הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 24

מישיבת ועדת הכספים שהתקיימה ביום

חמישי,ו' חשון התשמ"ה -1.11.84 -בשעה 10

חברי הועדה: א. שפירא - היו"ר

נ. ארר

י. ארירור

א. ויינשטייו

י. זיגר

י. מצא

ע. סולורר

ע. עלי

ר. פנהסי

י. צבן

ח. קופמן

א. שלוט

ג. שפט

ר. תיכון

שר התקשורת א. רובינשטיין

א. מנצורי - משרר התקשורת

ע. דרור

ע. מודריק -משרד האוצר

א. לבנון "

מ. בן-צבי "

א. קרשנר

ס. אלחנני

ש. אלתרמן

פדיון מוקדם של מלווה מרצון לפי חוק המלוות

(הוראות שונות) טלרד בע"מ,(מכתב האוצר מיום 16.10.84 )

העלאת תעריפי שירותי הדואר - אוקטובר 1984

(מכתב שר התקשורת מיום 1.10.84 ומיום 16.10.84)



פדיון מוקדם של מילווה מרצון ל"טלרד" - לפי חוק מלוות(הוראות שונות)

מכתב שר האוצר מיום 16.10.84

אני פותח את הישיבה. חבר-הכנסת זייגר,בבקשה.

בקשר לנושא של "טלרד", לרעתי מה שנתגלה כאן

זח מקרח חמור ביותר של נסיון מצד פירמה

רצינית להטעות את חממשלה, את וערת הכספים ולקבל חנאח בטענות שוא. אם הדברים שאמר

כאן נציג חאוצר נכונים, זאת אומר שחציגו מאזן לא נכון, שיערכו התחיבויות ולא

שיערו נכסים שוטפים ועיוותו את חתוצאות.

אני מבקש שהועדה תעביר את הנושא הזה ליועץ

המשפטי לבדיקה, אם אין כאן עבירח. לא היה חסר הרבה והיינו מאשרים. גם אני הייתי

מוכן לוותר ברגע האחרון ולהימנע. זה היה מביא לכר שבתקופת אינפלציה היתה הממשלה

צריכה לקחת כסף טוב, כסף מעוקר ולחעביר לחברה שאינה ראדיה.

אם נעביר את חבקשח הזאת ליועץ המשפטי, מה

נעשה עם הבקשה השניה?

אני מבקש אותר להוריד את זה מסדר היום.

אני לא אעשה זאת. אני פונה אלין אישית שגם

אתה לא תעשה זאת. אנחנו צריכים להיות שפויי דעת. קודם כל, הוא לא זייף נתונים.

למה לנו ללכת ללכלר מפעל בו עובדים אלפיים עובדים.

מה שכן מדאיג אותי הרבה יותר וחשבתי שאותו

אתה הולר להגיד - איר משרד תעשיה ומסחר והעובדים שלו בודקים מפעל.

איך פקיד השומא בודק?

אני הבקר רשמתי לעצמי לבוא לשאול אם זה

על פי גילוי 23, אם עשו בדיקה דולרית.

במקום לעשות ביקורת, אני כיושב-ראש מציע פה לחברים, ומוכן אפילו להביא להצבעה,

שהדבר שאתה מציע לא יוצע. אנחנו לא צריכים היום-במשבר של המשק ללכת סתם לדפוק

מפעל.

רווקה במצב הקשה אנחנו צריכים לשמור על

טוהר מידות, על יושר. כאשר מפעל טוען שאין

לו ורוצה סיוע מהממשלה, שהרברים יהיו מבוססים ולא יהיו בטענות שוא. אני מרגיש

כטיפש, כמעט הלכנו לאשר דבר כזה. אם הועדה לא,תעשה זאת, אני אעשה זאת.

חבר הכנסת צבן, יש ויכוח בינינ וביו זיגר.

הבקר הגיע בחור ואמר לנו בשורה טובה, שאמנם

על פי שקלים יש הפסד לטלרד, אבל פה היתה "פשלה". הוא דיבר עם אורי מלצר המנכל.

אם עושים שיערוף, הם בכלל לא הפסידו אלא הרויחו 8 מליון דולר. ברור השם. עור אינני

מביו לגבי הוצאות המימוו.

ע. מודריק ; לא שיערכו את המלאי. אילו היו משערכים

את המלאי היו מגיעים לרווח.

כאשר הוא הגיע עם הבשורה הזאת, הציע חבר הכנסת

זיגר לפנות ליועץ המשפטי. אני אמרתי לזיגר שאני

חושב שלא צריך לחזיק למפעל שמעסיק אלפיים עובדים. ברבע שנה הוא הפסיר 450 מליוו

שקל, על מחזור של 7 מליארד. יכול להיות שאם לוקחים את המלאי בסוף השנה , הוא הרוויח.

על רבע ראשוו הפסיד 2,5 מלארד והגיע ל100% הוצאות מימון. יכול להיות שהנתונים

שהוא נתו על הרבע הראשון לא נכונים.

כינסו את הועדה, ביזו אותה. אני רוצה שהעניו

ייחקר. אי אפשר לעשות קומבינציות כדי להוציא

כסף מהממשלה. איו לי מאומה נגד העובדים. האחראים יתנו את הדיו.

אינני נכנס כרגע לשאלה איר הגישו לאוצר

או למסחר ותעשיה את הבקשה. לא יכול להיות

שנתנו נייר שהיצוא 2 מליון רולר בשעה שהוא 20 מליון דולר. זה רבר מאד תמוה. פה

יש דבר מוזר מאד, אני מציע שלפחות תיערך בדיקה יסודית, לפני שעושים פירסום

בחוץ, איר מגישים הצעה .

אני רוצה לומר לר, כשאני קורא את הדיווחים

לאחד שאנחנו דנים בבקשות מן הסוג הנ"ל אני

תמה. בעצם מה אנחנו עשינו אתמול? אנחנו הודענו לכל המערכת הבנקאית ששני מפעלים

נמצאים על סף פשיטת רגל, האחד ארפדון והשני טלרד. אני רוצה לומר לר, אילו

אני הייתי בעל ארפדון או בעל מניות; או מנכל טלרד, הייתי מושר את הבקשה מהר .

שכן אתמול סגרתם לאותם מפעלים את כל קווי האשראי שניתנו להם עד רגע זה. בצורה הזאת

שאתה מגיש את הבקשות כמפעלים שנמצאים על סף פשיטת רגל, צריר לראות את הפרופורציות.

מי זה הגיש? המפעל הגיש.

הממשלה.המפעלים נמצאים במצוקת אמת, ארפדון

וטלרד. לאור הפירסום, במקום לבוא לסייע להם

אנחנו גורמים בצורת הדיון והפירסום נזק הרבה יותר מכריע.

אתמול פנה אלי מפעל וביקש לבדוק אפשרות

חס וחלילה, תקבל כותרות כאלה עד שתחוסל. אינני בטוח שהמצב

של המפעל שונה ממה שהוצג לפנינו. אני מעריר את המפעל שהיה לו אומץ, לאחר הפירסום

לומר: מצבי טוב.

לא הייתי אתמול. אני מבין שיש כאן הסכמה

כללית שלא היה דיווח אמיתי, אם בשוגג ואם

בזדון. ואני חושב שדבד כזה הוא דבר חמור מאד וטעון בדיקה, גם איר זה עבד את

משדד האוצד. אני לא אדפה. אני אזכיר לר, אדוני היושב-ראש, שאתה אומר שחזקה על

משרד האוצר שאם הוא הביא לנו - הוא בדק את הדברים עד הסוף.

לפני שאנחנו פונים ליועץ המשפטי אני מציע

להטיל על שני חברים מהועדה לבדוק בשקט את הענין הזה, בשקט אבל בדיקה יסודית.

אני מסכים שאם יסתבר שהועדה הוטעתה צריר לנקוט באמצעים במקרה כזה.

יש לי הצעה ואני חושב שהיא תספק את כולם.

יש לי פה ענין רב לבדוק שני דברים. את האמת

בטלרד פשוט לדעת. אני עוד לא בטוח איפה הם לא אומרים את האמת. המפעל נמצא במצב

קשה, הוא עושה קוסמטיקה ואומר שטוב לו. פה נעשתה בדיקה על ידי שני משרדים,

האוצר ותעשיה ומסחר. אני הפעם רוצה לדעת איר בודקים נושא. אני ממנה את עצמי לועדה

שחבריה יהיו יצחק זיגר ושפט אשר תבדוק את הענין. אני אעמוד בראשה.

אני מציע מישהו ממפלגת העבודה. אנחנו

מזמינים את אורי מלצר.

אני מסכים, אבל אני רוצה להצהיר שהכישורים

המשפטיים שלי אינם מגיעים לרמת אלה שעוסקים

בענין הזה. יחקור היועץ המשפטי לממשלה.

ועדת מישנה בראשותו של חבר-הכנסת שפירא,חברי הכנסת

זיגר וגרשון שפט תבדוק את נושא טלרד.

הערה היסטורית. כאשר אני הייתי בתפקיד שר

האוצר אני בדרך כלל הייתי מאשר דברים

כאלה באופן אוטומתי , מתור מחשבה שמפעל שלא זקוק ממש להצלתו לא יעיז לבגיש בקשה

כזאת, לא להסתכן בתוצאות השליליות של הבקשה. אני שמח שהמערה הזאת עמדה במבחן

במקרה הזה.

. אני אזמין את אורי מלצר ואת צביה דורי ממשרד

התעשיה והמסחר.

אתה לא יכול להיכנס לנשמה של המשרדים. תזמין

את השר ותסב את תשומת ליבו.

החלטנו להקים ועדה, היא תחליט.

המפעל ארפדון באמת במצוקה. אני מבקש לאשר.

מצבו הכספי גם בבנקים קשה. לגבי טלרד, לפני

שהיו פירסומים טרחתי לצלצל למנכל והוא אמר לי שלא מיניה ולא מקצתיה. הוא סיפר שיש

יצוא ל"בל" ועוד.

אני מציע, על דעת החברים, לקרוא את החומר.

האם אפשר שיעבירו לנו תמצית נתונים.

בבקשה.

העלאת תעריפי שירותי הדואר - אוקטובר 1984

מכתב שר התקשורת מיום 1 באוקטובר 1984

אני מברך את הופעת הבכורה של שר התקשורת

אמנון רובינשטיין. לפי המקובל לא נפסיק אותו

באמצע דבריו. אני נותן לו רשות הדיבור. תציג מה אתם רוצים.

אני רוצה להקדים ולומר, שבעצם אני מופיע

כאן בשם האוצר. למשרד התקשורת אין שום

תועלת כספית, שום תרומה מהעלאת תעריפי שירותי הרואר. איננו עובדים במתכונת של

משק סגור. משום כך הבקשה שלי היא על דעת שר האוצר וגם על דעת ראש הממשלה.

זה לא מופיע במכתב.

אני מתנצל. יש ויכוח בארץ על סובסידיות

למוצרי יסוד. לא שמעתי על שום תמיכה ברעיון

של סובסידיות לבנקים, לפירמות הגדולות בשירותי התקשורת, לא רק בסטטיסטיקה אלא גם במראה

עיניים. אתה נכנס לבית מיון רגיל ואתה כמעט לא רואה מכתבים רגילים. תיבת הדואר

מתמלאת מכתבים מסחריים. שירות הטלפון הולך ומתרחב.

במכתבים רגילים הצבור משתמש פחות מ17% .

מכלל שירותי הדואר. לא עשינו מנין , אני מעריר זאת ב9% -8 במקרה הטוב. השאר פירמות

מסחריות, ממשלה, תיירים, גופים שמשתמשים בטלקסים ומברקים.

יש בשירותי הדואר סובסידיה שנעה בין 60 ל-70 אחוז,

לפעמים היא עולה ל300 ו-400. כל זה על חשבון עובדי שירותי הדואר, שהוא ציבור העובד

קשה ומקופה במשכורתו. כאן יושב מי ששימש שר התקשורת והוא יכול להעיר על זה.

מצד אחד סובסידיה גדולה, מצד שני תנאים

קשים לכוח אדם הולר ומצטמצם. גם גילו עולה וגדל. הפתרון הוא דבר שיבוא בפני ועדת

הכספים בשלב יותר מאוחר. בשלב ראשון מוכרחים לבטל את הסובסידיה הזאת. גם מבחינת

משק המדינה אין שום סיבה שהמדינה תסבסד את התעריפים.



בדקתי השוואה בינלאומית. מכתב רגיל בארצות

אירופה נע בין 20 ל-30 סנט, בארצות הברית מבתב רגיל 20 סנט ואילו אצלנו 6-7 סנט,

תלוי ביום.

אנחנו מבקשים בעצם שני רברים.

האם השימוש במונחים דולריים הוא על דעת

שר האוצר?

שר התקשורת א. רובינשטיין; על דעתי. אני מציע שני דברים: קודם כל

ביטול חלקי של הסובסידיה. סובסידיה מסוימת

תישאר, קטנה מאד לדואר לעיוורים, לדואר לחיילים. וכן אנחנו מבקשים הצמדה של

שירותי הדואר למדד, כמו הטלפון, על פי סידודים של תעריפי הטלפון לפי חוק הבזק.

י. ארידור אני מציע שאנחנו קודם נשאל שאלות. אחרי

שהשר יתן תשובות נקיים דיון.

שאלה ראשונה: האם אתם יכולים למסור לנו

נתונים בכמה תחנות זמן, רצוי בשנתיים

האחרונות, גם במחירים קבועים וגם בערכים דולריים, על תעריפי הדואר הבסיסיים

והתפתחותם.

אני רוצה לשאול בהזדמנות הזאת, האם

יש לו אדוני השר, תוכניות לשנות את המציאות הזאת שאתה תארת? מתי נראה את האור

בקצה המי נהרה?

למרות כל חילוקי הדיעות המפרידים

בינינו בקשר לעובדה איר נתמנית לשר בממשלה הזאת, אני רוצה לאחל לן אישית הצלחה.

אני רוצה לתת לר הזדמנות להגיב על פירסומים שיש בימים האחרונים בעיתונות, שבהט

אתה מצטייר כשר שעושה את הפוליטיזציה הכי מיידית במשרדו. האמנם הפירסומים האלה

נכונים?

אדוני השד, אני מצטרך לברכות ומאחל לך

שאכן משרדך יצעד קדימה תחת הנהגתך. נעשו

שם צעדים חשובים בעבר ואני מקווה שתמשיך. אבל אני אצביע נגד הבקשה, לא משום שאני

חושב שאתה לא צודק. אני חושב שמה שנעשה בעצם הימים הללו בתחום האינפלציה הוא אסון

שנשלם בגינו במחיר כבד ביותר, בהיעדר תכנית כלכלית מצד הממשלה.

אני חושב שלאחר שנתבשרנו על העלאות גבוהות

בתחום הדלק, החשמל, מה שקורה עכשיו בתחום הדואר הוא תוספת לאינפלציה הבוערת. כל

עוד הממשלה לא תבוא ותציג לפנינו תכנית שתעסוק בחידוש הכלכלה במדינת ישראל, אני

חרד למה שקורה כרגע במשק הישראלי.

כל שר רוצה בעצם את משרדו כעיקר והוא פועל

כדי שהעיוותים שהוא חושב קיימים יבוטלו במהירות מקסימלית על ידי העלאת תעריפים

וביטול הסובסידיות. כל עוד לא תוצג תוכנית כלכלית לפני הועדה שבה ייאמר לנו איך

רוצים לראות את פני המשק בעתיד ואיך רוצים לצמצם את האינפלציה, אני אצביע נגד.

אל תקבל זאת בהצבעת אי אמון. אני חושב שהממשלה נוהגת שלא כהלכה.

אני מצטרף לברכות של קודמי. אני חושב

שבעית שבעית השירותים במדינת ישראל, בחברה הישראלית

היא אחת הבעיות האקוטיות. אני מקווה ששר התקשורת במסגרת שלו יעשה לשיפור.

כמה שאלות. אנחנו אישרנו לאחרונה העלאה

של 60% בתעריפי הדואר. מאז לפי הערכתי עלה המדד רק בחודש ספטמבר, מה קרה שאתם

מדברים על $54.

הממוצע של 95% הוא שלי.

מכתב רגיל עלה ב83%, מברק ב%102, אגרת רישום 120% .

פה יש העלאה דרסטית מאד, מאז שהעלינו לפני כשלשה

שבועות את התעריפים.

אני יודע ששירותי בנק הדואר הפכו לשירותים

מבוקשים. היה אומרו של הוצאות והכנסות? היקף הפעילות שלו גדל ואני מברך על כר

אני רוצה לומר על הסף, מעבר לכל ויכוח, אנחנו

מקיימים דיון מיוחד עם שר האוצר על הסובסידיות. אני חוזר על דעתי בעניו סובסידיות,ודאי

בענף הדואר שהוא ענף עסקי שמשרת לא רק את הציבור הרחב אלא את הפירמות, אסור שיהיה

מסובסד .

יש לי כמה שאלות. את רעתי בנושא אביע בזמן

הדיוו, לאחר שתהיה תשובת השר לשאלות.

מהיה ההנמקה להעלאה הקודמת ההיא? כמה היה צריך להישאר גרעון אחרי

ההעלאה הקודמת ? עד כמה שזכור לי היה צריו לגמור את הגרעוו בהעלאה הקודמת, חוץ

מהתאמה למדד. לפחות זה מה שזכור לי. אני מבקש, אם אפשר, להביא לנו את הבקשה הקודמת

ולראות שם את ההנמקה. אז העלינו ב60%.

איך הגיע משרר התקשורת או משרד

האוצר לחישוב שההעלאה היא 54%. יש גם דרכי חישוב אחרות שעשתה כלכלנית הועדה

שמראות על העלאה בסעיפים העיקריים של קרוב ל100%.

בעצם אתם מעדכנים לחודש ספטמבר,

כלומר אתם באים ואומרים שגם העלאה של %54 לפי גירסתכם או%100 לפי גירסת כלכלנית

ועדת הכספים היא כבר מפגרת. האם יש כוונה לבקש העלאה נוספת? אם יש כוונה לבקש

העלאה נוספת, אז מתי אתם חושבים לבקש העלאה נוספת? אולי תצמירו את ההעלאה הנוספת

לעכשיו ונראה כמה זה עולה לפי גירסתכם.

מה זה מתאים לספטמבר ,לאיזה

תאריך בספטמבר, האם בממוצע חודש ספטמבר או לסוף חודש ספטמבר. אם זה מתאים לממוצע

חורש ספטמבר, יש לכם פיגור יותר גדול, אם זה מתאים לסוף חודש ספטמבר - לפי איזה

חישוב עשיתם את המדד?

פ. מנצורי; כולל מדד ספטמבר.

בחישוב ההכנסות אתם הולכים לא על סוף ספטמבר

אלא על אמצע. יש לכם פיגור בשבועיים. זה

לא פיגור קטו אלא של 100%. למה כאשר אתם מגישים בקשה, אתם לא לוקחים את הפיגור

הזה בחשבון . החשבונות צריכים להיות מדויקים. יש לכם היום פיגור בחודש וחצי. אם

אתם לוקחים אותו בחשבוו, יש לכם פיגור בין 30 ל35% כבר להיום, כלומר- כל הבקשה

מופרכת.

כאשר אתם אומרים שאתם מבקשים העלאה רצופה

למדד, נניח לדוגמא שהועדה היתה מאשרת העלאה צמודה למדד - פירוש הדבר שאתם

צריכים להעלות תמיר יותר מהמדד. אם למשל המדד עולה ב20% בחודש ואתם מעלים

את התעריפים כל חורש ב20%, פיגרתם אחרי המרד, לא העליתם בדיוק אתרי בקשה שמתימרת

ליצור הצמדה מלאה למדד.

אתם מציעים להגדיל את הגרעוו ואלה לא

סכומים קטנים. אלה היו סכומים קטנים כאשר האינפלציה היתה קטנה. באשר האינפלציה

עוברת את ה20%, עצם הפיגור הוא פיגור של 10% כל חודש. אני מקווה שהחשבוו הזה ברור.

גם לחשבון הזה איו לכם תשובה בהנמקה.

קשורה במדיניות הכלכלית, כלומר

איך כל הנושא הזה משתלב במדיניות הכלכלית. אני יוצא מהנחה שזה משתלב באיזה שהיא

מדיניות כלכלית. אני רוצה לשאול את שר התקשורת, במדיניות כלכלית של איזה שבוע זה

משתלב. האם זה משתלב, למשל, במדיניות הפיחות של 9%, כלומר האם התעריפים האלה

קשורים באיזה שהיא צורה בפיחות המטבע? האם זה משתלב במדיניות של קיצוץ תקציבי?

מה שיש כאו הוא בקשה להשאיר את התקציב כפי

שהוא, רק להגדיל את ההכנסה, מה ששונה לגמרי מקיצוץ תקציבי. באיזה מירה זה



תורם למדיניות קיצוץ תקציבי? באיזו מידה זה תורם לנוסחת זנבר-גפני שלא נתקבלה

בסופו של דבר, אבל היתה מדיניות מלפני שבוע .

הבקשה הזו הוגשה באחד לאוקטובר. באיזו

מידה היא משולבת במדיניות של אחד באוקטובר? באיזו מידה היא משולבת לדיונים

הקיימים של עיסקת חבילה והקפאת מחירים לשלשה חודשים? באיזו מידה היא משתלבת לעיסקת

החבילה שדנים עליה עכשיו. עד במה שידוע לי אחד המרכיבים שלה הקפאת המחירים.

אם ישנה תוכנית להקפאת מחירים, זה לכאורה אינו עולה בקנה אחד עם העלאות מחירים

מותאמות למדד.

אם קובעים מדיניות של העלאת מחירים מותאמת

למדד, למה זה יחול רק על תעריפי משרד התקשורת, למה זה לא יחול על תעריפים אחרים?

מדוע הבקשה הזאת היא להצמדה אוטומתית, למרות עיסקת החבילה?

בתור הבקשה נאמר שהצמדת התעריפים תענה

על הצרכים באופן הוגן והולם. אנחנו יודעים היום שיש סיבסוד אוטומתי הנובע מהאינפלציה.

סבסוד אוטומתי חל על כל מיני דברים עם מחירים קבועים בפיקוח. כל דבר קבוע בשקלים

מקבל סיבסוד, אם הוא מחיר ממשלתי. התוצאה תהיה גם לגבי תעריפי התקשורת וגם אחרים שכל

חודש הסיבסוד הזה גדל באופן אוטומתי וכל חודש צריף להעלות את המחירים באופן אוטומתי.

כלומר - התוצאה מעליה אוטומתית של מחירים היא שמנגנוני ההצמדה הם שגורמים לאינפלציה.

זו אחת המכשלות הגדולות במשק.

מה שמוצע בעיסקת החבילה להחליש במידה מסוימת

את מנגנוני ההצמדה. זה הרעיון המרכזי של עיסקת החבילה. זה מתבטא, למשל, הגברת

ההתאמה של תוספת היוקר למדד על ידי פיצוי מסוים במיסים. אם ישנה מדיניות של הקטנת

כוחם של מנגנוני ההצמדה, מדוע באה היום הממשלה ומציעה לשכלל את מנגנוני ההצמדה.

הבעיה כאן עקרונית, אם שיכלול מנגנוני ההצמדה הוא טוב - מדוע לא ייעשה בכל

ענפי המשק, ואם שיכלול מנגנוני הצמדה הוא רע - מדוע צריכים לשכלל את מנגנוני

ההצמדה במשרד התקשורת.

אני מצטרף לברכות לשר ומאחל לך הצלחה. היות

והקדמת ואמרת שאתה מופיע בשם שר האוצר,

לא יכולה להיות טענה שהדברים שלי יש בהם נימה מפלגתית. גם לי לא נראית העלאה

בסדר גודל כזה. אחרי הדברים של יורם אין הרבה מה לחדש. בכל זאת אינני מבין איך 54%

מתיישבים עם ההעלאות הנעה בין 34 ל400%, כולל נושא של חיילים. מברקים שנשלחים על

לדי חיילים עולים ב%400.

זו טעות.

האחוז מגיע גם ל120%. איך זה מתישב עם 54%.

54% זה ממוצע. אתה רוצה שנמשיך לסבסד את

המערכת המסחרית?

כמה אחוזים זה יוסיף לאינפלציה? האם יש

לו תחשיב? אני מדבר כרגע בחישוב שנתי, מה

תהיה ההשפעה של ההעלאה על המדד? יש נושאים שמדברים יום יום אל האזרח. חלק מהדברים

הוא פסיכולוגי. כאשר רואים יום יום עליות כאלה, יש להן השפעה פסיכולוגית מצטברת.

ההשפעה יכולה להיות מעבר למדד. עליות כאלה של 80% ו100% לא מתקבלות על דעתי.

אדוני השר, כאשר עצרו את היבוא לדו מישים

וכמה מוצרים, ממשלוו ישראל אמרה כף: בעצם

לא מיליארד דולר הולכים לעצור, אבל יש גם פסיכולוגיה. הפסיכולוגיה אומרת לנו שצריך

להראות לציבור שהחינגה נגמרה ולא מייבאים יותר מוצרי לוקסוס . אני הבנתי שפסיכולוגיה

זה גם כן מרכיב.

כאשר קוראים את פרטי עיסקת החבילה, שעוצרים

את השכר והמחירים, בשביל לעצור את האינפלציה הדוהרת המגיעה לאלף אחוזים, כל אישור

שועדת הכספים נותנת הוא רטרואקטיבי. חשמל- אישרנו לפני כמה ימים 30% רטרואקטיבית.

אם אנחנו רוצים לעצור את האינפלציה , למה לא לעצור מיד את



כל הבקשות של תוספת וביטול, עד שתבוא ההחלטה של העצירה. ואחר-כך, סוף סוף אנחנו

קואליציה, לאלה שיצטרכו לאשר ועדת הכספים בכמה נושאים תאשר.

אינני מאמין, על פי ניהול העניניט עכשיו,

כאשר כל יוט יש ועדה חדשה ומדיניות חדשה. כל ביטול כזה או כל תוספת תביא לכך

שאנחנו נעלה את המדד מ25% ל40%- 30 לחודש.

היום נאמר שראש הממשלה לא יכריע על ידי

חוקים אלא רק במשא ומתו עם ההסתדרות. זה יכול עוד לקחת חודש. הרי המדינה הזאת

תשתגע. אנחנו יכולים להגיע ל50% אינפלציה לחודש. עברו 40 יום של חסד. תאר לך

שזה יקח עוד זמן, מה יקרה? כל שבוע יצטרכו לעשות פיחוח של 10% עושים את הפיחותים

בדיוק לפי האינפלציה.

אני לא צמוד לפיחות.

איר אנחנו סוגרים את המעגל? יכול להיות

שנגיע למצב שחברת החשמל תבוא כל ארבעה ימים

לועדת הכספים לבקש תוספת. לאן אנחנו נגיע?

אני מבקש בראשית דברי לברך אותו על הופעה

ראשונה. בישיבה משותפת בועדת הכלכלה נוכחתי

לראות עד כמה אתה חרד לנושא שירות לאזרח. אני הייתי מבקש לדעת איר אתם מגדירים בין

עשרים המוצרים שמופיעים כאן את המעטפה שאני מחזיק בידי? זה מברק? זו חבילה?

זה דבר דואר גדול.

זה צריך להגיע אלי הביתה?

אני חש שחלה ירידה בשירות.

הירידה היא מהותית. יש לי תיבה שמעטפה כזו נכנסת לתוכה. הודעתי לדואר מספר פעמים

ולא נעניתי. הפכתי להיות דוור מישנה, משום שכמעט כל יום אני צריך לגשת לדואר. יש

כאן ירידה בשירות.

כשאני מבקש להתיחס להצעות שלכם, כמה

מהעלות אתם מורידים על סמר ירידה בשירות? אם אתה מעלה אוטומתית את המחיר בהתאם

למדדים כלכליים ולא שירותיים, משמע אתה יקרן יותר. אם אני מקבל שירות באיכות

יותר נמוכה, אבל המחירים עולים בהתאם לאינפלציה, משמעות הדבר שאתם יקרים יותר.

זה טעון בדיקה. מהו מרכיב ירידת השירות במחיר הזה וכמה צריך להפחית בהעלאת המחירים.

אני דרו אגב חושב באופן עקרוני שאם יש

כיום למערכת מדיניות של העלאת תעריפים פרללית, אין שום הצדקה לחשמל לאשר ולמישהו

אחר לא. אם נחליט לכולם לא לאשר, נא לא להטריח את השרים הנה. אם תהיה החלטה כזו,

אז אל נביא אותם. אי אפשר להביא שר ולומר לו: יש החלטה עקרונית לא לאשר. כל עוד

לא דנו, צריו לדון לגופו של ענין.

אזרחים עומדים בתור בדואר כדי לקבל את

הדברים הללו שהם דברי דואר רגילים. לא ראיתי מעולם דוור שהיה אחרי השעה 12

בשכונה, בחנות או במשרד. מהן שעות העבודה?

הייתי מזמין אותכם לראות באיזה תנאים

חיים אנשינו בגיל 60, עם משפחות גדולות

בדואר ירושלים. אני יכול להעלות את השכר?

יש אבטלה סמויה שנובעת מכר שהדוור מרגיש

שהוא לא מקבל שכר והוא לא נותן שירות. הוא

הולך לעבוד במקום אחר. תנאי השכר לא הורעו במידה של ירידת השירות. אני חש ירידה

בשירותמעבר לירידה בשירותים אחרים.

לגבי הסבסוד הפנימי של השירותים.

מדוע הצרכן ששולח מכתב רגיל צריך לסבסד צרכן של מסירה מיוחדת. יש בזה סבסוד יותר

גדול מאשר בשירות אחר. חבילות בררו האויר הגרעון %211. בדברי דפוס בתעריף



מוזל הגרעין 570%. זו ועדת כספים והדבר הזה טעון בדיקה.

לגבי המדיניות שלך והשקפת

עולמך. אני שמעתי שיש קונים שהיו מעונינים לקנות את חברת הבזק מהממשלה ולהפעיל

אותה. מה עמדתן אם תהיה הצעה רצינית בתחום הזה ?

אני יודע מה תנאי

העבודה של הדוורים ומה הם תנאי השירות שלהם. אבל הגענו למצב שדוורים רבים

עובדים בשני מקומות משום שהשכר אינו מספיק, אבל האזרח לא מקבל את השירות. אם

דואגים לציבור הדוורים, איך דואגים גם לאזרח ?

אני מתנצל שראיתי את הדף שהכינה סמדר במאוחר.

אני רוצה להודות לה על ההכנה, גם לצרף כמה

לגבי היקף עבודת הדואר, הפער בין מה שציינו בספר התקציב

ומה שמוגש בנספח שהונח לפנינו.

לגבי הנושא של התעריף. השאלה

שמוצגת כאן לגבי התעריף של דואר אויר.

אומדן ההכנסות. אני רואה

שהנספח לפניכם ואני מבקש שתשיבו.

כדאי באמת שתאמר לנו משהו

יותר מפורש לגבי נתוני השכר של עובדי הדואר והדוורים. כאשר הועדה הזאת תדון

על תוכנית כלכלית של שחיקת שכר, תביא גם זאת בחשבון.

בעקבות הדברים של יורם ארידור זכורים לי

נאומים מרשימים שלך בכנסת הקודמת. אתה דיברת על אותו אדם שמבעיר בית ואחר-כר

צועק למה לא באים מכבי האש. האם אתה יכול להזכיר את הארגומנטציה שלך של התכנית

דאז של הממשלה.

אני מצטרף לאלה החושבים שאי אפשר לדון בענין

הזה במנותק מתוכנית כלכלית. אני חושב שאנחנו משדרים בהעלאות המחירים האלה לעם

ציפיות אינפלציוניות אדירות. הממשלה חוטפת מחירים, היצרנים חוטפים מחירים לפני

ההקפאה, רק העובדים לא יכולים לחטוף.

אם הכלל הוא שתוספת היוקר צמודה ב80-90%,

גם תעריפים אלה.לא יתכן שהדבר היחידי שלא צמוד הוא הדבר הכי חשוב בחברה - העבודה.

אני מצטרפת לחלק מהדברים של חבר-הכנסת

ויינשטיין. אתה, אדוני השר, אמרת שלמעשה יש

הבחנה בין דואד של חברות מסחריות ומוסדות ובין אזרחים. יש הבחנה באחוזים, אבל אין

הבחנה בשירות. לגבי חיילים ראו מיד שלהם צריכים להיות תעריפים מיוחדים. אם זה

כלפי חברות, עסקים או מוסרים גם כאן יש בעיה בימים אלו, שאצל גופים מסוימים

מכביד התשלום. נוצר מצב שהאזרחים מסבסדים בהעלאה הזאת.

יש אזרחים שכן נזקקים לשירותים, לא רק

לטלפון. מחירי הטלפון גם כן מתחילים להיות גבוהים. האם יש אפשרות

לעשות הבחנה בקטגוריות? לו היתה היום ממשלה שיכולה להסביר שבחלק מסוים יש

הצדקה לא לסבסד ולא להצמיד. באן מטילים על אזרחים אותך אמות מידה כמו על חברות.

אנחנו מייצגים אזרחים. שינינו לא פעם בועדה

כאשר הובאו לפנינו קטגוריות מסוימות. זה היה יותר הגיוני להסביר לציבור.

היושב-ראש אמר משהו נכון, ענין הפסיכולוגיה

הוא באמת גורם. גם חבר-הכנסת עלי אמר זאת.



א. שלום; אני מצטרף לברכות להופעתו של השר. קשת

להיכנס לויכוח בקשר להעלאה הממוצעת. קשה לדעת

מה סל ההכנסות. אם אומרים 54%, בפריט אחר יכולה להיות העלאה של %300. קשה לי

להתיחס לממוצע. לכן גם אינני רוצה לבקר.

יחר עם זה, איו צל של ספק שההעלאה הזאת עלולה

להביא לצמצום מזוים של שירותי הדואר. מקובל עלי שמשרד הדואר לא צריר להיות מסובסד

מול דברים חיוניים ביותר כמו מצרכי מזון. אינני קורא לזה שירותי מותרות, אבל באמת

הלחם עדיף על שירותי הדואר בסיבסוד. יחד עם זה אני שואל האם יש תוכנית של ירידה

וצמצום בשירותים - ואיו לי ספק שתהיה - האם יש תוכנית של צמצום מספר העובדים.

עם קיצוץ התקציב חלק מהמשרדים הקפיאו,

צמצמו וקיצצו, אבל לא נגעו באף עובד אחד. בעיקר פגעו בחלק של השירותים, בפעילות

של אותם משרדים.

יחד עם זה, מופיעים בדף שירותים שעלו מעל

ומעבד, כמו מבדקים.

יש פה עליה דדסטית מ-11 שקל

ל-50. הדבר הזה עלול לפגוע בעיקר בישובים המרוחקים.

הכנסנו, לעומת זה, הנחה מיוחדת לעיתונות

שתהיה ממוינת לפי מיקוד.

אני גר במושב. חברים מקבלים עיתונים דרך

הדואר. ברגע שהמחיר מתיקר, דודשים מהם נוסף

למחיר העיתוו גם לשלם עבור המשלוח. איר מתיחס המשרד לאותם ישובים מרוחקים שאיו

להם קיוסק של עיתונים. האזרח ישלם כמעט את מחיר העיתוו עבור המשלוח.

בגלויות לא משתמשים לא אזרחים ולא חברות

מסחריות, בעיקר משתמשות משפחות של חיילים, או בני נוער ביניהם. זו גם כו העלאה

מעבר למדד.

ישנם שירותים חיוניים בתוך התעריפים

שהכרחי שהמשרד יתו אותם, גם אם יש צורך לסבסד על חשבון מוסדות מסחריים. אני

לא מתנגד להתיעלות, אני מצטרף. נכון הדבר שהשכר נמוך. אינני חושב שזה הזמו לעסוק

בהעלאת שכר. אולי ניתו להגיע להתיעלות, לצמצום מספר העובדים, מול תמריץ בשכר,

כדי שהדבר יביא לפתרוו של הבעיה.

אדוני השר, ברכות להצלחתך. שתים שלש-שאלות .

שאלה כללית לגבי מדיניות

כלכלית. הייתי רוצה לשמוע מהשר על מדיניות לגבי קליטת תלמידים לשירותים הטכניים,

הכשרת טכנאים בבית הספר בזק. הגיעו אלי תלונות שבית הספר פולט תלמידים רבים, גם

אם הם עומדים ברמה הנאותה. מועדפים אנשים בהכשרה טכנית והם -נפלטים החוצה, אחרי

חודשים רבים של הכשרה לאחר כניסה לבית הספר. האם לא ראוי הנושא להיבדק דוקה בתקופה

זו שרוצים להגביר את נושאי היצור, לתת תשומת לב רבה יותר לקליטה גדולה יותר,

להכשרת טכנאים כאלה שבעתיד יוכלו לתת למדינה את הכשרתם המקצועית בענפי יצור.

נשאלו שאלות על חלוקת

דברי דואר ואינני רוצה להיכנס אלא לשמוע את התשובות. אני חבר חדש בועדה, אני לא

בטוח שאחרים מכירים את מרכיב ההכנסות, כאשר מובא בפנינו מרכיב ההוצאות. האם מרכיב

ההוצאות מתיחס אר ורק לאותם נתונים שקשורים לחלוקת הדואר והעלות של חלוקת הדואר, או

כוללים גם סעיפים אחדים.

למעשה אנחנו מתבססים על מרכיב הוצאות והכנסות.

מה כוללים בתחשיב ההכנסות ומה מותירים החוצה . האם יש ענפים בנושאי התקשורת שיש

בהם עודפי רווחים ושאותם משאירים כקופה שעוברת לאוצר. אולי מתוכם אפשר היה להעביר

כספים.

הכל עובר לאוצר.

אולי מאותם הדבריט שעוברים ניתו היה לכסות

הו-צאות מסוימות שצריכות להיות בהפסד מסוים.



אבי שותף לדברי כבוד השר. אבי מכיר את דואר

ירושלים, אבי מכיר את המצוקה שקיימת שם. הלכה לתת את הדעת כיצד עובדי הדואר

שמשכורתם משכורת רעב, יקבלו תבאים הולמים. אפשר למצוא אותם בעבודות נוספות . כמעט

כולם עובדים בחתונות, במסיבות כמגישים. זה ממש פוגם ופוגע בעבודה היומית, כאשר

אנחנו מצפים למכתב. יש אבשים שנתפסים בקלקלתם.

שתי שאלות. אבי מצטרף לקודמי בברכות. מעבר

לכל חילוקי הריעות הפוליטיים אבי מאחל לך

הצלחה מקרב לב. אבי חושב שאתה זקוק לברכות, אבל לא רק לברכות אלא לתושיה רבה במשרד

מעיו זה. זה משרר שעומד לביקורת הציבור 24 שעות ביום . דואר, טלפון עומדים יום

יום לביקורת. זהו עביו מאר מאר חיובי.

אבי רוצה להצטרף לדבריהם של חברים שאמרו שמבחינה

פסיכולוגית יש פה בעיה. ואבי רוצה להזכיר לך את הבעיה. אם אבחנו באים היום ומעלים

ובעוד שבועיים שוב מעלים, אותו בעל מפעל תעשייתי אומר: מה אתם רוצים הלא הממשלה

כל הזמו מעלה? אם היו מעלים בבת אחת פי שבים, ציבור הצרכבים והיצרנים היו יודעים:

העלו וזהו.

עכשיו יש תקופח של שקט. אם הדברים נעשים לא

במסגרת של מדיביות אלא כל פעם מעלים, זה משחרר מבחיבה מוסרית ארורים להעלות, אפילו

מעל ומעבר.

הייתי מבהל מפעל הרבה שבים. תמיר באמר לי עד

איו פועלים גרועים, יש מבהלים גרועים. זאת אומרת, הארם שאחראי על המפעל

או במקרה זה על המשרד הוא אחראי למה שהולך. ואם יש לו הצעות ואם הוא יכול לעשות -

הוא צריך לעשות, זה תפקידו וזה ענינו.

אבחבו יודעים מה בעשה היום במשרד התקשורת

לגבי משכורות ולגבי תבאי עבודה. אבי רוצה להבדיל ביו שבי דברים, ביו המצב הקיים

וביו המצב הרצוי. ישבו המצב הקיים כפי שהוא היום. לא ראיתי בנתונים, האלה משהו

המדבר על יעילות שנעשתה, או עומדים לעשות. יעול של אחוז או חצי אחוז, זו בכל

זאת תרומה לענין.

ישבו דבר שבי, וכאו אבי פובה אליך - לטווח

יותר ארור. רווקה בתקופה קשה, דווקה בתקופה של קצת מיתוו אפשר לייעל , יותר

מאשר בתקופה של פריחה. אם יש מקום לייעול יותר יסודי ואפילו הפיכת המיבבה של

המשרד, זה הזמן הטוב ביותר. אם צריך לעשות מהפכה במשכורת או בתפקידים, עכשיו

הוא הזמן. אני מציע שתעשה זאת עכשיו.

חבילות לחיילים. למרות שיש

הבחה גדולה משפחות מתלובבות על המחיר, קשה להן לשלוח חבילות לחיילים.

יש לי שאלות בתחום הפיזי. ראשית, חלוקת רואר.

מנסיוני אבי יודע שבאיזורים מסוימים אתם

מחלקים דואר ארבעה ימים בשבוע, ירדתם מ-6 ל-4.

יש מקומות של שלשה ושבי ימים.

זה עוד יותר גרוע. חלוקת הדואר באיזור שאבי

גר בו נעשית על ידי ערביט. כך יוצא שבכל חג

ערבי בעצם חלוקת הדואר בפסקת. לעיתים קודה שבמשך שבוע ימים איך חלוקת דואר. אבי

מציע לך לשקול הצעה שלבו בעבר, שחלוקת הרואר בשכונות תיעשה על ידי נערים, תלמירי

בתי הספר בשעות אחר-הצהרים.

כאן אני עובר לבנק הדואר. אתה יודע מזה כמה

חודשים, מאז משבר הבנקים המפורסם, הבבקים גובים היום עמלה גבוהה בגין כל תשלום

לממשלה, אגרות וכיוצאה באלה. הלחץ עבר אל בנק הדואר, כדי לחסוך אותה עמלה. מרבית

המשלמים עברו לבנק הדואר. נוכח העומס שמוטל על בנק הדואר לא הגדלתם את כוח האדם

שלהם. יש לכם בבתי הדואר תורים. לעיתים אתה נאלץ להמתין שעה וחצי-שעתיים. עשרות רבות

של אנשים עומרים בתור וממתינים בסבלנות על יד אשנב, ואילו באשנב הסמוך יושב עובד



והוא לא מוכן לעזור. כל אחר עוסק בתחמו ואיו עזרת. אני אתן לך דוגמא. בירושלים

בשכונות הצפוניות, שלש שכונות יש להן בית דואר אחר - רמות, רמות אשכול והגבעה

הצרפתית. מרובר באוכלוסיה של למעלה מ-20 אלף איש. מרוע אתם לא מפתחים את עניו

סוכנויות הרואר. לתת לחנות קיימת סוכנות ובצורה כזאת תרבו בבתי רואר.

נושא נוסף שקשור לתקשורת. כאשר אתה רוצה

תמתין יום שלם בביתך. ולא יורעים מתי יגיעו עוברי הבזק.

האם לא ניתן לקבוע תחום שעות. על ירי כך תחסוך אלפי שעות עבורה.

נושא המיקור. היכו אתה עומר

בתחום הזה . האם אתה חושב שהנסיוו הזה הצליח. נרמה לי שיש רפיוו בתקופה האחרונה.

האם למדתם והפקתם לקחים מהענין?

ראשית, אני רוצה לברך את שר התקשורת. הוא

נכנס לענף די פרובלמטי, כי הוא ענף של שירות

ומטבע הרברים כל אחר רוצה שירות יעיל ומהיר. האזרחים הצורכים את השירותים

האלה יש להם בעיות . אני מאחלת לך שתצליח להתגבר על הבעיות.

אני רוצה לשאול שתי שאלות. אני מבקשת מראש

סליחה אם כבר נשאלו, כיווו שאיחרתי. לפי מה נקבע הממוצע של %54?

כבר שאלו.

יכול להיות שאפשר בתחום מסוים להגריל את

ההכנסות.

אנחנו יורעים שבשירותי הרואר, לפחות בערים הגרולות הוכנסו מיכונים,

מחשבים ומיקורים. באיזו מידה הענין הזה פישט וייעל תהליכים?

אני רוצה להצטרף למה שחברים העירו

כאו בנושא של שירותי רואר לבית, לכל אזרח. מצר אחר הוא שירות מאר נוח וטוב, מצד

שני אני מכירה מוערה אחרת את הבעיה של הרוורים. זה רור שהולך ונגמר. אינני מאמינה

שאנשים צעירים היום ילכו לרוורות, כפי שהיא נראית היום, בתנאים שעובר רואר

כזה מקבל. האם יש למשרר איזה שהו מחשבות או רעיונות לגבי הנושא הזה של שינוי

במגמה של ייעול? האם יש מחשבות או תוכניות גם על ייכול ואולי על חסכוו בונשא הזה?

אני קורם כל רוצה לברך את שר התקשורת

אמנוו רובינשטייו. אני מקוה שחלק מהצעות

הייעול והביקורת הקונסטרוקטיבית שהוא הביע כאיש האופוזיציה יוכל ליישם בתקופת

כהונתו. אני מאחל לו הצלחה. זה משרר לא קל.

העלו בעיה ואני רוצה לנגוע בה. אני נוכחתי

שמשך מסירת מכתבים הוא כך 20 יום ואפילו יותר. גם מחוץ לארץ זה לוקח חורש ימים.

סיפרו לי על חורש ימים שלקח למכתב להגיע מצרפת ברואר אויר. האם רק מרובר בתקופת

החגים שהשהתה בצורה משמעותית? גם לאחר החגים משך הזמו של רברי רואר שאנחנו מקבלים

הוא ארוך מרי. אם כך, יש חוסר אמוו לשירות הזה.

מה המחירים בהשוואה לחוץ-לארץ?

בין רבע לשליש בארץ. הדוור בישראל משרת

בארץ פי שנים ער פי ארבעה בתי אב מכל מרינה אחרת.

איו יותר שאלות. עכשיו עונה השר ואחר-כך

ניגש לריוו.

לפי הכללים של נציבות שירות המדינה יכול

שר להביא איתו מנכל,מזכירה, נהג ושני יועצים.

הם כולם עובדים לפי חוזה מיוחד. לא הבאתי מזכירה ולא נהג. הבאתי מנכל, לאחר

שהמנכל עבר להיות מנכל של משרד ממשלתי אחר. הבאתי שני יועצים. לא מיניתי אף אדם

ואינני מתכוון למנות אף אדם ממפלגתי למשרה שיש עליה מכרז

הטלוויזיה שידרה ידיעה בלי לקבל אישור, שאני

עומד למנות מנכל, מנהלי מחוזות, סמנכל למינהל מתוך אנשי מפלגתי. הידיעה הזאת

לא הלה לה שחר, אבל היא רודפת אותנו. היא יצרה אי ישלוט בועד. ביקשתי לתת תיקון

באותו ערב ולא נענינתי. ביקשתי למחרת ולא נעניתי. ביום השלישי לאחר שהדבר יצר

אוירה קשה במשרד, הסכימה הטלוויזיה לא לפרסם תיקון אלא הכחשה. לאחר משא ומתן

הם הסכימו לא לפרסם הכחשה להכחשה, כלומר- תגובה שלהם.

למה אני אומר זאת? אם ועדת הכספים תסכים להנהיג

פרסומת מסחרית ברשות השידור, היא מנציחה לעולם ועד את המונופולין. לפי דעתי

זה אסון למדינת ישראל, אם ימשיך המונופולין הזה. אני הייתי היום קורבן, מחר

יהיו קורבנות אחרים. אם אתם תסכימו לפירסומת מסחרית בטלוויזיה שגובה אגרה,

דבר שאינו קיים במדינה אחרת - אתם סותמים גולל על ערוץ שני. אין תקדים לגביית

אגרה ברשות שנותנת פירסומת. אם מוותרים על אגרה ונותנים פירסומת, זאת לא צריכה

להיות רשות שידור ממלכתית אלא ערוץ. להעניק מונופולין פלוס גביית אגרה ולתת

פירסומת רגילה - זה לדעתי הנצחת מונופולין, על המשמעות שלה.

נואשו מערוץ שני.

אל תתיאשו, זה יבוא בעוד חודש.

מה היתה עמדתך לפני שהיית שר?

הוא היה בעד ערוץ שני.

לא אוכל להתיחס ביסודיות לכל השאלות, כיוון

שזה יצריך דיון מיוחד. לדעתי זה יצריך

גם . פגישות עם נציג ההסתדרות, עם ועד עובדי חטיבת הדואר.

אני מציע שחברי ועדת הכספים יבקרו בבית

המיון בירושלים. כמעט כל עובדי שירותי הדואר עובדים בשכר עידוד, כמעט כולם. למשל

בתל-אביב לכל הדוורים. בירושלים הכנסנו בהדרגה. שכר העידוד הוא קבוצתי. כך

מועצת היצור קבעה שאין דרך למדוד אישית. שכר עידוד הוא המודד שיש לי ליעילות,

אין לי מודד אחר. אני מוכרח להניח שהשותפים לקביעת הנורמות והפרמיות עשו מלאכה

טובה.

יש לנו בדואר ירושלים ובמקומות אחרים ציבור

עובדים שמגיע ל200%, כאשר התקרה המותרת היא 133%. אינני חושב שאפשר לומר לגבי

ציבור עובדים כזה שהוא מתבטל.

נכון שבמקום שלא הוכנס שכר עידוד יש תופעה

שתמורת שכר קטן הם עובדים מעט שעות. חלק מהם עובדים בשני מקומות ואף יום עבודה

ערוך של 10-12 שעות. איפה שיש שכר עידוד יורדת העבודה הנוספת. שכר עידוד לא

עונה על הבעיה. כוונתי שיש ירידה דרסטית בשירותי הדואר. אנשים לא רוצים לבוא,

גם לא סטודנטים למשמרת של שלש שעות. אין לנו תקציבים, יש לנו הקפאה . יש מחסור

בכוח אדם. בלי האוצר אשנבאי אחר לא נוסף. במשרד הזה פיטרנו בפועל 250 עובדים.

מה קרה בשירותי הדואר? קרה דבר פשוט מאד.

כמות דברי הדואר גדלה בצורה עצומה ומספר העובדים ירד, לעומת זה גילם הממוצע עלה.

זה תוקן פה ושם על ידי אמצעי מיכון. בסופו של דבר בדואר אין שיכלולים גדולים.

צריך לקחת מכתב, למיין אותו, להעביר אותו למענו. המיכון יכול להיות על חלק קטן

מדברי הדואר.

הממשלה מדפיסה עדיין כולה על מעטפות

שלא עוברות את המיון הממוכן. את כל זה נושאים עובדי הדואר על גבם. אם מישהו

נתפס בגניבה, אז כולם שומעים שהם גנבים.



קרה כאן דבר שהוא אופיני לחברות פרימיטיביות.

בחברות פרימיטיביות משלמים מעט כסף עביר . מעט משכורת תמורת שירות גרוע. בחברה

מתוקנת משלמים הרבה כסף, עבור הרבה משכורת תמורת שירות טוב. ככל שגרל הסיבסוד זה חדל

להיות שירות עיסקי.

אם חס וחלילה אתם לא תאשרו לי הצעה זאת,

התהליר הזה ילך ו יחריף. אני לא מקבל את הכסף, אני מדבר בשם האוצר. אנחנו רוצים

להקים רשות דואר שתהיה משק סגור, שתאפשר הפעלה מסחרית. לא יהיה לה בסיס כלכלי,

אם תצטרך להמשיר לסבסד ב50% -60. אני מסכים עם חבר-הכנסת ארידור. אנחנו לא

מכניסים פחת. אם היינו מבקשים פחת, היינו צריכים להעלות ב100%. אני מדבר על מבנים

וציוד. יש בלאי עצום.

איו לי בסיס כלכלי לרשות הדואר. אני אדחה

את הקמתה. יש לנו גידול עצום בדברי הדואר המסחרי. נתנו הנחה על מיון רץ. הפירמות

המסחריות במשק לא משתמשות בהנחה הזאת, כי התעריף כל כר נמוך. אתה יכול לראות את

עובדי הדואר והדוורים נושאים על גבם בעיקר את הסקטור המסחרי, שלא טורח לעשות

את המיוו של הדואר לפי איזורים.

כאשר שאלתי את אנשי הבנקים למה אתם לא מכניסים

אותך ההודעות למעטפה אחת, ענו לי שזה כך יותר זול להם, לשלוח כל מכתב לחוד. אם

אני אציע לבטל סבסוד פנימי, אתם תתנגדו לכך. אני מוכן ללכת לפי עלות. בחבילות

לחיילים יש למעלה מ%400 סבסוד.

חשמל צורכים אזרחים ובעיקר תעשיה. כאן

יש שימוש בזבזני בגלל הסובסידיה העצומה. זה לא תורם שום דבר למשק המדינה. אנחנו

מבקשים ממעדכות עיתונים שעיתונים ימוינו במחשב שלהם.ישימו סרט מגנטי שימייו

לפי מיקוד . לא מוכנים לעשות. מה ההבדל ? 8 שקלים יותר. הסרט המגנטי יעלה יותר.

אם לא תהיה תתקרבות למחיר ריאלי, שירותי

הדואר יודעו. נגיע לעיכוב עוד יותר גדול. כל הכבוד לועדי העובדים, הם הולכים

לשכר עידוד, כאשר מועצת היצור קבעה מספר עובדים מינימלי. אנחנו מתחת למינימום

העובדים המינימלי, מאשנבאים עד דוורים. האשנכאים על סף התמוטטות, כאשר חלק מהם

רוצה לחזור להיות דוורים. כל שני וחמישי צריך להביא משטרה.

בגלל העמלות עבור ציבור המשתמשים לבנק הדואר.

זה מכניס 4 ימי ערך. 4 ימי ערר נותן בנק הדואר. אנחנו לא מקבלים שום תוספת של

הכנסה מימי הערך האלה של הממשלה. ימי ערך אלה מרוויח האוצר.

למה ההכנסות של בנק הדואר ירדו?

איפה כתוב?

כתוב שהתחזית לא התממשה,

בבקשה הראשונה שלכם היתה אלטרנטיבה אי

ואלטרנטיבה ב'. לא היו הוצאות והכנסות של

השירותים. ההוצאות וההכנסות היו זהות. באלטרנטיבה ב' היה גרעון. אני יודעת שהכל

בנק הדואר. לא הבנתי מדוע יש לכם גדעון. זה בעיקר בנק הדואר שהוא היום גורם מכניס.

כל מי שביקש רשות הדיבור קיבל פעמיים ושלש.

אני מבקש לא להפריע לשר. כולנו שאלנו

הרבה שאלות. כאשר השר עונה, לא שומעים או קוראים עיתונים.

אני חוזר ואומר, הנתונים הבסיסיים חייבו את

ברעת השירות. אני לא יכול לטעוו, כאשר יש

לי שכר עידוד ומגיעים ל200% תפוקה. איך אני יכול לבוא בטענות אל העובדים. זאת

קבעה מועצת היצור המשותפת. אני מוכן לקבל אחריות על עצמי. אמר חבר-הכנסת שפט,

תמיד מנהל המפעל אשם. אני אומר: מנהל המפעל אשם אם נותנים לו חופש פעולה. אם

אומרים לו שהוא לא יכול לעשות שום דבר, הוא לא מנהל אלא פקיד. אנחנו פקידים, אנחנו

מקבלים הוראות מהאוצר. מבחינה מסחרית הייתי צריך לקחת עוד 100 אשנבאים. כל עובד

כזה יכניס הרבה כסף לאוצר.

מדוע ההכנסה מ-4 ימי ערך זה לא מקור

לבנק הדואר לשירות יותר טוב?

האוצר לא נותן לו, הוא לא בנק רגיל.

י. מצא; אם הוא מציג גרעון, הכנסות מול הוצאות, אני

רוצה לדעת ממר, מגן שר לשעבר, חבר הכנסת

קופמן, מההכנסות, כולל בנק הדואר או לא.

יש הכנסות עקיפות שהוא לא נהנה מהם. ועדת

הכספים יכולה לשקול ולהגיד לאוצר : תעביר

לו 200 מליון.

אני שואל על פחת. אתה אומר, פחת הוא לא לוקח.

כולכם פה אשפים.

אני מסכים איתר שהדואר צריר להוות משק סגור,

שכל ההכנסות צריכות להיות בתור המערכת

ואנחנו חותרים לזה, אבל אי אפשר לחתור לזה כאשר הסובסידיה כל כר גדולה.

סמדר כותבת שהכנסות בנק הדואר כלולות בתחשיב,

הכנסה היא חלק מהרווח.

ימי ערר לא נכנסים, פחת לא נכנס. אם היינו מכניסים

את המרכיבים האלה, היינו צריכים להגיע לשיעור

יותר גיבנה אנחנו לא מדביקים את האינפלציה, אבל היינו צריכים ללכת לפי איזה מדד

מקובל.

למה לא מדביקים? העלינו לפני כמה ימים ב%60.

אמרנו שיש גרעון והסברנו שזו לא העלאה סופית.

זה היה לפני כניסתי לתפקיד. חבר-הכנסת ארידור

הסביר מדוע בכל תהליר באינפלציה כזו שום דבר לא ידביק, תמיד יש שחיקה של החודש

עצמו. למה הלכנו לפי המודד הזה? לקחנו לעצמנו איזה מודל של חברת הבזק. טלפון הוא

יותר שירות לאזרח מאשר דואר. דואד הוא בעיקד מסחרי. למה הטלפון ראוי שהועדה תיתן

לו הצמדה, אבל הדואר שברובו משרת משרדים מסחריים בזבזניים, למה שם צריכה לחיות

סובסידיה. אני בדקתי את היעילות בהשוואה לנתונים בינלאומיים. מצאתי דבר מדהים -

בטלפון יותר זול לצלצל מישראל לארצות-הברית. זה משנה את המאזן מבחינת מטבע חוץ.

יש כאן בעיה עם מדיניות ממשלתית. לא באתי

לדון על מדיניות הממשלה. יש חילוקי דלעות בתור הממשלה. לפני החבילה צריר ליישר

קווים. אם תהיה הקפאה, היא תהיה על הכל. אחרת ההקפאה תחול על שירותי הדואר האומללים

האלה.

זה מה שקורה במשק.

אנחנו פחות משירותים אחרים, אנחנו לא חורגים.

לא רק שאנחנו במדד פחות מעשירית,

אלא השירות שאנחנו נותנים הוא שירות אשר בחלקו הקטן לאזרח הישראלי. כאשר אמרתי 17%,

אמרתי 17% בדברי הדואר. טלקסים ודואר לחוץ-לארץ וחבילות- חלק גדול מזה מסחרי טהור.

אתם מדברים נגד סיבסוד דיפרנציאלי. מוכרחים ללכת על סיבסוד דיפדנציאלי, אחרת

תהיה לנו העלאה של 500%. דואר לחיילים, עיוורים, ספרים, תקליטים, עיתונים אנחנו

רוצים לעזור לעיתונים. אנחנו נותנים הנחות מסוימות, ובכל השאר משחקים כר שמבחינה

כללית לא תהיה חריגה גדולה מדי.



אם תתנו לי אור ירוק, אני מוכן לוותר על

סבסוד פנימי. כל הנתונים לבדיקה. כאשר באתי למשרד הסיבסוד היה למעלה 80%. אבסורד

מוחלט, אני לא שמעתי אדם שדוגל בסובסידיה מסוג זה.

לשאלות של חבר-הכנסת ארידור - הבעיה צריכה

להיפתר על ידי הצמדה למדד בדרך של חברת הבזק. היא לא עונה לבעיה, אבל היא הדרך

היחידה שאנל יכול להציע לועדה. הדרך שאני מציע עונה חלקית. אין לי פתרונות

מושלמים.

יש ירידה גדולה בשירות הדואר. אנחנו עושים

מאמצים וגם הזמנתי סקר ייעול. אני באופן אישי מטפל בעניו הזה. אנחנו מנסים להגדיל

את המיכון. היום אתה צריך להזמין מכונה לספירת כסף, יש לר בעיה עם האוצר. האוצר

דורש פיטורים של 100 עובדים נוספים. הודעתי לנציג האוצר: התורים על יד פקידי

הדואר יגדלו, אלא אם יאפשרו לי חריגה. הצעתי לבטל כליל את תקציב משרד התקשורת.

חבר-הכנסת תיכון מסכים על הצורך בביטול

הסובסידיות. אני פונה אליו שיתמוך בצורה ענינית. בלי ביטול סובסידיה כזו בשירותי

הדואר, כשכמעט 90% הולכים לחברות מסחריות ולממשלה, הרשות לא תוקם ולא יהיה ייעול

ושיפור במערכת.

יש ירידה בשירות, יש גם ירידה במספר ימי

החלוקה. הפנייה של חבר הכנסת ויינשטיין לחברת הבזק היא צודקת לחלוטין. קיבלנו

הרבה פניות. פניתי לחברת הבזק וביקשתי שיינתן טווח של שלש-ארבע שעות ולא עידוד

לביטול מעבודה.

חבר הכנסת מצא, אני אפנה בענין בית הספר לבזק.

נגדיל את מספר התלמידים, לא על חשבון האיכות.

עדנה סולודר, אין אפשרות להבחין בין דואר

מסחרי ודואר אזרחי. אנחנו יכולים להבחין לגבי המיון, אם זה דואר חבילות לצבא,

אם זה לעיוורים, אם אלה ספרים או תקליטים.

לחבר הכנסת שפט, בהחלט זה ענין פסיכולוגי.

היו-שב-ראש כבר אמר, יש השפעה פסיכולוגית. ההשפעה של העלאת תעריפי הדואר היא

שולית שבשולית.

לאחוז יש השפעה פסיכולוגית נוראית.

תראה איזה כותרות תהיינה - תעריפי הדואר

עלו ב90%.

יש לנו תגובות ציבור, אנחנו עוקבים אחר תגובות

הציבור. לגבי הציבור התמונה העיקרית -?

והמוצדקת היא על השירות הגרוע הניתן לו ולא על זה שמכתב עלה מ-8 שקלים ל-24 שקלים.

השירות כל כך גרוע שאנשים לא נזקקים לשירות הזה.

שמרנו על הנחות בשיעור שכופר

בכל יעילות כלכלית. אולי צריך לבטל את המחיר בכלל. הפעולה עולה יותר מהבול.

גלויות- יש לנו בול אחיד לגלויה ומכתב ללא ערך

נקוב. אם נעשה הבחנה בין בול לגלויה, גם נסרבל את המערכת, גם נקשה על המיון, גם

נכביד על האזרחים וגם על עובדי הדואר.

דן תיכון, חלוקת דואר על ידי ערבים. אנחנו

מנסים לגייס כל מי שניתן. יש ארגון של מתנדבים של מוגבלים, של סטורנטים, של תלמידי



תיכון. יש הגבלות בענין הזה, ועדי העובדים מתנגדים, ההסתדרות מתנגדת בצדק להעסקה

על ידי קבלנים. יש לנו בעיה עם תלמידי תיכון שאי אפשד להעסיק אותם אלא בשעות

אחר--הצהרים. היום אינני יכול להעסיק אף אחד, יש הקפאה תקציבית. אינני יכול

להשתלב במסגרת עם מה שיש, גם אם תתבטל. יש בעיה עם העסקת כוח עזר.

אני אגדיל את הלחץ לגייס מתנדבים, לגייס

מוגבלים ולהגדיל את המיכון של שירותי הדואר.

תלך לשיטה של הקמת מרכזי חלוקה.

קיימים 80 מרכזי חלוקה. אני באופן אישי

מתנגד. אני חושב שמגיע לאזרח הישראלי שירות

דואר לביתו. אם תקים שירו-ת דואר על בסיס כלכלי, אפשר למצוא צורה של חלוקת דואר

לבתים.

לבסוף אני רוצה לומר דבר אחד: יש לנו בעלה

גדולה עם גיוס אנשים לדואר. אנשים לא רוצים לבוא לדואר, בין השאר לא רק בגלל

הנימוק הכלכלי. שכר העידוד שינה את המצב לטובה. יש תחושה מצטברת שהדואר הופך

יותר ויותר להיות מזוהה עם נחשלות. יש קשר ישיר בין המגמה של סיבסוד הולר וגדל

וכוח האדם בדואר. הסטטוס, המעמד - זהו מעגל קסמים.

מה יהיה עם עיסקת החבילה? עיסקת החבילה

תחול על שירותי הבזק והדואר, אבל לא תחול כך שיסבלו פי שלשה משירותי החשמל

או הטלפון. זו בקשה לא אישית של משרד התקשורת, היא נוגעת גם למשק המדינה, היא

נוגעת לשידותי הדואר, לטיב השירות ולעובדי הדואר. כאן יצומק חלק מהפער האדיר

הקיים היום.

כאשר הייתי בועדת הכלכלה יחד איתן הצלחתי

להכניס לחוק סעיפים מיוחדים נגד מונופולין. שנית, הבטחה מהממשלה שלא תהיה התנגדות

להנפקת מניות בבורסה. הייתי מוכן שחברת הבזק תנפיק מניות בבורסה. לגבי מכירה - זו

שאלה של מדיניות הכנסת. חוק הבזק אוסר זאת.

תתמוך בשינוי החוק?

אם יהיה משא ומתן עם הגורמים השונים, אני

לא אתנגד. אני לא אתנגד שתביא לכנסת הצעה.

אני רוצה לענות לחלק מן השאלות. לשאלת

תעריפי הדואר בשנתיים האחרונות - לפי הערכתי

סדר גודל של כ900%.

אינכם יכולים לתת דוגמא של מחירים קבועים?

התעריפים היו מאד מאד נמוכים, היה סיבסוד

אדיר בנושא הזה.

איר מתקשרת הבקהה הזאת עם העליה שביקשנו בחודש שעבר? בחודש שעבר ביקשנו 60% עליה.

אני מאד מתנצל, בשעה 13.15 יש לי הרצאה

באיגוד המפרסמים. אני אשמח לבוא פעם נוספת

לועדה, גם בנושא של הפירסומת בטלוויזיה. תודה רבה.

הקשר בין ההצעה הזאת להצעה של החודש שעבר-

בחודש שעבר ביקשנו עליה של 60% והדגשנו

שעדיין קיים סיבסוד של 30%. ואם נשיג את המדד של ספטמבר נשיג את ההעלאה המבוקשת .

אחרי העלית של היום הסבסוד צריך להיות בסדר גודל של 4% .

אנחנו בודקים נתונים כל פעם שאנחנו מכינים



עבודה חדשה, אנחנו בודקים מחדש, אם היה מדד של 30% והמדד עלה ב21%, זה מעבר ל%51,

אתה צריך לעשות אחוז על אחוז.

אם אנחנו לוקחים את ההכנסות, הן מתחלקות

לכמה קבוצות עיקריות. קבוצה אחת - שידותי רואי בארץ. אומדן הכנסה - על בסיס

זה אנחנו מבקשים עליה, 13,5 מליארד שקל. אם אני מוריד הכנסות מיחידות אחרות, בנק

הדואר והשירות הבולאי, זה 4,8 מליארד, אני מגיע לאומדן של כ-8 מליארד שקל, שירות

מחוץ לארץ - 4,8 מליררד שקל. אם אנחנו מבקשים על שירות מחוץ לארץ 45% ושירותים

בארץ % - 7lאנחנו מגיעים פחות או יו-תר ל51.3%

הממוצע המשוקלל של הבקשות שהגישו לועדה היה 95%.

אם אתם רואים בבקשה שהגישו תעריפי דואר אויר,

מחיריהם גדולים למעלה מהעלות. אי אפשד היד. לדעת מהם מה יהיה התעריף, מה ירצו

לבקש. לקחתי רק את הדברים העיקריים.

נכון שאתם מעלים משלוח עיתון ב500%?

אם יהיה ממוין, העליה קטנה יותר. עד החודש

הזה התעריף היה 11 שקלים לשלשת הסוגים. היום

במקום 11 יהיה 25 שקלים לממוין, אם לא, זה מקשה על המיון. בכל זאת יש פה סיבסוד

גדול.

בקשר למבדקים - אנחנו מבקשים להעלות רק ב%88,

איננו מבקשים את מלוא כיסוי הסיבסוד.

בקשר להוצאות תפעוליות- הבאנו בחשבון רק הוצאות

תפעוליות של הדואר, לא הבאנו בחשבון הוצאות של בנק הדואר. זה לא כולל הוצאות פחת

על הנכסים. רוב הנכסים הם נכסים של שירות הדואר - סניפי דואר, בתי מיון, מכונות

מיון.

אני מבקש התיעצות סיעתית.

היות ופנה חבר-הכנסת צבן וביקש התיעצות

סיעתית, אין טעם להמשיך את הדיון והישיבה

נעולה.

אני מבקש לקראת הישיבה הבאה לקבל דו"ח מפורט,

מאזן כדי שיהיה יותר ברור, של כל ההכנסות

על פי הסעיפים, כל ההוצאות על פי הסעיפים, עם התחשיב כיצד הם מחשבים על סמך זה

את הגרעון. על פי הגרעון לוקחים את.הסובסידיה. מה הציוד שהם מדברים עליו? איזה הוצאות

נכללות? כל זה כדי שנוכל לדעת.

רברתי, זכותי לנעול את הישיבה. אני נותן

היות ולא נגיע להצבעה

על פי בקשתו של יאיר צבן, אפשר לנעול את הישיבה. אם החברים מעונינים לנהל את הדיון

עד הסוף, אני מכון, אבל אז יתנהל דיון עד שכולם ידברו ולא נסתכל על השעון. או

שנקיים את הדיון בישיבה הבאה.

זכותך להפסיק את הדיון. באשר לבקשתו של

הכד הכנסת צבן - היא יכולה לבוא רק בסוף הדיון.

אני רוצה לקבל חומר מפורט.

חבר-הכנסת מצא רוצה לראוחת על סמר מה קובעים

סיבסוד. דברים שאפשר להכין אותם עד יום שני

תביאו.

מביאים לנו נתונים שכל כולם מתבססים על

הכנסות מול הוצאות. יש גרעון ואותו מסבסדים.

אני חי בתחושה שיכול להיות שיש הכנסות שלו היו כוללים אותן והן היו שייכות לבית

הדואר - אפשר היה להקטין את הגרעון. אם יתנו לנו .פירוט- נוכל לראות .

אדוני היושב-ראש, אני מבקש שמר מנצורי

יתן לנו לישיבה הבאה תשובה מדויקת לגבי

זחילת דמי הדואר במחירים קבועים בשלש השנים האחרונות. איר הגעתם ל%54 וחס וחלילה

שלא הטעתם את הועדה. אני רוצה הנמקה מדויקת.

אני מוכן להסביר את כל המסמכים, אם תהיה

לחברים סבלנות.

אני מציע שבישיבה הבאה נשמע תשובות שלא

שמענו היום. נקבל את כל הנתונים שחברים ביקשו.

שלא תהיה אפשרות עוד פעם לבקש התיעצות סיעתית נוספת. אז תהיה סחבת מיותרת,

אולי שלא בצדק, ונצביע.

אפשר לתת חשבוו מדויק איר הגיעו ל54%. בניירות

יש סתירות. אם עושים חשבון גס על פי העלאות

התעריפים יוצא יותר מ54%, אם עושים הוצאות והכנסות, יוצאת תוצאה אריטמסית. צריך

להיות ליד כל פריט חשבון .

זכות היושב-ראש להביא דברים להצבעה. אף פעם

אינו יודע אם יאושר או לא. אני מודיע פה

שהדיון הבא בשבוע הבא. אתה תביא את התשובות לכל השאלות. לחבר הכנסת מצא, הוא יביא

את החשבון שיש לו. בדיון הבא לא תהיה יותר בקשה להתיעצות סיעתית. אני מביא בישיבה

הבאה להצבעה.

אלא אם כן יהיה חומר מספיק.

היושב-ראש יקבע אם יהיה מספיק או לא. אני

אומר מראש שבדיוק הבא תהיה הצבעה. תביא את

המקסימום שאתה יכול להביא.

השקלול איך הגעתם ל54% - צריך להיות מוכן

אצלכם. צריך לצלם ולחלק אותו לחברים.

הישיבה ננעלה בשעה 12.40