הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 18

מישיבת ועדת הכספים

יום גי, כ"ז בתשרי התשמ"ה - 23.10.1984 - שעה 10.00

נכחו

אי שפירא היו"ר

יי ז י אמיר

נ' ארד

גי גדות

א' ויינשטיין

י' זייגר

י' כהן

י י מצא

ע' סולודר

עי עלי

שי עמר

י' צבן

ח' קופמן

מ' שטרית .

ג' שפט

מוזמנים; מבקר המדינה י' טוניק

7' ורדי - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

יי ששון, שי קינן, אי יעקובוביץ - משרד מבקר המדינה

מי ינון - יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור

אי פורת - מנכ"ל רשות השידור

יי אלוני, נ' כהן, אי אבנר, ר' נחמן, יי צנגן,

גבי י' הראל - רשות השידור

אי לבנון, מי בן-צבי - משרד האוצר

אי קרשנר

טי אלחנני

א' דגני

עדכון וקיצוץ תקציב משרד מבקר המדינה לשנת הכספים 1984.

תקציב מסי 2 של רשות השידור לשנת הכספים 1984.

ועדת משנה לענין בית-החרושת אתא.



עדכון תקציב משרד מבקר המדינה לשנת הכספים 1984

היו"ר אי שפירא;

אנ י פותח את הישיבה.

הסעיף הראשון בסדר היום הוא עדכון תקציב משרד מבקר המדינה, שמובא לאישור

הוועדה. אני מקדם בברכה את מבקר המדינה, את המנכ"ל ואת אנשי משרד מבקר המדינה.

אבקש את מבקר המדינה להציג בפנינו את הנושא.

מבקר המדינה י' טוניק;

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, בהתאם לכללים שנקבעו על ידי משרד האוצד יש

לעדכן את התקציב על ידי תוספת של 80% ל-75% מסך הכל ההוצאות המיועדות לשכר,

ותוספת של 45% ל-75% מכלל ההוצאות האחרות בתקציב.

אבקש את מנכ"ל המשרד להסביר לכם את הרקע למצב התקציבי של משרדנו כדי שזו לא

תהיה סונט בקשה לעדכון תקציב מנותקת מהמצב הקיים אלא בקשה שהיא חלק מהמצב בו אנו

נמצאים, כולל קיצוצים שעשינו לפי הנחיות של שר האוצר, הקיצוץ של 9% שנעשה בראשית

השנה, ובן הקיצוץ של 2% שנעשה עכשיו.

יש לנו בעיה מיוחדת במינה שהבאתי אותה בזמנו בפני ועדת הכספים של הכנסת

הקודמת והיא מתייחסת לתנאי השכר המיוחדים הקיימים במשרד מבקר המדינה מזה שנים

רבות, שהם מבוססים על דו"ח של ועדה או בוררות בראשותו של פרופ' גלוברזון. קודמי

ד"ר נבנצל הסכים עם גורמים אחרים, על רקע התביעות של העובדים, לבחון את בעיות

השכר של עובדי משרד מבקר המדינה. ישבה בוררות על המדוכה הזו ולמדה את הנושא על

בוריו, והיא קבעה תנאי שכר מיוחדים שאינם תלושים מהמציאות הישראלית אלא מבוססים

על השכר של ארבעה סקטורים במשק, ששלושה מהם קשורים לשירות הממלכתי והציבורי -

בנק ישראל, איגוד המשפטנים וארגון המח"רים, ואחד מהם בגלל השייכות המקצועית

מבוסס על השכר של רואי החשבון.

היות ויושבים עמנו חברי כנסת חדשים, שלא היו וזבדי ועדת הכספים בכנסת

הקודמת, אבקש מכם להוסיף הסברים ופרטים להבנת הנושא.

די ורדי;

כידוע לחברי הוועדה הנכבדים, מבקר המדינה על פי החוק הוא בלתי תלוי בממשלה

בביצוע תפקידיו. במסגרת אי התלות הזו, מאז שקיים מוסד מבקר המדינה מזה שלושים

ושש שנה, מבקר המדינה הוא שקבע את תנאי השכר והעבודה של עובדיו. על אף שזה לא

קבוע במפורש בחוק, מבקר המדינה קבע את שכר עובדיו על פי השכר המקובל בשירות

המדינה עם תוספת מסוימת - ולענין זה אחזור יותר מאוחר.

מה שאנו מבקשים מוועדה נכבדה זו הוא לאשר את התוספת לתקציב בהתאם לנוהלים

והכללים שנקבעו בחוק התקציב שאומרים כי מדי רבע שנה תקציב המדינה יותאם לשינויים

במדד יוקר המחיה והאינפלציה.

התקציב המקורי שאושר על ידי ועדה זו ב-29 במרס שנה זו היה 1.564 מיליארד

שקל. התוספת המבוקשת לרבע הראשון של השנה, לחדשים אפריל-מאי-יוני, היא

961,590,000 שקל. בסך הכל התקציב שאתם מתבקשים לאשר הוא 2,525,590,000 שקל.

התקציב שאמור להיות מוגש לכם לאישור הוא 2.577 מיליארד שקל, אבל מבקר

המדינה נענה לפניה של שר האוצר וקיצץ את הצעת התקציב ב ,2%-שהם 51.5 מיליון שקל.



לכן התקציב שאתם מתבקשים לאשר הוא לאחר קיצוץ התקציב שאושר

על ידי הוועדה לשנה זו ולאחר קיצוץ של 9% בתקציב 1983, שגם הוא

נעשה לפי בקשת האוצר. הווה אומר שמבקר המדינה מתאים את עצמו, על אף

שאיננו כפוף לאוצר, לכללים שנקבעו על ידי האוצר ולבקשותיו של שר

האוצר"

התקציב מורכב בעיקרו מהוצאות לשכר והוא כולל בתוכו את האלמנטים

של הביקורת. התקן של המשרד, או מספר המשרות, בכלל זה עובדי ביקורת

ועובדי מינהל, הוא 531- מספד המשרות המאויישות, או מה שקרוי המצבה,

נכון להיום מגיע ל-494. מזה מספר שנים אנו מצויים דרך קבע מתחת

לתקן ב-30-40 עובדים, והמספר הזה אפילו הגיע ל-50 עובדים, במיוחד

בגלל הקשיים שהיו בשנים האחרונות לגייס עובדים למשרד, וזאת חרף

העובדה שלכאורה תנאי השכר של ביקורת המדינה במסגרת שירות המדינה

הם במידה מסוימת טובים יותר מאשר תנאי השכר של העובדים האחדים, כי

המשק הפרטי הציע לעובדים הצעות יותר טובות.

בביקורת המדינה כל עובדי הביקודת הם אקדמאיים, ביניהם בעלי

תואר שני ושלישי בתחומים שונים של הדיסציפלינות האקדמאיות, במיוחד

בכלכלה, במינהל עסקים, דאיית חשבון ומשפטים- מתוך 494 עובדים כ-350

הם עובדי ביקורת. יחסית לכלל העובדים יש במשרד המבקר המספר הגבוה

ביותר של עובדים אקדמאיים מאשר בכל משרד ממשלתי אחר.

מהו אחוז של רואי החשבון מכלל העובדים?

עובדים במשרד 28 רואי חשבון. זהו אחד המקצועות המבוקשים ביותר"

קשה ביותר לגייס רואי חשבון למשרד. במשך כל השנים הוועדה הזו עודדה

את הביקורת לגייס עובדים מתאימים לנושא. זה בא לידי ביטוי באישור

התקציבי"

הבקשה שלנו לתוספת תקציב מבוססת על הקביעה של האוצר. אנו מבקשים

תוספת של 80%ל-75% מכלל ההוצאה לשכר ותוספת של %45להוצאות האחרות,

מעבר לזה אנו מבקשיס תוספת של 83 מיליון שקל לאחר שניכינו

מהתוספת המבוקשת 51 מיליון שקל.

אם קיצצתם את התקציב לפי הנחיות האוצר, כיצד נוצר הפער של

83 מיליון שקל?

הוספנו לתקציב את השיעוד הנדרש מהתוספת של שכר העובדים

והורדנו 2%. האוצד קבע סכום של 2.442 מיליארד שקל, ואנו מבקשים

לאשר סכום של 2.525 מיליארד שקל"

בשנת 1977 מינה מבקר המדינה ועדה, שהוא דצה לתת לה איפי ציבורי,

בראשותו של פרופ' גלוברזון. ועדה זו עבדה כשנה ובסיכום הגישה סדרה של

המלצות בקשר לשכרם של עובדי מבקר המדינה" ההמלצה העיקרית היתה ששכר

עובדי מבקר המדינה והתוספות לשכרם יחושבו לפי הממוצע של ארבעה מרכיבים:

שכר עובדי בנק ישראל; שכרם של רואי החשבון בסקטור הפרטי; שכרם

של המשפטנים בשירות המדינה ושכרם של האקדמאים בשירות המדינה.

בעקבות ההמלצות של הוועדה נחתם הסכם עבודה בשנת 1978, לפיו

יתעדכן שכרם של עובדי מבקר המדינה לפי השינויים שיחולו בשכרם של



ארבעה מרכיבים אלה. השכר הזה מתעדכן בדרך כלל אחת לשנתיים בצמוד

להסכמי הקזכר במשק- בשנת 1980 התעדכן השכר לפי השינויים שתלו בשנים

1979-1978. בשנה שעברה, בשנת 1983, התעדכן השכר לפי השינויים שתלו

בסולמות שכר אלה בשנים 1981-1980- לאהר שלמבקר המדינה היו ספקות

לגבי המשך תוקפו של ההסכם, פרץ סכסוך עבודה במשרד- הסכסוך נסתיים

לאתר שהמבקר הכיר בתקפותו של ההסכם" בהסכם הזה מכיר גם הממונה על

השכר במשרד האוצר. הוא אמר זאת ליו"ר ועדת הכספים הקודמת והדברים

מופיעים בפרוטוקול של הוועדה.

י' טוניק;

נמסרה הודעה שההסכם מהייב.

מדוע היה ערעור או ספק בענין ההסכם?

ר' ורדי;

מבקר המדינה היה סבור שההסכם תוקפו לארבע שנים ואין לו תוקף

מתמשך. לאהר בירור הגיע המבקר למסקנה שההסכם תקף כל עוד לא בא הסכם

אתר במקומו,

היו גישות משפטיות שונות. בשיהות ובמגעים עם העובדים אמרתי

להם שההגיון עומד לצדם. אם ארבע שנים הלכו לפי שיטה זו, אין הגיון

שנרד ממנה, אלא שהמצב במשק היה כה גרוע שאני לתומי השבתי שאולי

נקצץ גם במשרדנו. התהשבתי באוצר, בדעות השונות. בסופו של דבר הגענו

למסקנה גם משפטית שההסכם מחייב נוסף להגיון שבו. כולנו הכרנו בזה

והודעתי על כך בוועדה. אמרתי שאם העובדים יתבעו אותי לדין בבית

דין לעבודה, העובדים הם שיזכו בדין, אמרתי זאת על סמך תרות דעת .

של מומחים.

רק בסוף השנה, לאהר משא ומתן - והוועדה היתה שותפה בידיעה מלאה

למתרתש - הוספנו 6% לשכר העובדים, זה היה בשנה שעברה בגין שינויים

שהלו בשנים 1980/81- בכל מרכיבי השכר -- (י' טוניק: ששלושה מהם הם

ממלכתיים.)

מבקר המדינה, כאשר ביקש את אישור הוועדה לתקציב משרדו לשנת

1984, הוא דיוות לוועדה שאנו צפויים לחידוש המשא והמתן על שכר

העובדים בעקבות השינויים שהלו בארבעה סולמות השכר בשנים 1982/3.

התוספת של 6% ניתנה באיתור בגלל הסכסוך שהיה, והיא ניתנה בגין השינויים

שהלו בסולמות השכר בשנים 1980/81, מבקר המדינה דיווה לוועדה במרס השנה

שאנו עומדים להיכנס למשא ומתן ואיננו יודעים עדיין מה יהיו התביעות

קל העובדים. לכן לא כללנו זאת בתקציב וביקשנו לאשר את התוספת שתידרש

לענין זה כאשר יסתיים המשא והמתן-

המשא והמתן התמשך. העובדים תבעו לפי חשבונם תוספת של 12%,

במשא ומתן עם העובדים הגענו להסכמה על תוספת של 6.14% על השכר הכולל,

הביטוי לכך זוהי התוספת של 83 מיליון שקל שאנו מבקשיס לאשר במסגרת

אישור התקציב-

זוהי תוספת ברוטו ריאלית?

זוהי תוספת ברוטו, אינני יודע אם ריאלית: היא נשחקת.

אישרנו את התקציב בהנחה שההסכם הוא בתוקף והוא הסכם מתמשך.

נכון שהיתה תביעה לתוספת שכר בגין השינויים שחלו בשנים 1980/81

שגם אותה אישרנו. (ר' ורדי; אבל רק תביעה זו.) העובדים קיבלו

תוספות שכר לפי ההסכם לפי חישוב משוקלל של ארבעה המרכיבים. עכשיו

יש תביעה נוספת לתוספת שכר של 6.14% מעבר למה שמתחייב מסולמות השכר-

למה לא הוגשה התביעה הזו בזמן?

ההסכם הוא לשנתיים. התוספת של 6% אושרה באיחור בגלל סכסוך

העבודה- המשא והמתן היה צריך להסתיים בחודש אפריל או יוני 1982

בגין השינויים במרכיבים אלה בשנים 1981/82 .עכשיו באה דרישה

לגבי השנים 1982/83.

מדוע לא סיימתם את המשא ומתן?

ר' ורדי;

לא היה בסיס לחישובים, כי המרכיבים עדיין לא היו ידועים-

התוספת קני 6.14% מבטאת את השחיקה?

היום זה ביצוע של ההסכם עם פשרה. ההסכם אומר שכל שנתיים מתעדכן

השכר לפי אותם מרכיבים. שנתיים אלה הגיעו לפרקם. נבדקו השינויים שחלו

בשכרם של עובדי בנק ישראל ויתר המרכיבים- התסבר לפי ©ענת העובדים

שהשינויים מחייבים תוספת של 12%- התנהל משא ומתן והגענו לפשרה -ואני

אומר זאת לזכותס של העובדים, כי להם היתה תביעה נכונה מעבר ל-6.14%

כך מיישרים אח הקו בהתאם לעדכון המתחייב-

זה תואם את מסקנות ועדת-גלוברזון פחות 50% ממה שהיו צריכים לשלם

אילו קיימו את ההסכם.

עם השתנות העתים משתנים הדינים. בכנסת העשירית התנגדתי להגדלת

התקציב. אחד הנימוקים לכך, לא העיקרי, שהיו מעט מאד עושים ויותר מדי

מבקרים" בכנסת הזו יש הרבה עושים ופחות מדי מבקרים. במצב זה צריך

לחזק את מבקר המדינה ואני מציע לאשר את התקציב.

אי אפשר למדוד תפוקה של משרד הביקורת. אבל אחד המרכיבים של

התפוקה הוא באיזו מידה המשרדים המבוקרים משיבים לממצאי הביקורת עליהם

במועד. אני יודע שהיו בעבר מקרים שהמשרדים המבוקרים דחו את מתן

התשובות לעתים לתקופות ארוכות. עובדה היא שיש עיכובים.

יש כאן בעיה. אתה שואל קואלה לענין. בדרך כלל מבקר המדינה איננו

נוהג לפרסם ברבים את התנהגותם של המבוקרים בשטח זה. לא אוכל לומר שלעולם

לא קרה כדבר הזה. אנו תמיד פועלים שזה לא יקרה, או שהתקופה תקוצר.

השאלה איר אנו אומרים זאת לגופים המבוקרים.

אינני זוכר מקרים שלא נתנו תשובה.

לפעמים הענין הוא בגדר עבר זמנו בטל קורבנו.

אם הכנסת תחוקק חוק האומר, שאם גוף מבוקר איננו משיב תוך פרק

זמן מסוים על דו"ח הביקורת, הביקורת תפרסם את הדו"ח ללא תשובת המשרד -

מה תהיה ההתייחסות שלכם לחקיקה ברוח זו?

אני רואה עצמי מוסמך להודיע לגוף המבוקר שעליו להשיב ולקבוע לו

מועד לתשובה. אני יכול להגיע למסקנה שבמקרים מסוימים יותר אי אפשר

להכות. אני בההלט יכול להודיע לגוף המבוקר שאם עד לתאריך זה לא יוגש

התומר, נפרסם את הדו"ח בלי התשובה וגם לציין זאת, בדו"ח.

זה לא מעוגן בחוק.

יש לי סמכות, ואני מבקש שלא תטיל ספק בסמכותי זו.

אני רוצה לתזק אותה- אני מבקש לדעת אם זה מעוגן בחוק-

לפי דעתי נתתי לך תשובה. אני מוסמך להוציא דו"ח גם ללא תשובה

אם יש לי הנמקה שאין הצדקה לסחוב את מתן: התשובה בחוק לא כתובה

הפרוצידורה שלמבוקר יש זכות להשיב.

קיימת תחושה שהמערכת הממשלתית המבוקרת לא תמיד ממהרת להגיש את

התשובות.

במשך הקונה מתפרסמים עשרות דו"חות בעניניס מיוחדים. העובדה שעד

. הי וס לא הופיעה בדו"ח השנחי איזו הערה שהמבוקר לא נהג כשורה בהגשת

התשובה מוכיחה שאין צורך בחקיקה.אני חושב שדיבור על חקיקה רק יזיק.

מדוע?) זה יטיל ספק בסמכות שלי.

אני מברך את מבקר המדינה, את המנכ"ל ואת הצוות של המשרד-

אני חושב שנועד לבם תפקיד חשוב ביותר בכנסת ה-11, שכן אנו מצויים

יש קואליציה של 97 חברי כנסת וכמעט ואין

אופוזיציה. זה מצב שלא הורגלנו לו. לא היה לנו נסיון כזה בעבר.

נוסף לכך בעידן של אינפלציה דוהרת, שבה קורסות תחתיהן כל המערכות

הפיננסיות, אם הממסד והמשק הציבורי אינם מגיבים במהירות, בוצרים

עיוותים נוספים. אנו מצפים מהמבקר לביקורת יותר תכופה עם תהליכי

תגובה יותר מהירים, ואני בטוח שהוא ימלא אחר ציפיותינו.



אני בעד אישור התקציב ללא התוספת. אני מתנגד כשם שהתנגדתי בעבר

ליישום המסקנות של ועדת-גלוברזון, אתם הראשונים שפורצים את מערכת השכר

בעיתוי אומלל מאין כמוהו. אם נאשר את התוספת, כל המערכת תתיישר סביב

התוספת של .6.14% לשכר. אינני חושב שעובדי מבקר המדינה שונים מעובדים

של משרדים אחרים, אני מציע לא לכבד את דו"ח ועדת-גלוברזון ולהתעלם ממנו,.

(היו"ר א' שפירא; למרות שכיבדו אותו כל השנים?) אגיד זאת לכל עובדי

הציבור תוך כמה ימים, שכל אחד צריך להדק יותר את החגורה.

האס תוכל, אדוני המבקר, לומר כמה מלים להשכלתנו בענין חוות-הדעת

על משבר מניות הבנקים?

זה היה מעמיד אותי במצב מביך. לא אוכל לומר שאין לי מה לספר לכם,

ואולי גם אדע לספר. אבל אנו קשורים לוועדה לעניני ביקורת המדינה, שתתכנס

בקרוב. אני שומע שיש לה כבר יושב-ראש.

אני מציע שתענה בסוף הדיון על כל השאלות יתד.

אני מצטרף לרישא של דברי קודמי ולא לסיפא. אני מציע לאשר את

הבקשה כיוון שיש תכניות לשחיקה נוספת של השכר, לאחר שהוא נשחק בחדשים

האחרונים ריאלית בשיעור של 10%. השאלה מה תעשה כאשר תהיה שחיקה נוספת

של השכר, מה גם שהעובדים של משרדך הם מסוג העובדים שהביקוש להם בשוק

הולר וגובר. ראינו מה קרה במערכת הגביה של המסים במדינה. ברמת כוח

האדם המועסק במערכת הגביה חלה ירידה מדאיגה. אנו עלולים להיתקל בתופעות

דומות גס במגזרים אחרים.

איר אתם מבקרים את עצמכם? האם עקרונית אתם חושבים שהביקורת

צריכה להיות רק פנימית כמו במוסדות אחרים, או שכדאי שיהיה גם משקיף

מהצד?

קיימת בעיה של "שיניים" של מבקר המדינה, וזה כולל איזכור

שמות של עובדים בדו"ח הביקורת- זהו אחד מאמצעי הלחץ האפקטיביים ביותר

שהמבקר נמנע לנקוט בו. אני מבין שזהו נושא לדיון בוועדה לענייני ביקורה

המדינה, אבל כאשר אנו באים לאשר תקציב מן הראוי שנשאל עצמנו מה אנו

יכולים לתרום כדי שהביקורת תהיה יותר אפקטיבית,

האם מישהו ניסה לבדוק גם כלכלית את התוצאות של העבודה של משרד

מבקר המדינה, ולו גם בטקעים ספציפיים בהם ניתן לבדוק זאת? הבעיה

איננה רק כלכלית ויש לה גם אספקטיס של טוהר מידות, סדרי ונוהלי שלטון

וכדומה, אבל אין ספק שיש גם צד כלכלי כבד משקל לכף. אני חושב שכלאי

לעשות את הבדיקה הזו צריר להיות חסכון גריל תמורת השקעה לא קטנה,

ואם זה לא קורה משהו פגום במערכת.

גם אני אתמוך באישור הבקשה אם כי לרגע חשבתי שאנו עומדים בעוד

ימים אחדים בפני מדיניות או תכנית כלכלית חדשה, ומבחינה אסתטית אולי

כדאי לדחות את האישור. אבל אז עושים מידה מסוימת של אי צדק לעובדי

המבקר, שכן אם הגיעו לממוצע המשוקלל של התוספת, יש עובדים אחרים שקיבלה

אותה. אם עובדים אחרים קיבלו את התוספת ואנו כאן לא באשר אותה, תהיה

בכך מידה מסוימת של אי הגינות כלפי עובדי המבקר, למרות שזה ייראה משונה

אם כמה ימים לפני הפעלת תכנית כלכלית חדשה אנו נאשר תוספות כאלה.



מהו אופן החדירה של המבקר לתחומי הממשל הצבאי בשטחי יהודה,

שומרון והבל עזה? מהי הדרך שבה אתם פועלים כלפי השב"כ?

רציתי לשאול על הדרכים למעקב אהר הגופים המבוקרים שנתנו תשובות

לממצאים של הביקורת. הדו"ח הוא בגדר כוונות טובות. האם לאחר פרק זמן

יש מעקב ובדיקה האם הדברים מתבצעים הלכה למעשה?

תוספות השכר ישתלמו מיום קבלת ההחלטה?

ר' ורדי;

החל מ-1 באפריל 1984.

ברצון הייתי מומר דו"ח על אותו ענין אקטואלי מאד, אבל אני תושב

שבכך הייתי פוגע בכבודה של הוועדה לעניני ביקורת המדינה שאתה אני קשור

לפי החוק ולה אני חייב דיווח" אני מבקש שתשחרר אותי ממתן תשובה פה.

ד' תיכון;

אני מעביר זאת להכרעת היושב-ראש.

אי ויינשטיין;

מתי יוגש הדו"ח?

איזה דו"ח יוגש?

יי טוניק;

הדו"ח הזה יוגש כדו"ח מיוחד.

היו"ר אי שפירא!

לאחר שחבר הכנסת תיכון פנה אלי וביקש את הכרעתי בענין, אני

מבקש לומר שכיוון שהוועדה לענייני ביקורת נתכוננה ונבחר לה יושב-ראש

חדש, אינני חושב שהמבקר צריך למסור כאן את הדו"ח. נשאיר זאת לוועדה

לענייני ביקורת המדינה-

אי ויינשטיין;

אני חוזר ושואל מתי יימסר הדו"ח?

זו לא בעיה לענות על כך. אני מבקש את כולכם לשחרר אותי מכף,

היו"ר א' שפירא; הבקשה התקבלה.

יי טוניק;

אמסור דו"ח ואענה על כל השאלות שאני מוסמך לענות בוועדה לעניני

ביקורת המדינה של הכנסת.

הבר הכנסת דן תיכון ציין בעצמו בתחילת דבריו את העבודה הרבה

שאנו צריכים לעשות - ואני יודע את עמדתך שאתה מבטא אותה כל הזמן,

זוהי עבודה מרובה, והיא הולכת ומתרבה, ואני מרגיש זאת יפה" לכן לא

יתכן שבעת ובעונה|אהת נסגור כל אפשרות לגייס עובדים נוספים. אינני רוצה

לפגוע בעובדים הקיימים" אני רואה עצמי מחוייב כלפיהם על פי ההסכם, ואני

בוודאי לא צריך להפר הסכמים" אילו ההסכם היה בו לפחות דופי מבחינה

משפטית, הייתם יכולים לעורר את הטענה המשפטית. אבל יש טענה מוסרית.



הבסיס להסכם הט שלושה מרכיבים של שירות המדינה" מי שאיננו רונה שנלך

לפי דו"ח-גלוברזון צריך להתחיל את המאבק שם ולדרוש שיפסיקו לשלס את

התוספות לשלושה המרכיבים האחרים בממשלה. אז אהיה במצב לא-טוב. לא ארכל

להגיד לכס שאני רוצה ללכת לפי הסקטור הפרסי של רואי חשבון. לא יהיה

לכך תוקף מוסרי" מה שאני אומר לכס אפילו בית הדין לעבודה אמר: למה

אינכם מתחילים טיפול שורש שם, תחסלו את מקור הבעיה. אתם רואים שמספר

העובדים שלנו הוא מתחת לתקן, ואנו מרגישים זאת- שאלה חברת הכנסת ארד

כמה רואי חשבון עובדים במשרד. חסרים לנו רואי חשבון, קשה לגייס רואי

חשבון ואתם יודעים את הסיבה לכך.

אינני יכול להפר הסכם. זה מגיע לעובדים. כך קבעה הוועדה. אתם

יכולים לרוקן אח ההסכם מתוכנו אס תחסלו את מקור ההסכם" אני מקווה כי

במצב זה נוכל לגייס כמה עשרות עובדים טובים, אולי עשרים או שלושים

עובדים.

את השאלות הקשות ביותר שאל חבר הכנסת צבן. אני מודה ומתוודה,

לא שמעתי מהי עמדתו בענין השכר. אגל הוא אומר: אתה רוצה שכר, תגיש לי

חשבון" הוא עורר את שאלת ה"שיניים" של המבקר. התשובה לכר היא ארוכה"

ענין ה"שיניים" מטריד אותי מהיום הראשון שנכנסתי לתפקירי. אני יכול

אולי לומר שה"שיניים" התחדדו במקצת. גס זאת הייתי רוצה לומר במקוס

זה. אני חושב שהשיניים התחדדו במידה מסוימת, אינני אומר שזה מספיק-

אינני רוצה להטיל דופי בשום גוף. זהו המעגל הקונסטיטוציוני שבו

עובד המבקר. מבקר המדינה הוא זרוע של הכנסת. הוא עובד בצורה הדוקה

עם הוועדה לענייני ביקורת המדינה. אנו עוברים כמעט על שמונים אחוז

מהדו"ח. הישיבות הן אפקטיביות והן מחדדות את הביקורת. הגופים המבוקרים

מוזמנים לישיבות הוועדה. אנו מעבירים יחד עם הוועדה סיכומים ומסקנות

לכנסת. הכנסת אישרה את כל המסקנות שלנו, עשרות ואפילו מאות. מסקנות

אלה הן מחייבות גם לפי החוק" .

אני את מלאכתי גמרתי- דיווחתי, הסקתי מסקנות,

המסקנות הועברו לכנסת. . הכנסת אישרה אותן- הממשלה חייבת לבצע את

החלטות הכנסת" יכולתי לומר לכם - תפנו לכתובת הנכונה, תדאגו שהממשלה

תבצע את החלטות הכנסת.

מדוע הממשלה חייבת לבצע את ההחלטות?

זה כתוב בהצהרת האמונים של השרים.

יש חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה שזה חל על החלטות מיוחדות.

אינני מסתתר מאחורי הטעם הזה- זו לא תשובה לשאלה" אני רוצה

שתדע את המעגל הקונסטיטוציוני"

אקבל כל הצעה לחדד את ה"שיניים", לחרבות במעקבים ובדיקות. אנו

עושים זאת יחד עם הוועדה. אני דורש דיווחים" אינני יכול להגיד שאני

שבע רצון מהמצב- אינני שבע רצון. אני מקווה שנתקדם גם בשטח זה"

יש לי תכנית שאצטרך להביאה בפני הוועדה לענייני ביקורת המדינה-

לכן אין טעם שאפרט אותה פה. אינני חושב שזה יהיה ראוי.



שאלו: מי מבקר את המבקר? זהו נושא רציני, נכבד, לא התעלמתי

ממנו" לא נוכל לסבול שמישהו מהחוץ יבקר אותנו, חוץ- מהכנסת וועדותיה.

שאנו נשכור עלינו מבקר? זה לא יהיה. הוועדה לענייני ביקורת המדינה

צריכה לעשות זאת, זהו ענין של הוועדה, זהו כוחה היא היתה הופכת לגוף

אנמי אלמלא הילופי הדעות והשוני בתפיסות.

חבר הכנסת צבן שאל שאלה נוספת חשובה בעיני- אני משתדל בדו"חות

הנוגעים לעניני כלכלה לתת ביטוי כספי למה שלא נחסך ולמה שהדו"ח כן חסך

אס הוא נכנס בזמן לתמונה- לכן אני מחשיב ביקורת שהיא צמודה או

סמוכה למאורעות, כי ביקורת שנעשית באיחור של שנה לא משיגה את מטרתה.

אני הושב שאצטרך להפוך זאת לשיטה ולהגיש חשבון. בכמה מקריס חסכנו הרבה

כסף בי באנו בזמן. בכך אני מדגיש את הצורך לבוא בזמן ולא להיות חכם

לאחר מעשה.

אנו מבקריס אח הממשל הצבאי כמו כל גוף מבוקר אחר- זה מתפרסם

בדו"חות השנתיים"

י" טוניק;

יש מעקב כפול שלנו ושל ועדת הכנסת. בהרבה מקרים ועדת הכנסת

מחייבת את הגוף המבוקר לדווח תוך פרק זמן מסוים.

בהמשך לשאלתו של חבר-הכנסת צבן אני מבקש להעיר בענין אי אזכור

שמות בדו"ח. עשיתי נסיון בענין זה. בעקבות דו ה הביקורת על מינהל מקרקעי

ישראל שבו תבעת להסיק מסקנות נגד עובד בצפון, הלכתי לברר מיהו העובד

והאם הוסקו נגדו המסקנות. הגעתי לשני עובדים, שכל אחד אמר שהמחדל הוא

של השני. הענין נפל בין הכסאות. ללמדך שצריך לשקול פעם נוספת את הנושא

של אזכור השמות במיוחד עתה. אזכור השמות זהו גורם מרתיע.

היו"ר אי שפירא;

השיטה של הביקורת היא לבקר מה לא נעשה כשורה. בעולם המודרני

נהוגה ביקורת מדריכה ומכוונת מה יש לעשות כדי להימנע מליקויים ומחדלים,

בבחינת ביקורת מונעת- מי שמעיין בדו"חות המבקר שנה אחרי שנה לא מוצא

בו הנחיות איך המשרדים צריכים לעבוד. לא נעשה מספיק בשטח זה. חלק

מממצאי הביקורת על משרדי הממשלה חוזרים על עצמם מדי דו"ח.

עי סולודר;

לכן שאלתי אם יש מעקב אחר תיקון הליקויים, כי בהרבה מקרים מתברר

שלא חל כל שינוי במצב.

יכול להיות שהמבקר צריך לתת יותר הכוונה למשרדים איך לעבוד

ואולי בדרך זו ניתן יהיה להגביר את היעילות. הכוונה מתאימה אולי תחסוך

ביקורת על מה שלא נעשה.

אנו מתקרבים לתקופה של מיתון, שבה ידי המבקר תהינה עמוסות עבודה,

כי לעת כזו יש תופעות מדאיגות של שחיתות ופגיעה בטוהד המידות.אמנם

יש לציין שמספר העובדים במשרד הוא מתחת לתקן, אבל עליכם לדעת בפני

מה אנו עומדים. אנו מתקדבים לתקופה שבה הביקורת שהיתה עד עכשיו תהיה

כאין וכאפס לעומת הביקורת שתהיה דרושה בשנתיים הבאות.



לענין השכר, המסקנות של ועדת-גלוברזון מבוססות על ארבעה מרכיבים,

שמהם שלושה הם הלק בלתי נפרד מתנאי השירות בשירות הממלכתי והציבורי. אם

יש לנו טענות על גובה השכר של עוברי משרד מבקר המדינה, אנו צריכים

להפנות אותן למרינה שאישרה את שכרם של עוברי בנק ישראל, המשפטנים

והאקרמאים עובדי המדינה, המאבק על כר צריך להתנהל שם.

אני מעמיר להצבעה את הבקשה לעדכן את תקציב משרד מבקר המדינה

לשנת הכספים 1984 כמפורט במכתבו של מבקר המדינה.

הצבעה

תקציב משרר מבקר המדינה (מסי 2) לשנת הכספים 1984 - אושר

(חבר הכנסת דן תיכון הצביע נגד)

אני מודה לכם על סבלנותכם ועל אישור התקציב המעורכן של המשרד-

לא אסיים דברי בלי לברך את היושב-ראש ואת כל חברי הוועדה, ובמיוחד

את החברים החדשים. הם באו לוועדה קשה זו בזמנים קשים. אני מאחל לכם

שתעמדו במשימות המוטלות עליכם"

תקציב רשות השידור מסי 2 לשנת הכספים 1984

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום - עדכון תקציב רשות השידור,

החומר הוגש לנו בכתב. נשמע הסברים מאנשי רשות השירור.

התקציב שמוגש לאישור ועדת הכספים הוא עדכון ראשון של התקציב

לשנת 1984. מדובר בעדכון טכני שאיננו מבטא כל שינוי בפעולות הרשות.

זוהי התאמה של התקציב המקורי שאושר להתייקרויות שהיו ברבע השני של השנה,

העדכון בצד ההוצאות נעשה על הנחיות אגף התקציבים. לפי הנחיות

אלה אמור היה התקציב להגיע לסכום של 12 מיליארד שקל, אבל אומדן ההכנסות

במחירי הרבע השני של השנה מגיע רק ל-11.8 מיליארד שקל. קיים איפוא

פער של כ-300 מיליון שקל בין אומדן ההכנסות לבין אומדן ההוצאות-

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שתקציב הרשות ממומן בעיקר ממקורות

עצמיים ולא מתקציב המדינה. חלקה של המדינה בתקציב רשות השידור הגיע,

ל-5%, ולאחרונה גם אחוז זה איננו מתקבל. וערת השרים לעניני כלכלה

קיצצה סכום של 300 מיליון שקל. (נ' ארד: וכמה נשאר?) מעכשיו וער

אפריל שנה הבאה אין השתתפות קול האוצר בתקציב רשות השידור.

מאחר ומשרד האוצר איננו משתתף במימון התוספת המתחייבת מעדכון

התקציב, ומצד שני הוא מסרב לאשר לנו תקציב גרעוני, לא היתה לנו ברירה

אלא לבצע בעצמנו קיצוץ בתקציב ההוצאות שבא לירי ביטוי גם על המסך

וגם ברריו. אנו חייבים לקצץ מספר לא קטן של תכניות. הדבר פגע ברמת

השירורים וביכולת שלנו להפיק יותר מכפי שנהגנו בעבר, אנו צריכים לספוג

פער של 300 מיליון שקל שמהווים 2.5% מהתקציב הכולל.



טוכם בינינו לבין אגף התקציבים שהקיצוץ הזה יילקח בחשבון

בעת שייעשה קיצוץ- בתקציב המדינה בדי שרשות השידוד לא תחוייב בקיצוץ

כפול.

הפעד נובע מהעובדה שהעדבון איננו מקביל: ההוצאות עודכנו על פי

שיעוד התייקרות, כאשד לסעיף השכד אושדה תוספת של 80% ולקניות במטבע

חוץ תוספת של 45%, ולעומת זאת עדכון ההכנסות נעשה על פי התקבולים

הצפויים. מדכיבי ההכנסות הם קודם כל תשלומי האגדה שאמודים להוות

כשני-שלישים מההכנסות של דשות השידוד. עדכנו את האגדה בהתאם לתשלום

השני שצמוד חלקית למדד ואיננו משקף את מלוא ההתייקדויות בתקופה

האחדונה. צריך לקחת בחשבון שהעדכון לוקה בחסד, כי דוב משלמי האגדה

העדיפו לשלם אותה מדאש כדי לזכות בהנחה.

מה היתה ההנחה למשלמים מדאש את האגדה?

הנחה של 16% דיאלית. כתוצאה מהפדיבילגיה שניתנה לאנשים ששילמו

את האגדה מדאש קטנו ההכנסות שלנו, כי ההתייקדויות לא נספגו ואנו צדיכים

לספוג אותן,

ההכנסות מגביית האגדה מהוות את המדכיב החשוב ביותד של ההכנסות-

אנו עושים כמיטב יכולתנו על מנת להמשיך את הגביה למדות שהכלים העומדים

לדשותנו לצורך זה אינם בדיוק אותם כלים העומדים לדשות המדינה ושיטח

האכיפה שלנו היא הדבה פחות אפקטיבית מזו שנוקטים בה הגופים השונים של

האוצד שעוסקים בגביה" יחד עם זה אני דוצה להביא לידיעת חבדי הוועדה,

שאנועושים מאמצים על מנת להתמודד עם הבעיה של העמקת הגביה, לפני כשלושה

חדשים פתחנו כמה נקודות גביה בעיקד בדדום הארץ, שם היה פיגור גדול

בגביה וסימני התחמקות מתשלום האגדה. כתוצאה מפתיחת הסניפונים האלה .

הגענו לתוצאות טובות שמראות על העמקת הגביה בדדום האדץ. אנו מתכוונים

לעשות זאת גם בצפון"

מה היו ההכנסות?

סכומי הגביה הוכפלו ולמעלה מזה, מ-12 מיליון ל-29 מיליון שקל.

השקענו מיליון שקל בפתיחת הסניפונים בהנחה שנגבה 10 מיליון.

לפי הנתונים שקיבלנו יש היום בארץ כמיליון מקלטי טלוויזיה

בעוד שאתם גובים אגדה עבוד מחצית המספר הזה.

באפריל 1985 תתבטל ההשתתפות של המוסד לביטוח לאומי.

מקור הכנפה שני בגודלו ובחשיבותו זוהי הפרסומת ברדיו. הפרסומת

הזו אמורה לכסות 17% מהתקציבי למרבה הצער בסעיף זה נרשמה ירידה תלולה

בהכנסות מאז המחצית השניה של 1983, והירידה נמשכת בהתמדה גם השנה,

מדוע חלה הידידה הזו בהכנסות?

המפרסמים נאלצו לקצץ את תקציבי הפרסום שלהם. כבר היום נפח

הפרסום ברדיו קטן ביותר מ-50% במונחים ריאליים לעומת התקופה המקבילה

אשתקד. לגורם זה יש השפעה על אומדן ההכנסות הצפויות עד לסיום שנת

התקציב שאנו כל כך מתייסרים להגיע לסיומה בלי גרעונות.

פרס לשני מרכיבים אלה אנו צופים עליה מעבר להתייקרויות השוטפות

בהכנסות מתשדירי שירות בטלוויזיה המהוות כ-4% מסך הכל ההכנסות, וכמו

כן צפויה השנה לראשונה הכנסה קטנה מתכניות הסות. לא הייתי מגדיר זאת

כהכנסה. היא לא מכניסה שום דבר אבל היא חוסכת לנו הוצאות. מדובר בינתיים

באחוז קטן. למרות הירידה בהכנסות מפרסומת ברדיו חלה עליה בהכנסות

מתשדירי שירות בטלוויזיה-

תשדירי שירות ממומנים על ידי מוסדות ממלכתיים וציבוריים.

יש כאן ענין שמעורר מחשבה. לטלוויזיה יש כללי משחק משלה. אפילו

כאשר המצב הכלכלי הוא קשה, יכול להיות שיהיו גופים ציבוריים או פרטיים

שיעדיפו פרסום בטלוויזיה על פני כמה הודעות ברדיו, אבל האפשרות הזו

איננה עומדת היום לרשותם ואז הם אינם מפרסמים כלל. האפקטיביות של פרסומת

בטלוויזיה היא הרבה יותר גדולה מזו שברדיו .

מה מעכב או מה מונע פרסומת בטלוויזיה?

אבקש להרהיב את הדיבור בנושא זה. לנו יש מדיניות ברורה שאנו נוקטים

בה מהיום הראשון. לנו אין ספק שהפתרון האחד והיחיד שיכול לאפשר קיומה של

רשות שידור ממלכתית זהו הפתרון הזה. אין מנוס מכך. זה נעשה בכל העולם.

אין סיבה למה זה לא ייעשה אצלנו.

היו"ר אי שפירא;

אז לא יהיה צורך בערוץ שני.

מדוע בערוץ שני זה כשור, ובערוץ הראשון -טרף. למה ברדיו מותר,

ובטלוויזיה - אסור? האם צריך להקים ערוץ שני על מנת להמית את הראשון?

צריר לאפשר לערוץ הראשון להתקיים. זהו הערוץ היחידי של מדינת ישראל,

אם המדינה איננה יכולה להשתתף בתקציבה של רשות השידור היא חייבת לאפשר

להנהלה של הרשות למצוא לעצמה מקורות הכנסה שהיום אינם עומדים לרשותה,

המצב הקיים מוביל לסגירת רשות השידור" אם לא ייעשה הצעד הזה, או אם

האוצר לא יקח על עצמו לאזן את תקציבה של רשות השידור - ובנתונים של היום

זהו כנראה חלום באספמיה - רשות השידור תיסגר. הכיוון הזה הוא ברור.

אם לא יתנו לנו אפשרות לחפש מקורות הכנסה משלנו, הסכנה הזו קיימת"

עי סולודר;

מה פירוש "מקורות הכנסה משלנו"?

אלה שמניתי עד עכשיו,

למרות המצוקה שהרשות נתונה בה, למרות העובדה שמקורות הכנסה נוספים

אין, אנו בכל זאת איננו יושבים בחיבוק ידיים ועושים כל מאמץ על מנת

להתמודד עם הבעיה של איזון התקציב. כל עוד אין לנו מקורות הכנסה נוספים,

אנו עושים כל מאמץ על מנת לצמצם את סעיפי ההוצאות. צמצמנו בחדשים



האחרונים במידה משמעותית את השעות הנוספות לעובדים, צמצמנו הפקות

שעלו כסף רב, אם כי יש לכך השלכות על התוכן- מי שמצפה לטלוויזיה על

רמה ואיננו נותן לנו את הכלים והמשאבים הדרושים על מנת להפיק תכניות

איכות, איננו יכול לבוא אלינו בטענות. מה שאנו עושים זה המקסימום שניתן

לעשות בקשיים שאנו נתונים בהם. אני הושב שלמרות הכל הרמה עדיין משביעת

רצון: הרבה פהות ממה שהיינו רוצים אבל עדייין משביעת רצון. אינני יודע

כמה זמן נוכל להחזיק מעמד בצורה כזו" קיצוץ בהפקות פירושו פהות הפקות

מקוריות, פהות אפשרות למלא אתר כל המטלות בהן אנו מהוייבים על פי

החוק. צמצמנו עד למינימום העסקת עובדים שאינם עובדי רשות השידור, אנו

משתדלים להצטמצם עם כוה האדם של הרשות ללא עזרה מהחוץ. צמצמנו כמעט

עד לאפם את ההפקות באולפני חוץ. העומם על האולפנים היום הוא ממש בלתי

נסבל. ביטלנו את ההתקשרויות עם גורמי חוץ. אנו עושים רק מה שאנו

מסוגלים לעשות בכוהות עצמנו, (מ' בר-און: גם בטלוויזיה?) בעיקר

בטלוויזיה, לטלוויזיה אין אף אולפן אהד ראוי לשמו, יש לנו בעיה של

ציוד שהולך ומתבלה- כל ערב של שידורים הוא ממש נם.

אנו בוהנים דרכים לקיצוצים נוספים בהוצאות, אבל אינני משלה את

עצמי ואינני רוצה להשלות אתכם. זה עצמו לא יעזור. זה יכול לעזור לנו

לההזיק את הראש מעל פני המים תקופה מסוימת. אם לא תהיה השתתפות יותר

מסיבית של האוצר בתקציב, או להילופין מתן אפשרות להנהלה להפש מקורות

הכנסת אחרים, - ואני קורא לילד בשמו: פרסומת גלויה בלי תסביכים -

רשות השידור דינה להיסגר.

אני הושב שטוב ונכון לקיים דיון יסודי על תוכנם של השידורים

וייעודם ולא רק על ענין התקציב, אני ממליץ מאד לקיים את הדיון הזה

אבל לא בשלב הזה. היום לפנינו בקשה לאשד את עדכון התקציב. אגע איפוא

רק בנושאים הנוגעים לתקציב.

אני ניזון מהחומר שהכינה כלכלנית הוועדה לקראת הדיון שמהייב

תשובה- לפי דו"ח מבקר המדינה היתה הריגה של 156 משרות מעבר לשיא כוח

האדם וכן הועסקו בעבודה לפי שעות כ-80 עובדים במשרה מלאה. האם מספר

העובדים ברשות תואם את שיא כוח האדם, או האם ההריגה הזו נמשכת?

הקדשנו זמן רב לדיונים בנושא הגביה של אגרת רשות השידור. אמנם

נעשו כמה פעולות לשיפור הגביה, אבל הפיגור עדיין קיים. במגזר הערבי

היקף הגביה הוא כ-20%-25%, ובמגזר היהודי - 70%-80% אי אפשר להשלים

עם מצב לפיו האוכלוסיה איננה משלמת את האגרהס ועדת הכספים המליצה

בשעתו שהגביה תיעשה על ידי חברת ההשמל שיש לה מנגנון גבוה משוכלל"

מתברר שהיו בעיות עם הברת החשמל, האם תלה התקדמות בענין, או האם

ההלטתם להשאיר את המצב הקיים כפי שהוא?

אני מציע שרשות השידור תיזום הוק שיאפשר להטיל קנסות גבוהים

על אנשים שמתחמקים מתשלום האגרה.

לענין השעות הנוספות - קשה לנו להשלים עם התופעה של תשלום עבור

שעות נוספות בסדרי גודל אלה לעובדים ששכרם הוא מן הגבוהים במשק, אנו

רואים שהתקציב לשעות נוספות גדל בהתמדה למרות כל הקיצוצים. מהי תשובתכם

לענין זה?

אם אנו עומדים בפני אילוצים כאלה ולא לטוות קצר, אולי הגיע הזמן

לסיים את שידורי הטלוויזיה בשעה 23.00.

אני רוצה לחרוג ממנהגי ולומר במה מלים טובות על הטלוויזיה

הישראלית. ביקרתי לאחרונה בכמה מדינות באירופה, בדניה, שוויץ, הולנד,

ועקבתי אהרי שידירו הטלוויזיה שלהן. אם אני משווה את השידורים שלנו

לשידורי התחנות האלה, אני אומר לכם שאין לנו מה להתבייש אני רוצה

לשבח את הטלווזיה על שני מבצעים: השידור ביום הבהירות שהיה שידור

למופת, וכן השידורים מהאולימפיאדה. הטלוויזיה ראויה לכל הכבוד וההערכה

על שני מבצעי ענק אלה.

בענין הפרסומת, אינני יודע מי מעכב ומדוע אין פריצת דרך בענין.

3' כהל: זה מחייב חקיקה של הכנסת"

הפרסומת נכנסת בדלת האחורית וצריך לפתוח בפניה את השער הראשי

כדי לאפשר טלוויזיה יותר טובה-

כללית הטלוויזיה שלנו איננה מן הדברים הגרועים בחברה הישראלית.

אילו לא באו לדיון כל כך הרבה אורחים הייתי מציע לסדר לדהות את

הדיון. אני מאד מבקש את הקשבתם של חברי הקואליציה בוועדה לדברי. בתוך

העיוות הכללי שנקלענו אליו מבחינה פרלמנטרית ודמוקרטית, לאור כינונה

של ממשלת אחדות לאומית שמתבססת על 96 חברי כנסת, מתעוררת בעיה רצינית

שנוגעת למוסד שאנו דנים עליו.

על פי סעיף 4 לחוק רשות השידור אמורה הרשות לשקף את מגוון הדעות

והזרמים הקיימים בחברה הישראלית, הביטוי הארגוני והמוסדי לכך השתקף

בהרכב הוועד המנהל שכלל תמיד בתוכו נציגים של האופוזיציה. ההרכב של

הוועד הפועל הנוכחי נקבע על פי העקרון הזה- היו ר הוא מהמפד"ל, שני

חברי מערך, ארבעה חברי ליכוד - -

יש בו שני חברים שאומרים שהם עתונאים מקצועיים"

היו שני נציגי האופוזיציה בוועד המנהל. עכשיו נציגי האופוזיציה

הפכו לנציגי הקואליציה- היום יש ועד מנהל ללא יצוג לאופוזיציה" לדעתי

אין להעלות על הדעת שהוועד המנהל של רשות השידור יפעל בלי שתהיה בו

נציגות לאופוזיציה, מבחינת ההליכים הדמוקרטיים התקינים- אני חושב

שחברי הכנסת מסיעות הקואליציה חייבים להתעלות מעל שיקולים צרים ולתת

יד למילוי הדרישה הזו.

אינני מציע להדיח או להחליף נציגים בוועד המנהל. לדעתי צריך

להגדיל את מספר חברי הוועד המנהל כדי לשתף בו גם נציגים מהאופוזיציה.

הדבר הממשי שניתן לעשות כדי להפעיל לחץ ציבורי לשיתוף האופוזיציה

בוועד המנהל הוא לא לאשר את התקציב. גם מבחינה דמוקרטית-פרלמנטרית

לא לכך נבנה הוועד המנהל ולא זו היתה כוונת המחוקק, צריך להתאים

את המערכת למה שקרה-

לוועד המנהל כמעט ואין השפעה.

אני מרגיש לא נוח שהדיון על התקציב מתקשר לדיון על תכנים.

יי כהז;

את הדיון על התכנים נקיים בפעם אחרת.

אני בכל זאת רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לשאול כמה שאלות.

העתונות מלאה אינפורמציה חוזרת ונשנית על כוח אדם מובטל במערכת

משיקולים של יריבויות אישיות, פסילות, חיכוכים, בחלקם אישיים

ובחלקם מעבר לזה - מגמתיים, שלא לומר פוליטיים. לדוגמה, הפרשה

של ירון לונדון ואי העסקתו בפועל במשך תקופה ארוכה. השאלה היא רצינית

לגבי אופן ניהול המערכת וניצול כוח האדם העומד לרשותה.

אני מתקשה לדבר על תוכן בהקשר לתקציב" אני רוצה לשאול על כדאיות

ההשקעה בתחומים שונים. אני מרגיש לא נוח שנהיה צנזורים של התכניות

באמצעות השוט הכספי.

אני רוצה לתת מחמאה קלה לרשות על שיפור הייצוג של הדעות הפוליטיות

בארץ-. אולי זה נובע מההלם של הקמת ממשלת אחדות לאומית, כי מי שחשב

שהוא יכוון את הדברים יותר שמאלה ראה שהוא מנטרל את עצמו. מסתבר שהציפיות

לחילופי שלטון פגעו בחלק ממעצבי התכניות. מכל מקום חל שיפור, ואפילו

התמונות של ראש הממשלה והשרים מוצגות בצורה יותר נאה על המסך.

בוועדת הכספים העלינו את נושא הגביה באמצעות חברת החשמל- חברת

החשמל מסוגלת לגבות את האגרה בצורה יעילה וכמעט מושלמת מהצרכנים,

להוציא אותם אזרחים דתיים שיצהירו שאין ברשותם מקלט טלוויזיה- יש

בכר גם חסכון בעובדים וגם העברת התקבולים לרשות במהירות ובסכומים

גדולים פי כמה, היות וועדת הכספים דנה ומאשרת את תעריפי החשמל

ודנה במצבה של החברה, אפשר לחזור ולהעלות את ההצעה. רשות השידור

מצדה תתן את כל הסיוע והייעוץ לחברת החשמל בנושא הגביה של האגרה,

לי נראה שיש כאן יותר בעיה של גילוי רצון טוב ונכונות להתמודד עם

הבעיה מאשר קשיים טכניים-

הצעתי בעבר שכל מי שרוכש מקלט טלוויזיה ישלם את האגרה בעת

הרכישה. בדרך זו נקלוט ברשת את בעלי המקלטים. אינני יודע מדוע אין

מבצעים זאת.

באמצעות מע"מ ניתן לקבל את האינפורמציה הזו.

אדם איננו יכול לרכוש מכונית ללא רישוי רכב.

אני יודע עד כמה קשה הגביה בקרב המיעוטים.

תשדירי שירות יש בהם כדי להגדיל את ההכנסות של רשות השידור, אני

מציע לכם לנהל מערכת שיווק נמרצת להרחבת המעגל של תשדירי שירות וסרטונים

בטלוויזיה-

הבעיה של הציוד המיושן היא חמורה, צריך להקצות תקציב חד פעמי

לחידוש הציוד. אם לא תרימו קול צעקה בענין הציוד לא ישמעו אתכם. אתם

חייבים לפעול עכשיו כדי לא לעמוד בפני שוקת שבורה בעוד חצי שנה או שנה,



העמקת הגביה של האגרה מחייבת אתכם לנקוט בשורה של צעדים.

אחת הדרכים היא להריץ במחשב את כל בעלי הדירות באזור מסוים כנגד

כל משלמי האגרה באותו אזור. זה יכול לתת לכם נתונים על אזרחים

שאינם משלמים אגרה. אפשר להתחיל את הגביה באמצעות חברת החשמל במגזר

הערבי, שם קשה לכם להתמודד עם הבעיה.

הנהגת פדסומת בטלוויזיה מחייבת התמודדות עם העתונות-

היו"ר אי שפירא;

ביולי 1980 הוקמה ועדה לבדיקת הגביה של אגרת הרדיו והטלוויזיה

באמצעות חברת החשמל.הוועדה הגיעה למסקנה שמוטב להשאיר את הגביה בידי

רשות השידור-

היתה ביקורת על מסקנות הוועדה-

אנו שומעים מדי פעם על ציוד מושבת, ומצד שני על ציוד לא תקין.

אחת מאמות המידה לבדיקת מצב הדברים הוא המאזן. רשות השידור החליטה

לפני חמש-שש שנים להעסיק רואה חשבון. לתפקיד זה היו מספר מועמדים.

נבחר המועמד שהבטיח להשלים את המאזן כעבור שנה. דומני שעד היום לא

הוגש מאזן. דאיתי בתקציב את הסכום המוקצב לדואה החשבון. זה לא סכום

שמאפשר להכין מאזן. אני מבקש לדעת מה קרה ומתי יוגש המאזן הראשון

של רשות השידור. אני חושב שזהו תנאי הכרחי לדיון בתקציב.

מהי המדיניות שלכם בענין פרסומת בטלוויזיה. יש מציאות מסוימת,

אני מבקש לדעת מה קורה היום ומהי המדיניות.

כאשר תקציב הפעולות קטן, גם כוח האדם צריר לקטון. אני מבין שיש

בעיות לפטר עובדים קבועים, אבל מדוע אתם שוכרים שירותים של אנשים

מהחוץ באשר יש לכם עובדים קבועים שהם מובטלים מעבודה? אינני בא לתבוע

פיטורים, אבל אני חושב שהעובדים הקבועים צריכים לתת את חלקם למאמץ הכולל.

אני שותף לעמדה של חבר הכנסת צבן שוועדת הכספים לא צריכה לדון

בתכנים לעומק, אבל יש נושאים שקשורים לדיון שלנו על התקציב, ואתד

מהם הוא הערוץ השני. אינני אומר שדדוש ערוץ שני כדי לשבור מונופול.

אני חושב שערוץ שני בנתונים הקיימים איננו משאת נפש, מתי אנו שומעים

דרישות להקמת ערוץ שני? כאשר המערכת הציבודית חשה שרשות השידור מנצלת

את -המונופול שלה, איננה פועלת תוך יושר מקצועי והטלוויזיה עושה ככל

העולה על רוחה בלי להתחשב ברצון הציבור ובמגוון הדעות שבו, אז עולה

התביעה לערוץ שני. אני חש היום שהמערכת הזו פועלת תוך יושר מקצועי

ואינטלקטואלי יותר מאשר בעבר. אני מוכרח לומר שחל שיפור בתחום הזה.

אם אתם מתנגדים לערוץ שני, ובצדק, הרי אם המערכת תפעל תוך מעצורים

לגיטימיים לא יהיה ערוץ שני.

היום הטלוויזיה בערבית מתחרה בטלוויזיה בעברית. התכניות בערבית

מסתיימות בשעה שמונה בערב, אבל יש תכניות בעדבית שחן כמו התכניות

בעברית, באמצע יש הפסקה לחדשות בערבית ואין רצף של צפיה.

אני רוצה שתהיה תחרות פנימית בין שתי המערכות*



ג' שפט

אני חדש בוועדה ואולי אחזור על דברים ידועים-

לעניז ההכנסות, שמענו שהירידה בהיקף הפרסומת ברדיו החלה בשנה

שעברה, וזה אומר שלא המצב הכלכלי הוא הסיבה לירידה. אם בשיאה של

הצריכה הכלכלית ירדו ההכנסות מפרסומת ברדיו, אולי הסיבה לכך נעוצה

בחברה שאתם קשורים אתה, או אולי יש לכך סיבות אחרות. לדעתי כדאי

לבדוק את הנושא הזה ולרדת לשורש הענין.

לעניז תשדירי שירות ותכניות חסות בטלוויזיה , יכול להיות שאפשר

להרחיב את המסגרת הזו ולהגדיל את ההכנסות על ידי אמצעי שיווק יותר

נמרצים ויעילים, וזאת בלי להיכנס לענין הפרסומת בטלוויזיה שיש לה התנגדות-

בענין האגרה - יש מקום לבדוק שנית ובמהירות את נושא הגביה על

ידי חברת החשמל ולבצע את ההחלטה שתתקבל. זה טוב למגזר היהודי, ועל

אחת כמה וכמה למגזר הערבי, שם הגביה היא חלשה. הקריאה לכף צריכה

לצאת מוועדת הכספים-

בענין ההוצאות - שמענו על ציוד מובטל, על אבטלה סמויה בקרב

העובדים ויחד עם זה על תשלומים ג בוהים עבור שעות נוספות. אני מבקש

מאנשי רשות השידור לומר לנו, אם לא עכשיו אז בדיון נוסף, מה בדעתם

לעשות כדי לפתור את הבעיה של עובדים מיותרים או מובטלים ברשות, האם

אתם ברשות אינכם מסוגלים להשתלט על כך?

לא קבעתי עמדה בענין ערוץ שני. אני מבקש שתציירו אותנו בחומר

על הנושא הזה כדי שאדע מהי עמדתכם-

אני מצטרף לדבריו של חבר-הכנסת צבן על ייצוג האופוזיציה -בוועד

המנהל.

אם חבר הכנסת קופמן מתחיל לשבח את הטלוויזיה, אני מודאג. אני

חושש שהוא צדק שחל שינוי בנושא האיזון, ומנקודת מבטי לרעה. ואם אומר

חבר הכנסת קופמן שהתכניות בערבית הן ציוניות, אני רוצה לומר שאם רוצים

טלוויזיה רעננה וחושפת מוטב לא להקרין בה מה שקרוי סרטים סוכנותיים.

אל תלכו בדרך זו ככלל. זה לא נכון שהטלוויזיה צריכה להיות סובייטית,

היא צריכה להיות פיקנטית. מידה מסוימת של ביקורת עודפת ולא כל כך

מאוזנת דרושה לה לטלוויזיה. האיזון הנכון בדמוקרטיה, שהממשלה פועלת,

היא עושה את הדברים, והאופוזיציה צועקת. רשות השידור היא כלי המעקב,

לא כלי העשיה. חשוב שתהיו נוטים קצת לכיוון האופוזיציה מעבר לאיזון

המדוייק.

אני מאד מקווה שאין הרבה מקרים כמו שקרו אתי, שפוסלים אדם לשידור

לא פוליטי בגלל מעמדו הפוליטי. ניהלתי תכנית אמנותית שבסופו של דבר

נפלה על רקע פעילותי בשלום-עכשיו. אני מזהיר מפני פסילה של אדם

שעושה תכנית לא פוליטית בגלל סיבה פוליטית" הוזמנתי לעשות תכנית

שבועית, שהייתי צריך להתחיל בה ביולי אשתקד. בסופו של דבר פסלו אותי

מגבוה מסיבה פוליטית. התכנית היתה צריכה להיות בנושאים דתיים-אמנותיים.

בר-און כחבר כנסת יש לו מעמד פוליטי. ברגע שלא תהיה חבר הכנסת

תוכל להופיע בכל תכנית.

אני מדבר על תקופה בה לא הייתי חבר כנסת.



אני רוצה להרחיב אח השאלה של חבר הכנסת יאיר צבן. יש אבטלה

סמויה רי ניכרת ברשוח השירור, בעיקר ברמות הגבוהות. אם ארם איננו מפיק

מספיק תכניות כדי כוחו ואפשרויותיו להכין את התכנית, הרי שיש פה

גם אבטלה וגם כשרונות שהולכים לאיבור.

איר נסתיימה פרשת הוידיאו במחלקת ההדשות? האם השאלה באה על

פתרונה, ואם לא - מה עושים בענין זה?

אני בעד פרסומת בטלוויזיה ואינני נבהל מהתמודדות עם העתונים.

בענין האגרה,אני גם כן מציע לבחון פעם נוספת את ענין הגביה על ידי

הברת החשמל"

לענין הרכב הוועד המנהל, אני רוצה לומר שהאופוזיציה נחוצה גם לכם.

עי סולודר;

אני תומכת בהצעה של חבר הכנסת יגאל כהן לקיים ריון יהד עם

ועדת החינוך והתרבות על מצבה של רשות השידור, תוכנם של השידורים וכדומה.

אתרכז בדברי היום בנושאים הקשורים לדיון על התקציב.

לנושא הגביה - אם היקף הגביה מגיע ל-60%, והאגרה מהווה את מקור

ההכנסות העיקרי שלכם, צריך לבדוק אם אמנם יש להעביר את הגביה לחברת

החשמל. נראית לי גם ההצעה של חבר הכנסת קופמן לגבות את האגרה בעת

הרכישה של מקלט הטלוויזיה. בדרך זו אנו מכניסים את הרשת למעגל של

משלמי האגרה.

אני יודעת שלא כל התכניות הן ברמה מתאימה, אבל זה גם ענין של

טעם אישי. אני חושבת שיש סרטים עם מסר ציוני שראויים להקרנה. צריך

גם בענין זה להגיע לאיזון. מן הראוי אולי לשקול את קיצור שעות השידור,

אבל באותן שעות לשדר תכניות באיכות יותר טובה.

אנו יודעים שיש פרסומת בטלוויזיה בדרך של תשדירי שירות ותכניות

חסות. מדוע לא ניתנת הרשאה לרשות השידור לחפש מקורות הכנסה בדרך זו?

מי הוא הגוף המוסמך לתת את ההרשאה?

אני בעד ערוץ שני, ובמקביל אני תומך בפרסומת מלאה גם בערוץ

הראשון וגם בערוץ השני, אם יקום. אני חושב שצריך לאפשר לאנשים להחליט

על איזה כפתור הם רוצים ללחוץ, והתהנות תתחרינה ביניהן על קהל הצופים,

כך נגיע למצב ששתי הרשתות תהינה יותר טובות. מה שעושה היום רשות

השידור שהיא מאפשרת שידורי חסות, כאילו היה זה עלה תאנה לערוותה של

הפרסומת. אני חושב שלא צריך לנהוג כך אלא לקרוא לילד בשמו, לקרוא לכך

פרסומת ולתת לפרסומת לרוץ קדימה כמו בכל מדינה אחרת, ששם יש ביקורת

על התכנים של הפרסומת, על רמתה, איכותה והמינון שלה, כך וכך דקות

פרסומת בשעת שידור. אם כך נעשה, נעלה את רמתה של התקשורת האלקטרונית,

והציבור ישפוט איזו רשת היא טובה ואיזו איננה טובה.

הנושא הראשון הוא נושא התכנים. לא אכנס אליו כרגע, אבל אני מציע

שהוועדה תחליט על הקמתה של ועדת משנה משותפת של ועדות הכספים והחינוך

והתרבות, שתדון במגוון הנושאים הקשורים לרשות השידור, במקביל לעבודה

של המליאה. במסגרת זו אפשר יהיה לבחון לעומק נושאים הקשורים לתכניות

וגם לתהום הפיננסי"

נושא שני - הפרסומת. אני מבקש לדעת אם ברשות השידור נעשה סקר

על מגוון אפשרויות הפרסומת. שמענו שההכנסות מתשדירי השירות בטלוויזיה



מהוות 4% מכלל ההכנסות. אני מבקש לדעת מהו הנתח הכולל של השוק, בלי

קשר לרדיו, כי אין קשר בין פרסומת ברדיו ובטלוויזיה ואסור לערבב בין

השנים" האס יש בחינה של הנושא עם איגוד המפרסמיס או בלעדיהם?

מהו הפוטנציאל? יכול להיות שהפוטנציאל ימנע על פניו את הקמתו של

ערוץ שני-

אני מאמין שאת התוספת לתקציב צריך לאשר בכל מקרה כדי לאפשר

לגוף הזה להמשיך ולהתנהל במתכונתו הנוכחית- אני חושב שצריך לעשות

בדיקה יסודית של מצב רשות השידור, וזאת צריך לעשות בוועדת משנה

משותפת. צריך להקים את אותה ועדה משותפת שתבחן את הדברים לעומק.

בשל נסיבות מסוימות מיהרו אלינו לנדב גס מידע על רשות השידור.

מאתר ואני יודע שצריך להתייחס בערבון מוגבל לאינפורמציה המוזרמת

אליך בהתנדבות, אני נזהר להישען על אותה אינפורמציה- יחד עס זה

ברור לי שהרשות לא עשתה די כדי לקצץ- במצבת כוח האדם. לכן אני מייחס

חשיבות לוועדה המשותפת של ועדת הכספיס וועדת החינוך שתעשה את הבדיקה

לעומק" זה לא קשור לעדכון התקציב שאנו מתבקשיס לאשר היום. את הקיצוץ

יצטרכו לעשות על בסיס חדש ולא על הבסיס הזה.

לא אתייחס עכשיו לתכניס או לדמה המקצועית- אני תומך בהצעה

להקיס ועדה משותפת לוועדת הכספיס ולוועדות החינוך"

אם לא תוכנס הפרסומת לטלוויזיה, היא תלך ותדעך עד שתיסגר"

היוס יש לה שתי בעיות - העמקת הגביה של האגרה והגברת ההכנסות"

אחת הדרכיס לכך היא גביית האגרה בעת רכישת המקלט. כך נכנס בעליו

של המקלט לרשת. דדך שניה גביה באמצעות חברת החשמל שמגיעה לכל בית

בישראל. יחד עם זה צריך לזכור שבמגזר הערבי מפעיליס טלוויזיה באמצעות

מצברים. אס אלה לא יכנסו לרשת בעת הרכישה, חברת החשמל לא תגיע אליהם,

מה יקרה אם לא נאשר את התוספת לתקציב? קיומה של רשות השידור

הוא מענינה של הממשלה- אס לא תהיה פרסומת ולא תגדלנה ההכנסות, הרשות

תיסגר- יתכן שאס לא נאשר את עדכון התקציב נפעיל בכך לחץ לקיצור הליכי

החקיקה בענין הנהגת פרסומת בטלוויזיה. אני חושב שאין מקום לערוץ שני,

בכל אופן לא בשלב זה- היוס צריך לרכז את עיקר המאמצים בערוץ הקיים,

לתת לו את המשאביס הדרושים כדי שיוכל להפיק ולשדר תכניות טובות"

אני מציע לרשות השידור לשקול אס לא לחזור בה מהבקשה לאשר את

עדכון התקציב כדי שהממשלה תגיע למסקנה שאין דרך אחרת אלא להנהיג

פרסומת בטלוויזיה.

הגעתי באיחור לישיבה כי השתתפתי בישיבה של ועדת הפנים-

אני מבקש להציג שתי שאלות, שאחת מהן היא די יסודית, והיא כנראה

עלתה בדיון, כי היא כל הזמן מרחפת בחלל האוויר, וזוהי השאלה של

האבטלה ברשות השידור, אבטלה לא סמויה אלא גלויה- המצב של חוסר

תעסוקה, או של תעסוקה לא יוצרת, גורס להוצאות כפולות מיותרות-

מהס הפתרונות למצב הזה? האם כל עוד לא תונהג פרסומת או לא יוגדלו

התקציבים המצב הזה יימשך?

שאלתי השניה נוגעת למכירת תכניות לתחנות חוץ" שמעתי שיש גורמים

בארצות הברית המתעניניס ברכישה של תכניות או חדשות המשודרות בטלוויזיה

שלנו" אני מבקש לשמוע מה קורה בתחום זה.

הייתי הבר הוועד המנהל וגם יו"ר ועדת הכספים בקדנציה קודמת.

היום אינני הבד במוסדות רשות השידור ולכן אני הפשי יותר לדבר בנושא

זה. תקציב רשות השידור רחוק מלענות על צרכי הרשות. רשות השידור פועלת

בכלים, ציוד ומבנים, שחלקם הגדול היה צריך להיסגר או להיזרק לפני

שנים רבות- אם רוצים לטפל ברשות השידור צריך לעשות רוויזיה בתקציב

ולשנות את יסודותיו, שאם לא כן תהיה לנו טלוויזיה שמשדרת תכניות

קנויות עם תרבות זרה לנו. ככל שהמצוקה התקציבית גדולה כן אין ברירה

לרשות השידור אלא לרכוש תכניות קנויות לעתים באיכות ירודה-

לדעתי רשות השידור צריכה לחשוב על שינוי הגישה, ובמקום לדון

מדי פעם על עדכון התקציב להביא הצעה כוללת איך פותרים את הבעיה של

בית רשות השידור, האולפנים, הציוד וכוח האדם. אולי פעם אחת נוכל לדון

על הבעיה בכללותה ולנסות לפתור אותה-

לענין הגביה - אני מציע לבטל את האגרה ואז לא תהיה בעיה של גביה-

זוהי אחת האגרות הבלתי פרוגרסיביות ביותר. את אותו סכום משלם עני

כעשיר. אני מעדיף לשנות מיסוי ישיר או עקיף ולהעביר את ההקצבה הדרושה

לרשות השידור- בדרך זו כל אחד ישלם את המס לפי הכנסתו, ורשות השידור

לא תהיה זקוקה למערכת של גביה-

אס האוצר יתלוש על התקציב הוא גם יוכל להכתיב מדיניות-

אינני חושב שכך יהיה. אתה קובע שפרומיל מסוים מהמס מיועד

לרשות השידור" היום תקציב הפיתוח והרכש של הרשות תלוי באוצר- עדיין

יש הקצבה של האוצר. זוהי עדיין שליטה. לכן הטיעון הזה איננו תופס.

אתה נותן פתרון קבוע שאיננו תלוי ברצונו של האוצר ומעניק עצמאות

לרשות השידור. ואם יש אנשים שאין ברשותם מקלט טלוויזיה, הרי ברור

שאנשים משלמים מסים גם אם אינם נהנים משירותים מסוימים שמספקת

המדינה-

אני יודע שרשות השידור מעונינת לעשות קיצוצים ולפטר עובדים-

השאלה אם הרשות יכולה לפטר עובדים" אני מודיע לכם שהמערכת איננה

יכולה לפטר אפילו עובד אחד. יש בעיות של איגוד מקצועי, חקיקה וכדומה.

דומני שאחרי מאבק של ארבע שנים הצליחה הרשות לפטר עובד אחד שנתפס

וגם על כך התנהל משפט ידוע..) צריו לצאת מהנחה

שאין כמעט סיכויים לקצץ בכוח אדם.אפשר לפטר עובדים שעושים את העבודה

על בסיס חוזה, ורבים מהם הם שעושים את העבודה-

אני תומך באישור העדכון של התקציב- אני יודע שזה לא יפתור את

בעיותיה של הרשות- אני מציע לאנשי הרשות להביא תכנית ארוכת טווח

לפתרון בעיותיה של הרשות.

מי ינוז;

אני רוצה להודות על ההתענינות ועל האווירה ההיובית. גס דברי

הביקורת היו ברוח טובה וקונסטרוקטיבית" אני מקווה שתספיקו לאשר היום

את עדכון התקציב- יושבים כאן שני חברי כנסת שהיו יושבי ראש של ועדת

הכספים של רשות השידור. האנשים מכירים את הבעיות מבפנים- נשאלו הרבה

שאלות. ההצעה הטובה ביותר שנערוך בבית הטלוויזיה סיור של ועדת הכספים

ונקיים דיון מעמיק. אז אולי נשיב על הרבה שאלות שנשאלו היום.

דיון מעמיק בלי קשר לעדכון התקציב-

אתייחס לשאלות בענין האגרה, הפרסומת והרכב הוועד המנהל,

בענין האגרה, רשות השידור תמיד הסכימה שחברת ההשמל תהיה

הגובה שלה" אין ספק שיש הרבה דברים מורכבים ונעשו נסיונות שלא עלו

יפה" זה לא אומר שאין מקום לחדש את הטיפול. אם ועדת הכספים תשקיע

את מדצה בנושא, אני מקרוה שהענין יבוא על פתרונות. דשות השידוד ודאי

תסכים להשתחרר מהעומס שהוא כמעט משימה בלתי אפשרית בכמה מגזרים

ולהרחיב את מעגל משלמי האגרה.

היום אין מגעים בנושא זה?

דנים מחדש בנושא. הוטל על יו"ר ועדת הכספים לבוא במגע עם

שר האנרגיה וחברת החשמל במטרה לחדש את הטיפול בענין. נשמח אם ועדת

הכספים תראה זאת כמשימה חשובה שלה-

אינני מתנגד להצעת של חבר הכנסת שיטרית שייקבע בחוק כי אחוז

מסוים מהביטוח הלאומי, או ממס כלשהו או מתקציב המדינה ייועד לפי החוק

לרשות השידור" במקרה כדה האוצר הוא רק השלם ואין לו השפעה על גודל

התקציב ועל הניהול היום-יומי של הדשות. אינני פוסל את ההצעה הזו- עד

שנגיע לשלב הזה אולי כדאי לעשות מהלך ביניים דדך חברת החשמל-

פרסומת מסחרית, מדוע לא נעשתה פריצת דרך בענין? כולם הזכירו

את פריצת הדרך. תשדירי השירות ומשרדי החסות קיבלו תנופה, וזה לא

מקרי- גם ההנהלה וגם הגוף הציבורי נטלו יוזמה בנושא זה. השיטה של

שידורי חסות הועתקה מהטלוויזיה החינוכית בארצות הברית שאסור לה

לקבל פרסומת- זה היה תהליך נסיוני- את התחזית שצפינו לשנת ההפעלה

הראשונה של החסות מימשנו. אנו מקווים להגיע מעבר לזה- מראש לא צפינו

סכומים כל כך מרובים- כאשר טיפלנו ביוזמה זו התכוונו לבנקים, 'לחברות

הביטוח ולכל הגורמים, שהחליטו לא להיכנס לנושא החסות. חברות גדולות

אינן משתתפות במשחק הזו;- מי שמשתתף אלה הן עדיין חברות מזון או

נעליים ולא חברות פיננסיות. בארצות הברית שידורים אלה הם בחסות

קרן פורד, לדוגמה-

כיוון שהיינו צריכים לקבל הסכמה של המערכת המשפטית, היועץ

המשפטי לממשלה, של הממשלה ושל שר החינוך, היו מהלכים ארוכים עד

שקיבלנו את האישורים- כל הענין התפרסם במסגרת תקנות. איגוד המו"לים

וארגוני העתוניס רואים בכך פריצת ררך והם הגישו תזכיר לשר החינוך

והתרבות- הם שוקלים פניה לבג'ץ אם אין כאן חריגה מסמכות-

אני מקווה שנוכל לממש פרסומת מסחרית במקביל לשידודי חסות.

לא הייתי מתחיל בביטול האגרח שמהווה כ-50% מתקציב רשות השידור-

היו"ר הקודם התנגד מפורשות ועשה כל מה שביכולתו כדי למנוע

את ההתדדדדות, כדבריו, לקראת פרסומת בטלוויזיה- גם תשדידי החסות

לא היו אז באותה תנופה, ההנהלה החדשה והוועד המנהל החדש הגיעו

למסקנה שזוהי הדרך היחידה כאשר השתתפות הממשלה ירדה מ-40% ל-3%,

וגם את ה-3% היא הודיעה שהיא איננה משלמת- כיוון שכל הגורמים דיבדו

על ערוץ שני עם פרסומת, הרי כמי שמופקדים על קיום השידורים בערוץ

הראשון חשבנו שצריך למצוא ררך לקיים אותם. הבעיה היא החוק. אין

בעיה אידיאולוגית בתוכנו-

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מר שמגר קבע שלפי חוק רשות השידור

אין לרשות סמכות להפעיל פרסומת מסחרית פשוטה בטלוויזיה, בשונה מהרדיו



שם יש סעיף שההתחייבויות של קול ישראל ימשיכו הלאה - והיתה התחייבות

לשירותי פרסומת בשידור- לכן מה שקייס ברדיו איננו אומר דבר על הפעלת

פרסומת בטלוויזיה-

אינני שולל אפשרות שלעתונים יהיה אהוז מסוים של שותפות בפרסומת

בטלוויזיה- אנו מודעים לבעיה. ברור לי שנצטרר להתמודד עם הנושא0

יש לנו פגישה עם השר הממונה- אחד הנושאים שנעלה בפניו זו

תהיה יוזמה כזו"

לא התייחסת לשאלה של תשלום האגרה בעת הרכישה.

זוהי הצעה לייעול הגביה שאנשי הביצוע יבדקו אותה"

נושא אחרון - הרכב הוועד המנהל- לא במקרה קבע בית המחוקקים

שהקדנציות של רשות השידור שונות גם באורכן וגם בלוח הזמנים שלהן

מאלה של הכנסת" התקופה של הקדנציה היא שלוש שנים. הרעיון היה שלא

תהיה חפיפה מוחלטת בין הקדנציות כדי לשמור על עצמאותה של רשות

השידור, כמובן תוך פיקוח פדלמנטרי, אבל השאירו מרווח של חופשי

כר קרה גם במהפך של 1977. נסתיימה הקדנציה ואז עשו שינויים בהרכב-

קיים סעיף בחוק האומר שאדם לא יכול להיות חבר במוסדות רשות השידור

מעבר לשתי קדנציות, דבר שלא קיים בהרבה גרפים בארץ. יש איפוא תחלופה

קונסטיטוציונית- למרות שנוצר מצב לא שגרתי היום בהרכב הנוכחי, אינני

מציע לשנות את החוק. גם אופוזיציה וקואליציה יכולות להשתנות תוך

כדי קדנציה של הכנסת.

יש מליאה של רשות השירור שמורכבת מ-31חברים, שבה יש ייצוג

לכולם, כולל התחיה ומפ"ם. לצערי הרב, יש חברים שאינם מגלים פעילות-

הם יכולים להיות פעילים במסגרת המליאה וועדותיה-

אני מציע שהמנכ"ל ישיב על השאלות בעת הביקור שלנו בבית

רשות השידור- אני מעמיד את התקציב להצבעה-

הצעתי הצעה נוספת הקשורה לענין-

ההצעה שלך כלולה בסדר היום-

הצבעה

תקציב רשות השידור (מסי 2) לשנת הכספים 1984 - א ו ש ר

(חבר הכנסת צבן נמנע מהצבעה)

אני רוצה לומר למר ינון שמצב בלתי שיגרתי מחייב תשובה בלתי

שגרתית-

טי ינוז!

נחשוב על הענין בלי לשנות את החוק.

אשר להצעה של הבר הכנסת גדות, אני תומך בה אבל אני רוצה שנקיים

עליה דיון בינינו.

ועדת משנה לענין בית החרושת אתא

אני מבקש להודיע על הרכב ועדת המשנה לענין אתא:

שי עמר - יו"ר, וחברים - י' כהן ויי צבן.

סדרי העבודה של הוועדה

הסעיף האהרון בסדר היום היה עדכון התקציב של רשות השידור.

במהלו הדיון הציגו ההבריס שאלות על הניהול של רשות השידור, על הרכב

הוועד המנהל וכיוצא באלה נושאים שאינט שייכים לעדכון התקציב. אינני

בא להאשים איש, אבל כתוצאה מכך לא הגענו לדיון בנושא הסובסידיות.

אם ננהג כר גם להבא לא נוכל לייעל את עבודתה של הוועדה.

אני מציע שנקיים את הסיור בבית רשות השידור ונקיים שם דיון

מקיף בבעיות הדשות-

אשר להצעה של תבר הכנסת גדות על הקמת ועדה משותפת עם ועדת

החינוך והתרבות לענין רשות השידור, סיכמנו שנקיים עליה דיון פנימי

שלא בנוכתות המשלחת" אם יש לכך הסכמה כללית, אבוא בדברים עם

יו"ר ועדת החינוך והתרבות, אציע לו להקים את הוועדה המשותפת,

ושהיו"ר שלה יהיה מגזעם ועדת הכספים.

בדיון האתדון אמרנו שאפשר להאריך את זמן הישיבות, אבל אם

רצונכם לשמור על המסגרת אוכל להקפיד לפתוח את הישיבה בשעה עשר

ולנעול אותה בשעה אתת. מכל מקום לא יתכן שהבר שמגיע לישיבה

לאתר שעה שתים עשרה יקבל את רשות הדיבור ויאריך בדבריו בלי ששמע

את פתיתת הדיון ואת החברים שהשתתפו בו.

אתה כיושב-ראש רשאי לסגור את רשימת המשתתפים בדיון,

הברים שלא השתתפו בתהילת הישיבה לא יקבלו רשות דיבור בדיון

על אותו סעיף"

יש נושאים שבאופיים הם פוליטיים. תקציב רשות הדיבוד הוא נושא

לדיון פוליטי. לא יתכן להקציב לדיון שעה וחצי. יש נישאים רגישים

שיש להקציב להם זמן מתאים.

מהו הנוהג בוועדה בענין העלאת הצעות לסדר היום?

אנו עושים זאת בדרך כלל בסוף הישיבה.



ע' סולודר;

האס ימי הישיבות קול הוועדה הס קבועים?

היו"ר א' שפירא;

מועדי הישיבות הם קבועים. לא נשלה על כך הודעות נוספות-

גם הישיבות בתל-אביב תתהלנה בשעה 10.00.

בעת דיון על תקציב אי אפשר למנוע מהתבריס להעלות נושאיס נוספים.

היו 'ר א' שפירא;

את הדיון בנושא הסובסידיות נעלה מחר בישיבה כסעיף ראשון.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.30)