הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 76

מישיבת ועדת הכספים

יום ב', כ' בשבט התשמ"ה - 11,2.83, שעה 10:00

חברי הוועדה: א. שפירא - היו"ר

א, אבוחצירא

ז. אמיר

נ. ארד

י. ארירור

מ. בר-ארן

ג. גדות

ד. דניני

א. ויינשטיין

י. בהן

ע. סולודר

ש, עמר

י. פרץ

י. צבן

ח. קופמן

ח. רמון

א. שלום

ג, שפט

ד. תיכון

א" קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס, אלחנני - יועצת כלכלית

סגן שר האוצר ע, אמוראי

הממונה על הכנסות המדינה י. ברון

מ. ברקת )

י, קורמן )

ד, שמעוני

י. ארד

י. גבאי)

ה. אברמסון }

ש. שביד )

מ. דר-זיו )

א. רבדל )

ת. פנחסוביץ - משרד המשפטים

מ. איזנברג

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

קביעת מוסדות ציבור לענין סעיף 61 לחוק מס

שבח מקרקעין

קביעת מוסדות לענין סעיף 8(ג) לחוק לתיקון פקודת

מס הכנסה ( תיקון מס' 65)

קביעת מוסדות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס על הכנסות לפועלים

במערכת הבטחון ( תיקון)

חוק מס רכוס וקרן פיצויים ( תיקון מס' 18), התשמ"ה-

1985

תקנות היטל על נסיעות לחוץ-לארץ (העלאת סכום ההיטל

לתקופה מוגבלת)

חוק היטל על שירותים מיובאים (הוראת שעה)(תיקון),

התשמ"ה-1985

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

אני פותח את הישיבה.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת צבן.

אבי מציע שנקיים דיון בוועדה בנושא העבודה, התמורה

לעבודה והשפעת הדבר על הייצוא. ואני מתייחס ליזמה

מל ססף ורטהימר, ממנה אפשר להפיק כמה לקחים. אחד הלקחים נוגע למיסוי6 הלקח

שלי, שהוכח על-ידי המכון לפריון הייצור, הוא שגידול בתמורה לעבודה הביא

לגידול תמורה בעבודה.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש: כאשר אדם אומר

על חברו שמוחו קודח, או שהוא צודק או שמוחו שלו קודח, זה מצב מסוכן, בין אם

זה שר האוצר ובין אם זה השר לעניני מדע ופיתות. אם אומר השר פת שלשר מודעי

יש רעיונות שעלולים להביא להתמוטטות המשק והכלכלה, אני חושב שחובה על הוועדה

הזאת להציל את המשק מהתמוטטות,

תעלה זאת בפני הנהלת הקואליציה,

מה זה, המשק הוא של הקואליציה?

אם אומר שר בממשלה - וזה שר שאמון על ניסוחים

מדעיים כי הוא שר המדע ואמון על המדע - שמוחו הקודח של שר האוצר, יש בו רעיונו

שעלולים להביא להתמוטטות המשק והכלכלה, אני מבקש לדון בכך.

אמרתי בישיבה הקודמת - והיום מתפרסמים נתונים נוספים

על כך - שההתפתחויות האחרונות בנושא יתרות מטבע החוץ אינן ההתפתחויות האמתיות,

ונעשו צעדים כדי ליצור אווירה של לחץ על הממשלה ועל הוועדה, ואנו דנים בשורה

גול שאלות בלחץ של נתונים אלה, אין ויכוח בארץ שיש לישראל בעייה של מאזן

התשלומים, אבל יש ויכוח גדול אם היתרית עומדות להגמר תוך מספר ימים, ואם זו

תוצאה של צעדים יזומים ומתוכננים של האוצר, יש לכך השלחות על ריצת אנשים

להשגת מעט הדולרים שנשארו במשק.

לכן אני מבקש שנקיים דיון על יתרות מטבע החוץ.

נושא זה פתוח לדיון. פעם היתה נורמה שמטתירים את הנתונים. היום מצייץ האוצר

מעל ראש כל גג שיתרות מטבע החוץ עומדות להגמר"

חבר-הכנסת צבן, חבל שאינך מקדים לבוא. נושא זה

הועלה על-ידי בישיבה הוועדה ביום ה'.

אני מבקש להעלות לדיון נושא הייצוא. אדוני היושב-

ראש, יש התמוטטות של המטבעות בארצות אירופה.

וכי אתה מתאר לך שהדבר אינו ידוע לי?

אילי ביושב ראש הוועדה לא נוח לך להעלות את הנושא

?- הזה. מה שקורה הוא, שהייצוא הישראלי עומד בפני

סכנה, הייצוא הפך כמעט לבלתי-אפשרי, והממשלה יושבת ומתווכחת על ה-15%.

ברור שהייצוא עומד בפני סימן שאלה גדול. והשאלה היא - האם אנו מפעילים לחץ

על האוצר ועל משרד התעשיה והמסחר לעדכן את הסיוע לייצוא בהתחשב במה שקורה

בזה הרגע באירופה? המרק הגרמני פותת ב-10%, הלירה שטרלינג שווה דולר,

הפרנק השוויצרי הגיע ל-2.80 פרנק הדולר, וכאן עולם כמנהגו נוהג,

אדוני היושב ראש, האם יש בכוונתך לקיים דיון בנושא,

כדי למצוא פתרון ולו גם זמני? אני אומר זמני כי הובטת לנו על-ידי המשנה

למנכ"ל משרד התעשיה והמסחר שלקראת שנת התקציב הבאה יופרד ביטוח השער לגבי

המטבעות האירופאים מביטוח השאר לגבי שאר ארצות העולם, ושום דבר לא נעשה,

אני רוצה להעלות על סדר-יומה של הוועדה שני נושאים,

האחד דחוף מאד - הייבוא בחודש ינואר, אני מבקש

שיבוא איש האוצר ויסביר מה קרה בנושא הייבוא בחודש ינואר. אני מוכרח להגיד

שאני מתרגז לעתים רחוקות כאשר אני קורא עתון, אבל כאשר קראתי את הנתונים על

הייבוא בחודש ינואר, התרגזתי, העם כולו י וצא מכליו לעזור בעיטקת-החבילה א'

ובעיסקת-החבילה ב' לוותר, לעשות כל מאמץ כדי לשתף פעולה עם הממשלה, והממשלה

לא רק שאינה עומדת בהתחייבויותיה, אלא אינה עומדת גם בתפקידה למשול, הממשלה

אסרה יבוא ואנו שומעים שבחודש ינואר עלה הייבוא ב-45%.

אם זה כך, לא נשתף פעולה, אני חושב שצריך לבקש הבהרת האוצר מה קרה בנושא

הייבוא בחודש ינואר,

הנושא השני - החוב החיצוני של המדינה, זה אינו

נושא בוער, אבל באיזה שהוא שלב צריך לדון בו ולקבל תמונה מפורטת מהו החוב

החיצוני של המדינה, למי חייבים, כמה חייבים, מהו עול הריבית, ואיך הממשלה

חושבת להגיע לירידה בחוב זה בטווח של שנה-שנתיים, בחדשים האחרונים עומס

החוב החיצוני הוא כזה, שכל תקנה שאנו רוצים לתקן מתנפצת אל מול חומה זו,

אני מודה לתבר-הכנסת תיכון שהעלה נושא הייצוא, אני

מוכרח לומר מלה כבעל-ענין. בסוף השבוע ראיתי מספרים

ונתונים של מפעלים. רבותי, אנו יכולים לקיים כל הדיונים שאתם רוצים, אבל

יותר מאשר הצער שאנו מביעים, לא קורה ולא כלום, אתן דוגמה: הממשלה החליטה

לפני ארבעה חדשים לתת ביטוח שער של 7% לייצוא לאירופה לרבעון השלישי, ושום

דבר אינו קורה, אנו ראינו מה קרה במאזן התשלומים בחודש ינואר, טך כל הייבוא

עלה ב-12.5% והייצוא קטן ב-5%.

למרות שאי אפשר להאשים את הממשלה - כי מה יכולה

הממשלה לעשות כאשר הדולר מתחזק כל-כך - דבר אחד צריך להיות ברור: אם לא

נפתור את הבעייה, הייצוא באפריל ירד ב-25%. אין היום כל אפשרות לתעשיין

הישראלי להתזיק מעמד, אם בשבועיים האחרונים נחלשו המטבעות האירופים ב-8%.

לכן הייתי מציע שנטיל על מטפר חברים לטפל בנושא

הייצוא,

למה לא נדון על הנושא במליאת הוועדה?

אני מוכן לקבוע דיון,

אם הבעייה דחופה ואתה חושב שבנפשנו הדבר - - -

בנפשנו,



מחר בבקר צריך לקיים דיון עם כל הקרים.

היה פה שר האוצר בשני דיונים ואני וחברים אחרים

העלינו בעייה הייצוא ולדאבוני נתאכזבתי מתשובותיו

של שר האוצר בקשר לייצוא.

אני לא התאכזבתי.

הוא אמר שהשוק עצמו יכריח את היצואנים לעשות יצוא.

פגישה נוספת עם שר האוצר אינני חושב שתפתור את

הבעייה. המצב הרבה יותר חמור. לכן יש לנקוט בצעדים חמורים יותר, אולי להפגש

עם ראש הממשלה, אולי עם כל ועדת השרים לעניני כלכלה.

אני חושב שועדת הכספים צריכה להפגש רק עם ועדת

השרים לעניני כלכלה"

קביעת מוסדות ציבור לענין סעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין

(מכתבו של שר האוצר מיום ב' בשבט התשמ"ה- 24.1.85)

אנו עוברים לנושא הבא:

קביעת מוסדות ציבור לענין סעיף 61 לחוק מס שבח

מקרקעין.

נושא זה לא הובא לפנינו תקופה ארוכה יאמרו לנו

שהאוצר עומד לערוך רביזיה בנושא- לפתע מובאות

לפנינו פניות רבות. אולי מישהו מסוגל לומר לנו אם נערכה רביזיה בנושא?

לא נערכה רביזיה. שר האוצר ביקש שועדה פנימית של

האוצר תעיין בנושא. הוועדה עדיין לא החלה לעבוד,

וכייון שהצטברו כל-כך הרבה פניות, מבקש שר האוצר לאשר פניות אלו,

מדובר על קביעת מוסדות צבור לפי סעיף 61 לחוק מס

שבח מקרקעין. סעיף זה מעניק פטור למוסדות ציבור

בהתאם למטרות המנויות בסעיף ממס שבח וממס רכישה. המטרות הן - חינוך, תרבות,

דת, סעד וספורט.

לפניכם פניות של 18 מוסדות שכולם נבדקו על-ידינו

ונמצא שהמטרות שלהם תואמות המטרות של סעיף 61, וגם הפעולות שלהם בהתאם

למטרות אלו,

אתה יכול להצהיר בפני הוועדה שאין בין המוסדות

שאתם מבקשים אישורם מוסד העוסק במסיון?

יש כאן פנייה לגבי האגוד הלותרני העולמי שהובא

לפני הוועדה והוועדה בקשה הבהרות. בעקבות זאת

פנינו למנהל המחלקה לדתות הנוצריות במשרד לעניני דתות והוא אישר שמוסד זה

אינו עוסק במסיון.

במה מדובר, מה הם קונים או מה הם מוכרים?

הם מוכרים שתי דירות שבבעלותם, ועל מכירה זו הם

מבקשים פטור,

המוסד השני הוא מנזר, פנינו למשרד הדתות והוא

המליץ על קביעת המנזר כמוסד צבור ואישר שהמנזר אינו עוסק בפעילות מסיונרית

בישראל.

האיגוד הלותרני מוכר את הדירות ליהודים, זו מצווה,

אבל אני מציע שלא לתת להם פטור כללי, אלא פטור

לכל ענין.

כאשר אנו מכירים במוסד כמוסד ציבור לענין סעיף 61,

הוא נרשם כמוסד ציבור, אלא שאנו בודקים כל עיסקה.

אני רוצה להבין, זה מובא בכל פעם שיש בוכסה של

קניות ומכירות?

לא, כאשר יש מוסדות צבור שמבקשים להיות מוכרים

כמוסד ציבור לפי סעיף 61 לחוק מס שבה מקרקעין,

בדרך כלל הם נזקים שהם צריכים להיות מוכרים, כאשר יש עסקה והס רוצים לקבל

את הפטור. זה אמור גם לגבי קנייה וגם לגבי מכירה.

וגם בקבלת מתנה,

מדוע בכל פעם מביאים לאישור הוועדה רשימה של

מוסדות? מדוע לא לקבוע קריטריונים ולפרסמם ברבים?

מדוע אנו צריכים לקפח מוסד כלשהו לפי דתו?

אני הייתי מבקש לדעת מה הפרוצדורה לגבי מוסד הרוצה

לקבל הכרה כמוסד ציבור?

האם נוכל לקבל כל רשימת המוסדות שהוכרו כמוסדות

ציבור לפי סעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין?

אנו שינינו את החוק לגבי מתן תרומות.קבענו תקרה

לגבי הסכום. אני שאלתי שאלה וקבלתי תשובה בחצי

פה, שברגע שמאשרים מוסד כמוסד לענין מס שבח מקרקעין, אוטומטית הוא מאושר

לענין פטור ממס לתרומות.

להפך, מוסד שמאושר לענין מס הכנסה אוטומטית מקבל

את הפטור ממס שבח.

לגבי המוסדות המובאים לפנינו עתה נדרש רק פטור

ממס שבח?

כן.

יש מוסדות שיש להם אישור לצורך מס שבת מקרקעין

בלבד, ולא לצורך מס הכנסה. האגוד הלותרני העולמי

הוא דוגמה בולטת. הוא אינו עושה מגבית בארץ. הוא אינו זקוק לאישור לענין

מס הכנסה. מי שזקוק פונה לקבלת אישור לצרכי מס הכנסה. אלה שפונים לצרכי

מס שבח יודעים שאין להם בעייה עם מגביות.

אני חושב שזה מגוחך שהוועדה תדון בפרטים כמו מוסד

צבורי המוכר שתי דירות בתנאים כאלה או אחרים, או

תיכנס לפרטים של אישור מוסד זה או אחר. לפי דעתי בענין זה צריכת לעסוק ועדת

משנה. החמר צריך להיות מוגש לכל חברי הוועדה. חבר וועדה שאינו תבר ועדת

משנה, הרוצה לערער על מוסד מסויים במליאת הוועדה, יערער.

אני מקבל את ההצהרה , שאין בין המוסדרת המפורטים

ברשימות שהוגשו לנו מוסד העוסק במסיון, דבר השורף

את עם ישראל.

נשאלו שאלות, נשמע תשובות עליהן מפי בציג האוצר.

רשימת המוסדות מופיעה בחוק מס שבח מקרקעין. בכל

פעםשיוצא עדכון מוסדות נוספים שקבלו אישור מתוספים

לרשימה.

אשר לפרוצדורה, מוסד הפונה אלינו צריך להגיש בקשה

בה הוא מפרט את הפרטים ולצרף תזכיר ותקנות. אנו בודקים שהמטרוה מתאימות

לסעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין, והוא צריך לצרף דוחו"ת כספיים לפחות לשנתיים

האחרונות, ואנו רואים אם הפעילות הפיזית מתאימה למטרות. נוסף לכך אנו

מבקשים 7 חברי הנהלה שאינם קרובים זה לזה. אם יש צורך לפנות למשרד הדתות

או למשרד החינוך והתרבות, אנו פונים ומבקשים אישורם. לפנות למשרד הדתות

אני מבקש יומיים לבדוק את המוסדות.

אני מבקש סליחתך. כפרלמנטר אתה צריך לדעת זאת.

החמר חולק לפני 10 ימים ואין אפשר לדחות יותר.

מדוע אנו מקבלים היום חמר על דירות ומגרשים שנמכרו

בשנים 1981-1902 והיום אנו צריכים לתה אישור

רטרואקטיבי?

מוסד צבור מקבל פטור ממס לזבח וממס רכישה בתנאי

שהיה מוסד צבור בתאריך העיסקה. אנו מאשרים את

המוסד רטרואקטיבית מיום העסקה. מה שקורה לגבי חלק גדול מהמוסדות הוא, שהם

בטוחים שהם פטורים ממסים ולכן אינם מזדרזים להגיש דו"ח למס שבח מקרקעין,

ואנו מקבלים את הבקשות בדרך כלל כאל-ר המוסד רוצה לעשות פעולה בספרי המקרקעין

אתה צריך להגיש הצהרה, לשלם או לקבל פטור.

אני מביא להצבעה קביעת מוסדות ציבור לענין סעיף

61 לחרק מס שבח מקרקעין - 18 המוסדות המפורטים

ברשימה ל1הוגשה לוועדה.

הצבעה

קביעת מוסדות ציבור לענין סעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין -

18 מוסדות המפורטים ברשימה שהוגשה לוועדה - א ו ש ר ו

נמנעים חברי-הכנסת א. שפירא וי. צבן

קביעת מוסדות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

קביעת מוסדות לענין סעיף 8(ג) לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 65)

(מכתבי של שר האוצר מיום א' בשבט התשמ"ה-23.1.85)

אנו עוברים לנושא הבא:

קביעת מוסדות לענין סעיף 8(ג) לחוק לתיקון פקודת

מס הכנסה ( תיקון מס' 65) . וקביעת מוסדות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

בזמנו יכול היה לתרום אדם 25% מהרווח שלו. היום

הגבילו גם 25% אלה ל-20,000 דולר. אדם הרוויח מליון דולר, יכול היה לתרום

250,000 דולר, היום ל?3נין מס הכנסה יש תקרה של 20,000 דולר.

אני מבקשת להסב תשומת לב חברי הוועדה, שבעמ' 6

של ה בקשה מופיעה עמותה להוצאת הביוגרפי של פנחס

רוזן ז"ל, ואנו מוסיפים עוד מוסד -המרכז, הישראלי לאמניות . הם רוצים

להקים מוסד בעיר הפיתוח מעלות-תרשיחא. זה מוגש באישור משרד התנוך והתרבות,

מה גודל ההשקעה?

אני מבקש לבדוק סעיף 2 "לב בנים" לבנים שבים.

אני מבין שזה מוסד לחוזרים בתשובה, יש כאן הרבה

מוסדות דתיים, שאינני מערער על זכותם. מוסד זה אני רוצה לבדוק.

כאשר תיקנו טעיף 46 לפקודת מס הכנסה קבעו הוראת

מעבר, לפני התיקון היו מוסדות צבור שבקשו הכרה

כמוסד צבור לשנת המס 1983. הואיל וסעיף 46 המתוקן נכנס לתוקף רק ב-1 באפריל

1984, קבעו הוראת מעבר. שאם מוס ד הגיש בקשה לפני פרסום התיקון ב-11 ביולי

1984, ועדת הכספים יכולה לתת לו אישור והוא יהיה זכאי לקבל זיכוי ממס של 50% במקום 35%. זה חד פעמי.

חבר-הכנסת צבן, תרשה לי לומר לך: כל אחד יכול

לעכב אישור של מוסד, פעם זה מוסד של הקבוץ הארצי

ופעם זה מוסד דת. הבעייה היא בעייה כללית, היא בכלל לא היתה צריכה להיות

מובאת לפני הוועדה. אבל לפי החוק המוסדות טוענים אישור וועדת הכספים וכך

נוהגים.

אינני רוצה שום ניגוחים, אישרנו הרבה מוסדות

דתיים. אני חושב שיש כאן ענין שצריר בדיקה.

אני יוצאת מתוך הנחה שמשרדי הממשלה נוקשים מאד

בבדיקות שהם מקיימים, באופן טבעי כאשר מוגשות

בקשות הן באות ממגזרים שונים בחברה הישראלית. אני חושבת שברגע שזה מובא

לוועדה, אם אין דבר יוצא דופן, צריך לאשר. אינני חושבת שעל-ידי אי-אישור

מישהו מונע קיומו של המוסד. היום מישהו רוצה להכביד על מוסד זה ומחר מישהו

ירצה להכביד על מוסד אחר. אני מוכנה לאשר כל המוסדות, כי מקובל עלי שמה

שמובא עבר בדיקה. אנו קיימנו מספר רב של דיונים בבקשות כאלה.

האם יש לכם מעקב?

כן, יש מעקב, כל שנה אנו מבקשים דו"חות כספיים.

אני פונה לחבר-הכנסת צבן.

אני נענה לבקשה.

אני מביא להצבעה קביעת מוסדות לענין סעיף 8(ג)

לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( תיקון מס' 65) -

11 המוסדות המפורטים ברשימה שהוגשה לוועדה,וקביעת מוסדות לענין סעיף 46

לפקודת מס הכנסה" 27 מוסדית,

ה צ ב ע ה

קביעת מוסדות לענין סעיף 8(ג) לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה

(תיקון מס' 65) 11 המוסדות המפורטים ברשימה שהוגשה לוועדה

וקביעת מוסדות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה - 27 המוסדות

המפורטים ברשימה שהוגשה לוועדה - אושרו

ארגון איל"ה אושר?

כן, אושר.

תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס על הכנסות לפועלים במערכת הבטחון)(תיקון)

(מכתבו של שר האוצר מיום כ"ה בכסלו התשמ"ה-19.12.84)

אנו עוברים לנושא הבא:

תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס על הכנסות לפועלים

במערכת הבטחון)(תיקון).

מ. דר-זיו; ביקשנו לדחות הדיון בנושא זה, כי מר מנור איננו.

ז'. אמיר; אני מתנגד לדחייה,

רבותי, מונחת לפניכם פנייתו של היועץ המשפטי לוועדה,

מר דמביץ, בענין תקנות אלו.

נשמע דברי הסבר לתקנות מפי הממונה על הכנסות המדינה,

מר ברון.

יי ברון.' קיימות היום תקנות, שאינן בתוקף, הנותנות הנחה

של 7% מממס עד לסכום הכנסה גקוב לתייל המשרת

קבע באיזור פיתוח, לשוטר המשרת במשטרה ובמשמר הגבול. תקנות אלו תוקן



ב-31 במרס 1983 בתחולה רטרואקטיבית, כי כך נהגו, ומתוך סערת כלשהי לא

נכלל. בהגדרה של חייל גם סוהר המשרת בשירות בתי-הסהר באותם אזורים.

כל מה שאנו מבקשים הוא להחיל אותה הגדרה באותה תחולה גם על סוהר בשירות

בתי-הסהר על מנת שתהיה לגיטימציה למה שאנו עושים בשטח.

מה שאומר היועץ המשפטי לוועדה, מר דמביץ, בפנייתו

הוא, שהמטריה כולה - לא רק התיקון הזה - אין עוד מקום שתיעשה שלא בדרך

תקציבית. הוא מציע שהתקנות כולן יופעלו עד ה-1 באפריל 1985 ומשנת 1985

ניתן את ההטבה בדרך תקציבית.

אין באוצר תכנית כזאת. לכן לא הייתי מציע להגביל

אותנו בזמן. אני אביא הצעה זו לפני שר האוצר.

אפשר להתווכח על המהות של תקנות אלו; כלומר, אם

באמת יש הצדקה לתת הנחות או תוספת שכר ריאלית

דרך הנחות סלקטיביות כאלה במס. אבל שאלה זך אינה טעונה הכרעה עכשו. מה שטעון

הכרעה עכשו הוא, האם להמשיך באותו מהלך שאני התחלתי בו של מתן הנחה לשירות

בתי-הסהר, הנחה שנותנים בפועל אבל אין לה כיסוי בתקנות. אם רוצים לתת

לגיטימציה למהלך כזה לגבי העבר, אין מנוס אלא לאשר את התקנות.

לגבי העתיד, אם הממונה על הכנסות המדינה אומר,

שיביא את הנושא לדיון לגבי המהות, אני חושב שצריך להסתפק בכך.

נושא זה נדון עוד בכנסת הקודמת. ולא הייתי מציע

היום להתחיל לדון על כל המכלול אלא רק לתת את

האישור ללזירות בתי--הסהר.

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שבכנסת הקודמת

היתה ועדת משנה בראשותו של חבר-הכנסת אבטבי, שנתבקשה לדון בכל סוגיית הפטורים

ממס בערי הפיתוח, במשטרה ובצבא. וחבל שהוועדה לא סיימה עבודתה, כי לפי דעתי

סוגי זו אינה יכולה להמתין ליזמה של האוצר.

אני בהחלט מתנגד לכך שענין הפטור יוכנס לתקציב

המדינה, כי יש לכך משמעות מיוחדת.

אני מציע לך, אדרני היושב ראש, לחדש את ועדת המשנה

לענין זה כדי שנוכל להגיע להסדר בענין ההנחות במס. לעניות דעתי בשנה האחרונה

לא מילאנו תפקידנו בזה שלא סיימנו את העבודה בנושא. בינתיים לא היו שנויים.

היו שינויים בלי אישור הוועדה.

אני מציע שתקום ועדת משנה, ואני מציע להגביל

אותה בזמן, שתגיש המלצות בנושא עד חודש מרס.

אני גם כן חושבו! שהצעתו של היועץ המשפטי לוועדה

יש בה שינוי כללי ואינני מציע שנעשה זאת עכשו,

כי זה מחייב דיון רציני. אני מבינה שהצעה לגבי הסוהרים היא לתת להם

הנחה זו ממס רטרואקטיבית. בתור חברת ועדת הפנים ביקשתי בבתי-הסהר וראיתי

עבודתם של הסוהרים ואני חובת שמגיעה להם הנחה זו ממס.

הנחה זו ניתנת להם. צריך רק לכלול אותם בתקנות,

אדוני היושב ראש, יש לאשר לאלתר לסוהרים מה

שניתן להם בפועל, ובכך נעשה צדק גם אתם וגם עם עצמנו.

הנושא של הנחות במס הכנסה הוא סבוך ומורכב. לאחרונה

יצא איש מינהל הכנסות המדינה במאמר לזכילו התקפה

על ועדת הכספים שהיא פרצה כל הפרצות האפשריות בנושא זה.

מי האיש?

אבי אלקין. הוא דיבר על הנושא מספר פעמים ברדיו.

אני הבלגתי שלא להשיב לו, שמי שעושה אח הפרצות

הללו הוא האוצר, מינהל הכנסות המדינה, ולא ועדת הכספים שמאשרת בדיעבד כל

הצעות הממשלה,

מאידך הנושא סבוך, בלתי-צודק והיחסיות שבגינה

ניתכו ההטבות בעבר, לא נשמרה. ולמעשה ההנחות ניתנות אוטומטית לכל ישוב

הנמצא באזור ספר והמבחן העיקרי הוא מגוריו ל1ל האדם באותו מקום, לפני שנה

וחצי רצו לאשרר מה שנעשה בפועל לגבי כוחות הבטחון והיה ויכוח סוער בוועדה,

כאשר בעצם לא היה נוח לוועדה לדחות את הבקשה, אם כי כולם היו בדיעה שלא

נעשה צדק בענין זה. אבל קבלנו בדיעבד מה שהציגו לפנינו, כי היה מדובר באנשים

ששרתו בלבנון, ואליבא דמשרד הבטחון הגיעה להם הנחה זו.

את הנושא הזה צריך לתקן, יש בו אי צדק ולאו דוקא

לגבי הסוהרים. חבר-הכנסת צבן בודאי יעלה את קבוץ דן שהוא מקופח.

הנושא סבוך, לא צודק, אין בו יחסיות

ולעתים הוא ניתן גם לקבוצות חזקות ביותר, אם רוצים לעשות צדק בענין זה, יש

להקים מייד ועדה שתבדוק את הנושא, שכן ועדת אבטבי שהתחילה לדון בו נכנסהלמבוי

סתום, צריך להתמודד עם הנושא ולא להוסיף טלאי על גבי טלאי, מה שאנו עושים

היום, אם אתם רוצים שנאשר את זה, אתם צריכים להתחיל בפתרון הבעייה בכללותה,

אני רואה סתירה בין חוות דעתו של היועץ המשפטי

לוועדה ובין ההצעות להמשיך לדון בוועדה על תיקון

עיוותים בנושא, אני רוצה לשאול את הממונה על הכנסות המדינה: האם באוצר מקבלים

את חוות דעתו המשפטית של היועץ המשפטי לוועדה והאם מתכוונים לתקן עת מה

שטעון תיקון לדעתו, כי יכול להיות שישובים ואחראים הזכאים לקבל הנחה זו,

יכולים לקבלה לא דוקא בדרך שזה נעשה עכשו, אני רוצה לדעת, לקראת הגשת התקציב,

האם בכוונת האוצר לתקן את הדבר או לא,

אני רואה בנושא זה אחד העיוותים הגדולים אנו

ממשיכים לתת לו יד, בזמנו ניתן פטור זה לתושבים

באזורים מרוחקים מהמרכזים העירוניים כדי לעודד מעבר אוכלוסיה ממרכז הארץ

לאזורי הפיתוח. מה קורה היום? אין שום סיבה שעובדי מערכת הבטחון שהם אזרחים,

אם הם עובדים במקומות מרוחקים, כמו עובדי הקרייה הגרעינית בדימונה, לא

יקבלו פטור זה, אבל יש תושבים שעוזבים את המקום וממשיכים לקבל את הפטור,

מצד שני מוסיפים ישובים שלמים לרשימת הישיבוים שתושביהם זכאים לפטור.

אני מציע להפסיק את הדבר הזה,

ועדת אבטבי הפסיקה פעולתה כי האוצר לא המציא

לה את הנתונים, מאז נתוספו לרשימה הרבה מקומות, אני הייתי חבר ועדת המשנה,

אני יודע שהוספו לרשימה ישובים שלמים שלא הובאו לפני הוועדה, אוי חושב

שאנו צריכים לבדוק את הנושא בצורה ענינית, יש להוציא הרבה ישובים מהמעגל

הזה של מקבלי ההטבות במס,

הנושא של הנחות במס בהתישבות ובישובים מרוחקים

נבדק על-ידי ועדה פנימית של מינהל הכנסות המדינה

עוד לפני שנכנסתי לתפקידי, בימים אלה אנו דנים מחדש בכל המכלול, לאחר שועדת

המשנה תשלים עבודתה, נביא הצעה שלמה לפני ועדת הכספים. זאת אומרת, הדבר

שאתם אומרים שצריך לקיים מתקיים,

זאת אמרו גם לפני שנתיים.

אני פורע שטרות,

עד שתביא את זה , תשמע טון אחר בוועדה.

אנו בכל אופן נביא הצעתנו בענין.

לכן יש צורך,אדוני היושב ראש, להקים מייד ועדת

משנה לענין זה.

שתים-שלוש הערות בלבד. ראשית-כל, זו הפעם הראשונה

מאז שהותקנו תקנות אלו, שהאחראי באוצר הביע

נכונות לבדוק את נכונותן וגם אם יש צורך להעביר הטבה זו מהטבה במס הכנסה

לשיטה ליל משכורת.

אני מבקש גם לציין, שמדובר כאן בשימוש בביטוי

"שטח פיתוח" שלא למטרה הכלכלית לה נועד השימוש בבטוי הזה ונועדו ההקלות

שהיו צריכות להנתן למי שמפיק את הכנסתו בשטת פיתוח.

יתר על כן, מדובר כאן בקבוצה של נושאי שכר שכולם

מקבלים את שכרם מתקציב המדינה, ובזה שונה קבוצה זו מכל הקבוצות האחרות,

שקבלו הקלות במס הכנסה, מפני שהן אינן עובדות של מעביד אחד בלבד.

ורציתי להעיר במיוחד לחברות-הכנסת סולודר וארד,

שדברו בשבח האנשים שקבלו הטבות אלו: הם יקבלו את ההנחה הזאת לא באשר הם

סוהרים ולא באשר הם פועלים במערכת הבטחון, אלא משום שהם נמצאים במקום

גיאוגרפי מסויים בעבודתם, אף על פי שהם אינם גרים שם ואף על פי שאפשר לתת

הקלה זו בצורת משכורת כמו שכל עובדי המדינה מקבלים.

כמו"תוספת ערבה".

את זה אני מקבלת.

על כן, לאור הדברים שאמר מר ברון, מן הראוי לקבל

עמדתו של חבר-הכנסת ארידור; כלומר, אנו מקבלים

את העמדה של הממונה על הכנסות המדינה, יודעים שיברר ויביא תוצאות הבירור.

אם זה לא ייעשה בחודש זה, זה ייעשה בחודש הבא.

מה זאת אומרת?

אני אינני גזלן, אלא "גזלן יהודי". זה עובד חמש

שנים, זה יעבוד שש שנים, בסופו של דבר זה יתוקן,

בתקציב שנה זו אם אפשר, בתקציב השנה הבאה אם בלתי אפשרי השנה, ואז תקנות

אלו יבוטלו ולא יהיו תקנות בספר התקנות של מדינת ישראל שנותנות פטור ממט

הכנסה במקום שהמדינה יכולה לתת תוספת משכורת.

לאחר ששמענו את היועץ המשפטי לוועדה, ולאחר ששמענו

את הממונה על הכנסות המדינה, אני מביא להצבעה

הצעת הממשלה כפי שהיא. ואני אבדוק מה היתה ועדת אבטבי, ולהבא אם יובא דבר

כזה, נקים ועדת משנה.

הצבעה

תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס על הכנסות לפועלים במערכת

הבטחון)(תיקון) - א ו ש ר ו

חברי-הכנסת ד. תיכון וד. דנינו הצביעו נגד

חוק מס רכוש וקרן פיצויים ( תיקון מס' 18), התשמ"ה-1985

בישיבת הוועדה ביום ה' סיימנו הדיון בחוק מס רכוש

וקרן פיצויים ( תיקון מס' 18), התשמ"ה-1985.

לא סיימנו את הדיון. שאלנו שאלות לסעיף אחד.

ישבנו ביום חמשי כמעט עד שעה 14:30. חבר-הכנסת

ויינשטין נאלץ לעזוב והבטחתי לו שלא תהיה הצבעה-

מאחר ומדובר בתיקונים לחוקי מיסוי, מן הראוי

לקיים דיון יסודי ולא לחטוף ולהעביר חוקיים, זה

מסובן מאד. נכון שלא נשארתי עד סוף הישיבה ביום ה', אבל קשה לי להאמין

שניתן היה לעבור בצורה יסודית על כל סעיפי החוק,

אני מוחה על דברי חבר-הכנסת תיכון, שלא היה סיפק

בידינו לעבור על סעיפי החוק ברצינות. מי שנשאר

בישיבה דן בסעיפי החוק ברצינות. אם יהיה דיון מחדש זה יהיה תקדים לא טוב

לעבודת הוועדה. לכן אני מציע שהיושב ראש יקבע, שאם יש לחברי הוועדה שאלות

לחוק ישאלו, והממונה על הכנסות המדינה יענה עליהן. אם נחזור ונקרא סעיף-סעיף

אנו מבטלים את עצמנו בפני עצמנו.

בחוק זה טיפלנו לפי הפרוצדורה המקובלת. שמענו

משלחות של הגורמים הנוגעים בדבר, שמענו דברי הסבר,

קיימנו דיון עם הממונה על המנסות המדינה שאמר שהוא מקבל חלק מההצעות שהוצעו.

עברנו על החוק סעיף-סעיף. אם יש לחברים הצעות, בבקשה אבל אין לקיים דיון

מחדש בחוק"

אם הבינותי נכון, הדיון שהיה מעבר לזמן הרגיל של

ישיבות הוועדה, בין השעה 13:00 לשעה 14:00, היה

במגמה לחסוך זמן. אני לא יכולתי להשאר עד סוף הדיון.

אני מבקש שמר דמביץ ידווח על הפגישה שהיתה לו הבקר

עם השמאים בה הנושא שהעלו השמאים בא על פתרונו

בהסכמתם.

כזכור לכם בישיבה הקודמת הופיעו נציגי אגוד שמאי

המקרקעין והעלו טענות, שהם אינם יכולים למלא

תפקידם כראוי מכיוון שהם אינם מקבלים נתונים מספיקים מאנשי מס רכוש לצורך

קביעת עמדה בענין ההערכות לצורך מס רכוש. הם כנראה לא ידעו - או לא ידעו

היטב - שקיימות הוראות פנימיות של סגן נציב מס הכנסה ומס רכוש שניתנו לפני

חמש שנים וחצי בעקבות תיקון החוק.

תיקון החוק ב-1979 הפסיק את הזיקה של שמאי המקרקעין

לבית המשפט כדי להשיג את המידע שהם רצו. ובעקבות התיקון, שהוציא ארבע מלים

מסעיף 50 לחוק מס רכוש, נתן סגן נציב מס הכנסה רמס רכוש הוראות ביצוע, שלפיהן

מותר להעמיד את המידע ששימש בסיס לשומה לרשורו של הנישום או בא-כוחו בכל עת.

"המידע - כך נאמר בהוראות - יכלול עסקאות אשר שימשו בסיס לשומה(לרבות מספר

הגוש והחלקה, תאריך העיסקה והסכום), פרטים בקשר לת.ב.ע. וכן כל פרט שהיה

ידוע למעריך ואשר יש בו כדי להשפיע על גובה השומה. יודגש - הוא אומר -

כי סעיף 50 בנוסחו החדש מאפשר לנו לגלות כל ידיעה הדרושהלצורך ביצוע חוק זה

ללא הוראה מיוחדת של בית המשפט""

אם כן, דבר זה קיים . והטענה של שמאי המקרקעין

א. זה אינו מספיק; ב. זה לא מבוצע. באשר לטענה,

שזה לא מבוצע, יש צורך בהוראות מינהליות והוראות שינוי, והן ניתנות מדי פעם.

אם זה אינו מספיק, יתכן שזה צריך להנתן לא בהוראות ביצוע אלא בתקנות שאפשר

לראות אותן בדין ועל-פי דין מותר לראותן לא רק לשמאי אלא גם למעונין"

לאור הטענות שלהם זימנתי אלי את שני נציגיהם,

שני נציגים של האוצר, מר שטאוב והגברת שביד, ומר אינשטין סגן המנהל של

רישום המקרקעין. כתוצאה מכך סוכם, שהאוצר והשמאים ישאו ויתנו בקרוב על

נוסת תקנות שיופיע בקובץ התקנות שיבוא לקראת השמאים בצורה סבירה, ואם יהיה

צורך אני אהיה שותף לניסוח של התקנות האלה. אם לא יגיעו לידי הסכם - והדבר

נראה לי רחוק - הרי הזכרתי שהאחריות הפרלמנטרית לעצם זימון הישיבה ולהמשך

הטיפול והזכות לטיפול זה היו בחלקו של חבר-הכנסת ויינשטין. אני מניח שהוא לא



י. דמביץ

ישאר יחיד אם יהיה צורר לטפל במסכת זו סיפול פרלמנטרי אפילו בצורה טל

הצעה חוק.

ברוח טובה החברים נפרדו ואני מניח שתוך מספר חדשים,

כדי שלא נהיה אופטימיים - יופיעו התקנות הטובות והמתאימות.

אני הייתי מבקש לומר כמה דברים בטוגיה זו, מה שקורה

הוא שהכנסת חוקקה לפני שנה וחצי חוק בקשר להיטל

השבחה של הרשויות המקומיות, ובחוק נאמר, ששר המשפטים יתקין תקנות בענין מסירת

מידע בסוגיית השמאות, מידע החשוב לכל אזרח, בי רק כך הוא יכול לדעת אם נעשה

עמו צדק, אדם שיש לי שומה של מס רכוש רוצה לדעת מה נעשה בשטח, היטל השבחה

הוא אינטרס של המדינה, כי מי שגובה אותו אלו הן הרשויות המקומיות, לכן יש

חשיבות שיהיה מידע, כי השמאים מייצגים גם את מקבל ההיטל,

לאחר שהכנסת חוקקה את החוק ונתנה בידי שר המשפטים

סמכות להתקין תקנות, מינה שר המשפטיים ועדה מצומצמת שכללה את ד"ר א.ציון,

???????? וצר מר פישר ונציג משרד המשפטים מר דקל. ועדה זו ישבה במשך חדשים

רבים כדי לדון ביישום הטכני של רצון הכנסת, ולאחר חדשים רבים היא הגיעה

למסקנות ושר המשפטים הכין הצעת תקנות שהיו מוכנות לחתימה,

בישיבת וועדת הכספים ב-31 בינואר אמר הממונה על

הכנסות המדינה - ואני מצטט מעמ' 28 של הפרוטוקול: "אגודת שמאי המקרקעין

הגישה לנו בכתב את התוספת שהיא עומדת להציע, ההצעה היא לחוק אחר, שר המשפטים

מתקין בימים אלה תקנות""

לכאורה שר המשפטים מתקין תקנות, אבל באותו יום כבר

היה מונח באוצר נייר חלופי לתקנות אחרות, השוללות את מהות הענין. אני חש

שיש לאוצר התנגדות למתן אינפורמציה, כלומר לעצם מילוי רצון הכנסת, אני חושק -

אינני אומר זאת - שהעמידה על הרגלים האחוריות של האוצר שלא ינתן מידע לצבור

נובעת מאי-ידיעה מקצועית של האוצר נושא עריכת שומות,

אני מוכן להסתפק בהודעה של הממונה על הכנסות המדינה,

חשבתי ל גיש הסתייגות לחוק, אינני רוצה להעסיק את הוועדה בסוגיה זו, אבל

הסוגיה רצינית מאד ועמוקה מאד ואני מבקש להביא זאת בחשבון,

כאשר הוחל בדיון בסעיף 1 להצעת החוק, העליתי שני

נושאים, אני מבין שבנושא אחד נתקבלה הצעתי - להפחית

שיעור האחוז ממחצית האחוז לשליש אחוז,

בנושא השני - שערוך נכסים על-פי עליית המדד, טענתי

שלגבי חלק גדול מאד מהנכסים במדינה, אין שערוך אוטומטי על-פי גובה המדד. למשל,

כל אזורי הפיתוח והאזורים הכפריים" לגבי אזורים אלה אין לקבל את ההנחה שערך

הנכסים בהם עולה כתוצאה מהאינפלציה הנוראית הקיימת היום במשק הישראלי, כאשר

שיעורי האינפלציה היו נמוכים, יכולנו לחיות עם זה.

ואולם מה שמפריע לי הוא, שאין גוף שבפניו אפשר

לערער על הנוסחה הקובעת הצמדה אוטוימטית,

מה שאמרו חברי-הכנטת שלמה עמר ויגאל כהן הוא נכון,

אנו ניהלנו דיון שהשתתפו בו חברים מכובדים : חברי-

הכנסת ארידור, עמר וכהן,

אי אפשר לבוא ולהגיד - - -

אני מודיע שהדיון נגמר, ועתה נצביע על סעיפי החוק.

מי שיש לו הצעה, יכול להגיש אותה בכתב למזכיר

הועדה, אם מישהו שלא השתתף בדיון מבקש לשאול שאלת הבהרה, נשמע אבל לא דיון.

אין שום כוונה, ולא היתה, להחיל הפרסי הצמדה או

מדד או סער לגבי הערכת מקרקעין, הרשימות הוכנו

על-פי עסקאות. כאשר רציתי לעשות בדיקה כיצד עומדות ההערכות המתוכננות ל-1

במרס 1985 לעומת ההערכות באוקטובר 1983, והשוויתי את השוני לעומת סעד הדולר

או המדד, ראיתי שהן עומדות חלק ב-30% פחות מעליית המדד וחלק בפחות 20%

מעליית המדד, וההערכות נעסו גוש-חלקה - גוש-חלקה בהתאם לשווי השוק על-פי

אינפורמציה שנמצאת בידי מס רכוש על עסקאות שבוצעו. אין שום כוונה שמישהו

יקבל פנקס תשלומים שיהיה ההערכה הקודמת פלוס הצמדה לשנה וחצי. זה דבר שיוודע

בעוד שלושה שבועות. אם לא דייקתי, הדבר הזה יצא לאור. אני אחראי למה שאני

אומר,

לשאלתו של חבר-הכנסת ויינשטין, בחודש יולי 1984

הוצאו תקנות על-ידי שר המשפטים. אילו היה נכון שנציג האוצר הסכים לתקנות,

ואני לא השתתפתי בזה - לא היתה סיבה ששר המשפטים לא יתקין את המקנות. הוא

אינו זקוק להסכמת האוצר. הוא חייב בהתייעצות. לפי חוק התכנון והבנייה הוא

צריך רק להתייעץ. יותר מזה, בחודש דצמבר קבלתי מכתב מעורך-דין המייצג את

איגוד שמאי המקרקעין שהוא מאיין על שר המשפטים בפנייה לבג"צ, מדוע הוא אינו

מתקין את התקנות. ושר המשפטים זימן אותי ואמר, שהוא אינו יכול להתקין את

התקנות, כי לא קיים את ההתייעצות,

איזה דיווח זה? נציג מס רכוש

אני קבלתי טלפון משר המשפטים והוא דיבר אתי אישית.

מאתר שהצעתי תקנות ביולי ושר האוצר מערער

ופורמלית לא קיימתי התייעצות, אני מבקש שתביא לפני עמדת האוצר, הופעתי לישיבה

יחד עם מר נייגר ומר שטאוב והבאנו עמדת האוצר. ובעמדון האוצר היה כלול סעיף

14(ג) לחוק התכנון והבנייה האומר: "האופן, התנאים והאגרה למימושה של זכות

לקבלת פרטים כאמור בסעיף זה ייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפטים בהתייעצות עם

שר האוצר", הואיל וזה חלק מהחוק, טאנו שמתן אינפורמציה בדרך שהשמאים מבקשים,

זו הפרה של החוק, ואז ביקש שר המשפטים שאגיש הצעה, שלחתי לו בינואר את ההצעה

שלי, זה לא אומר ששר המשפטים יקבל את ההצעה, זה לא אומר שהוא יתקין את התקנות.

זו איננה המטריה שמדובר בה כאן,

באשר למטריה שמדובר בה כאן, מה שסוכם הבקר עם

מר דמביץ וגב' שביד הוא בהסכמתי. ואני מודיע שבהקדם - אינני נוקב תאריך -

תוך חודש וחצי יהיו תקנות והן תאפשרנה קבלת מידע , כפי שזה מקובל על-פי

הודאות הביצוע מ-1979. ואם יש שמאי הטוען שלא קויימו ההוראות, שיפנה וננקוט

צעדים לגבי הפקיד,

מה על הגוף שאפשר לערער בפניו אם מישהו חולק על

השומה?

הוא צריך להגיש השגה.

בפני מי היא תידון?

בפני ועדת ערר. בפרק הערעורים כתוב:"רשאי הוא תוך

30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה להשיג עליה לפני

המנהל בכתב מנמוק." זה שלב א'. ראה עצמו מקופח בהחלטת המנהל, רשאי הוא

להגיש ערעור בפני ועדת ערר, ובסעיף 29(א) כתובי, ששר המשפטים ימנה לצורך סעיף

זה 27 ועדות ערר של שלושה חברים כל אחת ובהם אחד שהוא רשום בפנקס עורכי הדין

ואחד שהוא בעל נסיון בעסקי מקרקעין ובלבד שלפחות שני חברי הוועדה, וביניהם

בעל הנסיון בעסקי מקרקעין, לא יהיו עובדי המדינה,

מדוע עדיין משלמים מס רכוש על מבני תעשיה?

אם אין משלמים אלא רק על קרקע עודפת, אם על 2 דרגם

אין משלמים, רק על קרקע עודפת. אם על 2 דונם

מותר לך לבנות 500 מ"ר ובנית פחות - - -

על ה הפרש צריך לשלם?

כן.

סיימנו את הדיון. אני עוברים להצבעה.

בסעיף 1 אני מציע לקבוע שההצמדה תהיה על-פי השער

היציג של הדולר, במקום כל המדדים שאי אפשר להבינם.

אני מצטרף להצעתו של חבר-הכנסת תיכון. אנו נקבל

את ההערכה במרס. האיש יתחיל לשלם באפריל, אם לא,

יתחיל לשאת בהפרשי הצמדה. הוא יגיש את הערעור תוך שלושים. הוא צריך לקבל

תשובה של המנהל, אחר כך אם התשובה של המנהל אינה נראית לו, הוא הולך לועדת

הערר" עד שהועדה תדון יעברו עוד 60 יום, וכך יעברו 90 יום. אם הוועדה תמצא

שהוא לא צריך לשלם - - -

הוא אינו חייב לשלם.

הסכום שאינו שנוי במחלוקת הוא חייב לשלם.

אם לא יתקבל הערעור, הוא צריך לשלם את הבסיס שהם

קבעו פלוס ההצמדה.

בסעיף 1(1)(1)(ג) נשאר ה-0.5%?

הודד לשליש האחוז.

האם אי אפשר לתת סמכות לשר האוצר, באישור ועדת

הכספים, לשנות?

זה כתוב בסעיף (ג)" או שיעור אחר שקבע שר האוצר

באישור ועדת הכספים של הכנסת".

אני חוזר על הצעתי שההצמדה תיעשה על-פי השער

היציג של הדולר.

אצביע הצעתו של חבר-הכנסת תיכון וסעיף 1 בהצעת

הממשלה בתיקונים שנתקבלו.

הצבעה

בעד הצעת חבר-הכנסת ד. תיכון - 3

בעד סעיף 1 כהצעת הממשלה - רוב

סעיף 1 בהצעת הממשלה, בתיקונים שנתקבלו, נתקבל

הסתייגות לחבר-הכנסת ד. תיכון

אני מעמיד להצבעה סעיף 2 כהצעת הממשלה.

הצבעה

סעיף 2 כהצעת הממשלה נתקבל

אני מעמיד להצבעה סעיף 3 כהצעת הממשלה

הצבעה

סעיף 3 כהצעת הממשלה נתקבל

אני מעמיד להצבעה סעיף 4 כהצעת הממשלה

הצבעה

סעיף 4 כהצעת הממשלה נתקבל

אני מעמיד להצבעה סעיף 5 כהצעת הממשלה.

הצבעה

סעיף 5 כהצעת הממשלה נתקבל

חבר-הכנסת תיכון הצביע גגד

אני מעמיד להצבעה סעיף 6 כהצעת הממשלה.

הצבעה

סעיף 6 כהצעת הממשלה נתקבל

אני מעמיד להצבעה סעיף 7 כהצעת הממשלה

ה צ ב ע ה

סעיף 7 כהצעת הממשלה נתקבל

אני מעמיד להצבעה סעיף 8 כהצעת הממשלה

הצבעה

סעיף 8 כהצעת הממשלה נתקבל

אני מעמיד להצבעה סעיף 9 כהצעת הממשלה

הצבעה

סעיף 9 כ הצעת הממשלה נתקבל

אני מעמיד להצבעה סעיף 10 כהצעת הממשלה

הצבעה

סעיף 10 כהצעת הממשלה גתקבל

אני מעמיד להצבעה סעיף 11 כהצעת הממשלה

הצבעה

סעיף 11 כהצעת הממשלה נתקבל

אני מעמיד להצבעה סעיף 12 כהצעת הממשלה

הצבעה

סעיף 12 כהצעת הממשלה נתקבל

חבר-הכנסת ד. תיכון הצביע נגד

אני מעמיד להצבעה סעיף 13 כהצעת הממשלה.

הצבעה

סעיף 13 כהצעת הממשלה נתקבל

אני מעמיד להצבעה סעיף 14 כהצעת הממשלה

הצבעה

סעיף 14 כהצעת הממשלה נתקבל

לסעיף 15 מוצע תיקון.

אגו מציעים כי בסעיף 15(ד) במקום הרישה יבוא:

"תחילתם של סעיפים 11,10,9 ו- 12-(1) ביום י' בניסן

התשמ"ה (1 באפריל 1985) ובלבד שבתקופה שמיום 1

באפריל 1985 ער יום 30 בספטמבר 1985 או עד חום

שבועיים מיום שפורסמה הודעה ברשומות לענין זה -

לפי המוקדם שביניהם , ייקראו סעיפים 33(א) ו(ב)

לחוק העיקרי כאילו במקום הסיפה המתחילה במלים

"יווספו הפרשי הצמדה וריבית" נאמר -

"(2) בפסקאות (1) ו(2) במקום 0.5%" יבוא בכל מקום

"שליש אחוז."

מכיוון שהמחשב אינו ערוך עדיין - ואנו מקווים

שהוא יהיה ערוך בהקדם - אנו רוצים שתהיה ופשרות בתקופה שעד 30 בספטמבר

או עד תום שבועיים מיום שפורסמה הודעות ברשומות לענין זה, להמשיך בתשלום

ריבית אלא שבמקום 0.5% יהיה שליש אחוז. יכול להיות שביוליד נודיע שהשיטה

החדשה נכנסת לתוקף, ואז לא יהיה צורך בתיקון זה,

אני מעמיד להצבעה סעיף 15 בתיקון המוצע0

הצבעה

סעיף 15, בתיקון שהובא על-ידי הממונה על הכנסות

המדינה, מר י. ברון - נתקבל

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה(מס' 67). התשמ"ה-1985

אנו עוברים לנושא הבא:

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( מס' 67), התשמ"ה-1985.

אדוני היושב ראש, זהו תוק רציני מאד. גם אותו אתה

רוצה להעביר תוך מחצית השעה?

אדוני היושב ראש, אי אפשר להודיע ביום ג' שביום

ה' תימשך הישיבה עד 13.30. לכן בחלק מהישיבה

ביום ה' לא יכולתי להשתתף.

עכשו מביאים תיקון מס' 67 לחוק מס הכנסה. זהו

תיקון רציני מאד.

שלושה תדשים הוא מונח על שולחן הוועדה.

שמענו את המשלחות של הגורמים הנוגעים בדבר.

עם כל הכבוד לך, התיקון הוגש לפני שלושה חדשים

והיה לוועדה די זמן להתייחס אליו ביתר תשומת לב.

אמנם הבעיות בתיקון 67 לחוק מס הכנסה הן טכניות בעיקרן, אבל הן חשובות. אני

מבקש לאפשר לי לעיין בחוק זה עוד יום אחד.

על תיקון 67 לחוק מס הכנסה קיימנו שלוש ישיבות

וזו הישיבה הרביעית.

קיימנו חלקי ישיבות.

אני מצטרף לבקשה של חבר-הכנסת תיכון.

אביא תיקון מס' 67 להצבעה מחר. לא נתחיל בדיון.

הדיון נגמר, אני נותן יום כדי שהחברים יוכלו

לעיין שוב בחוק, ואם ירצו לשאול שאלות הבהרה אתן.

יש דו"ח ועדת שטינברג המתייחס לכל עניני מס הכנסה,

אין לי קשר לתיקון מס' 67.

תקנות היטל על נסיעות לחוץ-לארץ (העלאת סכום ההיטל לתקופה מוגבלת)

(מכתבו של שר האוצר מיום י"ג בשבט התשמ"ה- 4,2.85

אנו עוברים לנושא הבא:

תקנות היטל על נסיעות לחוץ-לארץ ( העלאת סכום

ההיטל לתקופה מוגבלת).

אדוני היושב ראש, אם יש בדעתך להביא את התקנות

להצבעה, אני מבקש התיעצות חברי הקואליציה בוועדת

הכספים.

אני מצטרף להצעה של חבר-הכנסת תיכון שהקואליציה

בוועדת הכספים תקיים התיעצות בנושא.

אני מבקש להזמין את שר האוצר להתייעצות זו,

נוסף להתיעצות של הקואליציה בוועדת הכספים אנו

רוצים לדון בנושא בסיעה שלנו. אני מבקש שלא

לקיים את ההצבעה היום אלא מהר, לאתר שנקיים כל ההתייעצויות,

אתה תצביע רק על התקנות או גם על החוק?

על הכל יחד.

אני רציתי להביא את הנושא להצבעה ביום הי שעבר-

הודעתי על כך ביום ד'. על-פי בקשת סיעת המערך, שחבריה אמרו שהם הולכים

להפגש עם ראש הממשלה בענין זה, הסכמתי לדחות את ההצבעה ולקיימה היום, השעה

היא 12:00. הדיון היה וכל החברים השתתפו בו. עכשו מחכים לתשובת הממונה

על הכנסות המדינה. אני מציע שנשמע את הממונה על הכנסות המדינה ואחר~כך נקיים

הפסקה לצורך התייעצות קואליציונית. היות ואנו יושכים היום עד שעה 13:30

תישאר לנו עוד כשעה לדיון וב-13:15 אביא את הנושא להצבעה.

נכון שביקשנו להצביע היום, אבל מתברר שיש הרבה

מאד בעיות. יש השגות בתוך הסיעות, מתנהל מו"מ

עם האוצר. אנו מבקשים שההצבעה בנושא מסובך ובעייתי זה תהיה מחר לאחר שייעשו

כל ההתייעצויות.

אני נגד בירור הענין במסגרת הקואליציה בוועדת

הכספים. אני בעד בירור הענין בהנהלת הקואליציה,

ואני מצטרף להצעה לדחות את ההצבעה למחר.

אפשר לצרף לקואליציה בוועדת הכספים את יוטב ראש

הקואליציה וסגניתו.

אני אינני מבין את כל המהומה הזאת מראשיתה ועד

סופה, בזמנו באשר היתה שאלה לגבי הגימלאים, איש

לא טען שזה נושא קואליציוני. נוצרה אחדות דעים בין האופוזיציה והקואליציה

והגענו למכנה משותף שהיה טוב ושכנענו אח האוצר. עד כאן ההקדמה,

אני חושב שמה שעשתה חטיבת המערך בקואליציה

היה מעשה של הפיכת הדבר למנוף כביכול סיעתי, למעשה זה היתה משמעות פוליטית,

בכל הכנות וגילוי הלב. אם זה נבע מעמדתו של חבר אחד שהוא יקר כמו כל החברים

האחרים או שזו היתה עמדה פרגמטית של כל הסיעה כולה, אין זה משנה. הם עשו

מזה מנוף כביכול סיעתי. אינני "ושב שיש טעם להביא מאבקים סיעתיים לתוך

ועדת הכספים. זוכים לכותרות בעתונים, כבר שבוע שהסיעה הולכת לראש הממשלה

וראש הממשלה מקבל חברי כנסת מוועדת הכספים, כאילו לכם יש מסר אחד ולי יש



. גדות

ועדה זו צריכה לעבוד או על-פי דיעותיהם האישיות

ל החברים או על-פי החלטת הקואליציה להעביר הצעה שהובאה על-ידי שר האוצר

מייצג את הממשלה, אין כאן בשום מקרה מקום להביא דבר שאיננו בבחינת דבר

מחייב התיעצות סיעתית אלא משמש מנוף או פלטפורמה לסיעה המערך,

מצד שני באים חבריו של שר האוצר, ואינם משתפים

ותי בענין, ועושים מזה מעשה סיעתי רק של המערך,

אני חושב שצריך להצביע על הנושא בזה הרגע, למרות

אני באופן אישי אצביע נגד, אבל אני חושב שצריך לומר: יש לך דיעה אישית,

אנ?ר אותה, יש לך דיעה קואליציונית תאמר אותה. אם חבר-הכנסת רמון מוכן

הצביע כמו שאני אצביע, שיצביע. אם הוא מתנגד לתקנות, שיצביע נגד,

יש לי הערה למחלקת הליכוד בקואליציה,

אנו נציגי האופוזיציה - ואני מתכוון לגורמים

האחראים הנמצאים פה - אנו צריכים להשתתף בדיון הזה?

כל הצעת החוק של מס נסיעות יש בה עוול גדול,

וזו איננה דעתו של חבר אחד בסיעת המערך. זו דעתם

של חברים רבים, לדעתי, לא נספיק בחצי שעה לקיים בירור מעמיק בנושא. אני

גומר בהצעה שהנושא יובא להצבעה מחה, אני מתנגד טוטלית לא רק לחוק אלא גם

יצורה שבה באים לגבות כסף מהאזרח. זו ממשלה שאין לה שאומץ לב מספיק להביא

יפיחות מתאים של השקל, אדוני היושב ראש, אח לא נספיק להצביע מחר על נושא זה,
:
צביע ביום ה'.

אני חושב שלא צדק חבר-הכנסת גדות, בדעתו של חבר-

הכנסת דמון היו עוד כמה חברים,

ראש הממשלה לא קיבל זאת,

זכותו של ראש הממשלה לזמן את הסיעה שלו ולשמוע

דעתם של החברים.

היה לנו נסיון עם חוק אחר ששר האוצר קיבל דעתה

של הוועדה, שר האוצר הגיש הצעת חוק בשם הממשלה,

ואולם הוועדה הביאה לשינוי החוק. עם כל הרצון לסיים הדיון וההצבעה בחוק

וה היום, אינני חושבת שאפשר לעתיד- בכך, בכל זאת הובאו לפנינו הרבה טיעונים

חדשים. גורמים שונים פונים אל חברי הכנסת ומביאים לפניכם לא רק הצעות

אלטרנטיביות אלא גם נימוקים שלא הובאו עדיין לפני הוועדה, קבלתי תזכיר

מהתאחדות סוכני הנסיעות על ההשלכות שבשינוי המיסוי, יכול להיות שאנו

לולבים לעשות מעשה שלא יתן שום דבר, אינני מקבלת שההצבעה חייבת להיות מחר,

אי אפשר לדון בחוק על-פי השעון, ברגע שיש לחברי הועדה השגות או הרהורים

הם חייבים לברר אותם, יש חבר כנסה שמתלבט, הוא לא קבע עמדה, הוא רוצה לשמוע

נתונים, אני מבקשת לשמוע מנציג הממשלה האם בדקו כל ההשלכות של החוק המרצע,

חבר-הכנסת עמר הביא דוגמה מה הוא עשה בתחום התיירות, אני רוצה לדעת מה

השלכות הדבר על הסכמים בינלואמיים ועל היחסים עם ארגון התעופה הבינלאומי,

ולא רק ההשלכות מבחינת הכנסות המדינה.

היו זמנים קשים למדינת ישראל והיו תקופות שבאנו

לגורמים בינלאומיים, שלמרות החרקים שהיו קיימים אצלם , היו מוכנים ללכת

לקראתנו, כמו בנושא השוק המשותף, אבל אז לא היו חילוקי דיערת בנושאים אלה

לא בממשלה ולא בכנסת. כך, כפי שאמרתי, בנושאי השוק המשותף וכך בנושאים הקשורים בבנק העולמי.

כל זה נדון, זה איננו נושא חדש.

אני חושבת שלענין זה יש השלכות מעל ומעבר למה

שהובא לפנינו. לא מענין אותי בענין זה קואליציה

ואופוזיציה. אני רוצה לדון בענין לגופו על כל השלכותיו.

אני מקבל הצעת סיעת המערך וסיעת הליכוד להצביע

על תקנות ההיטל על נסיעות לחו"ל מחר,

למה לקבוע מחר? כאשר ייגמרו הדיונים בקואליציה.

אתה תחליט על היום.

לאחר ששתי הסיעות פנו בבקשה שאדחה את ההצבעה

למחר, הרשות בידי היושב ראש או להביא להצבעה מחר

או כאשר ייראה לו.

חוק זה הוא חוק שכל נציגי הצבור קשה להם לבלוע

אותו. אחד מדבר בשם הסטודנטים, השני מדבר בשם היורדים,השלישי מדבר בשם

דיון היה ולא הגבלנו את החברים בזמן. חבר-הכנסת

אבוחצירא מבקש שאלת הבהרה.

אני רוצה להפנות תשומת הלב לנקודה המרכזית בחוק זה.

מה שעושה חוק זה הוא, שהוא יוצר קבוצה אכסקלוסיבית

שהיא יכולה לנסוע לחו"ל ללא הגבלה, גם אם תטיל עליה כל מס שאתה רוצה,

וקבוצה גדולה של עמך ישראל שעליה יוטל הסגר, אני מציע לכן לשקול אפשרות

שאדם שנוסע פעם בשנה או פעם בשנה וחצי ישלם רק 100 דולר, ומי שנוסע פעמים,

שלוש, ארבע ועשר פעמים בשנה, נעלה את ההיטל שיחול עליו כמה שאתם רוצים.

אני מציע להוריד את ההיטל של 50 דולר על נסיעה

למצרים, כי זה ימנע מרבים לנסוע למצרים. במידה ואינכם מקבלים את ה הצעה,

אני מציע שבחודש טבת לא ישלמו את המס כי בחודש זה 5000-6000 יהודים עולים

לרגל למצרים ובסך הכל נוסעים עמך ונוסעים באוטובוס.

עובד חברת תעופה ו/או עובד רשות שדות התעופה ו/או

עובד סוכנות נסיעות שמקבלים כרטיס חינם, האם הם

ישלמו את ה-15% או שהם פטורים?

אני רוצה להעלות נקודה שבעקיפין קשורה לנושא,

במישרין - לא. בכל הדיונים שקיימנו שמענו ממר

ברון שהולכים להטיל עוד מסים כי הקופה ריקה. ב-24 בינואר העלו את מחיר

המספוא לבעלי חיים וכעבור 10 ימים היו צריכים לייקר את המוצרים, ואתמול

אני קורא מודעה של מועצת הלול לכל הציבור, שהיא מוזילה מחיר העוף החי בשני

דולר לקילו; מי קונה עוף חי? הערבים. 12,500 טון עוף חי לחודש זה 25,000

דולר לחודש. אני אינני רואה את ההגיון שבדבר. כאשר אנו כאן דנים ומתווכחים

על 50 מליון דולר.

אדוני היושב ראש, קבלנו תזכיר שהכינו היועצים

הכלכליים של התאחדות סוכני הנסיעות. קבלנו היום

מסמך של האוצר ובו תשובות מפורטות לטענות של חברי הוועדה. ואני משבח את

האוצר שהגיש תשובות אלו.

אפשר לבקש מחברי הועדה להקדיש את הזמן הדרוש כדי

לקרוא תזכיר זה?

אני בקשתי ממר ברון שלא נהיה נעולים כל אחד על

עמדתו. כאן נעשה מאמץ רציני להשיב לנו. תנו לנו

אפשרות לעיין בתזכיר הזה ומחר נצביע. ואדוני היושב ראש, אל תהיה פורמליסט,

אם יהיה צורך בדיון קצר, יהיה.

אני רוצה להסב תשומת לב אנשי האוצר לבעייה ספציפית -

400 נוסעי "מעוף". היה סידור אתם שהם הוסיפו 108

דולר ואז אל-על יכולה להסיע אותם רק עד ה-28 בפברואר. זאת אומרת, מי שרוצה

לנצל את הכרטיס צריך לנסוע עכשו. עכשו הוא ייענש פעמיים ושלוש. או שתבוא

בדברים עם אל-על שחוסר ההגבלה של הזמן או שלא יטילו את ההיטל על נוסעי מעוף."

אני מבין שיש הצעה, שמי שהפסיד ב"מעוף" יוכר

לו הדבר לצורך מס נסיעות ...

בסך הכל העובדה שהאוצר החליט לעשות צעד זה נראית

לי. זה תחום שנכון לפגוע בו. זה תחום שבו אתה

מרוויח גם בשקלים וגם בדולרים. וכל הנימוקים של המתנגדים אינם משכנעים.

מה שמפריע לי זו הרגרסיביות והפגיעה בסוג מסויים של אזרחים כמו תייל שחסך

המשך שנים כדי לנסוע. על כן אנו רוצים להגיע אתכם להסכמה על ענין זה,

אני יושב כבר חצי שנה בוועדה זו ועד היום השתדלתי

לדון בכל דבר לגופו. לאתר פרסום הנתונים על עלייה של %45 בייבוא מוצרי מותרות

בחודש ינואר איבדתי מהאמון הבסיס בכם. הודעתם ש-6 חדשים תהיה הקפאה של

הייבוא ופתאום דבר כזה. אתם אינכם מסוגלים לקיים את הכללים שקבעתם?

מאילת יוצאים תיירים אך ורק לסיני.

נבדוק זאת.

זה מקור הכנסה תיירותי פר-אכסלנס לאילת, באים

לצלול כאשר אילת היא תחנת היציאה, ראש העיר אילת

מבקש לתת פטור,

יש בזה הגיון,

דעתה נשמע תשובת הממונה על הכנסות המדינה,

השאלות שהועלו כאן נבדקו בצורה ענינית בי1תר,

והתשובה שלנו היא במסמך שהוכן על-ידי מר יורם גבאי,

המשתרע על שלושה עמודים, ואותו קבלתם, לכן אינני חושב לגזול מזמנכם ולהקריא

את המסמך, כל הנימוקים וכל התשובות נמצאים בו, פרט לתשובה על שאלה אחת והיא

השאלה של חבר-הכנסת ויינשטין, אולי נטיל את ההיטל על נסיעות לחו"ל עד אוגוסט

ולאחר מכן נבחן זאת מחדש, על שאלה זו אין תשובה במסמך הזה, על שאלה זו

אני מבקש להשיב, ואני מבקש להתייחס למסמך של הכלכלן של התאחדות סוכני הנסיעות,

אשר להצעתו של חבר--הכנסת ויינשטין להעלות את ההיטל

עד אוגוסט במקום עד אוקטובר, אנו מאמינים שהכרזה עכשו שההיטל והמס יוטלו

אך ורק עד אוגוסט, יש בה כמה אלמנטים לא הוגנים, אנו למעשה אומרים לצבור:

נבחן באוגוסט מחדש. איננו יכולים לומר לציבור שיש לנו יסוד להאמין שעד

אוגוסט מצב יתרות מטבע החוץ של המדינה ישופר, אנשים עלולים לדחות את הנסיעה

לאוגוסט למרות שהם רוצים לנסוע ביוני או ביולי, תקופת חופשת הקיץ. אנו

יודעים היום שהמצב לא ישתנה.

יש לי ארגומנט נוסף, אנו כולנו מקווים שבכל זאת

נקבל בקרוב תשובה חיובית בקשר למענק שאנו מבקשים מארצות-הברית, אינני יודע

איך זה ייראה, שאנו באוגוסט לא נאריך את התקנות וזה יתפרש כאילו אנו אומרים:

הנה קבלנו מענק, איננו צריכים להטיל עכשו את ההיטל. זה יכול להתפרש גם בדרך

אתם מטילים עד אוגוסט ואז באוגסט הכל פתוח; יכול

להיות שתאמרו שמפסיקים לגבות את ההיטל ויכול להיות שהמצב יהיה חס וחלילה

500 דולר,

יש גם נימוק טכני, אינני יודע איפה יהיו חברי

הוועדה באוגוסט,

איפה יהיו המנהלים?

המנהלים יהיו פה, בכל אופן אני אהיה פה.

באשר לניתוח שקבלנו מ"יישום מערכות הנדסה וניהול

בע"מ - התאחדות סוכני הנסיעות", אני ציפיתי, כאשר שמעתי שהם יגישו מסמך,

שהוא יהיה מנוסח ניסוח כלכלי יבש ולא "מכתב פרידה". ואני רואה שבסעיף הראשון



י. ברון

" "התחושה הרווחת". לא ידעתי שכלכלנים עוסקים בתחושה.

בודאי. אני דרשתי להזמין פסיכוייוג לדיון זה.

אילי זו היתה התחושה הרווחת בקשר לציפיות כלכליות,

"התחושה הרווחת הינה שלתהליך

המיסוי המוצע לא קדמה מערכת מסודרת של קבלת החלטות". אבל זה היה אגב אורחה,

לגופו של ענין, בסעיף 3 "השלכות על תנועת יוצאים

תיירים אומרים לנו, שהתחזית לגבי תיירים נכנסים ב-1984 היתה 957,000 איש

והתחזית לשנת 1985 - 984,000 איש, אבל בגלל הצעדים שנוקט האוצר התחזית

תהיה 965,000 איש.

קודם כל, שמעתי ממשרד התיירות שהתחזית היא 1,6

מליון תיירים ב-1985. זו בשבילי התחזית הרשמית.

ואני אמרתי לך שזה לא ריאלי,

בכל אופן אני סומך יותר על התחזית סל משרד התיירות

מאשר על התחזית הזאת, בייחוד שהביסוס היחיד לתחזית

זו הוא ההנחה ש-19,000 נוסעים אלה יופחתו בגלל זה שישראלים השוהים בחו"ל

יסעו פחות"

בניתוח ההשלכות הכלכליות, בעמ' 3 מופיעה טבלה

המצביעה על גרעון של 57 מליון דולר. יש בטבלה שני אלמנטים ל.אינני יודע

"סעיף 1 - צמצום נוסעים לחו"ל ב-57,000 איש" .

זו הנחה שלהם. אני חושבים שההפחתה תהיה משמעותית

יותר. לכן הם אומרים, ההכנסה תהיה פחות 57 מליון דולר. נתין זה אינו נכין,

כי אנו מבססים את הנתונים שלנו על הקצבה של 1000 דולר וכרטיס נסיעה שזה

300-500 דולר ושירותי קרקע שרוכשים כאן,שזה בתי-מלון ירכב. לכן צריך לדבר

על 1500 דולר פר-קפיטה, ואז אנו מגיעים ל-86 מליון דולר והם אומרים: 57

מליון דולר.

הם אומרים דבר נוסף בשורה חמש שבטבלה: "הגדלת

המרת מטבע חוץ בשיק השחיר ב-100 דילר לנוסע." הם מאמין ש-970,000 נוסעים

שיכנסו לישראל ימירו - בגלל ההיטל והחיק - עוד 100 דולר בשוק השחור במקום

בבנקים. שוב, אין לי מושג מרוע.

בגלל הפער בין הדולר השחיר ובין הדולר בבנק,

הכוונה שלהם ב-100 דולר אלה היא, שעקב הגזירות

הללו יהיה ענין לצבור לרכוש עוד מטבע חיץ- מהתיירים

באמצעות השוק השחור. את ההנחה הזאת סתרנו מספר פעמים וסתרנו במסמך שהגשנו

מהסיבה שאין כל כדאיות כלכלית לקנות מטבע חיץ בתיספת של 18%-17% על השער.

על איזה שער? על השער היציג אבל לא על השער לנסיעות

על 1000 דולר לצרכי נסיעה יש 16% נוספים, ובאשר

לכרטיס. אילו היינו מטילים על הכרטיס 20% כפי

שהוצע או שיעיר יותר גבוה, יכלו לומר שיש כדאיות לרכוש כאן כרטיס ליעד

קצר וכרטיס המשך בחו"ל ולהשתמש לצורך זה במטבע החוץ שאני קינה בשוק השחור,

כי הטילו 30%. אם אנו מטילים 15%, אינני רואה את הישראלי שיעדיף לקנות

כרטיס קצר וכרטיס ארוך בכדי להמנע מ-15% שהוא צריך לשלם כאן.

כל ההכנסה ברוטו מהענין הזה היא 30 מליון דילר.



ולא אני יודע. פירוש הדבר שכל הענין יכול להיות בסדר גודל של מחצית הסכום.

יכול להיות שחלק יעשו את החשבון שאתה עושה וחלק יעשו את התרגיל. פירוש

הדבר שיכול להיות שכל העניו מסתכם במספר מליונים בודדים של דולרים. ואחרי

כל זה תשאל, כמה אל-על תפסיד בהעדר נוסעים. כל הענין הוא כל-כך שולי שאין

לו משמעות מבחינת המשק.

אני מתייחס לנושא אחד בלבד, הלחץ על השוק השחור

יכול להתהוות אם יותר זול לקנות בשוק השחור מאשר

לשלם את המס. אינני רואה כיצד זה יותר זול. זה בודאי לא זול. כי זה עולה

15% ובשוק השחור זה עולה יותר. מדוע הטרחה לפצל נסיעה וגם לשלם יותר?

דבר נוסף, מחודש יוני אנו חיים עם היטל ומס על

רכישת שירותי קרקע, בשיעור של 33%. הרי כאן בודאי היתה כדאיות שלא לקנות

את ה"ויזה" בארץ או המלון בארץ אלא לרכוש באר"ץ. על נושא זה לא שמעתי קול

צעקה מאז זה קיים ועד היום, ולא שמעתי שהיה איזה שהוא ניתוח של מישהו שנושא

זה יש שימוש.

יש.

אבל הצעקה לא קמה בנושא שהיה מקום שתקום, היא קמה

שאין לה מקום. ואומרים לנו הכלכלנים של התאחדות

"את עליית מחיר הדולר בשוק השוק ניתן לייחס

בעיקר לעובדה שהישראלים ה יוצאים לחו"ל יעדיפו לשלב יעדים ולרכוש כרטיסים

ליעדים רחוקים בחו"ל (ובכך להמנע מתשלום מס על הכרטיסים) ולשם כר יצטרכו

להצטייד במט"ח מזומן שמקורו יהיה בשוק השחור, כך שיווצר לחץ על מחירי הדולר

השחור."

נימקתי עכשו בצורה חד-משמעית שהדבר אין לו יד ורגל.

באשר לסעיף 5 בחוות הדעת שלהם, אני רוצה להתייחס

רק למלה אחת; בסעיף 5 אומרים לנו:" עיקר תרומת הצעדים בתחום המיסוי השקלי

כ-60 מליון דולר. אולם ראוי להדגיש בחריפות כי המס המוצע הינו רגרסיבי - - -".

אינני יודע מדוע זה מופיע בניתוח כלכלי.

אחר-כך אומרים לנו ש-50% מהנסיעות הן נסיעות עסקיות

וההוצאה למס נסיעות ומס כרטיסי טיסה היא הוצאה מוכרת.

מה שרוצים "למכור" לנו הוא שמתוך 700,000 איש

שנסעו ב-1984, 350,000 איש נסיעותיהם היו נסיעות עסקיות. אינני מבין מניין

לקחו את המספר הזה. אין לי מספרים, אבל יש הגיון בדברים. אם עורך-דין נוסע

לחו"ל ורושם זאת כהוצאה כי הוא קושר זאת עם איזה כנס, האמינו לי הסעיף הראשון

שבבדק על-ידי אנשי מס הכנסה כאשר פותחים את הדו"ח הוא נסיעה לחו"ל ואיש

זה לא. כאשר יצואן נוסע, הוא אינו אומר זאת אבל גם שם הוא

בודק. אני ייצגתי נשומים גם בתור רואה-חשבון וגם בתור עורך-דין והדבר

תראה את המקום והקשר המסחרי של האיש עם הארץ.

איזה נשומים מגיעים לכך?

אני אישית נשאלתי. במשך 20 שנה היו לי ארבע נסיעות

עסקיות ונסעתי אולי 30 פעם. בכל פעם שהופיעה נסיעה

עסקית בדו"ח המפקח טלפן אלי ושאל: מה הנסיעה הזאת?

הבאתי זאת כדוגמה. הערכה שלי היא שמתוך 700,000

נוסעים לא יותר מ-20% היו נסיעות עסקיות.

וכמה תקציביות?

לא בדקתי. אבל כמה נסעו 10,000, 15,000 אבל לא

100,000.



ע. אמוראי

גידל של 15,000-17,000 איש.

אנשי משרד החוץ לא היו כלולים בנתונים שלך.

כמה אנשי משרד החוץ נוסעים?

ואנשי עיריות ובתי-חולים?

באותו עמוד 4 אומרים לנו הכלכלנים של התאחדות

2מתוך נסיון העבר

תיאלץ המדינה להקים מנגנון ביורוקרטי לטיפול במתן פטורים ממס נסיעות לקבוצות

שונות. כלומר הוצאה כספית ולצדה סרבול התהליכים".

אין שום כוונה לתת פטורים.

לנוסעי "מעוף".

שמעתי על כך היום בפעם הראשונה. נבדוק זאת.

סעיף זה אין ל1 על מה לסמוך כי הכרזנו שאין פטורים,

אין בירוקרטיה, אין תוספת כרת אדם.

"מערך גביית המסים באמצעות הבנקים

יקר". זה בכלל לא מובן.

הם כותבים, וגם חברי הכנסת אומרים זאת, על הרגרסיבי

שבמס. אנו מודעים לכך ולכן הצענו 15%. אם היינו קובעים 50% היתה מתעוררת

בעייה של כדאיות פיצול הנסיעה. השיעור של 15% מונע כדאיות של פיצול הנסיעה.

באים ומציעים לנו סוכני הנסיעות אלטרנטיבה - להטיל

רק מס נסיעה בגובה 200 דולר ולהוריד את ה-15%. והם אומרים זאת כאשר הם מדברים

על הרגרסיביות. ב-15% לפחות אין אלמנט רגרסיבי.

ההצעה שלכם היא האופטימלית?

אני חושב שכן.

אם כן ההצעה שהבאתם לממשלה - 400 דולר - לא היתה

האופטימלית.

יש שאלות שהממונה על הכנסות המדינה לא השיב עליהן.

יש מסמך של ד"ר אינק שחולק לחברים ובו הוא אומר

שההוצאה לתיירות היתה כמיליארד דולר, ועל-פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה ב-1983

היתה ההוצאה 786 מליון דולר.

זה כולל שירותי קרקע? גם אלה שלקחו 3000 דולר

היו קונים שירותי קרקע כאן,

לפחות חלק מהסכומים האלה לא הוצאו לנסיעה. אנו

יודעים שהיתה אגירה של דולרים.כאשר ההקצבה היתה

3000 דולר, האזרח הממוצע היה לוקח 800 דולר. לאחר מכן כאשר הורידו את

ההקצבה ל-2000 דולר, הוא לקח 1100 דולר. הסכום שלקח האזרח עלה ככל שהורידו

את ההקצבה, כי האזרח הצטייד בדולרים, האזרח צריך לנסיעה בחו"ל סכום נמוך

יותר.

מאז 1982 היתה אינפלציה.

להפך, הדולר התתזק ובאירופה מצבו הרבה יותר טוב,

אם לקחתי 1000 דולר ב-1982 ו-1000 דולר ב-1984,

מצבי באירופה ב-1984 היה יותר טוב. אם זה המצב ואתם רוצים לחסוך מטבע חוץ,

מדוע אינכם מורידים את ההקצבה ל-750 דולר?

יש תשובה על כך.

הורדת ההקצבה מ-1000 ל-750 דולר, זה רק כותרת

לעתון, כי אדם שיוצא לחו"ל מוציא כמה אלפי דולרים,

אתם אינכם לוקחים בחשבון את שירותי הקרקע שהוא קונה כאן. והרי כל המטרה



א. שפירא

של החוק היא לא להוציא מטבע חוץ. המסים הם כלי להשגת מטרה זו. אתה רוצה

להוריד איה ההקצבה ל-750 דולר?

כן. חלק גדול מהנסיעות הן למקורות קרובים. אתם

טוענים שאתם מציעים 200 דולר כי רוב הישראלים

נוסעים ליעדים קרובים. מי שנוסע ליעד קרוב יכול להסתפק ב-750 דולר,

אני רואה שמחזירים לשימוש כרטיסי האשראי הבינלאומים

אני מציע להטיל עליהם 30% כמו על שירותי קרקע.

מטילים 15%.

בואו לא נעשה מכל אדם גנב. כאשר אדם קנה טרבל'ס

שיק מייד קנה את הדולרים על צ'יס מנהטן בנק או

על בנק אחר והחזיק את הכסף מתחת לבלטות וצ'ייס מנהטן בנק והנה שנתים מהכסף.

כאשר אתה נותן כרטיס אשראי, אתה יכול לדעת אם אדם משלם בעד מלון או קונה

חליפה במרכס אנד ספנסר או הולך למועדון לילה ר"ל. אני מציע להטיל על זה

30% כמו על שירותי קרקע.

כרטיסי האשראי לפי ההסדר החדש הם מתוך ההקצבה.

כלומר נפתח לך חשבון. היתרה שלא משכת במזומן

או בטרבל'ס שיק נכנסת לחשבון ואתה מושך על החשבון ואם עברת על הסכום, אתה

משלם לא קנס של 30% אלא 100%.

תיקון טעות בחוק לייצוב המשק, התשמ"ח-1985

אדוני היושב ראש, הנחתי על שולחן הוועדה הצעת

תיקון טעות בחוק לייצוב המשק, התשמ"ה-1985 התיקון

הוא טכני. אני מבקש אישור הוועדה.

בתיקון נאמר:

"בחוק לייצוב המשק, התשמ"ה-1985, בסעיף 7(ג),

במקום "יראו את סכום המס שנוכה במקור לאחר הזיכוי כסכום המס שהוא תייב בו",

יבוא: "יראו את סכום הזיכוי שקיבל כסכום הזיכוי המגיע לו".

אני מעמיד להצבעה הצעת היועץ המשפטי לתיקון

טעות בחוק לייצוב המשק, ותשמ"ה-1985.

הצבעה

הצעת היועץ המשפטי לוועדה לתיקון טעות בחוק לייצוב המשק,

התשמ"ה-1985 אושרה

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20