הכנסת האחת עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 40

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שלישי, ג' בכסלו תשמ"ה - 27.11.84, בשעה 00;9

חברי הו ועדו;: א' שפירא - היו"ר, א' אבוחצירא, י'ז' אמיר, נ' ארד, ג' גדות, ד' דנינו,

א' ויינשטיין, י' זיגר, י' כהן, י' מצא, ע' סולודר, ע' עלי, ש' עמר,

ר' פנחסי, י' צבן, ח' רמון, מ' שטרית, א' שלום, ג' שפט

מוזמנים;

מ' מנור, א' גבתון, מ' ברון -משרד האוצר

י' פורר - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

י' בליזובסקי - משרד התעשיה והמסחר

א' הורביץ - נשיא התאחדות התעשיינים

א' טיברג - מנכ"ל התאחדות התעשיינים

אי שמאי, גק לוונטל - התאחדות התעשיינים

אי קרשנר - מזכיר הוועדה

א' דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

סי אלחנני - יועצת כלכלית

רשמו;

אי ברק, אי דגני

תקנות מס הכנסה (התאמת סכומים לחודש נובמבר)

הצעות לסדר-היום

שינויים בתקציב לשנת 1984

התעשיה וההשקעות

אני פותח את הישיבה. הקדמנו הבוקר בשעה במיוחד לנושא המס.

אדוני היושב-ראש, אתה הלבנת את פני ברבים ולא הייתי ראוי לכך.

היו"ר אי י י שפירא;

איפה?

יי זייגר;

במקום להעריך ולכבד את הדברים שעשיתי ביום חמישי כדי לשמור על כבודך ועל

כבוד הוועדה, תקרא בעתונים מה שכתוב.

אני מציע שלא אענה לך, אתה תראה לי את העתון ומה כתוב בו ואחר-כך אענה לך.

אדוני היושב-ראש, אולי אפשר להתחיל בנושא?

תקנות מס הכנסה (התאמת סכומים לחודש נובמבר)

(מכתב שר האוצר מיום כ"ז בחשוון תשמ"ה (22.11.84)

מר מנור יגמור לדבר ואחר-כך חברים שירצו להשתתף אני אתן לכל אחד שלוש דקות.

אס וגמור את זה תוך חצי שעה, תישאר חצי שעה להצעות לסדר היום.

הבקשה שלנו זו תקנה לפי סעיף 245 לפקודת מס הכנסה, תיקון מדרגות המס בשיעור

תוספת היוקר שתשולם לשכירים בוזודש נובמבר 1984. שיעור תוספת היוקר 12.9% . אנחנו

כדי לעגל את הסכומים ולא לגשת לאלפיות האחוזים, מבקשים לתקן את מדרגות המס

ב.13%-השנה זה תיקון שגרתי. אני מקווה שלקראת השנה הבאה נמצא דרך יותר נאותה

לעשות את זה כדי לא לבוא לוועדה כל חודש. השנה פרס לחודשים של הרבעון שאנחנו

עושים את העדכונים של פקודת מס הכנסה, לצערי, אנחנו צריכים כל חודש לבוא לוועדה

כדי שלא יהיה מצב שאנשים יקבלו תוספת יוקר וישלמו על זה מס מוגדל.

אני מבקש להפנות תשומת לב האוצר, כדי למנוע מאתנו להגיש את זה באמצעות

הויה-דולורוזה המקובלת, דרך הנהלת הקואליציה לנשיאות הכנסת, אני חושב שאתם

צריכים בפעם הבאה להביא שיסה אוסומסית להתאמת מדרגות המס שתאושר כחוק על ידי

הכנסת ולא נצסרך לעסוק בזה חדשות לבקרים ולעמוד בפני העובדה שהיום 27 לחודש ויש

בעיות עם המחשב, וחוץ מזה רצוי שעובד בישראל יידע שהדבר הזה לפחות מסודר

אוסומטית. האם זה מקובל עליך, אדוני?

קיבלתי עכשיו את הדף מזה ואני רוצה לדעת אם אני מבין אותו. כתוב שיעור המס

ומדרגות המס של יולי 1975 במחירי אוקטובר 1984 - 25% זה עד הכנסה מצטברת של

289,320 שקל, כשאני רואה שהיום 30% מס זה עד 214,000 שקל. זאת אומרת שיש שחיקה

גם בנושא המס. אנחנו רצינו לשפר את זה בזמנו כאשר הורדנו את סף המס ל-20%, ואני

רואה שלא רק שלא שיפרנו אלא השחיקה הרבה יותר גדול. אם זה כך, אני מציע שנחזור

למה שהיה קודם ונאמץ לעצמנו את הטבלה שאיננה גורמת לשחיקה כל כך גדולה

לאזרחים, במיוחד לשכירים.ם.

באותה הזדמנות, היות ואנחנו מדברים על מדרגות המס, אני מציע,

אדוני היושב-ראש, שנציע להוריד כליל תוך העלאת הבסיס, שלא יהיה תשלום מס מעבר

ל-50% מההכנסה של האדם. כי מסים שמגיעים עד 66% לא מהווים תמריץ לעבודה וגם לא

לעסקים.

יי צבן;

מי מגיע ל-66%?

לא חשוב מי מגיע. בנושא הזה אני רוצה גם להעלות למסה ולהוריד מלמעלה. כי,

לדעתי, צריך לתת אפשרות לעובד להרוויח כמה שהוא רוצה ולהוציא כמה שהוא רוצה. ויש

מנגנונים אחרים שמהם אפשר לגבות כספים. אבל האדם צריך להיות בעל בית על כספו ואם

הוא רוצה להוציא אותו שיידע שההוצאה הזאת היא הרבה יותר גדולה. אני חושב שכך

יהיה תמריץ לחסכון והבטחת העתיד של העובדים.

י י צבן;

אדוני היוןשב-ראש, אני רוצה להציג איזו בעיה לסדר כדי לדעת על מה אני מדבר.

הענין הוא כזה; לפי הבנתי מה שקרה בתחום מס ההכנסה זה שערוריה שבעיני היא מעשה

נבלה, אני אומר את הדבר באופן החמור ביותר, משום שהיה הסכם חברתי-כלכלי שעוגן

ביולי 1975 עם ועדת בן-שחר, והיתה הסכמה שמערכת המסים תתנהל לפי כללים מסויימים.

מה שקרה מאז שהאוצר ניצל באופן הציני ביותר את האינפלציה,ובלי להביא לדיון את

מערכת המסים שינה את כל מערכת המסים. והסבלה הזאת שערך יורם גבאי מראה שנטל המס

על העשירון התחתון למעלה מכפול, ואילו בעשירון העליון הוא גדל ב.30%-

עשיתי חישוב, לקחתי שכר ממוצע של שכיר שאשתו איננה עובדת ביולי 1975. הוא

השתכר אז אלפיים לירות. ניכו לו מס הכנסה 200 לירות, 66 ביטוח לאומי, ונשאר לו

1,734 לירות. הוא קיל 400 לירות קצבאות ילדים על שלושה ילדים. היתה לו הכנסה

פנויה 2,234 לירות. היום שכיר ממוצע מקבל 276 אלף שקל. מורידים לו 60,253 שקל מס

הכנסה. ביטוח לאומי מורידים לו 11 אלף שקל. יש לו תוספת של קצבאות ילדים 22,000

שקל. הנטו שלו 226 אלף שקל. אילו היו מחשבים לו באוקטובר 1984 את מס ההכנסה לפי

העקרונות שנקבעו בוועדת בן-שחר, היתה ההכנסה הפנויה של השכיר הממוצע גדלה ב-31%.

בלי שום חוק, בלי שום דיון בכנסת, כך ניצלו את האינפלציה ושחקו. זה דבר שאי אפשר

לעבור עליו לסדר היום.

אז יש לי ברירה - ואני שואל את היושב-ראש - או "לתפוס טרמפ" על הדיון הזה,

שזה פחות אפקטיבי ולהביא חומר נוסף שיש לי, או אם אתה תאמר לי שנקיים בזמן הקרוב

ביותר דיון על הנושא הזה, אז אני לא עושה כאן דיון ממושך. אבל רק בתנאי שאנחנו

מקיימים כאן דיון על הנושא הזה. אי אפשר לעבור לסדר היום. סף המס היה אז לזוג

שהאשה לא עובדת 60%, 1200 לירות מתוך אלפיים. מי שקיבל 1,200 לירות, לא שילם מס.

היום מס הכנסה הוא 32%.

ההפרש הוא 31%.

אינני רוצה לומר שהתמונה שמצייר חבר-הכנסת צבן היא לחלוטין מעוותת, אבל

בוודאי לא מדוייקת. כאשר בודקים את בעיית השכבות למיניהן, צריך לבדוק לא רק את

נושא מס ההכנסה לא גם תשלומי העברה ולראות מה קרה למשפחות עם המס שהן משלמות

ולעומת זאת מה שמקבלות מהחברה ומהתקציב. צריך לבדוק ואם רואים מחקרים מה קרה

בחלוקת ההכנסה במדינת ישראל בעשר השנים האחרונות, אז חלוקת ההכנסה נשארת במצב של

היעדר עיוותים, אלא יש תקופות זמן, ואתה רואה שעם ישראל חי, שכבות חלשות ושכבות

יותר חזקות. לכן לצייר תמונה כאילו היתה מפולת וכאילו אנחנו נמצאים במצב שמחייב

דיון דחוף ומעשה נבלה וכו', אני חושב שזה מוגזם.

אבל אם מדברים על מס הכנסה אני חושב שאם מדברים היום על אבטלה זה כתוצאה

מזה שאין גביית מסים במדינה. מדוע? אנחנו רואים מצד אחד שהצריכה הציבורית קטנה,

ואילו הישגים שתמיד שאפנו אליהם, והשנה הצריכה הציבורית קטנה ב-2% והצריכה

הפרטית ב-5-6%. אבל מה קורה? הצריכה אמנם קטנה, הממשלה צמצמה את התקציב אבל אין

הכנסות. ולכן היתה צריכה להזרים ולהדפיס כסף. והדפסת כסף זה גם בעיית מאזן

התשלומים וגם אינפלציה. אם היתה גביית מסים לא היינו צריכים להגיע להזרמה. מסים

כהוגן היו מכסים את הוצאות הממשלה. אז כתוצאה מזה שאין גביית מסים אנחנו צריכים

להגיע לאבטלה. לכן אני חושב שאנחנו צריכים להגיע, וכולנו נתמוך בכך, לנקיטת

אמצעית דראסטיים שיגבו מסים ממי שיש לו. מסתובב בשוק כסף רב שהיה יכול להפעיל את

ונקציב המדינה והיה מונע הזרמה. אז יש מבצעים ואני רואה אותם עם כל הכאב כמבצעי

ראווה שהולכים כפי שטענתי כלפי המשטרה בשוק השחור, גם כאן יש כמה מבצעים שהולכים

יום-יומיים ומגלים את ערוותה. כי כל מבצע כזה מגלה ש 75-70%-זה העלמות, מוצאים

שכולם מעלימים. אז זה עוד יותר גרוע.

לכן אנחנו צריכים לתבוע מיידית מערכת של אכיפה ועונשים כבדים על מעל מים

ותגבור מערכת המסים כדי להביא להגדלה מיידית של ההכנסות. כי אחרת מערכת המסים

נוטלת על עצמה את האחריות לאבטלה.

י י זייגר;

אני רוצה להצטרף להסבר של אריאל ויינשטיין בקשר לשכבות החלשות ולתשלומי

ההעברה. אינני מסכים לצורה שבה הציג חבר הכנסת צבן את הענין. לא רק שאי-העדכון

לא נעשה בידיעת הכנסת אלא בוודאי שנעשה בידיעת הכנסת, כי את חוקי מס הכנסה חוקקה

הכנסת והיא לא קבעה עדכון אוטומטי למדרגות המס, זאת אומרת שהכנסת רצתה - אינני

יודע איך הצביע חבר הכנסת צבן - אבל הכנסת רצתה שכאשר האינפלציה עולה מנגנוני

המס גורמים לכך שנטל חמס יהיה יותר גדול, כי זה אחד מהמנגנונים האוטומטיים

שעוזרים לבלום את האינפלציה. כאשר האינפלציה עולה ושיעור המדרגות הוא כפי שהוא,

הרי ההכנסות הנומינליות גדלות ובבו בזמן גדלים תקבולי המס בגין אותן הכנסות. אז

לא רק שזה לא צודק, זה חשוב וזה מנגנון אוטומטי שבא לבלום את האינפלציה. ברור

שכאשר ההזרמה וגורמי האינפלציה הם כאלה שיוצאים משליטה, המנגנון האוטומטי איננו

מספיק כדי לבסס. אבל בתנודות שישנן מנגנון ההצמדה ממלא את תפקידו. ואפשר לומר

שאלמלא הדבר הזה היתה אינפלציה עוד יותר גדולה. כך שלא רק שזה בידיעת הכנסת אלא

זה בידיעתה וברצונה.

לגבי התמיכות בשכבות החלשות אנחנו רואים שצדק וזברתי נעשה, והא ראיה שאנשים

חיים אחרי הכול.

גי שפט;

א. אני חושב שצריך לאשר את ההצעה עכשיו כדי שבמשכורת של החודש הזה זה

ייעשה. אם נתווכח הרבח גם זה לא יחיה.

1



ב. אני מצטרף להצעתו של חבר הכנסת יאיר צבן לדון בצורה יסודית על הענין.

האם זה בכלל אפשרי בתנאים האלה לעשות

מנגנון אוטומטי לענין הזה, נניח לתקופה של חצי שנה, ואחרי חצי שנה נבדוק אם זה

עבד?

מצמידים את זה למשא ומתן עם ההסתדרות.

גי שפט;

זה גם יאפשר שלא יצטרכו לנהל משא ומתן על כל הענין הזה.

מה שקרה בשנים האחרונות מ-1975 - וסמדר העבירה לנו נייר, הבעיה שזה שקלים

וקשה לנו לבדוק אותם; אבל אני אתן דוגמה של הכנסה של אלף דולר ברוטו שהיא איננה

הכנסה גדולה, זה מעל לשכר הממוצע, אכל אם משווים את זה למה צריך סל צריכה ממוצע,

זה עדיין לא מיליונרים. מהכנסה של אלף דולר ברוטו ב-975ו שילמנו 265 דולר מס.

היום באותה הכנסה של אלף דולר - אני מדבר רק על מס הכנסה - אנחנו משלמים 345

דולר מס. כלומר יש לנו עליה של למעלה ב 30%-בתשלומי המס.

י י צבן;

אלה שלמטה יש להם הכפלה.

ככל שההכנסה שלך יותר גבוהה, לא קרה לך כלום. בהכנסה של 1,500 דולר שם כמעט

לא חל שינוי. אז ב-1,500 דולר שילמו 500 דולר והיום משלמים בערך אותו סדר גודל.

מה שקרה הוא שככל שאתה מרוויח פחות, נטל המס עולה. כלומר, מס הכנסה ממכשיר

פרוגרסיבי שהיה ב-975ו הפך להיות למכישר רגריסיב. ככל שההכנסה שלך היתה יותר

קטנה נטל המס עליך הלך וגדל. זו תופעה שאי אפשר להשלים איתה בשום אופן. אז אני

מבין את הקשיים של האוצר, אז בואו תתקנו באותה רמת הכנסה - אני לא אומר שתפסידו

הכנסות - אבל תתקנו את העיוות ותהפכו את הפירמידה חזרה. תעשו חישובים וככל

שתחזרו למצב של 1975, תגבו ממי שצריך ולא לתיפך.

אני מציע לאוצר לא ללכת באופן אוטומטי, כי הכי קל זה ללכת באופן אוטומטי.

ומי שנפגע מזה הם השכירים ברמות הנמוכות. תבואו אלינו עם הצעה בחודש הבא בלי

לפגוע בהכנסות המדינה, הצעה שבה תשנו את הנטל של המס ותטילו מס על הרמות היותר

גבוהות כמו ב-975ו, ותקטינו את נטל המס על השכבות הנמכוות.

ברור שצריכים להצביע בעד ההצעה הזו כי אחרת זה מחמיר את המצב, ואין לנו

אפשרות לכפות עליכם.

אני מקבל את ההצעה של תבר הכנסת יאיר צבן. אני רוצה להזמין את נציב מס

הכנסה עם מר משה מנור, ושנקיים דיון על מדיניות מס הכנסה. אני עשיתי את החישוב.

מה שאמר חיים רמון זה בקיצור, איפה שהשכר הנמוך ביותר, שם המס באמת לפי החישובים

- יכול להיות שתביאו וזה יהיה אחרת - אבל לפי הטבלה שקיבלתם זה כך. לגבי 1975

העלית באחוזים גדולה יותר. לכן דיון כזה דרוש.

אני מעמיד את הענין עכשיו להצבעה.

אני רוצה לקבל הסבר על השאלות ששאלתי.

זה יהיה בדיון.

1. לאשר

2. לקיים דיון על נטל המס.

הצעות לסדר-היום

י י צבן;

ו. היתה ידיעה בעתון שהיה איחור בעדכון הקצבאות, גם בספטמבר וגס באוקטובר,

כאילו לא הזינו את המחשב בזמן, ומחוגים בביטווז הלאומי מאשימים את האוצר.

מי מנור;

יש פשוט אי הבנה. יש איחור. קצבאות הילדים משולמות ב-20 לחודש. המדד מתפרסם

ב-15 לחודש. אף פעם לא היה עדכון לפי המדד האחרון. לפני כמה חודשים שנינו

טיפלנו בעדכון לפי המדד הקודם. לפי המדד הקודם נעשה העדכון. המדד האחרון לא כלול

בקיצבה כי אי אפשר לכלול אותו. אנשי הביטוח הלאומי טוענים שחמישה ימים זה לא

מספיק להם בשום אופן לעדכן את המחשב במדד האחרון. אז אף פעם לא היה עדכון של

המדד האחרון. הבעיה היא בביטוח הלאומי, לא אצלנו. הבעיה שם בעיית מחשב.

מזכיר הוועדה אי קרשנר;

אבל קיצבת הילדים תמיד היתה שווה לנקודת זיכוי.

זה עודכן בפיגור של חודש.

בישיבה שלא היית בה, אדוני היושב-ראש, קיבלנו החלטה להקים ועדת משנה למעקב

אחרי עיסקת החבילה, בכלל אחרי הנושא של הקפאת המחירים. אני מבין שגם חבר הכנסת

אריאל ויינשטיין רוצה להעלות את זה. אני חושב שזה אינטרס של כולנו שעיסקת החבילה

למרות המגבלות שיש בה תצליח. לכן חשוב שנתרום את התרומה שלנו. אבל אני מקווה

שהיום נקים את הוועדה הזאת.

אי ויינשטיין;

אדוני היושב-ראש, אני מיד עם כינון עיסקת החבילה אמרתי שאנחנו צריכים לראות

מה קורה עם כל הצד של התעשיה. כי מה שקרה בלשכת התיאום בין ה-2 ל-5 לחודש,

שרבדים שלמים בלשכת התיאום הוזנחו, ורבדים שלמים שקשורים בלשכת התיאום עומדים

לפני פשיטות רגל.לכן אמרתי שאנחנו צריכים לדון בכל הנושא, ולראות מה קורה שחברות

שיש להן 90% תשלומי שכר הלכו ליושב-ראש לשכת התיאום ואמרו לו, אדוני, אנחנו

עומדים בפני נזקים עצומים והוא אמר, תפסידו. הם עומדטם בפני חוזים שחייבים למלא

אותם. מדובר בחברות שנותנות שירותים, נקיון, חברות למחשבים. בחברות למחשבים,

למשל, הרוב זה שכר ומטבע חוץ. לכן תבעתי שאנחנו נשמע את ועדת המעקב כדי שנוכל

לעקוב, ולא נעניתי.



אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, זה דבר מאוד חמור. אני יודע שהיושב-ראש

הוא איש תעשיה. אבל למען הצדק אנחנו חייבים להקים ולעקוב כי עסקים שלמים שאנחנו

אחראים לחם עומדים בפני בעיות קשות. ואי אפשר להשאיר את זה אפילו יום אחד. תבעתי

זאת לפני שלוש ישיבות והדרישה הזאת חוזרת. אנחנו שומעים זעקה. יש באן שאלה

באיזו סמכות נותנים לגופים וולונטריים לקבוע גורלות של מפעלים במשק. לכן אי אפשר

לעור על זה לסדר היום.

יי זי אמיר;

אדוני היושב-ראש, אני מבקש ומציע לוועדה שלנו לאור הניצנים הראשונים של

ההצלחה של עיסקת החבילה, להזמין את ראש הממשלה לשמוע מה היו הסיבות שהביאו אותו

לקרוא לכל הנוגעים בדבר להצסרף ולהמשיך את עיסקת החבילה עוד שלושה חודשים. ואם

באמת ראש הממשלה ישכנע אותנו, יש לזה חשיבות ציבורית עליונה, לפנות גם אנו

כוועדת הכספים של הכנסת לאותם הגורמים ששותפים לעיסקת החבילה לעשות את כל הצעדים

כדי להוסיף עוד שלושה חודשים לעיסקה. כי היום מה שקרה הוא שאין כמעס מוצרים

בשוק. המלאי נגמר ואנשים מחכים לגמר שלושת החודשים האלה כדי להוציא את המלאי

משם. ואולי על ידי זה שתהיה הסכמה להאריך את העיסקה חודש וחצי לפני תום שלושת

החודשים, הציבור לא יסבול ממחסור.

אני עומד להעלות דבר מאוד עדין שלא הייתי רוצה שיקבל תנופה לא טובה. בזמנו

פניתי אליך, בעצם הפניתי לך העתק ממכתבי לשר מודעי בענין התאומים שנעשו בהם

ניסויים רפואיים על ידי דייר מנגלה במלחמת העולם השניה. מתוך קרוב ל-1,700

תאומים יהודיים שנעשו בהם ניסויים נותרו בחיים בסך הכל 190, כאשר חלק ניכר מהם

נמצאים בארץ. היום לאור זה שמחפשים את מנגלה ומממשלות נתנו יד לתפיסתו, ביקשתי

בשביל לתעד את זה ובשביל לאפשר את צעדת המוות בפולין בפברואר במלאת 40 שנה,

ביקשתי לתת מענק או הקצבה לאגודת אומץ שקמה.

לא קיבלתי את המכתב שלך. אני שומע את זאת בפעם הראשונה.

פניתי גם לשר האוצר ושר האוצר אמר לי במפורש שאם אגודה אחת קיבלה מענק כזה

בארץ, האגודה של אומץ תקבל. אז אמרתי לו שפה אישרנו להרבה אגודות, ביניהן אגודת

"היקב" - אני פשוט נזכרתי בשם הזה, אינני אומר זאת בשביל לקנטר - ולא יכול להיות

שהאגודה האנושית הזאת שרוצה לתעד מה שקרה לתאומים האלה על ידי הנאצים הארורים,

תקבל תשובה שלילית.

לכן אני מבקש, אדוני היושב ראש, שהוועדה תמליץ בפני השר לא לקפח אגודה כל

כך חשובה של אנשים שרוצים לתעד מה שעבר עליהם. אני שמעתי אותם והקלטתי אותם.

אני מבקש להקים את ועדת המשנה לחוק הנגב שעבר

את הקריאה הראשונה. כמו-כן אני מבקש לחדש את הוועדה למעקב אחר מצבן של הרשויות

המקומיות.

לגבל הבקשה להקים ועדת משנה למעקב אחרי עיסקת החבילה - אני מוכן להקים מי

ועדה כזאת.

לגבי הבקשה שראש הממשלה יופיע לפני הוועדה - היתי לי איתו שיחה, אנחנו

רצינו בתחילה כאשר החליטו ללכת לעיסקת החבילה, שהוא יבוא לכאן. זה לא מקובל. מה

כן אני יכול לעשות? אם החברים רוצים לשמוע את דעתו לגבי המשך עיסקת החבילה, כל

רגע שהחברים רוצים לשמוע אותו, אני יכול להציע שנקבע ישיבה אצלו בישיבה.

לדעתי, כדאי לשמור את ראש הממשלה למשהו יותר גדול. עכשיו אנחנו באמצע.

היו"ר אי י י שפירא;

נקים ועדת משנה. אם ועדת המשנה תגיע למסקנה, נקבע אתו פגישה.

למרות שהתפיסות שלנו מנוגדות: בעניינים האלה, הייתי מציע את אריאל ויינשטיין

כיושב-ראש, כי אני רואה שהדבר איכפת לו.

היו"ר אי יי שפירא;

אריאל ויינשטיין יושב-ראש, דוברים יאיר צבן, זיאק אמיר וגרשון שפט.

גי שפט;

היו חברים שהתבטאו שדווקא ועדת משנה זו תהיה יותר גדולה, בת 9-7 וזברים.

י י צבן;

חבר הכנסת מצא ביקש להיות חבר בוועדה כזאת, גם הבר הכנסת חיים רמון ביקש.

היו"ר אי י י שפירא;

לא ידעתי שכל כך הרבה חברים רוצים להיות שם. אם אני אקבע עכשיו תהיה

תרעומת.

מה הוועדה הזאת צריכה לעשות;?

י י ז י אמי!-;

אני מציע לבוזור את הארבעה שישנם ועוד שלושה חברים.

בגמר הישיבה היום, אם בקשת החברים היתה שתהיה ועדה בת 7 חברים, אני אראה מי

רוצה להיות בפנים. אני שומע שמצא ורמון רוצים להיות בוועדה, אבל יש לי בעיה;

חיים רמון הוא מרכז מטעם המערך, ויגאל כהן הוא מרכז מטעם הליכוד. אינני יודע אם

הוא רוצה להיות בפנים. אני אבדוק את הענין.

אי ויינשטיין;

מה הוועדה צריכה לעשות?

רבותי, הייתי רוצה לבקש אתכם, אני מבין מכם שביום חמישי החלטתם שאתם רוצים

ועדת משנה למעקב אחר עיסקת החבילה. בתוך המעקב של עיסקת החבילה כלולים למשל

המחירים. המחירים זה חלק מהענין. יש בעיסקת החבילה שלושה גורמים; המעסיקים,



הממשלה וההסתדרות. אני אקים את הוועדה והיושב-ראש יחד עם החברים יקבעו איך אתם

הולכים לעבוד ומה אתם רוצים לעשות.

רציתי להעיר לסדר עוד שלושה דברים: א. יש כמה ועדות משנה ששמעתי שבעבר היו

קיימות. היושב-ראש הבטיח שהוא יטפל בענין ועדות המשנה. אני מציע שיזרז את הקמת

ועדות המשנה.

הלו"ר אי י י שפירא;

כגון מה? על אילו ועדות אתה מדבר?

גי שפט;

למשל לתקציבים מיוחדים.

תקציבים מיוחדים אין כרגע ואין צורך. דובר על ועדת משנה לעיסקת החבילה.

אמרתי קודם כל שאני אקים אותה. עזוב דברים שאינם רלבנטיים. אם יש דבר חשוב

ורוצים לעבוד, צריכים לעבוד. אם רוצים לעשות כותרות בעתון, לא צריכים לעבוד.

ב. אמרת שתטפל בכפילות בין ועדות.

היו"ר א' י' שפירא;

לפי בקשתי, ב-10 בדצמבר יש ישיבה אצל יושב-ראש הכנסת בענין זה.

ג י שפט;

ג. יש מספר מקומות עבודה שאנחנו רואים שהם הולכים לקראת פיטורי עובדים.

הצעתי בשעתו הצעה שבמקומות שצפויים לפיטורים, בייחוד במגזר הציבורי אבל גם

במפעלים פרטיים, שפועלים יעבדו פחות ימים כדי למנוע פיטורים. בשעתו דחו את זה.

לדעתי, כדאי לקיים דיון על הענין.

היו"ר אי י י שפירא;

זה שייר לוועדת העבודה והרווחה. זה לא שייך לנו.

אני אקים ועדת משנה לחוק הנגב. אני אודיע לך.

על הניסויים בתאומים לא קיבלתי ממך מכתב. אבל אני רוצה שתדע, הרוח אצל שר

האוצר היא לא לאשר אגורה לאף דבר.

יי זי אמיר;

לא יכול להיות שהאוצר יתן לאחד ולאחד לא. ל"יקב" הוא נתן 50 מיליון דולר.

זה היה מזמן.

לפני חודשיים. אני פניתי אליך לפני חודשיים.

אז אני אמליץ.

שינויים בתקציב לשנת 1984

היו"ר אי י י שפירא;

אתם זוכרים שלפני שבוע הבאנו שינויים בתקציב בקשר ל-75 משרות של המשטרה.

ואז חיים רמון העיר פה שנברוק אם לא מצמצמים את פעולות יחידתו של זיגל, אחרת הוא

לא רוצה. קיבלנו תשובה מהמשטרה שבזה לא מצמצמים פעולות זיגל. אני מעמיר את זה

להצבעה.

לאשר

היו"ר אי י י שפירא;

נראה מה אנחנו יכולים לאשר עכשיו מיד בשינויים בתקציב - סעיף 117, פרוייקט

ההתפלה, מרובר ב-60 מיליון שקל של הוצאה מותנית בהכנטה. אני חושב שאנחנו יכולים

לאשר.

הווזלט; לאשר סעיף 117.

אחרי כן רשמה אד



מצב התעשיה וההשקעות בתעשיה

אני פותח את הישיבה--

חבר הכנסת עובדיה עלי, ראש העיר עפולה, ביקש לקיים דיון על

בעיות התעשיה. הזמנו לדיון את נשיא התאחדות התעשיינים ואת אנשי

ההתאחדות, את מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר ואת אנשי משרדו. אני מקדם

את אורחינו בברכה- אבקש את חבר הכנסת עלי לפתוח את הדיון.

אמרתי פעמים אחדות שבמרכזה של כל מדיניות כלכלית חייבת לעמוד

התעשיה. היום המקיק מתמודד עם שתי בעיות מרכזיות: האחת - בעיית היצוא

ומאזן התשלומים השלילי של המדינה; והשניה - נושא התעסוקה והאבטלה-

אנו רואים סימנים ראשונים של אבטלה, ולצערנו המקומות הראשונים שנפגעים

מכך הם ערי הפיתוח וישובים שאין להם בסיס כלכלי איתן" לכן דווקה לעת

כזו התעשיה היא שצריכה לעמוד במרכז המדיניות הכלכלית, כי התעשיה

והיצוא הם שיכולים לסייע בהתמודדות עם שתי בעיות אלה של צמצום הפער

במאזן התשלומים וביתרות מטבע חוץ ושל קליטת עובדים הן מהמגזר הציבורי

והן מובטלים אחרים משוחררי צה"ל.

יש ענין שמרבים לדבר עליו ואין עושים דבר לתיקונו, וזוהי העובדה

ששליל מכלל המועסקים במשק עובדים במגזר הציבורי. זהו נתון חמור מאד

במשק כמו שלנו. משקים חזקים בהרבה משלנו אינם יכולים להתמודד עם

תופעה כזו- אם רוצים לצמצם את המנגנון בסקטור הציבורי צריך למצוא

לעובדים תעסוקה חליפית הולמת כדי להקל את המעבר שלהם מהשירותים

לייצור- בינתיים הענין הפך לסיסמה, ומרט לדיבורים אין כל תכנית ושום

מעשים בכיוון הזה, הראיה הטובה ביותר לכך שמספר העובדים במגזר של הייצור

איננו עולה על 350 אלף עובדים-

310 אלף עובדים בתעשיה ו-50 אלף בחקלאות.

עובדים אלה הם שצריכים לשאת על גבם ולפרנס 1,100,000 איש. זהו

מצב אבסורדי שאין לו אח ורע במדינות מפותחות. זה אולי מתאים לאפריקה,

אבל לא למדינות מפותחות" כיצד יוכל המשק להתמודד עם התופעה הזו אם

לא תהיה תכנית מסודרת לקליטת עובדים בייצור, במיוחד בתעשיה אבל גם

בחקלאות באותם גי.דוליס וענפים המיועדים ליצוא?

לצערי אינני רואה שהתעשיה עומדת במרכז התכנית הכלכלית. במקום

ליהכין תכניות לעידוד הייצור ליצוא, התשובה של הממשלה היא הקפאה של

ההשקעות במשק- אני חושב שההקפאה היא אסון למדינה ואין בה תשובה לכל

תכנית כוללת ומקיפה לצמיחה במשק-

יש פן נוסף לענין. אינני מבין איר מדינה המכבדת את עצמה יכולה

לעשות עוול כה גדול למשקיעים וליזמים ולא לכבד את התחייבויותיה כלפיהם-

בראשית הדרך הממשלה מאשרת ליזמים את התכניות, מעודדת אותם להיכנס

להתחייבויות, ואחר כך מסבכת אותם. אתם תגרמו לפשיטות רגל של יזמים. אינני

הואג עכשיו לקונצרנים גדולים כמו כור ואחרים, למרות שגם את ההתחייבויות

של הממשלה כלפיהם צריך לכבד, אבל יש משקיעים בינוניים וקטנים שהשקיעו

את כל כספם בפרוייקטים שונים, שאושרו על ידי הממשלה, אבל כאשר הם



ע 'עלי

מגישים את דו"ח הביצוע וצריכים לקבל את הסיוע של הממשלה במענקים

ובהלוואות, הם נדחים בלב ושוב. יש היום מפעלים שהשקיעו כספים

והמדינה איננה מחזירה להם את חלקה בהתאם להתחייבויותיה. אחוז גדול

של המפעלים מוקמים בשנים האחרונות בערי הפיתוח. 80% מהמפעלים הוקמו

בערי הפיתוח. מצד אחד מפנים יזמים לערי הפיתוח, ומצד שני מערימים

עליהם קשיים- אם היזמים אינם מקבלים את הסיוע הממשלתי המובטח במועד,

הם נקלעים לקשיים גדולים ולהסתבכויות כספיות רציניות.

מהי התכלית של הדברים? מהן ההצעות? הפכנו את ועדת הכספים

לו ועדת הכלכלה.

הנושא הוא מענינה של ועדת הכספים. ועדת הכספים מופקדת על

הנושא הכלכלי ועל המדיניות הכלכלית, ואני חושב שהתעשיה צריכה לעמוד

במרכז כל מדיניות כלכלית- לדעתי איננו יכולים להרשות לעצמנו להתעלם

מהענין.

אני מבקש שנקבל היום החלטה לתבוע משרי הממשלה להפשיר את ההקפאה

במשק.

לא את כל ההקפאה אלא את ההקפאה בתעשיה.

אינני מוכן לקבל זאת בכל מקרה. עכשיו אני מדבר על התעשייה.

לא יתכן שהממשלה לא תשחרר את הכספים במועד למפעלים שאושרו,

למפעלים שהם בצנרת ואנשים השקיעו בהם כספים.

אני מציע שנשיא התאחדות התעשיינים יסקור בפנינו את בעיות התעשיה,

ואחר כך החברים יתייחסו לנושאים השונים.

ברשותכם אציג את הדברים לפי תזכיר שהכנו לקראת הדיון והגשנו

לוועדה, שנוגע גם בנקודות שהועלו כאן.

לפני מספר שבועות חתמנו על עסקת החבילה. מדוע נכנסנו לעסקה זו? -

וזה נוגע לתעשיה ולהשקעות. נכנסנו לכך בעיקר משלושה נימוקים, שאפרט

אותם, ראשית, הערכנו שמצב מאזן התשלומים של מדינת ישראל וכיסוי

הגרעון או אי כיסויו על ידי מקורות יציבים יחייב את הממשלה למהלכים,

שאם לא כן הפגיעה ביתרות תהיה משמעותית ומהירה מאד. שנית, האינפלציה

הגיעה לדמה שבה איננו יכולים לנהל את עסקינו ואת המפעלים שלנו,

האזרח איננו יכול לנהל את חייו והממשלה איננה יכולה לכלכל את מעשיה.

ונימוק שלישי - שווה לעשות את כל המהלך הזה אם כתוצאה ממנו נשנה את

מבנה המשק באופן שחלוקת ההכנסה הלאומית תכלול פחות צריכה ויותר יצוא

על ידי צמיחה בתעשיה. בלי זה לא כדאי לעשות את המהלך שהלכנו לקראתו,

מהלך שיש בו סיכון אבל יש לו סיכוי.



אם תרשו לי אביא לכם עדכון שאולי איננו שייך ישירות לנושא,

אבל אני חושב שזהו נחון שרצוי כי תדעו אותו. הנתון שקיבלתי איננו

סופי, אבל דומני שהוא ברמת דיוק מתקבלת על הדעת, והוא מראה שהאינפלציה

בחודש נובמבר תהיה פחותה במידה ניכרת מכפי שהערכנו לפני שנכנסנו

לעסקת החבילה. הערכנו שמדד נובמבר יהיה 21%, ממוצע שכולל את השפעת

הקצה של חודש אוקטובר, אבל הוא יהיה כנראה בגבולות של 16%-18%, וזה

הבדל משמעותי מאד,

לכף יש להוסיף שתי עובדות שהן תוצר לוואי של המצב הזה.

האחת - הפיחות תוכנן לפי רמה של 21% אינפלציה, בתוספת של 1%-2%

מעל האינפלציה כדי שיהיה פיחות ריאלי, אס האינפלציה תהיה בגבולות

שציינתי, הרי הפיתות הריאלי יהיה בתחום של 4%-5% ואף יותר מזה לעומת

סל המטבעות, ובגבולות של אחוז אחד ואולי יותר לעומת הדולר, שזהו

פיחות ריאלי- לכך יש משמעות מבחינת התקציב, מפני שהסכום המוקצה לביטוח

שער יוכל לרדת, זה משמעותי כי בטווח ארוך פיחות ריאלי זוהי דרך יותר

בריאה לקידום היצוא ומניעת היבוא,

עובדה שניה, שמכינה אנו פחות מאושרים, שהריבית הריאלית כתוצאה

מכך היא בלתי הגיונית לחלוטין. 5%-6% ריבית ריאלית לחודש - לא נשמע

כדבר הזה,

התכנון היה אחוז אחד ריבית ריאלית.

ריבית ריאלית של 1% בסיום המהלך. אמרנו שבתחילה הריבית הריאלית

תהיה 2%. זו לא בעיה של הבנקים אלא של בנק ישראל, אקיר בכל הנוגע

לשיתוף פעולה בקטע הזה מפריע מאד ואיננו מגלה נכונות לעיין בהורדת

הריבית, שמתחייבת גם מנימוקים אחרים. מה שיקרה במשק כתוצאה מהריבית

הגבוהה של שקל לעומת דולר זוהי זרימה לא טבעית ליל כספים משוקי מטבע

חוץ אל השוק השקלי. אנשים ימירו הלוואות דולריות ופת"מיות וישקיעו

אותן בתפ"ס, וזה במקרה הטוב, או בשוק האפור במקרה הפחות טוב, הזהרנו

מפני התופעה הזו מהיום הראשון. יש ויכוח בין אנשי המקרו שמסבירים

את השטפונות לבין אנשי המיקרו שמבינים כי כאשר יש שיעורי ריבית גבוהים

הדרך היא לקחת דולדים ולהפוך אותם לשקלים,

בנק ישראל תוך פניקה בלתי מוצדקת קיבל החלטה לא נבונה שאיננה

מתירה להשתמש באשראי דוקומנטים למימון יצוא אם מישהו החזיק בהם מעל

שלושה שבועות, זה מעיד על ניתוק גמור מהמערכת. היום לא מסבסדים כמעט

את מימון הדוקומנטים- אנו משלמים על המימון הזה ריבית יורו פלוס 1/2% 1.

המימון הזה לא עולה כסף לעם ישראל, ומה עושה יצואן נבון? הוא משתמש

במימון כאשר הוא זקוק לו, לא רצינו שיקחו כסף מפני שהוא זול ויגלגלו

אלתו, לכן אמרנו שנעלה את מחירו למחיר נורמלי. כל עוד היצואן איננו

זקוק לכסף הוא איננו משתמש באשראי דוקומנטים. מאתמול בנק ישראל מחייב

אותנו להשתמש בכסף הזה. יושבים אנשים גאונים במקרו.. הס אינם מבינים

מה שמבין כל גזבר של מפעל" ביררתי בשלושה מפעלים אם יש להם אשראי

היה לנו. הגזבר ראה שנשקפת סכנה|שלא יינתן

מימון, והוא מימן.

בנק ישראל ראה כי בגלל הבדלי הריבית כדאי לקהת הלוואות דולריות,

במקום להוריד את הריבית השקלית יצר כדאיות לעשות זאת. הבעיה שעושים

דברים בלי שיתוף וללא התייעצות וכך גורמים נזק ומשיגים תוצאה הפוכה

מזו שרצי להשיג"



ברור שגם כתוצאה מעסקת החבילה וגם כתוצאה ממיתון בתחילת השנה

יהיה מיתון במשק ויהיה מיתון גם במהירות של התעשיה. היום יש נפילה

אפילו בענפים כמו מזון של 20% במכירות לשוק המקומי. אנו מוכנים לשלם

את המחיר כדי שיקרה משהו ובמקום לייצר לשוק המקומי נעשה מאמץ יותר

גדול להגריל את היצוא.

בנושא של רווהיות היצוא הובטחו לנו דברים מסוימים. הם קויימו

לגבי העבר. הם אינם מקויימים עדיין לגבי ההווה. יש נוסחה מוסכמת.

משהו הסר מתקופה קודמת. זה נמשך הדשיים והצי. אני כבר מתבייש לחזור

ולשאול את השרים מה קרה.

הפיחות הריאלי איננו מגדיל את רווהיות היצוא?

אי הורביץ;

הפיהות הריאלי חוסך כסף לממשלה. אנו מקבלים פחות ביטוח שער.

הממשלה חוסכת על כל אחוז של פיחות ריאלי כ-30 מיליון דולר בתקציב.

אני שמח על פיחות ריאלי כי אני יודע ומבין שיש גבול לאפשרויות התקציב.

אם תקציב הסיוע ליצוא יורד, אין מאושר ממני.

כמה עלה כיסוח השער בשנה שעברה, שנת 1983/4?

פחות מ-400 מיליון דולר.

הוא יהיה השנה חצי מיליארד דולר.

זה כולל את כל הסיוע ליצוא - לחקלאות, לתיירות, לתעשיה.

בתקציב מופיע סכום של 96 מיליארד שקל לכיסוח שער.

על איזה סכום קול יצוא?

3.5 מיליארד דולר יצוא תעשייתי, 500 מיליון דולר יצוא חקלאי,

מיליארד דולר - מלונות ותיירות. לכך יש להוסיף את יצוא היהלומים.

בערר 6.5 מיליארד דולר יצוא. החישוב הוא כ-8% לדולר.

אי הורביץ;

ברגע שמורירים את האינפלציה יורד התמריץ שגלום בעידוד היצוא

דרך המימון ליצוא. אס הריבית היא 25% ואתה מקבל 10%, אם יורידו זאת

ל-9% אתה תשלום 1% יותר. כלי שהיה צריך לשמור עליו כדי לפצל את התמיכה

ביצוא הפך להיות בעייתי.

המדיניות חיתה ייצור ליצוא ולא דוקומנטים.

מהו היקף המימון?

20% מהיצוא.

85 שקל לדולר יצוא.

בכמה מסבסד בנק ישראל את המימון?

זה הופיע בתקציב.

אני רוצה לדעת כמה המדינה משקיעה ביצוא.

הבעיה המרכזית הקשה בנושא הרווהיות נעוצה ביצוא לאירופה, אני

רוצה להסביר נקודה שרבים אולי אינם מבינים אח משמעותה. נתאר לעצמנו

לרגע שלפני עשרים שנה היינו מצטרפים לשוק האירופי לא כהברה נלווית

אלא כהברה מלאה והיינו הותמים גם על ההסכם בענין המטבעות האירופיים,

מה שקרוי "הנחש", והמטבע הישראלי היה עולה או יורד בהתאם למטבעות

האירופיים. אני יכול לנחש שזה לא היה הדבר הרע ביותר למדינת ישראל.

אבל לא היינו נצמדים לעליונים אלא היו משבצים אותנו קצת למעלה

מאיטליה או ספרד או יוון, עשינו תיסוף של השקל מול המטבעות האירופיים"

אביא דוגמה, במפעל פולגת בקרית גת עולה היום שעת עבודה 2.60 דולר

כאשר באותו ממעל באנגליה עולה שעת עבודה 2.20 דולר, ולא מפני סכך מקבל

העובד, אלא זוהי העלות של שעח עבודה. וזה לא מתקבל על הדעת. גם

באנגליה יש אבטלה ואנשים נלחמים על מקום העבודה. כאשר אתה זקוק לעובד,

יש שם תור. בישראל התור איננו ארוך. רבים מצפים שהלירה שטרלינג תתחזק,

אבל יש גם סיכוי שלירה שטרלינג תהיה שווה בערכה לדולר, יש יצואנים

שקיבלו הזמנות בשער של 1.60 או 1.80 לישיט הדולר.

אני רוצה לעבור לנושא הצמיהה. אין צמיהה בלי יצוא. כל הסימנים

מעידים על ירידה בשוק המקומי אפילו עד כדי סיכון של ירידה בייצור

התעשייתי אם לא נעשה מאמצים לצמיחה דרך היצוא. מי שמדבר על מדיניות

צמיהה צריך להתהיל ביצוא.

אני רוצה לומר כמה מלים על התעסוקה. אין לי נתונים המורים שיש

בעיה משמעותית של אבטלה. אם אתה לוקת את הנתונים הסטטיסטיים היבשים

אתה רואה שהמצב איננו קשה. אבל כאשר אתה לוקח אינדיקטורים של מה שעומד

לקרות, נדמה לי שמותר להניה שאנו עומדים בפני בעיה רצינית יותר מכפי

שאנו מעריכים- אנו צריכים לקהת ברצינות את מה שעומד להתרחש בנושא

התעסוקה.

אנו בהתאהד1ת עושים סקר ציפיות שהוא מוכר בכל המוסדות כסקר

הסטטיסטי הטוב ביותר לגבי העומד להתרחש. אנו מעבירים את השאלונים

בין מאות מפעלים שנותנים לנו נתונים לגבי המצב הקיים ומה שעומד לקרות

בדרך סטטיסטית מתוחכמת שעובדה יהד עם אוניברסיטת באר-שבע.

גי גדות;

אתס מוכנים לשלות את הסקר הזה לחברי הוועדה?

בוודאי. זהו סקר חשוב מאד.המסקנה ההד משמעית מהסקר שצפויה

הרעה מסוימת במצב התעסוקה במעשיה, דבר שני שמחייב מחשבה, שקורים

מצד אחד עולה אחוז המפעלים שמדווחים

שאין להם קושי בהשגת עובדים, ומצד שני עולה אחוז המפעלים שמדווחים

שיש להם קושי גדול בהשגת עובדים. מפעלים שמחפשים עובדים ואינם משיגים

אותם הם בדרך כלל מפעלים שמחפשים עובדים למשמרות או לעבודה שלא רוצים

בה אצלנו.



צריך להתייחס לבעיה שאנו עומדים בפני אבטלה.שנית, שאסור לנו

להתפנק ויש לתת עידוד לעבודה בשעות נוספות ובמשמרות בתעשיה.

להעדכתי אין היום מדיניות של צמיחה בישדאל. יש חוק לעידוד

השקעות הון. הוא מקויים בחלקו. לא משלמים כיום את ההתחייבויות.

כמה זמן נמשך המצב חזה?

המצב ההדיף בשבועות האחדונים. הוא החל קודם.. (י' פורר: מאוגוסט.)

זה החל באוגוסט אבל עכשיו ממש לא משלמים.יש לכך גם היבט מוסרי. איך

אתה רוצים לבנות אמינות במדינה אם אינך עומד בהתחייבויות שנתת? אדם

מבצע את ההשקעה שאושרה לו, הוא שולח דו"ח ביצוע. אם לא מעבירים לו

את הכספים המגיעים לו בזמן, הסיוע שניתן לו נשחק- באזור פיתוח במקום

הלוואה ומענק בשיעור ממוצע של 75% הוא מקבל רק 50%.

יש עדכון..) יש עדכון של ההתייקדות אבל אין הצמדה של החשבון.

אין מדיניות של השקעות, אין מדיניות של צמיחה. אני מוכן להבין

את הכלכלנים שאומרים כי יש בעיה של השקעות כאשר רוצים לרסן את

האינפלציה. זה נכון לגבי ההזרמה, זה לא נכון לגבי הסף הכל. בבואנו

לפתח את הצמיחה אנו צריכים בעת ובעונה אחת להתייחס לשאלת האינפלציה-

אני מציע אח המדיניות הבאה: מיצוי כל האמצעים העומדים

לרשותנו כדי לאפשר למפעלים לעבוד יותד שעות, יותר ימים, יותר משמרות.

אין ספק שחלק מהאמצעים בתעשיה המסוגלת לייצא הם היום מובטלים. בהם יש

לעודד את העבודה במשמרות, את העבודה בשעות נוספות. זה הרבה יותר יעיל

מאשר לשלם דמי אבטלה. יש לתת את העידוד על ידי תמריצי מם. היום אנשים

אינם רוצים לעבוד במשמרות ראשית מפני שזה לא נוח, ושנית מפני שזה

לא משתלם.

אתם מגישים גם הצעות קונקרטיות?

סיום ההשקעות שהן בצנרת, להפסיק את עיכוב התשלומים שמעכבים את

ההבשלה של ההשקעות לאחר שעיקר הכסף כבר הושקע. העיכוב הזה איננו מתקבל

על הדעת מבחינה כלכלית, בנוסף לכך שזה מערער את האמינות. הפעלת מרכז

ההשקעות מחרש ואישור מיירי של אותן השקעות שבאופיין פותחות צווארי

בקבוק המכוונים ליצוא כדי שתופעלנה בהקדם. יש לחח דין קדימה לדברים

שניתן להעבירם מהר לאפיקים של יצוא על ידי פתיחת צווארי בקבוק.

בצוואר בקבוק אתה משקיע יחסית פחות כסף מאשר בתשתית. הודעה מיידית

על המועד בו תשוחררנה לביצוע השקעות נוספות ובאילו תנאים" אני מסכים

שיאמרו כי בינואר 1985 עדיין איננו מסוגלים לשחרר השקעוח גדולות, כי

יש בעיה של אינפלציה, אבל בחודש יוני זה ייעשה. אבל תאמרו זאת היום

כדי שאנשים יוכלו לתכנן ולהכין עצמם לקראת ההשקעה.

ללא מדיניות אקטיבית של צמיהה לא תהיה צמיחה. וללא צמיחה לא

נשיג את המטרה המרכזית של המדיניות הכלכלית ושל עסקת החבילה, שהיא

ארגון מחדש של המשק שבו הסקטור הייצרני צומח וגדל יותר מאשר הסקטור

האחר שצומח פחות, וזאת בלי שרמת החיים תיפגע יותר מדי.

בכל אחד מהנושאים נבוא עם הצעות מפורטות לממשלה. גם לוועדת

הכספים י?!!- תרומה, לעתים חיובית ולעתים שלילית.

(שאלה; במה מתבטאת התרומה השלילית?)



ההחלטה שקיבלתם לגבי היטל שירותים שאין מחירים להכיר בו כתשומות

פירושה הורדת הרווחיות. בלי רווחיות מסוימת לא תהיה צמיחה. כאשר

המצב הוא רגיש אסור להשאיר את כל הפתרונות לימים שלאחר המיתון; צריך

לתת פתרונות לפני שהוא מתחיל.

יש אלף יצואנים ו-250% אלף עוסקים. הטלנו זאת על העוסקים שביניהם

יש אלף יצואנים. לא רצינו שבגלל אלף יצואנים יחגגו 249 אלף עוסקים.

אני מייצג את היצואנים והייצרנים.

אני מסביר את ההגיון שעמר מאחורי ההחלטה- אצלנו זה לא שולי.

חסכנו בכך הרבה כסף לאוצר המרינה.

א" טיברג;

יש הרבה מפעלים שעושים יצוא ונותנים שירותים ליצוא שלהם בחו"ל.

הם צריכים להחזיק בחו"ל אנשי שיווק וכדומה. הם יוצרים הוצאות בחו"ל.

הבאנו תחשיבים של מפעלים שהראו כי אי הכרה ברמת התשומות מייקרת את

עלות היצוא ב-3%-4%, שזה לפעמים יותר מכל הרווח על היצוא. זה אומר

שההחלטה הזו מעבירה למפעלים מפעל מפלוס למינוס ברווחיות.

זוהי הוצאה מוכרת לצרכי מס הכנסה.

אי טיברג;

כאשר עומרים לקבל החלטה כה חשובה בנושא היצוא צריך להזמין לדיון

מדובר על עוסקים.) זה לא קיים בשום מקום

בעולם.

קודם מטילים מס ואחר כך נותנים תמריץ.

אי טיברג;

הייתם צריכים למצוא דרך מתאימה שזה לא יוטל על היצוא.

אתם מנכים זאת במס הכנסה.

אני רוצה לברך על הדיון.לפחות בתהום של ההשקעות אני מצטער אם לא

אשמע כנציג הממשלה. אני מצטער שלא נוכח בדיון נציג של אגף התקציבים.

אני מצטער שהשרים אינם נמצאים פה.לא נציג אגף התקציבים קובע

את המדיניות.

בתחום ההשקעות חלה בחצי השנה האחרונה התפתחות מדאיגה ביותר.

זוהי לדעתי עובדה בסיסית שהיא תוצאה של האינפלציה הגבוהה שיצרה

שחיקה עצומה בתשלומי המענקים וההלוואות, גם בהנחה שהם משולמים באופן



מסודר ובמועד. כי אם עובר זמן קצר של חודש ימים בין הגשות הדו"ח

לבין קבלת התמורה כבר יש שחיקה של 15%-20% בתמורה שמקבל המשקיע עבור

תכנית ההשקעות שלו. ניהלנו במשל חדשים ארוכים משא ומתן עם אגף

התקציבים כדי להסדיר את הענין. הענין מחייב שינוי בחוק לפחות בתחום

המענקים,

המשא והמתן הסתיים בהצעה להוריד ב-5% את המענק לאורך הקו כנגד

הצמדה מלאה של המענקים וההלוואות לדולר או למדד. חשבתי שהצעה זו היא

הרע במיעוטו. לצערי, התאחדות התעשיינים לא קיבלה את ההצעה. וזה היה

נימוק טוב מאד כדי להסיר אותה מסדד היום. והנושא של השחיקה לא מצא את

פתדונו.

ההתפתחות של החדשים האחרונית היתה אטית. היא החלה בשינוי תנאי

הריבית, המשיכה בהחמדת הקדיטריונים להשקעה, נמשכה בהקפאה זמנית של

פעולות מרכז ההשקעות ונסתיימה בהקפאה טוטלית של פעולות מרכז ההשקעות.

מרכז ההשקעות איננו פועל במשך חדשים ארוכים ואיננו מתכנס אפילו כדי

לדון בענינים שוטפים.

החשיבות שאני רואה בדיון היום היא בהעלאת הנושא של ההשקעות

על סדר היום הציבורי. אני חושב שכולם מדברים הרבה מאד על סדרי עדיפויות

בהקצאת המשאבים ועושים מעט מאד בענין זה. אין משמעות אחרת למושג של

סדרי עדיפויות אלא לקפח מישהו; מי שחושב שאפשר להעדיף את כולם איננו

אלא טועה. אם אתה מעדיף מישהו, אתה בהינף יד מקפח מישהו אחר. צריך

להגיד באומץ ובגילוי לב שאם אנו דוצים להשיג יעדים שמשמעותם הגדלת

היצוא כדי להתגבר על הפער במאזן התשלומים; אם אנו רוצים להשיג את היעד

של שמירה על רמה סבירה של תעסוקה במשק - הדרך היחידה היא לעודד השקעות

בתעשיה. אני בא להשלים את מה שנאמד לגבי רווחיות היצוא ועידוד השקעות

בתעשיה.

אינני אומר השקעות בכל מקום ובכל תנאי. קיבלנו על עצמנו

קריטריונים מחמירים במה להשקיע והיכן. קריטריונים אלה אומרים שיש

להשקיע בתעשיה המיועדת ליצוא ובערי הפיתוח. הסיווג הזה נותן לנו

בצנרת כמה השקעות בהיקף של 700 מיליון דולר, וזאת לאחר סינון קפדני

של ההשקעות ולאחד שאנו אומרים שנעודד רק תעשיות יצוא שיוקמו בערי

הפיתוח בלבד.

אס אנו דוצים להגיע לשינוי מבני במשק, לא נוכל להגיע לכך בלי

שנשקיע בצורה מסיבית בתעשיה. עם כל השיקולים העומדים מאחורי ההחלטה

על ההקפאה, שעיקרם הוא הרצון להאט את האינפלציה, כוון חייב לבוא שינוי-

אם הוועדה תתן דחיפה לקדאת השינוי הזה, אני רואה הגיון בדיון.

מה עושה משקיע שקיבל אישור על ההשקעה והתחייבות של הממשלה

לסיוע? הוא מביא ציוד, מחכה למילוי ההתחייבות, וכל יום שחולף הוא

מפסיד. כמה פרוייקטים יש בצנרת, האם יש להם פתרון, האם יש ועדת

חריגים? כמה מפעלים אישרתם? האם יש נתונים?

יש נתונים. העובדות בשטה שאיננו דשאים לאשר אפילו השקעה של

דולד אחד במפעלי תעשיה. (א' ויינשטיין: ומה שאושר?) גם מה שאושר,

גם התייקרות - יש הוראה של החשב הכללי לבנקים לא לשלם התייקרות.

כמה משפטי רקע. תהליך העבודה לאישור השקעות הוא שמשקיע שיש

לו רעיון והוא מתחיל לממש אותו מגיש בקשה, הרעיון נבדק על בסים תכנית

מפורטת. אם התכנית עומדת בקריטריונים, שחלקם הוזכרו כאן, של יצוא,

תעסוקה, אזורי פיתות, הרי מינהל מרכז ההשקעות, שפועל על במים החוק

לעידוד השקעות הון משנת 1959, מאשר אח התכנית. משאושרה התכנית על ידי

מרכז ההשקעות ויוצא כתב אישור חתום על ידי מנחל מרכז ההשקעות, יש

התחייבות של הממשלה כלפי המשקיע, אם הוא מתחיל בביצוע. בפרק הזמן

שהתכנית היא בתוקף,שנתיים מיום אישורה, על בסיס כתב האישור יש התחייבות

של הממשלה להעניק הסבות, לא הלוואות, כי הלוואות ניתנות בתוקף

החלטה אדמיניסטרטיבית שאיננה קשורה לחוק. לכן ההתחייבות היא בראש

וראשונה למענקים ואחר כך להטבות במס הכנסה שהן פונקציה של הפעילות

בשטח.

ממי מקבל המשקיע את ההלוואה

יי בליזובסקי;

תהליך ההשקעה באופיו הוא תהליך נמשך. הביצוע של ההשקעה לוקח

מספר שנים. אנו מניחים כממוצע כללי שאם ההשקעה בפרוייקט חדש בסדר גודל

בינוני נמשכת שלוש שנים, התחייבות הממשלה מתחלקת על פני השנים בדרך

הבאה: 20% בשנה הראשונה; 40% בשנה השניה; ו-40% בשנה השלישית.

לנו יש אינפורמציה מלאה על האישורים של מרכז ההשקעות. המערכת

עובדת בשקלים, ואין משמעות להציג נתונים בשקלים על האישורים שניתנו

לפני שנתיים או לפני מספר חדשים. את גודל התקציב קובע הביצוע בשטח-

סך הכל ההתחייבויות לשנה, כמה תקציב המדינה צריך להקצות כל שנה, זוהי

פונקציה של. קצב ההשקעות בשטח- יש בצנרת השקעות שאושרו לפני שלוש שנים,

לפני שנתיים, לפני ההקפאה, עד 1 באוגוסט 1984.

נכון להיום בתקציב המדינה לשנת 1984 חסרים 120 מיליון דולר

כדי לעמוד בהתחייבויות שניתנו לפרוייקטים שהם בשלבי ביצוע. החל

מ-1 באוגוסט 1984 לא אישר מרכז ההשקעות כל תכנית חדשה. בצנרת נמצאים

עשרות ומאות תכניות. על מנת לעמוד בהתחייבויות שנגזרות מאישורים

קודמים הן בהלוואות וחן במענקים עד 31.3.85 דרושה תוספת תקציב של

120 מיליון דולר, שמתחלקת ל-80 מיליון דולר הלוואות ו-40 מיליון דולר

מענקים. כיוון שהתקציב למטרה זו נגמר ובפועל ניצלנו את התקציב במלואו,

ואת המענקים חייבת המדינה לשלם תוך 60 יום בתוקף החוק, החשב הכללי

ממשיך להעביר את המענקים ללא תקציב. לגבי הלוואות ניתנה הנחיה להפסיק

לתת אותן כי אין לכך אמצעים בתקציב.

מתי ניתנה ההנחיה הזו ומהם הסכומים שצריך היה להעביר באותה

תקופה?

יי בליזובסקי;

ההוצאה החדשים הממוצעת לתשלום ההלוואות היא כ-20 מיליון דולר.

מזה שלושה שבועות שהפסיקו לשלם את הכספים האלה.

אתם חייבים לשלם באופן מיידי 20 מיליון דולר.

אם שלושה שביעות לא משלמים בהיעדר תקציב, הרי שהמצב הולך ונהיה

יותר גרוע כי יש לכך אפקט מצטבר.

ישבנו עם סגן הממונה על התקציבים, שהגיע לישיבה, ואני מאמין -

ואני אומר את הדברים בזהירות רבה -שיימצא פתרון בימים הקרובים לתקציב

החסר למילוי ההתחייבויות הכספיות. במשך שנים ער היום תמיד נקבע התקציב

על בסיס של הביצוע בשטח, וכל שנה היו מגדילים את התקציב. התקציב לנושא

ההשקעות היה מועדף, ולא קרה שלא הגרילו ארתו במהלך השנה כאשר התברר

שהוא עומד להיגמר, שנית, היתה הבטהה ספציפית לגבי 1984 שהתקציב יעודכן,

גם באוצר מבינים שהמדינה איננה יכולה שלא לכבד את התחייבויותיה.

ההודש הזה שותק את ההטבות. בתהליך של עדכון התקציב - ולא תהיה

ברירה אלא להגיש תקציב נוסף - לענין השתיקה אין תשובה.

מדוע שחיקה של חורש ימים?

עבור אלה שהגישו את דו"ח הביצוע לפני חודש, זוהי שחיקה של חודש.

יכול להיות שתהיה שחיקה יותר גדולה אם הזמן הזה התארך. המערכת מתפקרת

בשקלים. זוהי שיטת העבורה. כל יום שהכסף מאחר להגיע משמעותו שחיקה.

איש איננו מסוגל להגיד מהו עומק השחיקה, כי זה פונקציה של האינפלציה

באותו חודש ושל הזמן שחולף מרגע הזכאות וער התשלוס בפועל-

אלה הן ההתחייבויות לשנת התקציב המסתיימת ב-31 במרס השנה.

אני כבר יורע, על בסיס התכניות בשמח, לאיזה סכומים אנו זקוקים לשנת

1985. כבר שעבדנו 180 מיליון דולר מתקציב 1985. אם תימשך המדיניות

לפיה אין מאשרים תכניות חדשות, הרי עבור התכניות שאושרו בעבר והן

כשלבי ביצוע דרוש סכום של 180 מיליון דולר, ולא משנה מה יהיה התקציב

לשנה הבאה. יש יש לנו התחייבויות ארוכות טווח והן כברות מאר ובעלות

משמעות גדולה.

היות וקבענו שהדיון יימשך עד שעה 12.00, ובאותה שעה יש לנשיא

התאחדות התעשיינים פגישה עם ראש הממשלה, אני מבקש מהחברים שנרשמו

לריון שיסתפקו בזמן של שתים-שלוש דקות.

אני מבקש להציג שתי שאלות לנשיא ההתאחדות בעקבות דבריו. הוא

דיבר על עבודה בשעות נוספות. אם נשקפת סכנה קיל אבטלה במשק,הרי שעות

נוספות הן בבחינת תרתי דסתרי, וצריך לעשות הכל כדי שאנשים לא יעבדו

שעות נוספות וכך יאפשרו להעסיק את העובדים האחרים. כרי לא לפטר עובדים

ולספק להם תעסוקה יש אולי מקום לעבור לשבוע עבודה של חמשה ימים.

אני מסכים שיש חשיבות לעבודה בשלוש משמרות, אבל לא יותר מאשר חמשה

ימים בשבוע.

מי שאיננו מאשר תכניות להרחבה או להקמה של תעשיות יצוא עומד

להנציח את האבטלה בארץ. וזו לא רק בעיה כלכלית אלא גם ובעיקר בעיה

חברתית. מי שאיננו מבין קימה שדרוש למשק זו צמיחה ויצוא צריך להתפטר

מכל תפקידיו.

צעקתי חמס על ההיטל של 15% והצבעתי נגרו. הסברתי שהתשובה איננה

קיזוז ררך מס הכנסה, כי יש חברות שמפסידות ובדרך זו יגדלו ההפסדים

שלהן.

אני מבקש רשות להצעה לסדר, הנושא הוא כבד וחשוב שנמצה את הדיון

בו. כן עלינו לסיים את הדיון בהמלצות. אני מציע ליושב-ראש, שאם לא

נוכל לסיים היום את הדיון מקוצר הזמן, שנמשיך אותו בישיבה אחרת. אינני

הושב שניתן בזמן שנותר לקיים דיון רציני ומעמיק. בנושא כה רציני

וגורלי.

אני מסכים לדעה שמרכז ההשקעות הדל לפעול. אני בא מהמגזר החקלאי,

שעוסק במידה מסוימת גם בתעשיה. לפני שלוש שנים קיימנו דיון עם מנכ"ל

משרד האוצר והוא הציע לחקלאים להיצמד לתעשיה. התעשיה זהו סקטור רציני,

יש חוק לעידוד השקעות הון בתעשיה, קיים מרכז השקעות, ומוטב ללכת בדרך

הזו. אני רואה שהתעשיה נקלעה למצב שאליו הגיעה החקלאות. נצטרך לקיים

דיון גם בנושא הזה. אינני הושב שבמצב הקיים אנו יכולים להקפיא השקעות

בתעשיה. בדיון בוועדת הכלכלה, לפני נסיעתו של שר התעשיה לחו"ל, הוא

העלה רעיון על קרן של 250 מיליון דולר להשקעות בתעשיה, שתבוא על חשבון

הקטנת סעיפים אחרים או הקטנת מלאים, וזאת כדי להביא לצמיחה ולמניעת

אבטלה.

המנכ"ל אמר לנו שהכל מוקפא. אינני חושב שבמצב הקיים ניתן לההיל

את מדיניות ההקפאה על התעשיה. אני מבין שיש הקפאה בכל הנוגע להקמת

מבני ציבור או לתחומים אחרים, אבל לא תעשיה. החוק לעירוד השקעות הון

נחקק בשנת 1959, כאשר האינפלציה היתה נמוכה. באותן שנים אם הממשלה לא

שילמה בזמן אה ההתחייבויות, אפשר היה לספוג זאת, מה שאין כאן כאשר

יש אינפלציה של 20%-23% לחודש. באינפלציה כה גבוהה לא יתכן שלא יהיה

עדכון של סכומי המענק וההלוואות ליום הגשת החשבון. אם לא מעדכנים

את הסכומים האלה יש שחיקה והיזם מקבל רק 60% או 50% ממה שמגיע לו

לפי ההתחייבות. ולו אותו יזם היה יכול לקבל את נפח הכסף מהבנק היתה

זו חצי צרה. אס הכסף הזה איננו זמין, היזס בהכרח בולם את ההשקעות,

לדעתי, שכר העבודה במפעלים המייצריס לשוק המקומי הוא נמוך.

תיקון השכר בעיקר בתעשיית המזון היה יכול לפתור חלק מהבעיה של התעסוקה.

צר לי שהתאחדות התעשיינים אינגה עוסקת בבעיה הזו.

נראה לי שיש לשקול את הרעיון להעביר את דמי האבטלה למפעלים

שמסוגלים על ידי עידוד להגדיל את הייצור והיצוא ולקלוט עובדים נוספים-

במקום לשלס לאנשיס רמי אבטלה מוטב להעביר את הכספיס האלה למפעלים

שמוכנים לקלוט בעבודת אנשים שהס מובטלים. לדעתי יש מקוס להעלות רעיון

כזה והוא ראוי לשיקול ולבחינה-

הבעיה שאין לממשלה יעדים לאומיים. לו הממשלה היתה רואה ביצוא

יער לאומי והיתה -מעבירה חלק גרול מהמשאבים העומרים לרשותה לעידוד היצוא,

דומני שהפצב היה יותר קל גס במגזרים אחרים. אבל כיוס היצוא איננו זוכה

בעדיפות לאומית, אלא מטפליס בו כשם שמטפליס במכלול הנושאים. יש תמריציס

ליצוא, יש ביטוח שער, יש מימון, ועל כל דבר צריף לנהל מאבקים. לא ניתן

סיוע ממשי ליצוא כפי שמתחייב.

נשיא ההתאחדות דיבר על כמה נושאיס הקשורים ליצוא. אבל אני חושב

שהוא היה צריך להמציא לנו רשימה של הצעות קונקרטיות ומפורטות כדי

שהוועדה תבחן אותן ותוכל להמליץ על דברים מעשיים. צריך להיות ברור

שהיצוא הוא יעד לאומי, אבל זה צריך להיות מלווה גם בתכנית עבודה לחדשים

הקרובים,

יש בעיה של מתן הקלות במס לעוברים. איך זה מתקשר לענין האבטלה?



מעבר של עובדים מסקטור אחד למשנהו איננו דבר פשוט. אדם שנקלט בעבודה

במשרדי ממשלה איננו הופך מהיום למחר לעובד ייצור. לא שמעתי איך ניתן

להעביר עובדים משירותים לייצור בהדרגה, אם כי אני מבין שצריך להחיש

את התהליך הזה, תוך קליטתם של עובדים אלה בעבודה ייצרנית. זה אומר גם

שינוי המדיניות של תשלום מענקי אבטלה. על כך צריך היה להרחיב את הדיבור,

הוא הרין צמצום מספר ימי העבודה במפעלים כדי שתהיה תעסוקה לכל העובדים.

יש בעיה של חידוש הציוד במפעלים. הבעיה הזו התגלתה בכל חריפותה

במשבר שפקד את מפעל אתא. מסתבר שהבעלים במקום לחדש ציוד "הלכו" את

המפעלים"

מרכז ההשקעות חדל לפעול. לדעתי צריף לחדש את פעילותו שיל מרכז

ההשקעות. יש כאן מערכת דו-סטרית. מרכז ההשקעות מאשר הקמת מפעלים, ואילו

היזמים מתחייב לסיים במועד את הקמתם.

ריבית ריאלית של 5% איננה מתקבלת על הדעת. מי שהתקין את התקנה

הזו בענין האשראי ציפה כנראה לפיחות, שאם לא כן אין הסבר לענין.

ההקפאה זהו צעד אדמיניסטרטיבי שיותר קל לבצע אותו מאשר קיצוץ

בתקציב. אבל בעוד שקיצוץ בתקציב מאפשר לך להחליט היכן לקצץ ובמי

אתה מוכן לפגוע, כאשר אתה מחליט על ההקפאה אין לך שליטה על הנעשה.

על ידי הקפאה ללא אבחנה אתה עלול לפגוע גם במפעל שעומד בפני סיום

ויכול להתחיל בייצור.

לענין ההשקעות בעתיד, אולי אפקיר לשקול את ההצעה לתת יותר

הקלות במיסוי, שבאות לכלל מימוש בשלב יותר מאוחר, ופחות עזרה בזמן

ההקמה, וזאת בגלל המגבלות של התקציב.

יש לי הרגשה קשה בדיון היום. אפשר לברך את חבר הכנסת עלי שהעלה

את הנושא לדיון לו ידעו התאחדות התעשיינים וגם גופים אחרים להקתמש

בצורה נכונה בוועדת הכספים או בחברי הכנסת לצורך העברת מירע שכנראה

לוקה בחסר.

דיברתם על עסקת החבילה. כל מי שחתם על ההסכם לעסקת חבילה ידע

שיש בעיה שצריך להתמודד אתה. נקבעה לכך תקופה של שלושה חדשיס ועכשיו

מדברים על הארכת התקופה. אנו בוועדת הכספים - וזה לא הדיון הראשון שלנו

בנושא - שואלים את עצמנו במה יכולה להתבטא התרומה שלנו, נניח שנמליץ

המלצות, אין לפנינו בקשה קונקרטית של משרד התעשיה והמסחר וגם לא של

גורם אחר.

-

אנו יכולים לקבוע גם מדיניות. מכל מקום, כל בקשה שבאה ממשרד

התעשיה והמסחר או מהאוצר מגיעה לוועדת הכספים ולא לוועדת הכלכלה.

אינני רוצה ליצור ציפיות מוגזמות באשר ליכולתה של הוועדה

להמליץ המלצות שניתן לממש אותן.

נאמר שההתחייבויות של הממשלה כלפי יזמים ומשקיעים הן על פי

החוק, והן אינן מקויימות. כיצד יתכן שבענין שהוא כל כך ברור לא הוגשה

עד עכשיו כל תביעה משפטית? (א' טיברג: אנשים מפחדים, הם רוצים להמשיך

להיות משקיעים.) גם באיגור המקצועי היתה תופעה שעובדים לא התלוננו

כי הם פחדו. יצרנו מצב לפיו האיגוד המקצועי נתן תמיכה מסיבית לעובדים

המתלוננים- התשובה שאנשים מפחדים איננה תשובה. זה אומר שאינכם נותנים



הגנה מקצועים ליזמים. אם המדינה איננה מקיימת את התחייבויותיה

על פי החוק שאושר בכנסת, תנו לנו את הרשימה ונוכל לפעול. לא נהיה

פחדנים. בכך אנו יכולים לעזור.

הגענו למסקנה שבענפים מסוימים חשוב להפעיל את המערכת בצורה

שונה מכפי שהיא מופעלת היום, אתם אומרים שהתמריצים הניתנים היום

איז בהם כדי לעודד עבודה במשמרות. אנו עוסקים בענין כל הזמן. פונים

אלינו מגזרים שאינם מכוסים על ידי ההוראות הקיימות למתן הסבות. אם יש

לכם מחשבות לתיקון המצב הקיים בנושא של עבודה במשמרות, אנו חברי ועדת

הכספים יכולים להעלות את הנושא לדיון. אם הבעיה קיימת בסקטור שלכם,

תגידו לנו היכן היא קיימת ומהן ההצעות שלכם לפתרונה.

נאמר שמשרד התעשיה הציע לשנות את החוק בענין עידוד ההשקעות

אבל התאחדות התעשיינים לא הסכימה לתיקון ולכן הוא ירד מסדר היום.

אנו מבקשים לשמוע מה היתה ההצעה, נבחן אותה ואולי נימול יוזמה כדי

שהתיקון לחוק יאושר.

גם במליאה וגם בוועדה אמרתי - ובכך אני מצטרף לדבריו קול חבר

הכנסת שפט - שלא הציבו יעדים לאומיים ולכן מה שנעשה הוא בגדר טלאי

שלא יביא לתיקון המצב. לי ברור שמבנה התעסוקה הוא מעוות והפריסה

התעשייתית איננה מתוכננת. במצב הזה צריך להכין תכניות להסבה. למרות

שאני נמנה על מחנה העבודה, אני סבור שמי שמתאר לעצמו שנוכל לצאת מהמצב

שהגענו אליו בלי אבטלה גדולה איננו מבין את הענין. נצא עם אבטלה שנצטרך

להתמודד אתה. אם היו מכינים היום את הפריסה של התעשיה ואת תכניות

התעסוקה היינו יודעים כי בינואר 1986 תבוצע תכנית להעסקת העובדים.

בלי להקטין את המס על עובדי הייצור - ולא רק על עבודה במשמרות -

לא תהיה צמיחה. הדוגמה שהביא לנו נשיא התאחדות התעשיינים על מפעל פולגת

מראה כי העלות לעובד היא גדולה בלי שהדבר מתבטא בשכר נטו שמקבל העובד.

נהיה חייבים להתמודד עם האינפלציה מצד אחד, ולעודד את הייצור והיצוא

תוך מתן תמריצים גם לעובדים מצד שני. אצלנו התנאים הסוציאליים הם

מפליגים, אבל אי אפשר להטיל את מלוא הנטל הזה על המשקיעים, היזמים,

התעשיינים. יש להקטין את עלות העבודה גם בשעות נוספות ובמשמרות ולחסוך

בתנאים סוציאליים שמגיעים לממדים שהמפעלים מתקשים לעמוד בהם.

ההצעה להזרים את מענקי האבטלה למפעלים שמעסיקים עובדים נוספים,

בעיקר בערי הפיתוח, ראויה למחשבה. זוהי דרך להעמיד מפעלים על הדגליים

ולבסס אותם בדרך של סבסוד מבוקר.

אילו ראיתי עצמי חייב לתת פתרון מיידי למצב הייתי מצלע להקטין

את המס לשיעור של 25% לעובדים בייצור. זוהי פעולה מיידית שתאפשר למפעלים

להגדיל את כושר התחרות שלהם בטווח המיידי.

ההנחיות בענין מימון דוקומנטים מראה עד כמה יש ניתוק מהמציאות

בשטח. לצערי יש דוגמאות רבות כאלה. אסור לנו לוותר. זוהי בעיה שצריך

להתמודד אתה ולא להרפות.

חשבתי לתומי שכאשר יש ממשלת אחדות לאומית עם קואליציה כה

רחבה אולי תהיה גם מדיניות ברורה. אני מתאר לעצמי שהתעשיינים ציפו

לכך. אני מבין שאין לזה סיכוי כרגע כשם שאין סיכוי למדיניות בנושאים

אחרים. חוששני שאם התעשיינים רוצים להתמודד עם בעיות קשות הם אינם

יכולים לסמוך על מדיניות נבונה של הממשלה שבמסגרתה הם יוכלו לתפקד,

אלא הם צריכים ליטול בעצמם יוזמה כי החדשים הקרובים יהיו קריטים לא

רק לתעשיה אלא למדינה כולה.

מרכז ההשקעות יכול להיסגר בגלל חוסר תקציב. ואם יהיה תקציב,

האם יהיו לכם משקיעים מהחוץ? רק מי שתקוע עם השקעות במדינה אין לו

ברירה אלא להמשיך. אבל להביא משקיעים חדשים מהחוץ? יש בארץ אלפי

יהודים שיש להם סכומי עתק סגורים בבנקים. מדוע איש מהם איננו מנסה

להשקיע? הם מעדיפים להחזיק את הכספים בבנק ולקבל עליהם ריבית. אם

אפשר היה להרוויח כסף, מדוע הם אינם משקיעים? מדוע הם מסתפקים בריבית

שמשלם לחם הבנק? הם למדו מהנסיון שמי שהשקיע כאן עשרה או חמשה מיליון

דולר, בבואו לממש את השקעתו התברר לו שהיא איבדה הרבה מערכה.

זה לא חל על כולם.

חי רמוז;

יש משקיעים שקיבלו מהמדינה 95% מההשקעה.

א" אבוחצירא;

כל אחד יכול להיות משקיע בתנאים כפי שהיו כאשר המדינה נתנה

95% מההשקעה. השלטון יכול להפוך אנשים לעשירים, אבל עשירים יכולים

להפסיד ולא רק הממשלה-

לאינפלציה הרבה גורמים, ואחד מהם אלה הם המחירים בשוק.

הבאת דוגמה כמה עולה שעת עבודה באנגליה לעומת ישראל. אני יודע דבר

אחד, שבצרפת שכר המינימום הוא 4000 פרנק, שהם בערך 440 דולר. בארץ

זהו שכר גבוה.

ח' רמוז;

השכר הממוצע במשק בחודש אוקטובר היה 276 אלף שקל.

אי אבוחצירא;

שכר המינימום במדינה אירופית הוא גבוה בהרבה מאשר אצלנו.

ומדוע מחירי המוצרים התעשייתיים כמו טקסטיל, ביגוד, הם בממוצע

נמוכים ב-40% מאשר אצלנו- מדוע לישראלי כדאי לקנות כרטיס טיסה

לפריס או לרומא, לקנות שם בגדי חורף לכל המשפחה ועדיין לכסות את

מחיר הכרטיס ואת הוצאות המלון? (א' טיברג: הוא איננו משלם מכס.)

והתעשיה בישראל משלמת מכס?

היא משלמת מכס ומס קניה. על חליפה של בגיר יש 35% מס קניה.

אי אבוחצירא;

מדוע תעשיין ישראלי מוכר מכנסיים לגברים ב-9 דולד בפדיס,

וכאן המחיר עבור אותם מכנסיים הוא 50 דולר? ואני גם יכול לומר לכם

מיהו אותו תעשיין.



התוצרת הישראלית בארץ היא מאד יקרה. לכן אנשים מבכרים לקנות

אותה בחו"ל. אתם מכריחים אותנו לייבא עבור עצמנו.

היו לי ציפיות שתהיה מריניות ממשלתית שתגדיר יעדים לאומיים.

היות ואין תכנית ממשלתית אני חושש שאתם תפשטו את הרגל. כי מי יקנה

את התוצרת שלכם?

מה דעתכם בנושא של פרוייקט הלביא, היה מי שאמר שהמשך פיתות

הפרוייקט פוגע בתעשיה. אני שואל את דעתכם כאנשי תעשיה,

היה רצוי שבדיונים על מצב התעשיה ישתתף גם מזכיר תברת העובדים.

בכל זאת חברת העובדים חולשת על כ-20% מכלל התעשיה וכדאי שהם יהיו

מיוצגים בדיון.

ההערה היא נכונה.

אנו מייצגים גם אותם. (א' הורביץ: אבל אני מקבל את ההערה.)

נאמר שפרוייקט הלביא קלט כיח אדם מיומן ואי אפשר לפתח תעשיות

טכנולוגיות מתקדמות.

לא הבנתי כמה כסף עולה היצוא לעם ישראל. אינני יודע אם נשיא

ההתאחדות צריך לענות על השאלה או אנשי האוצר, אני רוצה לדעת כמה כסף

עולה היצוא וכמה דולרים הוא מכניס למדינה,

בישיבה קודמת שמענו שהסיוע ליצוא מגיע ל-800 מיליון דולר.

יש על כך הערכות שונות, אני מבקש שגורם מוסמך ישיב על השאלה.

כן אני מבקש לדעת מהו הערך המוסף של היצוא, אנו מתפארים בערך מוסף

גבוה בתחומים מסוימים, אבל יש ערך מוסף נמוך בתחומים אחרים, יכול

להיות שבתחומיס מסוימים הסיוע עולה על הערך המוסף, כדי לקיים דיון

רציני אנו צריכים לדעת איזה תעשיות תורמות למשק ועל איזה תעשיות

אנו מוציאים דולרים ובלבד שיהיה יצוא, בהתאם לכך נכלכל את צעדינו

ולא לכל יצוא באשר הוא יצוא יינתן הסיוע"

בענין המיסוי הנתון שנתתם הוא בלתי אפשרי, הייתי מרוצה אם

שכרו של העובד בישראל היה כמו של העובד באנגליה, אולי השכר ברוטו

כאן הוא יותר גבוה מאשר הברוטו באנגליה, אבל הנטו שמקבל העובד בישראל

הוא נמוך בהרבה. מה דעתכם על רפורמה במס שתקטין את עלות המס ותגדיל

את מס ערך מוסף?

תעדכנו את מדרגות המס,

אנו יכולים לאשר או לדהות את ההצעה של האוצר, אבל איננו יכולים

להציע מדרגות מס- היוזמה שלנו מתבטאת בהמלצות, והסמכות היא לאשר או

לא לאשר. אין לנו כסף לתת. אנו יכולים למנוע מתן כסף,

אנו נאלצים להפסיק עכשיו את הדיון. נקבע מועד להמשך הדיון.

נשיא ההתאחדות רשם לפניו את השאלות של חברי הוועדה. הוא ישיב עליהן

בישיבה הבאה. אלה שטרם הגיעו לרשות דיבור יקבלו אותה באותה ישיבה.

שימוש ברזרבה כללית לשנת 1984

פניה מס' 108 -משרד ראש הממשלה - הקמת לשכות השרים ללא תיק

אנו עוברים לדיון בפניות אגף התקציבים לשינויים בתקציב.

נתחיל בפניה מס' 108 - העברת סכום של 124.7 מיליון שקל מהרזרבה

הכללית למשרד ראש הממשלה לצורך הקמת לשכות השרים ללא תיק.

אני מבקש רשות להצעה לסדר בסעיף זה.

אני מציע לא לקיים דיון בסעיף זה אלא רק הצבעה- אני מוכן לנמק

את הצעתי. לאחר שקיים הסכם קואליציוני חתום וההוצאה הזו היא פועל

יוצא מן ההסכם, אין הוועדה יכולה לקיים על כך דיון אלא להצביע.

הוועדה רשאית לדון בכל נושא אם חבריה מבקשים זאת.

אינני יודע מראש מהי דעתם של החברים. אולי יש חברים שמבקשים

להגדיל את הסכום הזה או לגרוע ממנו. יתכן שיש חברים הסבורים שבהחלט

ניתן להסתפק בסכום יותר קטן. בהסכם הקואליציוני לא מופיע הסכום

שיוקצב למטרה הזו.

אינני יכול להעמיד פנים ולהתלונן על גודלה של הממשלה ומספר

שריה. היו אילוצים קואליציונים ואני חושב חושב שקמה ממשלת אחדות

לאומית. נתתי ידי להקמתה של הממשלה ואינני מתחמק מאחריות. אבל יש

כמה דברים שאני מציע לא לאשר אותם כל עוד לא נקבל כמה פרטים, ולא

מפני שאני מתנגד לממשלה או להרכבה.

ברור שלכל שר דרושה לשכה ולכל שר דרושה מכונית. כל זה היה ברור

לי בעת הקמתה של הממשלה. אבל עם כל הכבוד, בנושא זה יש רגישות רבה

בציבור וגם בקרב חברי הכנסת. לכן טוב שהוועדה תקבל פירוט למה מיועדים

הכספים.

יש על כך פירוט מלא בדף המחשב.

לא יעלה על הדעת שלשר בלי תיק יהיו ארבעה עובדים. לא יעלה

על הדעת שנאשר תקן של עובדים מעבר לסביר, כי זו לא תהיה אבטלה סמויה

אלא גלויה. השאלה אם עובדים אלה אמנם דרושים. על הסף נראה לי שיש כאן

הפרזה רבה.

החומר חולק לחברים לפני שבוע ימים. זכותו של חבר הוועדה לבקש

התייעצות סיעתית.

אני מצטער, אבל לא ידעתי שיש כאן פירוט מלא.



אם ממציאים לנו חומר, צריך לעיין בו לקראת הדיון.

הניגונים על שיא כוח אדם משקפים את מספר העובדים המועסקים בפועל,

או את מספר המקורות שהמשרד רשאי לאייש?

אם במשרד יש משרה פנויה, המשרד רשאי לאיישה. אס במקרה כל המשרות

תפוסות, אי אפשור להעסיק עובד במשרה נוספת. חלק מהאישורים איננו מיועד

לתוספת משרות אלא אלה הן תנועות פנימיות בחוף המשרד. יש תקן מינימלי, -

ואגף התקציבים מנהל מאבק על התקן - של מזכיר, עוזר ונהג.

יי מצא;

אני תמים דעים עם חבר הכנסת אבוחצירא שהנושא של לשכות השרים

וסגני השרים איננו נושא לדיון כי זה מופיע ב הסכם הקואליציוני, אבל

יש נושא שהוא שנרי במחלוקת ובגללו אצביע נגד האישור, ולא מפני שלא

דרושות לשכות לשרים ולסגני השרים אלא מפני שיש שרים שיש להם לשכות

כפולות,

בדיון על לשכת ראש הממשלה בתת-אביב השתתף ראש לשכתו של ראש

הממשלה. אינני מתייחס עכשיו ללשכת ראש הממשלה בתל-אביב ועוד נקיים

על כך דיון, אבל ראש הלשכה פנה אלינו וביקש שנעשה כמיטב יכולתנו

בדי לבטל לשכות שרים נוספות שנפתחו בתל-אביב ובחיפה כי אין להם כל

הצדקה, אינני חושב שאנו רשאים להצביע היום על אישור תקציבי ללשכות

שרים בלי תיק כל עוד לא דווח לנו שהלשכות הכפולות נסגרו, על דעת ראש

הממשלה נאמר לנו שהכפילות הזו מיותרת,

מי שטרית;

לא ברור לי מה אתם מבקשים מאתנו לאשר במסמך זה- האם אתם מבקשים

להגדיל את התקציב או להעביר כספים מהרזרבה. אתם מבקשים להוריד 5 משרות

מלשכת סגן השר שילנסקי, 6 משרות מלשכת השר שרון ומשרה אחת מלשכתה

של השרה שרה דורון. למה אינכם מורידים את שלוש המשרות מלשכת השרה דורון?

לצורך הקמת הלשכות של השרים ללא תיק דרושים 3 עובדים ללשכתו

של השר ארנס. אני יודע שהעובדים בלשכתו של השר ארנס עברו מלשכתו

הקודמת במשרד הבטחון. לשם מה דרוש תקציב נטף ?

האם המקורות האלה הן ברזרבה לצורך ניצולן? אם קיימות משרות ברזרבה,

אני מציע לקצץ אותן. האם לא ניתן להעביר עובדים ממשרדי הממשלה ללשכות

של השרים על ידי קיצוץ במשרדים המתאימים ובלי לפטר עובדים?

חי רמוז; -

יש כאן תקציב גם לרכישת מכוניות חדשות וגם לשכירת רב, מחו חתקן

לשכירת רכב ומי מאשר זאת? בעתונות התפרסם שהשר שרון נוסע ברכב שהוא

מעל התקן. איזה מכוניות חדשות רוכשים, איזה סוג, איזה נפח מנוע?

יש כאילו החלטה שלא לרכוש עוד מכוניות חדשות של חברת וולבו אלא רק

מהו ההבדל?) אני שואל מה החליטה

הממשלה, אינני מביע דעה. שמענו כי הממשלה קיבלה החלטה בנדון, שמעתה

ולהבא יקנו רק מכוניות מסוג פיז'ו, איזה מכוניות קנו? אני רוצה לדעת

אם זהו תרגיל ביחסי ציבור או אם הממשלה עומדת מאחורי החלטתה.

אני מבין שהלשכות של השר פרץ והשר בורג לא יהיו קיימות אם יגיעו

להסדר קואליציוני. ואמנם לא מופיעים בסעיפים אלה עובדים אלא רק תקציב.

בלשכה של השר וייצמן יהיו יותר עוברים מאשר בלשכות האהרות של השרים

בלי וזיק.

אני מדבר כאיש אופוזיציה, אבל גם לגבי דידכם כאנשי קואליציה

יש לממן את הלשכות האלה מתקציבי משרדים אתרים ולא מהרזרבה. יש לכך

חשיבות כדי לתת דוגמה לציבור. אני ודאי שלא אתמוך באישור הבקשה. אני

מציע גם לחברי הקואליציה לא לתמוך בה.

חבר הכנסת אבוחצירא, האם אני צריך לראותך בוועדה כאיש אופוזיציה?

לפי דבריך, אינך חבר בקואליציה. אני שואל אם אתה משתתף בוועדה כחבר

קואליציה או כאיש אופוזיציה.

אינני יודע. אינני חתום על שום הסכם קואליציוני, אני חבר כנסת

מטעם סיעת תמ"י.

כאשר אנו ממנים ועדות משנה אנו מבטיחים שיהיה בהן רוב לקואליציה-

כל עוד לא שמעתי את דבריך, חשבחי שאתה נמנה על הקואליציה,

אינני שייך לקואליציה- .

הוא נשלח לוועדה מטעם סיעת המערך. הוא לא יכול להיכלל בתקן של

האופוזיציה.

נברר זאת לאחר הישיבה-

השינויים המובאים לאישור הוועדה הם על סמך מה שמופיע בחוק

התקציבים והשינויים שהוכנסו בו עד לאותו יום. כל שינוי בתקציב צריך

לבצע ממצב קיים.

בבקשה שלפניכם אין שינוי בשיא כוח אדם, אין שינוי במספר המשרות.

מה שמתבקש זוהי תוספת תקציב למשרד ראש הממשלה. תוספת התקציב מיועדת

לרכישת מכוניות, לריהוט עבור הלשכות. המשרות הן במסגרת שינויים

פנימיים ואין כאן כל תוספת. חוק התקציב מגביל את מספר המשרות שניתן

לאייש במשרד. ואין כאן שינוי. בלשכות של השדים פרץ ובורג בשלב זה

ניתנו משרות אבל יש הקצאה של ימי עבודה לעבודה בלתי צמיתה, שבה מותר

להעסיק עובד עד 120 יום.

היו"ר אי שפירא;

חבר הכנסת מצא העלה את הבעיה של הכפילות בלשכות.אני קורא בפרוטוקול

את דבריו של ראש לשבתו של ראש הממשלה, מר אפלבאום, שאמר: "במכתב הנוסף

שלך וגם בהתבטאויות של טדי קולק הימה התייהסות לגבי הלשכות החדשות של

השר גד יעקבי והשר משה שחל. פה אני בהחלט מסכים שתיעשה פעולה ששתי

הלשכות האלה, אחת בתל-אביב ואחת בתיפה, תיסגרנה."



ראש הלשכה לא אמר שראש הממשלה ביקש ממנו להודיע בשמו שהוא מבקש לסגור

את שתי הלשכות האלה, אלא הוא הביע את דעתו שוועדת הכספים צריכה לתת

דעתה על כך. הוא בא לוועדה כדי להצדיק את קיומה של לשכת ראש הממשלה

בתל-אביב0 במהלך הדיון הוא הביע דעה אישית, אתה רוצה שאשאל את ראש

הממשלה מהי דעתי?

אני רוצה שתהיה עמדה ברורה. אני מפכיט שתשאל את ראש הממשלה.

מזה קשור לנושא שאנו דנים בו?

אני מניחה שמספר המשרות בכל לשכה נקבע לפי הפונקציות שהשר מטפל

בהן. אני מניחה שלשכתו של השר וייצמן היא יותר גדולה כי השר מופקד

גם על הטיפול בערבים. אבל אני מוכנה לבדוק את הענין. אין לי כרגע

תשובה מדוייקת על ההלוקה הפנימית של המשרות בין הלשכות.

אמנם אין יותר לשכה לשרה דורון, אבל אין זה אומר שלא ממשיכים

לטפל בכמה נושאים שהיו בטיפולה"

לעניות דעתי אין בממשלה החלטה לא לרכוש יותר רכב הדש מסוג וולבו.

בממשלה הקודמת נתקבלה ההלטה שעד סוף שנת 1984 לא תירכשנה מכוניות חדשות.

בממשלה הזו למיטב ידיעתי לא נתקבלה ההלטה על אי רכישה של רכב הדש.

אין ההלטה על רכישת מכוניות פיז'ו במקום וולבו?

גבי מי ברון;

אין העברת משרות מהרזרבה; כסף - כן.

היו"ר אי שפירא;

עוד מעט נקבל תשובה אם מר אפלבאום דיבר בשמו או בשם ראש הממשלה.

אני מבקש להביא את הפניה להצבעה.

לסדר ההצבעה - אני מבקש להצביע בנפרד על התקציבים ללשכות של

השרים פרץ ובורג ולתבוע שההוצאות שלהן יהיו על השבון התקציבים של

משרד הפנים ומשרד הדתות ברוטציה כל הודש.

הנוהג הוא שקודם מצביעים על הצעת האוצר ואחר כך אפשר להצביע

על הצעות אחרות שהן בגדר המלצות לאוצר.

קודם מצביעים על ההסתייגויות.

בנושא זה אין לנו סמכות לשנות את הצעת האוצר.

אני מציע שההוצאות יהיו על השבון שתי הלשכות שבהן אין כרגע שרים.

אתה מציע שהתקציב של הלשכות של שני השרים-בלי-תיק פריץ ובורג

יכוסה מתקציבי משרד הדתות ומשרד הפגים,

אני מעמיד להצבעה את הפניה של אגף התקציבים לאקיר העברת סכום

של 124.7 מיליון שקל מהרזרבה הכללית למשרד ראש הממשלה.

הצבעה

בעד אישור פניה מסי 108 - 6

נגד - 2

נמנעים - 4

פניה מסי 108 - אושרה

אני מעמיד להצבעה את ההצעה של הבר הכנסת אבותצירא וההוצאות

של שתי הלשכות של השרים פרץ ובורג יהיו על השבון משרדי הפנים והדתות.

הצבעה

בעד ההצעה של הבר הכנסת אבוהצירא- 1

נגד רוב

ההצעה לא נתקבלה

שינויים בתקציב לשנת 1984 - פניה מס' 109 - חברת קרתא

הסכום היה מתוקצב. מופשרת רזרבה תקציבית שהיתה מיועדת להשתתפות

הממשלה בפעולות חברת קרתא.

לאשר

שינויים בתקציב לשנת 1984 - פניה מסי 110 - פרוייקט תעסוקתי

מתקציב הבטהת הכנסה מועברים 170 מיליון שקל למימון פרוייקט

תעסוקתי של הקרן הקיימת עבור מקבלי הבטהת הכנסה.

השאלה אם לא מורידים מהתקציב המיועד לקבוצה אהת של מקבלי

הבטחת הכנסה כדי להעביד את הסכום לקבוצה אהרת.

השתתפות האוצר היא על פי ההוק ולא ניתן להוריד מקבוצה אחת.

התקציב בסעיף זה יאזל והאוצר לא יוכל לעמור בהתחייבויות.

כל חוק חזק מתוק התקציב.

בציבור שלנו יש אנשים המקבלים כספים במסגרת חוק הבטחת הכנסה.

כעת עדכון התקציב ניסו להוריד מהסכומים המגיעים לציבור הזה לפי החוק.

אתה מדבר על סעיפים יעודיים בתקציב משרד הדתות. כאן מדובר על

השתתפות בתקציב הביטוח הלאומי.

אם נציגת האוצר מסבירה שהעברה זו איננה יכולה לפגוע באוכלוסיה

שאנו דנים בה, אני מקבל את ההסבר.

מהם הקריטריונים לקביעת פרוייקט כפרוייקט תעסוקתי, ובאיזה

מקרים מעבירים כספים לגופים אחרים שיכולים להביא הצעות לפרוייקטים כאלה?

הכספים מועברים לשירות התעסוקה. זוהי השתתפות של שירות התעסוקה

בפרוייקט. אני צריכה לבדוק במשד מהם הקריטריונים לאישור פרוייקט

תעסוקתי.

הוועדה רוצה לקבל הסברים לפני שהיא מאשרת שינויים בתקציב.

אינני יכולה להביא לכל אישור את אנשי אגף התקציבים. כאשר מתעוררת

שאלה אני חוזרת למשרד, מבררת את הטעון בירור ומכינה את התשובה.

אני בעד האישור כי זה יבול לשמש תקדים לאישור- פרוייקטים

תעסוקתיים נוסכים.

אני מעמיד את הפניה להצבעה.

הוחלט; לאשר פניה מס' 110.

אני מבקש לרשום שנמנעתי מהצבעה.

שינויים בתקציב לשנת 1984 - פניה מס' 113 - הובלה של מוצרים מסובסדיה

אני מבקש לעכב אה האישור עד לבירור הנושא. מחירי ההובלה מוקפאים.

לשם מה דרוש תקציב נוסף בסעיף זה?

זהו סבסוד באותם שיעורים.

היו"ר הבטיח לקיים דיון בנושא הסובסידיות בהקדם.

אין הגדרה לעומק הסובסידיה או לשיעור ההשתפות בהוצאות ההובלה.

זהו תקציב.

אני נגד האישור.

לאשר פניה מס' 113.

בישיבת מחר היינו צריכים לקיים דיון על המועצות הדתיות, לפי

בקשת חבר הכנסת דנינו. הוא מנהל משא ומתן עם האוצר בנושא ולכן הוא

ביקש לדחות את הדיון.

אני מבקש לקיים את הדיון מחר כפי שנקבע בסדר היום. אם דוחים,

הענין יורד מסדר היום.

בשלב זה הדיון נדחה.

אני מודה לכם ונועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.00)