הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 84

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ראשון, ג' באדר תשמ"ה, 24.2.85,בשעה 10.00

נכחו;

אי שפירא - היו"ר

מ' בר-און

יי מצא

י ' צבן

די תיכון

מוזמנים; מי ינון - יו"ר רשות השידור

די אדמון - סגן יו"ר רשות השידור

אי פורת - מנכ"ל רשות השידור

ר' נממן - רשות השידור

יי צנגן - " "

א' כץ - " "

יי בר-יוסף " "

גבי יי הראל " "

גי פלד - משרד האוצר

יי בן-גל - " "

שי טלמון - " "

י' סרוסי - " "

עי אלה - " "

אי לבנון -" "

גב' מי כץ - " "

יי לוי - משרד התעשיה והמסחר

אי פלג - את"א

פ' גרוב - "

היועץ המשפטי לוועדה; אי דמביץ

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; 1. אגרת טלוויזיה ואגרת רדיו ברכב מנועי לשנת 1985

תקנות רשות השידור (אגרות, פטורים, קנסות,והצמדה)

(תיקון מסי 2) - מכתב יו"ר רשות השידור מיום כ"ז בשבט

תשמ"ה (18.2.85),

2. שנויים בתקציב לשנת 1984.



1. אגרת טלוויזיה ואגרת רדיו ברכב מנועי לשנת 1985

תקנות רשות השידור (אגרות, פטורים, קנסות והצמדה)

(תיקון מסי 2)

מ"מ יו"ר ד' תיכון; אני פותח את ישיבת הוועדה.

יי צבן; מתי הצעות לסדר?

אני מפליץ בפניך להמתין לבואו קול

יו"ר הוועדה, כי אין עדך לכל החלטה

שאני מקבל, ואני נוטה לקבל מראש את החשש שיעקרו את המוצרים בעקבות

הפאניקה של מזכיר ההסתדרות,

אגרות

רשות השידור - 1985. מר ארמון בבקשה,

די אדמון; אנחנו באים באופן פורמלי לבקש מווערת

הכספים לאשר לנו את גובה האגרה לשנת

הכספים הבאה. גובה האגרה שאנחנו כידוע מבקשים הוא בשיעור של

04 דולר לפי שער יציג ביום 15.3.85.

תסביר בדיוק סעיף סעיף מה אתם מבקשיס,

כי אני מבין שאתם מכניסים גם שינויים.

ני רון; אנחנו מבקשים שני דברים בנפרד. אחד, זה

מתיר האגרה, והשני זה תקנות לגבית האגרה

ואכיפתן. אתתיל מהתלק הראשון, כידוע לכס האגרות מוטלות על מכשירי

טלוויזיה ועל מכשירי רדיו במכוניות. האגרה לטלוויזיה היתה 59 דולר

על-פי עדכים דולריים והשנה היא תגיע ל-64 דולר. זו עליה ריאלית של

8%. כל זה לאתר תאום עם משרד האוצד. מאתר ועל-פי הוראות הממשלה

השתתפות הממשלה בתקציב הרשות הגיע לאפס, החל משנת התקציב הזאת הממשלה

לא תשתתף בתקציב רשות השידור, על כן יש לכסות את הפערים, בבריקה של

כל התחשיבים שלנו עם האוצר, הגענו למסקנה ביחד עס אגף התקציבים

שהאגדה צדיכה לעמוד על 64 דולר לשנה למכשירי טלוויזיה, לגבי מכשירי

רדיו במכוניות העלינו את האגרה ל-23 דולר, לפני שנה האגרה היתה

בסביבות 15 דולר והיא עלתה באופן ריאלי על-פי מדיניות הממשלה

בסביבות 50% 60%.

קבלנו את התומר של סמדר הבוקר.

ד' תיכון; בדבריך תשתדל לענות על הדברים של ממרר,

ני רון; עליה ריאלית בשיעור אגרת הטלוויזיה

15%- זה לא מדוייק. העליה היא8%.

י" צבן; ועם הנחה?

ני רון; ההנחה היתה 16%למשלמים מראש. בהתחשב

בכך שיש אינפלציה, רשות השירור מפסירה

הדבה כסף כשזה משולם מראש. הערך לא מוצמד כי אנתנו לא יכולים

להצמיד את הכספיס.

הכסף הנגבה על ידינו מועבר לאוצר אוטומטית.

ההנחה שהיתה בשיעור של 16%, בקשנו להפחית

אותה ל-10%, לאור ההסבר שנתתי בענין הכספים

שמגיעים ריאלית לרשות השידור. אם נקבל את הכסף ישירות, פירוש הדבר

שרשות השידור תקבל כספים באפריל במחיר מסוים ומכיוון שהיא אינה מסוגלת

להצמיד אותם היא חייבת לשמור על הערך הריאלי כדי להבטיח את הפעילות

השוטפת של הרשות במהלך 12 החדשים בצורה סדירה. על כן אנחנו אומרים

שההנחה למשלמים מראש תעמוד על 10%. מדובר על כ-130 אלף משלמים בתשלום

חד-פעמי.

הסעיף השני שסמדר העלתה הוא עליה ריאלית

בשיעור אגרת רדיו במכונית - על-פי הנתונים שלנו, בהשוואה של 23 דולר ב-1985

לעומת 15 רולר ב-1984, צ9ויה הכנסה של קרוב ל-10 מליון דולר לרשות השידור

השנה כתוצאה מייקרר אגרת הרדיו במכונית. יש בערך 400 אלף כלי רכב, אם

נכפיל את זה ב-23 דולר אנחנו מקבלים אופטימלית 9.5 מליון דולר.

לגבי הסעיף השלישי, השתתפות הביטוח הלאומי -

יש ירידה בהשתתפות הביטוח הלאומי מ-2-4 מיליארד שקל ל-1.8 מיליארד שקל.

כמה זה בדולרים?

נ" רון; אין לי כרגע את הנהון הזה.

המשמעות היא שמתוך 100 אלף בתי אב

שמקבלים הטבת הכנסה, מ-30 אלף נצטרך לגבות. עד היום היינו יותר

ליברליים ולא עשינו את מה שצריך לעשות על-פי החוק. בהעדר מימון מוסדי,

אנחנו נצטרך לקחת את הכספים מהאנשים.

י' מצא; כל הנושא של הביטוח הלאומי לא ברור. אני

מבקש לחזור על זה.

נ' רון; יש הסדר בין הביטוח הלאומי לבין רשות

השידור לפיו הביטוח הלאומי משלים מחצית

האגרה לאותם אנשים שהם מקבלים את הגימלאות הביטוח הלאומי. אותם אזרחים

במדינה צריכים להראות שהם שילמו מחצית האגרה ואז הביטו ת הלאומי משלים

את המחצית השניה. כיוון שהביטוח הלאומי הקטין את ההשתתפות שלי, מישהו

יצטרך לממן לרשות השידור את החוסר הזה, כי אגחנו נצטרך ללכת לאותה

אוכלוסיה בצורה הרבה יותר קשה מכפי שנהגנו עד היום. בקדנציה הקודמת

נמנענו מללכת לאוכלוסית המצוקה ולאכוף את תשלום האגרה כדי לא לקחת

מהם כספים שהם לא יכולים לעמוד בהם. השנה לא תהיה ברירה, נצטרך ללכת

ולקחת את הכספים.

מ' בר-און; זה לא משפיע באופן גלובלי?

נ' רון; זה משפיע. ההשתתפות של הביטוח הלאומי

היא לא כמות משוערת של השתתפות בתי אב,

אלא הם אומרים; אתם גביתם מ-30% מ-40%, אנחנו מורידים את ההשתתפות.

מ" בר-און; אתה אמרת שאתה הולך לאיש כזה, הוא משלם

חצי ואחר-כך האיש הולך לביטוח הלאומי.

ני רון; אנחנו הולכים לביטוח הלאומי והוא משלם

על-פי האישור שלנו. אפילו שיהיו יותר

אנשים, לא יהיה לביטוח הלאומי כסף לתקצב אותם. הם אומרים לנו: אתם

מגיעים ל-60% מבתי האב, אנחנו מתקצבים אתכם ל-60%. הדרישה שלנו

מהביטוח הלאומי היא שאם יש. ברשימות שלהם 130 אלף אנשים בסטטוס הזה

למה צריך להטריד את האוכלוסיה. אנחנו נגבה מהאנשים כמה שנגבה, ואתם

תתנו את החלק שאתם צריכים לתת.

היוט יש צמצומים בכל המשק, כולם

מצמצמים וזה מגיע אלינו חזרה ובעצם את ההתמודדות עם האוכלוסיה הזאת

אנחנו צריכים לבצע עם המוסדות.

לגבי סעיף 4, הפרדת האגרה מהתקציב -

מדי שנה בשנה חוזרת השאלה מדוע גובה האגרה נקבע בנפרד מאישור

התקציב. הסברנו את הדבר הזה. יש לנו בעיה טכנית שהיא אמנם מחייבת

את הדיון באגרה בטרם הסתיים הדיון בתקציב. האגרה צריכה להיות מודפסת

לאזרחים לתשלום ב-1 באפריל, ואם לא נספיק לגמור את ההליכים הקשורים

בתשלום האגרה מיד, טכנית לא ניתן להנפיק את האגרה ב-1 באפריל. על כן

אנחנו מבקשים לאשר את האגרה כפי שהצענו פה על בסיס תאום עם אגף

התקציבים כאשר צד ההכנסה שהוא מורכב גם מתשלום האגרה בוודאי יבוא

לדיון בוועדה בימים הקרובים. אנחנו נותנים תקציב, מבחינת תקציב כולל,

שיכלול את כל הווריינטים ועל בסיס האישור של הוועדה זה יהיה אחד

המרכיבים של התקציב של רשות השידור לשנת התקציב 1985.

די אדמון; למרות שיש הרבה מוצרים בארץ שהיום הם

עולים כפול מהמחירים באירופה, האגרה שלנו היא הזולה ביותר. המנכ"ל

יתן דוגמאות ספציפיות ממדינות אחרות לפיהן תוכלו לראות שדווקא אנחנו

הזולים ביותר בכל אירופה בתשלום האגרה.

א' פורת; כשאנחנו באים לבקש מכם את אישור התוספת,

הייתי רוצה להביא בפניכם כמה וכמה נתוני

כדי שתבינו שאנחנו לא מעלים פה בקשה מהפכנית , אלא פה מדובר במה שנקרא

בקופת העם כסף קטן. לשם השוואה אנחנו מבקשים להעמיד את גובה האגרה על

סך 64 דולר לשנה כאשר בדנמרק האגרה היא 119 דולר לשנה. בפינלנד -

107 דולר לשנה. בגרמניה - 93 דולר לעינה. בשוודיה 93 דולר לשנה.

יש לך נתונים על השכר הממוצע?

א' פורח; אני לא מדבר על נתוני השכר. כשאזרח

בריטי משלם 80 דולר לשנה זה בשביל

שירותים של הבי.בי.סי. אם תראו מה החוק מטיל על רשות השידור שלנו

לבצע תראו שזה מקביל מאד לדשימת המטלות שהחוק הבריטי מטיל על

ה-בי.בי.סי. כמה כסף יש להם וכמה לנו? אנחנו מקבלים מהמדינה מה

שהמדינה נותנת לאייבי נתן. חוץ מזה, באנגליה הממשלה גובה את הכסף

מהציבור ומעמידה אותו לרשות ה-בי.בי.סי. אצלנו המצב הפוך, אנחנו

גובים את הכסף ומעמידים אותו לרשות הממשלה.

האגרה בבלגיה היא 84 דולר לשנה.

בנורווגיה - 82 דולד לשנה. בהולנד - 70 דולר לשנה.

כדי שתבינו במה מדובד כאן, ההפרש בין

58.5 דולר ששילמו עד היום לבין 64 דולד שאותו אנחנו מבקשים לאשר

הוא סנט וחצי ליום. אני מבקש לאשר לרשות השידוד תוספת של סנט וחצי

ליום וגם אז אנחנו מגיעים לתשלום של 130 שקל ליום לכל משלם אגרה,

כאשד מחיר עתון הוא 180שקל ליום. אנחנו נותנים לציבור בשביל

130 שקל ליום שידורים מבוקר עד חצות בחמש רשתות ברדיו ושידורים

בטלוויזיה.

אני חושב שלאור הנתוניים הללו, כאשר

אתם לוקחים בחשבון אח העובדה שהאוצר לא

נותן השנה אפילו אגורה שחוקה ואנחנו צריכים להתמודד בעצמנו עם ההכנסה

העיקרית שהיא האגרה, לא ברור לנו לחלוטין מה יהיה גורל הפרסומת ברדיו,

לא ברור לנו פה יהיה גורל הבג"ץ שהוגש נגרנו בענין תשדירי חסות, אנחנו

צריכים לתכנן תקציב לשנת הכספים הבאה עט לוח משדרים סביר בתוספת של

סנט וחצי ליום. אנחנו מאד מבקשים שחברי הוועדה יאשרו לנו את העלאת

האגרה.

י' צבו; אדוני היו"ר, אני מתפלא עליך שבעד דבר

כזה, בעד אישור סנט וחצי ליום זימנת

ישיבה מיוחדת ביום ראשון. אני מציע שהיום לא נאשר את הבקשות האלה

וזה מכמה וכמה טעמים. ראשית כל, ואני לא אומר את זה לפי סדר החשיבות,

אני חושב שקרו שני דברים במישור הציבור שאי-אפשר לעבור עליהם לסדר-היום.

פרשה אחת היא ההופעות של בומה שביט בטלוויזיה. אני אפילו לא רוצה לדבר

על הידיים של בומה שביט. יש לי יחסים קורקטיים אתו, ואני לא רוצה לדבר

על הכישורים שלו. הוא מייצג אינטרסים מנוגדים למה שאני מייצג. מה שאתם

עשיתם זו שערוריה ובושה וועד המנהל עובר על כך לסדר-היום. לא היה

כדבר הזה ואוי לנו אם יהיה כדבר הזה. אי-אפשר לתת לאדם שמייצג מיגזר

מסוים, אידיאולוגיה מסויימת וגישה מסויימת במה פעמיים בשבוע כשזה דבר

חד צדדי. אני רוצה להדגיש, ואתם יודעים את זה היטב, אני לא מדבר על כף

שיש לו זכות להופיע. אבל צריך לתת זכות הופעה לאנשים שמייצגים

קונספציות אחרות. זה דבר בלתי דמוקרטי וחינוכי. הייתי אומר אח זה גם

אם ההופעה שלו היתה כליל השלמות. אומרים שהיא לא כליל השלמות. תארו לכם

שהיו נותנים ליצחק בן אהרן יום יום להציג את השקפות העולם שלו. מי היה

סובל את זה? פונים אליכם,ואתם מטעמים של יוקרה לא נסוגים.

דבר שני שאני רוצה לומר, זו הפעם הראשונה

במשך תקופה ממושכת אין נציג לאופוזיציה בוועד המנהל, לא היה דבר כזה

מיום ייסוד ועד המנהל. חוק רשות השידור לא אומר דברים מפורשים. אבל

הרוח הוא כזה וכך הבינו אוו זה עד עכשו.

למה אתם פונים אלינו?

י" צבן; אומר לי השר נבון שיש כאן קושי תחיקתי.

הצעתי לכם משקיף, לא חבר. אני חושב

שצריך היה לעשות שינוי בחוק שיתן אופציה למנות לפחות משקיף קבוע. אם

רציתם לא מינוי של משקיף, אין הוראה שאוסרת עליכם להזמין לישיבות

ועד המנהל נציג מהאופוזיציה. אם הייתם מזמינים פרק זמן מסוים נציג אחד

פרק זמן מסוים נציג שני, אי-אפשר היה להגיד שישיבות ועד המנהל הן ללא

נציג מהאופוזיציה. אולי נציג מהאופוזיציה היה מונע מכם את כוכב השביט

הזה.

עכשו אני רוצה לדבר על עלות המחירים עצמם,

על הניר שמונח לפנינו. אני מחפלא על עלות מחירים דולריח. לא די לנו

בכך שאנחנו מצמידים ולא סופגים את ההקפאה של עיסקת החבילה, יש עלית

מחירים דולרית. אני לא רוצה להטיל דופ י ביכולת החישוב של רשות השידור.

אבל זה קרה לנו לעתים רחוקות שחחישובים שסמדר הציגה בפנינו היו מוטעים,

והייתי רוצה שיהיה ברור ביניכם מה פשר ההבדלים האלה. אני מבין שבין

59 דולר ל-64 דולר גלומה העובדה שתהיה הצמדה מלאה לשלושת התשלומים.

לא רון בחישוב יש עליה ברבע השני, אלא כשאתה עושה את העלות הריאלית

במשך השנה, יש כאן הצמדת נוספת. בשנה הקודמת כאשר שלמת 59 דולר,

לא שילמת בפועל 59 דולר. אם רציתם מסמך נכון, הייתם צריכים להגיר כמה

יוצא לאזרח באופן דולרי והיה מסתבר שיצא לו, אני מעריך, 51-52 או

50דולר, ואז ההעלאה היא לא מ-59 דולר אלא מ-50 דולר ל-64דולר, אני

מבקש שתמסרו את הנתונים ואז יסתבר שהעליה הריאלית היא ב-30%. להעלות

את התשלום בצורה כזאת, זו שערוריה.

אני השבתי שתטען שעל-פי החוק אי-אפשר

לדבר במונחים דולריים אלא רק במונחים

שקליים.

י' צבן; הענין של הביטוח הלאומי, לא יתכן. אתם

מייצגים את הממשלה בעקיפין. אתם רוצים

על חשבון מקבלי סעד, הבטחת הכנסה, על הגב שלהם לעשות את המלחמה.

א' פורת; להיפך.

י' צבן; זה מה שקורה אם אנחנו מאשרים לכם את

זה בלי שמקבלים מהממשלה הודעה חד-משמעית

שלא תהיה הרעה בתנאים לגבי מקבלי סעד, הבטחת הכנסה. איך אנחנו יכולים

לאשר דבר כזה?

מי בר-און; הוא הסביר את ההיפך.

קודם לגבי הסכומים. מה שהביטוח הלאומי

יעביר השנה, מה שמתוקצב זה 1.4 מליון דולר.

הביטוח הלאומי טוען שלא לכל מקבלי הטבת הכנסה יש מכשיר טלוויזיה, וכמו

בקרב הציבור הרחב, לא כל אחד משלם את האגרה. הוא טוען שהוא מוכן לשלם

מחצית האגרה באותה פרופורציה כפי שהמבוטחים משלמים.

יש השתמטות גם כאן וגם כאן.

הביטוח הלאומי טוען שהוא מוכן לשלם באותה

פרופורציה של המשלמים בפועל.

אין גביתם ממקבלי הטבת הכנסה?

רשות השידור גבתה ממקבלי הטבת הכנסה

50%. הביטוח הלאומי בא ואמר: אני לא

אתחשבן עם כל אחד. אני אשלם סכום גלובלי. הסכום הזה צריך להיות מבוסס

על שיעור הגביה בפועל.

מה יהיה עכשו? אתם תלכו אל מקבלי הטבת

הכנסה ותגבו 50%?

לא.

הם אומרים שהם לא רוצים לגבות יותר, אלא

דה-פקטו הם יקבלו פחות. לכן הם רוצים

להעלות את שיעור האגרה.

לא נגביר את הגביה במיגזר מקבלי הטבת

הכנסה.



י י מצא;

ותמשיכו לגבות 50%?

מי ינון!

כן. אנוזנו לא יכולים להעמיק שם

אני רוצה הודעה רשמית לפרוטוקול שאתם תפנו למקבלי הבטחת הכנסה עם דרישה

לתשלום של 50% בלבד ולא יותר.

נ' רון;

כן.

גם אם היינו יכולים להעמיק את הגביה בקרב האוכלוטיה הזאת, אנחנו לא רוצים .

לעשות את זה.

יי צבן;

האם שקלתם את הענין שלמעשה האבחנה בין אלה שמחזיקים טלוויזיה צבעונית לבין

אלה שאינם מחזיקים טלוויזיה צבעונית, ברוב רובם של המקרים היא לא מקרית? אנחנו

יודעים שהרבה אנשים אשר הכניטו לביתם טלוויזיה צבעונית, הם נותנים את הטלוויזיה

בשחור לבן לקשישים.

אני שואל אתכם, לפי הטבלה, באילו ארצות פטורים הקשישים מתשלום האגרה או

מקבלים הנחה מרחיקת לכת?

בשעתו חה"כ מצא שאל אתכם ור1בטחתם לתת תשובה, מדוע הטלת האגרה לא תהיה בשעה

שאדם רוכש מקלט טלוויזיה?

דבר אחרון, בדיונים קודמים רצינו לעכב את האישור עד שיובאו לנו דברים

ממשיים בקשר לאיזון התקציב וייעול בטלוויזיה. גם כאן אני מציע לחברי הוועדה לא

לאשר את זה כחותמת גומי אלא לאחר שנראה שינוי בפועל בתחומים הללו.

היו "ר אי י י שפירא!

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לחה"כ בראון, אני רוצה להודיע שבעוד

שבועיים יהיה דיון על תקציב רשות השידור. אז לגבי היעילות והארגון אני מציע

שנתייוזט בדיון על התקציב ואין טעם להתייחט לזה היום ובעוד שבועיים עוד פעם.

מי בר-און;

אעיר כמה הערות לגבי איכות או גיוון השידורים. לגבי השאלה שעומדת לפנינו

רציתי תשובות. לא שמעתי האם יש טיכוי או חושבים על אפשרות להרחיב את הגביה. אני

מבין שבסיס הגביה מכסה 50%-60% מבעלי מקלטי הטלוויזיה.

דבר שני, מבחינת ההכנסות, מהו אחוז האגרה בכיסוי ההוצאות של שנה שעברה

והאחוז בתשדירי השירות והחסות?



הייתי רוצה לשמוע מאיש האוצר מדוע לא מצמידים לכם את האגרות. או שהצמידו

להם את הכספים או תאשרו להם להחזיק אותם בתפ"ס או בדרר אחרת.

אני נוטה לא לאשר את זה מסיבה עקרונית, שאנ י בעד פרסומת מלאה בטלוויזיה,

דברנו על אפשרות חקיקה. דברתם על בג"ץ. מבחינת מדיניות אנחנו צריכים לאשר להם

הקטנת האגרה בהדרגה עד לחיסולה כדי שתאפשרו פרסומת בטלוויזיה, כמו שהדבר הזה

נעשה בארצות אחרוה-, או שנגיע לאיזון בין האגרה לבין הפרסומת. אבל בוודאי לא נכון

להקטין את האגרה כאשר המערכת לא מאפשרת לעשות את הדבר הטבעי ומאשרת את הפרסומת.

לגבי בומה שביט, למרות שהוא חבר שלי, הבעיה היא ציבורית. נוסף להערה של

חה"כ צבן, מה שקרה פה הוא ביזוי הבעיה הכלכלית. צורת ההסברה והטיפול בנושא היתה

שטחית מאד. זו היתה בהחלט "פאשלה". אם אתם מפסיקים את זה, ונבוא עליכם הברכה.

בקשר ל"עמדה" בשידורי הבוקר, בדקתי את זה. לפי עניות דעתי אין איזון פוליטי

בהעלאת הענין. אני לא יכול לעשות מדידה. עיקר הטענה שלי היא שאתם מכניסים שני

אנשים כמו אלייקים העצני ושלמה בן יוסף אשר עמדתם דקיצונית ואין שום אחד מהשמאל

הקיצוני.

מ' ינון;

אני שמעתי אזרח ערבי שמדבר על מדינה פלשתינאית.

מי בר-און;

את שם את העצני אז לפחות תשים את מתי פלד. שמעתי שעמוס קינן לא כל כך

קיצוני.

הוא לא שמאלני?

מי בר-און;

לפי עניות דעתי בענין זת צריך ללכת באחת משתי הדרכים, או לאשר כל

"עמדה" לאיש אחר. אתה לוקח "משוגע" מהימין ומהשמאל או לא לקחת קצרות כאלה. נדמה

לי שהדבר שאתם עושים כרגע הוא לא מאוזן.

י י מצא;

אני לא רוצה לעשות חשבונות עם הרשות בהזדמנות חגיגית זאת שמעלים את האגרה,

כי בסר הכל אני מברך על העלאת האגרה. יש לנו עוד שבועיים-שלושה וגם לי יש לב

מלא. חה"כ בראון הסביר מצויין למה צריך איזון בבית המשוגעים הזה. אני לא רוצה

להגיד כמה תשדירי פרס-סומת ניתנים. אבל לא כאן החשבון. האמן לי, בלי המחלוקת

הפוליטית ביניכם, בסר הכל בומה שביט מרגיע מעט את עמך.

יי צבן;

אתה מרוצה?

י י מצא 1

אני חושב שצריר להביא למצב רגיעה. יש לר בטן מלאה על עיסקת החבילה. אבל בסר

הכל צריר לתת איזושהי רגיעה וטוב שהוא מופיע שם. לא צריר את כל ההתקפה הזאת. בסר

הכל הבחור מסביר, כדי לתת קצת רגיעה, מה אנחנו רוצים כמדיניות.



בענין האגרה - מפריע לי שאתם לא נותנים את התמונה הכללית של התקציב וכיצד

בכל זאת האגרה משתלבת. אני לא מבוהל מההערה של סמדר שמא רשות השידור תגיע לעודף

תקציב. נראה נכון יותר להגיש העלאת אגרה כזאת ובאותה נשימה להראות את התקציב.

אבל זה לא צריך להפריע לנו היום לאשר את העלאה הזאת. הסכומים שמבוקשים לא צריכים

להבהיל. בסך הכל זו אגרה שהאזרחים יכולים לשאת בה. מה עוד ששמענו הצהרה

לפרוטוקול בנושא של הביטוח הלאומי ואני מבקש שיינתן לזה פרסום גם אם זה ימעיט את

ההכנסות במיגזר הזה. מאידך, הייתי מאד רוצה שייעשה מאמץ להרחיב את גבית האגרה.

אני חושב שכל עוד אין פרסומת צריך ללכת לנושא האגרה. אני לא משוכנע שכאשר תהיה

פרסומת נצטרך לבסל את האגרה.

אני לא ידעתי שיש החלסה כזאת וזו רצונה של הרשות, שהאגרה תיגבה באמצעות גוף

ממוסד אחר. אני חשבתי שהרשות רוצה להחזיק בגביה הזאת. אם זה אמנם כך, אני חושב

שאנחנו צריכים לקיים דיון נפרד כיצד לנסות לאכוף או למצוא דרך למסד את וגביה

הזאת.

אני בעד האגרה הזאת.

די תיכו /י.

אני רוצה לשאול שאלות הבהרה לקטע הראשון. אני מבין שאם אנחנו לא מאשרים

היום, מרון יבוא ויאמר לנו שמבחינת לוח הזמנים אנחנו באיחור ואי-אפשר להדפיס את

הפנקסים. אני רוצה להסב את תשומת הלב להערה בחומר שהגשתם לנו לפיה תעדכנו את

האגרה לפי השער היציג שיפורסם ב-5.3.85ו. משמעות הפסוק הזה היא שיש זמן עד

ל-15.3.85. להדפיס פנקסים, זה לוקח כמה ימים. אבל אעבור לגופו של ענין.

פעם אחת צריך לעשות סוף בשני דיונים. אחד בעת שמבקשים להעלות את האגרה

והשני בעת שבאים לכאן ומבקשים לאשר את התקציב. אתה לא יכול להתייחס לאגרת הזאת,

כי אין לך בעצם חומר מסייע, ללא תקציב, אתה לא מבין מה חם רוצים. יכול להיות

שבשנה שעברה היה להם עודף ורוצים להגדיל את העודף. יכול להיות שהיה להם גדעון

וצריך לאשר להם יותר. אם אנחנו רוצים לייעל משהו אז צריך לאחד את הדיונים האלה,

כי התקציב מאושר היום בממשלה ומחר יונח בפני הכנסת. גם תקציב רשות השידור צריך

לידון בוועדה הזאת תוך כמה שבועות, כי אחרת אין על מה לדבר.

אני מבין שאתם רוצים העלאה ריאלית בנוסף לאינפלציה שתהיה. אבל בגין מה?

בגין מה שעוללתם לנו בשנה שעברה? אתה אומר: היינו במצב שאפשר לכנות אותו תוהו

ובוה ואני מבקש פרס של 15%או 18% כתוספת על מה שנעשה בשנה הבאה, שכן נהיה יותר

טובים. מה אתה מבטיח לנו? שהשירות שאתה תגיש לעם ישראל בשנה הקרובה יהיה יותר

טוב או בדרגה שווה לשירות הגרוע שנתת בשנה שעברה, שכן מדי פעם בפעם יש שביתות,

ואני לא צריך לספר מה קורה היום ברשות השידור.

שאלה נוספת, האם היהודים שתיים ביהודה ושומרון משלמים אגרה?

למה אמדת הגרועה ביותר? למה שנת 1984 היתה יותר גרועה מ-1983 או 982 1?

אם אתה קורא עתונים...

מי ינון;

הרדיו היה יותר גרוע השנה משנים קודמות?



די תיכון;

אני מתכוון לשביתות ולהשבתות.

מי ינון;

זה קורה הרבה במדינה, ומעלים את המסים.

די תיכון;

אני מצהיר כאן היום שמה שהיה שבשנה שעברה לא יהיה בשנה

הבאה, יש לכך הצדקה. אבל אם אתה אומר: אני לא רואה את הסוף, נמשיך להיאבק עד

שמישהו בממשלה יתעורר וישים קץ. איר וכיצד, לא ברור. אבל ברול שמה שהיה לא יכול

להימשך.

ביהודה ושומרון הוזלנו את וזוקי מדינת-ישראל על היהודים שחי ים שם. האם בתחום

האגרה היתה הרחבה והכללה או לא? האם אתה לא חושב שצריך למצוא פתרון כדי לכלול

אותם במסגרת זאת? הרי לא יעלה על הדעת שמחצית רמות לא תשלם אגרה.

אתה מבקש העלאה ריאלית בזמן שכל אחד מנסה להדביק את האינפלציה. כשאתה עושה

השוואה עם תחנות בחו"ל, אני לא צריך לומר לך שבבלגיה ובהולנד אתה קולס 20תחנות.

קולסים שם את כל אירופה. מה זה שייך?

אי פורת;

גם פה אתה קולס את כל המזרח התיכון.

לא הבנתי מה קרה להנחה שהענקתם. האם מי שמשלם מראש, מקבל הנחה של 16% או

לא?

די תיכון: אני מבין שכל גוף פיננסי מנסה לקלוס את הכסף בחודש הראשון, כי זה מבטיח לו

תכנון פיסקלי נכון. אתם המוסד היחיד שאומר: אנחנו לא מבקשים לקבל את הכסף מראש

ואתם מנמקים את זה בכך שהכסף מופקד בידי משרד האוצר ואתם לא מקבלים הצמדה. אבל

תמורת הכסף הזה אתם מקבלים משכורות שהן צמודות. אני חושב שעדין צריך לעשות מאמץ

כדי לגבות את האגרה בחודש הראשון.

ענין חברת החשמל - פעם אחת ולתמיד צריך להחליס היכן אתם עומדים בנושא הזה.

אם הבנתי נכון, אתם מצהירים שאתם רוצים שהאגרה תיגבה באמצעות חברת החשמל. אתם

חושבים שזה לביא להגדלת ניכרת בהכנסות מהאגרה, ואני בעד זה, כי הרשות מדולדלת.

אם אתם אומרים ש-50%או 60%מבעלי המכשירים משלמים את האגרה, אז צריך לעשות

משהו בענין הזה. אם זה ייעשה על-ידי חברת החשמל, נכפיל את ההכנסות.

בסיכומו של דבר, לצערי הרב אני לא יכל להצביע על העלאת האגרה לפני שמובא

לכאן התקציב. אני חושב שיש לנו זמן להמתין.

איו לנו זמן.

די תיכון;

אתה נותן עוד שבועיים?

לא.

די תיכון;

מה הזמן האחרון שלך כשאתה צדיר להדפיס את הפנקסים?

ד י אדמון;

אתה לא סומך על משדד האוצד ומשדד החינוך?

די תיכון;

איני שולל את ענין העלאת האגדה. אבל אי-אפשר, אדוני היו"ד, להצביע בהעדד

נתונים. אם אתה דוצה להיות סתם אדם שאומד מי בעד, מי נגד, תיטיב לעשות את זה.

אבל אני אומד לך, אנחנו, כוועדת הכספים, לא רק שלא סומכים על משדד האוצד, לא דק

שלא סומכים על משחר התנוך, אלא זח תפקידנו. אנחנו מאשדים את התקציב. בדצותנו

אנחנו משנים אותו. בדצותנו אנחנו לא משנים אותו. בדצותנו אנחנו מגדילים או

מקטינים אותו. לכן חובה עלינו להתייחס לשני הנושאים האלה כמקשה אחת, לדו ו בהם

בעת ובעונה אחת. אחדת אין סעם להחליט.

אני מבקש להפסיק את הדיון הזה, כי עשיתי עכשו חשבון ותתברר לי דבד מדהים.

אתם מבקשים העלאה של 60%. אני לא דוצה לומד אם זה בזדון או בשוגג. אתם הטעיתם.

העדך הדיאלי בשנה שעבדה היה 39-40 דולד. אתם מבקשים 64 דולד. זו עליה של 60%. לא

יתכן דבד כזה.

אני דוצה לדעת איך אתה מגיע לזה?

היו"ר אי י' שפידא;

המקדם בתקציב בדבע הראשון היה 240 שקל לדולד.

בקשתי את התשלומים של האגדה ואת התאריכים. אני לקחתי מקדם. עכשו יצא לי 38

דולד. זו עלית בפועל של 41 דולד מכסימום. עכשו הם גובים בדבע השני 64 דולד

ומצמידים את זה למדד בהנחה שהפערים בין המדד לדולר לא יהיו גדולים זו עליה של

55%. כאשד באים לבקש העלאה, אי-אפשר לבוא ולומד לנו שזו עליה של 8%.

היו"ר א' י' שפירא;

היות ששאלתם עד עכשו הרבה שאלות ואיש האוצר ביקש ממנו רשות הדיבור, אני

מציע שקודם כל ניתן את רשות הדיבור לאיש האוצר, אחר-כר נקבל תשובות לשאלות

ונמשיך בדיון בתקנות.

י' צבן;

אם זה נכון מה שאני טוען, לפי דעתי צריך להפסיק את הדיון.

י י מצא;

בוא נשמע את נציג האוצר.

היו"ר אי י' שפירא;

אתה יודע שבנושא הזה יש ליו"ר כל הסמכויות. קודם כל אני לא מפסיק שום דיון.

אני מבקש, עד שנברר, לא להגיד שהם באו לכאן להסעות אותנו.

י' צבן;

אמרתי שאני לא יודע אם זה בשוגג או בזדון.

היו "ר אי י' שפיויא!

אם נתנהג כך לכל עם ישראל כפי שאנחנו נוהגים פה, זה יהיה חמור מאד. היו"ר

מחליט להמשיך בישיבה. הם יצסרכו לענות על השאלה הזאת.

נציג האוצר בבקשה.

אתייחס לכמה נקודות.. ראשית כל לשאלות של, חה"כ יאיר צבן.

גובה האגרה נקבע בדיון עם רשות השידור ועם האוצר על-פי התייחסות כללית

לתקציב, כי בוודאי בלי להתייחס לתקציב, אי-אפשר לקבוע את גובה האגרה.

היו"ר אי י י שפירא; .

השאלה היא, האם בעדכון התקציב אוסומסית עשו עדכון גם לרשות השידור? אני

מדבר על האגרה. אנחנו יודעים שכל 3 חדשים בא האוצר לכאן עם עדכון. העידכון היה

בערך65% ברבע השלישי. השאלה שלי היא כזאת, האם מ-30 לאפריל עד 31 לדצמבר 1984

היו עדכונים כל הזמן או לא, או אתם לוקחים כל הזמן את האגרה מימי מתושלח?

א' לגנון;

מאחר ואפשר היה לשלם את האגרה מראש או בתשלומים, מי שמקבל את הכסף מראש,

מקבל את הריבית על החזקת הכסף. אם משלמים בתשלומים, הם היו מוצמדים לפי נוסחה

מסויימת.

אם קבלתם מראש את הכסף, זה היה לפי שער מסוים. לא היתה פה שחיקה. חתייחס

לנושא.

האגרה גקבעת בגובה מסוים, אפשר היה

לשלם את הכל מראש או בשלושה תשלומים,

כאשר התשלום הראשון הוא שליש מהערך הנומינלי ושני הסכומים היו

מוגמרים לפי נוסחה,

י' צבן; יברר ברולרים, זה בערך 12 או 13 רולר

כל תשלום?

מה היה מקדם הדולר ברבע הראשון של

היו"ר אי שפירא

18.

האגרה ביום 15.3.84 שזה היום

האקוויולנטי שאנחנו יכולים להשוות

אותו לשנה זאת היתה שווה 59,3 רולר, השנה אנחנו מבקשים שגובה

האגרה באותו תאריו ייחשב לפי 64 דולר בערכו השקלי, גם בשנה שעברה

וגם השנה יהיו הסדרים תשלומיים, אגב, התשלום שרוב האזרחים משלמים

אותו ב-30 באפריל, לא יהיה שווה 64 דולר ואותו דבר בתשלום השני

והשלישי.

לגבי התשלום החד-פעמי, ההבדל בשנה

זאת לעומת שנה שעברה הוא שאנחנו מבקשים להקטין בו את ההנחה

מ-16% ל-10%, המשמעות היא ירידה של 6% על כרבע מהמשלמים תשלום

מראש,

כמה היה הערך הדולרי?

התשלום השני והשלישי בשנה שעברה

היו צמורים למדד. התשלום השני היה

צמוד למדד של שלושה חדשים והתשלום השלישי היה צמוד למדד של

שבעה חדשים במקום ארבעה ושמונה חדשים, המשמעות של זה שחיקה של

חודש אחד בשנה שעבדה,

תענה לשאלה ששאלתי אותך, כמה בערך דולרי

שלמו בשנה שעברה? אתה מסוגל לענות על זה?

אני מוחה על זה, אתה לא יכול לפגוע באיש

ציבור, אתה לא יכול להעליב איש ציבור,

י' צבן; אמרתי את זה לא באופן אישי, אני מבקש

לקבל תשובה, אתה לא יודע שאני מתרגז

בקלות, אבל ממש מרגיז מה שאתם עושים כאן. אני מבקש התייעצות

סיעתית.

אתה חושב שיושבים כאן חבורת נוכלים?

תענו. אני שואל בצורה פשוטה,

תשמע את הצעתי. לפני שנה היה ויכוח על

המדדים. ישבה סמדר עם נחמן רון,תאמו

את ענין המדדים ואכן הצעתה של סמדר התקבלה, אני מציע לנהוג באותה

צורה, להושיב את נחטן רון וסמדר ולהעלות את הנושא הזה מחר מחדש.

יש זכרת לבקש התייעצות סיעתית בלי

למחות, אני רק מבקש, לפחות בדברים שהם

לא רעידת ארמה במשק, לא לקפוץ ולא לצעוק, כי האנשים האלה מנסים לתת

לו תשובה, אני הבנתי את התשובה. הוא לא דיבר בשפה שלך הוא דיבר

בשפת האקדמיה. אתה שאלת שאלה פשוטה והוא היה צריך לענות תשובה פשוטה.

באים לכאן משלחות של אנשים מכובדים. אני מעיד עליהם שהם לא באים להוציא

דבו בטענת שווא, לא בשוגג ולא במזיד. טעות יכולה להיות. המקדם ברבע

הראשון היה 189 שקל,

כאן היתה טעות קונספטואלית של

חה כ יאיר צבן. כיוון שהתשלום הוא

במועד מסוים או באפריל, אוגוסט ודצמבר, אם רוצים לעשות חישוב בדולרים,

צריו לעשות את זה לפי מדדים של אותם חדשים ולא לפי מדדי הרבעים שהם

תלת חדשיים.

העלות הממשית של האגרה היתה 59 פחות

10% שנבעה משתי הנחות שהתייחסו בפועל, אחת זה 16% במקום 10% הנחה

למשלמים מראש והשניה הפחתת מדד משני התשלומים הבאים"

כ-30 באפריל, כאשר אדם שילם, כמה

זה היה בדולרים?

18.5 דולר.

ד' תיכון; 59.3 פחות 16%.

כשעושים ממוצע צריר לקחת ממוצע לפי

א' לבנון תשלומים.

י' צבן; חס וחלילה, לא התכווגתי להעליב מישהו,

התכוונתי לומר שלא קבלתי תשובה.

אני מעיד עלי את יו"ר ועדת העבודה שהשנה בכל ישיבה של ועדת העבודה

יש ריב עם נציג האוגר שהוא יספר מה אומרים חבריו באגף התקציבים.

בבקורת הכי חריפה שלי לא הגעתי להתפרצות כזאת. מה מרגיז אותי?

אני מבקש לקבל תשובה לשאלה מאד מוגדרת. אני מבקש לדעת בפועל

בדולרים כמה שילם אזרח ישראלי עבור האגרה?

לפי איזו שיטה?

בפועל זה לפי תאריך התשלום והשער

היציג באותו יום, ואז אני יודע כמה זה

שווה.

למה תשווה את זה?

י' צבן; בין 75%- ל-80% שילמו בתשלומים. כלומר,

זה חל לגבי רוב המשלמים. האם במצב הזה

הם שילמו כפועל 40-43 דולר? אני חושב שהם שילמו 40 דולר ועכשו אוסרים

שנקבעה להם נורמה של 64 דולר. אתה אומר שבשיטה מסויימת אולי תהיה

התקזזות מסויימת. זה אומר עליה בפועל הרבה יותר גדולה מ-18%.

אתה חוזר ואומר דברים לא נכונים. אתה

יודע ב-30 באפריל מה יהיה הדולר? יכול

להיות שהוא יהיה 48 ולא 64. אותו דבר היה בשנה שעברה.

אצלכם יש הצמדה?

כן, למדד כמו בשנה שעברה. לדולר

"י רק בתשלום הראשון,

כתוב שכשנה שעברה לא היווה

הצטרה פלאה לתשלום והשנה יש

הצמדה מלאה.

ר' תיכון; הצעתי לר. סמרר ישבה איתם והישבו

את המדדים,

הם אומרים, גם אם קבעו עכשו 64 דולר,

אם חלילה בשלושת החדשים הבאים תהיה

שחיקה של 60%...

ר' תיכוז; איך יכולה להיות שחיקה? המדד יעלה

בדיוק כמו הדולר.

אבי מבקש ממר בר-יוסף להסביר עוד

פעם אחת, אבל תנסה להשוות מה קרה

ריאלית לאזרח בשנה שעברה ומה קורה ריאלית בשנה זאת,

אם הוא שילם בפעם אחת הוא ישלם

15% יותר, אני כבר לוקח בדולרים

ב-59,3-15,3,84 דולר,

בשנה שעברה הוא קיבל הנחה?

16%. השנה 10%.

יש הפרש של 6%.

אם הוא שילם בשלושה שיעורים?

התשלום הראשון היה שליש מ-59,3,

התשלום השני היה התשלום הראשון צמוד

לעליה3 חדשים במדד, התשלום השלישי היה צמוד למרד שבעה חדשים.

השנה התשלום הראשון יהיה שליש ממה שקבענו, 24 רולר. השלום השני

יהיה שליש צמוד למדד ארבעה חדשים. התשלום השלישי יהיה שליש צמוד

למדד 8 חדשים,

במקרה הזה, התומפת לאיש הזה היא

לא 8%, הוא משלם 8% נוסף ועוד

שני שליש של עלית המדד - 6.5%- זה 15%, הפער מהשנה שעברה לשנה

זאת הוא 15%.

אתה יכול לסמור על ממרר, כל החישובים

שהיא עושה, היא עושה אותם באופן יסודי,

אם היא כתבה 15%, היא לקחה בחשבון גם את האינפלציה וגם את שער הדולר.

היא בודקת את זה, לכן אני אומר, אם היא כתבה שזה 15% אין בזה אפילו

אחוז אחר יותר,

עכשו אנחנו חוזרים ל-8% הם צריכים

לעדכן את עצמם ל-8%.



א' לבנון; בקשר לשאלתו של חה"כ צבן, עכשו

עשיתי חשוב. מי ששילם בתשלומים

יצא לו בדולרים 45,8,

אי לבנון: אני לא יכול לרעת מאחר והתשלום

נקבע חורש וחצי מראש,

חישבו את המרדים ורק לאחר סבן

הגיעו להסכמה עם רשות השידור,

לא רימו אתכם בענין השידור,

כיוון שטי ששילם טראש שילם יותר,

ויש 20% שטשלמים מראש,בפועל זה יצא 47-48.השנה אי-אפשר לרעת לפי

השיטה הזאת כי לא יודעים טה תהיה השחיקה,

אבי רוצה להתייחס לשאלות אחרות,

השנה קבענו את נובה האגרה לפי על-פי טדיניות של העלאה ריאלית, אלא

על-פי צרכי רשות השידור טאחר ויש הפסקת השתתפות האוצר והקטנה

בתשדירי הפרסומת, לכן כדי לאזן את תקציב רשות השידור היינו צריכים

אגרה של 64 דולר. טאחר ובשנה שעברה הטכיטה רשות השירור להגדלת

ההנחה וביטול הצמדה טרד אחר, נוצר טצב שאין מספיק כסף כדי לשלם

את הטשכורות לעובדים, לכן אני טבקש לא לחזור על אותה שיטה של

שחיקת ההכנטה.

לגבי הצטדת הכטפים אצל החשב הכללי -

החשב הכללי טקבל הכנטת טהאגרות ותטורת זה הוא משלם את הטשכררות,

בשבוע שעבר עשיתי בדיקה עם סגן החשב הכללי, מכיוון שעל-פי ההגיון

צריך לגבות ריבית חובה כטו ריבית זכות, סכיוון שיש תזרים מזומנים

שנכנסים בתשלוטיט והתשלוטיט הם טרי חרש צטור לשכר, מסתבר שאם היינו

לוקחים רבית זכות וחובה, החשב הכללי היה יוצא בגדעון, רשות השירור

היתה טרוליחה בשיטה הזאת, לכן טשרד האוצר טציע לרשות השירור

בשנת 1985 לנהל את הטשכורות בעצטה וגם גבית האגרות בעצטה,

היו"ר א' שפירא; בצורה זאת לא תהיה זכות ולא חובה.

בל החשבונות האחרים הם בבנקים

מסחריים,

גביה על-ידי חברת החשטל - בחברת

החשטל, ההכנטות טהאגרה תהווינה 8%-2%, לחברת החשטל יש טערכת גביה

טובה מאד, טאחר וכאן שיעור התשלום הוא רק מ- 60%-50% מהאוכלוסיה,

אנחנו חוששים לפגוע בטערכת גביה טובה,

היא תצא נפגעת?

כל ההכנטה של אגרת רשות השירור

טהווה 2% מהכנסת חברת החשטל, חברת החשטל גובה 86 דולר לשנה. אוחנו

פוחדים להטיל צ'ופצ'יק קטן שהוא כידוע גורם לאנזים לא לשלם והוא יוצר

בעיות תשלוט על מערכת גביה טובה, אגי רק אוטר,אם היו טשלטיס

100% או 90% אגרת רשות השידור, לרשות השידור לא היתה בעיה כספית,

ואז לא היינו מבקשים להעביר את זה

לגורם אחר,

פרסומת בטלוויזיה - אנחנו חושבים

שאיננו יכולים להסכים להכנסת

פורסומת ברשות השידור מאחר ופוטנציאל הפרסונות בטלוויזיה הוא כספית

מוגבל, אם הכסף מוגבל וחלק ממנו ילך לכיסוי ההוצאות של הטלוויזיה

הישראלית, לא יהיה סימון לערוץ שני.

אין ערוץ שני, יש לנו בעיה עם

ערוץ ראשון,

אני רוצה להתנצל בפניכם על ההתפרצות

שלי. אני רוצה לומר לכם, נימה לי

שמשהו בהסברת הדברים לא היה בסדר, וזה שייר לכר שאנחנו תמיד מבקשים

לצרף נייר לוואי כשמגישים בקשות שמסביר מה השינוי.

הם גרפו.

יש הרבה ניירות.

היו"ר א' שפירא; לא רק שיש הרבה ניירות אלא גם סמדר

עשתה עבודה.

מ' בר-און; אגי צריך להגן על חה"כ צבן, אין

ניתוח של המשמעות,

כאשר בראשית הישיבה העלו את הטענה

שזה לא 8% אלא 15%, אני הבנתי שאתם

מודים בהתייקרות של 10% לגבי אלה שמשלמים מראש, קיצורו של דבר, סליחה,

מודה ועוזב - ירוחם.

אני חייב לדורה לוועדה מה עשינו לגבי

אכיפת האגרה, הפעלנו השנה מערכו/

אכיפה גדולה מאד על-ידי פריסה בשטח באזורים: ראשון לציון, רחובות,

נתניה, חדרה וגפ במיגזר המעוטים וישנן תוצאות טובות באכיפת הגביה,

אני מציין זאת בסיפוק משום שאילולא האכיפה המצב ברשות השידור היה

יותר גרוע, ונמשיך את זה גם בשנה הנוכחית. נכנסו כ-3,5 מליון דולר

מעבר למה שהיה צריר להיות בתקציב, כ-50 אלף בעלי מקלטים נכנסו לרשת,

ביניהם כאלה שלא שילמו ארבע וחמש שנים. זה היה צעד אחי גדול,

לגבי הפרסומת - האגרה עלתה במשך

השנה ב-76%. כל פגיעה שתיעשה באגרה, היא פגיעה בתקציב הרשות,

75% מהתקציב שלנו מכוסה על-ידי האגרה, במשר חמש שנים האוצר ירד

בהשתתפות לאפס אחוז. לכן כל שנה נתנה ועדת הכספים מעבר להשתתפות

הרגילה עוד תוספת כדי לכסות את החלק היחסי של ירידת ההכנסות בתקצינ

הזה, היות שבשנה שעברה ההשתתפות היתה 3%, מ-1,4,85 השתתפות המדינה

בתקציב רשות השידור תהיה אפס, נשנה שעברה אישרו לגו עוד 2% עבור

השידורים מהאולימפיאדה. אחרי ששידרגו את השידורים האלה, קיצצו לגו

את זה.

אני מתייחס לשנת התקציב 1985-1986,

האגרה תהיה 76% מתקציב הרשות. ההכנסות מהפרסומת ברדיו ירדו

מ-15 מליון דולר לשנה ל-5 מליון דולר בגלל המיתון, לגבי הפרסומת

בטלוויזיה, עומד ותלוי בג"ץ של איגוד המו"לים כנגד רשות השידור

על תשדירי חסות, ההכנסות מהם מגיעות ל-5 עד 6 מליון דולר בשנה,

באחוזים זה 12%-10%. תשדירי החסות הוכנסו בשגה שעברה כנסיון וזה לא

נתז את התוצאות המקוות. אבל זה בסיס. אם גם זה יפול. אנחנו לא יודשים

האגרה משולמת 3 פעמים בשנה. בין חשלום

לתשלום יש "פיקים". יש לנו בעיה אובייקטיבית

של תפעול שלא קיימת בגוף אחר במדינה. יש לנו סרבני פס מזה שנים. ברגע

שענין הגביה על-ידי חברת החשמל יוצא החוצה, יש ירידה בגביה. אנחנו בעד

ללבת לחברת החשמל. אני אישית ישבתי עם היועץ המשפטי. יש בעיה משפטית

מה לעשות לאותו איש שלא שילם אגרת טלוויזיה, האם לסגור לו את החשמל?

על-פי החוק אי-אפשר לעשות את זה. דברנו עם שר האנרגיה. יש לנו אינטרס

כי בסך הכל תהיה תוספת ריאלית של 25%-30% בגביה, כי בחי אב שחברת החשמל

מדברת עליהם יש בתוכם גם חדרי מדרגות שהם לא רלבנטיים. אם חברת החשמל

תגבה 25%, תבוא ועדת הכספים ותאמר: תורידו את האגרה ב-30%, אז מה עשינו?

שאלה חה"כ תיכון למה מוכרחים לאשר היום.

כי האגרה מורכבת משני צדדים טכניים. אחד זה ונד ההדפסה, לשון החוק וכל

ההנחיות האחרות ודבר שני כשמכניסים את הסכום ב-15 במרץ אנחנו צריכים

לתת כל נייר שיש וכאשר הוא יודפס נגיע ל-15 במרץ. זה שבועיים לפני

שנת התקציב. אם אנחנו לא עושים את הסידור הזה ואנחנו נמצאים בפיגור

לא נגיע ב-1 באפריל לחלוקת האגרות לאזרחים. יש שני שלבים, הדפסה בבית

הדפוס והדפסה במחשב.

אגרוח ביהודה ושומרון - אנחנו בעד זה.

צריך לחוקק חוק שישלמו שם מסים. אני אישית תושב שומרון ואני תושב שזה

לא בסדר.

קודם כל אני רוצה להודות מקרב לב

לחה"כ יאיר צבן. כך צריך להתנהג בן-אדם.

דבר שני, החשש שהיה לך, חה"כ צבן, שפה

יש הגדלה של 50%-60% אינו קיים היות שהבנו מההסבר מה היתה השחיקה

לפני שנה ואנחנו מבינים מהחישוב של סמדר על 15%שהיא לקחה בחשבון את

יתר הדברים ואין ויכוח על זה.

השאלות לגבי ארגון וייעול ומה הם תושבים

לעשות, בישיבה הקודמת הם אמרו שאין להם כסף להשקעות והם משתמשים בכלים

מימי מתושלח, לכן הם צריכים את אישור האגרה דווקא היום.

היות וביום חמישי בקשה חה"כ סולודד

לא לשבת בתל-אביב או לא לשבת בכלל ביום ראשרן והבטחחי לה שגס אם נשב

לא תהיה הצבעה, בקשתי ממר קרשנר להתקשר אליה. מבחינתי אפשר להצביע.

אם תהיה טענה, אפשר מחר לבקש רוויזיה.

ד' תיכון; מסרת הצהרה שלא תהיינה הצבעות ביום ראשון.

היו"ר א' שפירא; אני מודיע עכשו שהדיון בקשר לרשות השידור

נגמר. מחר בברקר רק אביא את הנושא הזה

להצבעה. אני מבקש מהחברים שישבו פה להיות פה מחר כי אני מביא את הנושא

הזה להצבעה מחר.

אני מבקש שתאפשר לנו לקיים התייעצות עם

סמדר בנושא צורת החישוב. מכל מקום ברור

שזו לא העלאה של8% אלא 15%. היות שכל שנה מתעוררות בעיות בצורת החישוב,

אני מבקש שתאפשר לנו לבדוק את זה עם סמדר ואל תביא את הנושא הזה בבוקר

להצבעה אלא יותר מאוחר,

היו"ר אי שפירא; אני מציע לכם לבוא בשעה 9.30. אני מעונין

שסמרר תשב מחר בישיבה. תשבו איתה בשעה 9.30.

לא נשב איתה בשעה 9.30. בשעה 10 נבוא לכאן.

היו"ר א' שפירא; אתה לא יכול באמצע הישיבה לקיים איתה ישיבה.

די תיכון; אני יכול באמצע הישיבה לשבת איתה.

היו"ר אי שפירא; אני אביא את נושא העלאת אגרות רשות השידור

להצבעה מחר בשעה 12.

יש עוד חלק שלא דנו בו.

אי קדשנר; יש כאן העלאת הקנסות. יש הסבר ויש סיכום.

די תיכון; אני חושב שאת השיטה הישנח אפשר לכנות

כשיטת תלם. הרי הם נתנו תמריץ למי שלא

שילם. עתה משעוברים משיטה לשיטה, צריך לבדוק שלא מפריזים לכוון השני.

שאלתי כאן היא האם אתם בטוחים שאינכם מפריזים בהעלאת שיעורי הקנסות

מעבר למקובל?

יי בר-יוסף; המצב הנוכחי היום הוא בחודש הראשון לאחר

תשלום האגרה, גובה הקנס הוא 10% מהשיעור

הנקבע. הנסיון הראה שהאנשים העדיפו לא לשלם את האגרה לא בחודש שבו היתה

אפשרות לשלם ללא קנס וגם לא בחודש שלאחריו שבו הקנס היה בשיעור 10%,

ולאחר מכן היו חודשיים שבהם חקנס היה 10%, זה גרם לכך שגם בחודשים

הבאים האנשים לא שילמו את האגרה, כי השיטה עודדה את האנשים לדחות את

תשלום האגדה לסוף התקופה. היא עודדה דחיית חשלום האגדות.

חח"כ דן תיכון שאל אם לא מגזימים עכשו.

יי בר-יוסף; השיטה שמוצעת היום היא שיטה שרוצה

להתאיס את השינוי בערן המטבע לשינוי

בגובה הקנס על-ידי כך שהיא מצמירה באופן צפוי לעלית המדד.

אתה ער לעובדה שהתחזית היא שהמדד יעלה

בפחות מ-10% ואתה מעלה את זה פי שלושה?

אני מניח שאתה רוצה להצמיד וגם להכביד.

מטרת הקנס היא להוות סנקציה.

ד' תיכון; אבל לא סנקציה שאי-אפשר לעמוד בה.

לפי איזה בסיס עשית את זח? חה"כ תיכון

אמר, כפי שזה היה בשנה שעברה זח כלום.

אז אי-אפשר ללכת מצד אחד לצד השני.

המטרה שלנו הימה הרתעתית, ששיעור הקנס

יהיה גבוה משיעור האינפלציה החדשית,,

ואז זה יהיה מדרבן חיובי לתשלום.

אנחנו מוברחים לחיות בהנחה שהאינפלציה

בחדשי מאי-יוני תהיה פחות מ-10%. אתה

אומר: אני רוצה להצמיר וגם לענוש.

יי בר-יוסף; להרתיע ולגרום לכך שישלמו בזמן.

לגבי החודש הראשון זה צריך להיות

20%:לגבי החודש השני זה צריך להיות

40% ולגבי החודש השלישי זה צריך להיות 60%.

די אדמון; מקובל עלי.

היו"ר א' שפירא; אני מעמיד להצבעה את התיקון הבא לתקנות.

ה צ ב ע ה

הוחלט; בפסקה (1) במקום 30% יבוא 20%

בפסקה (2) במקום 50% יבוא 40%

בפסקה (4) במקום 100% 80% ובסוף יבוא "והקנס"

אחדי פסקה (4) יבוא: (5) עברו חמשה חדשים מהתאריך האמור

קנס בשיעור 100% מסכום האגרה וכן הפרשי הצמדה על סכום

האגרה והקנס.

2 .שנויים בתקציב לשנת 1984

ד' תיכון; אני מבקש שתדחה אח הדיון על את"א למחר.

הרי זה לא היה על סדר-היום. שום דבר

לא יקרה. אתה יודע שוועדה זאת שגתה בעבר.

היו"ר אי שפירא; לא נצביע אלא רק למה שהוא צריף היום

כדי לא לסגור את המפעל.

די תיכון; אני מבקש שהדיון בנושא תכנית ההבראה

יקויים, ותיתן לו מקדמה של חודש אחד.

כמה שהוא צריך לאותו חודש.

אני רוצה בהזדמנות זאת להגיד כמה מלים

לחברי הוועדה. יושב על-ידי אליעזר פלג, ידיד נפש. הייתי סנדק של

הבן שלו והייתי רוצה לברך את האיש. האיש הזה לא הלך לעבוד באת"א

בגלל בצע כסף. הוא לא הלך לעבוד באת"א כדי ליהנות ולקבל שכר, האיש

מקבל על-פי ההלכה בשולחן ערוך שעל גט אסור לרבנים לקבל שכר, אבל מותר

להם לקחת שכר בטלה. אליעזר פלג לא הלך לקבל שכר.

כשאריק שרון שאל אותי אס אני מכיר את

אני מכיר את

מעשית הטכסטיל כמו את האצבעות שלי. אם יש מישהו שיכול להציל את אתא,

אני מאמין שזה אליעזר פלג. כי אם הוא יראה שאי-אפשר להציל את המפעל

זה אבור, כל עור הוא רואה שיש סיכוי, אנחנו נשתרל לעזור

לפועלי את"א, למפעל ולמנכ"ל. אני מגרך אותו מכל לבי. זה המצב שצריך

להיות בכל המשק, שאנשים מוכשרים יתנו את דמם להציל מפעלים ואת זה

הוא עושה לרוגמא.

לעצם הענין, לפני חורש היה ריון על את"א

ונתנו אישור על 750 אלף רולר לחודש ינואר כדי שהוא יוכל להתחיל להפעיל

את המפעל, התכנית של האוצר היא לאשר 10 מליון רולר. אנחנו החלטנו לא

לאשר 10 מליון דולר אלא אם כן יהיה דו"ח מפורט איך המנכ"ל רוצה להציל

אה המפעל. את הדו"ח המפורט הזה קבלנו הבוקר. הוא מסר אותו לראשונה

ביום חמישי לבית המשפט, ומשום כבור בית המשפט הוא לא היה יכול למסור

את הדו"ח לוועדת הכספים לפני שהוא מגיע לבית המשפט. היות שבשבח הכנסת

לא עובדח, לכן היום הראשון שאפשר להגיש את הדו"ח זה היום.

דבר שני, אתמול בלילה צלצל אלי מר פלג-

אני הבטחתי לאנשי ועדת הכספים ללמוד את הדו"ח. גם היום איני

חושב שנוכל לאשר את יתרת הכסף. אני אבקש מחברי הוועדה לעשות ג'סטה. עד

כמה שאני מכיר אותם הם יעשו את זה. אצלנו מקובל כאשר מביאים היום, דנים

מחר ולא היום. הסביר לי מר פלג שהשופט ברק קבע ביום חמישי שאם השבוע

לא יפוטרו העובדים ולא יבצעו את הדבר הראשון שצריך לעשות כדי להציל את

המפעל, המפעל ייסגר ביום חמישי. לכן בקשת את"א היא לאשר 750 אלף רולר

לחודש פברואר כדי שיהיה להם הון חוזר פלוס מליון ו-200 אלף דולד עבור

פיצויים לעובדים. אני מציע לחברי הכנסת לאשר את זה. האישור לגבי יתרת הכסף

ינון רק לאחר שנקרא את התכנית ונקיים את הדיון.

אני מראש, כדי לא להוציא את הנשמה, בעד זה.

אבל אני רוצוה להעלות שתי נקודות. הראשונה,

שנקיים בהקדם דיון מקיף ולא נגיע עוד פעם לאישור תשלום שלישי.

נקורה שניה שמעיקה עלי היא למה לא

מצליחים להחזיק את אייזנברג ולמה הוא בורח מנושא הפיצויים? התשובה

שאמרח שיש עוד מספיק עובדים, לא נראית לי.. מרוע אייזנברג מתחמק

מבין האצבעות?

על-פי החוק המפעל הוא בירי כונם נכסים.

כשיש כונם נכסים ומכריזים על המפעל

בפושט רגל, באותו רגע אין יותר קשר לבעלי המניות. הוא הפסיר את כל

מה שהוא הכנים ואין שום טענה כלפיו. אי-אפשר לדבר עליו, אלא אם כן

יתגלה שהיו דברים פליליים או שהוצאו כספים לא במסגרת של ניהול עסק.

או ניהלו את המפעל בשלומיאליות.

בוא לא נדבר על ניהול שלומיאלי. עדין אין חו

על ניהול שלומיאלי.

מאחר ועשית מי שבירך לאליעזר פלג, אני חושב

שמותר לומר גם מי שבירך למר גרוב ולכלל

עובדי את"א. יש פה דוגמא למופת של אחריות מלאה לעובדים שראויה לשבח

במצב כל כך קשה, בכל מקום שצריך לדון בזה, צריך לומד את זה.

יש לי שלוש שאלות, שאלה ראשונה לגבי

מר אייזנברג, הואיל ויש כונס נכסים

ואמרת שהוא מפסיד, האם אפשר לקבל נתון מה היקף ההפסדים?

היו"ר א' שפירא; הוא הכניס 5-6 מליון דולר ער לפני שנה,

אי-אפשר להתעלם מזה,

י' מצא; אני לא יודע מה הוא הוציא.

הואיל וכולם מגדפים נחרצות, יכול להיות

שאם ייאמר שהוא הפסיד כך וכך כסף, זה

יועיל להסברת הנושא.

שאלה שניה, אני מבין לפי ההסבר שמליון

ו-200 אלף דולר הם וזלק מהסכם עם הממשלה. לכמה עובדים זה ניתן ובאיזה

שיעורים?

מליון ו-180 אלף דולר הולכים לקנית זכויות

פנסיה לעובדים מעל גיל ,55.

אני רוצה לברך את ידידי מהוועד, אני לא

יודע במה לברך, בחצי הכוס המלאה או בחצי

הכוס הריקה, מי שנמצא בהצי הכוס הריקה, אוי ואבוי לו, אני הושב שהוועד

עומד במבחנים בלתי אנושיים, אני חושב שהאנשים שלמו מחיר אישי כבד, זה

פגע ממש בבריאות.

אני בהחלס מצטרף לברכות למר פלג במיוחד

מפני שהוא התנדב למשימה, אני מניח לפי מה שאני שומע שהוא ראוי לקרדיט

הזה כי הכל נעשה בונפידה וצריך לאחל להם שיצליחו לעשות משהו רציני כדי

להציל לא פירורים אלא להציל את המפעל,

אני מוכרח להגיד שאני ניגש לתכנית הזאת

במועקה כברה, כי אנחנו יודעים שצריך לפעמים לעשות פיטורי ייעול. היום

לפטר אנשים במדינת ישראל בענף הטכסטיל באזור חיפה זה קללה על קללה על

קללה, והסידורים שנעשים לגבי פנסיה מוקדמת לאנשים בני 55, שלא נדע מזה,

צריך לדעת שהפיצויים הם לא גבוהים,

עברתי בשעתו על רשימת המפוטרים והפיצויים,

כאשר החישוב יוצא לפי 300 דולר לחודש לשנה, זה לגבי פועלים די מסודרים.

ראיתי פועלים שיוצאים עם 15 אלף דולר,

אי פלג; אני לא חושב שעובד אחד יוצא עם סכום כזה.

תפסת את הטוב ביותר,

זח אומר לך מה זה.

יש לי קושי אדוני היו"ר, ואתה יודע כמה

נפשי רוצה לאשר את זה, אבל יש כאן דבר מאד עקרוני ואני חושב שאנחנו

צריכים להקפיד עליו מאד. חברי הוועדה ידעו שאין היום הצבעות. זה דבר

ששנוי במחלוקת. במסגרת ההוגנות הפרלמנטרית אני במצוקה גדולה מאד לגבי

השאלה הזאת ואני מציע לאשר את זה עכשו בכפוף לתנאי שמחר לא יהיה ערעור

על זח. אני חייב לשים את עצמי במקום כל חבר כנסת אחר, שיכול היה להיות

מצב שונה שמקבלים החלטה נגלית אף על פי שלא ידעתי את זה ואומרים לי

שהעסק סגור.

דבר אחרון לגבי אייזנברג. יכול להיות

שאתה צודק מבחינה פורמלית. אם כי מבחינה

פורמלית צריך לברוק מה עומד מאחורי הדו"ח קול ועדת גיל. הבעיה אינה

פורמלית, ולכן התגובות קול הממשלה בפרשת אייזנברג לא צריכות להיות בתחוט

הפורמלי. לכן אני מציע להפריד את הענין הזה, כי אנחנו לא רוצים להתנות

את התהליך באת"א בטוב לבו והסכמתו קול אייזנברג. אני מבקקו שנדון בענין

הזה. לא יכול להיות שהוא יצא חלק.

היו"ר א' שפירא; אני רוצה להגיד כמה מליט. קורט כל למסור

את ברכתי גט למר גרוב. ועד פועלי אתא

התנהג בסובלנות, באורך רוח ובלי סקנרליס. אני מקווה שזה ישמש דוגמא

במדינת-ישראל איך ועד עובדיס צריך להתנהג, עט אחריות למפעל.

לחה"כ צבן אני רוצה להגיד בקשר לפיטורי

עובדיט, כמעסיק אני יודע שלפטר עובד, מחליטים על כך במפח נפש והשמחה

תמיד יותר גדולה כאשר מקבליט עובד יותר מאשר חלילה כאשר צריכיט לשלוח

אותו. אבל דבר אחד צריף לדעת, אט חס וחלילה יש לבן-אדט מחלה קשה

והרופאיט מחליטיט כדי שהוא ישאר בחייט מוכרחים להוריד לו איבר, הצער

הוא גדול. אבל יותר טוב שהאיש ישאר בחיים בלי איבר אחד מאשר שנהיה

נחמדיט כלפיו ולא נוריד לו את האיבר ואז הוא ימות כתוצאה מזה שלא

עשינו את מה שצריך לעשות.

י' צבן; אמרו חז"ל; מתי המשל יהיה דומה לנמשל?

כאשר המשיח יבוא. כשאתה מוריד רגל, זו

רגל רקובה. 400 האנשיט האלה הט לא עט רגל רקובה. הט אנשים חייט. הט

היו יכולים לעבור.

היו"ר א' שפירא; לגבי מה שאמרת, שהודעתי על-פי בקשת

חה"כ סולודר לא להצביע היום - אני לוקח

את העבירה הזאת עלי. מדובר פה בחייט של מפעל, וכל האבנים שיזרקו עלי

מחר, הפעט זה יהיה בצרק. הפעט אני עושה מצווה. אט מישהו ירצה לבקש

לעשות רוויזיה, תמיד אפשר לעשות את זה. אבל אני רוצה שמר פלג יתחיל

לעבוד.

יש לי בקשה, שתבצע ו את העניינים ביום

שלישי, כדי לאפשר לוועדה אט היא תרצה חלילה לעשות רוויזיה עד מחר בשעה

אחת. אט מר קרשנר יודיע לכם מחר בשעה אחת שאין שינוי לגבי מה שקרה

היוט, אשמח שתתחילו ברגל ימין. אולי יהיה מזל חדש למפעל את"א.

א' פלג; אני רוצה להבין שאתט מאשריט גט

750 אלף דולר וגט מליון ו-200 אלף דולר,

היו"ר אי שפירא; כן. אמרתי את זה בתחילה דברי.

א" פלג; אגב, לא נראה לי שאייזנברג ירע מה

שנעשה באת"א. אבל הוא מינה את האנשיט.

י' צבן; מיקי ידע.



א' פלג.; הוא בהחלט ידע, אנחנו לא מתעסקים ברכילות.

אנחנו מסתכלים על דו"חות כספיים.

לגבי השאלה השניה, יש כ-199 עובדים

שהמפעל קונה להם זכויות פנסיה ומעל 180 אלף דולר עוברים לקרן מקפת.

26%מהכסף הזה חוזר לאוצר דרך אגרות חוב. מבחינת אוצר מדינת-ישראל

לא קרה כלום.

אותם 400 שמפטרים, הם שיקבלו את הפנסיה

הזאת?

אי פלג; אלה עובדים שמקבלים חודש פיצויים לכל שנת

עבודה. אגב, זה חוק מדינת-ישראל. יש בעיה

שהחוק אושר ב-1953.

היו"ר א' שפירא; האוצר ביקש בכתב אישור רק על מליון

ו-500- אלף דולר. הם בקשו עכשו להודיע

שלמרות פנייתם בכתב לאישור מליון והצי דולר הם מבקשים אישור על

מליון ו-950 אלף דולר.

מ' כץ; ההסכם המקורי שלנו התייחס לחודש ועוד

11 חדשים. בהתחשב בהחלטת הוועדה נצטרך

להחליט על תיקון.

היו"ר א' שפירא; חדשיים ו-10 חדשים.

לגבי אייזנברג, גם הממשלה לא רצתה לזרוק

את הכסף מתוך תקוה שאייזנברג יכנס לתמונה.

לכן הכסף שהממשלה נותנת היא נותנת כהלוואה כאשר נקבע שהחזרי ההלוואה

לא נקבעים היום, אלא כאשר את"א העמוד על הרגלים ומקווים שאת"א תעמוד

על הרגליים והמדינה תקבל את הכסף, אותה תועלת שצמחה לאייזנברג אשר היה

צריך לשלם את הכסף ולא אנחנו.

את אומרת שאייזנברג הוא בעל המפעל.

מי כץ; . פורמלית הוא עדין בעל מניות. אייזנברג

אמר; לגבי החברה לא שווה. קחו את המניות

ותפטרו אותי מכל החובות.

היו"ר אי שפירא; לא רצו לשחרר אותו מהמניות. נניח שפתאם

אהבתי את המפעל. לכן השאירו את זה מפני שאם הוא יאמר; אהבתי, הוא יצטרך

להחזיר את הכסף ששילמו בעד פיצויים. ניקח בחשבון לא רק את הכסף אלא גס את

שווי המפעל ששווה יותר בגלל העבודה שנעשתה.

אני מעמיד להצבעה את הבקשה הזאת בכפוף לתנאי

שאם מחר מישהו יערער על זה, תהיה הצבעה חוזרת.

הצבעה

הוחלט; לאשר את השינוי של הממונה על התקציבים;

269 - את"א - במקום 1.5 מליון דולר יבוא 1.95 מליון דולר

(750,000 דולר להפעלה ו-1,200,000- דולר לפיצויי פיטורין).

מסטר האישור 268 - 0.93 מיליארד שקלים

לקליטת העולים האתיופים (שעות הוראה

למבוגרים). 4.555 מיליארד שקליט - התאמה תקציב שעות ההוראה בחינוך

הפודמלי לביצוע. 6.62 מיליארד שקליט - אי הגדלת היטל החינוך מ-4 פרומיל

ל-6 פרומיל. 11.9 מיליארד שקליט - אי ביצועה של אגרת החינוך בשנת

הלימודים תשמ"ה. 0.17 מיליארד שקליט - קליטת ילדים אתיופיט (שעות הוראה).

בקיצוץ אוקטובר הגדלנו את היטל החינוך

מ-4 פרומיל ל-6 פרומיל וקבענו אגרת חינוך.

בגלל כל נושא הקפאת המחיריט ועיסקת החבילה, הנושא הזה לא נכנס לביצוע.

מאחר ובצענו אה הענין והנושא לא אושר, נאלצנו לבקש את האישור הזה, גס

האגרה וגט ההיטל הט בתהליכי חקיקה,

נושא הפרומילים היה בוועדת החינוך, האט

זה אושר?

חוק אגרת חינוך לא אושר בוועדה, האוצל

ביקש לדחות את הדיון עד לתאוט עט הביטוח הלאומי,

הפרומיליט שונו על-ירי ועדת החינוך,

נושא הפרומיל אושר בוועדת החינוך,

השאלה היא בכל זאת, אי-ביצוע אגרת חינוך

בשנת הלימודיט 1984 עולה 12 מיליארד שקל,

לאיזו תקופה ב-1984 זה מתייחס? כאשר דובר על קיצוץ בתקציב, נאמר שאט

כבר לא מקצציט בתקציב לפחות ישלמו אגרת חינוך יותר גבוהה כרי לא להדפיס

כסף חדש. מה שאתה מציע זה הזרמת כסף, כי אגרה לא גביתט וקיצוץ לא עושיט,

אט מדובר על 4.5 מיליארד שקליט התאמת תקציב, זה גט כן הגדלת התקציב.

לגבי הנושאים של אגרת חינוך והיטל חינוך,

הנושאיט האלה היו במקור בתקציב 1984

מתוקצבים בתקציב משרד החינוך, באוקטובר 1984 התבצע קיצוץ במשרד החינוך.

בקיצוץ הזה הורדנו כסף בתקציב המקורי מתוך הנחה שנגבה אגרת חינוך ומתוך

הנחה שנגדיל את היטל החינוך, בפועל לא הצלחנו להטיל את האגרה ולא

הצלחנו להעלות את היטל החינוך, מאחר ולנושאיט האלה לא היתה ספיגה מהציבור,

אנחנו מבקשיט להחזיר את הקיצוץ לתקציב המקורי , אנחנו לא מוסיפיט מעבר

לתקציב 1984. אנחנו מבקשיט להחזיר את המצב שהיה באוקטובר, הכסף הזה

היה בתקציב 1984 והורדנו אותו מתוך הנחה שנצליח לגבות את זה,

יש לי הצעה, אני כיו"ר הוועדה אחראי

לכך שחברי הכנסת יביעו את דעתט,

אני מציע לאשר את סעיפים אי בי ו-ג', את סעיף די אני רוצה להביא

בפני הוועדה. אני הודעתי ביום חמישי שהיוס יהיה דיון בלי הצבעה,

אס זה היה 100 מליון שקל או 300 מליון שקל, הייתי עושה את זה, אבל

זה דבר עצוט. זה גט נושא שהיו לגביו דיוניט ארוכיט מאד.

אני מוכן להצביע על סעיפיס אי ו-ה',

לגבי סעיף בי, אני רוצה להבין אותו,

בסעיף בי אין בעיה,

בתקציב 1984 המקורי קוצצו 60 אלף שעות

הוראה. התקבל סיכום בין שור החינוך ושר

האוצר לפיו במידה והמשרד לא יצליח לקצץ אח כל 60 אלף שעות הוראה,

מאפשרים לו 10 אלפים שעות הוראה כשנת מעבר. מאפשרשלו מרווה כדי לעשות

את הקיצוץ בשלבים, מאחר והוא נמצא בבעיה עם הענין הזה והוא לא הצליח

לבצע את הקיצוץ, אנחנו צריכים לאשר את התקצוב הזה,

אני מעמיד להצבעה סעיפים: אי בי ו-ה'.

הצבעה

לאשר את השנויים דלהלן של הממונה על התקציבים:

268 -סעיפים; אי ב' ו-ה' בלבד.

היו"ר אי שפירא; תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.15