פרוטוקול מס' 83

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום הי, לי בשבט, התשמ"ה, 21.2.85, שעה 00;10

חברי הוועדה;

א. שפירא - יו"ר

י.ז. אמיר, י. ארידור, ג. גדות, ד. דנינו,

י. כהן, י. מצא, ע. סולודר, ע. עלי, ר. פנחסי,

י. צבן, 7/, קופמן, א. שלום,ג. שפט, ד. תיכון

מוזמנים;

נגיד בנק ישראל מ. מנדלבום

א. שר - החשב הכללי

א. פוגל - הממונה על התקציבים

י. בן-חיים, נ. מאיר, מ. ברון - משרד האוצר

ו. מדינה, א. דויטש, א. יעקבי, מ. רווה -

בנק ישראל

א. דמביץ - יועץ משפטי לוועדה

ס. אלחנני - כלכלנית

מזכיר הוועדה;

א. קדשנר

רשמה; ש. לחוביצקי

סדר היום;

א. הצעות לסדר.

ב. הצעת תקציב מספר 2 לשנת הכספים 1984.

ג. הסכם מקדמה בין בנק ישראל לבין משרד האוצר.

ד. חוק בנק ישראל (תיקון מס' 14), התשמ"ה-1985.

ה. שימוש ברזרבה להוצאות פיתוח לשנת 1984 (פניה מסי 239).

ו. שימוש ברזרבה כללית לשנת 1984.

ז. העברת 170 מליון שי מהרזרבה הפנימית להשלמת פרוייקט טיהור שפכי גוש דן.



א. הצעות לסדר

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

יש לי הצעה לסדר, אתמול בסוף הישיבה

קיבלנו הודעה שישיבת הוועדה לענין תקציב

הבטחון תתקיים ביום ראשון בירושלים וזאת לאחר שנקבע קודם לכן שהישיבה תתקיים

בתל-אביב. קבעתי לוח זמנים בהתאם להזמנה הראשונה ואיני יגולה לשנות את הסדר.

היו"ר י, ארידור; אני מציע שתעלי את הנושא לכשיגיע היושב-

ראש הקבוע של הוועדה.

היה נושא שרציתי להעלות בנוגע לתקציב המוסד

אשר אינו מופיע בתקציב הנוסף" אני מעיר

את ההערה כדי שהדברים יירשמו.

אני מבין שקודם כל יש לחברי הוועדה הצעות

לסדר. בבקשה.

אתמול בבוקר קיבלנו הודעה שישיבוז הוועדה

לענין תקציב הבטחון תתקיים בתל-אביב, ביום

ראשון. יותר מאוחר שינו את מקום הישיבה וקבעו אותו לירושלים. רק אתמול בערב

פתחתי את ההודעה. אי-אפשר בהתראה כל-כך קצרה לשנות סדרי מקומות, מה גם שכבר

קבעתי לי מספר פגישות ליום ראשון.

היו"ר א. שפירא; על כך היה בעבר דיון באולם הזה וחבר-הכנסת

מצא זעק חמס וביקש לקיים את הישיבות בירושלים.

עם כל הכבוד לירושלים, חבר-הכנסת מצא

מתגורר בירושלים. אני בכל זאת באה מהצפון.

היו"ר א. שפירא; באותו דיון הגענו לפשרה וסיכמנו שבימי

חמישי תתקיימנה הישיבות בתל-אביב ואם

יהיה צורר בישיבות נוספות נקיימן ביום ראשון בירושלים. אני כבר אומר שעל חוק

התקציב החדש לשנת 1985 נצטרך לעבוד במרץ 6 ימים בשבוע ואני מקיים את הבטחתי

שרק בימי חמישי תקויימנה הישיבות בתל-אביב" איני צריך לומר שיותר נוח לי

לקיים את הישיבות בתל-אביב, אך כך סיכמנו"

אי-אפשר לערוך שינויים בהתראה כה קצרה.

היו" ר א. שפירא; אם לא תגיעי לישיבה ביום ראשון - לא יהא

זה סוף העולם.

ע. סולודר; אני רוצה להגיע ואתה מונע זאת ממני.

אני גרה בצפון הארץ.

י. ז'. אמיר; אין ספק שירושלים חשובה מאד, אך באמת

צריך להודיע לחברים בי בימים אלה ואלה

הישיבות תקויימנה בירושלים ובאחרים בתל-אביב"

אשר להודעתך, אדוני היושב-ראש, כי בעקבות

הדיון בחוק התקציב ל-1985 נקיים ישיבות ששה ימים בשבוע,אני רוצה להזכיר את

החלטת ועדת הכנסת לפיה מאפשרים לחברי הכנסת תשלום עבור לינה במלון מכסימום

שלוש פעמים בשבוע וזאת לחברי הכנסת הגרים במרחק של מעל ל-100 ק"מ. מאחר ויהיו

יותר ישיבות - אני מבקש שתסדיר את הנושא עם יושב-ראש הכנסת, כי יהיו חברי

כנסת שייצאו מביתם ביום א' ויחזרו אליו ביום ו'.

הבעיה היא לא בעיה של יהושע מצא, חברת

הכנסת סולודר, וגם לא מי אוהב את ירושלים

יותר. מקום מושבה של הכנסת הוא בירושלים ואין מנוס מקיום הישיבות בירושלים.

גם לי לעתים נוח לקיים את הישיבות בתל-אביב.

איני עושה עניינים אך שיודיעו לנו על כך

בזמן.

אני מבקש ממר מצא שיסכים לקיום הישיבה

ביום ראשון בתל-אביב. לחברי הכנסת יש

התחייבויות אחרות וקבענו דברים מראש.

הישיבה נקבעה בירושלים על-פי סיכום

שהיה בוועדה- אם חברי הוועדה יציעו דברים

אחרים - בבקשה.

אני מבקשת שלא יקיימו ביום ראשון הצבעות.

אני מסכים. לא נקיים הצעות ביום ראשון.

אני מבקש להעלות שתי הצעות דחופות

לסדר היום של מליאת הוועדה. ההצעה הראשונה

בנושא המשכנתאות הצמודות ליוקר המחיה וההחזר שלהן על-ידי המשתכנים. לפני

שנתיים התרעתי על כך שאנו עלולים להגיע למצב שעובדים יוכרזו כפושטי רגל

משום שלא יהיה להם ממה להחזיר את המשכנתאות הצמודות האלה ליוקר המחיה ולא

לתוספת היוקר. מתברר היום כי השכירים לא יקבלו החודש תוספת יוקר משום שהמדד

עלה בפחות מ-12% ומאידך אנשים שקיבלו משכנתאות צמודות מחזירים אותן צמודות

למדד. אני מבקש לקיים דיון בנושא ולהזמין את שר הבינוי והשיכון על-מנת לערוך

רביזיה ולהביא לכך שהמשכנתאות תהיינה צמודות לתוספת היוקר המשולמת בפועל.

אנו גורמים עוול לאנשים ומביאים אותם לידי כך שהם ימכרו חפציהם או ייכנסו

לבתי סוהר.

דבר שני - אני מבקש שנקיים דיון על

המגמה להגדיל את גיל הפרישה, דבר שיפגע פגיעה קשה דווקא במצב של אבטלה גדולה

באלה המחפשים עבודה, כי עקב הגדלת גיל הפרישה פחות מקומות עבודה יתפנו.

ישנה מחשבה להעלות את גיל הפרישה - 70 לגברים ו-65 לנשים- אקשר להוריד את

גיל הפרישה לשני המינים ל-60 ובכך לפנות מקום עבודה לדור הצעיר. אנו עלולים

להביא למצב שהדור הצעיר יברח מהמדינה וזה חמור- בארצות אירופה, בעיקר בצרפת,

מעודדים אנשים לצאת לפנסיה מוקדמת כדי לאפשר לדור הצעיר להתבסס-

אני מבקש להעלות את שני הנושאים הללו

לדיון בוועדה וככל שנקדים את הדיון כן ייטב-

היה אתמול בוועדה דיון סביב נושא

ההקצבות- אני מבקש שנדע מתי יתקיים

בוועדה דיון עם שר האוצר על כל נושא ההקצבות- כדאי להקדים את מועד הדיון

בנושא כבר בשבוע הבא.

פניתי למבקר המדינה, ליועץ המשפטי לממשלה,

לשר האוצר ולשר המשפטים בענין התרומות

למוסדות השונים אשר קיבלו מענקים יהודיים, וכוונתי לכל המוסדות, של אגודת ישראל,

של המפד"ל, של תמ"י ושל כולם. אני שמח על כך שהחלוקה תהא עתה לפי קריטריונים

וגם לציבור החרדי היתה הרגשה לא טובה בנושא הזה ואני יבול להיות אובייקטיבי

בנושא. אמרתי שאסור שההקצבות תבואנה ממשרד הדתות- לפני מספר חודשים רעש העולם

לא על מצב המשק אלא על השאלה האם ההקצבות לבתי כנסת יהיו ממשרד הפנים או

ממשרד הפנים או ממשרד הדתות, ביקשתי שהנושא יועבר לשר פת, לשר נבון או

למשרד ראש הממשלה. דין אחד צריך להיות לכל המוסדות ואנו לא ניתן יד לכך

שבל מוסד, בית יענקל או מוזיאון, יקבל מליונים שלא לפי איזה שהם קריטריונים.

דין אחד צריר להיות לכל המוסדות,

ע. סולודרף לפי קריטריונים של משרד החינוך.

אני רוצה שהקריטריונים ייקבעו על-ידי

היועץ המשפטי לממשלה ולא על-ידי אישים

פוליטיים.

לא ענית על שאלתי. שאלתי מתי יתקיים דיון

בוועדה בנושא.

בימים הקרובים- הזמנתי את הגורמים השונים

כי אני רוצה שבתקציב 1985 כשם שבוטלו שמות

המנסרות ויש סעיף אחד למשרד הדתות, כך גם כאן יהיה סעיף אחד.

אתה מדבר על שנת 1985 ותבוא עליך הברכה-

אני מדבר על סוף שנת הכספים הזאת. יש ויכוח,

משרד האוצר, משרד החינוך וגורמים אלה ואחרים עשו קיצוצים ואני ביקשתי אתמול

את כל הרשימות של המוסדות שקיבלו מענקים בשנה השוטפת, כדי שנדע מה התרומה-

נזמין אותם לשבוע הבא.

תודה.

אני רוצה למסור לחברי הוועדה אינפורמציה.

בעקבות הצעה שלי התקיים אתמול דיון בוועדת

הפנים בענייני ההקצבות בכלל ושם הודיעו נציגי כל המפלגות שהם מעוניינים שהחלוקה

תהיה לפי קריטריונים ולא כפי שהיה נהוג בעבר.

הציעו לשר האוצר פשרה של 50% ואמרתי שאיני

רוצה שום פשרה, אלא קריטריונים"

ג. שפט! בעקבות הדיון שהתקיים בוועדת הפנים אתמול

הוטל על היועץ המשפטי להביא ליום שני

הצעת קריטריונים לחלוקה. אחר כך דובר על כך שגם לגבי מוסדות כלליים, היינו

לא רק מוסדות דתיים, יהיו קריטריונים,

אני רוצה להעיר לתשומת לב חבר-כנסת אמיר

כי ההצעה לסדר של חבר-הכנסת וירשובסקי

בנושא המשכנתאות, אשר נדונה במליאה, עברה לטיפולה של ועדת הכספים.

ו

חבר-הכנסת אמיר, יש לך תשובה-

העליתי גם את ענין הארכת גיל הפרישה.



היו"ר א. שפירא; בנושא זר. אני חושב שאתה צודק ובסר הכל

הארכת גיל הפרישה תביא ליתר אבלה. לדעתי,

הדיון בנושא זה צריך להיות בוועדת העבודה והרווחה ולא בוועדת הכספים

י. ז'. אמיר; לנושא זה יש אספקט תקציבי ולא רק אספקט

סוציאלי. אני מציע שבנושא זה נקים ועדה

משותפת לוועדה העבודה והרווחה ולוועדת הכספים,

היו"ר א. שפירא; אתה צריך בהקשר זה לפנות לוועדת הכנסת

ולבקש. להקים ועדה משותפת ביחד

עם חברת-הכנסת נמיר.

י. ז'. אמיר; אעלה את הנושא בשמך בוועדת הכנסת, ביום בי.

אני בהחלט חושבת כי הנושא שייך לוועדת

העבודה והרווחה כי האספקטים הם לא רק

כספיים.

רק לפני כמה ימים דיברנו על צמצום כוח

ואני סבור שבהקשר הזה היו צריכים

לעודד אנשים לצאת לפרישה ולא להיפך.

אדוני היושב-ראש, את דברך בנושא אביא

בפני ועדת הכנסת.

אנו עובדים לנושא הבא בסדר היום:

ב. הצעת תקציב מספר 2 לשנת הכספים 1984

אני מבקש מהממו נה על התקציבים לו?סביד את

הנושא.

א. פוגל; כמדי שנה הגשנו לכנסת את תקציב 1904,

כשהפעם תקציב 1904 הוגש במחידי הרבעון

הראשון של שנת 1984, במהלך השנה קרו שני דברים, אחד שידעו אותו ותכננו

אותו מראש וזהו תהליך עידכון התקציב, כשעידכון התקציב בא לאישורה של

ועדת הכספים של הכנסת. עברו כבר שני תהליכים כאלה של עידכון התקציב

והעידכון השלישי יבוא בזמן הקרוב- זהו עידכון של אותו תקציב בהתאם

להתנהגות השכר, מחירי הקניות ושער החליפין.

במידה והממשלה נקלעת למצב מסויים

או מקבלת החלטות שהן לא מתממשות ונוצרת מציאות שמחי יבוז תוספת תקציב, תוספות

לקיחת הלוואות או מקדמות מבנק ישראל, הרי הענין חייב לבוא לאישור הכנסת

כתקציב מס' 2, תקציב נוסף" הצעת תקציב מספר 2 קברה קריאה ראשונה ביום שני

האחרון וקברה לדיון בוועדה.

בתקציב הזה יש חמשה נושאים ואתייחס

אליהם מן הקל אל הכבד. הסכום הראשון, שהוא סכום רישומי בלבד ואין לו כל

משבועות כלכלית, נוגע להחזר לבנק ישדאל. אין לסכום זה, כפי שאמרתי, כל

השלכה כלכלית, זהו רישום הנוגע להתחשבנות בין הממשלה לבנק ישראל.



הסכום השני הוא סכום, ולצערי אני אומר זאת,

שאינו מאפשר או אינו גורם לתוספת פעילות מעבר למה שתכננו, אלא הוא נובע

מהשתתפות בתיקצוב בהעברת הנתונים בין בנק ישראל לאוצר, כשאנו מתקצבים

פה סכום של 34,5 מיליארד שקל כתוספת עבור החזר חובות פנים וחוץ, אלה לא

דברים חדשים, אלה חובות ידועים. לצערנו, סכום של 200 מליון דולר עבור

החזר חובות חוץ לא נכלל בתקציב המקורי ואני מתקנים זאת פה- 340 מליון

דו'לר זה החזר חובות פנים, קרן וריבית, ואלה למעשה תכניות חסכון צמודות

לדולר לשלוש שנים; אולי בגלל החידוש של 3 השנים,בתיקצוב בין בנק ישראל

לאוצר הנושא לא נכלל בתקציב המקורי ואנו מתקנים זאת פה. אין בתיקון הזה

כדי להשפיע לא על המצב הכלכלי ולא על כל דבר אחר, מה עוד שכנקד תוספת

התור חובות הפנים יש לנו גיוס שבא בין מחסכון ובין מהכנסות האוצר, כנגד

אותו סכום. גם הסכום הזה לא משנה את ההזרמה.

מכאן אנו באים לשני נושאים מאד

מהותיים וכאן בהחלט היתה לנו חריגה בתצקיב, האחד - הלוואות ומענקים במסגרת

חוק לעידוד השקעות הון בתעשיה. הפעילות בהקשר הזה היתה מעבר לתקציב - דבר

שאנו רוצים להשתדל שלא יקרה יותר - וכדי לענות על ההתחייבויות המשפטיות

והלא משפטיות אנו מתקצבים פה תקציב נוסף להלוואות ומענקים"

זו בעיקר תוצאה ממה שהיה ב-1983.

קשה לשייך. חלק מהתקציב כפי שהונח

היה צריר לענות על התחייבויות מ-1983

וחלק מסויים - -

או שב-1984 היתה ירירה בהשקעות.

קשה לשייר את הדברים דבר לדבר, כי יש פה

אלמנט מסויים של פיגור בין התשלום לבין

ההשקעה, חלק מהגידול ב-1983 בא לידי ביטוי ב-1984, אך חלק מהדברים גם צצו

ב-1984. העליות והירידות הריאליות בהשקעות, בסכומים אבסולוטיים, הן לא

בסכומים גדולים, הכל, כמובן, באופן יחסי.

כשמדובר בירידה בהשקעות כולם חושבים

שהדבר פוגע בצמיחה. אני רוצה לומר שב-1984 כשההשקעות בתעשיה ירדו ב-10%-15%,

יש גידול של מלאי ההון בקרוב ל-5% ריאלית. הצמיחה והייצור נובעים מכל מילאי

ההון הקיים. אצלנו ניצול ההון אינו מספיק ויש ענין של הפחת. כל השקעה

מקבר לענין הפחת תורמת לצמיחה. שנת 1983 היתה שנה טובה מבחינת ההשקעות.

היה גידול.

'אסור לומר זאת'.

ב-1984 ירדנו לרמה של 1982 וב-1985 אנו

לא צופים ירידה בהשקעות" מכל מקום,

למרות הירידה בהשקעות שהיתה ב-1984 מלאי ההון בתעשיה גדל ב-5% ריאלית. מלאי

ההון שעומד לרשות היצוא עלה בלבד ב-5% וזאת בלי הגדלת ניהול ההון, בלי

תוספת משמרות וכיוצא בזה, מבחינה זאת למרות ששנת 1984 נחשבת לשנה בה התחלנו

הרגה תהליכים, בכלל זה בתחום ההוצאות וגם בתחום ההשקעות, הרי מבחינת הצמיחה

והאפשרות לייצר יותר - אין בעיות.

אבל זה לא לטווח הארוך, 5% זה אחוז קטן.

5% ריאלית זהו אחוז גבוה מאד.

ההשקעה בתעשיה באה במקום השקעה בפת"ם.



י. ארידור; כשאתה אומר שמלאי ההון גדל, דבר שכביכול

מאפשר להגדיל את היצוא, בכל זאת מה שברור הוא

שב-1984 היצוא גדל על חשבון צריכה מקומית, כלומר; מלאי ההון הזה בעצם לא תרם

להגדלת היצוא,

כשאנו מדברים על גידול ביצוא יש כמה גורמים

לכך. ראשית, אם יש לך מלאי הון לייצר יותר.

מלאי ההון ב-1984 עלה בעקבות הגידול בהשקעות ב-1983.

ד. תיכון; אתה בטוח שזה בתעשיה?

יש נתונים על תעשיה בלבד, אין ספק שמלאי

ההון עלה- מספיק שההשקעה היא יותר גבוהה

מהפחת על ההון הקיים,

היצוא התעשייתי עלה ב-15% ריאלית וזה התאפשר

כתוצאה מהגדלת הביקושים באירופה , כתוצאה מהסתת סחורות לייצוא וכתוצאה מהגדלת

מלאי ההון, זה נובע בין השאר בגלל הירידה בבניה וירידה בהוצאות הממשלה"

ההוצאה האזרחית הגידול שלה הוא אפס והבטחונית - 4% וביחד יש לנו ירידה בהוצאה

הממשלתית, כפי שאמרתי יש גם ירידה בבניה, לכן בסך הכל התוצר לא גדל0

יש ירידה גדולה בתוצר השירותים הפיננסיים, היינו: בנקים, חברות ביטוח וכו'

וביצוא התעשייתי לעומת זאת יש גידול של 15% שהתאפשר על-ידי הגורמים שציינתי.

גידול של 15% בדולרים?

בדולרים, ריאלית.

הייצוא התעשייתי ב-1985 יירד ב-10%,

אני דיברתי על 1984,

האם הון ההשקעות עלה או לא עלה?

עלה, אסור להתרשם יותר מדי מכך שאומרים

שיש ירידה בהשקעות" גם כשב-1984 היתה ירידה

בהשקעות מלאי ההון עלה ב-5%, בנושא הזה יש פנים לכאן ולכאן.

מבחינה מספרית התקציב הנוסף בא לענות

על מערכת ההתחייבויות, על חוק לעידוד השקעות הון ועל הלוואות פיתוח.

הנושא עלה פעמים מספר בוועדה ובעת שאנו

מאשרים תקציב נוסף אני מציע שתפרט מי

מקבל הלוואות, מי מקבל מענקים ולפי איזה קריטריונים-

בזמנו נטען כאן בוועדה שהיות ומרכז ההשקעות

התחייב מעבר לתקציב שלו לכן היתה הקפאת

השקעות, האם התקציב הנוסף הזה הוא מעבר לתקציב שתוקצב בתחילת השנה ובאיזה היקף?

תיקצבו 160 מליון דולר,

מתי? במקור היה 220 מליון דולר"

לא, התוספת,

האם על-ידי התקציב הנוסף אתם גומרים את

ההתחייבויות על-פי החוק? היום דיברו עמי נציגים של שני מפעלים ואמרו לי

שעברו 80 יום והם עדיין לא קיבלו אח המענקים.

האם אתם מפצים עבור השחיקה שנגרמה לאדם

שקיבל באיחור הלוואה או מענק? יש חוק ואתה

מפר חוק. נניח שהפרח חוק ולא תבעו אותך לדין. אני מבין שאתה מפצה את האנשים

כי אנו רוצים תעשיה חזקה, לפחות בשלב הזינוק.

התוספת התקציבית פה היא 120 מליון דולר"

זו התוספת לעומת הקיים. התוספת הזאה אמורה

לאפשר לעמוד בבל ההתחייבויות, האישורים והחוזים שעומדים על הפרק, בהתאם

לקריטריונים המקובלים, אני מניח, כדבר מובן מאליו, שכמובן ננהג בהתאם לכל

נוהל, חוק וסדר בנושא הזה והתקציב מאפשר את הדבר הזה. היתה תקופה קצרה בה

הנהיגו קריטריונים יותר שרירותיים בנוגע לשחרור הכסף וזאת משום שהתקציב

הלר ונגמר, אני מקווה שלא נגיע למצבים מסויימים ואם נחזור לקריטריונים

הבסיסיים אני מניח שהסלקציה תהיה יותר כלכלית, יותר עניינית ופחות

אדמיניסטרטיבית,

מבחינת אי העמידה בתשלומים - בלי ספק

שעם אישור התקציב הזה אני מקווה שלא יהיו תקלות בתשלומים-

שאלתי על השחיקה.

ננהג בהתאם למה שאנו חייבים מבחינה משפטית.

היתה ועדת אמוראי ועד עכשיו שחררו הלוואות

ומענקים רק ל-9 ערים שהם מוקדי אבטלה-

האם ישחררו לכל ערי הפיתוח?

תשאל על כל המפעלים המאושרים"

מטרת התיקצוב הזה היא שכן.

היינו יהיה שחרור לכל המפעלים-

חבר-הכנסת תיכון שאל שאלה בענין השחיקה,

ניתנה תשובה שינהגו לפי החוק ולי זה לא

ברור. האם תתנו את אותם מענקים למפעלים המאושרים בהתאם לשער שהיה בעת

שהוגשו החשבונות והוצאו ההוצאות, או שתיתנו אותם בשחיקה?

התשובה היא לא. אני עונה לר בשמו-

אני רוצה לשמוע זאת ממנו-

רבותי, אם הייתי יכול להגיד בצורה

קטיגורית כך או אחרת - הייתי אומר. אני

מגיח שהממשלה תעמוד בכל התחייבות משפטית שיש לה בנושא. לא חשבתי ואין לנו

תשובות, אלא אם כן יהיו בעיות משפטיות לתת הפרשי הצמדה-

הסכום האחרון נוגע לסובסידיות, בנושא זה

היתה עיקר החריגה. מדובר בסכום כולל של חריגה לעומת המתוכנן המסתכם ב-465

מליון דולר, כשחלקו של הסכום (ואנו הבאנו לפה את כל הסכום) הועבר במהלך

החודשים האחרונים מהרזרבה הכללית. נהגנו כך כי לא היתה ברירה והיינו חייבים

לעמוד בתשלומים החודשיים לסקטורים השונים המסובסדים- למעשה מיצינו כמעט את

כל הרזרבה הכללית שלנו בנושא הסובסידיות. אנו מביאים פה בתקציב הנוסף גם

את הסכום שהוצאנו מהרזרבה הכללית לנושא זה, וזאת כדי לאפשר לנו להביא לוועדה

העברות מהרזרבה הכללית לנושאים אחרים שלא נכללים כאן (ומיד אומר אותם),

כשכמובן כל נושא לגופו לבוא לאישור הוועדה- היו לנו חריגות נוספות בתקציב

שלא באו לפה ויבוא לאישור מהרזרבה הכללית. האחד - חצי שנת שהיה בלבנון-

התקציב השנתי לנושא הזה הלה בערך 140

מליון דולר, מבחינה תקציבית נבוא עם

הסכומים המתאימים להוצאה בולה, אך הסכום הכללי היה 140 מליון דולר" 140 מליון

דולר הוקצבו בתקציב לשנת שהיה. מערכת הבטחון דיברה על סכום גבוה יותר של

השהיה, אנו דיברנו על פחות, וזה הסכום אליו הגענו בסוף.

נושאים אחרים קשורים להחלטות שקיבלה

הממשלה ערב תחילת שנת התקציב הזאת והם לא מומשו, למשל, אגרת חינוך, שלא אושרה

ב-1984 ועדיין נמצאת בדיונים לגבי 1985. כמובן שאם תיקצבנו נושא זה מראש

הרי יש לנו בעיה והסכום יבוא מהרזרבה הכללית. נושא אחר - שכר לימוד

באוניברסיטאות. גם זה נושא שנלקח בחשבון בבסיס התקציב אך לא היה מימוש. אלה

סוגי הדברים.

כללית, אומר שפרט לסובסידיה וההשקעות,

בהן היו חריגות כבדות, אני חושב שיחסית נהגנו יחס חמור כלפי השימוש ברזרבה

הכללית. אפשר לומר שאם לא היתה לנו בעיה בסובסידיות ובהשקעות היינו גומרים

את השנה התקציבית בצורה סבירה או טובה. אולם אי-אפשר להתעלם מהדברים והבעיות

בסובסידיות ובהשקעות הן בעיות כבדות מאד.

ו

כנגד תוספת ההוצאות יש מקורות לתקציב

הנוסף, שעדיין משאירות גרעון גבוה. ראשית, יש תוספת הכנסות ממסים בסכום של 60

מליון דולר נוספים לעומת מה שתכננו. יש תוספת הכנסות משוק ההון וזה תיקצוב

שקורה בפועל כנגד התוספת של החזר חובות פנים שהכנסנר לתקציב הנוסף.

יש הרי מגבלה בשאלה כמה מותר לכם לקחת

משוק ההון.

אם אתה מתכוון למושג איך מממנים משכנתאות -

הרי המשכנתאות מתוקצבות כהוצאה שמקורה

בהכנסה, כיוון שהמשכנתאות צמודות למדד" לכן אם תצמיד זאת למשהו אחר - לא נוכל

לעשות זאת, כי פה יש הלוואה עם אמיסיה צמודה. ב-1984 אנו גומרים במיחזור מלא,

אולי אפילו קצת יותר טוב, וזה בלי ספק דבר חשוב"

בסך הכל עדיין נזדקק למקדמה מבנק ישראל,

כפי שתובא בפניכם, בסך של כ-437 מיליארד שקל למימון הוצאות.

כמה זה בדולרים?

725 מליון דולר,

מתוך זה 200 מליון דולר זה החזר חובות

לחו"ל. כך נותר סכום של כ-525 מליון דולר

תוספות לעודפי הביקוש וההזרמה.

הסכום הכללי שאבו מגדילים בו אוז התקציב

הוא טריליון 125 מיליארד שקל. הוא כולל, כפי שאמרתי, את ההתחשבנות עם בנק ישראל

שאין לה משמעות, וכנגד זה ישנן ההכנסות.

בסעיף 3 כתוב: "מקדמה מבנק ישראל -

837,293,000 אלפי שקלים, מזה: מקדמה למימון הוצאות 437,293,000 אלפי שקלים

ומקדמה להחזר חוב לבנק ישראל 400,000,000 אלפי שקלים"" אני מבקש הסבר.

ב-1984 אנו מחלקים בתקציב את המקדמה לשניים:

האחד - אותו חלק מקדמה הריאלי שהוא מימון

הוצאות, ולעומת זאת אותו חלק במקדמה שהוא מחזור של חוב עבר. פירוש הדבר שיש

גלגול פנימי, המדינה מחזירה חוב ולוקחת הלוואה. הסך 437,293,000 אלפי שקלים

זה החלק שאין לו כיסוי תקציבי"

בעמ' 22 בחוברת יש טבלה שנועדה לתת מינוח

ריאלי לשקלים עליהם אנו מדברים ויש טבלה

שנותנת אומדן דולרי ביחס למה שעושה התקציב הנוסף לעודף הביקוש וההזרמה. סעיף 3

בטבלה בעמ' 22 מתייחס לעודף ביקוש מקומי. עודף הביקוש המקומי שתוכנן היה

926 מליון דולר. התקציב הנוסף מחייב אותנו להוסיף לסעיף זה סכום של 543 מליון

דולר, בסך הכל אומדן הביצוע לסעיף עודף הביקוש המקומי הוא קרוב למיליארד וחצי

דולר"

י. ארידור; האם יש לך הערכה בקשר לפרופורציה בגרעון

מאזן התשלומים? האם יש פרופורציה ביחס

לעודף הביקוש המקומי? 700 שקל לדולר? 500 שקל לדולר?

הבעיה שלנו היא שאין לנו בשום מקום

מודל מקרו-כלכלי עם כל המשתנים הדינמיים

שיכול לתת תשובה לשאלתך ולכן כל מה שנגיד לא יהיה מדוייק.

בשוליים הגעתי למסקנה שזה יכול להיות 100%.

אנו מניחים שיש קשר בין עודף הביקוש

למאזן התשלומים.

זה ברור.

ההזרמה התקרבה למיליארד וחצי דולר

בכלל, כשבתקציב הנוסף נדרש סכום של 525 מליון

דולר, בסך הכל נגמור את השנה ב-2 מיליארד דולד הזרמה, התוספת היא 525 מליון

דולר למיליארד וחצי שתוכנן.

כל שינוי ברוטו בתקציב ברוטו כשהוא מתגלגל

לנטו, עם עודפי הביקוש וההזרמה, זה משפיע חזק מאד על מאזן התשלומים. 500 מליון

דולר שחם 21/2% מהיקף ההוצאה (וזה אחוז קטן מאד) כשהם באים על הנטו הם משפיעים

חזק מאד. אותם 500 מליון דולר מ-20 מליון דולד זה מעט, אך ממיליארד וחצי הזרמה

זה הרבה,

באיזו תקופה הייתם לפי התחזית ובאיזו לא?

מר פוגל, עשה סיכום של ההזרמה הריאלית

של 1983-82 ותשווה אוו לתקופה לאחר מכן.

אני מפחד שב-1983, תקציבית, היינו במצב יותר

גרוע-

אני מבקש לדעת את הדברים מבחינה עודף הביקוש.

אין לי נתונים,

מדוע תע"ש נכלל פה?

בהקשר הזה אנו עומדים לערוך שינוי מסויים

בשנה הקרובה© אני רוצה להשיב מדוע יצוא

בטחון ותע"ש נחשב כחלק מההזרמה. משרר הבטחון עושה יצוא ותע"ש בגלל שהיא לא

חברה ממשלתית היא נחשבת כמו משרד ממשלתי וכשהיא עושה יצוא היא ממירה און

הדולרים בשקלים וזו הזרמה. בשנת 1985 אנו מתכוונים לעשות שינוי בנושא הזה,

למה יצוא בטחון ותע"ש נכנס להזרמה"



לשאלת היושב-ראש - מתי עמדנו בתחזית ומתי לא -

היו לנו חודשים טובים עם הזרמה מאד נמוכה (אוקטובר-נובמבר), כללית התחלנו בפחות

מהתחזית, עלינו בהדרגה, ירדנו ושוב עלינו. אם אתה מסתכל על החודשים השונים תראה

שלעתים יש דחיה של תשלומים. לכן קשה להעריך הערכות. אם נסתכל על נושא הסובסידיה

כנושא מרכזי בהזרמה, הרי התחלנו לעלות בהדרגה די מהר מאפריל, בספטמבר-אוקטובר

שינינו כיוון, ובנובמבר חזרנו חזרה למצב לא טוב. בינואר שוב שינינו כיוון-

מבחינת המסים - הרבעון הראשון היה בהתאם

לתחזית, אחר-כך פחות מהתחזית, ואחר-כך שוב עלינו לרבעון שהוא מעל לתחזית"

צריו לנתח אה המרכיבים השונים. נושא הסובסידיות הוא מאד קריטי ואותו אפשר

לנתח יותר סוב,

ביצוא הבטחוני של תע"ש אתה ממיר את כל הכסף

אך לא כולו מוזרם,

א, פוגל; זו ההערכה וזה לא מייצג את כלל הייצוא

הבטחו ני-

אני רוצה לשאול שאלה בענין ההשקעותם

באחת הישיבות הקודמות נאמר שנוהגים לפי החוק

וכי החוק מחייב רק ביחס למרכיב המענקים ולא למרכיב ההלוואות, חוק עידוד השקעות

הון מורכב משני אלמנטים,

החוק לא, החוק זה מענק והקלות מס. הלוואה היא

מחוץ לחוץ.

ע. עלי; המרכיב המרכזי הוא דווקא ההלוואות והוא מגיע

לנתח של 40%, כשהמענק הוא בין 25% ל-30%.

אני מדבר על התעשיה ועל המפעלים המאושרים. נשאלת השאלה האם ההקפאות שהיו בעבר

פגעו בתעשיינים ואני מניח שהם פגעו בתעשיינים ובתעשיה. אני סבור שיכולנו למנוע

חלק גדול מהאבטלה לו היו מגיעים המשאבים לתעשיינים בזמן, שאלתי היא האט התקציב

הנוסף הזה עונה לא רק על מרכיב המענקים אלא גם על ההלוואות?

כתוב שכן,

יש דרגות שונות והשאלה אם זה עונה על הכל"

שאלה שניה - אני מבקש לדעת ברצינות האם תפצו

את המשקיעים בגין פיגור בתשלומי מענקים והלוואות, שהיה מעבר לתקופה המקובלת?

כשיש פיגור של 4-3 חודשים זה דבר מעיק מאד" האם אתם מוצאים את הדרך לפצות את

האנשים האלה? האם אתם רוצים שהם יתמוטטו?

שאלה שלישית - על איזה שער דולר מדובר? על מה

מבוסס כל התקציב הזה? על שער דולר של 700 או 800?

אני רוצה לחדד את השאלה ששאל חברי עובדיה,

יש מפעלים שהלכו מההתחלה להשקעות עם תחשיב

מסודר שנבדק ואותם גורמים הולכים דווקא למוקדי אבטלה בגליל ובמקומות אחרים" בגלל

עיכוב בתשלומים הם נפגעים, אני מכיר מושב קטן של כמה משפחות שבהשקעה של 4 מליון

דולר הקימו מפעל פלסטיק- היום אמרו לי אנשי המושב שזה 3 חודשים הם לא קיבלו את

הכסף, גם הלוואות וגם מענקים, אותו מושב מממן את הקמת המפעל מכספי הארגון האיזורי

שלו בריבית די יקרה, במקרה כזה שכסף לא מועבר בזמן כל התחשיבים נדונים לכשלון,

אם לא יעדכנו את המענק וההלוואה בהתאם לשחיקה שהיתה המפעל לא יוכל לעמוד על

מפעל כושל, בו בזמן שאנו במו ידינו גורמים להרס המפעל. המדינה

חוקקה חוק וקבעה שהכסף יינתן לא יאוחר מ-60 יום ולא צריך להגיד לאותם מפעלים:

"לכו לבית המשפט, שום מפעל לא יכול להסתכן בהליכה למשפטים,



אני חושב שאגו צריכים לבוא לעזרתם של אותם

מפעלים המצויים באיזורים מרוקחים ובערי פיתוח ויש לתת להם את המיצוי המתבקש,

להגדיל להם את ההלוואות ולא לגרום לשחיקה.

שמענו לא פעם דברים בענין הסובסידיות

ועסקת חבילה א'. שאלתי שאלה בהקשר זה בדיון שהיה השבוע במליאה ואחזור עליה.

לו הממשלה, שהיא המעסיק הגדול ביותר במדינה והיא מעסיקה אלפי עובדים כולל

עובדי הרשויות, היתה הולכת באותה דרך של אינפלציה דו-ספרתית לחוק, במקום 4%,

במה היו עולים למדינה החזרי חובות הפנים שכולם צמודים וכמה היו משלמים תוספת

שכר מול ה-465 מליון דולר בגיל הסובסיריה? אולי אנו עושים עסק לא טוב. כל

הזמן אומרים עלה ואיר אפשר לדעת דברים בלי לדעת מה התוצאה הכלכלית?

שאלה ראשונה נוגעת לנושא ההשקעות וה-60

יום. הוועדה אישרה לא מזמן שינויים במיסוי

ונקבע כי יש יום חיוב יומי, ריבית והצמדה. אם כן, אין כל סיבה מדוע לא לאזן

את הדברים גם לגבי אלה שאושרו להם מענקים והלוואות. אין לי ספק שמפעלים צעירים

וחדשים פעלו בתום לב ולמי שאישרו הלוואות ומענקים ולא נתנו את הכסף בזמן -

יש לתת אותו בתוספת ריבית והצמדה רטרואקטיבית לגבי התקועה בה היתה השחיקה.

שאלה שניה נוגעת לרשויות המקומיות.

כתי שידוע לי הגרעון נמדד ב-87 מיליארד שקל ומדובר על כלל הרשויות המקומיות

בארץ. נשאלת השאלה איפה מתמודדים עם הנושא הזה בתקציב הנוסף או שמא מגלגלים

אותו ככדור שלג לשנת התקציב הבאה? היכן יש ביטוי לנושא בתקציב הנוסף? האם

הסכום כולו בא מהרזרבות? היום דיברתי עם מר הכט בנושא זה-

במהלך 1984 נעשו כמה קיצוצים או הכרזות

על קיצוצים במשרדי הנןמשלה ואני רוצה לקבל

במונחים ריאליים, מעבר לתקציב המתוכנן, מה בוצע הלכה למעשה בתקציב המדינה מבחינת

הקיצוצים, מעבר לחריגות שאנו י ורעים עליהן בעיקר בנושא הסובסידיות והשקעות ההון.

רוב חברי הוועדה הביעו דעתם במהלך השנה בנושא ודיברו על שינוי המדיניות, נדמה לי

שהתרענו בעיקר בנושא הסובסידיות. היה חייב להיעשות מהלך יותר מוקדם אך לא אגע

בנקודה זו.

שאלה שניה - בכל זאת אתם אומרים שחל איזה

שינוי מהותי בתחזית שלבם בנוגע להחזר חובות פנים וחוץ, מעבר למה שהיה ב-1984.

פשוט, תכנית דולרית מסויימת לא נכנסה

בהחזר החובות בתקציב.

י. כהן; אני ועוד כמה חברים קיימנו בירור בשעתו

עם סגן שר האוצר, עדי אמוראי בנושא התקציב

המיוחד לתנועות הנוער העובד. נדמה לי שמדובר בסעיף תקציבי 2011. הדיון בנושא

קויים בנוכחיות מר סנפירי והרפרנט של משרד החינוך- סוכם שבתקציב הנוסף נעדכן את

הנושא מהרזרבה. הממונה על התקציבים אמר שהוא יברר את הנושא בהרשאה תקציבית

מיוחדת. הסיכום היה שהסעיף יוכנס בתקציב הנוסף. הממונה על התקציבים הבטיח לי

לבדוק את הנושא. בגלל שאין רזרבה אין כרגע אפשרות לעדכן את הנושא.

היו"ר א. שפירא; יש לי שאלה אחת ואני שואל אותה לא כדי

לקנטר, אך אני רוצה שחברי ועדת הכספים יתנו

דעתם לנושא. למשרד האוצר לא היה כסף לתת כמענקים והלוואות למפעלים חדשים שקמו

באיזורי פיתוח. כיצד היה לממשלה כסף לתת למפעל מנועי בית-שמש שבשעתו הפסיד

30 מליון דולר, 12 מליון דולר ב-1983 ו-18 מליון דולר ב-1904?

הממשלה לא נתנה את הכסף; הם לקחו זאת כהלוואה

מבנק לאומי ומבנק המועלים,

זו חברה ממשלתית ואת המחיר אנו משלמים.

הממשלה לא יכולה להיות אחראית על מפעלים

וחברות, כדוגמת אחא, שלא היו בבעלותה, אך פה מדובר במפעל שבשנתיים האחרונות

י הו א בבעלות מלאה של הממשלה. שידלובסקי יצא מהעסק לפני כשנתיים- ייתפש יהודי

שהעלים 100 אלף דולר, יילך לבית-סוהר ופה מדובר ב-30 מליון דולר שיכולים להישרף-

אם קורה דבר כזה במהלך חודש-חודשיים - ניחא" אבל עברו שנתיים, על מה מתעוררים?

אני רוצה לומר שבסופו של דבר אם יפלו אותם

מפעלים שקמו לייצוא בגלל שחונקים אותם - הרי יתנו לכולם את הכסף חזרה ובלבד

שחט לא יסגרו. אנו רואים מה קורה באתא, במנועי בית שמש ובצים. לכן אני שואל

איזו מדיניות היא זו?

על דברים כאלה צריך להתקיים דיון בוועדת

הכספים. אני לא יודע איזה חברות ממשלתיות עומדות בתור לבוא לכאן- אני לא יודע

כמה מאות מליונים כבר נשרפו. והכספים הרי לא יחזרו לכאן. לכן אני שואל מה

המדיניות? אני, חלילה, לא בא בטענות כלפי אגף התקציבים, אך אני רוצה לדעת איר

נותנים לחברות של הממשלה להפסיד במשך שנים? כמה יכניס בסך הכל מס הנסיעות?

50 מליון דולר? - וזה נושא שמרגיז את כל הציבור. אנו לא מעוניינים שמפעל

מנועי ביית שמש ייסגר, אך אם היו מטפלים בנושא לקני שנתיים ייתכן שהיינו חוסכים

30 מליון דולר.

דבר שני - לו לא היה הקיצוץ ששר האוצר מדבר

עליו בכמה היתה מסתכמת הגדלת התקציב שהייתם מביאים לאישור כאן? מספרים שקיצצו

גם בתקציב של שנת 1984. מה היה הסכום הנדרש לאישור לו לא היה קיצוץ?

כמה כסף נכנס לקופת המדינה ב-1984 מההיטלים

והחוקים שאישרנו ב-1984? אם לא היו מאושרים היטלים ומסים אלה איזה ביטוי היה

לכך בהגדלת התקציב?

ראשית, אני מצטרפת לפנייתו של חבר-הכנסת כהן

להחזיר לתקציב דבר שהיה קיים בו, מה גם שמדובר

בנערים שנפלטים גם ממסגרות שהעסיקו אותם היום ומדובר על הרבה נערים. שמענו על כך

שהולכים לסגור בית-ספר לחניכים שהיווה מסגרת לחלק מהנוער הזה. אנימבקשת את תשומת

לבכם לנושא.

זהו נושא ספציפי חשוב והוא ייבדק. אני בטוח

שלכל אחד מהחברים יש נושא הקרוב ללבו. יש רזרבה

כללית שמטרתה לענות על הבעיות מסוג זה.

הסכום בו מדובר הוא פינץ ביחס לסכומים עליהם

מדובר כאן, אך זהו נושב חשוב-

אשר לתעשיה - אני מבינה שבהקצבה טה לא מדובר

רק קל עיירות הפיתוח לפי קריטריון האבטלה אלא על כל מי שהשקיע כבר" עם כל הכבוד

לקריטריונים בענין האבטלה, אנו שומעים שהתרופה למשק נעוצה בייצור וביצור ולא רק

בקריטריון איר למנוע אבטלה-

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות שכבר נגעו

בהן- אם לא נייצא ואם לא נגביר את הייצוא

לא תעזורנה שום תרופות שניתנות למשק, לא מיסיס ולא קיצוצים שלא מתבצעים" לצערי

הרב, אני לא רואה שום מגמה לפיה נגיע בשלב השלישי או הרביעי לאותה עסקת חבילה

ג' או ד' שכל כולה תהינה עם הפנים להגדלת היצוא, כל הנאומים שלי בחוץ-לארץ

היו סביב זה שעסקת חבילה ג' או ד' תהא עם הפנים לייצוא- על כל פנים זו הכרתי.



כשמגישים לנו את התוספת למפעלים המאושרים - צריך להפריד בין מענקים לגין

הלוואות ושמעתי מפי מר פוגל שאמר כי ינהגו על פי מה שנובע מהחוק ומשתמע מהחוק

ולא ברור כיצר. לי ברורה התשובה, תהא שחיקה של המשקיע עם מירוץ נוראי שלו

הלוך וחזור לניירת, הלוך וחזור לבקשות ומי שיגיש משפט - אולי יזכה- בכלל

מי יגיש משפט? משקיע יקח את המגיע לו ויברח מהר, זאת בשעה שאנו רוצים ליצור

כלים ולגרום לכך שאיש לא יברח. איני משמיע את הרברים כטענות אל מר פוגל,

אך הגישה של האוצר צריכה להיות כזאת שהוא רץ אחרי המשקיע ונותן לו את הכסף

ללא כל שחיקה. אני רוצה לשמוע תשובה ברורה בנושא הזה. מה עושים או מה הוועדה

עושה?כיצר הוועדה מפעילה את השטעתה כרי שבנושא המפעלים המאושרים, ולאו דווקא

במקומות בהם יש מחסור בעבודה אלא כל מפעל שלגביו היתה התחייבות, יקבלו את

המגיע להם ללא כל שחיקה? מה הוועדה עושה כדי למנוע אה המירוץ אחר הבירוקרטיה

מצד המשקיע?

נקודה שניה - אני רוצה לדעת פרטים לגבי

הקיצוץ של הממשלה שנעשה בתקציב 1984 והאם יש כבר איזו מגמה לגבי הקיצוץ

ב-1985?

אני רוצה להדגיש מספר נקורות שהלעלו

על-ידי חברי הוועדה. כולם מעוניינים

לעודד את התעשיה, אך יש כמה דברים שהוועדה חייבת לתת עליהם את הדעת. לפני

מסטר שבועות התקיימו פה דיונים על חוקי מיסוי בהם נקבע כי על כל יום איחור

בתשלום ישולם החוב בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. מצד שני, כשמפעל מסויים מגיש

חשבונות הוא צריך לחכות חודשים. האם גס על החשבון שמגיש מפעל מחושבים ריבית

והצמדה? לא ייתכן שמצד אחד אתה מחייב אותו לשלם מסיו בזמן ואם לא אתה מחייבו

בריבית ובהצמדה ומצד שני אתה מפגר בתשלומיך אליך ולא נותן לו פיצוי.

הוזכרה פה בעיית הרשויות המקומיות המצויות

במצב קשה. מצד אחד שלטונות מס ההכנסה והמוסד לביטוח לאומי מחייבים אותן בריבית

והצמדה על תשלומים המגיעים מהן ומצד שני הן לא מקבלות בזמן את המגיע להן"

לא נאמר כאן דבר על הרשויות המקומיות ויש לדברים השטעה על מגן דוד אדום,

מכבה אש וכיוצא בזה, אני רוצה לשמוע מה קורה בנושא הזה ואיך אגף התקציבים

מתכוון להתמודד עם הבעיה?

יש לי ענין מיוחד בתעשיה ואמרתי זאת

גם בדיון הכללי על התקציב, בנוכחות שר

האוצר" כל מה שלא נעשה בקיצוצים לא יועיל לנו אם לא תהיה צמיחה וייצור0

יכולים להחליט על הקטנת הקיצבאות, על העלאת מחירי שיחות הטלפון ועל כל מיני

דברים - אך כל זה לא יעזור אם לא נפעל למען הצמיחה, הייצור והיצוא. היתה לי

שיחה חריפה בענין זה, גם באופן אישי וגם בפורומים כאלה, עם שר האוצר" שר האוצר

חושב שהדבר היחידי שיגביר את היצוא זה התנודות הפנימיות של השוק. זה לא כך.

לפי כל חוקי הכלכלה לא זה בלבד יצמיח את היצוא" כמעט בכל ישיבה אני מעיר

הערות בנושא זה. אין מספיק ביטוי לנושא זה בתקציב- לחצו עלי להיכנס לוועדה

בענין מנועי ביון שמש ולא רציתי.

בסוף הסכמת.

גרמת לכך שיפטרו 500 עובדים.

אולי בגלל זה יש מקום עבודה לאחרים.

דיברו כאן על ענין המשקיעים הישראלים

והמשקיעים מחו"ל שלא קיבלו את הכספים בזמן- אני רוצה לשאול אותך, מר פוגל,

האם לא שילמתם משכורות בזמן?

זה בגלל גובה המשכורת של עובדי המדינה,

יש לי הצעה, ואגיש אותה באופן פרטי,

בענין חמשה ימי עבודה במגזר הציבורים אז

תוכל להתקיף אותי.

מה קורה למשקיעים? - אני מקבל מכתבים רבים

ממשקיעים בכרמיאל, בקרית ארבע, בירושלים, בישע ועוד. בגלל סכומים של 100-50-20

אלף דולר מפעלים נקלעים לקשיים- עכשיו כשהמשקיעים יקבלו את הכסף הם יזדקקו

לסיוע נוסף, לכן אני אומר מה שהיה היה, אנו לא מדברים על העבר, אנו מדברים

על העתיד. לא יכול להיות דבר כזה שמקימים מפעל ומשאירים אותו עם הלשון בחוץ-

קודם כל צריך לתת ביטוי לענין הצמדת הכסף. מר יעקבי נפגש עם משקיעים"

יכול להיות שלגדוליט יש הסדרים אישיים עם שר האוצר, אם זה המר בנפט ודברים

אחרים, אבל אני מדבר על המשקיעים הרגילים. הדברים יהיו אולי יותר מובנים

לקבי התקציב של השנה הבאה. אם לא נגדיל את הצמיחה - לא נוכל לחזק את התקציב

הקיים, כמה מסים אפשר עוד להטיל? יש מי שחושב שאפשר להטיל ולהטיל מסים, אך

בסופו של דבר לא ישלמו. איני רואה ביטוי לפיתוח היצוא ולגידול היצוא ואני

מסב, את תשומת הלב בעיקר לגבי התקציב הבא.

האם מכניסו בתקציב גם את ההשקעה במפעל

פיאט?!

האם בנושא התעשיה והפיתוח, לצד כל הדברים,

יש איזה תכניות, תחזיות או דברים שמלמדים

על כך שיש כאן איזו מחשבה מתוכננת קונקרטית מתואמת בין האוצר, משרד המסחר

והתעשיה, או שמא הכל בעיקרו הזדמנותי? ואז נשאלת השאלה כיצד אתם משחררים

עצמכם מהחשיבה בתחום הזה שהולכים במדיניות שהיא למעשה מדיניות ממתנת, פרט

לכיבוי דלקות פה ושם?

נקודה שניה - מה קורה בתקציב הנוסף, גם

לגבי העתיד, בנושא הסבסוד? האם אתה יכול לתת יותר פרטים בקשר להתפלגות בין

משכנתאות מצד אחד, תעשיה מצד שני, יצוא

וכיוצא בזה?

נקודה שלישית - נהגתם בשנים עברו לפרסם

דו"ח שנתי. נדמה לי שלפני שלוש שנים דובד על מה שקדוי עלות ויתור על מס"

זה נקרא אומדן הוצאות המס,

וי

מה קורה עם ההתפלגות של ההקלות ממסים וכו'?

לגבי הביטוח הלאומי מדברים על הפער והעוני.

אני מרים את שתי הידיים ואני מרבד כאן על הפעד ולא על העוני- מסתבר מתוך הנהונים

שב-1983 היתה החרפה בכמה תחומים במגמת המשקל של קיצבאות הילדים ומשקל המסים

על בקלי ההכנסות הנמוכות והמצב היה כזה שהמעורבות הממשלתית חילצה פחות משפחות

ונפשות מתחת למה שקרוי קו העוני- המעורבות של הממשלה כדי לסגור את הפער נמצאת

בנסיגה חמורה, אני לא מדבר על ההקצבה הישירה של הממשלה לקיצבאות הקשישים וכו',

אלא על דבר ספציפי במעורבות הישירה של האוצר גם בנושא קיצבאות הילדים וגם בנושא

סף המס" התוצאה היא כזאת שעולה משקלם של העובדים עבודה מלאה הנמצאים מתחת לקו

השחור הזה וזה קשור במעורבות הממשלתית- יש כאן עוד מרכיב שכאילו לא תלוי בכם

והוא רמת השכר ההתחלתי במשק. השאלה מה הבשורה שיש בענין הזה? חשוב לי לדעת

אם המדיניות הזאת נמשכת,

בעסקת חבילה א' נאמר שלא יגעו בסובסידיות,

בין השאר כי השכר של השכירים נשחק כתוצאה

מהעסקה. בא לכאן יורם גביא ואמר לא מיני ולא מקצתי, לא רק שהשכר לא נשחק אלא

גדל- אני מדבד על השכר נטו. וזה אומד בסתירה למה שאתה מבקש מאתנו בנושא



סובסידיות, הווה אומר שבכל המדיניות שלכם בנושא הסובסידיות וחוסר הרצון של

הסתדרות לוותר לכם בנושא הזה - בעצם הנימוקים התבססו על נתונים לא נכונים-

כר השכירים במשק לא נשחק, איך זה קרה? לאלקים פתרונים,

מה הקדימויות שלכם בעת שאתם מגישים

את התקציב? אני מבין שהדבר הראשון הוא יתרות המטבע ובעקבות כך היצוא ובינתיים

מתמוטטים כל השווקים במערב אירופה, מה אתה עושה כדי למנוע את הירידה ביצוא

במערב אירופה? בכל זאת בחודש האחרון קרה שם משהו, ערכם של המטבעות האירופיים

יורד. ברור שקיימת בעיה והבעיה הזאת הולכת ומחריפה- עד כה באתם ואמרתם שזו

תופעה זמנית. ארבע שנים אומרים שירידת המטבעות באירופה היא תופעה זמנית

בינתיים ערכן של המטבעות הולך ויורד, הולך ויורד ולא עושים כלום,

האם לא הגיע הזמן להפריד בין שני

סלים כך שהיצוא באירופה לפחות ישמור על הכמות שלו בערכים דולרים?

מה פירוש? זה להגדיל את הסובסידיות.

אני הרי נמצאים במירוץ אחרי הדולר האחרון-

חשבתי שתציעו תכנית מהפכנית כדי לשמור

ל היצוא למערב אירופה, יגיד חבר הכנסת קופמן: מה אתה רוצה? - שיגדילו את

סיוע מעבר ל-800 דולר? - ואני אומר: כן, במצוקה כזאת אולי כן- אבל יכול

היות שאתה תבוא ותאמר! לא- מה עושים בתקציב הנוסף הזה כדי לשפר את הרווחיות

יצוא לאירופה המערבית? ואני מבין שביצוא לאירופה המערבית הרווחיות היא פחות

ה-15% זהו מדד,

ד' תיכון; אתן דוגמא איך אנו במו ידינו גורמים לכך

שהייצוא יקטן-

בחודש האחרון צים מכפילה את תעריפי

הובלה שלה. היא ארגנה את כל חברות הספנות, עשתה קרטל וברור שהתוצאה המהירה

יתה שמחירי ההובלה שלנו לאירופה כמעט הוכפלו, יש לנו קדימה ואנו עושים הכל

די לשבר אותה, ואני לא מדבר על סדרת המיסים שאולי מישהו חושב שצריך לחוקק

אותם. אבל אם אתה מחוקק ומאשר - ברור שפגעת בייצור שתוצאתו היא יצוא" אתה מטיל

יטלים כאלה על התעשיה, החקלאות והתיירות, ואחר-כך ודאי שהתוצאה תהיה

המדד של 15% יירד לאפס-

אני עובר לסעיף השלישי - החוק לעידוד

שקעות הון והגדלת התקציב- קרה דבר מוזר, אתה מדבר על גידול במלאי ההון

אני בא ואומ.ר לך שלהערכתי יש הקטנה בהיקף ההשקעות בתעשיה, הרגשתי היא שבעצם

ין תימוכין וסימוכין למה שאני אומר כי המספרים מורים על גידול, אך השאלה הנשאלת

מיד היא מה מסתתר מאחרי המספרים האלה,

יש נתונים מדוייקים על התעשיה-

אני רוצה לראות את המספרים על התעשיה פרופר,

מדיניות השקעות זו איננה פעולה חד-פעמית-

נו מדברים על חידוש הצמיחה ואין מנהיג פוליטי שלא אומר שאת הצמיחה צריך לחדש-

צד אחד עושים הכל כדי לא לחדש את הצמיחה ומצד שני הולכת זרוע אחרת של הממשלה,

כנסת משקיעים ומבטיחה להם "זיעביטסען גליקען", מה באמת יקרה אם מישהו מהם יתפטר?

ני אומר שאני רוצה להשקיע ואתה תבוא עם התקציב המצומק שלך ותאמר לי: אמנם גד יעקבי

בטיח לך 3,2,1, אך אני לא יכול לעשות זאת-

אחה אומר שזה לא בתיאום ?

כן. אני לא מבין מה אתם רוצים בנושא

הצמיחה. הרי מה שעשיתם במחצית השניה

קול 1985-84 בנושא ההשקעות - זה דבר שאין לו אח ורע. באנו למשקיעים ואמרנו להם:

אתם יוצאים לדגל, מקבלים 3,2,1, והקפאתם הכל. אחר-כך העשרתם חלק לפי שיטת

הסלקציה שהיא כשלעצמה מעוררת סלידה.

אני שואל אותך האם אתה בא ואומר לנו

באמצעות מה שנאשר כרגע שהצמיחה לא תחודש בתקופה הקרובה או שאתה אומר שבכל זאת

בתקציב הנוסף והחדש ייועד סכום כסף שיאפשר לחדש את הצמיחה?

אגב, חוק עידוד השקעות הון עומד מעל

חוק התקציב ולא קשו זאת ללא כוונה" חשבתי שהשקעות זה לא ענין שפותחים ברז

וסוגרים ברז.

במצב כזה חמור היו מוכרחים לעגן זאת

בתקציב.

אני רוצה לדעת איניה אני עומד- יבוא שר

האוצר ויאמר השנה לא נשקיע ולא נחדש את

הצמיחה. אבל אי-אפשר שכל אחד מן הממשלה יאמר דבר והיפוכו, זה הדבר הכי

גרוע שיכול לקרות לנו.

עכשיו אני רוצה לשאול כמה שאלות טכניות-

עכשיו אתה מפשיר את כל מה שהקפאת בעבר, אנשים יצאו לדרך. אנשים השקיעו בתקופה

של אינפלציה של 1,000%. נגרמו הפסדים ע נקיים לאותם יזמים שפעלו מכוח חוק

שהיה שריר וקיים. והנה אתה אומר: אני משחרר את הכסף בערכים נומינליים. אני

איך אני המחוקק יכול להסכים לקיום תופעה כזאת? יכול להיות

שמבחינת נקודת הראות של התקציב אתה צודק, אך אני המחוקק ואני אישרתי את

החוק לעידוד השקעות הון, איפה אתה נותן את הפיצוי בתקציב הנוסף? -שהרי אתה

יבא לפתור את הבעיה הזאת לא בערכים נומינליים, אלא בערכים ריאליים. אתה יכול

אני מצטער, זה מה שהפרה הזאת יכולה לתת, ותאמר זאת לאנשים-

כל חברי ועדת הכספים דואגים דאגה חמורה

ליצוא הישראלי. יש בעיות אובייקטיביות

שבהן הממשלה לא אשמה כמו ערכן של המטבעות האירופאיות. אולם בכל זאת, כשאנו

רואים את התקציב, אנו לא רואים את הצמיחה- אמרת ששנת 1985 לא תהיה כשנת

1984 מבחינת הצמיחה ואמרת ששנת 1984 היתה כמו שנת 1982 ולא כמו שנת 1983,

חבר הכנסת ארידור העיר הערה בקשר לחברה ממשלתית שהלכה לבנקים- רבותי, אני

רוצו; שתדעו שכשבנק צריך לתת למישהו הלוואה הוא בודק את בטחונותיו עד הכלים

בבית, ברור.שאם בנק צריך לתת הלוואה לחברה כמו חברת כלל הבדיקה היא פתוח

חמורה כי הוא יודע שיש אבא. מאידך, מקובל שיש ערבות מדינה- כשיורם ארידור

ערבות מדינה צריכה אישור של ועדת הכספים- אבל לפני

עיוור אל תיתן מכשול, אשרי האיש שלא מפחד לגורל היצוא הישראלי- 65% מכלל

היצוא במדינת ישראל הולך למערב אירופה בגלל החטא הקדמון וההסכם עם השוק

המשותף ואנשים התרגלו שזה השוק שלנו- אנו לוקים כפליים מכות משום שגם לאמריקה

קשה לנו למכור וזאת כי האירופאים באים לשם עם פיחות של 100% ובלי אינפלציה.

אצלנו כל הזמן הפיחות קשור לאינפלציה. מימון יצור ליצוא שקלי היה עד 1984

פחות ב-50%-60% מהריבית בשוק. היום זה עולה 7%- 8% כשבעצם הריבית בשוק, ביגואר

ובפברואר, לא היתה יותר מאשר 3%-4%, לוקחים היום מהתעשיה ריבית ריאלית של

ב-7%-8% לחודש. המצב בתחום היצור ליצוא הוא ממש בבחינת מצב אנטישמי ולא יכול

להיות דבר כזה,



התעשיה לקחה בכפליים, פעם אחת בגין המטבעות

האירופאיות, דבר שהממשלה לא אשמה בו, ופעם שניה בגין זה שאם פעם היה תמריץ של מימון

יצור ליצוא שקלי הרי היום גם זה הלך.

ערכן של המטבעות האירופאיות הולך ויורד,

מחיר שטרלינג יגיע למחיר דולר, מחיר הדולר ביחס למרק הגרמני הוא פי שלוק וחצי

וכיוצא בזה. אני רוצה להודיע לפרוטוקול שבמצב של היום היצוא יורד לטמיון ושלא

יאמרו שלא הזהרתי מקני מצב זה, יתרות המטבע שלנו יילכו ויגיעו לאפס.

י. ארידור; יש לי הערה בהקשר אליה יש חילוקי דעות,

בעמ' מס' 2 בהצעת חוק התקציב (מס' 2)

מופיע רק סכום כללי של וזוספת התקציב ואין חלוקה לסעיפים, דבר שמופיע בעמודים

אחרים.

"הוראות'החוק העיקרי יחולו גם על הסכומים לפי חוק זה", אך הוראות החוק העיקרי

מתייחסות או לסכומים שאינם משמעותיים ביחס לתקציב הנוסף, או לכל מיני הוראות

הקשורות בשינויים, האמור בסעיף 3 לא מפרט את הסכומים אלא רק נאמר כי הוראות

החוק העיקרי יחולו גם על הסכומים לפי חוק זה- כל מה שיש לנו כאן בענין התקציב

הנוסף זה רק הסכום הכולל ולא הפירוט של הסכומים. לא קושרים כאן בין הפירוט

של הסכומים המופיעים בעמודים הנוספים לבין הסכום הכולל- מאידך, בחוק התקציב

המקורי יש קשר בין הפירוט ובין הסכום הכולל- יש שם סעיף הקושר בין הדברים

ואם לא חוזרים על כך בהצעת החוק הזאת בעצם אנו לא קושרים בין שני הדברים-

אין שום סעיף האומר שהפירוט, למשל, לגבי תקציב משרד החינוך בא במקום התקציב

הקודם. הדבר אמור לגבי ליטוש החקיקה,

אף אני עוררתי את השאלה וקיבלתי תשובה

שהיא מאד מעניינת. המספרים האלה המצויים

כאן בתקציב הנוסף, כל אחד ואחד מהם שייך למה שקרוי בחוק התקציב 'תבנית'. הבעיה

היא לא אם יש לך תכנית או לא ואינך יודע מה התכנית, אלא הבעיה היא אחרת, הסכומים

הם כל-כך עצומים שלכאורה לא יעלה על הדעת שהם נמצאים בגדר תכנית. כל מה שאני

רואה כאן זה תכניות . בעמודי המחשב אין שום מספר שחורג מגדר תכנית.

אפילו אם אני לא צודק בטיעון הטכני, נניח

לדוגמא שהתקציב הכולל, החדש, של משרד

החינוך והתרבות כן כלול בחוק. נשאלת השאלה איך התקציב החדש הזה מתחלק

לסעיפי משנה? סעיפי המשנה נשארים ברמה הקודמת שלהם- שאלתי איפה כתוב, למשל,

שכשיש תוספת מחיר מוצרי היסוד, איך זה מופיע כהגדלה של אותו סעיף בחוק מצרכי

היסוד, זה יכול להופיע רק אם אנו מאשרים תיקון של הסעיפים ואנו יכולים לאשר

תיקון של סעיף רק אם אנו כותבים במפורש שאנו מאשרים זאת, צריך לכתוב שהסכום

בגודל xהוא חלק מהחוק, לא מספיק לאשר מספרים, צריך לראות איפה זה כתוב-

א. פוגל; אני רוצה לתת מספר תשובות קצרות לבעיות

שהתעוררו. כל אחת מהבעיות שהתעוררו היא כבדה

ואני מניח שהשאלות תישאלנה שוב באת הדיון בתקציב 1985, אך בכל זאת אתייחס לכמה

דברים.

רבר ראשון - התוספת להלוואות ולמענקים

למענקים - 50 מליון דולר; להלוואות פיתוח - 70 מליון דולר. שער

הדולר בתקציב הנוסף הוא לא אחיד לכל סעיף כי זה תלוי בעיתוי של ההוצאה.



לנוחיותכם ישנה טה ההשוואה הדולרית. הסכום, כמו כל סכום בחוק התקציב, הוא

כמובן בשקלים- כדי לתת את התחושה הדולרית ביחס לכל סעיף ישנן הטבלאות בחוברת

בהן מצויין הדבר. למשל, אם החזר חובות מתבצע במשך השנה אזי יש לו שער

חליפין שונה מאשר סובסידיות שהתשלום עבורן מתבצע בסוף השנה.

חוק התקציב הוא חוק נומינלי- הסכום שמאשרת

ועדת הכספים הוא נומינלי- הטבלאות בהן

מצוי התיאור הדולרי אינן מחייבות. מה שמחייב הוא הסכום השקלי והסכום שכתוב

פה הוא בשקלים.

הנושא הבא שעלה מצד החברים הוא נושא

הערך הריאלי של ההלוואות והמענקים הניתנים

למשקיעים. ראשית, אתייחס לגבי העתיד. יש סיכום בין משרד התעשיה והמסחר

לבין משרד האוצר - ואני מנית שהוא יבוא לדיון בוועדת הכספים, באספקים

השייכים לוועדת הכספים - לפיו אנו מאמצים את העקרון שמוטב לתת את הכסף

בזמן ובערך הריאלי שיהיה אפילו פחות ממה שנותנים היום ובלבד שהכסף יינתן

בערך, הריאלי ובזמן. על-פי העקרון הזה ננהיג נוהג או תקנה לפיהם ישולמו

המענקים - ואני מקווה גם ההלוואות - וכל איחור של מעל 10 ימים בתשלומים

תחול עליו הצמדה. תשלום שישולם באיחור של מעל ל-10 ימים ישולם עם הטרשי

הצמדה. כנגד זה תהיה הפחתה של 5% במענק בכל האיזורים- אנו מניחים שערכו

של התשלום הריאלי למשקיע הוא מעבר לאותם 5%,

איזה סוג של הצמדה יהיה?

הנושא מצוי בעיבוד. אנו רוצים שכל

משקיע יידע בטני מה הוא עומד. דיברתי

על הבנה או סיכום שיש בנושא זה בין משרד המסחר והתעשיה לבין משרד האוצר.

הנושא מצוי בעיבוד והוא יבוא לוועדה, זאת לגבי העתיד. באשר לעבר - ננהג,

כפי שאמרתי קודם, על-פי מה שאנו מחוייבים מבחינה משטטית.

אני רוצה להעיר הערה- מי ששילמו לו באיחור

של 60 יום, על-פי החוק, בחודשים ספטמבר-אוקטובר הפסיד פי במה יותר ממי ששילמו

לו באיחור בחודשים נובמבר-דצמבר-ינואר, וזאת בגלל הקטנת האינפלציה. כך שגם

מבחינת המדד שהיה בחודשי הקסקה לא ברור שיש נזק גדול וזאת כמובן בגלל ירידת

האינקלציה,

אשר ליצוא ומדיניות היצוא למערב ;!ירוטה -

כעקרון וכמדיניות אנו חושבים שצריך להתקרב כמה שיותר מהר להאחדת שערים. בל

אפליה בין ענף זה או אחר, בין איזור זה או אחר מרחיקה אותנו מהיעד הזה.

בתקופות מעבר מסויימות וכשיש משבר אתה צריך לסייע מעבר לסיוע הרגיל, היינו:

כשיש משבר צריך לתת עידוד יותר גבוה ליצוא לאירופה, יותר מאשר ליתר חלקי

העולם, הבעיה היא שאנו עושים זאת כבר ארבע שנים, משנת 1981, ובאיזה שהוא

מקום כל יצואן צריך לדעת את הכיוון והכיוון הוא האחדת שערים,

למרות מה שאמרתי עכשיו, בביטוח שער,

מינואר 1985, יהיה פער בין התמיכה הגלובלית לביטוח שער ליצואן לאירוטה לזה

של היצואן לארצות-הברית, לדוגמא, והטער יהיה של 5%.

למה אתם לא מודיעים על כך היום?

אני חושב שהודיעו, ואם לא - יודיעו"

צריך להיות פיחות ריאלי של המטבעות.

א, פוגל; אתה מתכוון לפיחות ריאלי של הסל. אם אנו

רוצים, בצדק, לקשור זאת להאחדת שערים, זה

גם על קניית מטבע חוץ וגם על מכירת מטבע חוץ,

וזה הכיוון הכללי,

מעבר לזה, בפיצוי החד-פעמי שיינתן עבור

הרבעון השלישי של השנה יינתן פיצוי מועדף ליצוא לאירופה של 2,5%, לעומת ארה"ב.

אנו רוצים שהדברים יהיו ידועים כי מוותרים

על שווקים,

נתינת הפיצוי באמצעות ביטוח השער ועדיין

רחוקה מהדרך הנכונה לפיה יש לתת פיצוי ישיר ליצואן.

אני מציע שההתייחסות לנושא הקדימיות

בתקציב וכיוצא בזה תהא בעת הדיון בתקציב החדש, עת נמסור את האינפורמציה על

עלות עסקת החבילה וכו'.

נושא ויתור המס שהוא נושא חשוב מאין כמותו

נמצא כעת בעבודה, אנו מייחלים לתקציב נוסף שיש לו מעמד דומה למעמד חוק התקציב-

תקציב 1985 מוגש לכנסת ביום שני הקרוב ובהקשר הזה יתקיים ודאי דיון נרוזב,

בשנת 1984 הובא לוועדה לאישור סכום הקרוב

ל-200 מליון דולר ולו לא היינו עושים זאת התקציב הנוסף היה גדול יותר.

אשר לרשויות המקומיות - שום נושא תקציבי

תיפעולו לא מופיע כאן ולשם כך קיימת הרזרבה הכללית, מבחינת הרזרבה הכללית

בעידכון התקציב השתדלנו שהוא יהיה מלא במהלך השנה, בשנה הבאה בנושא הרשויות

המקומיות, כמו בנושאים אחרים, נעשה מאמץ שלא תהיה שחיקה לא בעידכון ולא

בשיעורי המימון, בגלל הגרעון הקיים, סכום מסויים שקשור ברשויות המקומיות,

סכום של 21 מיליארד שקל, נמצא בדיון בוועדת המשנה, סכום נוסף בגין בעיות

שגרמה עסקת החבילה לרשויות המקומיות עוד יגיע,

הוא הגיע.

ר. פנחסי; לפני מספר שבועות, כשהובא לכאן עדכון

התקציב של הרבעון השלישי, העליתי את נושא

מוסדות הדת של עדות המזרח ונאמר לי שבהשלמה אפשר יהיה לפצות את הציבור שלא קיבל.

היו"ר א. שפירא; מאחר והזמן העומד לרשותנו קצר נעבור

להצבעה, מי בעד הסעיף הראשון בהגדלת התקציב?

הצבעה

בעד סעיף 1 - רוב

נגד - 2

הסעיף אושר-



היו"ר א. שפירא; מי בעד סעיף 2?

ה צ ב ע ה

בעד - דוב

נגד - 1

הסעיף נתקבל

מי בעד סעיף 3?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - 1

הסעיף אושר

מי בעד סעיף 4?

ה צ ב ע ה

בעד - רוב

נגד - 1

הסעיף אושר

אנו עוברים לנושא הבא בסדר היום:

ג, הסכם מקדמה בין בנק ישראל לבין משרד האוצר

א. שרף; בהתאם לסעיף 27(א) לחוק התקציב לשנת הכספים

1984 הממשלה מורשית לקבל מבנק ישראל מקדמה

למימון הוצאות הממשלה. בהתאם לסעיף זה תנאי המקמה ומועדי פרעונה טעונים

אישור ועדת הכספים של הכנסת. המצאנו לחברי הוועדה טיוטה של הסכם תנאי המקדמה,

התנאים זהים לתנאי המקדמה כפי שאושרו על-ידי ועדת הכספים. כאן לא נקבעים

הסכומים אלא רק התנאים ואנו מבקשים את אישור הוועדה.

בחוזה כתוב שההלוואות הן צמודות בתוספת

ריבית של 8%. אם ויתרתם על מתן ריבית

בפת"ם למה אתם גובים ריבית מהממשלה?

מי שסוגר כסף בפתיים במשך שנה גם הוא מקבל

ריבית-

בסך הכל אנו צריכים לשלם ריבית סבירה

והוגנת- רוב הפתיים הוא פתיים לזמן קצוב

ועליו משלמים ריבית,

אנו משלמיים ריבית על פת"ם פיצויים ועל

פת"ם לזמן קצוב- היום בסך הכל זה 7 מיליארד

דולר- יש פת"ם עו"ש בסך של כמיליארד ו-300 מליון ועליו לא משלמים ריבית. לגבי

הפיצויים לא חל שינוי וכך גם לגבי פת"ם קצוב, יש ריבית גבוהה מאד וזה מעבר

לריבית שיש פה.

הפת"ם הוא צמוד דולר וכאן יש הצמדה לסל.

בשנה האחרונה הירידה של הסל היתה יותר

גדולה.

מה היקף הבריחה שהיתה מהפת"ם כהוצאה מביטול

הריביון על פת"ם עו "ש?

נגיד בנק ישראל מר מנדלבאום; מה שהתברר ביום הראשון שרוב הכסף נישאר בפת"ם,

אך יש נטיה של חלק גדול מהמשקיעים לעבור

או לתכניות חסכון דולריות או לאגרות החוב הדולריות. בשלב זה לפי דיווחים ראשונים

ממערכת הבנקאות חלק גדול מהאנשים מעבירים כספיהם לתכניות חסכון דולריות ומבחינה

זו זוהי תופעה חיובית.

י. כהן; אני מבין שלפי החוק מותר לממשלה לקחת %20

בהלוואות מימון מגודל התקציב והיות והגדלנו

עכשיו את התקציב בתקציב נוסף מתבקש, כמובן, שאותו היקף של 20% יישאר. האס יש פה

חריגה מעבר ל-20% בתקציב הנוסף?

א. רשף; לא, אין חריגה.

היו"ר א, שפירא; נצביע. מי בעד?

הצבעה

בעד הסכם המקדמה בין בנק ישראל למשרד האוצר - רוב

נגד - אין

אושר

היו''ר א. ש;; ירא; אנו עוברים לנושא הבא בסדר היום:

ד. חוק בנק ישראל (תיקון מס' 14). התשמ"ה-1985

מדובר בתיקון סעיף 32. "1. בסעיף 32 לחוק

בנק ישראל, התשי"ד-1954 1), בסופו יבוא; "(ג) לא יהיה בצו לפי סעיף קטן (א)

(להלך - צו ביטול) כדי לגרוע מכל חיקוק הקובע את יחידת המטבע או את חלוקתה.

(ד) משניתן צו ביטול, כל אימת שיש לשלם במזומנים סכום שלא ניתן לשלמו אלא

בשימוט בשטר כסף או במעה שבוטלו, יעוגל הסכום לסכום הקרוב שניתן לשלמו בהילך

חוקי, וסכום שניתן לעגלו כך כלפי מעלה או כלפי מטה - יעוגל כלפי מעלה"

(ה) בצו ביטול מותר לקבוע כי הוראות סעיף קטן (ד). יחולו גם לענין תשלום שלא

במזומנים ולענין רישום, דרך חובה או לפי ברירת המשלם או הרושם".

האם הבעיה בה מדובר נוגעת רק לאפשרות לעגל?

א. דמביץ; התוק הזה היה לפני הוועדה לפני כשבועיים

וקיבלתי על עצמי להביא בפני הוועדה נוסח

שיהיה קביל על כל הגורמים. ישבו אצלו אנשי הבנק, אנשי משרד המשפטים וגם האוצר

הביע דעתו והנוסח שלפניכם הוא נוסח מסוכם. החשש היה מפני כך שעל-ידי ביטול

הדבר הפיזי המטבע או הנייר ייפגע ואכן בנוסח הזה אין פגיעה.

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בקד - רוב

נגד - אין

חוק בנק ישראל (תיקון מס' 14), התשמ"ה-1985, אושר

אנו עוברים לנושא הבא בסדר היום:

ה. שימוש ברזרבה להוצאות פיתוח לשנת 1984

(פניה מס' 239 מיום 10 בפברואר 1985)

"שר האוצר מבקש אישורה של ועדת הכסטים

של הכנסת כי סכום של 3,199,000 אלפי שקלים מסעיף 87 רזרבה להוצאות פיתוח יועבר

לסעיף 75-משק המים לפי סעיף 10(א) לחוק התקציב לשנת 1984, התשמ"ד-1984".

קיימנו בשעתו דיון ארוך בנושא ואני מבקש

לא לקבל היום החלטה,

בסדר.

ו, שימוש ברזרבה כללית לשנת 1904

"שר האוצר מתכבד להודיע לוועדת הכספים

של הכנסת כי סכום של 73,085,500 אלפי שקלים מסעיף 87-רזרבה להוצאות פיתוח

יועבר לסעיף 47-רזרבה כללית לפי סעיף 10(א) לחוק התקציב לשנת הכספים 1984,

התשמ"ד-1984, התקציב ישמש למטרות המפורטות בנספח-

רזרבה כללית מממנת הקציב

רגיל ותקציב פיתוח,רזרבה להוצאות פיתוח מממנת רק הוצאות פיתוח לכן אנו מעבירים

סכום של 73,085,500 אלפי שקלים לרזרבה הכללית, שינוי זה הוא טכני בלבד"

האישור ייכנס לתקפו 21 יום מיום הוצאתו",

מדובר באישור טכני בלבד, הרזרבה הכללית

סעיף 47 וסעיף 87.

אין פה שום שינוי מהותי, הדבר מחייב הודעה לוועדה,

מי בעד האישור?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

אושר

יש דבר נוסף, לא קויימה הצבעה על עמודי

המחשב של התקציב הנוסף ואני מבקש כי

תקויים הצבעה פורמלית,

מי בעד האישור?



הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

דפי המחשב של התקציב הנוסף, אושרו

אנו עוברים לנושא הבא:

ז. העברת 170 מליון ש' מהרזרבה הפנימית

להשלמת פרוייקט טיהור שפכי גוש דן וראשון לציון

י, אפרתי; אתמול סעיף זה לא אושר, מדובר בהשלמת

פרוייקט.

נצביע. מי ב57ד?

הצבע ה

בעד - ר וב

נגד - אין

אושר

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;13