הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 331

מישיבת ועדה הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, י"ב באדר התשמ"ח, 2.3.88, שעה 10.00

תגרי הוועדה; אי נתמיאם - מ"מ היו"ר

אי ויי נשטי י ן

מי וירשובסקי

עי עלי

מו זמנ ים; אי שפט - משרד הפנים

די טלמור - מרכז השלטון המקומי

שי לאבין - התאחדות האכרים

צי גולדשטיין- " "

אי קרן - " "

צי ענבר

מזכיר הוועדה; י' גבריאל

רשמה: מזל כהן

סדר-היום; חוק לתיקון פקודת העיריות (מסי...) (ענין חקלאי),

התשמ"ח-1987 - הצעת חוק פרטית של חח"כ אי ויינשטיין



חוק לתיקון פקודת העיריות (מס'...) (ענין חקלאי), התשמ"ח-1987

היו "ר א' נחמיאס; אני מתכבד לפתוח את הישיבה-

תוק לתיקון פקודת

העיריות (מסי...) (ענין תקלאי), התשמ"ת-1987, של תה"כ אריאל ויינשטיין,

בבקשה, תציג את התוק.

אי ויינשמי י ן; אדוני היו"ר, במשך שנתיים ותצי אני מנסה

לתקן איזה עוות קטן, לא גדול. יש 7-8

בתי אריזה בארץ שהם לכל דבר מפעל תקלאי. יש בתי אריזה, שאם רצה הגורל

והם יושבים על קרקע תקלאית, הם בסטטוס מסוים. אם הם יושבים בקרקע אתרת,

הם בסטטוס אתר. תשבתי שיש להשוות והגשתי הצעה שיש בה השוואה. דברי

למעשה, אנתנו מתייבים את הרשות המקומית לפעול בנושא

מיסוי בתי אריזה על-פי שיקולים של טובת התקלאי לגבי כל בתי האריזה.

כלומר, גם בית אריזה שאינו על קרקע חקלאית ייתשב בסטטוס של בית אריזה

על קרקע תקלאית.

הנושא הזה היה בוועדות שרים במשך שנתיים"

ידידי הנכבד, היועץ המשפטי של משרד הפנים שליווה את הצעת התוק בחדשים

האחרונים אפילו עודד ובישר על כלההתפתתות שקורית בוועדת שרים לענייני

תקיקה. אולי הוא יוכל לומר את ההתלבטויות שהיו בנושא. אני תושב שפה אתד

הסכימו על זה ואני מבקש להעביר את החוק לקריאה ראשונה-

היו"ר אי נחמיאס; אתה מתכוון גם לבתי אריזה שנמצאים בשטח

שיפוט של רשות מקומית עירונית?

א' ויי נשטי י ן; כן. גם היום הם יכולים להמצא בשטח שיפוט

של עיריה אבל הם על קרקע חקלאית.

אי שפט; אם מותר קצת להרחיב למה ומדוע הסכמנו

לתיקון הזה, כי הבוקר התבשרנו שחברי

מהשלטון המקומי לא מתלהבים יתר על המידה מהתיקון הזה.

קודם כל, מזה זמן רב, ואם אני אומר זמן רב

זה שנים, הסקטור התקלאי מנסה לשכנע אותנו שבתי אריזה כאלה הם בעצם

בתי האריזה הם סוף הדרך בעיבוד הפרי

כאשר הפרי צומח על העצים ואחרי זה,בצורהזו או אתרת אוספים אותו לאיזשהו

מקום והאיזשהו מקום הזה הוא בית האריזה- אחרי הקטיף הוא מגיע לבית

האריזה ומבית האריזה הוא נשלח לאן שהוא נשלח. הם טוענים שבייצור

התוצרת החקלאית הזאת, בית האריזה הוא השלב האחרון שהוא עדין בבתינת

אובי י קט חקלאי.

לנו היו לבטים שנים רבות. אתחיל בלבטים.

הלבטים היו; היכן הגבול. אולי צריך ללכת עוד צעד אתד וגם בית החרושת

לשימורי הפירות הוא אובייקט חקלאי באשר גםלשם מגיע הפרי- האם גם

בית החרושת הוא חלק? על זה אמרו לנו; לא- צריך לתחום את הגבול

באיזשהו מקום. הם אמרו לנו, שהגבול ההגיוני הוא אחרי בית האריזה.

כל כך למה?



אין ספק, כאשר בית האריזה הוא בפרדסים,

בתחום האזורים החקלאיים שהם קרקע חקלאית ,אין כל בעיה" בית אריזה

שנמצא בפרדס שהוא קרקע חקלאית, בדרך כלל נחשב כקרקע חקלאית. הוא

נישום כך ומה שעוד יותר חשוב - אני מבין שזה מה שהחברים האלה רצו

כל כך - ההכנסות שבאות מהארנונה על האובייקט הזה, לפי הוראות החוק

המיוחדות לגבי קרקעות חקלאיות ואובייקטים חקלאיים

מי וירשובסקי; חוק מנדטורי-

א' שפט; שוב חה"כ וירשובסקי מדבר על דברים שהוא

איננו זוכר טוב. זה חוק ישראלי יוצא מן

הכלל, חוק של כנסת ישראל כאשר בטלו את האזור החקלאי בפתח-תקוה, וזה

החלק שהכניסו לחוק הזה במקום השטח חחקלאי של פתח-תקוה.

מי וירשובסקי; אבל הוועדה החקלאית זה ענין מזמן המנדט-

אי שפט; הוועדה החקלאית זו יצירה ישראלית טהורה

משנות ה-50 כאשר בטלו את האזור המיוחד

של פתח-תקוה. כדי לתת את חלקת האלוקים הקטנה של הסקטור האזרחי באותה

עת, הם קבלו תמורת הויתור על השטח המיוחד של פתח-תקוה את הוועדה

החקלאית. ב-1952 אין למנדט ולא כלום. מה שכן קרה, שהיום יש הוראות

מיוחדות לוועדות חקלאיות. ההוראות המיוחדות הן בסעיף 151.

בסעיף 151 לפקודה נאמר מהי אדמה חקלאית

"אדמה חקלאית - קרקע המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי

חיים, לגידול תוצרת חקלאית או לפרחים או לי יעו ר." אנחנו הסכמנו

"או קרקע שעליה מבנים הנ2שמשים לאריזה

או מיון של תוצרת חקלאית"" לפיכך, גם בתי אריזה יכנסו להגדרה של

קרקע חקלאית. אם לא, או קרקע שעליה מבנים המשמשים לאריזה ולמיון

של תוצרת חקלאית, גם אם הם אינם קרקע חקלאית.

התוצאה של ההוספה הזאת היא ביתר ההוראות

של סימן בי בפרק השמיני הדן בוועדות חקלאיות וההוראות האלה קובעות

שני דברים. לפני שמטילים מסים על דבר כזה, צריך להתייעץ עם הוועדה

ההקלאית במקום שיש ועדה חקלאית. אגב, לא בכל מקום יש ועדה חקלאית-

יש מספר מקומות די מצומצם בעיריות שיש בהם ועדה חקלאית. יש

קריטריונים איפה מקימים דבר כזה.

ההוראה השניה, כפי שאמרתי, היא החלק המסי

במיסוי. בסעיף 161 לפקודה כתוב;"בעירית שבה הוקמה ועדה חקלאית, כל

ההכנסות מההיטלים, מהאגרות ותשלומים אחרים וכן שני שלישים לפחות

מן ההכנסה מהארנונה שהוטלה על אדמה חקלאית יוצאו לעניינים חקלאיים

ויירשמו בפנקסי המועצה בלבד"-

אם אנחנו נתקן ותקבלו את

ההצעה הזאת, כי אז צריך להתייעץ כמה מסים להטיל על האובייקטים האלה,

וכמה שמטילים, ההיטלים והאגרות כל כולם, שני שלישים מהארנונות הולכים

לחשבון סגור מיוחד ליתר העניינים החקלאיים.



השאלה האחרונה, באיזה עיריות יש ומה

הקריטריונים לגבי ועדה חקלאית. כתוב כך: "ועדה חקלאית תוקם בכל

עיריה שיש בתחומה לפחות 50 חקלאים - וכאן מוגדר מי הם אותם

50 חקלאים - או אדמה חקלאית בשטח של אלף דונם לפחות"- 50 חקלאים

כאלה ואלף דונם לפחות, זה לא בכל העיריות- בסוף הישיבה הזאת או

בראשית הישיבה הבאה אתן רשימה מדוייקת באיזה עיריות אכן יש ועדות

חקלאיות.

לפני זמן מה היתה ועדה שבה ישבו נציגי

משרד הפנים ונציגי הארגונים החקלאיים למיניהם והיו שם כמה המלצות

להקלת מצוקתם של החקלאים, מצד אחד בעת ראיה כוללת של כמה עוותים

מוניציפאליים לגבי עניינים חקלאיים, ביניהם למשל סלילת כבישים

באזורי פרדסים בקרקעות חקלאיות; והדבר השני היה ענין המשאלה

עתיקת ימים, תיקון הגדרת עניין חקלאי לגבי בתי אריזה. הוועדה

הגיעה למסקנה, שהמשאלה הזאת על כל פנים, יש בה מספיק מה לסמוך

כדי שנסכים לכך שההצעה הזאת תובא לכאן לדיון-

היו"ר א' נחמיאס; חה"כ ויינשטיין, אני מבין את המטרה שלך,,

האם אתה לא חושב שהמונח "אריזה או מיון

של תוצרת חקלאית", סוחף מדי וזה יכול לפתוח פתחים כאלה שלא תוכל לעצור?

יש איזה רעיון בהצעה שלך. יש לה בסיס מסוים. אני רק חושש שעשית פה

משהו מאד סוחף,

א' ויי נשטי י ן; אין לי כוונה להסחף. הכוונה היא רק לתחום

הזה. אני לא משפטן. אם צריך איזה שינוי,

בבקשה.

מ' וירשובסקי; אני מתנגד באופן מוחלט לחוק הזה. החוק הזה -

שמענו את ההתפתחות ממר שפט - הוא חוק

אנכרוניסטי מכל הבחינות. הוא נוצר והתהווה כאשר אולי היה צורך בימים

ההם של שנות ה-50 בשימור המסגרת של המובלעות החקלאיות בתוך הרשויות

המקומיות, מפני שאז לא כולם היו עירוניות מובהקות. אבל זה היה בתחילת

שנות ה-50, זו ירושה של המנדט ולא בכדי אמרתי את זה.

אני חושב שאין היום שום הצדקה, היה צריך

לבטל את הוועדות החקלאיות. לא עושים את זה, טוב מנציחים את הקיים. אבל

עוד לחזק ולאשש את הדבר הזה, אני חושב שזו טעות- הרי מה שקורה, יוצרים

פה פיקציה- זו לא אדמה חקלאית, זח לא שימור אורח החיים החקלאי, שלא פעם

עולה כאן על השולחן, אלא לתת הטבה כלכלית על חשבון אזרחי העיר בכלל

לחקלאים שיצטרכו להתייעץ איתם על גובה הארנונה; ודבר יותר חשוב הוא,

שחלק גדול מאותה ארנונה ילך למטרות אחרות.

אני חושב שאנחנו נעשה טעות חמורה. צריך

ללכת לכיוון אחר ולבטל את זה. אולי צריך להקים רשויות חקלאיות, אם אפשר,

באזורים מסויימים של הארץ. צריך לחשוב על זה. אבל עכשו להגדיל את הנתח

החקלאי בצורה פיקטיבית כזאת בתוך פקודת העיריות שזה דבר עירוני מובהק,

אני חושב שזאת טעות. אני הושב שזאת דרך לא נכונה ואני מתנגד לזה. אם יש

בעיות כלכליות או מצוקה מסויימת לחקלאות שצריך לעזור לה, לא באמצעות

הריסה של המבנה המוניציפאלי ושל ההגיון של החוק הזה.

גם אני מתנגד בכל תוקף לחוק הזה. זה חוק

אנכרוניסטי- לדעתי, כל ועדה חקלאית היא

גוף מיותר, זה דבר שלא ייאמן כי יסופר, אנשים אינטרסנטיים יקבעו

לעצמם את גובה המסים. תארו לעצמכם שמחר הבנקים יקבעו לעצמם את גובה

המסים שלהם. התעשיינים יקבעו לעצמם את גובה המסים והסוחרים יקבעו

לעצמם את גובה המסים, מישהו מעלה על דעתו אפשרות כזאת? היום המציאות

היא כזאת, שבעיר מסויימת יש 10 אלפים דונם של עיבודים חקלאיים, עם

משקים חקלאיים, כולם ביחד משלמים פחות מאשד בעל סופרמרקט אחד. זה

הגיוני? הרי זה עוות נורא וזה פשוט גזל של התושבים האחרים. על חשבון

מי זה בא? זה בא על חשבון התושבים האחרים. זה בא על חשבון הארנונה

למגורים. זה בא על חשבון החלשים ושכונות המצוקה ועל חשבון הסוחרים

הקטנים. מי שדואג כאן לסוחרים הקטנים ולעצמאים הקטנים, הוא רוצה

לחוקק חוקים כאלה ועוד כעת להרחיב אותו?

לדעתי צריך לבטל את כל הוועדות החקלאיות.

לבוא ולהרחיב, אני מתנגד לכך בכל תוקף- בוועדה אצביע נגד, במליאה

אצביע נגד. אני חושב שמי שיתן יד לחוק הזה הוא פשוט נותן הטבה

לחקלאים. כאן מדובר על חקלאים בערים, לא מדובר על חקלאים במושבים.

חקלאי בעיר משלם הרבה פחות מאשר חקלאי במושב. יש כאן עוותים שהם

פשוט לא ייאמנו. כדאי פעם אחת להשוות כמה חקלאי משלם באיזו עיירה

וכמה אותו חקלאי משלם במושב סמוך מסים מוניציפאליים.

לכן אני מבקש לדחות על הסף, להתנגד ואין

טעם לאשר את החוק הזה.

א' קרן; אני מצטער על הדברים שנשמעו מחוסר ידיעה

על מה שנעשה בפועל בשטח לגבי בתי אריזה-

ע' עלי; סלח לי, אין לך מונופול על כל הידע על מה

שנעשה. אני לא יודע כמה אתה מתמצה בתחום

המוניציפאלי. אל תיתן כאן ציונים על חוסר ידיעה. אתה עוד קטן בכדי

שתחלק לנו ציונים.

מ' ו י רש ו ב ס ק י; אני מוכן בשקט לשמוע את האדונים האלה. לא

צריך להתנפל עליו.

היו"ר א' נחמיאס; בשם שלושת החברים אני מתנצל לצד זה ולצד זה-

א" קרן; ברחובות כל בתי האריזה על אדמה חקלאית,

שייעודה חקלאי. כל בית אריזה שהפסיק להיות

כבית אריזה בגלל המסים הגבוהים של העיריות, אי-אפשר לעשות בהם שום דבר,

מפני שייעודם חקלאות, על אדמה חקלאית ואי-אפשר לבצע ולממש שום עיסוק

אחר, כמו פרדס או כמו כל מטע אחר. זה פשוט להבהרת הענין.

מהם בתי אריזה? בתי אריזה למעשה הם העברה

של הבייקות שהיו בתחום הפרדסים הישנים והעבירו אותם בגלל הצורך בקדמה

ובמודרניזציה למקום מרוכז על שטחים חקלאים. לקחו פרדס, עקרו אותו

והקימו בו בנין מרכזי לאריזת פרי ההדר. זה לא מפעל, זה פשוט ריכוז

התוצרת, נקיונו והכנסתו לקרטונים באמצעים מיכניים ואחרים. זה למעשה

השינוי שהיה-



גס העיריות עצמן, בחלק מהמקרים שקיימים

בהם בתי אריזה, ואני מדבר כרגע על בתי אריזה להדרים, הסכימו שהקביקה

לשיעורי היטלים נקבעים על-ידי הוועדות ההקלאיות- הבעיות העיקריות

שנשארו, החזרת הכספים בבתי אריזה.

אקריא ברשותכם מכתב של ראש עירית רתובות

למר היון ולשר הפנים בזמנו. "בהמשך לשיחתנו בנושא הנני מצרף המלצתי

ובקשתי לפניה לוועדה החקלאית ברחובות לשינויי תעריפי הארנונה לבתי

אריזה להדרים בעיר" כידוע לך מופעלים בתי אריזה להדרים אך ורק מספר

חדשים בשנה וזאת בעונת פרי ההדר, מתחילת נובמבר עד ראשית מאי. כמו כן

מבני בתי האריזה הם סככות בעיקרן ויש מקום להתחשבות בעובדות אלה בצרוף

המצב הקשה בו שרוי ענף ההדדים בארצנו-.

יש מכתב שני מה זה הגדרה של בנין חקלאי

מאת דב גייגר לענייני מס רכוש ומס הכנסה"

היו"ר אי נתטיאס; אני מציע לך להסביר מדוע החוק הזה נחוץ-

א" קרן; החוק הזה נחוץ לענייני החקלאות היות שהעיריות

לא נותנות שום שירות לבתי האריזה ולחקלאות

בתחומן- לא תיקון דדכים, לא פינוי אשפה, לא סידור כל ניקוי בשטחים

הסמוכים לבתי האריזה ולשטחים החקלאיים. הוועדות החקלאיות הן הן מטפלות

בכל הדברים הקשורים בנושאים הספציפיים לחקלאות, שזה שמירה, שזה הבטחת

תקינות הדרכים, ואני לא צריך להסביר כמה עולה לתקן דרכים, ניקוי וטיהור

המפגעים התברואתיים מסביב לשטחים וניקוז השטחים החקלאיים בסביבות

בתי האריזה. אלה שירותים שהעיריות לא נותנות לבתי האריזה-

היו"ר א' נחמיאס; אתה מדבר רק על בתי אריזה לפרי הדר?

א' קרן; אני מדבר על בתי אריזה לפרי הדר-

היו"ר א' נחמיאס; החוק לא מתייחס רק לבתי אריזה, וזה מה

שיכול לעורר את ההתנגדות. אני רוצה שתבין

את הענין. הנושא של ועדות חקלאיות, זו אופרה אחרת בפני עצמה, שיש היום

ערים מפותחות עם 30 אלף תושבים ועדין קיימות שם ועדות חקלאיות- ראה

נהריה למשל. אם תשאל מה נהריה צריכה ועדה חקלאית, יותר טוב שאתם תרצו

על זה מאשר חה"כ עובדיה עלי או אני- נעזוב את זה-

אי' קרן; אני מדבר על בתי אריזה להדרים.

היו"ר א' נחמיאס; בסדר.

ע' עלי; מר קרן לא חידש כלום והדברים שלו מאד

מקוטעים ולא מדוייקים- באותה מידה,

מיון של תוצרת חקלאית, לא אחת נמצא באדמה חקלאית בקרבת העיר ונדרש

לכל השירותים של העיר, לתאורה של העיר, לביוב של העיר, לכבישים של

העיר, למדרכות של העיר ואין שום נפקא מינה בין חדר מיון כזה או בין

בית אריזה לבין מפעל תבלינים למשל. מה ההבדל בין שני הדברים?



א' ויינשטיין; אני מבין את התפיסה והגישה של חה"כ

וירשובסקי. יכולה להיות בהחלט גישה

שוועדות חקלאיות זה נושא אנכרוניסטי, ואז אפשר לבוא ולומר: אנחנו

פנסים לבטל את הענין הזה. זו בהחלט גישה ותפיסת דרך, אני בהחלט

מקבל אותה. א. היא לגיטימית; ב. יתכן שיש לה מקום. לא בדקתי את זה.

אבל אני אומר, שיש בתי אריזה בארץ

שהם בסטטוס מסוים של תשלום מסים. הרי בית אריזה, טבעי הדבר שהוא נמצא

על יד הפרדס. הרי לא לוקחים את התפוזים קילומטרים כדי לארוז. זה שלב

אחרון בתהליך הייצור של פרי ההדר. אם יש בתי אריזה בכל הארץ שהם בסטטוס

מסוים לגבי תשלום מסים ולגבי תפיסת תשלום המסים והתמורה, מה הטעם לא לכלול

8-7 בתי אריזה. אם יש מצב מסוים, אפשר לבוא ולומר: נבטל את הכל- יהיה

ויכוח, יהיה דיון, ישבו ויחליטו. אבל ברגע שיש עשרות בתי אריזה שהם

מפעלים, הם בסטטוס מסוים לגבי תשלום מסים, בעצם העובדה שלאחרים אתה אומר:

אתם לא באותו סטטוס, אתה מרע את מצבם בתחרות. אתה יוצר עוות כלכלי לגביהם-

אני חושב, עד כמה שלמדתי, בעיר שלך,

חה"כ עלי, יש בעיות ואני לא קושר את זה.

מה זה שייך? בעיר שלי אין בעיות ובעיר

שלי גם אין בתי אריזה.

אני מבקש מחברי הכנסת בהזדמנות חגיגית זאת

לא להכניס את כל הבעיות שקיימות לגבי ועדות

חקלאיות, לגבי תפיסת עולם לגביהן. יש כאן בעיה של 8-7 בתי אריזה שלא

יכולים להתחרות באחרים, הם נמצאים בעמדה נחותה ורוצים להשוות את מצבם.

אני מבקש בקונטכס הזה לראות את הענין ולא להרחיב.

אני בהחלט מקבל את הגישה של היו"ר. אם

זה מרחיב, צריך לצמצם. הצורך הוא לגבי 8-7 בתי אריזה בארץ. בהזדמנות

חגיגית זאת לתקן את כל תפיסות העולם, אני מקבל אבל אל תעשו את זה כאן.

שלוש שנים ישבו ועדות השרים בענין הזה עד שהם השתכנעו, כי הם ראו את

המצב ולמדו אותו.

נתבקשתי על_ידי מרכז השלטון המקומי להודיע

שהמרכז מתנגד להצעת החוק. מעבר להערה הכללית

הזאת יש לי הערה כמשפטן. דברראשון, הניסוח הוא רחב. הוא כילל את כל

בתי האריזה לתוצרת חקלאית, בין שזו תוצרת הארץ ובין אם זו תוצרת חקלאית

מיובאת. אס מתכוונים רק להדרים מן הראוי היה לכתוב: מבנים של אריזת

פרי הדר, ואז הדברים יהיו ברורים ולא יעוררו ויכוח לפחות בתחום זה.

הבעיה השניה היא שאנחנו פה לוקחים מפעל

שהוא בעצם לפי ההגדרות הקיימות היום מפעל תעשייתי. סוג של מפעל תעשייתי,

מוציאים אוחו מכלל הארנונה החלה על מפעלי תעשיה ויוצרים לו ארנונה

נפרדת. דינו עכשו כאילו אדמה חקלאית שזה סוג ארנונה נפרד ודינים אחרים,

מפני שהארנונה שתיגבה תלך בחלקה רק למטרות המיוחדות של אדמה חקלאית.

השאלה היא, אם אנחנו פותחים פתח כזה, איפה זה ייעצר, ואמר חברי מר שפט,

שגם הם התלבטו, מה קורה אז עם בית-חרושת לייצור פרי הדר ודברים כאלה,

כל יוצא מן הכלל שיוצרים, יש לזה אחר-כך קושי מעשי בשטח. יתחיל ויכוה

אם זה כן בית אריזה או לא בית אריזה.

לכן ברגע ששוברים את העקרון, שאדמה חקלאית

זה סוג אי, מפעל תעשייתי זה סוג בי ואומרים: סוגים מסויימים של תעשיה



שייכים לאדמה חקלאית ורואים אותם כאילו הם אדמה חקלאית. יוצרים איזה

יוצא מן הכלל שעלול ליצור בצורה זאת או אחרת קושי.

אלה הן ההערות שיתכן ואפשר על-ידי ניסוח

לתקן אותן. אבל כאמור, העמדה העקרונית של מרכז השלטון המקומי היא נגד.

אני מבקש עד לישיבה הבאה לבחון את עמדת

השלטון המקומי .

ע' עלי; אנחנו מצביעים עכשו.

אני מבקש לא להצביע עכשו. הבאתי חוק,

עבדתי עליו שלוש שנים, אז אני מבקש

לא להצביע עכשו, אני רוצה לשקול, אולי אציע איזה שינוי.

ש' לאבין; העמדה שלנו היתה בכל הנושא הזה בדיוק

בעמדתו של חה"כ אריאל ויינשטיין. אנחנו

ראינו שלא יתכן שמספר בתי אריזה ישלמו סכום כפול או משולש מבתי אריזה

אהרים בתשלום המסים. לכן רצינו להשוות את זה. זה לא נוגד שום דבר מפני

שזה לא הולך על חשבון תושבים אחרים באזור או בעיר או במושבה שקיימת

בהם ועדה חקלאית, כי לא הם משלמים את המסים ולא הם מקבלים את המסים,

להיפך, הוועדה החקלאית מפרישה למועצה חלק מהגביה שלה. לבוא ולהגיד שזה

נעשה על חשבון אחרים, אני חושב שיזה לא מדויק-

אינני חושב שאפשר להגדיר בית אריזה או

מיון תוצרת חקלאית כמפעל תעשייתי. לא נוצר שם שום דבר חדש, פשוט

לוקחים את התוצרת ושמים אותה באריזות למשלוח לשוק בארץ או בחוץ-לארץ.

זה כל מה שעושים. בגלל זה אפילו לא העלינו על דעתנו לדרוש אותו דבר

לבתי-חרושת שמייצרים תוצרת חקלאית, מפני שזה לא הגיוני, זה מפעל

תעשייתי לכל דבר היכן שהוא עומד. בהתאם לזה כך צריך להתייחם לנושא

הזה, זה מפעל חקלאי, זה ענין חקלאי כמוגדר בחוק. הבעיה היא, שהחוק

היום ניתן לפירושים שונים, אם הוא מוגדר בפירוש כאדמה חקלאית, אין

אפשרות לפרש אותו אחרת ממה שהתכוונו כותבי החוק בהתחלה.

היו"ר א' נחמיאס; אינני יודע איך לנהוג במצב זה, יש לי הצעה.

חה"כ ויינשטיין, אתה יודע שחה"כ עלי הוא

לא דק חבר ועדת הפנים הוא גם ממלא מקום יו"ר ועדת הפנים. זה שאני מנחל

את הישיבה זה רק בגלל שהוא הרגיש קצת לא טוב ואיחר,. אתם מעמידים אותי

במצב לא נוח. אני מציע שתיגש אל חה"כ עובדיה עלי, תחליף אתו מלה, מה

שהוא יאמר, אעשה. בכל מקרה הניסוח הזה סוחף בצורה בלתי רגילה,

לאמיתו של דבר הם רוצים בתי אריזה לפרי הדר.

היו"ר א' נחמיאס; אם הייתם שמים את הנקודה את פרי הדד, פירות,

אפשר היה לצאת מזה, אבל פה הניסוח הוא סוחף

בצורה בלתי רגילה.

מ' וירשובסקי; חה"כ עלי, אתה מסכים לדחיה?

עי עלי; אני מסכים לדחיה.



היו"ר א' נחמיאס; יש לי בקשה, ואני חושב שבזה תצליחו אפילו

לשכנע את חה"כ עובדיה עלי. אני לא דברתי

אתו, אני לא מדבד בשמו, אני דק מביע את דעתי האישית- זה ניסוח סוחף

מדי. זה יכול להיות פדי הדד, זה יכול להיות מיץ פדי הדד, זה יכול

להיות מיץ תפוחי-עץ, זה יכול לכלול את כל אזוד התעשיה בנתניה ששם יש

עיבוד התוצדת החקלאית בשלב שני ושלישי, זה יכול להיות אפילו שחיטת

עופות. יכול לצאת מזה תסבוכת שלמה. ואני לא דוצה להזכיד לך, כאשד

מופיעים בעלי תעשיה בענייני אדנונה בפני הוועדה הזאת ובפני ועדת

הכספים של הכנסת מה הם אומדים ומה הם נואמים והכל דק כדי לשלם פחות

ופחות אדנונה לעידיות, כאשד העידיות מתפללות שתקום אצלם תעשיה, לא דק

כדי לתת תעסוקה לתושבים שלהן, אלא גם כדי לגבות אדנונה ומסים אחדים.

חה"כ ויינשטיין, אני בטוח שהיתה לך כוונה

טובה. אבל פה אתה יכול לסחוף אחדיך דבדים דבים מאד, שאפילו בודית, קנמון

וכל עצי לבונה שמביאים מחוץ לאדץ הם תוצדת חקלאית. אתה לא כתבת פה:

תוצדת חקלאית מאדץ ישדאל.

א' ויינשטיין; אני מוכן לשינוי.

היו"ד א' נחמיאס; אנחנו לא מצביעים היום. אני מציע לך,

חה"כ ויינשטיין, למצוא ניסוח פחות סוחף

מזה לקדיאה השניה והשלישית.

תודה דבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.50