכאי לפחת מואץ. אם, למשל,

שיעורי הפחת ממשמרת שניה היו 7%-10% - אנו גיתן 11% נומינלי; אם לשתי משמרות

שיעור הפחת היה 12%-13% אנו ניתן 15%-17%: אם לשלוש משמרות שיעור הפסת היו

18% אנו ניתן 20%-22%.

היו"ר א. שפירא; בחוק המיסוי הקודם לגבי התעשיה הכבדה דובר

על תקופה של שנתיים. אחר-כך בא החוק החדש ואמר

25% בשנה.

ד. תיכון; אם תתחיל בתקנות הפחת לא נגיע לעולם לחוק.

אני מציע שתתייחס לחוק.

היו"ר א. שפירא; ההבדל העיקרי הוא לא בשיעורים אלא בהצמדה.

בשנים 1982-3-4 היה פחת לא צמוד והוא היה

נשחק לחלוטין. היום מדברים על פחת צמוד.

ח. רמון; האם מה שהוצע שונה ממה שהציעה ועדת שטיינברג?

מה שינו בוועדת השרים וכמה?

י. ברון; בהמלצות ועדת שטייננרג דיברו על כר שיש

להעלות את שיעורי הפחת ולא היתה שום המלצה בכמה.

היתה המלצה שיהיה פחת צמוד. הצעה כזאת עלתה גם בדיון הפרלימנרי שהיה לנו.

בוועדת הכספים ביקשו לדעת באופן יותר מפורט בכמה מתכוונים להעלות את שיעורי

הפחת. אמרנו שאנו מתכוונים להעלותם ב-20%-25%. בסוף הסכימו אתנו על 20%

פחת ממוצע ל-5 שנים.

ד. תיכון; הם טוענים שאנסת אותם לקבל זאת.

י. מצא; את בסוס הרכוש לא שינית, הוא נומינלי.

י. ברון; אם מצמידים ציוד נותנים פחת לא צמוד, ולהיפר.

עד היום זה לא היה צמוד וזו אחת הסיבות לכר

שהחברות לא שילמו.



היו"ר א. שפירא; ההבדל הוא בין מפעל שקונה היום ציוד לבין

מפעל שכבר יש לו ציוד. מפעל שקונה היום ציוד

יקבל הצמדה, אך מי שקנה ציוד לפני שנתיים יש לו בעיה.

ד. תיכון; האם על שיעורי הפחת נריב?

י. ברון; הנושא השני הוא נושא תיאום המלאי. כשאומרים

תיאום המלאי הכוונה היא שלהכנסה יתווסף הפרש

תיאום המלאי. נניח שאני מנהל מפעל או שאני סוחר ויש לי מלאי מסויים. את המלאי

הזה רכשתי בחודשיים או בארבעת החודשים האחרונים של השנה או במועד אחר. בתקופה

הזאת שילמתי בשביל המלאי בשקלים וברור שהמחיר שלטון פח באוקטובר אינו אותו

המחיר של טון פח בדצמבר, בשקלים. אנו אומרים שאם אנו רוצים בתור אזרחים

לשלם מס על ההכנסה הריאלית, זו האמיתית, אנו צריכים לקחת בחשבון את האלמנטים

לקביעת ההכנסה נערכים ריאליים.

מ. בר-און; לרעה ולטובה.

י. ברון; לשני הכיוונים. הפחת והצמדתו הוא לטובת האזרח

והמלאי לרעתו. אם קניתי סחורה ב-1,000 דולר

מן הדין שכך יהיה ערכה בעוד חודשיים.

ד. תיכון; אדוני היושב-ראש, לקראת הישיבות הבאות אני

מבקש שיהיה כאן לוח עם גיר להמחשת הדברים.

היו"ר א. שפירא; יש לי שאלה קונקרטית. כל החישובים בארץ

נעשים היום לפי הדולר וכשאתה אומר הצמדה

הכוונה לדולר. מאידך, השוק הישראלי בנוי היום ליצוא לאירופה. אתה מצמיד

את ערכו של המלאי שנרכש בתחילת השנה לשווי הדולרי.

י. ברון; לא, למדד.

ד. תיכון; המדד שווה לדולר,

היו"ר א. שפירא; אם אתה מצמיד את המלאי שלי למדד - ואין

הפרש בין מדד לדולר - ואילו אני מייצא לגרמניה,

כשכידוע ערכם של המטבעות האירופיים לא מדביק את הדולר, אני מפסיד, כי את

המם אשלם לפי ערך המלאי הצמוד למדד.

י. ברון; תנו לסיים את דברי ההסבר שלי ותראו שיש

בהם תשובות לשאלותיכם.

ד. תיכון; אדוני היושב-ראש, בדוגמא שלך ההפסד יחול

עליך, אך ברגע שתשתנה המגמה של סל המטבעות

והם לא ירוויחו כסף - הם יחוקקו חוק חדש.

כשאמרתי דולר התכוונתי למדד.

י. ברון; היושב-ראש העיר הערה ואני רוצה לציין שחשבנו

גם על זה ויש סעיפי מפלט. מה הם הסעיפים?

מותר לבעל עסק לבוא ולומר שפריט זה או אחר שוויו בשוק ירד ולכן איני רושם

את שווי הפריט בשיעורו המלא. נניח ששוויו טל אותו פריט בעת קנייתו היה 1,500

דולר והיום שוויו בשוק 1,300 דולר - נרשום ששוויו 1,300 דולר. זה כתוב בחוק.

ד. תיכון; איפה זה כתוב בחוק?

בסעיף 4(ד), עמ' 173 בהצעת החוק הכחולה.

"הוכיח נישום, להנחת דעתו של פקיד השומה,

כי עלות המלאי בתוספת סכום תיאום המלאי עולה על שווי השוק של המלאי ביום

האחרון של שנת המס, יוקטן סכום תיאום המלאי בסכום ההפרש שביניהם.

ד. תיכון; אני בנסח זאת קצת אחרת,

מ. בר-און; איך קובעים את שווי השוק?

י. ברון; כך נוהגים גם היום. את המלאי מעריכים בעלות

השוק. העסק עושה רשימות מלאי ורושם את הכמויות.

כך נהגו בעבר תמיד בכל מקום בעולם. יש שני טורים; עלות ומחיר השוק.

מה אמרו החשבונאים על הסעיף הזה?

י. ברון! בלי בעיות.

לי אמרו החשבונאים שזה מאד קשה.

אשר לשווי המלאי והצמדתו לערכו הריאלי -הואיל

ואי-אפשר ללכת יום יום לשוק ולבדוק זאת (ואין

כוונה להקשות על החיים) נקבעה נוסחה מתמטית. אם עלות המחזור שלי היתה מליון

והמלאי בסוף השנה היה בערך של 500 אלף, כשבסוף השנה זה נקבע בערכים מותאמים,

אזי הוא מהווה את המחזור שלך בשלושה חודשים.

אבל עדיין לא מימשתי אותו.

י. ברון! אתה מחזיק מלאי של שלושה חודשים. אומרים לר את

המלאי הזה אתה צריך להעריר לפי המועד האחרון,

בממוצע זה חודש וחצי, אם המדד עלה ב-7% אומרים - תגדיל את המלאי שלך בעוד 7%

וזה, כמובן, ייכנס בהכנסה של השנה הבאה כי מלאי שנסגר מהווה תוספת הכנסה, או

ליתר דיוק סכום שהוסף להכנסה יתווסף לעלרת המלאי ההתחלתי בשנת המס 1986.

יכול להיות שבאמת המדד לא מבטא את עליית ערך המלאי ואפשר יהיה להגיע לשווי

מלאי שהוא מעל לשיערוך ואז אדם יאמר: מה אתה רוצה ממני רווח שלא מימשתי?

אם העליה קטנה יותר אתה רשאי להעריר זאת לפי. העליה האפקטיבית. ישנו מפלט נוסף!

נניח שהמחיר לקניית חומרי גלם לא עלה בשוק העולמי ואתה נאלצת להתייעל ולמכור

זול יותר בגלל שמחיר התוצר המוגמר זול יותר. אתה יכול לטעון טענה כזאת.

אתה אומר שאתה יכול להעריר את המלאי במחירי מכירה בניכוי

הבוצאות הכללירת וכו'. השיטה הזאת קיימת מאז שהמדינה קמה. השיטה הזאת קיימת

בעולם והיא מבוצעת הלכה למעשה.

מדוע שלא תעריך את ערר המלאי במטבע חוץ?

י. ברון; כי אין במשק דולריזציה.

ד. תיכון; זו השיטה הצודקת.

אך בדוגמא של מר שפירא זו לא שיטה צודקת,

כי יש בעיה שהדולר לא תמיד מבטא את מחיר המוצר.

ד. תיכון! למה? תמיר אה הדולר למרק.

דבר נוסף שיש בפרק הזה הוא כי לא ייווסף

להכנסתו של נישום סכום תיאום מלאי בשל מלאי סופי

שהוא יבול שטרם נקטף או נקצר ובשל מלאי בעלי חיים המשמשים לייצור הכנסה

שלא באמצעות מכירתם, אם הנישום העריך את המלאי הסופי האמור בדרך שקבע הנציב

לענין זה.

אני רוצה להודיע לחברים כי הזמנו לדיוני

הוועדה מספר משלחות ביניהן משלחת של לשכת

החשבונאים ויועצי המס, לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, מר אליעזר כהן -

כלכלן, מד דוד פלד - כלכלן. אלה הוזמנו לישיבה מחר. בידם ד' יבואו משלחות

מטעם המוסד המאוחד לענף הבניה, התאחדות בתי המלון, ההסתדרות וכו'. ביום חמישי

בשבוע הבא יבואו נציגי הבנקים, חברות הביטוח, המגזר החקלאי, כור תעשיות,

התאחדות התעשיינים והתאחדות בעלי המלאכה.

אני מבקש לזמן את נציגי אגד ודן.

איני יודע מי האנשים המובילים ואני מבקש

שהם יפנו אלי.

אותו תיאום מלאי לא יפול על קבלן שבונה, כשיחידות

הבניה הן מלאי . הואיל ויש בפקודה סעיף שאומר

שיש לייחס למלאי את הוצאות המימון בעבודות הביצוע, הרי בזאת נעשה תיקון בקשר

למימון שבא מהון זר. בתיקון 67 לפקודת מס ההכנסה, שנגיש בקרוב, יש סעיף

האומר שמי שמימן את המלאי של עבודות ביצוע גם בהון עצמי יראו את הניכוי בשיעור

ריבית וכן זה יפוזר על כל העבודות. כתוצאה מזה יש תיאום מלאי ריאלי בדרך טכנית

שונה ולא בדרך הזאת.

היום מקיים ארגון הקבלנים דיון עם השר

בנושא הדירות להשכרה.

הם ישבו אצלי ואני עומד להציע הצעת חוק בנדון.

י. מצא; האם אתה עומד לתקן את החוק הזה בענין מיסוי

מדירות להשכרה?

אין לי ברירה.

מתי ייכנס התיקון הזה לתוקף?

נראה כיצד זה יתפתח לאור הדיונים. אני עוד,

לא יודע אם הם רוצים בתיקון.

י. מצא; אני רוצה שיהיה עידוד לבניית דירות להשכרה.

אתה אומר שתביא תיקון לחוק ביחד עם החוק הזה.

בתנאי המסויים עליו הם הסכימו כשישבתי אתם.

כשישבתי אתם וקיימנו דיון הם הגיעו למסקנה שהם

לא פגועים.

היושב-ראש ציין את רשימת המשלחות שתופענה

בפני הוועדה. לפני שהוצאנו את ה"וואיט פרינט" נפגשתי עם כל אחד ואחד מנציגי

הארגונים האלה וחלק נכבד מהטענות שלהם מקבלות ביטוי כאן, כשלא תמיד הן

זהות למה שאמרה ועדת שטיינברג, אם כי בדרך כלל כן. בקשר לתיאום המלאי הם

אמרו: בסדר. אם אני מקבל מקדמה מלקחו ועוד לא סיפקתי לו את הסחורה הרי שוויה

של המקדמה בסוף השנה יכול להיות נמוך. לעתים שילמתי מקדמה לספק וגם שוויה ירד

וזו טענה שיכולה להיות לטובת הנישום. סעיף 5 בהצעת החוק מדבר על תיאום מקדמות

מלקחות ומקדמות לספקים.



מי שקיבל מקדמות דמי ששילם מקדמות יתאם

אה המקדמות מתאריך קבלתן עד סוף טבת המס. התיאום של המקדמות שאדם נתן

יירד מהכנסה והתיאום של המקדמות שאדם קיבל יתווסף להכנסה, בכפוף לתיאום

המלאי, הדברים קשורים אחד בשני. גם תיאום המקדמות לא יחול על קבלני בניין

באותה מידה שתיאום המלאי לא יחול עליהם, ולגביהם החישוב נעשה בדרך אחרת.

הסעיף הבא נוגע לניירות ערך, מה השוני

בין האמור בסעיף הזה לעומת המצב שהיה קיים בחוק המיסוי לתנאי אינפלציה?

הרווחת - תשלם, הפסדת - תנכה מהרווח,

והתעלמנו מהשאלה האם הרווח היה רווח והאם ההפסד היה הפסד ביחס לאינפלציה.

אדם יכול לקנות מניה ב-1,000 שקלים, למכור אותה ב-1,500 שקלים ולמרות

שמבחינה נומינלית הוא הרוויח הרי בפועל הוא הפסיד. אם הרווחת מניירות

ערך - תוכל להוסיף זאת לרווח, אם הפסדת - תוכל להוריד זאת מהרווח, אבל צריך

לבחון האם לא היה לך הפסד ריאלי, האם לא קרה שהרווחת אך לא הרווחת מספיק.

אדם יכול לממן את ההשקעה בניירות ערך מהלוואה טהוא קיבל מהבנק ואז הוא מנכה

מהרווחים שלו את ההצמדה והריבית בגין ההלוואה שהוא קיבל, אך מצד שני הוא

לא נותן הצמדה וריבית על אותה השקעה בניירות ערך. דוגמא אחרת, אדם יכול

לממן את ההשקעה בניירות הערך מההון העצמי שלו ואז על ההון העצמי שלו יש

ניכוי בשל אינפלציה. בשתי הדוגמאות מתחשבים לצרכי מס בהוצאה אך על ההכנסה

הוא לא מטלם מס. זה לפי החוק הקודם. אנו אומרים: אדם שהוא תעשיין או

סוחר תביאה אינו עוסק במסחר בניירות ערך. אם אדם עיסוקו מסחר בניירות ערך

ויש לו רווח הוא משלם מס בגין הרווח, אם יש לו הפסד זה נחשב כהפסד משום

שזה מקצועו. אך אם אדם סוחר בניירות ערך, כשבמקביל הוא סוחר או תעשיין,

פירוש הדבר שעיסוקו בניירות ערך אינו עסק אינטגרלי ממהלך העסקים האחרים שלו.

אם תשקיע את הכסף שלך בניירות ערך צמודים או כפקדון

אצל החשב הכללי, או בקרנות נאמנות, ויש הנפקות במטבע חוץ - -

ד. תיכון; אתה מערבב בין שני דברים. יש הנפקות

שהמנפיק גובה את הכסף ומפקיד אותו לתקופה

מסויימת, אדם פרטי -

לא אדם פרטי, הנפקות במטבע חוץ. אם אתה מחזיק

את הכספים באותם דברים שציינתי לא יכול להיות

לך הפסד כי אתה מקבל את הערך הריאלי של הכסף. מאידך, במניות החפשיות יש מעין

ספקולציה.

יש לך טעות בקונספציה. לפני כשבוע ימים

היו כאן נציגי בנק ישראל והם הראו לנו

ששערי אגרות החוב הצמודות יכולים לנוע ביום אחד ב-8%-9%. ואתה בא ואומר לי

שמי שקונה אגרת חוב מוגן אוטומטית. יש טעות בקונספציה. בנית מודל שהוא

נכון בטווח של 5-10 שנים, לא בטווח של שנה.

נגיע לזה. בטווח של פדיון ברור שאין שחיקה.

אמת שבמסחר יכולה להיות עליה וירידה.

ד. תיכון; 30%-40%. כשלא מווסתים זה יכול לקרות.

ח. רמון; ביום שאגרות החוב יפלו 10% ביום יחזרו לווסת.

לאגרת החוב שקוראים לה מניות בנקים בהסדר

היתה תשואה של 26% במשך שנה שלמה עד שזה ירד.

זה לא סותר את מה שאני אומר. אנו אומרים

שהואיל והעיסוק הזה הוא עיסוק צדדי אנו

מתחשבנים על כך בנפרד ולא ביחד עם ההתחשבנות על העסק של האדם.



אם אדם לא הוביק את האינפלציה בהשקעתו

בביירות ערך ההפרש קרוי בחרק הפרש ריאלי, הוא לא הולך לאיבוד ואפשר לנכותו

בשנה הבאה מהרווח. תעשיין שגם השקיע בניירות ערך ולא הדביק בהם את האינפלציה

לא יוכל להוריד את ההפסד מהכנסותיו מהתעשיה.

אם אדם מהזיק ניירות ערך מתחילת השנה ועד סופה

ולא נגע בהן, או אם אדם מחזיק נייר ערך שנחשב כמניית שליטה - המוגדרת כמניה

שמקנה לפחות 10% מזכויות ההצבעה בחברה - אנו לא נוגעים בו. זו היתה דרישה שביקשו

מאתנו.

בנוסף לזה אם קיימים יחסים מיוחדים בין מי

שקונה את הניירות לבין מי שמוכר אותן, לדוגמא: אני באופן פרטי מחזיק ניירות

ערך (ואדם פרטי פטור ממס על הרווחים) לאני רוצה לנצל תקופה מסויימת או מועד

מסויים ולמכור אותם לחברה במחיר שאני רוצה, כשאחר-כך ערך המניות. יפול והחברה

תנכה את ההפסדים, על כך אנו אומרים: אתה לא יכול להעביר את המניות במחיר שאתה

רוצה אלא אתה צריך להעבירן לפחות ב-90% ממחירן בבורסה.

האם עד עכשיו אפשר היה להעביר בכל מחיר?

לא, היה תיקון מס' 3 לחוק החיסוי, שכלל פרק דומה.

זה היה בעקבות מה שקרה באוקטובר 1983.

אנשים שהיו להם יחסים מיוחדים עם חברות מכרו

את המניות לחברות במחיר הבורסה ואחר-כך כשערכן

ירד רשמה החברה זאת כהפסד. כך עשו הרבה עסקים עם החברה השלטת. אנו, ועדת הכספים,

תיקנו תיקון רטרואקטיבי בהקשר הזה.

בסעיף 6(3)(1) נאמר: "היתה המכירה חייבת

בדיווח לבורסה, יהיה מועד המכירה היום שקדם ליום

שבו נתקבל בבורסה הדיווח שחייבים בו על-פי סעיף 144 לתקנון הבורסה, זולת אם הוכח

להנחת דעתו של פקיד השומה שהמכירה בוצעה במועד אחר; (2).... (3) היתה התמורה

בעד מכירת ניירות ערך במהלך שנת המס נמוכה מ-90% ממחיר הבורסה; יראו 90% ממחיר

הבורסה כתמורה, ואם הסכום שהוצא לרכישת ניירות הערך במהלך שנת המס היה גבוה

ממחיר הבורסה, יראו את מחיר הבורסה כעלות הקניה שלהם: (4) הפרש בין סכום העלות

שנרשם בספרי העסק לבין עלות הקניה שנקבעה-על-פי פסקה (3) בידי חברה שרכשה את

ניירות הערך מחבר בה, יראוהו לענין הפקודה כדיבידנד ששולם לחבר".

אם חברה צברה רווח ממניה - היא יכולה להעבירה

לבעל השליטה בחצי ממחיר הבורסה ובעל השליטה ימכור אותה מחוץ לבורסה וירוויח

רווח פטור ממס. מותר לאדם למכור לחברה ואנו אומרים שהנייר נמכר ב-90% ממחיר

הבורסה. אם אדם מכר לחברה מניה בכפל ממחיר הבורסה, היינו קיבל 200 במקום 100,

את רו-100 הנוספים נראה כאילו משך דיביבנד מהחברה ויש חיוב במס על דיבידנד.

אני רוצה להבין. נניח אדם לקח ממניה ששוויה

דולר אחד ומכר אותה לחברה במחיר של שלושה דולר.

לפי מה שאתה אומר הוא ישלם על 2 הדולר הנוספים כפי שמשלמים מס על דיבידנד.

אבל אם החברה תמכור את הניירות יש לה הפסד..

לא, כתוב: יראו את המהיר לפחות 90% מהמחיר

בבורסה. למרות שהחברה קנתה ב-3 דולר היא

תרשום דולר ולא תשלם פעמיים מס.

אדוני היושב-ראש, מתקיימת כאן היום ישיבה

של ועדת המשנה בשעה אחת ואבי מציע שנפסיק

את הישיבה בשלב זה.

הגענו לסעיף 6.נמשיך מחר. הישיבה מחר

נתקיימת בשעה 09:00.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05