הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 22

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום גי, גי בחשוון תשמ"ח, 30.10.84, בשעה 10.00

בנוכחות;

הברי הוועדה; מ"מ היו"ר י' ארידור

נ' ארד

מ' בראון

די דנינו

אי ויינשטיין

יי זיגר

י' כהן

עי סולודר

עי עלי

ר' פנחסי

יי צנן

חי קופמן

מ' שטרית

אי שלום

ג' שפט

די תיכון

מוזמנים; מי מנור, ר' ששתיאל, מי גורפיין, י' ארד, שי דרור

מי דר-זיו - משרד האוצר

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

היועץ המשפטי; אי דמביץ

הכלכלנית; סי אלחנני

הקצרנית; ת' בהירי

סדר היום; תקנות מס הכנסה(קביעת שיעור ריבית)(תיקון)

תקנות מס הכנסה(הנחות ממס על הכנסה בשטחי התישבות

וזדשה ובשטחי פיתוח) (תיקון)

תקנות מס הכנסה (יועצי מס) (תיקון)

כללי מס הכנסה (ניכויים מסויימים לבעלי בתים המושכרים

בשכירות מוגנת) (תיקון)

תקנות מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהפרשי שער לחברה

ישראלית המוכרת מניות בבורסה מחוץ לישראל)(תקון מס' 2)

תקנות מס הכנסה (פטור על פקדון במטבע לשראלי בתאגיד

בנקאי) (תקון)

צו מס קניה על טובין (תיקון מס' 26), התשמ"ד-1984

צו מס קניה על טובין (תיקון מסי 27) התשמ"ד-1984

צו מס קניה על טובין (תיקון מס' 29) תשהמ"ד-1984



צו מס קניה על טובין (תיקון מסי 31) התשמ"ה-984ו

צו תעריף המכס והפטור (החלפת ובתוספת) (תיקון מסי 4)

התשמ"ד-1984

צו תעריף המכס והפטור(החלפת התוספת) (תיקון מסי 7)

התשמ"ה-1984



תקנות מס הכנסה(פטור ממס על פקדון במטבע ישראלי

בתאגיד בנקאי) (תיקון) התשמ"ה-1984

היו"ר יי אדידוד;

אני פותוז את הישיבה. בהעדרו של היו"ר הקבוע של הוועדה, אמלא את מקומו. על

סדר-היום תקנות מס הכנסה, קביעת שעורי ריבית. האם למר מנור יש מה להוסיף על

ההצעה שהוגשה בפעם הקודמת?

מי מנור;

אני מבקש לאשר את התקנה כפי שהיא. תחולתה מה 1 לנובמבר עד ה-ו3 במרץ 1985.

אנו מתהייבים להביא תוך 4 הודשים אלה תבנית וזדשה, שכנראה תהיה צמודה לאיזה שהוא

דבר יציג, כדי לסיים אחת ולתמיד את הצורך בתיקון שעורי הריבית.

י' כהן;

הפניתי את תשומת-לבך לא רק לשעורי הריבית שנקבעו על-פי תחזיות האינפלציה

הגבוהות, אלא גם להגבלה בסכום ובזמן. יש צורך להתייהס להלוואות הניתנות לבניה

ולרכישת רכב ולקבוע הגבלה של סכום.

היו"ר יי ארידור;

מר מנור אמר כי תוך ארבעה חודשים יגישו הצעות הדשות.

י' כהן;

אני מתכוון להגבלה סבירה בזמן ללא הגבלה של סכום.

ביקשנו מכם למצוא שיטה אחרת. נתבקשת לתת לנו תשובה תוך שבוע, אני מבין

שתשובתך היא שאינך נסוג מההצעה הראשונה שלך ואינך רואה מקום לשיפורים.

הוא אמר בפרוש כי עד מרץ 1985יגישו הצעה נוספת. מר מנור בוודאי יביא

בחשבון את ההערות שנשמעו כאן.

מי בעד ההצעה?

(אושרה ללא התנגדות)

עד ה-31.3 תביאו לנו תכנית חדשה.

מ' מנור;

עוד הרבה לפני כן.

היו"ר יי ארידור;

אני מבקש שתביאו בחשבון את הערות חברי ועדת הכספים.

אני מבקש שתחשבו על נוסחה הצמודה לשער היציג של הדולר.

מי מנור;

אנו דנים בהצמדה למדד או לדולר. אין הצמדות אחרות.

מס על הכנסה בשטחי התיישבות חדשה ובאזורי פיתוח

הסעיף השני שעל סדר-היום הוא הנחות ממס על הכנסה בשטחי ההתיישבות החדשה

ובשטחי פיתוח.

מי מנור;

יש שתי תקנות כאלה.

די תיכון;

אני מבקש להפריד בין שני הנושאים.

אלה שתי בקשות נפרדות.

ר' מנוי;

מדובר ביישובים שרובם מעבר לקו הירוק ובשטחי יהודה ושומרון, שנוסדו כמובן

לאחר קום המדינה, והם מתאימים לכל הכללים של מתן הטבות. התנאים נבדקו על-ידי

נציבות מס הכנסה ונמצאו מתאימים. זוהי תוספת של ישובים על אלה הקיימים. אנו

מבקשים לאשר להם הנחה של 7%ממס-הכנסה.

י' כהן;

כאשר דנו בנושא, אמרנו שיש ישובים המחייבים בדיקה מחודשת. ישנם מקרים בהם

מבחינים בין שני ישובים שכנים, אחד מקבל את ההנחה והשני לא. אציע לאשר הפעם את

הבקשה, אך אבקש מהיו"ר למנות ועדת מישנה שתבוזן את רשימת הישובים הנהנים מהנחות,

ולתקן עיוותים במידה והם קיימים.

אי וינשטיין;

קראתי את החומר ומצאתי שיש בעיה. ועדת הכספים התייחסה לנושא מאז 1975

במסגרת של ועדות מישנה שונות. אני סבור שיש לאחד את מה שקורה בתוך הקו הירוק

ומעבר לקו הירוק. יש לי הרגשה כי במקרים אחדים נגרם אי צדק. מדוע תושב מגדל העמק

זכאי להנחה של 5%, ואילו תושבי שדרות ואופקים זכאים להנחה של 7%?אני מציע לאחד

את שני הנושאים ולבדוק אותם בצורה רצינית.

עי עלי;

בכל הנוגע להנחות ממיסים יש משהו בלתי צודק. ההנחות אינן אחידות, והדרך בה

הן ניתנות מאד מבולבלת. לא ייתכן שיהיו שני ישובים שכנים שאחד מתם ייהנה מהנחות

במס והשני לא. במפעל תדיראן למשל, עובדים פועלים ממגדל העמק, אשר נהנים מההנחה

במס, ואילו פועלים מעפולה ומנצרת עילית אינם נהנים. איני יודע מדוע לא כללו

ברשימה גנו ישובים כמו נצרת עילית ועפולה. וזלקים גדולים מיישובים אלה נוסדו לאחר



1948.

אני מציע להקים ועדת מישנה שתדון במכלול הנושאים ותמליץ. לדעתי צריך להיות

שנוי משמעותי בהנחות, ויש להתייחס לישובים שונים ביחס דומה.

די תיכון;

אני דוצה להסביר כיצד התפתחו ההנחות במס: ב-1974 ישבה ועדת קורן והחליטה

לתת הנחות אך ורק ליישובים הכלולים באזורי פיתוה אי. מאז ועד עתה בעצם כל מי

שלוחץ מוכנס לרשימה, בין היתר קבוצים מבוססים ביותר. בסוף כהונתה של הכנסת

העשירים הקמנו ועדת מישנה שצריכה היתה להכניס סדר ברשימות, והיא ביקשה לקבל את

רשימת ההסבות שמקבל כל ישוב במסגרת המשרדים השונים. הוועדה נוכחה לדעת שאותו

ישוב נחשב במשרד אחד לכזה שנמצא באזור פיתווז אי ובמשרד אחר לכזה שנמצא באזור

פיתוח בי.

אני מציע שנעבור על הרשימה ישוב אחר ישוב, ונקבע מחדש את סיווגו. אם ישוב

נמצא בפאתי ירושלים, ברור כי עובדיו מועסקים בירושלים, ואין הוא יכול להיות

מוגדר כאזור פיתוח. ברשימת הישובים נתקלתי בדברים משונים, שהם כנראה תוצאה של

לחצים. מאחר וועדת המישנה אשר סיפלה בנושא, בעצם לא סיימה את עבודתה, מן הדין

היה שנבדוק אותו מוזדש ונקבע קריסריונים ברורים. אציע להקים ועדת מישנה, לאחר

שנסיים את הדיון גם בנושא השני.

היו"ר י' ארידור;

חברי הוועדה קיבלו את רשימת 16 הישובים שמעבר לקו הירוק. אם אין הסתייגות

מצרופם לרשימת הישובים הנהנים מהנחות במס, אני מציע שנאשר את הרשימה.

אי וינשטיין;

ואם חבר הוועדה אינו רוצה להצביע בעד תוספת עיוותים על אלה הקיימים?

יצביע נגד ההצעה.

די תיכון;

אני מבקש לדעת מה היו השיקולים להכניס לרשימו? את הישוב החדש שליד ענתא.

א' שלום;

כתבתי בשעתו למר מנור על עיוותים הקיימים ברשימת חישובים המקבלים הנחות.

באזור נהריה, בין כברי לבן-עמי, נמצא הישוב נתיב העשרה. כברי ובן-עמי מקבלים את

ההנחה ואילו נתיב העשרה אינו מקבל,

די תיכון;

כדי לתקן את היוותים האלה נקים ועדה.

היו"ר יי ארידור;

מי בעד אישור ההצעה להוסיף לרשימת הישובים המקבלים את ההנחות במס את

הישובים הנוספים המופיעים ברשימה שלפניכם, והתחילים בישוב גן-אור ומסתיימים

בישוב נטף?



(אושר ללא התנגדות)

די תיכון;

מה זה נסף?

די מנור;

זהו הישוב החדש בגבעת הרדאר, העונה על הקריטריונים שנקבעו בשעתו. אני מסבים

איתך שהוא חריג ברשימה זו, משום שלמעשה יהיה "חדר שינה" של ידושלים.

די תיכון;

אם כך, גם רמות והגבעה הצרפתית צריכים להיות כלולים ברשימה.

מי מנור;

זהו ישוב חדש הנמצא באזור פיתוח, כך נקבע על-ידי ועדת השרים להתיישבות,

למרות שאופיו עירוני.

היו"ר י' ארידור;

עליכם לדעת שאם הוועדה לא תאשר ישוב העונה על הקריטריונים שנקבעו, הדבר

מזמין פניה לבג"צ.

די דנינו;

ומה עם אלה הגרים בישוב העונה על הקריטריונים שנקבעו, אך אינם עובדים

בישוב?

מי מנוד;

הכללים אינם קובעים כי אדם חייב לעבוד ביישוב בו הוא מתגורד. הבעיה אינה עם

16 הישובים האלה. הנושא כולו מחייב רוויזיה, אך אי אפשר להוציא היום אף ישוב

מהרשימה שלפניכם.

אני מבין שהוועדה אינה משנה את הצבעתה. עליכם לשים-לב כי התקרה שנקבעה כאן

היא די נמוכה.

תקנות מס-הכנסה - הנחות ממס בישובים מיוחדים ובהאחזויות נח"ל

בתוספת הראשונה לתקנות האלה, נמצאים ישובים שהאנשים הגרמים בהם מקבלים הנחה

במס הכנסה בשעור של 7%, עד לתקדה של 35%. כלומר מי שהכנסתו היום, על-פי העדכון

ב-1 באוקטובר היתה 264 אלף שקל, יקבל 7%הנחה במס הכנסה, בתנאי שהוא גר בישוב.

אנו מציעים להוסיף לרשימה הקיימת את הישובים שלפניכם.



יי צבן;

אני מבין שמטרת ההקלות האלה לעודד את ההתיישבות במקומות האמורים. אני מבקש

מחברי הכנסת, במיוחד מחברי סיעת המעדר, לשקול את הצבעתם. אני מבקש לא לאשר את

פסגות, אגוז, בדכה, מבוא דותן ודולב. הם מייצגים באופן

המובהק ביותד את המגמה המסוכנת והפרובוקטיבית לדעתי, של קביעת ישובים בלב

האוכלוסיה הערבית ביהודה ושומרון.

מי שיטרית;

ההצעה הזו אינה משנה דבר, אלא ממשיכה מצב קיים. הגישה שלי נובעת מידיעת

הקשיים בהתיישבות במקום מדוחק ממרכזי האוכלוסין והעלויות הנוספות שיש לתושבים

שם, וזאת ללא כל קשר לחלוקי הדעות הפוליטיים. אם מישהו יושב שם על-פי החוק, לא

צריך להקשות את חייו. אני דוצה להעיד כי בסוף הקדנציה הקודמת של הכנסת, הוקמה

ועדת מישנה שמסקנותיה לא הגיעו לכלל גיבוש. אני מציע לכנסה מחדש. במיוחד לאור

המצב הכלכלי שאנו נכנסים אליו, ישובי הפיתוח זקוקים לתשומת לב מיוחדת. אני בטוח

שהוועדה הזו תירצה לבחון כיצד לקדם את פתרון בעיותיהם של ישובים אלה.

עי עלי;

איני מקבל את עמדתו של חה"כ צבן. אני סבור שאם יש קריטריונים, אין שום

הגיון שבעולם שישוב הקרוב לקו הירוק יזכה בהנחה, ואילו ישוב הנמצא מעבר לקו

הירוק לא יקבל אותה. זוהי כריתת ענף הציונות. ההתיישבות חשובה, בין אם היא

בגליל, בנגב, בערבה או ביהודה ושומדון. אני מציע לאשר את הדשימה כולה. אני סבור

שההנחות במס הכנסה הן דבר טוב. כאשר מפחיתים את שעורי המס, מעודדים תשלום מס.

האוצד לא יינזק מכך, ויש סכוי שההנחות תעודדנה פזור אוכלוסין.

די תיכון!

אני מתנגד למתן הטבות לישובים הנמצאים בפרברי ירושלים והופכים לשכונות

יוקרה. הישוב עלמון (ענתות) קרוב לירושלים יותר מפסגת זאב. לכן אני מתנגד לתת לו

הנחה במס.

מי בראון;

אני דוצה להציע לא לאשר אף ישוב מאלה הנמצאים מעבר לקו הירוק. ישובים אלה

אינם בטוי לחלוציות אלא טעות גמורה.

אני מצטרף לדעתו של עובדיה עלי. אם הישובים הוקמו על-פי החלטת ממשלה, אין

הצדקה שלא לתת להם את ההנחות. לתושבים ביישובים אלה יש הוצאות שאין למי שגד

במדכז הארץ.

אבקש ממר מנור להתייחס לשתי הערות ספציפיות: א. זו של חברי-הכנסת צבן

ובראון, לגבי היישובים שמעבר לקו הירוק; ב. הערתו של חה"כ תיכון לגבי הישוב

עלמון.

מ' מנור;

תשובתי לגבי הסעיף הזה היא כמו בסעיף הקודם; ישובים אלה אושרו על-ידי

הרשות המוסמכת, המורכבת מנציגי הממשלה והסוכנות. ברגע שהם עונים על תנאים

מסויימים, אין לנו ברירה אלא להביאם לאישור ועדת הכספים. אם לא נעשה כן, תהיה זו

עילה לבג"צ. עפולה אינה יכולה להנות מהנחות אלה כי נוסדה עוד בשנות העשרים. ישנם

ישובים שנכנסו לרשימה שלא על-פי הקדיטריונים, באישור ועזזז הכספים ובהתנגדות

מוחלטת של אגף מס הכנסה, והם טבדיה וצפת.



היו"ר י' ארידור;

לפי הערכתי, כל זמן שהקריטריונים שקבעה הממשלה קיימים, כל ישוב שעונה עליהם

ולא יאושר על-ידי ועדת הכספים, יוכל לפנות לבג"צ.

אני מציע שנחליט להקים ועדת מישנה אשר תטפל בשני הנושאים גם יחד. לא נקבע

היום ויי יהיו חברי הוועדה, זוהי זכותו של היו"ר הקבוע, אך נביא בפניו את ההחלטה

להקים ועדת מישנה.

אי וינשטיין;

הוועדה הקודמת דנה בהנחות נוספות על אלה הקיימות. צריך לקבוע כי הוועדה

תעסוק אך ורק בהנחות בתשלום מס הכנסה.

היו"ר יי ארידור;

הוועדה תתייחס רק לשני הנושאים שהתייחסנו אליהם היום.

אנו מאשרים את הקמת ועדת המישנה. מי בעד הצעת משרד האוצר?

אני מציע להצביע בנפרד על חלק מהרשימה?

היו"ר י' ארידור;

מי בעד הצעות חברי-הכנסת צבן ובראון?

(2 בעד)

מי נגד?

(רוב נגד)

מי בעד הצעת חה"כ תיכון?

(2 בעד)

מי נגד?

(רוב נגד)

מי בעד הצעת משרד האוצר?

(רוב בעד)

(2 נגד)

ההצעה אושרה.

ההצעה אושרה.



תקנות מס הכנסה (יועצי מס)

(תיקון) התשמ"ה - 1984

י יו ..

ר' ששתיאל;

נציב מס הכנסה ממונה על-פי החוק על אישור יועצי מס ועריכת בחינות ליועצי

מס, אנו מבקשים להעלות את אגרת הבחינות. הסכום חיום הוא זעום, 1000 שקל, ואינו

עונה על ההוצאות. אנו מבקשים להעלותו ל-5000 שי. זוהי הפעם האחרונה שאנו מביאים

הצעה מעין זו, כי להבא יופעל ההסדר על-פי חוק, והסכום יעודכן פעמיים בשנה על-פי

האינפלציה.

די תיכון;

מהם הקריטריונים לקבל מעמד של יועץ מס? כמה יועצי מס ישנם וכמה פעמים בשנה

אתם עורכים בחינות?

מן הראוי היה שתשיבו היום להערות שישמיע יורם ארידור באחת הישיבות הקודמות,

בנושא האגרות. במצב של אינפלציה כזו, אתם מעמידים את האזרחים במצב בלתי נסבל,

כאשר אתם מעלים את גובה האגרות כל הזמן. האם יש לכם מחקר המלמד מה הנזק שגורם

ענף יועצי המס לאוצר המדינה?

תלמיד תיכון המבקש לגשת לבחינות הבגרות, משלם סכום הגבוה פי שניים מן הסכום

שבמבקשים לגבות עבור בחינות ליועצי מס.

אי וינשטיין;

כמה בחינות צריך אדם לעבור, כדי להיות יועץ מס? ישנן בחינות שונות שהמדינה

אחראית להם, כמו הבחינות לרואי חשבון, לשמאי מקרקעין וליועצי מס.אני סבור שצריך

לקבוע אמת-מידה קבועה לגובה דמי החינות. מהי המדיניות בתחום זה?

ר' ששתיאל;

החוק מסדיר את הבחינות לרואי חשבון ולעורכי דין באמצעות מועצת רואי חשבון

ולשכת עורכי הדין. לשאלתו של דן תיכון, בפנקס יועצי המס רשומים 1200 שמות, אך

מהם פעילים רק 600, מהם 500 הרשומים בלשכת יועצי המס. על-פי החוק, יועץ מס יכול

להיות רק אדם שמלאו לו 23 שנים, בעל השכלה תיכונית ומעלה. הבחינות מתקיימות בשני

מועדים, בחודשים מאי ונובמבר. המועמדים נבחנים בראיית ו1שבונות ובידיעת חוקי המס.

בשתי הבחינות האחרונות כללנו גם שאלות הנוגעות לחוק המסוי בתנאי אינפלציה.

די תיכון;

האם גם עובד מס הכנסה שפורש חייב לעבור בחינות אלה?

ר' ששתיאל;

עובד נוס הכנסה פטור מבחינות אלה, רק אם עבר קורס מפקחים ומבקרים ועבד במשך

עשר שנים בתחומים אלה. לא יותר מ- 20%מהנבחנים עוברים את הבחינה בחוקי המס. רק

ארם שעבר את שתי הבחינות, רשאי לפנות אל נציב מס הכנסה ולקבל אישורו להתחיל

באימון. המאמן יכול להיות רואה חשבון מוסמך או יועץ מס בעל ותק של שלוש שנים

לפחות. אפשר לעשות את ההתמחות גם באגף מס הכנסה. רשיון יועץ המס עולה עוד 15 אלף

שקל. חידוש הרשיון הוא אחת לשנה, בחודש אפריל. הסכומים מתעדכנים אתת לחצי שנה.



ג' שפט ;

יעוץ המס הוא לפעמים כיצד להסתדר במסגרת החוק ולפעמים אפילו כיצד לעבור על

החוק. האם ישנן סנקציות כנגד יועץ מס ומייעץ ללקווזו כיצד לעבור על החוק?

ר' ששתיאל;

על-פי החוק, נציב מס הכנסה הוא הרשות הנותנת רשיון, והוא שיכול גם ליטול את

הרשיון, אם יועץ המס נהג בצורה בלתי הולמת בכל הקשור לפקודות מס הכנסה, או שאינו

ראוי להיות יועץ מס. על-כך יש פסיקה של בית-המשפט. אם כתקבלות תלונות על חריגה

של יועץ מס, הן נבדקות לגופן. ישנן גם תקנות אתיקה ליועצי מס. נציב מס הכנסה

רשאי להשעות יועץ מס לתקופה של עד ששה חודשים, ובמקרים חמורים יותר אף למחוק

אותו מפנקס יועצי המס. החלטת נציב מס הכנסה ניתנת לביקורת של בית המשפט.

מי בעד ההצעה שהוגשה על-ידי משרד האוצר?

(רוב בעד)

(אין מתנגדים)

ההצעה אושרה.

כללי מס הכנסה (ניכויים מסויימים לבעלי בתים

המושכרים בשכירות מוגנת)(תיקון), התשמ"ד-1984

חוק הגנת הדייר עדיין קיים ועדיין ישנם נכסים המושכרים על-פי חוק הגנת

הדייר. כאשר בעל-הבית מפנה דייר, הוא משלם לו דמי פינוי. את הדירה המתפנה הוא

יכול לקחת לעצמו או להשכירה מחדש, על בסיס חודשי או על-פי החוק להגנת הדייר.

ניתנת לו אפשרות לנכות את דמי הפנוי משכר הדירה או מדמי המפתח שהוא מקבל לאחר

שהושכרה הדירה מוזדש. לפני שנתיים התקבל בכנסת תיקון, על-פיו בעל בעית שמשכיר

דירה מעל לשנה ומקבל דמי שכירות מראש, חייב לשלם מס הכנסה בשנה בה קיבל את דמי

השכירות, ולא לפצל את הסכום על-פנ י מספר שנים. אם התיקון הזה לא היה מתקבלי

היה נוצר מצב בו דמי הפינוי היו מנוכים במשך כל שנות ההשכדה בערכים נומינליים,

וערכם היה נשחק.

ע7 כה היה מקובל שמי שמשכיר דירה מרוהטת, מנכים לו את החלק המתאים מתשלום

מס ההכנסה. לבעל חבית יש הוצאות אחזקה, האם הוא יכול לקזז גם אותם משכר הדירה

שהוא מקבל עבור דירה מוגנת או מושכרת על בטיס חודשי?

אי וינשטיין;

כאשר דייר מפנה דידה מוגנת, הוא מקבל דמי פינוי, כלומר חלק מערך הנכס עובר

אליו. מדוע לשחרר רק את בעל הבית ממס ולא לשחרר גם את הדייר על החלק היחסי שהוא

מקבל?

כמי שתומך בחוק הגנת הדייר, אך מכיר בכך שקיימים בו עיוותים, אני שואל מה

קורה אם מדובר על בעל נכס הבונה בנין על הנכס/ ונותן לדיירים המוגנים דירות

בבנין זה? האם גם אז קיים אותו תחשיב?



י' זיגר;

כמה מס גמולם בעל הנכס ובמה הדייר?

מ' בראון: אתם מתייחסים בדברי ההסבר לשכירות מוגנת. הדברים אינם ברורים לי. כידוע

לנו, בעלי בתים נמצאים במצב חמור ביותר , וכל שיפור במצבם יהיה לברכה.

סי אלחנני;

דמי פנוי משולמים לדייר מוגן אוזר מתפנה, ולא כאשר נכנס דייר מוגן חדש. עד

לפני מספר שנים יכול היה בעל הבית לחלק את הסכום שקיבל מהדייר הנכנס על-פני ארבע

שנים לצורך תשלום מס הכנסה, וזו היתה הקלה אדירה בתקופה של אינפלציה. ברור

שערכתי במס הכנסה העלה כי ההקלה הזו הסתיימה, ובמקומה תבוא הקלה אחרת. איני

יודעת מה עושים בעלי בתים הגונים, אשר רוצים לקבל את ההסבה.

דירות מוגנות אינן מושכרות מרוהסות, יחד עם זאת מותר לבעל הבית לדרוש הכרה

בהוצאות ובפחת על הנכס, אך לאחרונה אין חישוב שוסף של ערך הנכס. היה רצוי

שתפרסמו הוראות פשוטות לחישוב הפחת על הנכס ולחישוב ההכנסה השוספת מהנכס.

די דנינו;

הדייר המוגן כבר שילם מס-הכנסה על הכסף שהוא משלם לבעל הבית, ועל הכסף הזה

אינו מקבל הנחה, בעוד שבעל הבית מקבל הנחה.

ר' ששתיאל;

חוק דמי הפתח מאז 958ו. לפני כן כל הנושא היה בלתי חוקי. החוק קבע את

הכללים לגובה דמי המפתח על-פי מספר השנים שהנכס מושכר. איננו באים לשנות בינתיים

את חוק דמי המפתח, אלא לקבוע את הכללים בענין תשלום המס. בעל הבית המקבל דמי

מפתח, חייב במס על-פי פקודת מס הכנסה. מקלים עליו אם תוך שלושים יום הוא משלם את

המס, ואז ישלם 35%מס סופי. אם לא בחר בדך זו, ישלם את המס עם הגשת הדו"ח

השנתי, על פי שעורי המס שייקבעו לו. אין הבחנה בין דמי מפתח בגין השכרת דירה

למגורים לבין השכרת נכס עסקי. דייר אשר עוזב נכס מוגן, מקבל 2/3. עבורו אין זו

הכנסה חייבת במס על-פי פקודת מס הכנסה, כי זוהי דירת מגורים שלו. אך מי שמפנה

חנות עו עסק אחר, דמי הפינוי נחשבים עבורו כרווח הון, והוא משלם מס על-פי הכללים

של רווח הון, תוך התחשבות באינפלציה. אנו אין לו רווח, הוא משלם 10%, אם יש לו

רווח הוא יכול לשלם עד 50%.

אם אתה אומר לבעל הבית כי יש לו אפשרות לקזז את המס מההכנסה העתידית , אתה

צדיך לתת אותה אפשרות גם למי שמפנה את הנכס. בהגדרת נכס כלולה גם דיירות עסקית.

אנו סבורים כי כשם שכל נכס עסקי חייב בבוס, כולל מכונות וציוד, כך גם חנות.

לדעתי יש פה אי צדק. כאשר בעל הבית משלם דמי פנוי לבעל חנות ברחי בן-יהודה,

עבורו זהו רווח הון, והתקנות אינן נותנות לו אפשרות לקזז את הסכום מהכנסותיו

לשנה הבאה. יש כאן אפלייה ברורה לטובת בעל הבית.



ר' ששתיאל;

אני מסכים שישנה אנומליה. בעל הבית מקבל הברה בפחת, אך הדיירים אינם

מקבלים הנוות פחת. אנו עומדים להגיש לכם תקנות שייאפשרו לדייר המוגן לנכות את ל

ההוצאות שהשקיע בנכס, כדי להתאימו למטרותיו.

הכוונה רק לנכס בדמי מפתח או גם לנכס בשכירות חודשית?

ר' ששתיאל;

גם לנכס בשכירות חודשית. אין כאן הבחנה בין דירות הכפופות לחוק הגנת הדייר

לבין דירות שאינן כפופות לחוק. הוא יכול לנכות את ההוצאות רק כנגד הכנסות שיש לו

מהנכס שלו, אך לא ממשכורת.

לגבי הפחת, בעל הבית יכול לבקש פחת רגיל על הנכס שהוא משכיר. עד 1980היו

תקנות לפיהן מישהשכיר דירה למגורים, יכול היה לבקש פחת מלא. הפחת ב-1983/84 גבוה

יותר מזה שנקבע על-פי החוק, כלומר משערכים את הסכים מאז שנקבע ב-974ו ועד החודש

שעבודו מבקשים את הפחת. הפחת הנוסף עבור רהיטים הוא 6-9%בחוברת "דע את

זכויותיך" ניתנו כל הדוגמאות לחישוב הפחת.

סי אלחנני;

בעלי בתים אינם נישומים על-פי חוק המיסוי בתנאי אינפלציה. צריך לקבוע להם

פרק מיוחד בחוק, ולקבוע להם תחשיב פשוט וברור אשר יקל עליהם את החישובים.

כל החוק אינו נוגע לבעל-בית המשכיר דירת יחיד או חנות. הדבר היחיד הנוגע לו

הוא סעיף 28 אשר נותן לו אפשרות לשערך את הפוזת, כלומר לקבל פחת ראלי ללא

נומינלי. נוסיף עוד פרטים בחוברת "דע את זכויותיך".

לפי חוקי מס הכנסה, אתה יכול לקבל את ההכנסה בכסף או משווה

כסף. מבחינת מס-הכנסה זוהי הכנסה. אם ההכנסה היא בדירה, היא שווה כסף וחייבת

במס.

מי בעד הצעת האוצר?

ההצעה אושרה פה-אחד.

יש לזכור כי פיצול ההכנסה מדמי מפתח על פני ארבע שנים, לצורך גביית המס,

פירושה בתנאי אינפלציה כאילו לא גבינו מס, וההנחיות לפקיד המס הן שלא לפצל את

ההכנסה על פני אדבע אדבע שנים.



תקנות מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהפרשי שער לחברה ישראלית המוכרת

מניות בבורסה מחוץ לישראל) (תיקון מס' 2)

ר' ששתיאל;

הכוונה היא לתברות ישראליות המגייסות הון זר למדינה בבורסות בינלאומיות. שר

האוצר איפשר לקבוע את התקנות האומרות כי אותן חברות אשר מנפיקות מניות בחו"ל

ואינן יכולת להשקיע מיד את הכסף שגוייס למסרה שעליה הוצהר, לא תהוייבנה במס על

הפרשי השער עבור הכסף שהושקע באופן זמני בפת"מ, וזאת על מנת שלא לפגוע בכסף

שגוייס. שר האוצר ההליס לאפשר לאותן הברות להשקיע כספים לתקופה של שנה, מבלי

שהפרשי השער ייפגעו. הנסיון הוכיח כי שנה אחת אינה מספיקה להם, והם ביקשו להאריך

את התקופה לשנתיים. אחרי וכוחים רבים הסכים שר האוצר להאריך את התקופה לשנתיים,

וזו הבקשה שלפניכם.

י' זיגר;

איני מבין מדוע לא יתקנו את התקנה ויאמרו כי כל חברה עסקית המחזיקה מטבע

חוץ בפת"מ, תחושב לה ההצמדה כאילו היו אלה אגרות חוב.

ר' ששתיאל;

אם זהו הון עצמי, הוא מקבל את הנכוי בגובה האינפלציה, כך שהוא לא נפגע

מבהינת המס.

היו"ר יי ארידור;

מי בעד הצעת האוצר?

ההצעה אושרה ללא התנגדות.

תקנות מס הכנסה (פטור ממס על פקדון במטבע ישראלי

בתאגיד בנקאי)(תיקון)התשמ"ה-1984

ר' ששתיאל;

לפי התקנות הקיימות, פטורים יחידים ממס הכנסה בשל ריבית על פקדון במטבע

ישראלי, בתאגיד בנקאי, לגבי סכום שעד לשיעור של 250%.השיעור האמור הוחל לגבי

פקדונות שהופקדו מיום 15 במרס 1984 ולאחריו; וכרגע השיעור האמור שוב אינו מהווה

תמריץ, בהשוואה לשער הדולר ושיעור האינפלציה. על-פי המלצת בנק ישראל, מוצע

להעלות את השיעור ל-300%.יעור זה הוא התקרה העליונה. המוסדות הבנקאיים יתאימו

את השיעורים על הפקדונות בהתאם לשיעורי האינפלציה ושער החליפין. לגבי ריבית

הפסורה על-פי תקנות אלה, אין גם חובת ניכוי במקור. התקנות סעונות אישורה של ועדת

הכספים.

מדוע אי אפשר לקבוע את גובה הריבית על-פי המדד?

מ' מנור;

הבנקים לא מחשבים זאת על-פי גובה המדד, וזה יקשה עליהם מאד. בנק ישראל קובע

את המדיניות, אם לעודד או לא לעודד אתד הפקדונות. איני חושב שצריך לקשור את ידיו

של בנק ישראל ולקבוע כי עד לגובה המדד יהיו הפקדונות פסורים מתשלום מס.

לאזרח ישנן אלטרנטיבות - השקעה בפק"מ, בפת"מ או באגרות וזוב צמודות, בעוד

שלתאגידים בנקאיים אין אותן אלטרנטיבות.

די תיכון;

אנו עוסקים בנושא כבר פעם שלישית, ובכל פעם אנו מנסים להדביק את האינפלציה.

ברור לי כי בעוד חודש תבואו ותאמרו כי גם ה 300%-אינם מספיקים. האינפלציה גבוהה

כבר עתה .300%-nברור לי כי האוצר חושש מעסקות סבוביות שיעשו הבנקים, אך אני

טוען . שזהו חשש שווא. הבנקים יתנו את הריבית על-פי קצב האינפלציה, הקרובה היום

ל-1000%ורחוקה .300%-nלכן אני מציע להעלות את התקרה מעל ל-300%.

מי מנור;

כולנו מקווים שהאינפלציה תרד בחודשים הקרובים. כלי המדיניות המוניטרית נמצא

בידי בנק ישראל, ואיני טבור שצריך לקחת אותו ממנו. אם ירצה לעודד, יעלה את שעור

הריבית. אם ירצה שלא לעודד, יוריד את השעור. בתפ"ט יומי שעור הריבית השנתית הוא

800%אך בחישוב חודשי הריבית היא 25%.התיקון הזה הוא על-פי בקשת בנק ישראל.

אך מדוע אתה תוחם את הריבית בתקרה?

מי מנור;

כדי לא לקחת מבנק ישראל את כלי הכלי הנמצא בידיו במסגרת המדיניות

המוניטרית. אחד הנושאים במו"מ על עסקת החבילה הוא שעורי הריבית לחובה ולזכות.

יכול להיות שבנק ישראל יאמר לנו שניתן פטור רק על

אני לא מאמין בפחדים שלכם מהבנקים. קביעת תיקרה אינה כלי מוניטרי אלא

אנכרוניזם.

התיקרה נקבעת כדי לא לאפשר לבנקים לקחת פקדונות בריבית יותר גבוהה.

אני מעריך שלחששות שהביע דן תיכון יש יסוד, אך ההצעה שלפנינו קשורה בנסיון

לתת תשובות לבעיות שמעוררת האינפלציה. מי בעד הצעת האוצר?

(ללא התנגדות) לאשר את התקנות והכללים הנ"ל.



צו מס קניה על טובין (תיקון מס' 26) התשמ"ד-1984

אני מציע שתתייחס לשנויים המהותיים בלבד.

התקון המהותי הוא תקון מסי 26, בו העלינו את המס על יבוא מ-70% ל-90% מס

הקניה נקבע על המהיר בו הססונאי מוכר את וומוצר לקמעונאי, כלומר זהו שלב מאוהר

יותר מהשלב בו היבואן מוכר את המוצר לססונאי. שיטה זו נקבעה בחוק.

היו"ר יי ארידור;

מדוע אתם מעלים את המס מ-70% ל-90%?

עשינו זאת לאהר בדיקת השוק, בגלל הוצאון מימון והוצאות אהרות, נ וכחנו לדעת

שהפער בין מהיר ה"סיפט" פלוס המכס לבין המחיר בו הסיטונאי מוכר לקמעונאי, הוא

.90% ולא 70%.

התברר לאהרונה כי "עלית" העלתה את המהירים מעבר למה שהתבקש עקב עליית המדד.

מה שאתם מציעים כאן הוא לתת לה הגנה נוספת מפני מוצרי יבוא מתהרים. לדעתי זוהי

הצעה הנוגדת את האינטרס הצבורי ויוצקת שמן על מדורת האינפלציה. אפשר לומר

ל"עלית" כי מאהר והעלתה את המהירים מעבר למה שמתבקש עקב האינפלציה, לא נגדיל את

מס הקניה.

מי שסרית;

העובדה שהמס מהושב בשלב שבין הסטונאי לקמעונאי ולא בשלב שבין הנמל לבין

היבואן, נראית לי מוזרה. זה יגרום לרווה נוסף לסטונאי. אני לא בטוח שהעלאת מס

הקניה היא מכשיר יעיןל בתקופה של אינפלציה. אם אתה מעלה את המס על יבוא, היצרן

בארץ מעלה אוטומטית את מהיריו. על כן אני מציע להעלות את המס רק בתנאי שהיצרן

המקומי יתחייב להוריד את המהירים.

כאשר בדקתי את ההגנה שמקבלת תעשיית השוקולד בארץ, הבדנתי מדוע טיב השוקולד

המקומי כה ירוד ומחירו כה גבוה. מדוע הסמתם את יבוא השוקולד, ומדוע אתם מדברים

היום על העלאת מס הקניה על שוקולד. אתם מבקשים לתת הגנה נוספת למוצר שבלאו הכי

נהנה מהגנה.

מי בראון;

מה ההבחנה בין ממתקים עממיים לבין ממתקים אחרים? בנגוד לדברי קודמי, אני

דווקא בעד הגנה על הייצור המקומי.

לפני שנצביע, אבקש לקבל רשימה מפורטת של נתוני הייבוא בחודשים האחרונים,

ומה אנו מתכוונים להעלות.



אי שלום;

בדרך כלל אני בעד הגנה על תוצרת מקומית, אך כאן לא הייתי הולך בדרך זו.

"כור" ביקשה להקים מפעל לשוקולד בצפת, אך התכנית מתעכבת כתוצאה מלחץ שמפעילה

"עלית". לא הייתי מאפשד ל"עלית" להמשיך להחזיק במונופול על ייצוד השוקולד בארץ.

עי סולודר;

במחשבה שיש להגן על תוצרת הארץ, אך לא לאפשר מונופולין, אני שואלת האם הדרך

היחידה להגן על תוצרת הארץ היא להגדיל את ההיטל על היבוא או למנוע יבוא?

הגנה על תוצרת הארץ היא דבר מצוין, אך בהצעה שלפנינו אין כדי להגן על תוצרת

הארץ. העלאת מחירי המוצרים המיובאים גורמת להעלאת מהירי תוצרת הארץ, אך לא

להפחתת התחרות. איני רואה שום סיבה להעלות את מתח הרווחים בשוק המקומי. אם נקבל

הסבר כיצד ההעלאה המוצעת תמנה עליה במתח הרווחים של היצרנים המקומיים, נאשר את

הבקשה,

א' וינשטיין;

מפעל "עלית" הוא לא רק בעל מונופול, הוא אף מתחרה בעצמו. כל נסיין של מישהו

להכנס לשוק ייצור השוקולד, נתקל מיד ב"דמפינג" מצד "עלית", שמטרתו להוציא את

המתחרה מן השוק. לכן יש חשיבות, גם למען איכות התוצרת וגם למען שמירה על רמת

מחירים סבירה, להכניס גורם חדש לשוק.

די תיכון;

הצו הרי כבר בתוקף, וכל מה שמבקשים מאתנו הוא להאריך את תוקפו.

יי זיגר;

אין דרך להכנס לקרביו של מפעל ולנהלו מטעם המדינה בצורה טובה וצודקת. הדרך

היחידה היא לשמור על תנאי תחרות, אך בענף זה שולט מפעל אחד אשר מונע כל כניסה של

מפעל מתחרה. אפשר לכפות עליו רמת מחירים מסוימת, אך אז קיים חשש שיוריד את טיב

המוצר.

כל המהלך הזה אינו בא כדי לתת הגנה נוספת ל"עלית". אנו מדברים על מס קניה

שצריך להיות ניטרלי לגבי ייצור מקומי ויבוא. במקרה שלפנינו שעור מס הקניה הוא

90%, גם על היבוא וגם על הייצור המקומי.

היו"ר יי ארידור;

מס הקניה ניטרלי, אך נעשים תרגילים כדי לשנותו לטובת הייצור המקומי, כדי

שהדבר ייראה בסדר גם כלפי חוץ. התוצאה היא שמס הקניה אינו ניטרלי למעשה. כלד

העלאה של המס על היבוא, יוצרת הגנה נוספת על הייצור המקומי.

למעשה אסור מבחינת החקיקה הראשית להטיל מס קניה על ממתקים עממיים. מדובר

כאן רק בממתקים שהם מותרות. מס הקניה חל גם על ייצור המקומי וגם על היבוא.

בייצור המקומי יש ליצרן שליטה על המחירים. הוא מצהיר מה המחיר שהסטונאי גובה

מהקמעונאי, ובהתאם לכך אנו גובים את המס. זה לא קיים לגבי היבוא, ולכן אנו

בודקים מה מתח השיווק בין הסיטונאי לבין הקמעונאי, וזהו המחיר שעליו אנו מטילים

את מס הקניה. נוכחנו לדעת כי מתח השיווק עלה, וכתוצאה מכך הפסדנו מס, וכדי



לשמור על הכנסות המדינה אנו מביאים את ההצעה הזו.

י' כהן;

מה פירוש "מתח השיווק עלה"?

י' ארד;

מתח השיווק בין מתירי היבואן למחירי הסיטונאי עלה. על-ידי העלאת האחוזים,

אנו תופסים קבוצה יותר רתבה של מוצרים שמקודם חיו פטורים ממס. לא היתה כאן כל

כוונה להגן על "עלית".

שעור התוספת נקבע על-פי שיטה מסוימת של חישוב. אנו מיושבים זאת לא בשלב של

היבואן אלא בשלב שבו הקמעונאי משלם לסטונאי. בצו העיקרי ישנו סייג: "שוקולד או

ממתק אתר, שמתירו 5.62 דולר לקילו, אשר נמכר או שווזרר לפני ה-3.85.ו". כלומר מה

שמשוחרר ממט הוא הממתק הזול והעממי, ומה שמוטל עליו מט הוא השוקולד היקר יותר.

היו"ר י' ארידור;

המטרה על-פי דבריכם היא תוספת הכנטות למדינה, ואת זאת איני רואה בדברי

ההטבר שלכם. חבל שכך נעשים הדברים.

י י ארד;

התשובה להערת היועץ המשפטי היא שכנראה נפלה כאן טעות.

היו"ר י' ארידור;

דעת הוועדה ללא התנגדות היא שיש לדחות את ההצבעה בנושא זה. אם תרצו לר1ביא

את הנושא שנית, תצטרכו להביא גם דברי הסבר מפורטים.

א' דמביץ;

מן הראוי שהנושא יידון לא יאותר מה-16.11.

צו מס קניה על טובין

(תיקון מס' 27) התשמ"ד-1984

התוספת לפרטים 1409 ו-0ו14 עולה ל-75%

איני מבין.

י' ארד;

המס נקבע על בסיס המחיר בו מוכר הסטונאי לקמעונאי. בייצור מקומי השיטה

פשוטה; מאחר והיצרן המקומי הוא שמכו1ן את המחירים, הוא מגיש דו"ח מכירות

והכנסות, ומצהיר מהו המחיר בו מכר הסטונאי לקמעונאי. מאחר וכך, בייצור מקומי

משלם היצרן את המס. בייבוא קבענו שלב מאוחר יותר לגביית המס. שעור התוספת הוא

הסכום לצורך חישוב ההוצאות ממחיר ה"סיפט" פלוס המכס ( מה שנקרא "מרק-אפ"). אתה

מוסיף עוד 90% למחיר ה"סיפט" ולמחיר המכט. ה"מרק-אפ" כולל את הוצאות המימון של

היבואן, ולכן הוא גבוה.

לגבי פרטים 1409 ו-1410 שבתקון 27, קיימות אותן הערות כמו בסעיף הקודם. אני

מציע שנאשר לעת עתה את הפרטים 1901ו-1102, ונדחה את ההצבעה בפרטים 1409 ו-410ו

עד שתביאו הסברים יותר מפורטים.

לאשר פרטים 0901 ו-1102 ולדחות את הדיון בפרטים 1409 ו-0ו14.

צו מס קניה על טובין

(תיקון מס'29) התשמ"ד-1984

במסגרת ספיגת כוח הקניה מהצבור, הועלה מס הקניה מ-50% ל-60%. זוהי תוספת

הכנטה של 6 מליארד שקלים בייצור מקומי ו-1 מליארד שקל בייבוא.

(הצו אושר ללא התנגדות)

צו מס קניה על טובין

(תיקון מס'31) התשמ"ה-1984

י י ארד;

זהו עדכון המיטים הקצובים.

האם מדובר גם במזגנים למפעלים יצרניים?

מזגנים המשמשים לייצור פטורים ממס.

(הצו אושר ללא התנגדות)

צו תעריף המכס והפטור(החלפת התוספת)

(תיקון מס' 3) התשמ"ד - 1984

יי ארד;

מדובר כאן בהגנה על ייצור מקומי של ברזים כדוריים. ברז ים כדוריים שלא היו

מיוצרים בארץ, היו פטורים עד כה מתשלום מט. מעתה יש ייצור מקומי של ברזים אלה,

ולכן המס על ברזים כדוריים מיובאים נקבע בהתאם לשעור המס על ברזים אחרים.





מי שטרית;

האם יש דרך למנוע ממי שמקבל את ההגנה, להעלות את מחיר תוצרתו על-פי גובה

ההיטל?

אפשר לעשות הסכמים גינטלמניים, אך עד כה לא עשינו זאת.

היו"ר יי ארידור;

זוהי דוגמה למקרה בו יש לתת הגנה לתוצרת המקומית.

(תקון מסי 3 אושר ללא התנגדות) .

צו תעריף המכס והפטור

(החלפת התוספת) (תיקון מס' 4) התשמ"ד-1984

בפרט מטי 818 המיובא בייבוא אישי, אם באמצעות משלוח בדואר חבילות ואם באופן

אישי, עד לגבוה של 500 דולר אנו גוברים את המס בשעור מרוכז. במסגרת זו כלולים גם

מערבלי מזון. מצאנו כי מערבלי מזון ביבוא אישי מופלים לטובה לעומת מערבלי מזון

ביבוא מסחרי, ולכן התאמנו את האחוזים.

(תקון מטי 4 אושר ללא התנגדות)

צו תעריף המכס והפטור (החלפת התוספת)

(תיקון מס' 7) התשמ"ה-1984

מאחר והצו קשור בהפקדה של 25%,דון בו במסגרת הדיון בצו ההפקדה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.00)