הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 85

מישיבת ועדת הכספים

יום ב'. ד' באדר התשמ"ה - 25.2.85. שעה 10500

חברי הוועדה; א, שפירא - היו"ר

ז. אמיר

מ. בר-און

ג. גדות

ד. דנינו

י. כהן

י. מצא

ע, סולודר

ע. עלי

ש. עמר

י. צבן

ח. קופמן

ח. רמון

ג. שפט

ד. תיכון

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

ח. מרגליות )

ג. כהן )

א. אורנשטין )

י. גינור ) - משרד התעשיה והמסחר

ח. מיטלמן )

א. בן-עזרא )

ר. נחמן ) - רשות השידור

א. כץ )

י. ארד

נ. ויסברג - ) - משרד האוצר

ד"ר א. לבנון )

מ. איזנברג

צו שעת חירום ( תשלומי חובה על מלאי סל טובין - פולי סויה, כוספה

סויה, שמן סויה, סוביז, חיטה, קמח ומרגרינה)(מס' 5), התשמ"ה-1985

צו שעת חירום ( תשלומי חובה על מלאי של טובין,- בשר קפוא)(מס' 5),

התשמ"ה -1985

צו הסדר יבוא טובין ( הפקדה)(תיקון מס' 5)(מלט), התשמ"ה-1985

צו הסדרת יבוא טובין (הפקדה)(תיקון מס' 6), התשמ"ה-1985

צו הפיקוח על היהלומים ( יבואם ויצואם), התשמ"ה-1985

אגרת טלוויזיה ואגרת רדיו ברכב מנועי - 1985

שימוש ברזרבה כללית - פנייה מס' 286 של הממונה על תקציבים - היטל

חינוך ואגרת חינוך;

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

צו שעת חירום ( שיעור תשלום חובה)(תיקוז). התשמ"ה-1983

אני פותח את ישיבת הוועדה,

צו שעת חירום ( שיעור תשלום חובה)(תיקון), התשמ"ה-1985.

מי מבין נציגי משרד התעשיה והמסחר הנמצאים עמנו מביא צו זה?

מר ברשאי, אך הוא טרם הגיע.

כיוון שצו זה ענינו הטלת תשלום חובה על יבוא סוכן לבן בחבילות,

וכיוון שאנשי לשכת המסחר מבקשים להשמיע בפני הוועדה השגותיהם לצו זה, נדחה

את הדיון בצו זה לישיבת הוועדה מחר.

צו שעת חירום ( תשלומי חובה על מלאי של טובין - פולי סויה, כוספה סויה,

שמן סויה, סובין, חיטה. קמח ומרגרינה) (מס' 3), התשמ"ה-1985 ,

אנו עוברים לנושא הבא: צו שעת חירום ( תשלומי חובה על מלאי של טובין - פרלי סויה,

כוספה סויה, שמן סויה, סובין, חיטה, קמח ומרגרינה)(צס' 3}, התשמ"ה -1985.

יביא את הצו מר גינור.

י. גינור

של כ-25%, אי לכך ה1טל מלאי על מחזיקי מלאי של מצרכים אלה"

האם אתם מביאים מחאתנו על הטלת היטל זה בפני הממונים עליכם גאשר

הוא גורם לאכילת הסובסטנץ? מדי פעם אני שואל מהו בעצם הצידוק להיטל זה

ואינני מקבל תשובה,

אנו מטילים אתההיטל - - -

זה שמטילים את ההיטל עשרות בשנים - למעשה עוד בתקופת היותי במשרד

התעשיה והמסחר - אני יודע. השאלה היא, האם יש לו צידוק? בין הכלכלנים יש

מחלוקת בנושא זה. יש מי שאומרים שההיטל אינו צודק, שכן באמצעותו אתה מקטין

את ההון העצמי של אלה המחזיקים במלאי,

שמוע שמעתי שיש תכנית להחליף תקנות חירום אלו בחוק.

חוק היטלים מיוחדים,

כאשר תובא הצעת החוק יהיה המועד לטפל בענין זה,

כל כלכלן אוביקטיבי יאמר שאין צידוק להיטל זה, שכן העלאת מחירים

אינה מותירה רווחים, זו היתה הריעה במשרד התעשיה והמסחר בתחילת שנות השבעים,

כאשר אני עסקתי בנושא,

אני מעמיד להצבעה צו זה,

ה צ ב ע ה

צו שעת חירום ( תשלומי חובה על מלאי של טובין - פולי סויה,

כוספה סויה, עומן סויה, סובין, חיטה, קמח ומרגרינה)(מס' 3),

התשמ"ה-1985 אושר

צו שעת חירום ( תשלומי חובה על מלאי של טוביז - בשר קפוא)(מס' 3),

התשמ"ה-1985

היו"ר ד. תיכון;

מר גינור יביא לפנינו צו שעת חירום ( תשלומי חובה על מלאי של

טובין - בשר קפוא)(מס' 3), התשמ"ה-1985.



י. גינוי;

צו זה ענינו הטלת היטל על מחזיקי בשר קפוא בעקבות העלאה מחיר

הבשר הקפוא. ההיטל הוא באותי שיעור והוטל באותו יום ה-24 בינואר 1985.

אני מעמיד להצבעה צו זה.

ה צ ב ע ה

צו שעת חירום ( תשלומי חובה על מלאי של טובין - בשר קפוא)

(מס' ג), התשמ"ה-1985 -א ו ש ר

צו הסדר יבוא טובין ( הפקדה)(תיקון מט' 5)(מלט). התשמ"ה-1983

היו"ר ד. תיכון;

צו הסדר יבוא טובין ( הפקדה)(תיקון מס' 5)(מלט), התשמ"ה-1985.

ועדת הכספים החליטה בזמנו לאשר את ההפקדה על מלט עד ה-15 בפברואר,

ומינתה ועדת משנה ללימוד הנושא. כל הכוונה היתה, אם מותר לי לקרוא בין השטין,

שכל עוד לא תסיים הועדה את דיוניה, לא ישונה ענין ההפקדה על מלט. ואולם תוך

הדיונים בועדת המשנה נתקבלה הודעה שב-15 בפברואר מתכוון השר לחדש את ההפקדה.

הוועדה מיחתה על כך והוציאה מכתב למנכ"ל משרד התעשיה והמסחר.

אני מציע להעביר את הצו לועדת המשנה, ועדת המשנה תדון בו ותחזירו

למליאת הוועדה.

יש בידי מכתבו של מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר בתשובה למכתבו של

יושב ראש הוועדה" (קוראת את המכתב).

בתשובתו מתעלם מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר מהחריגה שנעשתה על-ידו.

אני מציע שהיושב ראש הקבוע של הוועדה יגיב על כך"

צו הסדרת יבוא טובין ( הפקדה)(תיקון מס' 6). התשמ"ה -5י198

אנו עוברים לנושא הבא: צו הסדרת יבוא טובין ( הפקדה)(תיקון מס' 6), התשמ"ה- 1985.

תביא את הצו הגב' אילנה בן-עזרא.

כזכור הוחלט לבטל את איסור הייבוא ולהמיר אותו בחובת הפקדה.

אגו ראינו במהלך הביצוע -

האם את יכולה להשיג את הנושא מבחינת לוח הזמנים? על-פי זה אקבע

אם נדוז היום בצו או נדון בו בהשתתפות מנכ"ל המשרד,

ב-5 בפברואר הוחלט על הגדלת ההפקדה על אותם מוצרים שיבואם נאסר

מ-40% ל-60%. שיעור ההפקדה בגובה של 60% ילך ויפחת מדי חודש ב-3% יזאת כדי

להמריץ יבואנים לדחות את יבוא הטובין ולחסוך במטבע זר"

מר דמביץ, כמה זמן עומד לרשותנו לאישור הצו?

עד אמצע חודש מרס.

זה נושא חשוב, מן החשובים ביותר, אני מציע שיואיל להופיע מנכ"ל

משרד התעשיה והמסחר או המשנה למנכ"ל כדי להציג את הנושא,

כפי שאמרתי ב-5 בפברואר הוחלט על הגדלת ההפקדה על מוצרים שהיו

אסורים בייבוא עד אותו יום מ- 40% ל-60%. שיעור זה ילך ויפחת מדי חודש ב-3%

ויגיע בתום שנה ל-24%.

לכמה זמן מבקשים זאת?

א. דמני?!

10 חדשים נוספים על הזמן המקובל,

באיזה מוצרים מדובר?

המוצרים שחל איסור על ייבואם.

אנו אישרנו איסור הייבוא על המוצרים ובכל זאת המשיכו להגיע לארץ

מוצרים אלה, כמעט ללא הגבלה,

אנו מבקשים שבדיון שנקיים בצו זה יופיע גם מנכ"ל משרד התחבורה

שיאמר איך קרה שחסמו את הייבוא של מכוניות וזה המסיר לזרום ללא סיף,

אתם תקבלו הודעה על מועד דיון זה,



הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

הצעה לסדר- היום לחבר-הכנסת דגינו.

שמעתי הבקר בשידורי קול ישראל, ששר החנוך והתרבות, מר נבון, החליט

להוציא תקנה המחייבת כל התלמידים שנבחנים השנה בבחינות בגרות לשלם בעבור

כל בחינה 5000 שקל ובסך הכל 65,000 שקלים. מי שעובד ומרוויח יכול לעמוד

בתשלום זה, אבל מה קורה עט אותם ראשי משפחות שהם מובטלים או מקרים סוציאלים

הזכאים לקצבת הביטוח הלאומי?

אני מבקש להעלות את הנושא לדיון בוועדה.

אם מותר לתת לר עצה אישית, חבר-הכנסת דוד מגן הגיש הצעה לסדר-היום

בנושא זה במליאת הכנסת, אם תגיש בקשה יצורף שמך לאותה הצעה ותוכל להעלות את

הנושא מעל במת הכנסת,

מאוחר, הוא הקדים אותי.

צו הפיקוח על היהלומים (יבואם ויצואם). התשמ"ה- 1985.

(מכתבו של שר התעשיה והמסחר מיום כ"א בשבט התשמ"ה-12.2,85)

אנו עוברים לנושא הבא;

צו הפיקוח על היהלומים ( יבואם ויצואם), התשמ"ה-1985.

נשמע דברי הסבר לצו מפי נציגת משרד התעשיה והמסחר.

בצו זה מוצעים מספר תיקונים לצו הפיקוח על היהלומים (יבואם ויצואם),

כאשר אישור הוועדה מתבקש לסעיף 20(ג)(ד), בסעיף 20(ג)(ד) נקבע שכל יבואן

ויצואן ובעל רשיון לעיסוק בסחר ביהלומים ישלמו בשנת הכספים 1983/84 היטל

בשיעור המפורט בתוספת, מאחר ושנת הכספים 1984 נסתיימה, אנו מבקשים להאריך

את ההיטל לשנתים נוספות.

מהו גובה ההיטל?

אנו איננו מגדילים שיעור ההיטל, פשוט מתאימים אותו לאינפלציה.

במקום 4.5 שקליט לכל אלף דולר, יהיה ההיטל 25 שקלים לכל 1000 דולר.

לפה נועדו כספי ההיטל?

כספים אלה נועדו להקמת מוזיאום ששטחו נרכש

מוזיאום למה?

מוזיאום לו1ולדוות ענף היהלומים,

תקפו של הצו הקיים עומד לפוג ב-31 במרס. כל התשלומים האחרים על

פי צו זה, למעט היטל המוזיאום, תקפם לעוד שלוש שנים, תשלום היטל המוזיאום

תקפו יפוג ב-31 במרס, אנו מבקשים להאריך היטל זה לעוד שנתיים,

בשנת 1986 יתקיים בישראל קונגרס היהלומנים, ואנו מקווים שעד אז

יעמוד על תלוי המוזיאום שיציג את ההססוריה של הענף ב-50-50 השנים האחרונות,

הכספים להקמת המוזיאום באים מהיהלומנים, 25% מההיטלים האחרים הולכים לאוצר

המדינה ויתר הסכומים הולכים לענף,

י, מצא;

מהו הסכום שגביתם השנה מכל ההיטלים?

י. גינור;

הנתונים יהיו מוכנים בעוד יומים,

מהו סדר הגודל של הסכומים?

100,000 דולר בשנה.

על מחזור של כמה?

על מחזור של מיליארד דולר.

כאשר באים בהצעה כזאת, צריך להגיד מה הם המקורות להקמת המוזיאום,

במיוחד שאני שומע שרוצים לסיים הקמתו עד 1986, וידוע שיש הקפאה של הבניה,

מה יקרה אם יתחילו בבנייה ולא יספיק הכסף, ידרשו מהמדינה?

בהזדמנות זו שמביאים לפנינו צו הפיקוח על היהלומים, הייתי רוצה לדעת

מה בדיוק קורה בענף היהלומים. אנו מתבשרים על ויכוחים בין בנק ישראל והיהלומני

יש הטוענים שענף זה נהנה מאשראי מוזל בלי שום יחס לשאר ענפי הייצוא, כאשר



ח, רמון

הערך המוסף בענף זה הוא מינימלי. גם לגבי עגף זה יש ויכוה בנושא תשלום

המס שעדייו לא הוסדר, כאשר לא ברור אם משלמים כמו שצריך או לא.

לפני שאנו מקיימים דיון רציני על הענף עם אנשי בנק ישראל ואנשי

הענף, אני אינני יודע אם היטל של 25 שקלים לכל 1000 דולר ייבוא וייצוא, הוא

הרבה או מעט. אם הם אינם משלמים מס, אני רוצה לחפוס אותם פה, ואבקש משר

האוצר לשנות את הצו, מה שברור הוא שבענף זה יש יותר מדי אי-בהירויות, ואני

מתבטא בלשון עדינה,

לכן אני מבקש שלפני שנאשר את הצו נדון בנושא ענף היהלומים ובראש

וראשונה באשראי שענף זה מקבל.

לא ידוע לי שעכשו הם מקבלים אשראי - - -

לא קראת את "הארץ"?

ת, רמוז;

מר שטרסלר טען במאמר ב"הארץ" שהם מקבלים פי 11 יותר מענפים אחרים,

אינני אומר שזה נבון- מר שטרסלר מצטט דוה פנימי של בנק ישראל,

אני מכיר את הדוה.

גם אני סבור שאנו צריכים לקיים דיון בנושא ענף היהלומים על כל

השלכותיו, כולל המערכת המורכבת של גביית המט בענף, בזמנו עשינו חריש עמוק

בנושא זה של גביית המט בענף היהלומים, ולכן רצוי שנשמע מה קרה מאז,

יחד עם זאת אינני מציע לקשור את הדברים ולדחות את אישור ההיטל,

כמה גובים, שליש פרומיל?

גובים רבע פרומיל,

אף אני חושב שהגיע הזמן שנקיים דיון במה שקורה בענף היהלומים, שכן

מזה שגה יש שם מהומה רבה ואיש אינו יודע על מה ולמה, כף בנושא הנאמנויות

וכר בענין החשדות הקיימים בין היהלומנים ובין בנק ישראל והתערבות המשטרה

בזה. מן הראוי שפעם נבדוק את הענין, יתכן שנחליט על שינוי המדיניות לגבי

הענף, אבל אי אפשר להמשיך במצב שכולם גנבים,

עם זאת לא הייתי מציע לעכב אישור הבקשה, שכן מדובר בפרוטות; אך

מי מטפל בקרן זו?

האם ה-25 שקל יעודכנו או שזה סכום קבוע? מתי משלמים את ההיטל?

אם אתה מבקש את האישור לשנתיים, ברור שבחודש אפריל בעוד שנתיים תעדכן את

ההיטל, אלא אס אתה מעדכן אותו אחת לשנה?

אחת לשנה.

על אף שיכולה להיות אינפלציה של 1000 אחוז?

ענף זה מתנהל בדולרים,

היטל זה מוכר כהוצאה?

מוכר,

אני בעד דחיית ההחלטה ודוקא מכיוון שמדובר באותם "פינס", בסכומים

פעוטים, הסכומים הפעוטים הללו הצטברו בשנה שעברה ב-100,000 דולר, אני רוצה

לשמוע דוח מפורט כיצד מצטברים הסכומים, מי מנהל את הדברים, ממריד אותי,

הסכומים הקטנים, שמא הם כרוכים בניירת גדולה שמטרטרת את היצואן והיבואן.

אני מבין שההיטל איננו חד-שנתי אלא הוא חל על כל יבוא ועל כל ייצוא,

הוא חל על הסיכום השנתי,

אני גם כן חושב שיש לקיים דיון יסודי על ענף היהלומים, ובעיקר

נוכח הפרסומים שהיו בעתונים, לא ברור לי מהו היטל מיוחד להקמת מוזיאום,

זה דבר שאני שומע עליו בפעם הראשונה, מטילים היטל להקמת מוזיאום - - -

יש היטלים רבים כאלה, ביניהם היטל מלט והיטל טכסטיל,

אלה היטלים שנועדו למחקר,

בכל אופן הייתי רוצה לשמוע יותר פרטים על ההיטל, אם זה היטל שנועד

למחקר, זה דבר אחר,

אני גם כן חושב שאין לקשור הבקשה לאישור ההיטל לדיון הכולל על

ענף היהלומים שאני בהחלט בעד קיומו,

כאשר מגישים בקשה מסוג זה, מדוע אין מביאים פרטים על הקרן, מה מצבה

היום ומי עומד בראשה,

ומה מטרותיה?

אם המטרה היא הקמת מוזיאום, אינני יודע אם מבחינה ממלכתית אין להקים

את המוזיאום בירושלים ולא בתל-אביב. למרות שאינני ירושלמי וחבר-



הכנסת מצא ממונה על עניני הבירה, אבל אם זה אמור להיות מוזיאום לאומי, הוא

צריך לקום בירושלים.

בקרן, לאחר רכישת שטח קרקע בסכום של 520,000 דולר, יש 530,000

דולר במזומנים ומגרש שמוערך ב-100,000 דולר.

יושב ראש הוועדה הוא מרטיז מאיר, מנהל בנק איגוד. יש מועצת מנהלים

של המכון שבראשה עומד מנכ"ל מטרד התעשיה והמסחר, מר יהושע פורר, להסתדרות

לבורסת היהלומים , למשרד התעשיה ולבנקים יש נציגות, יש ועדה להקמת מוזיאום

שחברים בה המפקח על היהלומים מר צבי שור, מנכ"ל בורסת היהלומים מר נווה,

מר לרנר ומר מאיר"

המוזיאום מיועד להציג את התהפתחות הענף מזה 60-70 שנה, כיצד

התחיל והגיע עד היום , כולל ההתפתחויות הטכנולוגיות. עם מדגמים של כריית

יהלומים, ספרייה וחזיון אור-קולי שיציג מגוון רחב של נושאים הקשורים בענף.

הודעתי שאני נאלץ לעזוב, לקחו אותי אל ראש ממשלת דרום אמריקה והוא אמר:

זה הרי מקצוע יהודי, הוא ילך יבוא יהודי אחר, היות וזה ענף יהודי ויש

מוזיאום כזה בבלגיה ובדרום אפריקה, לא יתכן שבמדינת ישראל לא יהיה, לא

תאשרו את ההיטל, יגידו לכם תודה,

יהיו פטורים ממס שבח ומכל המסים האחרים?

שילמנו כל המסים,

על שם מי רשום המוזיאום?

על שם אותה וועדה שהזכרתי,

לא היהלונ?נים הם בעלי המניות?

לא, זה מוסד צבורי,

אני מכבד את רצונכם לקיים דיון על הענף, אין לזה קשר עם ההיטל,

אדרבא, תקיימו דיון ותשמעו דברים לא רק מהעתונים אלא גם מהיהלומנים,

בשנת 1906 יתקיים קונגרס בינלאומי של היהלומנים בישראל. אנו מקווים

שעד אז המוזיאום יעמוד על תלו,

הערה טכנית - דחיית האישור לא תאפשר הוצאת רשיונות עיסוק ביהלומים,

בנושא זה יש בעייה, כאשר עולה נושא כזה, אנו יכולים לאשר או שלא

לאשר, מה שאמר מר מיטלמן שיכנע אותי שאם לא נאשר, הדיו? יתקיים מהר מאד.



ח. רמון

ואם נאשר, הדיון לא יתקיים אלא כעבור זמן. זה כוחה של ועדת הכספים. בנושא

היהלומים מדובר במאות מליוני דולרים. ואנו איננו מעורבים בנושא. עושים

כל מה שעושים מאחורי גבינו. אני מאמין שאי-אישור הבקשה היום יחייב לקיים

את הדיון תוך שבוע. ואם אי אפטר לקיים את הדיון במליאת הוועדה, נקיים אותו

בפורו של ועדת משנה של 4-5 חברים. נושא זה חשוב יותר מנושא רשור: השידור,

כי מדובר בענף שעולה מאות מליונים לציבור,

אני מציע לחברים לעכב את אישור הבקשה, לקיים דיון ולאחר הדיון

נאשר את הבקשה.

ג. שפט;

אתה היית צודק אילו היינו פונים אל היהלומנים והם היו מסרבים להופיע,

לא פנינו אליהם, אני סוכך על היושב ראש שהוא יקיים דיון זה בהקדם. מה שאתה

אומר, חבר-הכנסת רמון, הוא למעשה שאינך סומך על היושב ראש,

אף אני חושב שאסור לנו לעצור את הנושא, למרות שיש הגיון רב בהשוואח

שעשה חבר-חכנסת רמון בין רשות השידור ובין נושא זה, אני מציע שנסכם לעצמנו

שתוך 2-3 שבועות חייבים לקיים דיון,

אני הייתי מבקש הבהרה, האם קשור הנושא בהוצאת הרשיון, כי קודם אמרת

שפעם בשנה את מחייב בהיטל זח,

ב-15 בינואר סוגרים את שנת הייצוא ובהתאם לייצוא של כל יהלומן

נקבע ההיטל, הרשיון של היהלומנים תקפם מ-1 באפריל וברשיון כלול חהיטל,

סיימנו את הדיון בבקשה שלפנינו,

באשר לדיון על ענף היהלומים שכל החברים ביקשו לקיים, אני הייתי

מעונין לקיים דיון זה שלשום, אני הגעתי למסקנה שהייצוא הישראלי למערב

אירופה הולך ונעלם, מי שעושה ייצוא של 100% של תוצרת מפעלו, הוא במצב הכי

גרוע. מי שעובד 60% לשוק חמקומי ו-40% לייצוא, מצבו הרבה יותר טוב,

יש חבדל בין רשות השידור ובין ענף היהלומים חבר-הכנסת רמון,

כי את ההיטל בענף היהלומים מטילים על היהלומנים ולא על הציבור, בונים

מוזיאום צבורי, יש ועדה צבורית לבניית המוזיאום,

אני מוכן לקיים דיון עם היהלומנים ביום ח' השבוע בסיום חישיבה

הרגילה של חוועדח ב-12.30, ונשב אתם עד שעה 14:30.

ד. תיכון;

תמנה ועדת משנה,

היו"ר א. שפירא;

כולם רוצים לשמוע ולהשתתף בדיון,

ש, עמר;

מדוע בשעות הצהרים?

היו"ר א, שפירא;



א, שפירא

אני מעמיד להצבעה צו הפיקוח על היהלומים (יבואם ויצואם),התשמ"ה-

1985 .

ה צ ב ע ה

צו הפיקוח על היהלומים (יבואם ויצואם), התשמ"ה-1985 - א ו ש ר

נמנעו חברי-הכנסת ד, דנינו וח. רפון

אגרת טלוויזיה ואגרה רדיו ברכב מנועי - 1985

(מכתבו ליל יושב ראש רשות השידור מיום כ'ז בשבט התשמ"ה-15.2.85)

רבותי, אתמול סיימנו הדיון בנושא אגרת טלוויזיה ואגרה רדיו ברכב

מנועי - 1985. ואני רוצה להודיע, שקבעתי שההצבעה תהיה בשעה 12:00,

רבותי, אני מציע לקיים דיון רציני על מצב התעשיה, החקלאות והיהלומים

אני חושש ממפולת רצינית בייצוא, הרגשתי היא שהייצוא ירד ב-25%- 10% . הרגשתי

היא, שעשרות מפעלים לא יוכלו לעמוד,

היום ייערך במליאה דיון על התקציב לשנת 1985, וזו תהיה ההזדמנות

לומר את הדברים,

אני רוצה להוסיף אינפורמציה לחברים שיטלו חלק בדירן כדי שיצעקו חמס,

ב-30 באוגוסט היה הדולר 2,79 מרק, מי שעשה ייצוא של מליון דולר

ב-30 באוגוסט 1984 לאירופה, כאשר הוא עושה אותו ייצוא בינואר-פברואר 1985

הוא יקבל 850,000 דולר, מי שהרוויח על מליון דולר 150,000 דרלר ברוטו באוגוסט

1984, מפסיד היום 70,000 דולר,

הוא קונה חמרי הגלם באירופה בדולרים.

השכר בישראל אינו צמוד לדולר.

אתה חושב שלא לקחתי זאת בחשבון?

בחודש דצמבר התעשיה והחקלאות שילמו 11% ריבית ריאלית לחודש. מכיוון

שמימון הייצוא עומד באותו שיעור ריבית - - -

למה אתה לא מעדכן אותו?

אני נותן לכם מספרים, אני אדבר על כך במליאה, בינואר התעשיין

שילם ריבית ריאלית 9%.

היות והיום המרק שווה 3,40 מרק הדולר התעשייה המייצאת לאירופה



אינה יכולה לעשרת ייצוא, כי באירופה אין אינפלציה והפיחות נעשה ללא קשר

עפ האינפלציה. בגרמניה היצרן משלם 7%-6% ריבית שנתית. במדינת ישראל

בחדשים דצמבר-ינואר שילם התעשיין 10%-9% ריבית חדשית.

אם יתנו ליצואן ריבית של 6% במרקים גרמנים הוא יקח?

בודאי שיקח. בישראל יש לו הפרשי שער. בגרמניה זה לא קיים" כאשר

היתה אינפלציה בשיעור 0.5%, היה פיתוח בשיעור של 25%.

אתה רואה את מפעל מנועי -בית-שמש שבמשך שנתים הפסיד 30 מליון דולר.

אן תזכיר את מפעל מנועי-בית-שמש בהקשר לתעשיה אחרת.

אני שואל דבר אחד: זה לא חלם?

גם על אשראי שקלי הריבית היתה 9%?

כן.

זה קורה תמיד כאשר האינפלציה יורדת, זה קרה גם בארצות -הברית.

אתמול הביאו לאישור הוועדה שתי בקשות להעברות תקציביות, שעכבתי

אותן, כי רציתי לשמוע דעת כל חברי הוועדה, במשרד התנוך והתרבות שהוצע

להעלותם, וההצעות לא נתקבלו - אגרת חינוך והיטל החינוך, ועל כן מבקשים

להעביר מהרזרבה הכללית 6,62 מיליארד שקלים בשל אי-הגדלת היטל החינוך

מ-4 פרומיל ל-6 פרומיל ו-9, 11 מיליארד שקל בשל אי-ביצועה של אגרת החינוך בשנת

הלימודים התשמ"ה,

חבר- הכנסת עובדיה עלי, אני מצטער על אי-ההבנה שקרתה. ביום ד' הוציאו

מכתב שהישיבה ביום א' תהיה בירושלים. ביום חמשי ביקשה חברת הכנסת סולודר

לקיים את הישיבה ביום א' בתל-אביב, אבל הוחלט לקיים את הישיבה בירושלים.

אם יש שנוי מסוג זה, אפשר לעשות את הדבר המינימלי - להרים טלפון

ולהודיע.

אם יחליטו לקיים ישיבות הוועדה בירושלים שלא בימי הכנטת הנוכחות

תהיה מינימלית,

יתרגלו לבוא גם שלא בימי הכנטת,

בעקביה הדברים שאמרת, אדוני היושב ראש, היום אפשר לקנות מכונית

ב.אם,וו. במחיר מכונית סוברו.

אדוני היושב ראש, אנו עדים להתכתשוירת בעגיז עיסקת-החבילה ב'. יש

טענות קשות לתעשיינים. אני חושב שאנו איננו יכולים להשאר שוו-נפש בנושא

זה כאשר אנו חלק מעיסקת-החבילה אם כי לא במישרין.

אני מציע להזמין נציגי שלושת הצדדים ולקיים דיון לגופם של דבר,

ואז גם התעשיינים יעלו ענין הייצוא וגם אתה תעלה אותו"

אני מקבל את הרעיון. עד כמה שהבינותי, ההתכתשויות, כפי שקראת לזה,

עומדות להסתיים. לפי מה שחתמו התעשיינים , אין להם הצדקה לסקנדל שהם עושים,

הויכוח הוא על עדכון המחירים. היחיד שמעלה מחירים במדינה הוא האוצר,

והוא רוצה שכל המשק יספוג"

אנו עוברים לאגרת הטלוויזיה ואגרת רדיו ברכב מנועי-1985.

ד. תיכון;

הגב' סמדר אלחנני צריכה להסביר צורת חישוב האגרה,

בבקשה הגב' סמדר אלחנני,

ס, אלחנני;

יש שלוש דרכים לתשלום אגרת הטלוויזיה: דרך אחת - תשלום חד-פעמי

מראש. בשנה שעברה היתה הנחה של 16% על תשלום מראש. השנה מציעים 10% פלוס

העלאה ריאלית של האגרה מ-50 דולר ל-57 דולר, זו עלייה של 15% ריאלית, ואנשי

רשות השידור הודו בפני שזה נכון,

הדרך השניה - תשלום האגרה בשלושה תשלומים. בשנה שעברה הועדה שינתה

את תנאי ההצמדה. לקחתי את התשלומים בפועל ביום האחרון שיכול האדם לשלם ללא

קנס ויצא שריאלית שילמו 42 דולר, לקחתי מה שהם מציעים השנה, שלושה תשלומים,

כל תשלום הוא 21 דולר לפי השער היציג ב-15 במרס, אבל היום האחרון לתשלום

הוא ה-30 באפריל" אני יוצאת מהנחה שהאינפלציה והפיחות יהיו באותו שיעור,

בהנחה של 10% לחודש, חודש וחצי זה 15%.יוצא שהתשלום בפועל ב-30 באפריל יהיה

17 דולר, אותו דבר לגבי התשלום השני - 25 דולר לפי השער היציג במרס פלוס

4 חדשי הצמדה, זה שוב 15%-10%, שוב 17,8 דולר, וביחד - 53,4 דולר. ההעלאה

היא 27%.

היו"ר א. שפירא;

אני מצטער, כאשר קבעו את האגרה בשנה שעברה, היא היתה לזמשים וכמה

דולרים.

ס, אלחנני;

50 דולר,

היו"ר א. שפירא;

חמשים וכמה דולר .

לפי שער החליפין ב- 15.3.84 זה היה חמשים דולו-,

א. שפירא

אינפלציה תהיה באפריל, מאי ויוני 1985. תאר לך שההסתדרות או התעשיינים

יחליטו לפרוש מעיסקת החבילה והולכים לאינפלציה של 20% לחודש במקרה כזה

לא תשלם 64 דולר אגרה אלא 46 דולר. אף אתד אינו יכול לחתום מה תהיה

האינפלציה במאי וביוני ומה יהיה הפיחות. אילו הם היו קובעים לפני שנה

העלאה פתותה מ-27% על הסכום במרס, זה היה 100%. היות והם לא קבעו, אלא

הזמז עשה את זה, בגלל השתיקה, התשבון של 15% שעשתה הגב' סמדר אלחנני נכון.

הם הגישו לנו בקשה להעלאת האגרה ב-8%. ל-8% אין בכלל שחר,

אתה אינך צודק, האנשים לא רימו אותנו.

י. צבז;

אינני אומר שרימו, אני רומיתי.

הם נתנו נתונים ואמרו שמבתינה נומינלית יש עלייה של 8%. זה נכון.

הם לא שיקרו אותנו בזה, אתר-כך דיברו על 15%.

לא דובר על 15% על שלושה תשלומים אלא על תשלום מראש.

אני מציע שהחשבון שלנו עם רשות השידור לא נעשה באמצעות קביעת

גובה האגרה. יש לכולנו תשבונות שונים, כל אתר מזויית הראייה שלו. ונעשה

אותם בעוד שבוע-שבועיים בדיון על תקציב רשות השידור. תורידו להם את התמיכה

מתקציב המדינה לחלוטין. מה אנו רוצים, לסגור את המוסד? בואו נחליט.

אני הניר האסכולה של עיריית ירושלים, העירייה היתידה בארץ הזאת

שאינה צריכה לשבות ולא שבתה ואינה שובתת ונמצאת במצב תקציבי טוב, כי היא

מעלה מסים בשיעור הכי גבוה, ואף אחד אינו מגיב, כי מקבלים שירותים טובים.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להיות אפיקורס ולומר: לא ניסו לרמות

אף אחד. לא קרה שום אסון. בסך הכל אנו מדברים על סכומים זעומים מהאזרח

המצטברים לסכום גדול של 8-10 מליון דולר שיאפשר למוסד להתקיים.

אני אינני קיצוני כמו חבר-הכנסת צבן. אבל הם לא באו לכאן בידים

נקיות, וזו איננה הפעם הראשונה ולא הפעם השניה. כל שנה אותו סיפור. ואני

ארענן זכרונכם. כאשר הם באו, הם טענו שהם ראו את המיזכר של הגב' סמדר אלחננ

כמה דקות לפני הישיבה, והנכון הוא שישבו אתה יום קודם ולבנו אח הדברים. רק

לאחר לחץ שלנו - ואני אמרתי שסמדר אלחנני אמינה יותר מכל המוסדות במדינה,

וכולם מקבלים את הנתונים שלה כפסיקה , הם הודו שסמדר אלחנני צודקת וההעלאה

היא 15% על תשלום מראש. לכן הייתי עקבי ואמרתי שלא נצביע עד שסמדר אלחנני

תבדוק את המספרים. ונקבע ©מדר אלחנני תשב ותבדוק את כל החישובים.

חבר-הכנסת מצא, אין מדובר בסכומים מזעריים. מדובר בהעלאת האגרה

באחוזים ניכרים. אתה יכול לבוא ולומר: אותי זה לא מענין, אני רוצה שרשות

השידור תקבל את הסכומים הזולה.

אני רוצה שיתנהלו - - -

לעת עתה הם מתנהלים בצורה הגרוע ביותר.

מכל מקום יש חוות דעת של סמדר אלחגני. ביקשתי שאנשי רשות השידור

ישבו אתה ויגיעו לנוסחה מדוייקת,

י. מצא;

אדוני היושב ראש, החלטנו שהיום בשעה 12:00 מצביעים,

אני אינני נבהל לא מהעלאה האגרה ב-8% ולא מהעלאת האגרה ב-15%.

שירות הניתן לכל אני חושב שצריך לתת אותו באופן סלקטיבי ועל-ידי כך להקטין

את תקציב המדינה. אני אינני שבע רצון ממה שקורה ברשות השידור. אבל אביע

דעתי על כף במסגרת הדיון על תקציב רשות השידור.

רבותי, אין אדם במדינה, לא ראש הממשלה ולא שר האוצר, היכולים

היום לדעת מה יקרה. יכול להיות שיהיה פיחות כזה שהאגרה לא תהיה 64 דולר

אלא 46 דולר,

ברור שאתה אינך יורע מראש איזו אינפלציה תהיה" הענין הוא שהפעם

יש יותר חדשי הצמדה מאשר היו בשנה שעברה. כל אחד יודע שאם אתה נותן שלושה

חדשי הצמדה במקום 4 חדשי הצמדה, השחיקה יותר גדולה, אינני עדשה אח ההשוואה

של התשלום מראש עם ההנחה בפועל ב-50 באפריל, אלא מה התכוונו לקחת. לכן אני

משווה לפי שער החליפין ב-15 במרס 1984 ושער החליפין ב-15 במרס 1985. לכן

החישוב מראה עלייה מ-50 דולר ל-57.6 דולר.

שימוש ברזרבה כללית לשנת 1984

(פנייה מס' 268 של הממונה על התקציבים (היטל חינוך ואגרת חינוך)

אתמול עיכבתי והצבעה על פנייתו של הממונה על התקציבים, פנייה

מס' 268 בענין העברת 6,62 מיליארד שקל בשל אי-הגדלת היטל החינוך מ-4 פרומיל

ל-6 פרומי ו-11,9 מיליארד שקל בשל אי-ביצועה של אגרת החינוך בשנת הלימודים

התשמ"ה.

מה ההסבר לכך?

רצו להעלות היטל החינוך וכולם התנגדו, רצו להטיל אגרת חינוך,

וכולם התנגדו. לכן צריך להעביר סכומים אלה מהרזרבה, כי משרד החינוך והתרבות

כבר הוציא את הכסף,

בתקציב המקורי לשנת 1984 היה מתוקצב סכום לשכר מורים, לקראת

אוקטובר עשינו קיצוץ מס' 1 בתקציב משרד החינוך והתרבות. בתקציב זה הנחנו

שאנו מעלים היטל חינוך הנגבה על-ידי הביטוח הלאומי,

מתי זה היה צריך להיות?



ש. טלמון;

הנחנו שנתחיל לגבות מאוקטובר -נובמבר.

ועיסקת -החבילה טרפדה?

כז, אותו דבר לגבי אגרת חינוך. הנחנו שאנו גובים 6,000 שקל

לילד ו- 9,000 שקל לשני ילדים, ותפסה אותנו עיסקת-החבילה, והדבר התעכב,

מאחר והכסף משולם למורים, אנו מבקשים לתקצב אותו.

אני מודה שלא השתתפתי בדיון הקודם ולכן אינני יודע הרבה. אבל אני

איר מעלים אגרה בלי להביא זאת לכאן ואני מתכוון לאגרה על

בחינות בגרות? עבור כל בחינה צריך לשלם 3,000 שקל. משפחה שיש לה ילד

אחד תצטרך לשלם 63,000 שקלים ומשפחה שיש לה 2 ילדים תצטרך לשלם פי שנים.

מה יקרה לגבי הורה שחי מביטוח אבטלה או מקצבת הביטוח הלאומי?

אני אצביע נגד בקשה זו; מכיוון שזה ממילא חלב שפוך, כי הכסף

כבר הוצא, כך שזה אינו מעלה ואינו מוריד, זו הזדמנות טובה להצביע נגד.

בסך הכל זו פרשה עגומה מאד. בואו ניזכר מה קרה. באה ממשלה חדשה ושר אוצר

חדש והחליטו לקצץ מיליארד שקל בתקציב, והחליטו לקצץ גם בתקציב משרד החינוך

והתרבות, וכדי לא לבטל חינוך תיכון חינם החליטו על אגרה והיטל, אך בסופו

של דבר לא יצא מזה ולא כלום. וכל מה שקרה הוא שהלכו לבנק ישראל וכבר הוציאו

את הכסף. כלומר, מה שקרה הוא שבקול ענות גבורה אמרתם שתקצצו בתקציב בבסופו

של דבר כמעט ולא קצצתם ולא כלום. זו דוגמה מופתית לכשלון בענין זה. נכשלתם

ואני אינני מוכן להצביע בעד.

י. כהן;

אני מסכים לדבריו של חבר-הכנסת בר-און לגבי הקיצוץ בתקציב.

אינני בטוח אם לא הכנסת אשמה בכך שהתקציב לא קוצץ, אבל ברור שתקציב המדינה

לא קוצץ. אם רוצים לעודד יצוא צריך לקחת מכולם. אבל זה חלב שנשפך. אני

רק מקווה שעכשו כאשר יחליטו לקצץ בתקציב, אכן יקצצו, כולל הקציב החינוך

אולי לא בשעות הוראה, אבל בפירוש צריך לקצץ גם בתקציב משרד החינוך והתרבות.

ואין ברירה אלא לאשר את העברה התקציבית המבוקשת.

ד. תיכון;

מתעוררת כאן, אדוני היושב ראש, שאלה חשובה ביותר של פיקוח הפרלמנט

על התקציב. אילו ה ייתי יושב ראש ועדת הכספים, הייתי פונה לממשלה, שהפיקוח

על התקציב לא ייעשה באמצעות החרק שעומדים להציע, אלא באמצעות הפרלמנט, שהרי

כל מה שאנו חייבים לעשות בוועדה זו הוא לפקח על התקציב ולא לאפשר לאף אחד

לחרוג מהתקציב; אלא שבמרוצת השנים התבלבלו היוצרות. וועדה זו לא הקימה

ועדת משנה לענין התקציב והיא עוסקת בכל רק לא בפיקוח על התקציב. בעצם היא

הופכת לחותמת גומי. אם הייתם רוצים דוגמה לכך הרי היא לפנינו: 18 מיליארד

שקל שבכלל לא צריך היה להוציאם, קודם הוציאו אותם ואחר-כך חיפשו סעיף

הכנסה וכאשר סעיפי ההכנסה שקבעו אינם מתממשים, באים ולוקחים מהרזרבה.

אם ועדה זו מכבדת את עצמה, היא צריכה לפקח על התקציב ולשמור עליו.

לא הממשלה ולא באמצעות חוק שיחייב מנכ"לי משרדים לעמוד בפני בית-דין

משמעתי על חריגה מהתקציב, יפקחו על התקציב. הפיקוח על התקציב חייב להעשות

על-ידי הפרלמנט.

בתנאי שאתה מצביע על מקורות הכנסה.

אני אינני גובה מסים,

אנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנו רוצים מהתקציב. על כל פנים אנו

איננו יכולים להיות תותמת-גומי. אם אנו רוצים להיות חותמת גומי, נאשר את

הבקשה שלפנינו,

איר נוצר הגרעון הזה?

נניח שתקציב החינוך היה 100 שקל, באוקטובר קיצצתי ל-80 שקל מתוך

הנחה ש-20 שקל אגבה מהצבור על-ידי אגרה.

אם הורדת ל-80 שקל, הרי זה אומר שהוצאת פחות,

הייתי אמור להוציא פחות מתוך הנחה ש-20 שקל אקבל מהציבור.

ד, תיכון;

אם כך, לא קיצצת.

העברנו מפעילות לפעילות מותנית,

אתה רוצה לומר שהקיצוצים שהציג שר האוצר לא היו קיצוצים בפעילויות?

ש, טלמון;

חלק היו בפעילויות וחלק ספיגה מהצבור,

אם אתה רוצה לקצץ בפעילויות על-ידי גיוס מהצבור, זה איננו קיצוץ

לא בפעילויות ולא בתקציב. וכל מה שאנו מרברים עליו הוא קיצוץ בפעולות.

אני לא קבלתי עקרונית שכל קיצוץ בהוצאות הממשלה יהיה קיצוץ בפעולות

כי אז הקיצוץ צריך להיות בסדר גודל שיפגע באופן בסיסי בשירותים לצבור,

ויביא לכך שהעול יפול באופן בלתי צודק פלוס אבטלה. לכן צריך להיות קיצוץ

בפעולות אבל גם בהוצאות, לכן הדרך שהלכו בה במשרד החינוך והתרבות היא

איננו רוצים לבטל חינוך חינם - ואינני נכנס עכשו

לשאלה המהותית אם צריך לבטל או לא - ולכן נקצץ בהוצאה ונממן על-ידי ספיגה

מהצבור, אנחנו, הכנסת וועדת הכספים, אחראים לכך שהחוקים שהיו צריכים

להביא לספיגה מהצבור, לא אושרו, והסיעה שלך, חבר-הכנסת בר-און, התנגדה

לשני החוקים,

הייתי היחיד בחדר הזה שהצביע בעד אגרת חינוך,

היו חברים גס בסיעה של חבר-הכנסת בר-און שהיו נגד השיטה הזאת.

כאשר הכנסת אומרת שהיא אינה רוצה לאשר הכנסות מסוג זה. היא אינה יכולה



ח. רמון

להתנגד לאישור הבקשה.

ולאנשי האוצר והחינוך והתרבות אני רוצה לומר : כאשר אתם יודעים

כבר בנובמבר, שלא תעבירו את החוקים, לא בגלל הכנסת. אלא בגלל עיסקת-החבילה,

תבואו ותגידו. למה אתם באים ונותנים לנו להרגיש כמו אידיוטים, כי בין אם

נא"ר וביז אם לא, הכסף כבר הוצא? אם הייתם באיה בנובמבר, לא הייתם עושים

פלסתר מחוק התקציב"

אני אינני מתרגש מהעמדה לדין על חריגה מהתקציב.

דפיקות על התקציב הוא בידי הוועדה,

כיום אין לנו שיניים לפקת על התקציב. השניים מוכרתות להיות בתוק.

תיק בלי שיניים אין לו ערך.

אם מישהו הוציא כסף בלי אישור, הוא עבר עבירה,

ת. רמון; אז - הוא עבר עבירה. אם היה תוק עם שיניים יכולת להגיד למנכ"ל

למה לא באת לבקש אישור לפני שהוצאת את הכסף?

אני מקווה,ש?????אטיניים שנטלה הממשלה מהתוק, אנו נוסיף אותן"

י. צבן;

לגבי הצד הפרלמנטרי אני מסכים עם תברי-הכנסת תיכון ובר-און, ואני

אל מי נבוא בטענות? אני הושב שכל שר אוצר אומר: הדבר התמור

ביותר שיכול לקרות בוועדת הכספים הוא שיוציאו לנו את הנשמה, יסהבו את הענין

עוד שבוע, עוד שבועיים, יהיה עוד פרסום עוקצני בעתון, ונעבור גם את התורף

הזה בשלום, אבל אני חושב שזה יכול להיות אחרת, וזה תלוי בני, יכול להיות

שצריר להיות חוק המגביל פגישות שרים עם חברי ועדת הכספים או פגישות שליחיהם

של שרים עם חברי ועדת הכספים. זה היה הדבר הכי יעיל, אחרת אנו משמשים

חותמת גומי.

בענין אגרת הטלוויזיה הונח לפנינו נייר וחשבנו שמדובר בהעלאה של 2%

ואמרנו כן; הניחו נייר על העלאה של 15% ואמרנו כן .

אני בטוח שיש מקום לייעול במערכת החינוך בארץ. אבל אינני תושב

שמצב מערכת החינוך בארץ הוא כזה, שהוא הופך את מערכת החינוך - מבחינת ההישגי

ואי-ההישגים שלה - לאוביקט לקיצוץ בתקציב. ההקצאה לשירותי חינוך במדינה

בחמש השנים האחרונות נמצאת בכל הסעיפים בירידה מ?????חד למרות גידול האוכלוסיה,

גני ילדים ומוסדות תינוך תורניים, נתון זה מבוסס על מתקו

של המכון לשירותים חברתיים.

אתה מדבר על אחוז מהתקציב?

גם כאחוז מהתל"ג,

זה אינני קנה-מידה,

התל"ג כבר חמש שנית לא עולה,

אין בעייה מבחינה זו כי התל"ג לא עלה חמש שנים.

לכן, למרות המחאה שלי על הסדרים הבלתי-פרלמנטריימ - ומכיוון

שהייתי רוצה להתייצב נגד ה"עליהום" על תקציב השירותים החברתיים, שהוא

התקציב היחיד שהולכים לקצץ בו - בבטחון אין הולכים לקצץ - אני אצביע בעד

אישור הבקשה.

אני רוצה לומר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: אני מתנגד עקרונית

לכל קיצוץ במערכת החינוך. אין לקצץ בשעות הוראה, בגני ילדיה ובחינוך העל-

יסודי. אבל יחד עם זאת כמי שמכיר את המערכת הזאת, אני סבור שיש כל-כך הרבה

שכבות שומן, שאפשר לקצץ בהן. יש אגפים שלמים במשרד התינוך והתרבות שהיום

ה0 מיותרים. ואני רוצה להביא מספר דוגמאות: כל הנושא של מרכזיות פדגוגיות,

הוא מיותר. פעם היה צורך במרכזיות פדגוגיות. היום בכל מוסד חינוך יש מרכזיה

פדגוגית זוטא. ועל כל שקל שמוקצה כאן, מוקצים דרך הרשות המקומית לפחות עוד

שני שקלים.

בשביל מה צריך חמש מערכות של חינוך מקצועי במדינה ישראל?- כל מדינת

ישראל היא כרובע קווינס בניו-יורק. ואצלנו יש מערכת חינוך מקצועי במשרד

החינוך והתרבות, במשרד העבודה והרווחה, יש רשת"עמל" ויש רשת "אורט".

אני יכרל להצביע על הרבה אגפים- שאפשר לסגור אותם החל מהמנהל ועד

אחרון הפקידים שם. את הכספים האלה צריך להעביר להעמקת החינוך הפורמלי והלא

פורמלי ולחינוך ילדי אתיופיה.

אני חושב שאפשר לבטל את האגף לתכניות לימודים. היום יש חידושים

ושינויים כל כך גדולים, שהתלמידים אינם מסוגלים לעכל. יש ספרים שמתחדשים

חדשות לבקרים,

אני נפגשתי עם שר החינוך והתרבות יהד עם השר ארנס והבאתי לפניהם

את הדברים. הצבעתי על דברים שבהם אפשר לחסוך אולי 200 מליון דולר, מבלי

שמערכת החינוך תיפגע.

בדברים שאפשר לחסוך, אין חוסכים, אלא מה עושים? ממילים עוד היטלים

ועוד מסים ואחר-כך אין גובים אותם, ואז מבקשים להעביר סכומים מהרזרבה.

אני מסכים עם חבר-הכנסת תיכון בענין זה. אני אצביע בעד רק בגלל המשמעת

הקואליציונית, אבל אני מצביע מתוך מורת רוח גדולה"

חבר-הכנסת עלי, אני מייצג את אגף התקציבים באוצר. כל הרעיונות

שהעלית עכשו, אנו ישנים עליהם בלילות, ואנו מציעים אותם בכל הזדמנותי אגף

תכניות הלימודים הצענו לסגור לשנתים.

שאלת האגרה על בחינות צריך להפנות למשרד החינוך והתרבות.

יכולתי להביא את הנושא להצבעה בישיבת הוועדה אתמול, אבל לא עשיתי

זאת כי רציתי שכל חברי הוועדה יתייתסו לנושא.

הקיצוץ בתקציב ב-1984 היה צחוק. הבה לא נדבר על כך. אשרנו מאות

מליוני שקלים לסובסידיות בגלל עיסקת-החבילה. בגלל עיסקת-החבילה לא נתנו

להעלות אגרת חינוך. רוב המפלגות טענו במליאת הכנסת שא? אפשר להעלות אגרת

חינוך באמצע השנה"

כפי שאמרתי רציתי שכל החברים יתייחסו לגושא, כי יש פה דבר חמור -

הוציאו את הכסף. ידעו על כך בנובמבר ובאים ממש לפני סגירת השער ומבקשים

אישור.



א. שפירא

אני מביא להצבעה שימוש ברזרבה כלליה לשנת 1984 - פנייה מס' 268

של הממונה על אגף התקציבים.

ה צ ב ע ה

שימוש ברזרבה כללית לשנת 1984 - פנייה מ0 268' של

הממונה על התקציבים -א ו ש ר ה

נמנעו חברי-הכנסת י. כהן, ד. תיכון ור. דנינו

אגרת טלוויזיה ואגרת רדיו ברכב מנועי - 1985

(מכתבו של יושב ראש רשות השידור מיום כ"ז בשבט התשמ"ה-18.2.85)

אנו הוזרים לנושא אגרת טלוויזיה ואגרת רדיו ברכב מנועי - 1985י

הניתות של הגב' סמדר אלחנני מראה שעל תשלום האגרה מראש ההעלאה היא 15%

ועל תשלום האגרה ב-3 תשלומים ההעלאה היא 27%.

ועל רדיו ברכב מנועי - 80%.

י. צבן;

אני מבקש להצביע כל סעיף בנפרד, כדי ש אפשר יהיה להציע הצעות

הלופיות לכל סעיף.

אני חושב שלא יהיה זה לכבודה של הוועדה אם לאתר שבקשנו מהגברת

סמדר אלחנני לבדוק את הנתונים והתברר שהנתונים שונים ואפשרנו לגברת סמדר

אלתנני ולאנשי רשות השידור לשבת שוב ולבדוק את הנתונים, לא נשמע עכשו את

הנתונים.

הגב' סמדר אלחנני מסרה את הנתונים, עכשו נשמע את נציג האוצר.

ד"ר לבנון;

אני מציע להתייחס לא ל-15%, ההעלאה האגרה בתשלום מראש ולא ל-27%

העלאת האגרה שתשולם בשלושה תשלומים, אלא לממוצע, והממוצע יוצא 24%. ואסביר

ממה נובעים ה-24%. אנו הזכרנו אתמול שהעליה הנומינלית בדולרים מהמועד של

15 במרס השנה יהיה 64 דולר, בשנה שעברה היה 59.3 דולר, זה 7%.

עוד דבר, שבשנה שעברה, בניגוד לדעת האוצר, הוועדה הגדילה

את אחוז ההנחה למשלמים מראש מ-10% ל-16% והפחיתה מדד בתשלום השני והשלישי.

שתי ההנחות האלה שהוועדה העניקה היו שיות עוד 10% וביחד 18%. ההבדל בין

18% ו-24% נובע מכך שהגברת סמדר אלחנני לקחה את התשלומים שהיו בפועל בשנה

שעברה לפי שער הדולר, ולגבי שנת 1985 היא לקחה שער דולר על-פי עלייה של

10% לחודש, יכול להיות, בשנה שעברה האינפלציה היתה 400% ולכן הדולר זז

יותר, לכן החישוב בדולרים, בשנה שעברה היה פחות מדד בתשלום השני והשלישי - -

ס, אלחנני;

היו פחות חדשי הצמדה.

ד"ר לבנון;

היתר נובע מההפרש באינפלציה.



ר. נחמו;

רבותי, אני בא כרגע מדיון על תקציב רשות השידור לשנת 1985. נושא

התקציב יובא בולו- בעוד שבועיים לאישור וועדה זו. אני יודע שנעמוד באש

צולבת של תברי הוועדה. אני מציע: תנו לנו לתיות ולנהל את הענינים. לתתוך -

תחתכו כאשר יובא התקציב לאישורכם.

אני מתנגר להעלאת האגרה על רדיו ברכב מנועי ב-80% ריאלית,

הנת לזה. קח ממי שאפשר לקחת ותן למי שצריך לתת,

אני אביא להצבעה גם את הצעתך, חבר-הכנסת רמון,

חבר-הכנסת צבן, אם יש לך הצעה, אני מוכן להביא אותה להצבעה,

אני מציע שבסעיף 1, במקום סכום האגרה הבסיסי המוצע 44.482 שקל

יבוא: 35.586 שקל.

לפנינו שחי הצעות. הצעת רשות השידור והצעת חבר-הכנסת צבן" אני

מעמידן להצבעה זו מול זו.

ה צ ב ע ה

בעד סכום האגרה הבסיסי כמוצע כסעיף 1 בהצעת רשות השידור - רוב

בעד הצעת חבר-הכנסת י. צבן - מיעוט

סכום האגרה הבסיסי כמוצע בסעיף 1 בהצעת רשות השידור נתקבל

אני מציע שההצמדה תהיה למדד בגיבוי 10% מהמדד, כי העובדים מקבלים

תוספת יוקר בניכויי 20% מעליית המדד.

אני מביא להצבעה נושא ההצמדה כמוצע בהצעת רשות השידור והצעת

חבר-הכנסת צבן.

ה צ ב ע ה

בעד שיטת ההצמדה כמוצע בהצעת רשות השידור - רוב

בעד הצעת חבר-הכנסת י. צבן - מיעוס

שיטת ההצמדה כמובן בהצעת רשות הדידור נתקבלה

בסעיף 2 , אגרת רדיו ברכב מנועי, אני הולך לקראת חבר-הכנסת רמון

ומציע שסכום האגרה יהיה 11.101 שקל.



ח. רמון;

אני מציע שההעלאה הריאלית, הדולרית, תהיה 50% במקום 80%.

ר. נחמן;

מסכים.

ס. אלחנני;

מי יקבע מה זה 50% ריאלית?

דייר לבנון;

חבר-הכגסת רמון, יש בעיות כספיות לרשות השידור.

ח. רמון;

איזה עוד תעריף העלית ב-80% ריאלית?

י. כהז;

אולי בכל זאת ננקוב בסכום?

ר, נחמן;

חבר-הכנסת רמון, אני חושב שאתה עושה שגיאה בענין זה - - -

י. מצא;

למה הסכמת?

ר. נחמן;

כי אני חייב לסיים את זה. צריך להדפיס את האגרה. אני מוכן לקבל

את ההעלאה הריאלית כפי שתיקבע על-ידי סמדר אלחנני ועל-ידי האוצר. אני טוען

שזה 50%. סמדר טוענת שזה 80%

י. כהן;

אני מציע שנצביע על העלאה ריאלית של 50% .

אני מביא להצבעה את ההצעה שאגרת רדיו ברכב מנועי תועלה ב50% ריאלי

ח. רמון;

דולרית.

היו"ר א. שפירא;

אי אפשר לקבל זאת, או שהכל צמוד לדולר או שהכל צמוד למדד"

ה צ ב ע ה

ההצעה כי אגרת רדיו ברכב מנועי תועלה ב-50% ריאלית נתקבלה

היו"ר א. שפירא;

עכשו עלינו להצביע על שיעור ההנחה לתשלום מראש. לפני שנה היה

שיעור ההנחה 16% והשנה מוצע 10%.

זה אינו טעון אישור הוועדה.

פרק הקנסות אישרבו אתמול.

למרות שהרבר אינו טעון הצבעה, אני רוצה שבהחלטת הוועדה יכלל

ענין ההנחה של 50% לאוכלוסיה הנזקקת, ולמקבלי קצבת ביטוח לאומי לא יעלו

מעבר למה שהיה בשנה שעברה,

ס. אלחנני;

נושא זה הוא בסמכות רשות השידור,

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.45