פרוטוקול מסי 46

מישיבת ועדת הכספים

יום גי, י"ז בכסלו, התשמ"ה - 11.12.1984 - שעה 10.00

נכחו.,

אי שפירא - היו"ר

נ' ארד

מי בר-און

ג' גדות

די דנינו

י' זייגר

י י כהן

י' מצא

ע' עלי

י' צבן

ח' קופמן

ח' רמון

אי שלום

ג' שפט

ד' תיכון

י' ברון - הממונה על הכנסות המדינה

ד' נייגר - נציב מס הכנסה

מי מנור, א' צרפתי, י' גבאי - משרד האוצר

א' קרשנר

א' דמביץ

ס' אלחנני

א' דגני

סדר-היום צו הסדרת יבוא טובין (הפקדה) (תיקון מס' 2).

נטל המס וההון השחור.



צו הסדרת יבוא טובין (הפקדה) (תיקון מס' 2)

אני פותח את הישיבה.

ביקשתי אתמול רביזיה בענין צו ההפקדה על מלס. אני מבקש שנצביע

על ההצעה לרביזיה, ואם היא תתקבל - נקיים את הדיון על הצו בישיבה

הבאה,

הצבעה

לערוך רוויזיה על החלטת הוועדה מאתמול בענין המלט.

נטל המס וההון השחור

אני מקדם בברכה את הממונה על הכנסות המדינה מר בלון, שנכנס

בימים אלה לתפקידו. זוהי הפעם הראשונה שהוא מופיע בפני ועדת הכספים,

אני מאחל לך שהצליח לגבות את המסים ולהגדיל את הכנסות המדינה, בלי

לא ברעש השם. רעש יכול רק להבריח ההון ומשקיעים

מהארץ.

הגביה של המסים מהווה בעיה בתקופה של אינפלציה גבוהה. במצב של

אינפלציה דוהרת, כל מה שייעשה נדון לכשלון. אין מדינה בעולם שיכולה

לעמוד בכן, לכן ביקשו הברי הוועדה לקיים דיון בנושא של עדכון מדרגות

המס, ובהזדמנות זו גם לדון על בעיות ההון השחור. חבר הכנסת רמון ביקש

להזמין לדיון את הממונה על הכנסות המדינה ואת אנשי מס הכנסה.

אני מציע שחברי הוועדה יאמרו את דעתם בנושא של עדכון מדרגות

המס, ישאלו שאלות ויעירו הערות, ואחר כך נשמע את התגובות והתשובות

של אנשי המסים. אני מבקש מחבר הוועדה חיים רמון, שיזם את הדיון,

להציג את הנושא.

1

במשך השניס מאז 1975 בהן נחקקו חוקי מס חדשים בעקבות הרפורמה

אירעה שחיקה במדרגות המס. אי עדכון מדרגות המס, או עדכון חלקי שלהן,

הפך להיות מכשיר להפחתה או לשחיקה של השכר בניגוד גמור לכוונת המחוקק.

המחוקק לא התכוון שיגבו מהאנשים יותר מאשר אחוזים מסוימים של מס, ואם

גובים מהם יותר הרי שמסכלים את כוונת המחוקק.

המצב הוא חמור. על כל שקל מעל 540 אלף שקל מתחילים לשלם 60% מס.

זהו אנטי תמריץ לעבודה.

באנגליה על הכנסה של 1900 דולר לחודש האנגלים משלמים 32% מס הכנסה

וביטוח לאומי, ובישראל - 55%. קיבלתי נתונים מחברת"פולגה" המראים שבארץ

מהסכום של 50 אלף דולר מקבל חעובד נטו 10 אלפים דולר - ואני מתייחס

לעלות של העובד למעביד - ואילו באנגליה מהסכום של 40 אלף דולר נשארים

לעובד 17 אלף. העלות של העובד למפעל היא גבוהה ואילו בידי העובד

נשארים רק 20% מהעלות הזו. ואותו מפעל צריף להתחרות עם יינרנים באירופה,

ששם השכר הוא הברוטו.

בשכר ברוטו אנו יותר יקרים מאשר חלק ממדינות אירופה, בעור שבנטו

בתעשיית הטקסטיל אנו במצבה של ררוט קוריאה. איננו יכולים לדרוש מהתעשיים

והייצרנים, שחייבים לעטור בהתחרות, לשלם תוספות שכר, כי כל שקל שמקבל

העובד בנסו פירושו שלושה שקלים בברוטו. אני בער תשלום 60% מס, אבל

בריווח הגיוני. המצב היום הורע לעומת שנת 1975. בשנת 1975 התחילו לשלם

60% מס על הכנסה מעל 819 אלף שקל (בערכים של היום) בעור שהיום השיעור

הזה חל על הכנסה מ-540 אלף שקל. מס הכנסה הפך להיות פחות פרוגרסיבי,

ובחלקו הוא מס רגרסיבי,

אנו יודעים שלמדינה אין כסף. הדבר הקל ביותר הוא לא לעדכן אח פדרגות

המס. מי שנפגע מכך זהו הסקטור שמשלם את המס מדי חודש בחורשו, סקטור

השכירים. נטל המס המוטל עליו הולך וגדל. מי שמפסיד מהאינפלציה זהו

הסקטור של השכירים, ומי שנהנה מהאינפלציה - ואינני מרבר על מעלימי מס

אלא על אנשים שמשלמים את המס בזמן ועל פי החוקים הקיימים -אלה הם

העצמאיים וההברות. מר מנור יודע איזה מאבק ניהלתי בתקופה מנובמבר 1983

עד יוני 1984 על מנת לעדכן דבר פשוט ואלמנטרי - את הריבית על פיגורים

בתשלום מקדמות, להערכתי האוצר הפסיר בתקופה זו קרוב ל-100 מיליון דולר:

עשרות מיליוני דולרים הוא ודאי הפסיד. כל מה שהיה עליו לעשות זה לבוא

לוועדת הכספים ולקבל את אישורה לעדכון הריבית, אנו דרשנו משלטונות המס

לגבות את הכסף, אינני נכנס לשאלה מי אשם בכך. עוברה היא שכאשר הריבית

במשק הרקיע שחקים, מדינת ישראל נתנה הלוואות לסקטור של ולעצמאיים .

והחברות בריבית שנתית של 78% לא פלא שסכומי המקדמות ירדו מאד באותה

תקופה.

ענין זה תוקן לשיעודין, כי באמצע התקופה נעדכו בחירות, אבל בחודש

ינואר לא היו בחירות, להיפך, היה לנו שר אוצר שאמר שהמצב הוא קשה וצריך

להכביד את העול, עובדה שבסוף נמצא הפתרון, אבל זה עלה הרבה כסף,

אגו נמצאים היום באותו מצב. בחצי השנה האחרונה בגלל חוקי המס

ופער הזמן בין הגביה של הכסף לבין העברתו בפועל לאוצר מדינה ישראל

הפסידה 400 מיליון דולר. מעבידי שמנכה את המס במקור מהשכיר מחזיק

בכספים האלה עד 21 יום, בלי לשלם על כך ריבית. יש סנקציה פלילית, אבל

אין מעמידים איש לזיין, במשך 21 יום המעביד מחזיק בכספים האלהי אם אתם

יכולים לעמוד בזה, אדרבה, ישלם המעביר לשכיר את שכרו ברומו, והשכיר

יעביר את המס המגיע ממנו לאוצר לאחר 21 יום. יש ניכויים במקור שמעבירים

אותם בממוצע לאחר חודש או חודש לחצי. אינני מדבר על מס מעסיקים שזוהי

הוצאה של המעסיקן. אבל המעסיק לוקח את הכספים של השכיר ומחזיק בהם חודש

ימים, טוענים שהמעסיק איננו הולך כל יום לבנק. אינני מדבר על העברה

יומית, אבל אפשר לצמצם את מספר הימים להעברת הכספים לארגעה ער ששת ימים,

הענין גובל כמעט ברשלנות. זה לא קשור לא לכוח ארם ולא להון שחור: זה

קשור להתאמה טכנית של חוקי המס לאינפלציה - ואני מסכים ששורש הרע

זוהי האינפלציה, בימים כתיקנם אפשר להעביר את הכספים לאחר חודש.

אבל היום כאשר באים לקצץ את תקציב המדינה בחצי מיליארד דולר, וכל

אמות הספים נעות, ושר הבטחון טוען שלא יהיה בטחון, ושר החינוך טוען

שלא יהיה חינוך לילרי ישראל, צריך האוצר להפסיד בגלל ענין טכני כזה

200 מיליון דולר לפחות?

אינני רואה כאן את אנשי מס ערך מוסף, אבל נמצא עמנו הממונה החדש

על הכנסות המדינה, בהזדמנות זו אני מברך אותך שתצליח בתפקידך, כי יש

לך הרבה מה לעשות. בזמנו הצענו להקטין את פרק הזמן להעברת כספי מם

ערך מוסף ממוצע של 45 יום ל-30 יום, אמרנו: תמצאו שיטה אחרת להעברת

הכספים, כי באינפלציה כזו גם ממוצע של 30 יום יהיה גבוה. הצענו לחייב

בריבית ולא קיבלו את הצעתנו.



ח' רמוז

מנתונים של גנק ישראל שעדיין לא פורסמו עולה שנטל המס על

השכירים עלה, השכר הריאלי שלהם פחות או יותר נשמר געוד שההכנסה

הפנויה של העצמאיים עלתה ב-35%. חלק מזה אני מייחס גם להון השחור,

אבל חלק מזה קשור למה שציינתי קודם. חלק גדול מחברי הם בעלי מקצועות

חפשיים והם שומרי חוק. מתבדר שאיש מהם לא שילם יותר מ-10% מם על

הכנסתו.

הסיבה היא אחרת.

יש לכר הצטברות של סיבות. יש סיבה שאיננו יכולים לעשות דבר

נגדה כמו האינפלציה. יש סיבות שאנו יכולים למנוע אותן ואיננו עושים

דבר בכיוון זה. בימולו של ההיטל על הבורסה היה משגה חמור. בתחילה

נבטל את ההיטל על המסחר באיגרות חוב. אחר כך ביקשו לבטלו גם

על המסחר במניות. לא יתכן שנקל באופן שיטתי את ועול המסים בכל הקשור

להון, למניפולציות פיננסיות ברמה זו או אחרת, בעוד שעל הכנסה מעבודה

אנו מטילים מסים יותר גבוהים ואיננו מעדכנים את! מדרגות המס.

אני מציע לחדש את ההיטל על הבורסה, הוא הכניס לא מעט כסף גם

בעתות השפל של הבורסה. עכשיו אומרים שרק המקורבים עושים עסקות בבורסה.

עליהם הקלנו; הציבור הרחב כמעט ואיננו עושה מסחר בבורסה. אם אתם

מחפשים מקור הכנסה, תחדשו את המס על הבורסה. אני מציע ללכת לרפורמה

בכיוון זה.

בנושא מס הכנסה קשה מאד היום לנקוט פעולה רצינית נגד ההון השחור .

שכבר קיים, אבל אולי ניתן למנוע הצטברות של הון שחור נוסף בעתידי לכן

יש צורר לבטל את מס ההכנסה ברמות הנמוכות ולהתחיל לגבות מס מהכנסה של

600-500 דולר לחודש ולרווח אותה. איננו יכולים להגיע לכר שעל הכנסה

של 1000 דולר לחודש, ישלמו 60% מס. אני חושב שקשה למנוע היווצרות

הון שחור בקרב חוגים מסוימים בציבור, אבל אם איננו יכולים לגבות מס

בצורה צודקת מכולם נפטור חלק מאנשים אלה ממס ונשווה את מצבם לזה של

אנשים שעושיס הון שחור.

אני מציע להעלות בצורה דרסטית את מס ערר מוסף. זהו מס קל ופשוט.

רשמת תקבול, לא יעזור לר דבר; לא רשמת - הספרים אינם קבילימ.

אותו דבר חל במס הכנסה.

מס ערר מוסף יותר קל לגביה ולפיקוח. יש הרבה יותר בעיות בגביית

מס הכנסה מאשר במס ערר מוסף. הרבה יותר קל להוכיח אי עמידה בתקנות

מס ערר מוסף מאשר בתקנות מס הכנסה. יש יתרון למס ערר מוסף בגלל ההצבר

האדיר של הון שחור. מס ערר מוסף משלם גם מי שיש לו הון שחור. הוא משלם

מם ערר מוסף כאשר הוא קונה מכונית. מי שיש לו הון שחור ישלם יותר מס,

וזה יכסה במידה מסוימת את ההפסדים למס הכנסה.

אין ברירה אלא להטיל מס רווחי הון. במדינת ישראל יש בידי

הציבור נכסים פיננסיים בסכום של 35 מיליארד דולר. איש איננו טוען

שמדינת ישראל ותושביה יצרו את הנכסים האלה. זוהי הצטברות כתוצאה

זהו החוב של הממשלה.)



ח' רמון

אנו צריכים להגיד לאזרחים שהמדינה היא במצב קשה, אתם צברתם

נכסים כאלה, ולכן כל אדם או כל משפחה או כל משפחה שיש לה הצבר נכסים פיננסיים

ואחרים מעל לסכום מסוים, בין 150-100 אלף דולר, ישלמו 1/4% או 1/2%

על מנת להקטין את הגרעון המכאיב קול המדינה. אני מציע לשקול זאת

כמס חד פעמי. זה נוגע במידה מסוימת לאנשים שיש להם הון שחור.

ההון השחור נמצא אצל סוגים מסוימים של מקצועות, בהעברות לחו"ל,

בעסקות סיבוביות הנעשות בחלקן על ידי חברות פרטיות. חברה ציבורית,

אם היא מוציאה כסף או לא, בדרך כלל איננה מעורבת בכך. עיקר הכספים

הם בעסקות של חברות שמוציאות כספים לחו"ל ובסוגי מקצועות מסוימים,

זה נושא למחלקת מחקר רצינית, לתנאי העבודה של עובדי מס הכנסה. האנשים

שעובדים במחלקת החקירות של מם הכנסה הם כמעט מתנדבים מבחינת שעות

העבודה שלהם, התנאים הפיסיים של עבודתם. לבוא בשש בבוקר לדירה ולספוג

את כל הקללות והנאצות על מנת לעשות חקירה, זה לא מהדברים הנעימים

ביותר. והתמורה לכך ממש בושה לומר מהי. צריר לתת את הדעת לרפורמה

בתנאי הגביה, בתנאים בהם אנשים עובדים, מהו העומס המוטל עליהם, איזה

רואי חשבון עובדים במס הכנסה - ואינני אומר שהס לא טובים, אלא שהם

עובדים על הרבה תיקים, בעור שרואה החשבון העומד מולם מרוכז בתיק

שהוא מטפל בו.

מה שחסר זוהי מערכת מידע מסודרת. יש דברים שצריך לרשום אותם.

אין מרכז מידע על מה שקורה. אם היקף ההון השחור מהווה בערך 25-15%

מהתל"ג, הרי שסכומים של 8-4-3 מיליארד דולר מחייבים נקיטת צעדים

דרסטיים. ההון השחור מהווה מכשול בפני כל וזבנית כלכלית, הוא מאיץ

את האינפלציה. בלי מלחמה אפקטיבית בהון השחור קשה יהיה להגיע

להישגים.

מה שדרוש זוהי רפורמה במס הכנסה ושינויים בדדכי הגביה, תוך

דיכוז מידע, על מנת לדרוש את מה שמגיע ולא להירתע מצעדים דרסטיים,

צריו שיהיה מידע על אדם שדוכש דירה או מכונית. המידע קייס בכל מיני

רשויות. צריו לרכז אותו במקום מרכזי.

אתחיל בנושא הפיקוח ואפשרויות הפיקוח, בלי להתייחס לשיטות

המס או חוקי המס, שזוהי מסכת סבוכה. ההנחה היא שקודם כל, צריך לטפל

באינפלציה ואחו- כר בחוקי הפס.

בעקרון אפשר להתמודד עם פיקוח רציני על כל מקורות ההכנסה בארץ.

אנו מדינה קטנה, סגורה ונעולה. בגלל בעיות בטחונית רוב הגבולות שלנו

סגורים. לכן אפשרויות הפיקוח אינן קשות, מה גם שחלק גדול מאד של

הכלכלה מבוסס על יבוא. יש מספר קטן של נמלי יבוא. בפעולות מחשב נכונות

ניתן לעקוב אחר כל היבוא המגיע לישראל בכל רמות השיווק השונות, החל

מהיבואן, הסיטונאי והלאה. ניתן לדעת כמה מכשירי וידיאו, טלוויזיה

או מכוניות נכנסו לישראל, לעקוג אחריהם, וגם לדעת מה קדה אתם. מעקב

כזה סוגר אפשרויות של התהמקות. אינני מדבר על מכולות שאיננו יודעים

מה בתוכן. הוא הדין מפעלים עתירי הון. מקררים מייצרת חברת תדיראן.

אין קושי לעקוב אחר השיווק. הוא הדין לגבי פרשה שהתעוררה אתמול בנושא

המלט" הון שחור אדיר קשור בשיווק המלט.יש מסחר במלט שמתנהל בצורה

בלתי רשמית בידיעה ברורה של כל הגורמים שמייצרים ומשווקים מלט.

מדובר כאן בסכומים אדירים - ואני מביא זאת רק כדוגמה. בלי מלט שחור

אי אפשר לבנות בית בהון שחור. האלמנט המרכזי בבניית בית בהון שחור

זהו המלט. יש מפעליס עתירי הון שאחוז יכול לעקוב אחריהם, אם אתה רוצה

ואס אתה מחליט לקיים את המעקב.



ח' קופמן

לשלטונות המט אין מספיק כוח אדם, אבל באמצעות דפי מחשב של

מס ערך מוסף על המכירות ניתן להגיע לדיווחי אמת על המערכת השיווקית

שקשורה למערכת הייצרנית.

אשר לסקטור החקלאי, טענתי שיש להטיל מס ערך מוסף על החקלאות

ולו גס בשיעור נמוך של 2% כדי לא לחולל סערות ולהזמין הפגנות. עד

היום הצליח הסקטור הזה למנוע זאת בכל מחיר. ברגע שאתה עולה על אמצעי

הייצור של החקלאות, גם היהודית וגס של המיעוטים, אתה תוסס חלק מהאפיקים

שדרכם זורם ההון השחור, שהוא משמעותי מאד במשק הישראלי.

מהו חלקה של החקלאות בתוצר? (תשובה: 8%)

קל לפקח על כל משאית שמובילה תוצרת חקלאית וחייבת לעבור ביקורת

בכניסה לערים בגלל בעיות בטחון. יש מעורות משלוח, יש קיבלת של המשאית,

ואפשר להעריר את הכמויות של התוצרת החקלאית. הטלת מס ערך מוסף על

התוצרת החקלאית בשיעור של 2% או אף בשיעור של 1% תאפשר לקיים מעקב,

ומם הכנסה יוכל לקבל נתונים על ההכנסה בצורה יותר נכונה ומעודכנת מכפי

שהוא מקבל היום- אני מבין מדוע הסקטור החקלאי איננו מוכן להסכים לכף,

אני מכיר את הטענות גם של היועצים מקרב האוצר שהדבר יקפיץ את המדד.

אינני מאמין בזה, מה גס שלא מדובר על מס ערך מוסף בשיעור של 15% אלא

בשיעור נמוך.

אם נצלית להשתלט על היבוא, על מערכת השיווק, על הייצור קול

מפעלים עתירי הון, וגם על החקלאות, ולכך אפשר להוטיף את ענף הבניה,

אני חושב שמערכת המסים תתפקד כראוי.

אינני מייחס חשיבות להצהרות הון. איזה משפחה בישראל אין לה

קרובים בחו"ל שכביכול שולחים לה מתנות? אנשים מתוחכמים מצליחים להתגבר

על כר. אני מאמין בהצהרה על רמת חיים, זה לפחות ימנע בזבוז. וזאת

לא רק לגבי עצמאיים אלא גמ לגבי שכירים שמגינים עליהם בצורה מופרזת.

יש שכירים רבים במשק הישראלי שעושים "חלטורות" ואינם משלמים מם על

ההכנסה הזו.

זוהי העלמת מס הנעשית בלבוש עצמאי..

מה אתה כולל בהצהרה על רמת חיים?

מכונית, נסיעות לחו"ל, רכישות אחרות.

הצהרה שנתית.

הצהרה שתחול אוטומטית על כולם. זה קיים בארצות הברית ואפשר

להפעיל זאת כאן.

החלטורות הורסות גם את העצמאי הקטן, המסודר והמאורגן, שרוצה

להיות אזרח שומר חוק. לאיש שעושה חלטורות אין כתובת, הוא מתחרה בעצמאי

בצורה לא הוגנת, הוא איננו משלם מס ערף מוסף וגס לא מס הכנסה על ההכנסה

הזו. מדובר בעשרות אלפים של שכירים כאלה במשק הישראלי, וחייבים למצוא

דרך איך להתמודד אתם.



ח' קופמן

האזרח הישראלי איננו מבקש ואינני רוצה לקבל חשבונית מס כי

הוא חושב שבכך המצרך או השירות עולים לו יותר ביוקר. חייבים להתייחס

לנושא זה.

לו היו נותנים החזר כלשהו למי שאוסף חשבוניות מס, היתה בכך

תרומה חשובה לענין.

אני מאמין שהגיע הזמן לשקול מחדש אח הנושא של הלבנת הון.

הכוונה שלי היא לפטור את אזרחי ישראל מהגשת הצהרת הון ער לסכום של

100 אלף רולר. בררר זו נפטור מספר רב של אנשים מהחובה להגיש הצהרת

הון, ומעבר לזה תידרש הצהרת הון חפוזה, לא כל כך מעמיקה ומסובכת.

אני מציע להתמודד עם הנושא הזה. בפעם הראשונה ולו רק לצורר הלבנת

הון לא הייתי מטיל על האנשים עונש פלילי. כלי ל,הקל על האנשים למלא

את הצהרת ההון, הייתי מאפשר להם להוסיף להצהרה את המלים: טעות לעולם

חוזרת. בדרך זו יזרמו הנתונים לאוצר בצורה יותר מהירה.

דיברת על הלבנה הון אחורה או קדימה? ומה יהיה גורל ההפרש?

על ההצטברות הוא ישלם מס רגיל. צריר למצוא לכר פתרון.

צריך להחדיר לתודעה את ענין הקופה הרושמת, כי בדרך זו ניתן

לקיים פיקוח. היום הציבור איננו מגלה בכר ענין והחשבונות אינם נרשמים.

אין ספק שצריר להקטין את עלות העבודה, ולכן חייבים להוריד

את המס. נכון שהעצמאים בדרר של שיטת המקדמות שילמו מס נטו יותר נמוך.

צריר גס לזכור שעל העצמאים מוטל עומס כבד בגלל מערכת הדיווחים שהם

חייבים בהם. יש להתמודד עם הבעיה של עלות העבודה, ומצד קוני למצוא

דרכים לספיגת הכסף אם בדרך של מסי עקיפין כמו מם ערך מוסף ואם על ידי

הלבנת הון ופתיחת דף חדש.

מס ערר מוסף הוא פרובלמטי כי הוא מעלה את המדד. מס ערך מוסף

כלול בעלות המוצר. מס זה גס לא צודק לגבי חלק מהמוצרים, אינך יכול

להגזים בהעלאת שיעורי מס ערך מוסף כי בכר אתה נותן תמריץ להעלמות.

יתר עם זה כל עוד לא נתגבר על האינפלציה לא יעזרו כל הוועדות

וההמלצות שלהן. ההנחה היא שבמשך ארבעה-חמשה החדשים הבאים יחול שינוי

מהותי באינפלציה, ואז יש טעם לשנות את חוקי המס ולהתאימם למצב.

אני רוצה לברר את הממונה על הכנסות המדינה שנכנס לתפקידו. יש לך

צוות בכיר מעולה. ברמות היותר נמוכות יש קשיים בגלל תנאי השכר והתנאים

האחרים. גם בכר רצוי שתטפל.

אני מצטרף לברכות. אני מאחל הצלחה לממונה החדש, ביחוד אם הוא

יצליח לחולל מפנה בכיוון שאמליץ עליו.

יש מוסכמה שב-1975 נפתח דף הדש בסוגיה של מערכת המיסוי במדינה

עם הנהגת הרפורמה של ועדת-בן-שחר. לפי דעתי מה שקרה לאחר מכן זוהי אחת

ההונאות הגדולות ביותר שניתן להעלות על הדעת" קונספציה אורגנית שלמה,

על פני עשור שניס, קונספציה שהיתה בנויה על כמה אלמנטים, שכולם נרמסו

נקל את הנטל הקיים כדי לקלוט לתוך המערכת נישומים

שלא היו בתוכה. נבנה את המערכת על כמה עקרונות שעל פניהם נראים



י' צבן

כמבטיחים חלוקה צודקת של הנטל. הדבר התבטא בכך שסף סס ההכנסה נקבע

על פי 45% מהשכר הממוצע במשק, בהנחה שיהיה חוק שכר מינימום שגם הוא

יעמוד לפחות על 45% מהשכר הממוצע במשק, כי ההצעות היו 50%-60% שכר

מינימום. מי שמרוויח פחות משכר המינימום מרוויח פחות מהשכר שראוי

לחייבו במס הכנסה, ולכן לא יגבו ממנו מס. נוסף לכר המירו אח הזיכויים

במפעל עבור הילדים בקצבאות ילדים של הביטוח הלאומי. כדי שההסתדרות

תקבל את ההצעה עשו זאת בצורה מאד מרופדת. נקודת הקצבה היתה 5% מהשכר

הממוצע במשק. התוצאה היתה ששכיר, ששכרו היה השכר הממוצע במשק ביולי

1975 2000 לירות בחודש, שילם מס הכנסה בסכום של 66 לירות בחודש,

או 200 לירות בחודש, קיבל קצבה בסכוס של 400 לידות בחודש, והכנסתו

הפנויה עס קצבאות הילדים על השכר ברוטו היתה 2134 לירות בחודש.

במקום שהעובד ירגיש שהוא מקבל כסף בתמורה לעבודה, הוא החל לקבל

כסף דרך הביטוח הלאומי. מה היה השיקול הסוציאלי? אלמלא עשו כן, היו

מקבלים את קצבאות הילדים רק המסכניס. רצו שאנשים אלה לא ירגישו עצמם

נפגעים, לכן אמרו שעבור כל הילדים יקבלו קצבה דרך הביטוח הלאומי.

את סף המס שחקו מ-45% ל-23% מהשכר הממוצע במשק באוקטובר 1984.

שכר המינימום איננו 45% ולא 35% מהשכר הממוצע אלא הוא נע בשנים האחרונות

בין 28% - 33% - 34%. קצבאות הילדים נשחקו מ-5% מהשכר הממוצע

ל-2.04% באוקטובר 1984, או ל-2.03%. כל המערכת התעוותה.

בוויכוח עם השר לשעבר כהן-אורגד הוא טען לעומתי: אתה מדבר על

שיעורים יחסיים ואינך מתמודד עם ערכים ריאליים.

הלכו לקונספציה של צמצום פערים בחברה הישראלית או מניעת התרחבותם.

אבל הבעיה היחה לא רק להגן על רמת חיים ריאלית אלא להגן על כך שלא

ייפתחו המספריים של הפערים. לכן מערכת הביטוח הלאומי איננה מבוססת

על הצמדה למדד אלא על שיעורים יחסיים מהשכר הממוצע במשק. בכל המדינות

בעולם עלתה רמת החיים. השאלה איר רמת החיים מתקדמת, באיזו מידה כל

החברה זזה קדימה, האם מספר המכוניות גדל בהתאם להתפתחות רשת הכבישים,

האס הדגש הוא על מכשירי וידיאו או על מערכות של חינוך ובריאות.

לקחתי את שנת 1976 כבסיס וחישבתי מה היו ההכנסות מ-1976 עד 1984

משכיריס ומה היו ההכנסות מחברות ומעצמאיים בדולרים. שאלתי את עצמי

מה היה קורה אילו משנת 1976 ועד היום, בלי שנת המס 1984,

היחס הזה היה נשמר. עד 1983 מחברות היה צריך להיכנס סכום של

1/4 4 מיליארד דולר יותר ממה שנכנס בתועל; מעצמאיים 650 מיליון דולר יותר

אתה מניח מצב נמשך של עצמאיים וחברות

אבל יציב. אינני מניח לא לקולא ולא לחומרא..

הסכום של 1/4 4 מיליארד דולר איננו סביר.

זוהי ההצטברות של כל השנים.

עד 1983 זה רק לקולא-

זהו מצב בלתי נסבל שאיננו יכול להימשך.



י' צבן

אשר להון השחור ולהברחות הון, אני מבין שפועלת ועדת-צרפתי למלחמה

בהון השחור. אני מבין עוזה קשור למערכת המסים, שעליה דנה ועדת-שטיינברג.

אני מבקש הבהרות בנושא של מס הון נסו וברוטו, מהן האפשרויות בנושא זה.

לכי דעתי הצהרת הון על סכום מעל 100% אלף דולר היא מתקבלת על הדעת.

אפשר להוריד את התקרה, אבל מוכרח להיות כאן פרמטר של הכנסה.

אני רוצה להמשיך את הרעיון של חבר-הכנסת רמון. אנו כאן במלכוד.

המערכת מגיעה לשיא הפרוגרסיביות כאשר היא ב-100%. כאשר אני רואה

ששכרו של העובד נשחק, אני רוצה להגדיל את סף המס ולהתאים את מדרגות

המס. צעד זה שנועד להגן על העובדים הוא באותה מידה לא פרוגרסיבי. אבל

צריו לרווה משהו במדרגות המס וצריך לשחרר ממס אנשים עובדים, גם עצמאיים,

שהכנסתם היא פחותה מסכום מסוים. וכאן אני חוזר לוועדת בן-שחר. אם היום

הקצבה להבטחת הכנסה ליחד היא 100 או 120 דולר.. ( צרפתי: בלי הטבה

סוציאלית) . 125-120 דולר עם הטבה סוציאלית, שזה במושגים אירופיים

נחשב לסכום נמוך, בהשוואה לכוח הקניה ולתוצר. לקי הקוספציות המלוות

אותנו היה צריך לתפוס את הנושא של שכר מינימום ברמה של 500 דולר או

400 דולר לחודש. לא יתכן שסף המס הוא בסביבות 200 דולר.

הרבה פחות). סף המס הוא נמוך משכר המינימום, וזה לא

יכול להיות. שבר המינימום הוא 35% מהשכר הממוצע במשק. אדם נקלע

לפינה שמכיס אחד הוא משלם מם הכנסה ובכיס השני הוא מקבל השלמה להכנסתו

מהביטוח הלאומי.

אני חולק על התיזה בנושא של עלויות העבודה בארץ. אם יש אומץ לב

אזרחי ויושר אינטלקטואלי, ומעבר לכל גם אינטרס לאומי כלכלי וגם חברתי,

תמצא ועדה זו דרך לבדוק את הענין. מר סוחמי השמיע את המענה שהעסקת

מהנדס באמריקה עולה להם יותר זול מאשר העסקתו של מהנדס בארץ.

שמעתי במכון לפריון העבודה והייצור על פניה למר סוחמי וחבריו בענין:

יש לנו השוואות בינלאומית שמראות כי מה שהם אומרים איננו מתקבל על

הדעת, אתם מוכנים לבדוק את הענין? התקיימה פגישה של ראשי המכון לפריון

העבודה והייצור עם סוחמי, תעשיינים אחרים ואנשי האקדמיה והוחלט לערוך

מחקר בנושא. התעשיינים הבטיחו לשתף פעולה במחקר. נעשו עבודות הכנה,

נקבע צוות חוקרים, וכאשר החוקרים באו למפעלים וביקשו להציג להט שאלות

נאמר להם, שיש כאן בעיה של צנעה הפרס ואי אפשר להציג בפניהם את תשלומי

המשכורת של העובדים. החוקרים אמרו שהם אינם מבקשים לדעת את שמות

העובדים. כל מה שהם מבקשים לדעת אלה וגם פרטים על ררגה, תפקיד, ותק

וכדומה- נתנו להם נייר על ההתפלגות של העובדים ללא נתונים, והמחקר

נגנז.

הסיבה יכולה להיות מס הכנסה.

נעשה את המחקר יחד עם מס הכנסה.

השכר ברוטו הוא נמוך בהשוואה לכל הארצות. כאשר עושים השוואה עם

התוצר לנפש, העלות של הביטוח הלאומי היא באחוזים הרבה יותר נמוכים מאשר

הממוצע באירופה. יש על כך נתונים. אני מדבר על הברוטו" הביטוח הלאומי

הגיש לפני שנתיים מחקר עם השוואות בינלאומיות. קיבלנו מהמשרד לרווחה

סוציאלית נתונים. הנטל של הביטוח הלאומי בארץ על המעביד הוא מן הנמוכים

בעולט המפותח.

בידי מסמך שמוכיח את ההיפך.

האם הנתונים האלה כוללים מם מקביל?



מאחר והענין שנוי במחלוקת והוא חשוב להתפתחות התעשיה, הבה נדע

את האמת על החלוקה בין התמורה להון לבין התמורה לעבודה.

המנגנון של המס לדעתי איננו עימד במעמסה הזו. ההסתדרות כאן היא

במלכוד קשה מאד, אם לא יעשו צעדים מרחיקי לכת להבראת המנגנון הזה

ולהעלאת מעמדו בתנאים שאין בהם תקדים לגבי עובדים אחרים, לא נוכל

להגשים את המשימות האלה. אנו הולכים לבצע תכנית של עשור שנים קול

השתערות ומלחמה בהון השחור. לקום כי דרוש מנגנון של בעלי מקצוע רציניים.

אנו מוכרחים לשפר את תנאי העבודה של מנגנון המס וצריך לשכנע את כלל

ציבור העובדים שזהו אינטרס ישיר שלהם ולא רק של המשק, כי מה שניתן

יהיה להשיג בדרך זו לא יהיה ניתז להשיג בדרך אחרת.

גי גדות;

גם אני מצטרף לברכות לממונה על הכנסות המדינה שיצליח בתפקידו.

שאלותי מכוונות לענינים של טכנאות שעליהם יש הסכמה. מדבריו של

חבר הכנסת רמון השתמע שבמרבית המקרים נתקלים בבעיות טכניות ולא של

קבלת החלטות עקרוניות.

מהי רמת המחשוב שלכם? מה נעשה כדי לפתור את הבעיה? האם בתחום

היבוא והיצוא הנתונים של מס ערך מוסף ומס הכנסה מנותבים אל מערכת

ממוחשבת אחת? אני קורא שהמערכת של התחזוקה של חיל האוויר וכל הבסיסים

של החיל נמצאים במערכת מקוונת שמראה בדיוק היכן נמצא כל מטוס או כל

יחידה. אין סיבה שהמערכת שלכם לא תהיה מקו ונת ("און-ליין").

המערכת שלנו עובדת "און-ליין" כבר שבע שנים.

אם המערכת מקוונת אין סיבה לא לגמור שומות או חיובים בזמן

המתאים. אם זה לא נעשה סימן שהמערכת איננה מקוונת.

מסתמנת מעין מגמה ליצור משוואה בין מס ערך מוסף לבין מס הכנסה,

כי יש בעיה של בריחת הכנסות מנקודה אחת לשניה. בהמשך לדברים שנאמרו

כאן התחושה הכללית|היא שצריך להוריד את שיעורי מס הכנסה מהטעמים שדובר

עליהם וגם מטעמים סוציאליים וכלכליים ולהעלות את שיעורי מס ערך מוסף,

אולי אפילו ברמה שווה ל-30%-35%. בעלי מקצוע מעלים את הסברה שהדבר

יאפשר למערכת לגבות את הכסף בצורה יותר צודקת ולתת לה תמריץ לעמוד

במשימה.

אני רוצה להביע דעה שהבעתי אותה באחת הישיבות האחרונות בנוכחות

סגן שר האוצר שאמור ל,טפל בנושא של שוק ההון. אני בדעה שזה מענינו הישיר

של מינהל הכנסות המדינה לטפל בנושא של הלבנת ההון בצורה ברורה, מסודרת

ואמיצה ביותר. היום הגורם היחידי שיוצא נקוכר מאגירה של דולרים במזומנים

על ידי תושבי ישראל זהו האוצר האמריקאי. אין סיבה שאנשים יחביאו את

הדולרים שבדשותם מתחת למרצפות. אין סיבה שמינהל הכנסות המרינה ינהל מאבק

על גיוס כספים בחו"ל ויבקש מוועדת הכספים לאשר לרשות הנמלים לקבל

הלוואה בחו"ל לצרכי רכישת ציוד בשעה שלא הולכים לרכוש את הציוד הזה

אלא שזוהי הלוואה בתנאים נוחים שכדאי לקבל אותה. כדי שלחשב הכללי

יהיו בספים צריך לטפל בסוגיה הזו. אם יש 9 מיליארד דולר ברשות אזרחי

ישראל או סכום אחר, כמה מזה נמצא בארץ וכמה בחו"ל, אינני יודע.אבל

אני יודע שמדובר בסכומי עתק, אם זה נכון, צריך לטפל בנושא של ההון

השחור באומץ לב.



ג' גדות

בשעתו הצעתי להנפיק תעודות למוכ"ז בדולרים שישאדו רבית של 8%

באמצעות בנקים ישראל, או באמצעות הסניפים שלהם בניו-יורק או בג'נבה.

כך האזרח יקבל ריבית דולרית של 8% על מטבע החוץ שברשותו והמדינה תהיה

נשכרת ותרוויח עוד 8%.

אם לאחר שהממשלה או האוצר ינקמו בכל האמצעים האלה עדיין יימצאו

אנשים שיהיה ברשותם הון שתור, אני מציע להטיל על אלה שייתפסו עונשים

כבדים, ואני מתכוון לעונשי מאסר בפועל כבדים מאד.

יי כהז;

עד כמה שאני מכיר חלק ניכר מחברי הו ועדה, כאשר אנו באים לדון

בחוקי מס הם מאמצים את השיטה הבאה להיטיב עם העם. בדרך כלל אנו מקילים

ולא מחמירים. היה לי הכבוד לנהל מאבק קשה בענין קיצור הזמן להעברת

כספי מס ערך מוסף מ-45 ל-30 יום, סיעת המערך בוועדה הצביעה נגד,

הייתי בדעה שאין לבטל את ההיטל על העסקות בבורסה במניות, והייתי גם

נגד ביטול ההיטל על סחר באיגרות חוב, אני חושב שזה היה משגה לבטל את

ההיטל. בעת ההצבעה הצבעתי נגד הצעת הממשלה, לא קיבלתי תמיכה מחברי

לעמדתי.

אתה לא הצבעת נגד.

תבדוק בפרוטוקול.

שר האוצר עמד על כך שהוועדה תאשר את ביטול ההיטל.

הצבעתי בניגוד לדעתו של שר האוצר. היום הוא מודה שהוא עשה טעות.

אינני מקבל את הנוסחה האומרת שהיות וכל הקצבאות צמודות לשכר

הממוצע, ולאחר שרמת החיים עלתה וגם השכר עלה, יש לתת גם כאן את הפיצוי.

לדעתי, יש לבחון את מצבן של השכבות הנמוכות ולהן לתת אה הפיצוי.

כאשר הוחלט לקולם תוספת איזין הייתי בעד מתן התוספת הזו לשכבות מסוימות.

אם הולכים בשיטה סלקטיבית, אני בעדן אבל את הנוסחה של מתן פיצוי לכולם

אינני מקבל.

כאשר דנים על עדכון מדרגות המס או על קצבאות הילדים ושוקלים

למי לתת את הפיצוי, אני אומר שצריך לעשות את העדכון בהתחשב במצב המשק

וברמת החיים.

אני ממליץ על כמה דברים שיש בהם כדי להביא לשיפור הגביה. כל

הצעה שתביאו לתיקון עיוותים ולקידום ושיפור הגביה, אתמוך בה, אנו

מכירים את מערכת השיפוט, עונשים אינם מרתיעים אנשים מפני העלמות

והתחמקות מתשלום מס, אני מגיע להרחיב את ענין חכופר. אדם נתפס בהעלמת

הכנסות, יש לגבות ממנו כופר בסכום נכבד ולסיים את הפרשה. כאשר אדם

נתפס בקלקלתו צריך להחמיר עמו בדין כדי שזה יהיה גורם מרתיע, אם הדבר

מחייב שינוי החוק, נתן ידינו לכך.

אני חושב שהעלאת שיעורי מס ערך מוסף מגבירה את האינפלציה.

נכון, הרבה יותר קשה להתמודד עם הבעיה של העלמות הכנסה ואי תשלום מס

הכנסה מאשר להעלות מס ערך מוסף, אבל לי נראה שקורם יש למצות את כל

האפשרויות לגביה של מט הכנסה. חדרך השניה היא יותר קלה, אבל יש לה

השלכות על האינפלציה.

אפשר לעקר את ההתייקרויות האלה.

קופות רושמות יכולות להיות מכשיר יעיל לגביית מסים. אינני רואה

סיבה מדוע לא יהיו קופות רושמות לבעלי הדוכנים בשוק הכרמל. על כך

אפשר לקיים ביקורת.

הם חייבים בזה אבל אינם רוצים קופות רושמות.

נגד התופעה הזו צריך להילחם.

אני רוצה לברך את הממונה החדש על הכנסות המדינה ולאחל לו הצלתה.

לא קל להצליח גתפקיד זח, ונסיונם של אחרים יוכיח. אני מקווה שהוא

יתגבר על הקשיים.

ההון השחור זהו האליבי הגדול לכשלונה של מערכת המסים, זהו הקולב

שאפשר לתלות עליו כל אשמה. בעילה של ההון השחור מכבידים ומטרטרים את

האזרח יותר ויותר כפי ששום מוח שטני איננו יכול להמציא אתנגד להמשך

הטרטור של האזרח בדרישות ביורוקרטיות שבאות להפוך אותו לפקיד של גובה

המס. הוא ניצב בפני ערימות של טפסים שעליו למלא כדי לענות

על דרישות שלטונות המס. זה פשוט לא יתכן. מדוע יהיה הון שחור אם יכול

להיות הון לבן פטור ממס. אם אתה יכול לא לשלם מס בצורה חוקית, למה

תלך בדרך לא חוקית? מגזרים שלמים במשק, חברות גדולות, ממש חוגגים

במערכת הקיימת ואינם משלמים מסים באופן הוקי. אדם הקשור לקונצרן

גדול אמר שהם עושים חשבון כמה מס עליהם לשלם מבחינה ציבורית ובונים

בהתאם את התחשיבים. כך נוהג קונצרן שיש לו אחריות ושהשיקול הציבורי

לנגד עיניו; אבל קונצרן שאין לו מחוייבות ציבורית כמעט איננו משלם

מס, והוא שומר חוק.

האינפלציה יצרה בעיות. ניסו להתמודד עם בעיות האינפלציה ללא הצלחה,

בין היתר בגלל הנסיון להגיע לפשרות. המערכת איננה יכולה להתמודד לא

עם ההון השחור אלא עם המציאות. מדינת ישראל היא מדינה פתוחה. יש בה

חברות גדולות, עסקים גדולים, חלקם בארץ יחלקם בחו"ל אין אפשרות לפקח

לא רק מבחינת המס אלא מבחינת העברת מטבע חוץ לחו"ל. ברגע שמטילים

הגבלות על מטבע חוץ יוצרים תמריץ להעלים. בוועדה לעניני ביקורת המדינה

העלו את הנושא של פיקוח על מטבע חוץ בהקשר לפעולות של חבויות בחי"ל.

מקדמת דנא קיים במשרד האוצר דו"ח על חיברה שמעבירה כספים בצורה מסיבית

ביותר לחו"ל, יוזוא טיפל בנושא של חברת אמפל. הדו"ח הוא בידי. ביקשתי

לדון בי, אבל הענין הושתק מייד.

נטל המס על עסקים גדולים איננו גדול משום שמערכת המיסוי ושיטת

המס מלאות פרצות. לפני שיימצא פתרון תיאורטי לשאלה איך להתמודד עם

הבעיה של מיסוי בתנאי אינפלציה, מוטב להעמיק את הגביה ולמצות את האכיפה

של החוק. לפני הכל צריכה להיות שיטה איך גובים מס כדין. אנשים שנטל

המס עליהם איננו כבד, אלה לא יעלימו מס. אם אינך יכול לגבש שיטה כזי,

מה אתה מתעלל בעצמאי הקטן? זהו גסיון לגלגל את המחדל שלכם על מגזרים

שאין להם כל נגיעה לענין.

אתה רוצה לפטור עצמאים ממס הכנסה?

חברות גדולות משלמות 20% מס על רווחיהן.



י' זייגר

יש הון שחור במגזרים שונים. אלה הם דברים הקשורים בפשיעה. זה לא

כך שאין חוק או חסרים טפסים. כאן אפשר לגבות מס, אבל אתם חוששים ולמגזר

הערבי אינכם מגיעים. גס לשווקים אינכם נכנסים. האליבי לאי-הצלחה באכיפת

החוק הקיים מתבטא בעוד טפסים ובעוד חומר קימבקשים מנישומים. לא תקבלו

סיוע לכך, אם אתם מוכנים להשלים עם המצב שבו יש אנשים שהם פורעי חוק,

ואתם יודעים מי הם, מהי כתובתם, ואתם מפקדים להיכנס לשם, מדוע אתם מביאים

לנו לאישור גזירות הדשות שאתם רוצים להטיל על הציבור? בדברים פשוטים

ואלמנטרים אינכם עומדים, ואתם באים להטיל הכבדות? ההכבדות יוטלו על אנשים

שנוהגים כשורה"

קיים סקטור ציבורי ויש סקטור פיננסי גדול, אבל אנו מעונינים ביזמים.

איזו מוטיבה תהיה ליזם אם הוא ייאלץ להבקיע את כל חומות הביורוקרטיה

שהעצמאי ניצב בפניהם? היוזמה היא של העצמאי ולא של השכיר. ואם לא תהיה

יוזמה לא תהיה גם צמיחה. היום השכיר חוגג ואילו העצמאי סובל. אני יודע

מהו ההבדל בין שכיר לבין עצמאי. השכיר נושם לרווחה, ואילו העצמאי משלם

מסים עבור השכירים. השכיר רואה את הנטו, ואת ההפרש בין הברוטו לבין

הנטו משלם העצמאי,

רוב השכירים הכנסתם מובטחת. מי שדואג הוא העצמאי, הוא דואג

לברוטו ולנטו כאהד.

אם נכביד על יזמים לא תהיה לנו כלכלה" אנו צריכים לפשט את

החוקים והתקנות של המס ולתת תמריץ ליזמים.

בתיקון מס' 67 לפקודת מם הכנסה יש הוראה בענין ניכוי מס במקור

על ידי המעסיק. הסוגיה של ניכוי מס במקור היא סבוכה ביותר. היא גם

איננה כל כך ברורה מבחינה משפטית. החובה הזו חלה גם על חקלאי. מי

שאיננו מנכה מס במקור עובר עבירהן שעליה מטילים קנסות. גובים את המס

מהמעסיק ומחייבים אותו גם בריבית והצמדה. בתיקון מסי 67 יש רעיון חדש.

נאמר שם שלא יכירו בהוצאה שבה מתחייב מעסיק שלא ניכה מס במקור. ממש

מסוכן לרשום הוצאה בספרים, אם קודם היתה תופעה של העלמת הכנסות, עכשיו

תהיה תופעה של העלמת הוצאות. לא תמיד ברור לך אם מבחינה משפטית אתה

צריר לנכות מס במקור. הוראה זו חלה בעיקר על עצמאים קטנים, אם האיש

נתפס על כך שלא ניכה מס במקור, האם לא מספיק להטיל עליו קנס ולגבות

ממנו אח המס? האם צריר גם לא להכיר בהוצאה הזו?

זוהי דוגמה להתחכמות בלתי הגיונית שנובעת מרגשות תסכול של

אנשי מערכת המסים.

אתם מטילים על האזרח מטלות שונות. כל עוד תהיה מערכת נפרדת

למס הכנסה ולמע"מ וישבו פקידים במחלקות של מס עזבון ומס רכוש, מדוע

תטילו על האזרח לספק לכם אינפורמציה? וכי אינכם יכולים לדעת כמה רכב

הובא לארץ ומי קונה רכב? לפי תעודות זהות אתם יכוליס לאתר את כולם,

אינכם רוצים לעשות את העבודה ואתם מגלגלים אותה על האזרח.

ראיתי טיוטה של דו"ח ועדת-צרפתי ובשרי נעשה חידודיס-חידודיס,

יש שם המלצה האומרת שאם אתה קונה מכונית עליך להמציא פתח למס הכנסה.

אין דבר כזה בדו"ח.

יש בו רעיונות לא הגיוניים, יש לכס מערכת ממוחשבת ואתם יכוליס

באמצעותה לקבל את כל האינפורמציה- אם אתם מפחדים להיכנס לשוק הכרמל,

מה אתם רוצים מהעצמאי?

אני כולי נדהם ונרעש מהמומחיות קול החברים. אני אינני בקיא בענין,

אני רוצה לשאול על הפרשה של ימי הערך. אני יודע שקיצרו את מספר ימי

הערך משלושה ימים ליומיים. יש בעיה חמורה הקשורה בעיקר לבנק הדואר.

יש היום אנשים שהפכו למתווכים של ימי ערך ועוטים על כך רווחים,

אני מצטרף למברכים אח הממונה על הכנסות המדינה.

הדברים נאמדים ברוח סובה, אכל אין היום חוק מס הכנסה. חוק המיסוי

בתנאי אינפלציה בוטל בחלקו לפני חדשיים, חלק אחר שלו יבוטל ב-1 בינואר

1985, והחלק האחרון יבוטל ב-1 באפריל 1985. אנו כבד נכנסים למימד

רטרואקטיבי, כי מה שיבוא במקום החוק הזה יחול אחורנית, וזה מצב לא

טוב. אינני רואה שאתם ערים לענין, אינני רואה מה יוצא מהמערכת, למעט

תיקוניס ושינויים פה ושם. אם תרצו להחיל את|החוק באורח רטרואקטיבי

תיתקלו בבעיות בוועדה.

אומרים שבגלל האינפלציה הגבוהה שלטונות המס אינם יכולים לתפקד.

זה פשוט לא נכון. אם אתם חוזרים על כך, זה הופך לדגם. חוק המיסוי

בתנאי אינקלציה היה כשלון, כל עוד הוא לא יעבור מן העולם הוא כולו

כשלון. מכאן לבוא ולומר שבגלל אינפלציה גבוהה לא גובים מס - הדרך

היא ארוכה.

ד" נייגר;

אינך יודע שהאינפלציה שברה אח כל המסגרות?

אילו פעלנו באופן חפשי ומשוחרר מלחצים, החוק לא היה בא לעולם.

אבל כפו עלינו לתמוך בחוק. אבל החוק הרס את כל המסגרת של מס הכנסה.

היום אין מסגרת. בעצם רק מתנדבים משלמים מס הכנסה, כמה שנים צריך

לחכות? יש לנו אינפלציה העולה על 100% מאז שנת 1978. מאז 1978 אין

מסגרת.

מה ששוגר את המערכת הכלכלית זוהי ההזרמה. בגד ההכנסות יש

ירידה. החודש קטנה הגביה ב-22.5%.

באגף שלנו - ב-6%.

כללית ההכנסות מגביית מסים ירדו.

כללית חלה ירידה של 12%.

השבוע הוגשו מאות תלונות בירושלים נגד הפקעת מהירים או אי סימון

מחירים. אתה חייב לקחת עיר ולרכז בה את עיקר המאמץ, אז ניווכח לדעת

שמס הכנסה שריר וקיים, בי האמת היא שבשנים ה אחרונות כתוצאה מהאינפלציה

ומחוקים לא ברורים חלה הרפיה. בחנות לא נותנים קבלה אלא אם כן אתה

מבקש זאת במיוחד. אינכם מוכיחים את קיומכם. המבצעים שעשיתם היה להם

כוח הרתעה ונוצר הרושם שעלינו על דרך המלך. אבל אלה הם מבצעים הד פעמיים



ד תיכון

ולא פעולות שוטפות. כתוצאה מחוקים מסובכים אחזה אותנו חרדה עמוקה

על שאינכם מוכיחים את דבר קיומכם.

מה אנו יכולים לעליות נגד בעלי דוכנים בשווקים

שאינם רוצים קופה רושמת? יש בעלי דוכנים בשווקים שאינם אלימים, והם

אינם משלמים סם הכנסה ואין להם קופה רושמת. אבל ברגע שאתה ממפל בהם

כהלכה אתה מגיע גם להיקיגים. הם שומרים על החוק כאשר זה נכפה עליהם-

אם אתה יוצא מהנחה שאין מה לעשות, יש בעיה.

יש כאן אי הבנה. איננו יכולים לכפות עליו לנהל קופה רושמת,

אבל אני מטילי עליו מס ועושה לו שומות.

אתה אחראי על מחשב. אתה מחליט להיות בסדרי. כמה זמן דרוש להערכתך

כדי שאדם יקבל תשובה לדו"ח שהוא הגיש למס הכנסה? כמה זמן עובר עד

שהדו"ח הופך להיות שומה?

התקופה היא בין חודש אחד לחגי שנה, אבל זה לא קשור למחשב.

אם אני מגיש דו"ח ואתה מאשר אותו כעבור חצי שנה, אתה הופך את

המס לצחוק. עיקר המם זוהי ההצמדה ולא המם האמיתי. (ד' נייגר: ההצמדה

רצה). לא יתכן שאדם שמגיע דו"ח יחכה וזצי שנה עד לקבלת שומה. ואז מתברר

שיש השמטות והוא מגיש ערעור. חולפת שנה עד שאתה יכול לגבות ממנו מס.

אם אני משלם את המם המגיע ממני באמצעות הבנק, עד שהאוצר מקבל את

הכסף מהבנק עובר שבוע ימים, בבנק הדואר במרבית הסניפים החלוקה היא

יומית והכסף עובר לאוצר המדינה באותו יום. יכול להיות שיש פה ושם

סוכנות דואר שאוספת את הכסף אחון לשלושה ימים, וזה עדיין רווח בהשוואה

לתשלום באמצעות הבנקים.

לענין המגזר הערבי. אין לכם רשת שמקיפה את כל אזרהי המדינה.

ואם אין לכם רשת מקסימלית, אז יש העלמות והון שתור ואין אפשרות טכנית

להתגבר על כך. במצב הנוכחי לא תוכלו להתייחם לכל אדרה במדינה שלא

יהיה ברשת שלכם. ואי אפשר לומר: אינני מטפל במגזר הערבי כי קשה להגיע

אליו.

אני חוזר ואומר שהיום אין חוק, החוק עבר מן העולם. יש לכם ועדה

ציבורית שאיננה מכינה אלטרנטיבה.אני יודע שיש ויכוחים. צריף לקחת את

הענינים בידיים ולדאוג שהכספים יועברו|אליכם מהר ככל האפשר, כי היום

לא כל כך חשוב הסכום כמו המועד של העברת הכספים. ומדוע הדבר לא נעשה?

זה תלוי בנו.

חבר הכנסת יגאל כהן אמר שבמס ערך מוסף חזינו את הגידול באינפלציה

ועברנו לדו"ח חדשי. ועדה זו היא שקידמה את הנושא ובכר הביאה לגידול

בהכנסות ממם ערך מוסף. אילו חיכינו לאוצר, היו מתעוררים שם בעוד שנה או

שנתיים.

מדוע לא מקצרים את ההליכים ולא מפשטים אותם? מס הכנסה הגיע לרגע

של אמת. אם אתם קיימים תוכיחו זאת ברחוב. תתחילו להקים אח הרשת

ותפרשו אותה בצורה הנכונה, ואז בל אחד ידע שמם הכנסה יש לשלם מהר.

חבל שהמם כגורם מרתיע איננו פקטור במינהל הכנטות המדינה.



עי עלי;

גם אני מצטרף לברכות.

אסתפק בכמה הערות. סף המס הוא גבוה ועלות השכר גבוהה מאד. העלות של מהנרס

למפעל מתקרבת לרמה אמריקאית. השכר נטו שנשאר בידי המהנדס הוא כשליש מעלותו

למעסיק. זה נכון במיוחד בתעשיית האלקטרוניקה. דברים אלה מעודדים העלמת הכנסות.

בגלל פרצות בחוק המיסוי בתנאי אינפלציה מציגים מפעלים בשנה האחרונה מאזנים

גרעוניים, ולא מפני שמצבם האמיתי הוא כל כך גרוע או מפני שיש להם הפסדים. אם

היינו בודקים את המאזנים בערכים דולרים, כאשר המפעלים לוקחים הלוואות דולריות,

בלי לנכות ריבית והצמדה, היינו מגלים שהמאזנים יכולים להיות חיוביים. התרגילים

שעושים עם קבלת ההלוואות בתחילת שנת המס תוך ניכוי ההצמדה והריבית בסוף שנת המס

כהוצאה מוכרת, הם שיוצרים את המאזן הגרעוני. החוק הוא הגורם העיקרי לכך שהחברות

הגדולות אינן משלמות מס כפי שהן חייבות לשלם, וזאת בדרך חוקית.

בנושא הלבנת ההון השחור אני מצטרף לדעה שהושמעה כאן שחשוב להחזיר את הכספים

האלה למחזור. יש לכך השלכות על יתרות מטבע חוץ וגם על שיעורי הריבית.

כמה מס הכנסה משלמים בני המיעוטים? יש הערכות שהם משלמים הרבה ממה שהם

חייבים לשלם לפי החוק וגם לפי משקלם באוכלוסיה. ההנחה היא שהיקף העלמת ההכנסות

במגזר הערבי הוא גבוה. האם הערכות אלה הן נכונות?

באמצעות מערכת מחשוב מפותחת ניתן לרכז את הנתונים הנאספים ברשויות השונות

כמו הביטוח הלאומי, מס ערך מוסף, מס הכנסה וכדומה. נראה שבדרך זו תוכלו לגלות

את האנשים המעלימים הכנסות ומתחחמקים מתשלום המס.

אפתח בברכה לממונה על הכנסות המדינה ואעבור לבמה הערות קצרות כי נאמרו

דברים באריכות בנקודות אלה.

אני רוצה להדגיש נקודה שהיא כואבת בעיני. להערכתי, בהתפתחות של תשלומי המס

במדינה, בתקופה של אינפלציה גואה, הנושאים בנטל העיקרי של המס אלה הם השכירים.

היום השכירים המגיעים לדרגות מס גבוהות החל מבעלי המשכורות הגבוהות וכלה אפילו

בעשירונים הנמוכים, הם אלה שמשלמים מס אמת, בעוד שהאחרים התחמקו מתשלום מס אמת.

הזכירו כאן את חוק המיסוי בתנאי אינפלציה, שעומד להתבטל, ושאנו עלולים

לעמוד בשל כך בפני חקיקה רטרואקטיבית בעניני מיסוי. אני מקווה ומאמין שאתם

קולטים את אותות האזהרה האלה.

מסתבר שאין חשיבה מעמיקה לניצול האפשרויות הקיימות לגביית המס. אני רוצה

להביא דוגמה מהתחום של רכישת רכב. היום אזרח יכול לקנות רכב חדש שהמחיר שלו

מחושב לפי שער דולר של 527 שקל לדולר בעוד שהשער היום הוא 600 שקל לדולר ויותר

מזה, ולכך יש השלכה על סכומי המס שהוא חייב לשלם. אלה הם סכומים גדולים מאד

שהאזרחים נהנים מחם ללא כל הצדקה.

זה נובע מעסקת החבילה.

עסקת החבילה לא נועדה לעודד רכישות רכב תוך מתן הנחות במס. אדם שמחזיק את

כספו בפת"ם מקבל שער דולר של 600 שקל לדולר, אבל כאשר הוא רוכש מכונית החישוב

של המחיר נעשה לפי שער של 527 שקל לדולר. אין לכך כל הצדקה.

את ההפקדה העלו מ-15% ל-40%.

הבאתי דוגמה שמראה עד כמה האוצר איננו ממצה את חוקי המס ואת תקנות המס

הקיימים ובכך גורם להפסד הכנסות גדול לאוצר המדינה. כל אחד יכול להביא דוגמאות

כאלה.

שמעתי את גישתו של חבר הכנסת דן תיכון, שאני כופר בה, שיש להמשיך במבצעים

המיוחדים של מס הכנסה. אתם יורדים לחיי האזרחים על ידי מבצעים האלה. צריך להפסיק

אותם. אתם רודפים אחרי דגי הרקק.

דגי רקק אלה במרבית המקרים הם לוויתנים..

י י מצא;

יש התעשרות גט במגזר היהודי וגם בערבי, ובעסקים האלה מעורב כסף שחור. לא

צריו לעשות מבצעים בעיר שלמה אלא לספל בכמה מקרים בולסים. אני גם מתכוון לעסקות

גדולות שנעשות בגלוי שסומנות בחובן הון שחור. אליהן צריך להגיע.

צריך למצוא דרכים להלבנת ההון השחור כדי להחזיר אותו לפעילות במשק תוך

חסימת האפשרויות לעשות הון שחור נוסף בעתיד.

היו"ר אי שפירא;

אמסור עתה את רשות הדיבור לאנשי המסים לתשובות. בגלל הזמן הקצר שנותר לנו

לסיום הישיבה אני מבקש להשיב קודם כל לשאלות בענין עדכון מדרגות המס ורק אחר כך

לעבור לנושא של ההון השחור. אני מבין שאתם תביאו לנו לאישור הצעה בענין עדכון

מדרגות המס, ואינני רוצה שהחברים יטענו שהם לא קיבלו על כך הסברינו מספיקים. אם

ישאר זמן תוכלו להתייחס לבעיות של ההון השחיר.

אני רוצה להודות לכולכם על הברכות. אני מאמין שאעשה כמיטב יכולתי יתד עם

הצוות שיש במינהל הכנסות המדינה ובאגפים כדי לבצע את המוטל עלי. שמעתי היום

דברים רבים, מהם כמובן דברים רבים הידועים לי, שאני ער להם, וכמובן אטפל בהם,

וגם כמה רעיונות חדשים. כל הדברים שנאמרו כאן על ידי כל אחד מהחברים נרשם בצורה

מדוייקת על ידי, והם יעובדו על ידי, ימויינו, ידווחו ויקבלו ביטוי.

אני מוכרח לומר שאת ההצעה להוריד אפסים מהמטבע הפעלתם כבר כלפי. בדרך כלל

נותנים 100 ימי חסד, ואני עובד במשרד האוצר רק 10 ימים. אבל אני ערוך לתת תשובות

לנושאים שהועלו. השאלה הנשאלת היא האם יש לי מספיק זמן לכך, או שהיושב ראש יסכים

להאריך את הישיבה ברבע או חצי שעה, או שתעדיפו לזמן לכך ישיבה נוספת. הענין מטור

כמובן לשיקולו של היושב-ראש.

אתחיל מנושא יותר צר, הנושא של עדכון מדרגות המס. לפני הצעה פרטית של חבר

הכנסת צבן. את הנושא הזה למדנו. אומר כבר עכשיו שאיננו באים עכשיו עם תשובה

סופית מה תהיה ההמלצה שלנו לשר האוצר לגבי התשובה שיהיה עליו לתת להצעה הזו. אבל

הנושא הזה ידוע לאוצר. הבעיה ידועה, ויבורך חבר הכנסת צבן שהעלה את ההצעה. ללא

ספק הנישא היה מועלה גם על ידי הממשלה, על ידי שר האוצר. אבל אנו צריכים

להתבונן בנתונים בלי להיתפש לאיזה שהיא דעה מוגמרת אצלנו.

נכון, בדקנו וקיימת היום שחיקה של מדרגות המס. סף המס ירד יחסית למה שהיה

בשנת 1975, ומדרגות המס נשחקו. יחד עם זה אנו צריכים לתת תשובה לשאלה האם השחיקה

הזו גורמת להפחתת ההכנסה הפנויה, כלומר ההכנסה ברוטו בניכוי מס הכנסה וביטוח

לאומי ובתוספת נקודות הקצבה. מה קרה לסך הכל הזה משנת 1975 לעומת היום, האם הנטל

הוטל על שכמם של השכירים, או שמא הוא הוטל על שכמם של המעסיקים.

לאתר בדיקה שנערכה במחלקה למחקר הגענו לכמה תוצאות. התוצאה מראה שבצד שחיקת

מדרגות המס שגרמה לתוספת מס בערכים ריאליים יש לנו כנגד זה מספר נקודות: ההכנסה

הנקיח עלתה בערכים ריאליים משנת 1975 עד היום ב-20%-25%, ההכנסה נטו לאחר המס.

יי צבן;

כולל הקצבאות?

כולל הכל. אם נתעלם לרגע -ואינני רוצה להונעלם מזה- בצד היחסי בין המגזרים

ההכנסה הפנויה עלתה אצל השכיר על ידי צעך ברור, שקוף

ומובן מאליו - על ידי גלגול הנטל על המעסיק. הגלגול הזה על-ידי הגילום של המעסיק

היה אפשרי, מאחר וידוע שהחל משנת 1978 בערך, עם גמר המיתון שהיה בשנים

1977-1976, היתה תקופה של גיאות כלכלית בארץ, עם כל מיני תנודות, אבל בדרך כלל

חיינו במשק של קוסט-פלוס, כאשר המעסיק היה יכול להמשיך לגלגל את ההתייקרות הזו,

שנגרמה כתוצאה מגילום השכר, על המחיר. זהו אחד הספיראלים שנמצאים בתוך האינפלציה

בה אני חיים.

בכל הנושא של המיסוי הישיר מונתה ועדה בראשותו של רואה החשבון עוזי

שטיינברג. יש אולי טעות בציבור, ואני מקורה שלא כאן. הוועדה לא מונתה אך ורק כדי

להציע לנו מה לעשות בגמר תוקפו של חוק המיסוי בתנאי אינפלציה, שמסתיים בשנת המס

1984; הוועדה צריכה להמשיך בדיוניה ולהציע לנו גם הצעות בכל הנוגע למיסוי הישיר,

לאחר שתבחן אותן, אבל זה יכלול את כל המגורים, כילל מגזר השכירים.



בנקודה זו אני נאלץ לומר שבלי לבדוק האם התוספת הריאלית לשכר נטו גרמה

להעלאת רמת החיים של השכיר במקביל להעלאת רמת החיים ביתר המגזרים - ויתכן שבדיקה

זו תעלה שאכן העלאת רמת החיים של השכיר היתה יותר נמוכה מאשר במגזרים אחרים

ואולי לא - אבל בצורה אבסולוטית יש העלאה ריאלית בשכר נטו. לכן לא נראה לי בשלב

ראשון, לאחר הבדיקה הראשונית, שנגרם עוול על ידי השחיקה לשכיר עצמו. כמו כן בשנת

1981 הותאמו מדרגות המס במלואן על פי האינפלציה. לכן אין לדבר על 9 שנים אלא על

פחות מאשר 4 שנים.

התאמה חדשית?

כולל התאמה מעודכנת לתאריך מסוים. אנו נוהגים בשיטה של עדכון חדשי - זה היה

בשנת המס 1984 - על פי תוספת היוקר ולא על פי המדד. ואחת לשלושה חדשים עדכון מלא

בהתאם למרד. מהלכות הצעות הפוכות. יש אומרים: עדכון מלא צריך לעשות פעם בשנה או

פעם בחצי שנה. בינתיים אנו חיים על פי סעיף בפקודת מס הכנסה שמאפשר עדכון אחת

לשלושה חרשים ובמסגרת סעיף כולל האוסר הסבות מס או קונצסיות. במסגרת זו מותר לתת

קונצסיה אך ורק באישור ועדת הכספים. ולכן מר מנור מופיע כאן מדי חודש ומבקש

אישור לקונצסיה על מנת להעלות את מדרגות המס בהתאם לתוספת היוקר של החודש.

אני מבקש להעיר הערה על מנת לתקן עיוות מסוים שנעשה שלא בכוונה ושלא על מנת

להטעות. הסטטיסטיקה שנמסרה בקשר להתפלגות המס בין עצמאים, חברות ועצמאים היתה

מורכבת עד כה משש שורות, בעוד שהיא היתה צריכה להיות בת שבע שורות. בהתפלגות

נמנו עצמאים, חברות, שכירים, מנהלי חברות וחברות קואופרטיביות, ניכויי מס

מטובין, שירותי בניה, ניכויי מס אחרים במקור מסוגי הכנסה, והשורה השביעית החסרה

היתה גביה של מס מעסיקים. ביקשתי וקיבלתי את התפלגות בדרך אחרת החל משנת 1979 עד

שנת 1983 ובנוסף לזה השוואה של גביית המס במשך ששה החדשים הראשונים של שנת 1984,

אפריל-ספטמבר 1984, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

אין ספק שהרוב הגדול והמכריע של המס ממנהלי חברות וחברות קואופרטיביות הוא

מס המשתלם על ידי החברות. ומדוע? אביא דוגמה אחת. יש היום וזברות משפחתיות. חברה

משפוזתית איננה מתחייבת במס עצמה אלא אחד ממנהליה שהוא שכיר בחברה. הכנסה מחברה

משפחית איננה נכללת בסעיף חברות אלא נכללת בסעיף של מנהלי חברות. בחברות שאינן

משפוזתיות משיקולים של מס מנהלי החברות מושכים בסוף השנה, לפי המצב הקיים, שלושה

חדשים לאחר סוף השנה מענקי שכר שמקטינים את ההכנסה של החברות. גם הסכומים האלה

נמנים בסעיף מנהלי וזברות שכירים.

הניכויים מטובין ושירותי בניה הם ללא יוצא מן הכלל הם חבויות או עצמאיים; חם

אינם שכירים. ניכויים אחרים במקור הם ברובם המכריע מחברות ועצמאיים.

אין בידינו הכלי במחשב כדי למיין בצורה מדוייקת את הנתונים האלה. עשינו

כמיטב יכולתנו כדי למיין בצורה מדוייקת את אותם סעיפים שניתן למיין בצורה אחרת.

יש סעיפים שוליים שלפי מיטב הבנתי לא תהיה להם השפעה על התוצאה. כאשר ניערך

ונתארגן ונוכל לדייק בנתונים, נמסור את הנתונים רטרואקטיבית כל שנה.

העתונאים לוקחים את שלוש השורות הראשונות - עצמאיים, חברות, שכירים -

ומגלמים את האחוז ל100% ומגיעים למסקנה כיצד מתחלק נטל המס ומתעלמים בגלל חוסר

ידע מיתר הסעיפים.



ניסינו לתקן את הענין.אני עושה זאת בצורה דוד משמעית ברורה על מנת להגן על

מערכת מס הכנסה מפני ביקורת זו, בלי שאני אומר שאין מה לבקר, ויש מה לבקר. אבל

בנושא זה אלה הן התוצאות. לארור שבדקנו את ההתפלגות אנו מגיעים למצב הבא:

השכירים משלמים כ 45%-בלבד מסך כל המס הנגבה במדינת ישראל ולא 60% כפי שכתוב

בעתונים. ואני מדבר על התקופה של אפריל-ספטמבר 1984.

י י מצא;

זה 100% המס שהם היו חייבים לשלם.

וכמה זה לעומת שנה שעברה?

בשנת 1983 השכירים שילמו 44.8% מהמס שנגבה. בששה החדשים הראשונים של 1984 -

45%. ההפרש הוא 0.2%. העצמאים והחבורות גם יחד שילמו 55%, כאשר אני כולל כמס החל

על חברות ועצמאיים גם את מס המעסיקים. מס המעסיקים יוצא מהקופה של העצמאים

והחברות. מס המעסיקים בשיעור של 7% הוא הוצאה מוכרת לצרכי מס במאזנים. לכן הוא

מפחית באופן שולי ב 4.2%-את המס החל על החברה או על העצמאי. וזה מתבטא בגביה.

אין ספק שיש לכלול את מס המעסיקים במסגרת. אם לא הייתי מביא בחשבון את מס

המעסיקים, בתקופה אפריל-ספסמבר 1984 , ללא מס מעסיקים, המגזר של השכירים נשא

ב-48.8% מהמס; החברות ב-35%; והעצמאיים ב-16.2%. ולדעתי אין להתעלם ממס

מעסיקים.

התבשרנו בעתונות שהגביה במחצית השנה הראשונה של 1984, בחדשים אפריל-ספטמבר,

ירדה ב-44% לעומת התקופה המקבילה ב-1983. ביקשתי מייד בדיקה ור!תברר שבאותה תקופה

הירידה ריאלית לא היתה 44% אלא 22.5% בלבד. אם אני לוקח בחשבון את מס מעסיקים,

הירידה הממוצעת של עצמאים וחברות יחד היתה 20% בלבד.

עלי להוסיף לכך עוד נקודה. הבה לא נשכח שבאפריל-ספטמבר 1983 משקלם של

הבנקים היה משמעותי ביותר מבחינת גביית המס מחברות, כי הבנקים עדיין ניפחו את

רווחיהם כדי להצדיק את הרמה הגבוהה של שערי מניותיהם שהם תמכו בהם. לאחר מה שקרה

בספטמבר 1983 הם מגלים עכשיו את הנתונים האמיתיים. והבנקים לא רק שלא שילמו

מס, פרט לבנק אחד, אלא שבמחצית שנת 1984 היו להם החזרי מס בסכומים גדולים. אנו

מדברים כאן על גביה נטו ולא על ברוטו, מה שנגבה מינוס ההחזרים.

האין זו עבירה להצהיר על הכנסת יתר?

כאשר חוקק חוק המיסוי בתנאי אינפלציה בתחילתו הייתי חבר ועדת המסים של לשכת

רואי החשבון. התרעתי שאת החוק מקבלים בחפזון. כולנו יודעים מה היו הלחצים לחקיקת

החוק. בכל זאת בשנת המס 1982 היה חסם, שבכל מקרה לא תשלם חברה מס על פחות מ-50%

מהכנסותיה. החסם הזה נשאר גם בשנת המס 1983, וגם בשנת 1984. שנת המס 1982 היתה

שנה בה יצאו חברות רבות לבורסה וגייסו הון רב. ההון שגוייס הגדיל את ההון העצמי

שלהן. אבל היתה לכל החברות האלה הגנה יתר. סך הכל הניכוי עלה על הסף של 50%

והיתרה הועברה כשהיא צמודה למדד לשנות המס 1984,1983. בשנת המס 1983 ניצלו אותן

הברות לא רק את החסם של 50% אלא היתה להן רשות לנכות גם שליש מעודף ההגנה שנצבר

בשנת 1982. בשנת המס 1984 הם מעבירים את השליש השני משנת 1982 פלוס השליש הראשון

מ-1983. כל זה גרם לירידה ניכרת בתשלומי המס של החברות לשנת המס 1983.



אילו יכולנו להזין את המיושב בכל הנתונים האלה ולקבל תשובות אינני יודע אם

היינו מגיעים למסקנה שלאחר נטרול שני הגורמים - חוק המיסוי בתנאי אינפלציה

והבנקים - היתה ירידה כלשהי אמיתית בגביית המס מחברות. את הנתונים האלה נדע

בשנת המס 1985 ואילך.

אנצל אולי את חמש הדקות שנותרו לסיום הישיבה כדי להעלות נושא אהד. אולי בכך

אתן לכם חומר למחשבה עד לישיבה הבאה. כוונתי לנושא שדובר עליו רבות, הנושא של

ההון השחור, וזאת על קצה המזלג וכדברי פתיחה בלבד. הנהגתי בהנהלת האגף וביקשתי

גם משר האוצר וסגנו, שאנו נשנה את המינוח בנושא זה. היום קיבלתי אישור מהם

שהשינוי הזה הוא דרוש.

מבחינת מס הכנסה אנו מכירים יותר טוב ובצורה יותר מדוייקת במונח הון בלתי

מוצהר הנובע מהעלמת הכנסות. אינני מכחיש שקיים הון שחור, אבל הון שחור שהוא בתור

דוגמה החזקת מטבע חוץ בכספת במקום בחשבון פתיים יכול להיות בהחלט לצרכי מס הון

לבן וטהור, בעתונים כותבים כי בתחילת החודש עולה שער הדולר כיוון שהשכירים

ממהרים לקנות לעצמם דולרים במשכורת שהם מקבלים. (י' ז' אמיר: כבר לא.) הון שחור

מסוג זה איננו נוגע לנו. מבחינתנו הוא הון לבן. אם אנו רוצים שגם הון זה יהיה

בבנקים, מערכת אחרת צריכה להתמודד עם התופעה הזו, המערכת של בנק ישראל,

הכנסת, ועדת הכספים.

ההון שהוא שחור משחור הוא הון שמצטבר בעולם הפשע. אמנם בהתאם לפילוסופיה של

מס הכנסה ובהתאם לחוק חייבים לשלם מס גם מהכנסה שנוצרת כתוצאה מעבירה. אבל כאן

לא המס הוא שמפריע; מה שמפריע הרבה יותר לציבור ולמשק אלה מקורותיו של אותו הון.

לזה, עם כל הכבוד, לא אנו הכתובת. הכתובת היא משטרת ישראל שצריך להתמודד עם ההון

הזה. אני מאמין שצריך לקחת כאן. את ה-100%. אני יכול לקחת רק 60%.

מה שנותר לנו זהו ההון הנובע מהעלמת הכנסות. כאן אנו צריכים להגיע לסגירת

הברז עד כמה שאפשר מהיום ואילך ולמנוע בעתיד הצטברות נוספת כתוצאה מהעלמה של

הכנסות. נוסף לכך יש כמה תכניות שאדבר עליהן של טיפול בהצטברות עד עכשיו.

הנושא של הלבנת הון איננו זר לנו. הוא נוסה מספר פעמים בהצלחה מעטה מאד. יש

צורך ברעיונות מקוריים יותר על. מנת שאפשר יהיה להניע את בעלי אותו הון להלבין

אותו. יש גם צורך למצוא דרכים כדי לבצע זאת, ועוד יותר כדי להביא את הנושא בפני

הציבור בלי להראות שלאדם ישר לא משתלם להיות ישר בעניני מסים.

אשמח מאד להמשיך בישיבה הבאה.

היו"ר אי שפירא;

אני מודה לממונה על הכנסות המדינה, מר ברון. נשמע את שאר התשובות של הממונה

ושל אנשי המסים באחת הישיבות הבאות.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.00)