הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 73

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום גי, די בשבט, התשמ"ה, 5.2,85, שעה 10:00

חברי הוועדה!

א. שפירא - יו"ר

נ. ארד

י. ארידור

מ. בר-און

ד. דנינו

א. ויינשטיין

י. כהן

ע. עלי

ש. עמר

י. צבן

ח. קופמן

ח. רמון

ד. תיכון

מוזמנים;

סגן שר האוצר ע. אמוראי

י. ברון - המנגו ני; על הכנסות המדינה

י. רבינוביץ, ד. שטאוב, ר. ששתיאל, י. דולר

ש. שביד - משרד האוצר

ת. פנחסוביץ - משרד המשפטים

א. דמביץ - יועץ משפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

א. קרשנר

רשמה: ש. לחוביצקי

א. היטל מס נסיעות.

ב. הצעה לסדר היום.

ג. חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון מס' 08, התשמ"ה-1985.

ד. צעדים כלכליים - פברואר 1985.



א. היטל מס נסיעות

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אם אין התנגדות מצד החברים אני מציע

שנביא לדיון את מס הנסיעות.

האם הנושא כלול בסדר יומה של הו וקדה?

האם הודיעו על כך לחברים? אולי מישהו

מהחברים רוצה להתייחס לנושא? אפשר להודיע שהנושא יעלה בסוף הישיבה"

האם מס הנסיעות צריך לבוא מחר לאישור

המליאה?

לא, המס טעון אישוד הוועדה.

ישנה החלטה בנושא שכל שינוי שצריך

לקבל אישור של ועדת הכספים - לא צריך

להודיע שהנושא בסדר היום.

מרבית חברי הוועדה לא נמצאים כאן

כרגע והנושא אכן לא. היה על סדר היום- לו

היו אומרים לנו אתמול שיש כוונה לדון בנושא היינו מעלים אותו על סדר היום.

יכלו להודיע על כך אתמול בחצות למזכיר

הוועדה והוא היה מודיע לחברים,

זה לא קבוע בתקנון, אך קיבלנו על עצמנו

מנהג שכל עוד הנושא לא בסדר היום לא מביאים

אותו לדיון אלא אם ניתנת לכך הסכמת חברי הוועדה- יש לנו עוד נושאים לדיון

ומשיבואו מרבית החברים נשקול והרי הודיעו על כך בעתונים וברדיו.

אני לא לגמרי ער לנזק הכרוך בדחיה ביום

של האישור ואני בעד ההיטל, אלא ששמענו

היום ברדיו התקוממויות רבות של סוכני הנסיעות. האם לא מן הדין שנשמע את

סוכני הנסיעות?

ההתקוממות היא לא על ההיטל אלא על

ה-15%.

שמעתי ברדיו במו אזני על ההתקוממות-

אם אפשר לחכות יום - נמתין"

ברגע זה לא אביא את הנושא לדיון כי הוא

לא כלול בסדר היום. כשאביא את הנושא לדיון

תוכל להתייחס אליו.

יש לי הצעה לסדר היום" מקובל שבתחילת

הישיבה מעלים חברים הצעות לסדר היום.

אין הצעות לסדר היום- השעה עכשיו היא

10:15 ואם היתה באה בקשה כזאת בתחילה

הישיבה הייתי נענה לה.

אתה אגוון על שמירת כב1דה של הוועדה.

בבקשה.

ב. הצעה לסדר היום

אדוני היושב-ראש, מאחר וישנה הופקה שהיא

חוזרת ונשנית אני מציע לך לקבוע מנהג

מרחיק לכת. לא יכול להיות שלאחר אירועים מן הסוג של האירועים שפקדו אותנו

הלילה לא תיפתח ישיבת ועדת הכספים בהודעה של משרד האוצר והיות וזהו מנהג

קבוע בזמן האחרון,אני מציע לך לדאוג לכף שכל נועם שיהיו אירועים כלכליים

בעלי משיבות - יבוא לכאן נציג האוצר וימסור הודעה לוועדה,

נמצא עמנו כאן הממונה על הכנסות המדינה.

/ געשו הרבה דברים. אנו צריכים לקבל הודעה

מקפת לא בתחום צר בלבד. אני מציע שתקבע

זאת כמנהג קבוע. כך היה מקובל לפני שנים ואין טעם שבכנסת האחת-עשרה נחרוג

מהמנהג הזה.

נמצא עמנו הממונה על הכנסות המדינה והוא

פנה אלי ואמר שהוא רוצה לדבר קל כל המסים

שנגזרו הלילה. אם אתם רוצים לשמוע דיווח מפי הממונה על הכנסות המדינה - בבקשה.

יש שר וסגן שר והם אמונים על הקשרים עם

הוועדה הזאת.

נזמין את סגן שר האוצר" מר קרשנר יצור עמו

כבר עתה קשר טלפוני.

אני מבקש שזה יהיה נוהג קבוע,

היו"ר א. שפירא! המינוי של הממונה על הכנסות המדינה הוא

מינוי ממשלתי. זהו תפקיד בכיר והממונה יודע

אינפורמציה אפילו יותר מהשר.

אסור להגיד זאת"

הוא טכנוקרט, הוא מבצע.

היו"ר א. שפירא! נודיע לסגן שר האוצר לבוא לכאן אף במהלך

הישיבה.

א. קרשנר! ישנה משלחת של סוכני נסיעות הרוצה להופיע

בפני הוועדה.

היו"ר א. שפירא! אנו חוזרים לנושא הראשון"

(מס נסיעות)

מצויים קמגו כאן כעשרה מבין כל חברי הוועדה-

היות וכדי שהמס ייכנס לתוקף יש צורך באישור הוועדה, האם החברים מסכימים ©נקיים

את הדיון בנושא כבר עתה?

אילו היית דואג לנושא מבעוד יום לא היתה

לר היום בעיה.

י. כהן; חבר-הכנסת תיכון, היושב-ראש לא קיבל

הודעה מראש מהמשדר שהולכים להעלות את המס-

לא ידעתי קודם על הכוונה הזאת ואיני

רוצה לדעת

היתה הודעה בכלי התקשורת אתמול בערב

ואתה ידעת שאתה זקוק לשינוי.

אני רוצה לחזור על הבקשה שהעליתי קודם.

אני רוצה לשמוע את נציגי סוכני הנסיעות.

נזמין אותם.

חייבים לגמור את האישור היום כי לא יכול

להיות שהממשלה תחליט ואתה תחיל זאת בעוד

שבועיים.

למה בעוד שבועיים? אילו היה מדובר בדבר

סודי - יש אולי, בקושי, איזה נימוק, אבל

פה מדובר בנושא שכמה ימים כבו- מדברים עליו, מדובר במס נסיעות ובהיטל נסיעות

וכל הארץ יודעת על כך שההתכנסות לצורך אישור המחירים לעסקת החבילה השניה

היתה בבחינת תרגיל, אני מציע שהנושא יעלה לדיון מחר. גם נציגי משפחות פנו

אלי בנושא זה.

נקיים את הדיון בנושא מחר ונזמין לישיבה

משלחות.

אם האישור מתקבל היום התחולה של המס

היא מיום ראשון. גב' שבייד העירה לאזני,

ובצדק, שאפשר לקבל את אישור הוועדה מחר ולומר כי התחולה תהא מהיום הרביעי

במקום מהיום החמישי.

נקיים את הדיון בנושא מחר.

אני רוצה להציג בפניכם את מר רבינוביץ

אשר מונה כסגן הממונה על הכנסות המדינה. מר רבינוביץ בא מהמגזר הפרטי והוא רוצה

לתרום תרומה למגזר הציבורי. בינתיים הוא ימלא את התפקיד הזה שנה, אני רוצה

לבדד את מר רבינוביץ שעזב את המשק הפרטי ובא לשירות המדינה על-מנת לתרום

תרומתו ואני יודע שבתנאים הכלכליים יש הבדל גדול. אני מאחל לך שתצליח בעבודתך

למען עם ישראל"

1. חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון מס' 18). התשמ"ה-1985

אני רוצה להפנות את תשומת לב חברי

הוועדה לתסקיר שקיבלנו מעורך-דין

שחורי בענין הקרקעות החקלאיות. התסקיר מצוי בתיקי החברים,

האט אתה מתחיל בקריאת הצעת החוק?

קריאה, הסבר והצבעה.

אתה רוצה לקיים היום הצבעה?

ודאי, הודעתי קל כך ביום ה' והודענו

קל כך גם בסדר היום. ביום הי, כששמענו

את נציגי המשלחות גם בענין תיקון 16: לחוק מס רכוש וקרן פיצויים וגם בענין

תיקון מס' 67 לפקורת מס הכנסה, אמרנו שהיום נשמע את ההסבר לתיקונים ונקיים

הצבעות על שני התיקונים. ביום המישי שמענו את המשלחות ביחס לשתי הצעות

החוק. עכשיו נתחיל את הריון בחוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון מס' 18).

ש.שבייד; (קוראת ס' 1,(1)(1)) "1" בסעיף 1 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים,

התשכ"א-1961 (להלן - החוק העיקרי -

(1) אתרי הגררת "הפקודה" יבואו "הפרשי הצמרה וריבית" - (1) כאשר התקופה

העודפת מתבטאת במספר חיובי - הסכום של כל אלה: (א) תוספת עליית המרדן

(ב) 4% לשנה מהסכום המתואם; (ג) 0.5% מהסכום המתאם או שיעור אחר שקבע

שר האוצר באישור וערת הכספים של הכנסת - לכל יום שבתקופה העודפת:"

אסביר במה מדובר, הפרשי ההצמדה והריבית

הפרשי

מדד ו-4% ריבית כמקובל בחוקי המסים, תתברר כי לפי החוק הקיים היום נעשה אי-צרק

מסויים לשני הכיוונים, בשעה שלא כף הוא הרבר בחוקי המסים האחרים, כמו חוק

מס שבח מקרקעין.

לפני פרסום המרר.

אם אדם משלם את המס ב-14 לחודש,/פירוש

הדבר שהוא משלם מס עבור תקופה של חודשיים במקום חדשיים וחצי, משום שהשיטה

היא מדד ידוע מול מדד ידוע. לעומת זאת, אם אדם משלם מס ב-16 לחודש, היינו:

לאחר פרסום המרר, הוא משלם בער שלושה חרשים|והוא למעשה משלם יותר ממי ששילם

ב-14 לחודש. נניח שאדם משלם את המס ב-16 במאי הוא משלמו לפי מדד אפריל

שמתפרסם ב-16 במאי לעומת מדד מרץ.

למה מרץ? למה לא אפריל?

המרד הידוע בסוף שנת המס הוא מדד פברואר

אשר מתפרסם במרץ. אם אדם משלם חובו

ב-14 במאי - המדר הידוע הוא מדד מרץ ולא מדד אפריל, כי ב-14 במאי עוד לא

יודעים מהו מדד אפריל ואז הוא משלם בשביל חודש אחד בלבד במקום בשביל חודש

וחצי וזאת משום שיש עוד 14 יום עבורם הוא לא שילם. אדם המשלם חובו ב-16

במאי משלם בדיוק עבור חדשיים.

יי "יכוון למה ב-16 הוא משלם בדיוק?

כי המרד מתפרסם ב-15 לחודש.

דיברת על עשיית צדק, אם האינפלציה החודש

תהיה 30% המשמעות של הדבר שעבור חצי חודש,

מהראשון עד ה-16, היא 15%.

הואיל והבסיס הוא המדד שפורסם ב-15 במרץ,

שהוא מדד פברואר, ואדם המשלם חובו ב-16

במאי - משלמו לפי הבסיס שפורסם יום קודם לכן, ב-15 לחודש, הרי הוא משלם חובו

עבור פיגור של חדשיים, בעוד שזה המשלם חובו ב-14 לחודש - משלמו לפי מדד

שפורסם חודש לכן והוא משלם חובו עבור חדשיים ולא עבור חדשיים וחצי-

ואיו קצב אינפלציה יציב - אין חרוטה

בכל מקרה,

אם כד, ההפרש הוא של חודש אחד לשני הצדדים.

על מנת למנוע את האפליה נקבע בסעיף (1)(ג)

חצי אחוז יומי המבוסס כביכול על מדד של

15% לחודש.

מהי ההכנסה הצפוייה כתוצאה מכל התיקון הזה?

זה לא ענין של הכנסה אלא ענין של צדק,

והדבר פועל לשני הכיוונים.

בדברי ההסבר לסעיף כתוב: "בניגוד לחוקי

מס אחרים, בחוק מס רכוש טרם הונהגה שיטה

של הצמדה לצורך שמירה על ערכם הריאלי של חובות מס או החזר מס", האם זה פועל

גם לכיוון טובת הנישום?

ודאי.

ואין חוקים אחרים בהם הנישום לא מופלה

לרעה כשהוא צריך להחזיר כסף?

לא, אנו מתקנים כעת אה כל החוקים.

ד. תיכון; גם החוקים של מס הכנסה?

נכון.

נישום המשלם מס מראש ומתברר שהתשלום

שהוא שילם עורף - אתה נותן לו הצמדה רק

מה-1 באפריל, אני רואה שזה לא סימטרי. אם אתם מתקנים לטובתכם - תתקנו גם

לטובת הנישום כשמגיע לו. להערכתי, נכון לעכשיו, אתם יוצרים מצב של אי-צדק.

מר ברון אמר שהמצב הוא סימטרי.

מר ברון, מקובל עלינו שאתה אומר את

הדברים כהווייתם.

מר ברון יודע שלפחות בדוגמא שאני הצגתי

המצב לא סימטרי.

גם בדוגמא שלר המצב סימטרי,

בסעיף הזה הפרשי ההצמדה והריבית

מורכבים משלושה אלמנטים ששניים מהם באים לירי ביטוי בסעיפים קטבים (א) ו-(ב).

זה תיקון שעד כה לא היה בחוק מס רכוש בעוד שביתר חוקי המס הוא כן היה.

אנו מכניסים עכשיו את נושא הפרשי ההצמדה והריבית גם בחוק מס רכוש. סעיף

קטן (ג) הוא פסקה טכנית שמטרתה לא להפלות לא את האזרח ולא את האוצר ולקבל

מס או החזר מס בצורה מסויימת בקשר לתקופת הפיגור. אדם שפיגר בתשלום המס

חודש וחצי - ישלם עבור חודש וחצי. היום אם אדם ממגר בתשלום מס חודש ו-17 ימים

הוא משלם בשביל חודשיים ואת זה אנו רוצים למנוע.

לא הבנתי איר תתגבר על מחצית החודש.

אני מבקש לא לנהל דיאלוגים" הרשיתי לשאול

שאלות הבהרה ותו לו, אגו מצויים בשלב של

קריאת הסעיף ומתן הסבר. לאחר מכן תוכלו לשאול שאלות.

ש. שגיירו אקרא את סעיף 1(1)(2) . "(2) כאשר התקופה

העודפת מתבטאת במספר שלילי - הסכום של

שני המרכיבים האמורים בפסקאות (1)(א) ו-(ב) פחות המרכיב האמור בפסקה (1) (ג)

ובלבר שלא יופחת סכום העולה על תוספת עליית המדד: לענין זה - "תוספת עליית

המדד" - הוספת לסכום שמרובר בו, השווה לאותו סכום כשהוא מוכפל בשיעור עליית

המרר בתקופה הנדונה; "סכום מתואם" - הסכום שמרובר בו בצירוף תוספת עליית

המדד: "מדד" - מרר המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית - ההפרש בין המרר שהתפרסם לאחרונה לפני

סוף התקופה (להלן - המרר החרש) לבין המרר שהתפרסם לאתרונה לפני תחילת

התקופה (להלן - המרר היסורי), מתולק במרר היסודי; "תקופה עורפת", לגבי

תקופה פלונית - מספר הימים שממוער פרסום המרר התרש ער סוף התקופה, פת1ת

מספר הימים שממוער פרסום המרר היסורי ער תתילת התקופה".

האמור בסעיף זה מבטא בעצם את מה שכבר אמר

מר ברון ורנו בו ואיך מתאזנת התקופה החיובית או התקופה השלילית.

- לשני הכיוונים.

הניסוח של התקופה העודפת משונה בעיני.

חבר-הכנסת תיכון שאל לגבי הסימטרית והסעיף

בא לבטא את הסימטריה. באותה מידה שאנו לא

רוצים שארם יעשה תכנון לפיו הוא ישלם ב-14 לחורש, לפני פרסום המרד החדש,

וירוויח 21 יום, כך גם אנו סופרים לאזרח את התקופה מתי הוא היה צריך לשלם

ומחזירים לו עבור הימים העודפים במירה והוא עדיין לא הגיע למרר החרש"

בסעיף 1(1)(1)(ב) מרובר על 4% -לשנה מהסכום

המתואם. למה 4%?

זהו השיעור שנקבע בכנסת

מר ברון, אתה מערכן עכשיו שיעורי הצמדה.

למה 4% ולא 10%?

זו התשואה הריאלית בעקבות חוב.

אני הושב שהתשואה הריאלית היא 2.7% ולא 4%.

אני רוצה להבין מרוע קבעתם 4% ולא 2.7% שהיא

הריבית הריאלית?

בחוק פסיקת ריבית נקבע 4%, בפקודת מס הכנסה

נקבע 4%, בכל חוקי המסים נקבע 4%.

האם על פסיקת ריבית חל מס הכנסה?

תלוי מה הנושא. אם זו פגיעה בגוף - לא.

במישור הפרטי זה פטור, במישור העסקי - לא פטור.

אני בכל זאת שואל מדוע 4%? אני טוען

שהריבית הריאלית היא לא כזאת.

אתה קכשיו כבר מנהל ויכוה. שאלת אותו והוא

ענה לך. אני בכל זאת לא מבין את התקופה

העודפת.

נניח שיש פיגור והוא מתחיל ב-14 לחודש.

המדד שנוגע לאותו אדם ששילם ב-14 לחודש

הוא המדד שפורסם חודש קודם לכן ופירוש הדבר שמדובר בחוב הנוגע לחודש וחגי.

המדד הידוע לאחרונה הוא המדד י . של החודש לפני כן שיוצר חודש וחצי

שבהם לא היה פיגור. לעומת זאת בטוף התקופה - המדד הידוע לאחרונה לוקח תקופה

שכן היה מגיע. אתה רוצה לאזן את התקופה החיובית עם התקופה השלילית ועל היתרה

הוא צריך לשלם.

להבהרת הדברים אתן דוגמא מספרית" נניח

שתאריך התשלום של אדם הוא ה-14 לחודש

פברואר והוא משלם ב-16 בחודש פברואר. בשביל היומיים העודפים אני לוקח לו

חודש מדד וזה לא צודק. לעומת זאת, אם אדם צריך לשלם ב-16 בפברואר והוא

משלם ב-14 לחודש הבא - הוא לא משלם בשביל הפיגור למרות שהוא החזיק את הכסף

זמן רב יותר אצלו. לזה בדיוק מיועד הסעיף.

חבר-הכנסת היכון, אם באמת בכל אגרות

החוב ויתר הדברים נותנים 2.7%, עושה טוב

האוצר שהוא נותן 4%, זה תמריץ לאדם לא לחסוך את כספו אצלו.

באגרות החוב החוסך מפסיד את המדד האחרון

וזה גם כן לא הוגן. כשמדברים על סימטריות

צריך לבצע זאת לאורך כל הקו ולא במקום שזה נוח לצד אחד בלבד.

מדוע קבעתם חצי אחוז ליום?

לפי 15% לחודש זה חצי אחוז ליום, אם האינפלציה

תהא קטנה מ-15% יש סמכות לשר לתקן זאת. על

חודש שלם מדובר ב-15% ועל חלקי חודש מדובר בחצי אחוז ליום.

כשהמדד הוא 3.7% אתה רוצה שאדם ישלם 15%?

להזכירכם החוק הזה ייכנס לתקפו ב-1 באפריל.

שר האוצר מקווה שבאחד באפריל האינפלציה

תרד ל-5%-6%. עכשיו אתה בא ואומר גטיל קנס

של % 15 לחודש. מדוע לא תצמיד זאת לדולר לגביו מתפרסם שער יומי?

כי אין לנו דולריזציה.

אם כדי להתקרב למישהו ננהג בטפשות - אני

מתנגד לכך- אני נגד הדולריזציה אבל בעד

הגיון. אם יש מדד יומי אתה יכול לעשות צדק עם כולם ולא ליצור מצב לפיו

באינפלציה של 3.7% לחודש ישלמו 15%. מדוע לא תצמיד זאת לדור במקרה הזה?

איני מוכן בשום פנים ואופן לנהל כר את

הישיבה. אני מבקש שעד קולא נגמור את הסעיף

לא לשאול שאלות שאינן שאלות הגהרה,

מה אפשר לעשות אם אחד מבין ואחר לא?

אחה הבעת רעות,

יש לי שאלת הבהרה. אם אני צריך לשלם היום

00 רכוש,כמה זמן אני יכול להמתין עם

התשלום הזה? כמה זמן חולף ער שאתה צריך לחייב אותי?

הגב' שבייר תקרא את פסקה 2 של הסעיף"

(קוראת)-

אשר לפסקה (2) הודענו במליאת הכנסת

בעת הדיון בקריאה הראשונה שהאוצר נסוג

מהסעיף הזה ולכן הוא יורר מהפרק.

מה הרקע? מה קרה?

אני מבקש שתשיב על השאלה בסוף.

אם כן, האמור בפסקה (2) של סעיף 1 כפוף

למה שאמר הממונה על הכנסות המרינה ואנו

?וררים מזה.

אני רושם עתה חברים לדיון. אני מבקש

מנגיג האוצר להשיב על שאלות ההבהרה ואהר-כר

נתהיל בדיון בסעיף.

שאלה ראשונה היתה כיצר משלמים היום מס

רכוש. היום חוק מס רכוש הוא התוק הבורר שנותר

בו תשלום המס הוא ללא הצמרה. התשלום מתבצע שלוש פעמים בשנה: ב-10 ביולי,

ב-10 באוקטובר וב-10 בינואר, כשהוא לא צמור אלא נומינלי. מי שמפגר בתשלום

משלם ריבית של 6.5% לשבועיים, לפי ריבית שנתית של 165%. זה מה שקיים היום

בתוק וכל זאת בשעה שכל חוקי המס האתרים צמורים. לכן אנו רוצים שגם המס על-פי

חוק זה יוצמר.

לשאלה מה הרקע לביטול פסקה (2) - חברי

הכנסת הביעו רעתם במליאה בקשר לפסקה זו והאוצר מוכן להוריר את הסעיף. כל מה

שרצינו להשיג בסעיף זה הוא שקרקע חקלאית שאינה משמשת בפועל כמשק חקלאי

לעוסק שפרנסתו מחקלאות, תחוייב ממס רכוש, וזאת כשער כה היא היתה פטורה

ממס רכוש. הכוונה היתה גם לקרקע חקלאית שנמצאת באיזור הגובל באיזור עירוני

וגם לקרקע חקלאית באיזור כפרי, לדוגמא: עקרו פררס והוא לא מעובר יותר, וסברנו

שצריך לחייב בעל קרקע זו במס רכוש. שר החקלאות הגיש הסתייגות בטענו טענתו

וחברי הכנסת אמרו בריון במליאה שאין הצרקה ברבר כי הקרקע היא אמנם חקלאית

אך מסיבות של המשק אי-אפשר לעבר אותה, לדוגמא: יש מכסות ואומרים לארם אל

תגרל גירול זה או אחר, או שעקרו פרדס שהוא בכלל לא רנטבלי. נטען כי אי-אפשר

בנוסף לכר להעניש את הארם בוזשלום מס. קיבלנו את הרעות שהושמעו..

וזאת ללא אבחנה? מה יקרה אם ישונה היעור?

אם ישונה היעור זה משהו אחר"



אם הקרקע הופכת לקרקע לבניה הוא משלם

מס השבחה בשינוי היעוד"

מה שנאמר הוא שאי-אפשר להעניש אדם פעמיים:

ולהגיד לוו למה אתה לא מגדל ולא ניתן לך לגדל-

מה גורלו של אדם שבנה דירות להשכרה ואין

לו דיירים?

אין מס רכוש קל דירות. יש מט רכוש רק על

קרקע.

אני חושב שהתיקון בסעיף (1)(1)(ג) הוא לא

הגיוני. להחליט שבנוסף ל-4% לשנה ישלם האדם

חצי אחוז ליום, כשבריבית דה ריבית זה יוצא יותר מ-15%, וזאת בשעה שהאינפלציה

היא פחות מזה - הרי לדעתי זה לא הוגן ואת הנושא הזה צריך לתקן.

נאמר כי התיקון הנוגע לגבי קרקע חקלאית

הורד ואני מברך על כך.

אני לא מבין את סעיף 1(1)(1)(ב) ו-(ג)"

אם תתן לנו דוגמאות אוכל לרדת לשורש הבעיה.

דבר שני - כשאני צריר לשלם היום מס רכוש

ואני מפגר בתשלום ב-7 ימים או ב-14 יום, האם אתה מחייב אותי בריבית פיגורים של

חצי אחוז ליום מיום הפיגור או שאתה נותן לי 7 ימים כמקובל במס הכנסה?

אנו מדברים כאן על מס רכוש וזה איננו מס

שמוסל על תנועה של כספים. כשאתה מטיל מס

הכנסה אתה מטיל מס על תנועת כספים, כשלאדם יש הכנסה. מס הכנסה מטילים על הכנסה

של אדם ואפשר להתווכח אם המס הוא גבוה או לא. מס רכוש הוא מס המוטל על משהו

קפוא שאין בו תנועה, בעיקר כשמדובר בקרקע. לאדם יש קרקע ואתה מטיל עליו מס.

יכול להיות, כמובן, מצב שלאדם יש קרקע ממנה יש לו הכנסות והוא יכול לשלם את המס,

אר יש מקרים שהקרקע היא קרקע שבעליה לא יכול לעשות עמה שום דבר, אין לו הכנסות

ממנה, הוא לא יכול למכור אותה ואתה אומר: אעריך אותה במחיר נמוך כשמצד שני

מס רכוש מוערך לפי מדדים. האם כל שנה אתה מעריך ערכו של כל מגרש?

נ. ברווז כן.

אדוני היושב-ראש, קיבלנו החלטה לפיה מה-1

בפברואר אנו לא דנים בנושא אלא אם כן מונח

לפנינו החוק המקורי . היה צריך להיות מונח בפנינו חוק מס רכוש המקורי כדי שנוכל

להשוות את הדברים תוך כדי הדין.

אני מבקש שיוסבר לי כיצד נעשית ההערכה?

מה הם תהליכי הערעור ואיך זה מתקשר לסעיף 1? מה קורה כשאדם נתבע לשלם יותר

ממה שהוא צריך לשלם והוא משלם? מה הוא מקבל בחזרה? אני מבקש להבהיר את הדברים

האלה. לו החוק המקורי היה מונח בפני לא הייתי שואל כמה שאלות.

אני מצטרף לתרעומת של עמיתי, חבר-הכנסת

ויינשטיין. אנו רוצים לקבל תמונה מפורטת

של הדברים. אני רוצה גם לחזק שאלה ששאל חבר-הכנסת ויינשטיין. פנה אלי אזרח

בנהריה, בעת שהיתה לי לשכה פרלמנטרית בגליל המערבי,לפני כשנה-שנתיים ולא ירעתי

מה להשיב לו. ריברתי עם אנשי האוצר והתשובה לא הניחה את דעתי. מדובר באחד



מהתושבים הוותיקים, ייקה, שקנה לו מראש, לעת זקנה, חלקת אדמה של 3-2 דונם

ובנד. את ביתו שם לפני 30 שנה. הוא של סף פרישה והוא שומר את האדמה לעת זקנה"

מדובר באדם בעל משפחה שהכנסותיה הן למטה מצנועות והנה מנחיתים עליו עכשיו

תשלום מס רכוש והוא במצוקה כי אין לו מנין לממן את המסים. יש פה ענין של

ידי ללא אבחנה, כשבשק אחד אתה לוקח אנשים שיש לכם נכסים כבדים ומטיל עליהם מס,

וזה מוצדק, ומאידך יש אנשים שאין להם כסף, אתה מוכרח להיכנס לנעליהם של האורחים-

אותו אדם לא יכול לעשות שום דבר ואינר יכול לומר לוי : מכור את הקרקע. מה גם

שלא תמיד יש אפשרות למכור את הקרקע. כשאותו אדם ימכור את הקרקע תוכל לדלות

ממנו את כל המסים, מס הכנסה, מס שבח מקרקעין וכו'. לא קיימת בחוק אבחנה לגבי

אנשים כאלה ואחרים.

אשר לחוק עצמו - אני מבין שחבר-הכנסת

דן תיכון אמר שלא כל דולריזציה היא ארידולריזציה ואני מקבל זאת. אגל אני לא בטוח

שזו השיטה של ההצמדה הנדרשת, יש כאן שאלה מאד רצינית. אתם כאן נוקטים בצעדים

שיכולים לכרות את הענף עליו האוצר מתיימר לשבת, לא ייתכן שתגישו חיום הצעת

חוק שהמשמעות שלה היא ציפיה אינפלציונית של 15% לחודש. אתם בעצם אומרים שאתם

מתכננים מדיניות כלכלית על יסוד של 15%. מוטב לאוצר שיילר באנדרסטייטמנט

ויהיה לו הפסד מסויים, כדי לחזק ציפיות לגבי האינפלציה. אתם רוצים אינפלציה

של 5%-6% - עשו את החישוב לפי זה. מה קורה? היום אתם מכריזים שאתם בונים

על אינפלציה של 15% לחודש.

כמה זה חצי אחוז ליום?

זה לא ריבית דריבית, זה באמת 15% לחודש.

אני מעדיף שיטה אחרת שלא צמודה לדולר.

אני רוצה לתת דוגמא מתחום אחר, אני מכין

עכשיו הצעת חוק בענין פיצויי פיטורין, לפי החוק אפשר לשלם לאדם שפוטר את

פיצוייו כעבור 60 יום בערכם הנומינלי, הוא מפסיד. כדי לתקן זאת כיצד תחשב את

התשלום?

רק על פי השער היציג,

או לפי ריבית יומית.

או ריבית חח"ד,

גם זו לא משקפת את המציאות"

מוכרחים לתת תשובהלענין הזה,

אנו לא דנים בכר עכשיו. אני חושב שלכולם

ברור שאנו דנים בתיקון חוק מס רכוש וקרן

פיצויים. החוק קיים הרבה זמן ואנו דנים בשאלה איך למנוע מצב של ניצול השחיקה.

אני מציע לך לקרוא את תקנון הכנסת. לכל

חבר מותר להכניס שינוי בהצעת ת1ק של הממשלה.

אנו דנים בכל,

היו"ר א. שפיראו אנו לא דנים בחוק חדש אלא בחוק חיים שלפיו

גובים גרושים, העלאת נושא אחר משמעה נושא חדש.

אנו מתקנים עיוותים והתיקון פתוח לכל

הכיוונים.

מתקנים עיוותים ביחס לאינפלציה.

ועושים עיוותים.

היו"ר א. שפירא; מדובר פה קל ריבית פיגורים של חצי אחוז

י יי ליום, כולנו מקווים שהאינפלציה לא תהיה

יותר מ-5%-6% חודש, אסור לומר שהאוצר מצפה לאינפלציה של 15% קנס אפשר לקחת,

אנו מפסיקים ברגע את הדיון בתיקון 18-

חברים ביקשו שסגן שר האוצר ימסור הודעה על מה שקרה אתמול בלילה והוא בא.

זה רצוי מאד,

ד, סקירת סגן-שר האוצר בענין החלטות הממשלה אתמול

על-פי בקשת החברים נשמע עתה את סגן

שר האוצר, הוא ביקש לומר דבריו עכשיו

משום שעליו להיות נוכח בישיבה אחרת, בבקשה,

אמסור את הרקע ואחר-כר את הפרטים,

ישנו כאן הממונה על הכנסות המדינה, מר ברון,

והוא יוכל להתייחס לפרטים,

על-פי מה שהוכח בשנתיים האחרונות כשיש הזרמה, או אשתמש בביטוי יותר מדוייק -

כשיש עודף ביקוש ממשלתי מקומי, כלומר: עודף בהוצאות הממשלה על הכנסותיה

מכל הסוגים, כולל מלוות מהציבור במטבע מקומי, אזי עולה הצריכה הפרטית והיא

מופנית בחלק גדול ממנה לייבוא, זו אחת הסיבות לכך שיש אצלנו פער כזה בין

היבוא לייצוא, בשנה האחרונה, בשנת 1984, היה שיפור גדול בהפרש בין היבוא

ליצוא האזרחי, שלא כולל שירותי הון, אבל מה שקרה בהתפתחות בריבית הוא

שאם בשנת 1983 שילמנו לחוץ-לארץ כמיליארד ורבע דולר, השנה, ב-1984, אנו

משלמים מיליארד ושלושת-רבעי, כשבשנה הבאה זה יהיה יותר, וזאת בגין הלוואות

שלקחנו בשנים קודמות כשהריבית בחוץ-לארץ היתה גבוהה מאד, כדי לרדת ממה שיכול

היה להיות, ואני לא אומר שזה קרה, אם לא היינו עושים שוס דבר ואם היינו

מגיעים לעודף ביקוש מקומי של 3 מיליארד דולר - כשאנו שואפים להיות בגבולות

של 700-600 מליון דולר - הרי כדי לרדת ממה שיכול היה להיות אפשר לנקוט בשיטות

שונות- כמובן שהשיטה הבדוקה ביותר והפחות אינפלציונית היא להוריד ב"ג'י",

שההגדרה שלו היא קניות ושכר של הממשלה,

האם הצעדים שננקטו אתמול קשורים ב"ג' י"?

אני נעלב שאינך|סומר על האינטליגנציה

שלי. תן לי לסיים דברי ותבין" לא הסתרתי

מהוועדה הזאת שום דבר וגם כשלא נשאלתי אמרתי את דעתי"

כדי לרדת לגודל הזה של 700-600 מליון דולר

הממשלה שואפת להוריד כ-2,5 מיליארד דולר מעודף הביקוש. בסביבות מיליארד או

קרוב למיליארד זו ירידה ב"ג'י", קצת למעלה ממיליארד צריר לרדת בסובסידיות,

ואני לא יודע חשבון בדיוק כי זה תלוי באינפלציה שתהיה בחודשים הבאים עד סוף

השגה. ההערכה היתה שתקציב הסובסידיות - אם עומק הסובסידיות יישאר כפי שהוא -

הוא מיליארד ו-620 מליון דולר- כדי לא להגיע לזה במונחים של היום זה צריך

לידת בקצת למעלה ממיליארד, כשמזה סכום של 750 מליון בוצע, נשאר סכום שוטף

שצריר להגיע אליו,ויש לגביו הערכות שונות, שהוא קרוב לחצי מיליארד, אליו

אגרות, מסים וכדומה.



אני רוצה לומר מספר מלים על מטבע החוץ. בין שנת 1984 ובין מה שהיה ברוב

השנים הקודמות - והיו שנים יוצאות דופן לרעה, אך אני מדבר על רוב השנים הקודמות,

מאז שיש לנו 5 מליארד דולר גרעון במאזן התשלומים - לא קרה דבר יוצא דופן, תמיד

היה פער בין ההעברות החד-צדדיות לבין סך כל הגרעון שנע בין מיליארד למיליארד

וחצי דולר. הפעם היקף הסיוע בגלל עליית הריבית לא משאיר עודף. אם פעם היה עודף

בסיוע - עכשיו לא, אבל כל השנים הקודמות לקחנו הלוואות, הבנקים לקחו הלוואות ,

או שהורדנו. את המימון ליהלומים ומכל מקום היה מקור של מימון שמנע את ירידת

הרזרבה. והא-ראיה - בשנתיים האחרונות החוב הבינלאומי של ישראל עלה. אני לא מדבר

על החוב לממשלות, אני מתכוון לחוב המסחרי.

ד. תיכון;

שהבנקים לוקחים?

ע. אמוראי;

מאזן התשלומים זה החשבון שבינינו לבין העולם, של כל המשק הישראלי.

אשר לירידת הרזרבה - כשלוקחים את הנטו ומחלקים את מה שירד בחדשיים

האחרונים, בחדשי עסקת החבילה, הרי בערך זה שני-שליש ממשלה ושליש הסקטור העסקי,

כשבחודש האחרון של עסקת החבילה הסקטור העסקי היה קצת יותר גבוה כי היתה קניה

והצטיידות במלאי, אך זה לא עבד את ה-00ו בשום חודש, כשיש חדשים שזה הרבה פחות.

לממשלה יש התחייבות לסילוק חובות והממשלה לא מתכוונת לא לעמוד בהתחייבויות

שלה והיות ואנו לא לוקחים הלוואות בנקאיות (להוציא אשראי ספקים) יש ירידה

ברזרבה. כמובן שאפשר למלא את הרזרבה בהלוואות. רוצים לפתור את בעיית הרזרבה

ורוצים שבשנת התקציב החדשה עודף הביקוש המקומי יהיה 622 מליון או מספר עגול של

700 מליון. ירידה מה-700 מליון בעודף הביקוש המקומי היא ירידה יפה.

הוויכוח היה על סל הנוגע לספיגה ולכל אחד יש את הפשרה שלו. כשמדברים על

מסים צריך לזכור שיש מסים מאד אינפלציוניים, כמו מס ערך מוסף, ואפילו את מס

ההכנסה אפשר לגלגל על הצרכן. לכן אי-אפשר להגיד באופן מוחלט שיש מהם שהם לא

אינפלציוניים, אך בהשוואה לסובסידיות אם אתה מדכיב את המסים מסל מסויים - יש

לדבר פחות השפעה. למשל, היטל רכוש על מכונית הוא פחות אינפלציוני מאשר

סובסידיות. כך אני יכול לומר לפי הפרקטיקה. ישנו הענין של תשלומי הממשלה וכוי

ואני מדבר בזהירות. עכשיו היה צריך להרכיב את הסל וכל אחד מאוהב בפשרה שלו.

ראשית, יש 100 מליון שהם לא מסים; הם נוגעים לבנק ישראל, אך אלה רווחים שמועברים

אלינו. אמרנו שאנו מכבדים את כל ההתחייבויות לגבי העבר ולגבי העתיד, אבל הממשלה

לא מוכרחה עבור תקופה של 6-3 חודשים לשלם גם ריבית בנוסף להצמדה לדולר. ואני דבר

על הפה"0.

תבריח הכל לבלטות.

סגן-שר האוצר ע. אמוראי;

אדם שמשקיע כסף בפתיים משלם קנס של שנים ורבע אחוז. אני לא נותן עצות לאף

אחד, אך אני מניח שלשבועיים עלות קנס זו היא גבוהה. הריבית על פתיים קצוב היתה

8%. ברוטו זה 200 מליון דולר, בהנחה גסה, כש-45% זה מס הכנסה. חלק ודאי ישקיעו

את הכסף בפתיים לזמן ארוך ועל כך משלמים ריבית. אם כן, 100 מליון זה מתור זה

והיתר זה על סל של מוצרים.



אין סודות במדינה. יש כאלה שאהבו את מניעת היבוא ויש כאלה שלו ואתם ודאי

יכולים לנחש מי אהב ומי לא אהב זאת. בחודש הקודם היתה הצטיידות במוצרי יבוא.

כשאתה מעלה את ההפקדה על היבוא ובמקביל אומר שכל חודש תוריד זאת ב-3% - זאת

אומרת שאתה יוצד מכניזם של דחיית הזמנת יבוא, כשבתאריך מסויים נגיע להפקדה

מסויימת. מר ברון שהיה אדריכל ביטול ההגבלות על היבוא יסביר את הנושא טוב מאד.

אנ י חושב שזה דבר טוב.

על 15% ההיטל שהוטל על כרטיסי הנסיעה אני יכול להעיר שאמרו שהדבר הוא לא

אפשרי ולא ניתן לביצוע ואם עכשיו מוצאים דרך לעשות זאת - אני שמח.

אשר לחבילה השניה - תמיד יוכלו אחרים לומר למה לא העליתם את מס ערך מוסף או

מדוע לא הטלתם מס על הנאה משמש. כל אחד מאוהב בפשרה שלו. הטפיגה באמצעות ההיטל

על המכוניות תתן בין 250 ל-300 מליון דולר.

ד. תיכון;

אתה לא רוצה שיטעו.

עבדו על גמישויות הביקוש ולכן אנו אומרים בין 250 ל-300 מליון דולר..

י. צבן;

כלומר, אתם לא מאמינים שתשיגו את המטרה המוצהרת.

טגן-שר האוצר ע. אמוראי;

ייחסכו הרבה דולרים. זה בנוי לשנה אחת. אילו לא היו חוסכים דולרים - ההכנסה

ממסים היתה צריכה להיות יותר גדולה. בשנת 1972 אמרתי; שתו ויסקי ותצילו את

המדינה. אם לאדם יש 100 אלף דולר בשקלים, כדי שהוא יוציא הכי פוזות דולרים ויעשיר

את קופת המדינה הייתי מציע לו שייבא ויסקי כ י שם יש הכי הרבה מסים.

אם כן סכום של 250 ל-300 מליון דולר בא ממסים ועוד כ-100 מליון דולר בא

מחסכון בתשלומי ריבית של פת"ם קצוב. זה בערך נותן לנו השלמה למיליארד ו-200

מליון של הסובסידיות והמיליארד של ה-G ובשנה הבאה בתקציב שיוגש לכם לא יהיה עודף

ביקוש מקומי של יותר מ-700-600 מליון דולר.

נ. ברון;

נרד ל-220 מליון דולר.

סגן-שר האוצר ע. אמוראי;

אלה יהיו ימות המשיח. אתה יודע מה? - אנו מקבלים. מר ברון אומר שאם זה

יתגשם יהיה מיליארד ו-200 מליון סובסידיה, מיליארד ב-G.

ד. תיכון;

איפה מיליארד ב-G?



סגן שר האוצר ע. אמוראי;

היו בשעתו שתי החלטות שנכנסו בתכנון התקציב החרש. ישנה החלטת ממשלה המעוגנת

בבנין התקציב הוזרש, כשפעם אחת מרובר על החלטה של מיליארר שבה היו 800 מליון ב-G

ואחר-כך עוד 400 מליון. בסך הכל יש מיליארד ו-200 מליון ב-ומיליארד ו-200

מליון בסובסידיות ועוד כל מיני אגרות. אחר-כך דובר על 700 מליון דולר עודף ביקוש

מקומי. אני טוען שתמיד יש שחיקה. בתכנון צודק מר ברון. תקציב חדש יוגש בחודש

פברואר וכשתראו בתקציב את דף מיון התקציב - תראו שעוד הביקוש המקומי יורד לבין

220 מליון ל-270 מליון. אני אומר אם ירצה הי כך יהיה. אני מכיר הרבה תקציבים

והלוואי שנגיע ל-270 מליון דולר בעודף הביקוש המקומי; גם אם נחרוג מכך ונגיע

בסוף ומגונה ל-600 מליון דולר - הרווחנו את לחמנו ואנו מסדרים את העניינים של

המדינה גם בתחום מאזן התשלומים וגם בתחום האינפלציה. כדי להגיע ל-600 מליון דולר

עודף ביקוש מקומי - כפי שאני טוען - צריך להתחיל במספר נמוך, ב-300-270 מליון

דולד. אם נגיע לזה הרי הצעדים שנעשו אתמול תרמו בחלקם לכך.

י. צבן;

זה בלי אבטלה?

סגן-שר האוצר ע. אמוראי;

אם הכל יפעל כמו שצריך אני חושב שהאבטלה לא צריכה לעבור את ה .8%-בוועדת

העבודה והרווחה אמרתי מספר דברים. נכון שסעיף ההשקעות בתעשיה יהיה יותר קטן מזה

שבוצע עכשיו עם החריגה הגדולה מאד שנבעה מכך שלאחר שנגמר התקציב לנושא באוקטובר

אישרנו כל הזמן סכומים כדי למנוע אבטלה. אבל הוא בהחלט יהיה יותר גדול מההשקעות

שהיו בתקציב 1984 וזה הפתח למניעת חריגה מהאבטלה.

מ. בר-און;

האם אתה צופה עליה באבטלה באחוז אהד?

סגן-שר האוצר ע. אמוראי;

באחוז וחצי. זו הערכה ואמרתי את האמירה הזאת על-פי משחק בכללים שלי. מהמידע

שיש לגבי שנת 1985-84 מדובר דובר על 6% וזה אומר שהיום עברנו את ה.7%-

ד. תיכון;

אבטלה?

סגן-שר האוצר ע. אמוראי;

כן, אבטלה ברוטו.

י. צבן;

היום זה עבר את ה-6%.

סגן-שר האוצר ע. אמוראי;

דיברתי על סוף שנת התקציב. ממוצע האבטלה השנה היה -

ד. תיכון;

אין ממוצע אבטלה.



סגן-שר האוצר ע. אמוראי;

היום זה סביב 6% ועד סוף השנה או תחילת השנה הבאה האבטלה עלולה להגיע ל-7%.

אם אתה שואל מה יתפתח עד סוף השנה - אני חושב שלא נעבור את מה שאמרתי.

מה פירוש אבטלה ברוטו?

סגן-שר האוצר ע. אמוראי;

עד 3.5%-4% אבטלה היתה בארץ כשאי-אפשר היה להשיג פועל אחד. בעצם צריך לבדוק

מ-4% ל-6% או ל-7 וזו אבטלה נטו.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

ח. רמון;

נתבקש לאשר מספר חוקים ועל מנת שלא יתעוררו בעיות ביחס לחוקים אלה - ואני

משתמש במלה עדינה - כי שהיה בעיקר ביחס לחוק יצוב המשק, אני מבקש לזמן לדיון את

שר האוצר על-מנת שהוא יסביר לוועדה במה דברים אמורים, ישמע את דעת וזברי הוועדה

ויש לנו מחשבות בענין. אני מבקש שזימון השר יהיה דחוף על-מנת שיהיה ברור שמה

שהממשלה החליטה אתמול מאד לא מקובל לפחות בחלק מהצעדים על חברים אחדים ואני מבקש

שיוכנסו שינויים שיש בהם טעם. גם ועדת הכספים של הכנסת יכולה וצריכה להכניס

שינויים בחקיקה.

היו"ר א. שפירא!

רבותי, אנו ממשיכים את הדיון בתיקון מס' 18 של חוק מס רכוש וקרן פיצויים.

שר האוצר השתתף עמנו בדיון ביום חמישי והזמנו אותו לדיון על חוק יצוב המשק

והמדיניות הכלכלית. סיכמנו אתו שבמספר דברים סגנו יעמוד לרשותנו. אשתדל להזמין

את השר כדי בנוגע למה שקרה הלילה.

א. ויינשטיין;

לא ייתכן שתכתיב איזה דרג ישלח האוצר.

הצעתי שהשר יוזמן. אני רוצה לשמוע את השר ואיני מכתיב.

היו"ר א. שפירא;

רבותי, סיימנו לקרוא את סעיף ו בתיקון מסי 8ו.

אני רוצה להעיר הערה ביחס למונח בו השתמש חבר-הכנסת צבן - ירי ללא אבחנה.

אני רוצה להגיד לחבר-הכנסת צבן שאני בעד ירי ללא אבחנה. אני בהחלט בעד זה

שקטגוריות מסויימות של אנשים ישנו את טיבו של החוק. יכול להיות שאפשר להגיע

למסקנה שהחוק בניסוחו גורם עוולות לאנשים מסויימים, אך בסך הכל החוק מטיבו צריך

להיות אוניברסלי.

י. צבן;

אך לפי קריטריונ ים אובייקטיביים שלא הפקידות קובעת אלא החוק.



מ. בר-און;

אם כן, אין ויכוח בינינו. אני רוצה לומר מדוע בגישתי העקרונית אני בעד

השינוי. אני יודע יפה מאד שבעלי מקרקעין במדינת ישראל במשך הרבה מאד שנים לא

התרוששו ככלל, אלא להיפר, התעשרו. גם אם מישהו יאמר שישנה קטגוריה ספציפית

שאפשר להוציאה מהכלל באמצעות תקנות או באמצעות שינוי החוק - אקבל זאת. בסך הכל

אף אחד לא התייוזס לפירוט כזה. כללית, בעלי המקרקעין איננו מסכנים שצריך להגן

עליהם, במיוחד כשמדובר פה באיחור בתשלום מס. יואילו בטובם שלא לאחר בתשלום המס.

יחד עם זאת אני מצטרף לדעת חברים שמבחינה פסיכולוגית אתם צריכים להתחיל בתשלום

הקנס ברמה קצת יותר נמוכה כשיש לכם, כמובן, סמכות להעלות את האחוז.

ד. תיכון;

אני תמיד תמה על מה שקורה במיתון או בגאות והחוק הזה הוכן במצב מסויים בו

היה נתון המשק. לפני חצי שנה נוסחת שיערוך הנכסים לצורך המס על-פי המדד - היתה

נכונה. צריך לזכור שהיום שוק נכסי דלא ניידי הוא שוק מת והוא לא מקבל את ההצמדה

האוטומטית שלו. נוצרת אפשרות שהנכסים מאבדים את ערכם הריאלי אך לצורך המס לא כך

הדבר. אחרי הכל על מי מוטל המס? המס הזה מוטל בעיקר על מבני תעשיה. במקום לעודד

את הייצור והייצוא - באים ומטילים מסים ופוגעים בעידוד הייצוא. אנו נותנים מכלול

של הטבות לייצוא, אך בדלת האחורית אנו גונבים את ההטבות שאנו נותנים.

איזה אחוז זה מבני תעשיה?

לדעתי - 5 אחוז.

ד. תיכון;

אתמול העלו את תעריפי החשמל לייצור ב 45%-ואת תעריפי החשמל לצרכן הבייתי

ב. 25%-ביטלנו את מס רכוש בנוגע לאנשים פרטיים, אך השארנוהו לגבי התעשיה

והתיירות.

ראשית, אני רוצה לדעת על מי מול היום מס רכוש לפי סקטורים? איני בא להגן על

בעלי נכסי דלא ניידי אך על התעשייה אני רוצה להגן. אני רוצה לדעת מה היו ההכנסות

ממס רכוש עד כה ומה החוק הזה יוסיף ?

הבעיה של החוקים האלה היא שאתם תמיד מאחרים בעידכון. אילו הייתם מביאים

עדכון זה לפני חודשיים או שלשה הייתי אומר שאתם צודקים. אולם בינתיים הוכנה

מדיניות כלכלית חדשה שעיקריה הם בתחום הורדת האינפלציה ל-6%. מה יקרה? אתה תחייב

את כרלם ב-15% ואחר-כך יבואו בטענות אל הממונה על התקציבים ויאמרו לו: אינך צודק

והוא יאמר שכך אומר החוק והוא לא יכול לשנות את הדברים.

שישלמו בזמן.

ד. תיכון;

מר שטאוב, אני בא אליך ואומר: תחוקק חוק שהציבור יכול לעמוד בו.

צדק חבר-הכנסת בר-און ערכם של המקרקעין עלה.

לאורך זמן אתה צודק.

י. כהן;

ומי שרכש נכסי רלא ניידי הרוויח. הוא הרוויח בקרקע, בבית והרווח שהיה לו

הוא רווח שהיה מעבר לכל חסכון בתחום אחר.

מה למעשה אנו מתבקשים לעשות? אנו אומרים שמי שמשלם בזמן משלם לפי ההערכה

ומי שמפגר בתשלום המיסים ישלם על כר קנס, כפי שמקובל לגבי כל המסים. בשוק

ההלוואות דרך חברות ביטוח אפשר לקבל הצמדה של 7%-12% ופה מדברים על כך שמי שמפגר

בתשלום החוב ישלם הצמדה פלוס 4%. מי ששלם יותר יחזירו לו ומי ששילם פחות יוסיף

וכך לא יוכלו להתחכם. על מה הצעקה? לדעתי, חוק זה בא לתקן עיוות והוא לא פוגע

משמעותית לא בייצור ולא בהשקעות, עם כל הכבוד לחבר-הכנסת תיכון.

ד. תיכון;

אדוני היושב-ראש, נודע לי זה עתה שוזבר-הכנסת זיגר נפטר.

היו"ר א. שפירא;

אני מציע שנפסיק את הישיבה ל-0ו דקות. וזבר-הכנסת זיגר היה חבר הוועדה כבר

מהקדנציה הקודמת. זהו באמת הפסד גדול לכנסת ולוועדה. אין אנו מסוגלים עתה, מעצמת

הרגשות, להספיד את חבר-הכנסת זיגר וודאי נעשה זאת בתום השבעה.

א. ויינשסיין;

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להפסיק לגמרי את הישיבה. אני לא מסוגל לשבת כאן.

זה חבר שהלך אתנו לאורך שנים.

היו"ר א. שפירא;

נפסיק את הישיבה. עלינו לסיים נושאים רבים ונכנס ישיבות בהתאם. לא נשלח עתה

דברי ניחומים משום שאסור לעשות זאת בעת שהמת מוטל לפנינו.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45