הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נ וסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 324

מישיבת לעדת הפנים ואיכות הסביבה

יום ג' כ"א בשבט התשמ"ה - 9.2.88, שעה 12.00

חברי הוועדה; ד. שילנסקי - היו"ר

מ. איתן

ד. דנינו

א. ורדיגר

א. נחמיאס

ע. עלי

י. פרץ

מוזמנ ים; ז. תירם - יו"ר ועד כפר שלם

א. הקרי - ועד כפר שלם

א. אשורי - משרד הבינוי והשיכון

ג. ללוש - חברת "חלמיש"

ע. רודין - חברת "חלמיש"

ה. אזולאי - חברת "חלמיש"

מ. רפופורט - חברת "חלמיש"

נ. שקד - מינהל מקרקעי ישראל

יועץ משפטי לוועדה; צ. ענבר

מזכיר הוועדה; י. גבריאל

קצרנית; צ. ספרן

סדר היום; א. סיכום בנושא היטלי ארנונה ברשויות המקומיות.

ב. הריסת בתים בכפר שלם.

אני פותח את הישיבה.

א. סיכום בנושא היטלי ארנונה ברשויות המקומיות

חבר-הכנסת וירשובסקי ואנוכי העלינו את נושא הארנונה ברשויות המוניציפליות.

קיימנו דיון וברוח הדיון צריכים היינו להוציא מסקנות. כנהוג אני נותן תחילה את

המסקנות לחברי הוועדה וכעבור יום-יומיים מצביעים, אבל מאחר ובוועדת הכספים

עומדים להצביע על הענין הזה, אללי נחרוג היום ממנהגנו.

ועדת הכספים קיימה אתמול דיון בנושא והיום, עוד דקה או שתיים, היא מצביעה.

בוועדת הכספים מצביעים לא רק על ההמלצות אלא על חוק ההסדרים במשק, במסגדת הדיון

על תקציב המדינה. היום היתה החלטה להפריד את הסעיף הזה משאר הסעיפים שיבואו

למליאה, כר שכל הדיון בוועדת הפנים למעשה אין לו משמעות.

הנוסח של הסיכום אינו מקובל עלי.

מאחר שחלק גדול מחברי הוועדה לא נמצא כאן ואני לא רוצה שיהיה מצב שייראה

כאילו חטפנו הצבעה, אני מעביר את ההצבעה על הסיכום למחר.

אני בא עכשיו מוועדת הכספים: הם לא מצביעים עכשיו. לפי בקשת מספר חברי

כנסת לקיים התייעצות סיעתית היתה הצעה של חבר-הכנסת ויינשטיין להעביר את הענין

לקואליציה לדיון.

היו"ר ד. שילנסקי;

אם כן, נצביע על כר מחר בוועדה.

טוב יהיה אם ועדת הפנים תערור את ההצבעה לפני שתתקיים ההצבעה בוועדת

הכספים.

נקיים את ההצבעה מחר בבוקר.

עד שאתה תצביע בוועדת הפנים, תהיה הצבעה בוועדת הכספים ולהחלטה שלנו לא

יהיה כל ערך. אם אנחנו רוצים להביא לוועדת הכספים את החלטת ועדת הפנים מן הראוי

להחליט על כך היום ולהעביר את ההחלטה לוועדת הכספים.

אראה מה לעשות.



ב. הריסת בתים בכפר שלם

היו"ר ד. שילנסקי;

קיבלתי מכתב מ-26 בינואר, מכתב של ועד כפר שלם המיועד למנכ"ל

משרד הבינוי והשיכון עמוס אונגר, וכן קיבלתי מברק הכתוב על ידי אדון תירם, האומר

שהמכתב שנכתב בשם ועד הכפר שלם איננו על דעת הכפר.

עמדנו להוציא מסקנות בקשר לענין שעמדו להתקבל על דעת כל חברי הוועדה, פרס

להבר-הכנסת דב בן-מאיר, שביקש למתוק שני סעיפים. בינתיים חלו התפתחויות ועיכבנו

את הנחת המסקנות שלנו,

ג. ללוש!

בהמשך לדיונים שהיו בוועדה נתקיים סיור של מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון,

בהוראת שר הבינוי והשיכון, באתרי כפר שלם. לאור הסיור והפגישה עם ועד השכונה

סוכם על ועדת ארבעה שתבתן את ההשגות של הוועד באשר לנושא של "בנה ביתר". הוועדה

היא בראשותו של מר אמנון אשורי, וחברים בה ישראל שוורץ, אנוכי ומנהל הפרוייקס

מוסי רפופורס. הוועדה ישבה מספר ישיבות, ואכן מספר דברים, בהמשר לדרישות הוועד,

נבדקו וניתנו להם, להערכתנו, מירב התשובות.

הבעיה הראשונה היא בכר שמשפחה שבונה ב"בנה ביתד" אמורה לפנות את הדירה שלה

ולשכור דירה לתקופה של עד 24 חודשים. התברר שהסיוע שהמשרד נתן אינו מספיק ומשרד

הבינוי והשיכון החליט לתת סיוע למשפחות בגובה של 400 דולר לדירה לחודש, לתקופה

של 24 חודשים. במידה שהמשפחה לא תרצה ללכת לשוק החופשי, חברת "חלמיש" תעמיד

דירה מהמלאי שלה לאותה משפחה.

היו"ר ד. שילנסקי;

מה מקבלת המשפחה כשהיא עוזבת את הדירה?

ג. ללוש;

אם היא עוזבת יש דמי פינוי.

היו"ר ד. שילנסקי;

אין שינוי בדמי הפינוי.

ג. ללוש;

דמי הפינוי כשאדו, אבל יש תוספת שמיד אפרט אותה.

הבעיה הראשונה נתמקדה בכר שהדיירים סענו, ובצדק, שדמי השכירות שהם אמורים

לקבל לא מספיקים להם. המשרד בחן את הענין, הגיע למסקנה שהסענה נכונה וסוכם

שינתן סיוע של 400 דולר לחודש, לתקופה של שנתיים, עבור שכירות. אם לא ירצו ללכת

לשכירות חופשית, נעמיד לרשותם ממלאי הדירות הפנויות של "חלמיש" דירה באפס מחיר.

בעיה שניה; בזמנו הם אמרו שהכסף לא מספיק וכשהולכים לחבר את הבית לחברת

החשמל בשלוש פאזות התשלום אמור לעלות כ-3,500 דולר. החברה נענתה לכר והתשלום של

3,500 דולר יחול בתוספת לדמי הפינוי על חשבון חברת "חלמיש". זאת אומרת, תוספת של

3,500 דולר.

כשדייר חותם על הסכם פיתוח יש תקופה, עד שהוא בונה, שהוא אמור

לשלם מס רכוש. הם קיבלו כבר חיוב במס רכוש, וההברה לקהה על עצמה לשלם כל תשלום

מס רכוש עד לגמר הבניה. במקביל: במידה ויחול מס השבהה - דבר שלהערכתנו הוא פסור

ממנו, כי העיר לא הסכימה לזאת - ההברה מתחייבת לשאת במלוא המס.

הבעיה היהירה שעמדה היא, שלסענת הוועדים הכסף שאנחנו נותנים לראש משפהה

בתוספת כל המשכנתאות אינו מספיק. הגענו למסקנה ש-400 דולר - על פי ההערכות שלנו

- למסר מרובע מספיקים כדי לבנות, ועל סמר זה בנינו את המפתה. הוועדים סענו

שהסכום הזה אינו מספיק ובנקודה זו אנחנו חלוקים. יש לנו אפילו הצעות של קבלנים,

שאנחנו מוכנים להעביר במידה והדיירים ירצו בכר, והם יקבלו את מלוא הסיוע.

נקודה אחת שעליה חלוקות הדעות: מהיר מטר מרובע בניה. אתם אומרים שמטר מרובע

בניה עולה 400 דולר והדיירים טוענים שהמחיר גבוה יותר.

להערכתנו הפחד שלהם הוא יותר פסיכולוגי מאשר מעשי: הם חוששים, כי במידה

שיתחילו בבניה ויהיה מהפר, הם עלולים להיתקע בלי כסף.

אם היום הסכום הוא 400 דולר, על פי המסשינג שאנחנו עושים אצל הקבלנים עד

שהם יבנו בעוד ששה, שבעה, שמונה חודשים, והבחינה שלנו תראה שהסכום הוא 500 דולר

למטר מרובע - דהיינו, 100 דולר כפול 100 מטרים מרובעים, שזה סכום של של 10,000

דולר הפרש - משרד הבינוי והשיכון מוכן לתת הלוואת בטחון בסכום זה, כשההחזר של

המשכנתא יהיה, בערכים ריאליים, בין 60 עד 70 שקל במכסימום. ההלוואה הזאת תינתן

לכל מי שירצה.

מאחר שההחזר של המשכנתא שהם מקבלים היא היום 115 ש"ח, שלדעתנו זה החזר

מצויין וכל אחד יכול לעמוד בו, במידה והם עלולים להיתקע - דבר שאינו צפוי - יש

להם את הלוואת הבטחון, שיכולה להיות בחלקה מענק, בחלקה צמודה, כשהתשלום בכל תנאי

לא יעבור את הסכום של 60 עד 70 שקל.

אתה מדבר על מחיר למטר. האם הכוונה לפי המטרים שיש לאיש היום?

לא. כל זכאי ב"בנה ביתך" מקבל מגרש בן 225 מטרים עד 300 מטרים, שבו הוא

בונה לפי אחוזי הבניה המקובלים במדינת ישראל. בשלב אי, בו מדובר, הכוונה היא

ל-100 מטרים מרובעים. אחר כר אפשר להוסיף עוד קומה.

אותו הדין חל לגבי זוג בלי ילדים, שיש לו 70 'מסרים מרובעים בניה ולגבי

משפחה שיש לה היום 200 מטרים מרובעים בניה?

כל משפחה יכולה לבנות ככל שתרצה.

אבל הכסף שאתם נותנים הוא לא לפי גודל המבנה והקרקע שאתה מחזיק היום.

לא. ראשית, הקרקע היא כמעט לא בבעלות. אלה שאצלם הקרקע בבעלות, יש להם

מסלול אחר וגם לקראתם באנו,, כי אם הייתי לוקה את הקרקע בבעלות ושם אותה בערכים

של שומה, הסכום שהם מקבלים מאתנו כדמי פינוי, כולל כל המענקים, אין לו שום

פרופורציות. אבל בחרנו ללכת בדרך הסיוע. דהיינו, ראש משפחה מקבל 52,000 דולר

מענק פינוי.

א. אשורי;

המענק הוא לפי גודל המשפחה לא לפי גודל השטח.

ג. ללוש;

זה באשר למשכנתא, לא באשר למענק.

א. אשורי;

אני מדבר על סר הכל. בסך הכל האיש מקבל לפי גודל המשפחה.

לצערנו אנחנו לא זוכים לכך שלפחות בשלב אי, דהיינו 37 מגרשים, האנשים

ינהרו. נכון לעכשיו יש לנו כ-14 מגרשים ששווקו, שחתמו. יש לנו עוד מספר מגרשים

שבמשא ומתן מתקדם. סיימנו עכשיו, באמצעות משרד הבינוי והשיכון, שלב נוסף של

רה-בינוי כפר שלם, דהיינו חתמנו הסכם עם שלוש חברות בניה לבנות שם שלושה בנינים

של בניה רוויה - 32 יחידות דיור, כשחברת "חלמיש, בפועל, ויתרה על חלק גדול מהכסף

עבור הקרקע כדי שמחיר הדירה יהיה פחותה לזכאי, כי המרכיב של הדירה הוא יותר זול,

כשהמשרד נותן גם הלוואת סיוע לשכונה מועדפת.

ברגע שיתחיל הרה-בינוי בתור כפר שלם - בהנחה שעד יולי-אוגוסט יתחילו לבנות

- ברגע שנתחיל לבנות את הבניה של הקומות ולא נתקדם, במקביל, עם הנושא של "בנה

ביתד", אנחנו עלולים לפספס את כל הפרוייקט של השילוב החברתי. האפשרות היחידה

שנבחנת בכובד ראש - למעשה יש הסכמה גם של הדירקטוריון, גם של הנהלת משרד הבינוי

והשיכון - היא, שאם לא תהיה היענות והתושבים לא ירצו להתפנות, אין מנוס מאשר

לשווק את יתרת המגרשים של "בנה ביתר" למשפחות בתל-אביב. לנו עדיף שאנשים תושבי

כפר שלם ייכנסו למסגרת הזאת. משום שהחלק של נוה-צה"ל והחאן טרם נכלל במסגרת

הפינוי, וזו הבעיה המרכזית, ייתכן, לכאורה מתוך סולידריות, שהתושבים האחרים לא

כל כר ששים להיכנס.

ל-36 המשפחות הראשונות נזדקק לסכום של למעלה מ-2 מליון דולר, כי יש במשפחות

גם רווקים מעל גיל 27 שמקבלים סכום של 32,000 דולר. משפחה אחת כמו משפחת חיון

מקבלת חצי מליון דולר דמי פינוי, והיא לא רוצה להתפנות, משום שאם הבת שלה עומדת

להתגרש והיא גרה במקום אחר, היא חייבת להיכלל במסגרת הפינוי.

כרגע עומדים 7 מגרשים ואין התקדמות, על אף שחתמו וכל הנושא סוכם. לדעתי

צריר לתת משנה תוקף לפתרון הנושא של נוה-צה"ל ו"קרייתי", אבל אנחנו לא הכתובת

לזאת. הבהרנו לאחרונה ששר הבינוי והשיכון ושר החקלאות לקחו על עצמם את הנושא.



במקביל זאת ההזדמנות שהוועדה תפנה לוועד ולתושבים שייכנסו בשלב אי, כי אם

לא ייכנסו אין מנוס אלא ללכת למה שאמרתי.

אני שומע שיש חילוקי דעות בקשר למחיר מטר בניה. אולי יושב-ראש ועד כפר שלם

יסביר לנו תהילה את הנקודה הזאת.

ז. תירם;

יש אומרים שמטר מרובע על 100 מטרים מרובעים יעלה 400 דולר, ויש סברה אחרת,

שאומרת - 450 דולר למטר מרובע.

היו"ר ד. שילנסקי;

איזו בעיה נוספת יש בענין הקונקרטי?

בישיבה האחרונה שישבנו עם "חלמיש" ועם נציג משרד הבינוי והשיכוו, מר אשורי,

סוכמו כמה דברים. נאמר לנו שכל המסים למיניהם, הו מיסי עיריית תל-אביב והו הגביה

הממשלתית - כל זה יהיה בסדר מבחינתנו.

יש בעיה אחת שהיא עיקר העיקרים והיא הבעיה של המשפחה הבסיסית. היה לנו הסכם

פשוט, חד והלק, שמשפחה בסיסית מקבלת דירה בתמורה מלאה. הבעיה שיש לנו כאן היא,

שבא ההסכם הזה ואומר, שמשפחה בסיסית מקבלת 52,000 דולר, וסכום זה לא נותן למשפחה

הבסיסית את מלוא מה שהיה לה לפני כו. לפני כן היתה לנו דירה בתמורה מלאה.

בזמנו, לפני שלוש-ארבע שנים, יכלו האנשים באותם 52,000 דולר לקנות דירה ועוד היה

נשאר להם קצת כסף לדמי שכלול. היום 52,000 דולר לא מספיקים. כאן יש לנו מחלוקת

ביו הצעירים לבוגרים. אני אומר שהיום אסור למשפחה בסיסית להתחייב אפילו בגרוש.

מספיק התחייבה ארבעים שנה בסבל הזה של כפר שלם. דווקה למשפחות הבסיסיות

המבוגרות יש לתת את מלוא ההסדר, וזה יפתור לנו את הבעיה הכוללת.

מ. איתן;

הסכום שהובטח לכם בזמנו לא צמוד למדד תשומות הבניה?

לא.

ואם הוא היה צמוד למדד תשומות הבניה לכמה דולרים היה מגיע היום?

יש היום פער של כ-30,000 דולר.

זה כ 60%-תוספת.

אם בשנת 1983 היה סכום של 52,000 דולר סכום טוב - היית קונה אפילו דירה

וחצי - הרי היום הוא לא מספיק. דירות שנמכרו באותו אזור בכ-36,000 דולר נמכרות

היום ב-80,000 דולר.

א. אשורי;

עוד חמש שנים הן יעלו יותר.

ז. תירם;

אם יפתרו את הבעיה הזאת יפתרו את בעיית הבעיות.

מ. איתן;

ענין ההצמדה הוא חשוב. מדוע הסכום שהובטח להם אינו צמוד למדד תשומות הבניה?

הנקודה השניה: מבקשים שהסכום שהובטח בזמנו יהיה צמוד.

א. אשורי;

מה שהובטח בזמנו - צמידות לדולר - קויים.

מ. איתן;

מה זה צמוד לדולר? לא מדובר בדולר לרחוב לילינבלום, מדובר על דולר לדיור,

וצריך לתת להם מה שהובטח.

היו"ר ד. שילנסקי;

משרד השיכון טוען שזה צמוד לדולר והדיירים טוענים שזה צריך להיות צמוד למדד

תשומות הבניה.

ז. תירם;

עיקר העיקרים בכפר הוא פרוייקט נוה-צה"ל, רובינשטיין, החאן וקרייתי.

ב"רובינשטיין" ובשיכון עובדים יש לנו קרוב ל-200 משפחות, שהן במרחק כ-50 מטרים

מהפרוייקט ואלה לא יכולים להיכלל בתכנית הזאת. הדבר גורם תסכול לאנשים; הכינו,

בנו והם לא יכולים להצטרף, מפני שבחלקה שלהם הם שייכים ל"רובינשטיין" ושותפיו.

אבל בהמשך הם יקבלו יותר. ככל שהכפר יותר נבנה, ערכם של הבתים שנשארים

עולה, כי הם כעצם בגרון; באזור כל כך יפה הם חיים בחורבות.

ז. תירם;

זה לא כך, לצערי. הנה יש בידי צו הריסה חתום על ידי מהנדס העיר תל-אביב

לגבי בית שנמצא במרחק 30 מטרים מהפרוייקט.



היו"ר ד. שילנסקי;

למה הוצא צו הריסה?

כי הרוהות האחרונות והגשם השוטף גמרו את הבית והאנשים צריכים לפנות את

המקום. מי שאומר להם לפנות צריך גם להגיד להם לאן להתפנות.

היו "ר ד. שילנסקי;

הצדק הטבעי של כולנו מתקומם. אדם יושב במקום, לא מפני שהוא לא רוצה לצאת,

אלא מפני שאין לו תחליף. אנחנו כולנו מכירים את הבעיה של הקבלן רובינשטיין,

קרייתי וכוי. לגופים אין כרגע פתרון לבעיה של המקום בו הוא גר, ועכשיו אומרים

לו: גם נהרוס את הבית. אדם ישב שם, נכנס כשאף אחד לא רצה לגור שם, כשהתחככו

לאנשים להתיישב במקום, ועכשיו, בגלל זה שלממשלה ולעיריה אין פתרון לגבי השטח

שעליו עומד הבית שלו, הוא צריר להיות בחוץ?

יותר מזה: אתה לא נותן לו לבנות במקום בית חליפי בכספו.

מי שיש לו צו הריסה או כל תושב של נוה-צה"ל שירצה לקבל דירה בשכירות יוכל

לקבל אותה מיידית. הבעיה שהם לא רוצים להתפנות משום שהם לא מקבלים דמי פינוי,

ואף אחד עוד לא סיכם מי צריר לשלם דמי פינוי. אני לא יכול לבוא במקום כל שאר

המערכות, כשהאדמות בחלקן הן של מינהל מקרקעי ישראל, או של רובינשטיין או של

קרייתי. חברת "חלמיש" יש לה את המתחם שלה, היא משלמת את מה שהיא אמורה לשלם, אבל

משום שאין כרגע את המשאבים הכספיים לאותן משפחות הנושא לא נגמר על אף ישיבות

רבות.

נניח שאני אדם פשוט, לא יודע קרוא וכתוב, לא מבין שום דבר - לא מבין מה

שייר לרובינשטיין, מה שייר ל"חלמיש". אני יודע דבר אחד: אתה אומר לי שאני אקבל

דירה בשכירות.

נכון, וכשהנושא יוסדר הוא יקבל את מלוא דמי הפינוי.

אותו אדם, שאיננו יודע קרוא וכתוב, לא יודע את. ההתחייבות שלד. מי מאמין

להתחייבות? הוא צריך הוכחה על השולחן.

את השאלה הזאת צריר להפנות לשרים. אנחנו דרג מבצע, לא דרג שמתווה מדיניות.

אם שר הבינוי והשיכון ושר החקלאות ושר האוצר ושר הפנים ימצאו את המקורות

הכספיים, נשמח ליישם את המדיניות תור עשרים וארבע שעות.



מ. רפופורט;

לאותה משפחה יש אחת משתי האפשרויות: להישאר לגור במבנה שראוי להריסה או

לגור בבית וזדש.

היו"ר ר. שילנסקי;

האדם הזה לא יודע קרוא וכתוב, הוא יודע שאי אפשר לסמוך על נסים. כל עוד הוא

יושב על הקרקע, הוא יושב. כשלא יישב, הוא איננו- יודע מה יקרה.

מ. איתן;

אי אפשר לנהל את המדינה לפי אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב.

היו"ר ד. שילנסקי;

יש פה בעיה ונרשום אותה לפנינו.

מ. איתן;

אם נותנים התחייבות לאדם שבינתיים יילר לדירה בשכירות וכל פיצוי שהשכן שלו

יקבל גם הוא יקבל, זה הוגן למדי.

ג. ללוש;

זו התחייבות משפטית.

היו"ר ד. שילנסקי;

אולי זה הוגן, במקרה בודד שיש צו הריסה מטעם העיריה, להגיד לו שמתייחסים

אליו כמו לכל האנשים.

ג. ללוש;

מאיפה יבואו הכספים?

היו"ר ד. שילנסקי;

מדובר על מקרה אחד, לא על הרבה מקרים.

ג. ללוש;

ומה יקרה מחר אם השכן שלו יעתור, ובצדק, לבג"ץ וישאל מדוע השכן שלו מקבל

והוא עצמו לא?

השכן שלו קיבל היות והבית שלו היה מיועד להריסה ומשפחתו עמדה להיזרק לרחוב.

ג. ללוש;

יש בעיות קשות - לא רק של הריסה, אלא גס של הרס משפחות כתוצאה מתת-תנאים.

אנחנו לא אמורים לתת את הטיפול. צריכות להיות החלטות מיניסטריאליות, שיעמידו

לרשותנו את המשאבים, ואז נשמח לבצע.



ז. תירם;

כואב לי מאד לשמוע את דברי ללוש. מאחד שעידית תל-אביב הוציאה את צו ההדיסה

ועל האיש לפנות את המקום, יכולות עידיית תל-אביב יחד עם "חלמיש" לקחת יחידה אחת,

כמו כל היחידות, ולספוג את העניו הזה. בסך הכל יש לנו שני מקרים בכל הכפר כולו:

אחד נמצא כבר בהסדר, היות והוא בשטח של "חלמיש" ; השני נמצא בשטח מפורז, בין

"חלמיש" לעיריית תל-אביב. אני חושב שהם יכולים לעשות את זה.

א. נחמיאס;

"חלמיש" מוכנה לעשות את מה שאתה מבקש.

ע. רודין

מסכימים לתת לו דירה בשכירות.

א. נחמיאס;

ומה אתה רוצה?

ז. תירם;

אני רוצה שהם יקבלו כמו כל תושב ושיקבלו בשטחם הם.

ע. דודין;

הוא מבקש ש"חלמיש", ממקודות המימון שלה, תעמיד דמי פינוי לפינוי המשפחה

הז ו.

מ. איתן;

הוא רוצה פתרון קבוע ולא פתרון זמני לאותה משפחה.

ולמי תועבד הקרקע?

מ. איתן;

בינתיים ל"חלמיש".

היו"ר ד. שילנסקי;

מדובד פה על בית במגרש שהוא בבעלות של רובינשטיין. יש בכפר שלם שתי בעיות;

בעיה אחת - קרייתי, ובעיה שניה - רובינשטיין. שניהם קיבלו לפני איקס שנים את

הקרקע במחיר אפסי והבעיה היא איד לרדת מהם. עם רובינשטיין כבר עמדו לפני פשדה,

אבל זה התפוצץ. על האדמה שאיננה בבעלות השניים האלה יש פתרון עם כל הגורמים.

כלומר, בבעיה הכללית של אחרים "חלמיש" משתתפת באיקס אחוזים בלבד, אבל לגבי

רובינשטיין, היא צריכה - לגבי אלה שהיא מפנה עכשיו - להוציא הכל מהכיס שלה ואין

לה מאיפה.



אני אומר: במקרה הנוכחי מדובר בבית שהוצא עליו בפועל צו הריסה. תנו לו כמו

לכולם ואחר כר, כשיהיה הסדר, תגבו מן הגופים את החלק ששילמתם, כי לכם יותר קל

להוציא את הכסף מהכיס מאשר לאותו אדם. גבי ללוש אומר אחרת: בינתיים אני מוכן לתת

לו דירה בשכירות. בבוא הזמו, כשיהיה הסדר לכל אלה שחיים על הקרקע של

רובינשטיין, אתן לאותו אדם את מה שאתן לכולם.

בשטח של רובינשטיין גרות 200 משפחות. המקרה הזה לחלוטין אינו מקרה בודד

והוא אופייני לחלק ניכר מהמשפחות. מה שיקרה לגבי המקרה הזה יקרה גס לגבי השאר.

יש שם יותר צווי הריסה?

הרבה.

בין 30% ל-.40%

ז. תירם

המקרה שלפני ועוד מקרה מלפני חודש ימים.

צריר לבדוק את הנתונים.

אני מבקש להמציא לנו את מספר המקרים האלה. אם יש מקרה אחד או שניים, יש

להניח שכל חברי הוועדה יהיו בדעה שצריך לפתור את הבעיה. אם מדובר על 30%-40%,

הבעיה היא אחרת. נבקש מעיריית תל-אביב להמציא לנו את הנתונים.

צריר לשלוח מהנדסים לשטח לבדוק דירה דירה.

כמי שמייצגים גם את עיריית תל-אביב נדאג שימציאו לנו ממשרד מהנזק העיר את

רשימת המבנ ים שהוכרז ו כבלתי ראויים למגורים.

האם הבנתי נכון, שהבית שמיועד עכשיו להריסה עומד על שטח פרטי של

רובינשטיין?

כן.



ז. תירם;

הוא עומד על שטחה של עיריית תל-אביב.

השטח הוקצה לרובינשטיין לצורך הקמת בנינים.

ז. תירם;

אבל הוא שייך לעיריית תל-אביב.

ג. ללוש;

לעיריית תל-אביב אין שטחים.

ע. רורין;

שותפות נוה-צח"ל מורכבת משלושה גופים; רובינשטיין, "יבנה", "שיכון עובדים".

"יבנה" פשטו את הדגל, "שיכון עובדים" ויתרה על זכויותיה ונשאר רובינשטיין.

א. נחמיאס;

זאת אומרת שהיום הקרקע הזאת שייכת לרובינשטיין?

ע. רודין;

כן, הבעלות היא של רובינשטיין.

א. נחמיאס;

אם לא היה צו הריסה והבית הזה יחזיק מעמד עוד מאתיים שנה, מה מתרחש?

מ. רפופורט;

הוא ממשיך לגור שם עוד מאתיים שנה.

א. נחמיאס;

ואם יש צו הריסה, רובינשטיין בונה?

ה. אזולאי;

לא. רובינשטיין קיבל אזור יותר גדול ממה שיש לו עכשיו, שמיועד לקרקע

ציבורית. רובינשטיין משתמש רק בקרקע הפרטית.

א. נחמיאס;

נאמר שמחר בבוקר בא בולדוזר והורס את הבית שמיועד להריסה לפי צו מהנדס

העיר. מה עושים אז עם הקר-קע הזאת?

מ. איתן;

מחר בבוקר יבוא פולש חדש וישים שם צריף, כי רובינשטיין אינו בשטח. זה לא

מענין אותו, הוא לא שומר על השטח שלו. אותו הדבר לגבי קרייתי.

בשטח הזה של רובינשטיין יש שלושה או ארבעה מגרשים, שעדייו אפשר לבנות

עליהם. יש שטח שמיועד למרכז מסחרי, ולמעלה מ-0%5 זה שטח שהיה מיועד לשטחי ציבור.

יכול להיות שהמגרש הזה - אני לא מכיר - נופל על שטח שהוא לטובת הציבור.

א. נחמיאס;

אם כר, אנחנו מסכמים שהמגרש שעליו עומד הבית הוא שטח ציבורי.

זה לא נאמר לנו, אנחנו לא יודעים.

א. נחמיאס;

אין לכם תכנית בנין עיר?

אנחנו לא אמורים לדעת כרגע, בשעה שמציגים פה את הענין.

כשהוא ייקח את המפה והניירות הוא יידע.

אפילו אם מדובר בשטח ציבורי זה לא יפתור את הבעיה.

אם זה מבנה ציבורי, מי שממונה על הקמתו - מרגע שהמקום נהיה ברשותו - הוא

שצריך לשלם.

אבל המבנה הציבורי הזה לא קם בנפרד, הוא קם יחד עם בינוי השכונה.

התעכבנו מדי על המקרה הספציפי, אם כי הוא מראה על גישה מסויימת. אני מבקש

מעיריית תל-אביב להמציא לנו את המקרים - עד לתאריר של היום - שבהם הוצאו צווי

הריסה, ולפי זה נוכל לקבל אוריינטציה.

עוד שתי נקודות. האחת נוגעת למינהל: בזמנו אמר המינהל שיש לו תשע יחידות

דיור באזור, שהוא מוכן לפנות אותן תור תקופה קצרה. לצערי, מאז הישיבה השניה

שהתקיימה כאן יצאו בסך הכל שתי משפחות. שאר המשפחות מתוך התשע מוכנות לצאת,

אנחנו פונים מדי פעם בענין שלהן ואיננו מקבלים את התשובה החיובית.



בעיה שנ יה בענין "שיכון ופיתוח": "שיכון ופיתוח" בונה היום בכפר שלם, ואני

כאשר הם בונים היום בשטח של כפר שלם, האם הוצעו כמה בתים

מהמבנים האלה בשביל תושבי כפר שלם, או שהם הוצעו כולם לשרק החופשי בלבד?

יש בענין זה עדכון, וקיבלתי אינפורמציה ממוטי

רפופורט שעדכון המגרשים יתוקן.

ג. ללוש;

אין עדכון לתושבי כפר שלם האמורים להיכנט לשלב אי. הם ייכנסו על בסיס

המחירים של יונ י.

ז. תירס;

רשומות כבר 30 יחידות מתור 37, כשרק 14 חתמו והשאר מחכים לתיקון הזה. לגבי

אותן 37; אם "חלמיש" תיתן יד, דחיפה קטנה, כמו שאמנון אשורי נותן את היד, אני

חושב שתור שלושה שבועות כל המגרשים האלה יהיו מלאים וגם ייצאו לדרך. ישבנו לפני

כמה ימים עם אמנון אשורי ואמרנו שנעשה הכל שהשאר יבואו להירשם, יחתמו וייצאו

לדרך. פשוט מפחיד אותם הענין של היציאה מהבית.

היו"ר ד. שילנסקי;

כמה בתים הוקצו לתושבי כפר שלם מבחינת "שיכון ופיתוח"?

ג. ללוש!

"שיכון ופיתוח" בונה בשוק החופשי. כל מי שרוצה יכול לקבל שם דירה בחפץ לב.

ע. רודין;

כל תושבי כפר שלם הם בקטיגוריה של זכאים ויש להם עדיפות ראשונה לרכוש שם.

היו"ר ד. שילנסקי;

אם כן, מה הבקשה?

ז. תירם;

בזמנו כשבנו את נוה-חן, "חלמיש" לקחה כ-150 יחידות בשביל תושבי כפר שלם.

לאחר תקופה קצרה אמרו שתושבי כפר שלם בין כה וכה יושבים על אדמות בבתיהם, מנגד

יש עולים חדשים, ולכן לקחו את 150 יחידות הדיור.

היו"ר ד. שילנסקי;

כמה דירות בונה שם "שיכון ופיתוח".

מ. רפופורט;

32 בצד המערבי ו-16 בצד המזרחי, יחד - 48 דירות.

ד. דנינו;

האם מישהו מכפר שלם ניגש ל"שיכון ופיתוח", ביקש לרכוש דירה או לחתום על

חוזה והשיבו לו בשלילה?

מה פתאום?

כמה עולה דירה ב"שיכון ופיתוח"?

פחות מדמי הפינוי.

כשאתה בא ל"שיכון ופיתוח", אומר שאתה יושב על שטח מסויים ורוצה להתפנות,

אומרים לו שאיך תקציב.

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, שהוא לצורר הענין שלי גם מנכ"ל של "שיכון

ופיתוח" וכיוצא באלה, נתן הנחיה מפורשת שמי שירצה להתפנות במתחם של משרד הבינוי

והשיכון, "שיכון ופיתוח" ו"חלמיש" - יחיה כסף, ו"שיכון ופיתוח" תיתן את הכסף.

היו"ר ד. שילנסקי;

שמענו כאן הצהרה שנרשמה בפרוטוקול וענין "שיכון ופיתוח" יורד.

מה לגבי מינהל מקרקעי ישראל?

"חלמיש" קיבלה על עצמה לפנות והיא מנהלת משא ומתן. משפחה אחת פונתה לפני

שבוע וכל מי שיגיע הלאה יתפנה. אנחנו העמדנו את התקציבים, אין בעיות.

אם כן, גם הבעיה הזאת הסתדרה.

נשארו הענין של חילוקי דעות לגבי מחיר מטר בניה. הדיירים מבקשים שהזכאות

תהיה צמודה למדד תשומות הבניה ולא לדולר.

ז ו הצעת הפשרה שלי.

אני משוכנע שהם יסכימו להצעה הזאת.

זה היה פותר את הבעיה המרכזית.



היו"ר ד. שילנסקי;

על כל פנים, בבעלה הזאת יש חילוקי דעות.

א. אשורי!

יש פה אי הבנה, והוויכוח הוא לא אתנו.

היו "ר ד. שילנסקי;

אתם אומרים שמטר מרובע בניה עולה 400 דולר, והם אומרים שמטר מרובע בניה

עולה 450 דולר.

מ. איתן;

השאלה מה נותנים באותו מטר מרובע בניה.

האם ההערכה הזאת של משרד הבינוי והשיכון היא לגבי כל מקום שיש פרוייקט של

"בנה ביתד"?

א. אשורי;

ההערכה כאן יותר גבוהה מאשר בכל מקום.

אני רוצה להסביר את העניו, ותראו שאיו חילוקי דעות לגבי המחיר: אנחנו

מדשדשים בנושא הזה מ-982ו. ב-1983 הגענו סוף סוף להסכמה ועשינו שם כל מה שניתן:

הלכנו לייבנה ביתד", שינינו את התכנון ואנחנו עושים את הפיתוח. אנחנו נמצאים

היום במצב שאפשר לעלות על הקרקע ולבנות, אפשר לקבל את דמי הפינוי וההלוואות

ולהתחיל לבנות. לצערי אני לא רואה שמשהו נגמר, כי אנחנו יושבים וממשיכים לדון

בנושא הזה, כשהסוף לא נראה.

נכון להיום יש לנו סכום מסויים, איתו אפשר לבנות, וזה הסכום שניתן היום

כמענק וכהלוואה לתושבים לצורר "בנה ביתד". הוספנו עוד כמה תוספות ואנחנו אומרים:

עם זה אפשר להתחיל לבנות. באים התושבים ואומרים: אנחנו לא יכולים להתחיל לבנות,

כי היום אנחנו לוקחים את מענק דמי הפינוי, אבל עד שנקבל היתר בניה ועד שנעלה

לקרקע ונתקשר עם קבלן יעבור זמן ויכול להיות שבמחירים של היום לא נוכל לבנות

ניתן לכם סיוע נוסף, נבטיח את ההתייקרויות.

הוויכוח הוא על כר שאתם אומרים שמטר מרובע בניה הוא 400 דולר, הם אומרים

שמחיר מטר מרובע בניה הוא 450 דולר, והם מבקשים על בסיס זה לעשות את החשבון. על

יתר הדבדים אין ויכוח.

לבסיס אין משמעות, כי אנחנו מדברים על ההתייקרות. הסיוע היום הוא בסכום

מסויים, עליו אפשר להתווכח, והוא לא קשור לא ל-400 דולר ולא ל-450 דולר, כי הוא

לא נגזר מהמחיר הזה. הסיוע נקבע כפי שהוא נקבע לרמה מסויימת - 53,000 ועוד

הלוואות.



אותם 400 דולר למטר מרובע בניה - זה הבסיס שעליו הסכמנו לחישוב ההתייקרות,

ולא משנה כמה זה יהיה. מה שמענין אותנו זו ההתייקרות ביחס ל-400 דולר.

היו"ר ד. שילנסקי;

אתה אומר שקבעת 400 דולר כבסיס להתייקרות והוא אומר שאתה צריך לקבוע 450

דולר.

א. אשורי;

אני מודד את ההתייקרות באחוזים, זה לא משנה אם הבסיס הוא 300, או 400 או

500 דולר, ולכו אין כל השיבות לעניו הזה.

ההתייקרות לא כל כר מדאיגה אותנו. הבעיה היא המצב שנוצר מ-1983 כאשר דמי

הפינוי לא היו צמודים לתשומות הבניה. פה הפער הרציני: עם המחירים של היום לא

יכולים להתחיל לבנות בסכומי הכסף לפי ערכם אז. אנחנו מקבלים פחות, מכיוון

שבשאותם 52,000 דולר, שוויה של הדירה אז, אינך יכול לקנות היום את מה שהיית יכול

לקנות אז. אם היו מצמידים את הסכום למדד תשומות הבניה לא היה ויכוח, כי אז

היינו מקבלים יותר פיצויים עבור הפינוי.

גם אז, בתקופה שאתה אומר שהכסף הספיק, אף אחד לא עמד בתור להתפנות.

ב-983ו היה מקובל עלינו, על משרד הבינוי והשיכון, ונאבקנו בוועד, להצמיד את

הסכומים האלה או למדד המחירים לצרכו או למחירי דירות, כאשר מדד מחירי הדירות

הולד לפעמים עם מדד תשומות הבניה. בזמנו, נכון לאותו זמן, הדולר רץ והמדדים

עמדו, והיה מאבק קשה של שבועות עם הוועד. אמרנו לם: לטובתכם אנחנו מבקשים

שתצמידו את הסכום למדדים ולא לדולר. התושבים לא הסכימו, אנחנו נכנענו וויתרנו.

מי שלקח באותם חודשים, קיבל פי כמה ממה שמגיע לו בגלל הוויתור שלנו בענין הזה.

עכשיו הענין התהפד ומתחיל סיפור חדש.

אנחנו לנושא הזה לא נהיה מוכנים, בוודאי שלא היום. חמש שנים מושכים אותנו עם

ה"בנה ביתך" הזה. השקענו הול עתק כדי להגיע ל"בנה ביתר", הון עתק הושקע על ידי

מדינת ישראל בנושא הזה, ומעכבים אותנו במשך חודשים, לא מתפשרים על הנושא הזה של

עוד 3,000 דולר לארכיטקט, עוד 2,000 דולר לחשמל ועוד

1,000 דולר לזה ולזה. מתישים אותנו עם הבעיה הזאת, מושכים את הבניה ולא עולים

לעבודה.

אני הייתי מציע לוועדה לא לדון בענין הזה. אני מבקש מאד לא לפתוח את הנושא

הזה אלא לסגור את נושא המחיר בכלל עד אשר לא יתתילו בעבודה ב "בנה ביתר". אין

שום סיבה נראית לעין שלא יוחל בעבודה הזאת ב"בנה ביתר". מנכ"ל "חלמיש" אמר

שאנחנו מתכוונים לפתוח את הענין לציבור הרחב. לא ניתן למשוך יותר את העליה על

הקרקע של הבתים האלה ואני מציע שלא לפתוח יריעה אחרת עד שלא נסגר הנושא חזה.

הדברים שלכם משכנעים, אבל בפועל העסק הזה לא נפתר. מה הפתרון לעכשיו? הבתים

שלא מפנים מפריעים לפיתוח האזור, התושבים משקיעים בינתיים בבתים שהם גרים בהם

ויכולים להמשיך לגור בהם עוד ועוד. מה אתם מרוויחים מזה? מה ההצעה שלכם לגמישות?

אני שוב מעלה את ההצעה שהצעתי לפני הרבה זמן על בוררות, וזה יהיה יותר זול

לכולם. כשהצעתי לגבי קרייתי ורובינשטיין את ההצעה הזאת, המוסדות לא מיהרו לקבל

אותה. רובינשסיין הסכים בשתי ידיים וכבר נוסה שסר הבוררות, אבל עד שאתם החלטתם

רובינשטיין התהרט. אם הייתם מסכימים, כל הגורמים יהד, היה פסק דין של בורר,

רובינשטיין היה יורד והוא היה מוכן לרדת אז במעט מאד כסף.

נ. שקד;

הוא מוכן לרדת גם היום.

ח. אזולאי;

הייתי מציע שהמנכ"ל שלנו יפרט את התוספות שניתנות, שמסתכמות בכעוד 40,000

דולר.

א. הקרי;

לא היינו צריכים את התוספות אם היו מבצעים הכל כמו שצריך.

היו"ר ד. שילנסקי;

אני מציע למנות בורר להכריע בכל הבעיות, אדם שיהיה גם משפטן וגם איש ציבור,

בתנאי שלפחות 90% של האנשים יתחייבו לקבל את פסק הבורר.

א. אשורי;

בורר בין מי למי?

היו"ר ד. שילנסקי;

בורר שיברר את שתי הנקודות שיש עליהן חילוקי דעות.

ג. ללוש;

אני רוצה לתת לוועדה נתונים שאולי יאירו את הנושא הזה; ראש משפחה בסיסית

מקבל 52,000 דולר מענק פינוי פלוס דמי סידור ראשוניים. הוא מקבל משכנתא ב-8,000

דולר, שהיא לא צמודה וללא ריבית, וזה למעשה מענק. הוא מקבל הלוואה צמודה באפס

אחוז ריבית של 7,750 דולר, והלוואה צמודה ב-6% של 2,800 דולר. דהיינו, הוא מקבל

70,750 דולר, כאשר על כל המשכנתא הוא משלם 115 שקל לחודש.

היו"ר ד. שילנסקי;

אם הוא רוצה לעבור לגור בדירה כזאת ובתנאים כאלה שיש לו היום בכפר שלם הוא

צריך לשלם 300 אלף דולר.

ה. אזולאי;

אתה בשם העוני ומבקש לוקסוס.



היו"ר ד. שילנסקי;

היום הוא גר בתנאים מסויימים. מה הפיצוי שאתה נותן לו?

ג. ללוש;

הוא מקבל עוד 43,600 דולר מענקים מסביב בתוספת ל-70,000 דולר. דהיינו,

אנחנו עושים לו פיתוח צמוד, פוטרים אותו מאגרות בניה ב-0,0001 דולר. אנוזנו

מוכרים לו את המגרש בערכים נומינליים של יוני 1987 ונותנים לו 57% הנחה, שזה עוד

18,000 דולר בממוצע. מקבלים 50% הנחה, כשהחברה משלמת מס ערך מוסף.

מ. איתן;

כמה עולה לו מגרש מוכן לבניה?

ג. ללוש;

בין 15,000 ל-17,000דולר.

מ. איתן;

בניה של 100 מטרים מרובעים זה עוד 55 אלף דולר, יחד זה כ-80 אלף דולר. יהיה

לו כסף.

ג. ללוש;

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו ללכת לבוררות, משום שפה בכל זאת זאת החלטה

של השר, שהלך מעל ומעבר לנושא הזה.

היו"ר ד. שילנסקי;

אתה צודק, אני מסכים איתר, אבל אתה נשאר עם הצדק בכיס. צריר לפתור את

הבעיה.

ג. ללוש;

לא פותרים, כי אם תיתן 10,000 דולר, ידרשו עוד 10,000 דולר. אין סוף

לדרישות. הם רוצים לקבל וילה ללא כסף.

א. הקרי;

הכל טוב ויפה לגבי "בנה ביתר" והם באו לקראתנו במגרש, בפיתווז, באגרות. אפשר

להגיד שהבעיה של "בנה ביתר" כמעט פתורה. הבעיה העיקרית היא הפינוי הכולל. מה

עושה משפחה שאחד מהם הולר ל"בנה ביתר" ואחד רוצה פינוי?

ג. ללוש;

מי שרוצה פינוי, מקבל.

א. הקרי;

אחד שהולך לפינוי לא יכול לקבל את מה שמקבל זה שהולר ל"בנה ביתר".

הוא טוען שחלק מההטבה זו הנוזה בקרקע. הוא רוצה את ההנחה בקרקע למרות שאחר

כך הוא הולך למקום אחר.

ע. רודין;

הוא רוצה שווה ערך להנחה.

א. הקרי;

אם היו מעדכנים את דמי הפינוי שהיו ב-1983 להיום לא היתה בעיה. זו הבעיה

העיקרית.

א. איתן;

הצמדה של 52,000 דולר למדד זה הוגו.

אמנון אשורי צודק בדבר אהד ואינו צודק בדבר שני: אתה עצמך אמרת שאתם כמימסד

נסיתם לשכנע את התושבים שיצמידו למדד. נניח שהם היו מקבלים את עצתכם הטובה והיו

מצמידים את 52,000 דולר למדד. מה היית עושה? היית מוציא כטף מן הכיט ונותן להם.

אבל היום אתה בא ואומר לחם: בגלל זה שהייתם טפשים, תקבלו עונש.

לא, היום אני אומר להם: תתחילו לבנות את הבתים שלכם.

אני מדבר על הקטע של ההצמדה. אם הם שגו לא צריר להעניש אותם.

הם לא שגו, הם מקבלים פעמיים. הם לא שגו אז, כי הם היו צמודים לדולר; הם לא

שוגים פעם שניה, כי הם מקבלים תוטפות.

הם מקבלים גם תוטפות מטביב.

במקום המדד נותנים תוטפות.

זה היה גם קודם.

זה לא היה.



מ. איתן;

כשהייתי קשור לענין ועליו רק הנושא של "בנה ביתר" כבר אז דובר במפורש שהם

יקבלו איזה שהן הטבות על מנת שיוכלו להתפנות. כבר אז אמרו ש-52,000 דולר לא

יספיקו. כשהתחלנו בתכנית אמר דוד לוי, ואחר כר פרבר ועמוס רודין, שאלה שיעברו

ל"בנה ביתר" יקבלו, בנוסף לכל ההטבות, גישה מיוחדת לנושא הזה. אני אפילו אמרתי

שאולי מינהל מקרקעי ישראל יתן את הקרקע ב 5%-דמי חכירה.

היו"ר ד. שילנסקי;

התקדמנו בשני דברים, אם כי דברים שוליים, שלגביהם שמענו פה הצהרות, שנרשמו

בפרוטוקול, ואני משוכנע שהן תתגשמנה. בדברים העיקריים אנחנו עומדים בחילוקי

דעות וכרגע אני לא מוצא פתרון לחילוקי הדעות האלה ולא נראה לי שנצליח לפתור אותם

גם אם נמשיר בישיבה. נראה לי שנצטרך לסכם את הישיבה כל: או שנקבל מסקנות על פי

מה ששמענו, או נחכה לראות אם תהיה התקדמות.

למגרשים ב"בנה ביתך" יש ביקוש גם בחוץ?

יש ביקוש גדול ביותר ולא עם כל ההנחות.

אם אפשר לשווק ב-50,000 דולר את המגרש ביד אחת, למה אי אפשר לתת למשפחה שלא

רוצה להתפנות מהמקום את ההפרשים? הרי ההוצאות לא היו 50,000 דולר. אם פיתוח אותו

מגרש של 200 מטרים מרובעים, להערכתי, הוא כ-7,000 דולר ויקבלו עבורו 50,000

דולר, למה אי אפשר לתת למשפחה שלא רוצה ללכת לאותו מגרש אלא למקום אחר את ההפרש

מן הרווח שיהיה על המגרש?

הבעיה לא מתמקדת רק סביב המשפחות שהולכות ל"בנה ביתך", כי יש לך משפחות

נלוות שלא הולכות ל"בנה ביתר". ברגע שאתה מגדיל את דמי הפינוי, אתה במישרין

מגדיל גם לאחרים את דמי הפינוי. בכדי לעודד רה-בינוי ושיהיה תהליך חברתי חיובי

בכפר שלם אנחנו, בשלב אי, רוצים לתת הנחה במחיר המגרש ובלבד שאנשים ייכנסו.

לאור המצב במשק אי אפשר לומר שחברת "הלמיש" משופעת בכסף. יש גם צמצום

בתקציב המשרד. ב-36 המגרשים הראשונים מדובר, רק דמי פינוי בלי הפיתוח מסביב,

בסכום של 2,5 מליון דולר, ואין לנו המשאבים האלה, כי אין לנו קרקעות או משאבים

אחרים. שלושת המבנים שעכשיו שיווקתי, שזה בסביבות 600 אלף דולר - כל זה הולך

למשפחה אחת בלבד, ואותה משפחה לא רוצה להתפנות.

לחבר-הכנסת איתן: יש לר טעות בסיסית אחת: 7,000 דולר עולה הפיתוח היום,

אבל השטח הזה לא היה בתולי. שילמנו שם מליוני דולרים.

כדי לפנות את האנשים.



היו"ר ד. שילנסקי;

יש פה מצב שכולם צודקים, יש פה מצב שהמגרשים האלה יהיו נדרשים בשוק, ואם לא

גומרים את הענין מבחינת תושבי כפר שלם המגרשים האלה ייתפשו על ידי אנשים מההוץ,

והתושבים יתחרטו שלא לקחו את המגרשים. אינני יודע כרגע את הפתרון, גם אינני

חושב שנמצא את הפתרון כרגע ולכן, בהסכמה כללית, אני רוצה לסיים את הישיבה.

ז. תירם;

מגרש עולה היום 15,000 דולר; הטאבו עולה 750 דולר; מס רכישה - 200 דולר;

נוטריון - 100 דולר; ביוב ומים - 1,000 דולר; אדריכל - 3,000 דולר ועוד הוצאות.

כשאנחנו כבר מגיעים לנקודה מסויימת, מוסיפים עוד משהו. לאחרונה אומרים לנו: אתם

חייבים לבנות גדר מאבני נחל. עיריית תל-אביב מחייבת להקים גדר כזאת, שתעלה לכל

אחד 8,000 דולר. אחר כר באים ואומרים שאחרי שנתיים יחייבו אותנו בעוד דברים.

זאת אומרת שבשנתיים האלה, בזמן הבניה, אתה נמצא בפחד כזה ולא יודע מה יצוץ לד.

מ. רפופורט;

מאיפה לקוזת את הסכום הזה של 8,000 דולר?

היו"ר ד. שילנ?זקי;

לא נאמר שעיריית תל-אביב מחייבת אותך לעשות גדר.

ז. תירם;

בחוזה כתוב כך מפורשות.

היו"ר ד. שילנסקי;

למה מחייבים אותם לבנות גדר? ברמת-חן, בהרצליה פיתוח, בכפר שמריהו בונים

וילות ולא מחייבים להקים גדר.

במקומות שהזכרת המרחק בין הוילה לגדר הוא לפעמים 300 מטרים ואין בכר צורף,

ואילו כאן המרחק בין הבית לגדר הוא 10 מטרים. הגדר הזאת רק מעלה את ערד הנכס

שלהם.

היו"ר ד. שילנסקי;

שמענו את כל הדברים, אני מודה לכל המשתתפים. נחיה עם הבעיה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.45)