הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 321

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום שלישי, י"ד בשבס התשמ"ה, 2.2.88 , בשעה 12.00

חברי הוועדה;

ד' שילנסקי - היו"ר

עי עלי - מ"מ היו"ר

די דנינו

מי וירשובסקי

אי נחמיאס

ע' סולודר

אי רובינשטיין

מוזמנים!

חבר-הכנסת פי גרופר

סנ"ץ ר' מור - רמ"ד אבטחה, משטרת ישראל

סנ"ץ מי גלבוע - רמ"ד הנחייה/מח"ק, משטרת ישראל

רפ"ק יי רוזנברג - יחי ארצית לפשעים חמורים, משטרת ישראל

צי פיק - איגוד המוסכים בישראל

אי אריאלי - איגוד חברות הביטוח

ש' מלכיס - " " "

י' לויט -" " "

ש' אנגל - " " "

יועץ משפטי של הוועדה;

צי ענבר

מזכיר הוועדה;

יי גבריאל

רשמה;

מזל כהו

סדר-היום; 1. הצעות לסדר

2. גניבת מכוניות לפי הזמנת המוסכים - הצעה לס"ה של חה"כ פי גרופר.



הצעות לסדר

אני פותח את הישיבה.

מי וירשובסקי;

לפני שאתה מתחיל, יש לי שתי הערות קטנות.

די שילנסקי;

בבקשה.

מי וירשובסקי;

הערה ראשונה, רציתי להעלות פה לדיון היום את נושא הפיצוץ שקרה בקרית-אתא.

אבל מכיוון שאשרו לי את זה כהצעה דחופה לסדר-היום---

היו"ר די שילנסקי;

אשרו את זה כהצעה דחופה לסדר-היום?

מי וירשובסקי;

בערעור אשרו וזה יעלה בשבוע הבא.

היו"ר די שילנסקי;

יש גם ערעור שלי.

מ' וירשובסקי;

אז אשרו גם לר. לכן לא כדאי לדבר עכשו על זה. אני מניח שזה יעבור לוועדה

ואז נוכל לדון בזה. אבל מכיוון שאנחנו יודעים שזה נושא שיבוא אלינו, כדאי לדעת

מי כל הגורמים שצריר לזמן אותם, וברגע שזה יבוא, אני מציע שהדיון יהיה דחוף, מפני

שזו מערכת שלמה. אני יודע כעובדה בעירית תל-אביב איזה מלכודות אש יש בבניינים

ציבוריים. זו נקודה אוזת.

עי עלי;

הנושא של קרית אתא הוא כאין וכאפס לעומת מפגעים אחרים שישנם במפרץ חיפה. יש

שם מלכודות נוראיות ולאחרונה נוספה מלכודת נוראה של גזים רעילים.

מ' וירשובסקי;

הסרגדיה היא, שעד שלא יהיה אסון גדול עם קרבנות, אף אחד לא יתעורר.

היו"ר די שילנסקי;

חה"כ וירשובסקי, אתה חבר פעיל וקבוע בוועדה. לאחרונה בקרנו במיגזר הבדואי

ואתה לא באת. כנראה אתה שומר את כוחותיר לביקורים שיהיו לנו ברמאלה ובשכם. כנראה

אתה לא מתענין בנושאים הנוגעים למיגזר הבדואי והערבי. אבל במסגרת הביקור שלנו

במיגזר הבדואי הקדמנו, היינו במקום, ראינו והתרשמנו ויש כבר משהו נגד עינינו.

חבר מועצת עירית קרית אתא, דוד רם, פנה וביקש שנזמן ישיבה בקשר לנושא הזה ועמדתי

להעלות את זה. אבל לאחר ששמעתי את דבריך, נעלה את הנושא במסגרת הזאת.



מי וירשובסקי;

שנינו נעלה את זה במליאה, כי אם אושר לי, אושר גם לך.

בוודאי.

מ' וירשובסקי;

יש לי עוד הערה ארזת. קבלתי העתק מכתב, שגם אתה קבלת אותו, מוועד כפר שלם.

אהרי שהבטיהו להם להקים ועדה, פתאם מתברר שההבטהה לא מקויימת והענין נמשר. אני

מציע, שאת הקדנציה שלנו בוועדת הפנים נסיים בכר שלפהות גם הנושא הזה יסתיים. אני

מבקש ממר, אדוני היו"ר, וממזכיר הוועדה, לעשות פעולה כדי ללחוץ על הגורמים

שאנחנו לא נרד מזה.

היו"ר די שילנסקי;

ישבתי עם יצחק ועם חה"כ עובדיה עלי כשהמכתב הגיע וכבר קבענו לשבוע הבא

ישיבה בנושא.

עי עלי;

אני מבקש להעלות נושא שהיה בכותרות העתונות המקומית באזור שלנו, וזה נושא

של יריות מכוון אום-אל-פחם לעבר הישוב מי עמי. יש שם תלונות קשות מאד בענין הזה,

שמתנכלים ליהודים במי-עמי. בכתבה מצוטס קצין מג"ב שאומר שיש שם 3000 כלי נשק,

כלי נשק אוטומטיים, גליל וקלציניקוב. הנושא הזה הוא נושא מאד חשוב. אני לא יודע

מהי האמת בכל הידיעה הזאת, אבל הידיעה על פניה היא חמורה מאד ותובעת דיון מיידי

והזמנת המשטרה. קציני המג"ב שמצוטטים אומרים שלא נעשה טיפול בשל מחסור בכח-אדם.

אי-אפשר לקבל את זה.

היו"ר די שילנסקי;

תודה רבה. זה מתקבל. זה גם מצריר ביקור במקום. אבל אני רוצה להודיע שאתמול

קבלתי שוב מכתב, שתקציב הסיורים של הכנסת נגמר ושאנחנו "אכלנו" את רוב התקציב.

אז אין כסף לעשות ביקור ב"מי עמי".

עי עלי;

צריך להזמין אותם לכאן.

עי סולודר;

אני מבקשת דיון דחוף באירועי חוות הגז. הגשתי את זה כהצעה דחופה-

אי נחמיאס;

קודם כל אם הגשת את זה כהצעה דחופה זה אושר.

היו"ר די שילנסקי;

חבר-הכנסת וירשובסקי תגיש ערעור. באופן אוטומטי זה מאושר לכולם.

יש לי עוד דבר. אמנם חה"כ ורדיגר איננו, אבל יש פה מכתב שבו הוא מבקש לזמן

באופו דחוף ישיבה של מליאת הוועדה כדי לדון במקרה טראגי של הילד בן ה-2ו, מיכאל

אטינגר. אני לא אקרא את המכתב, אבל זה מקרה שמצריך דיון. יחד עם זאת, אינני חושב

שמליאת הוועדה יכולה להתפנות לזה, אני מציע להקים ועדת משנה.



אי נחמיאס;

למה להקים ועדת משנה? תעביר את זה לוועדת המשטרה ובתי סוהר.

זה לא ענין לוועדת המשטרה ובתי סוהר. כדי שנהיה מעשיים, אני רוצה להטיל את

הטיפול בנושא הזה על ועדת משנה. מאחר וחה"כ ורדיגר מטפל בכל מיני נושאים באזור

זה, נטיל על אותה ועדה בראשותו את הטיפול בנושא זה.

מי וירשובסקי;

אני מעוניו להשתתף בדיון זה, כי אני רואה את הנושא הזה כוזלק ממכלול.

היו"ר די שילנסקי;

בבקשה. מצטרף לוועדה זו חהייכ וירשובסקי.

גניבת מכוניות לפי הזמנה של בעלי מוסכים

היו"ר די שילנסקי;

גניבת מכוניות לפי הזמנה של בעלי המוסכים, המשר

הדיון. אני רוצה לסכם בכמה משפטים את הדיון שהיה בישיבות קודמות, כדי שנדע איפה

אנחנו עומדים.

1. המשטרה טוענת שחברות הביטוח לא מפרקות רכב אחרי תאונה או שהוגדר כאובדן

מוחלט. הן מוכרות את הרכב לאנשים ולא קיים פיקוח אם אנשים אלה אכן מפרקים את

הרכב. באופן זה מועברת הזהות של הרכב ההרוס לרכב חדש גנוב.

2. השמאים לא מדווחים לרשות הרישוי על רכב שעבר בדיקת תקינות אחרי תאונה

קשה, ואינם מפקידים את הרשיון ברשות הרישוי. המשטרה מציעה לתקן צו הפיקוח על

מצרכים ושירותים ולקבוע סנקציה עונשית.

3. משרדי הרישוי לא תמיד מקיימים פיקוח על מכוני הרישוי החייבים לזהות את

הרכב בכל טסט ולבדוק אם מספר המנוע ומספר השלדה זהים עם הרשיון. הוא הדין לגבי

המוסכים.

מאחר ולא השתתפתי בשתי הישיבות שדנו בנושא זה, אני מעביר את השרביט לחה"כ

עובדיח עלי אשר ניהל את הישיבה הקודמת.

(היו"ר ע' עלי)

היו"ר עי עלי;

בישיבה האחרונה שמענו בעיקר את נציג המשטרה. תור כדי הישיבה, הצטיירה כאן

תמונה מאד קשה בנושא של גניבות כלי-רכב. נדמה לי שזו לא מכה שלא ניתנת לפתרון.

הבעיה בעיקרה כפי שהצטיירה כאן, כפי שהתגבשה, ולכן החלטנו לזמן נציגים של איגוד

המוסכים, של משרד הרישוי וחברות הביטוח, יש כאן בעיה של תאום בין כל הגורמים. אם

יהיה תאום, אפשר לצמצם את התופעה הזאת למינימום הנדרש.



לכו, אחרי ששמענו את נציג המשטרה, וכאו היו"ר בעצם פירט בתמצית את הקושיות

והשאלות שהועלו בישיבות האחרונות, אני מציע לשמוע מה אומרים הנציגים שהגיעו לכאו

ביחט לטענות שהושמעו, ואני מבין שהטענה הראשונה היתה על איגוד המוטבים. כמובו

שחלק מהטענות הן טענות גורפות, הכללות ולפעמים אפילו הכפשות. כשאומרים: המוטכים

מזמינים, זה לא אומר שכל המוטכים מזמינים. יש להניח שמדובר כאן, אם ובכלל, במטפר

מועט של מוטכים.

מר פיק, אני מבקש לא להכנט להאשמות כו הוזמו, לא הוזמו. השאלה היא מה עושים

והאם עושים כדי לצמצם ולמנוע את התופעה הזאת. דובר ביו היתר, על נושא של רכב

אחרי תאונה שהוכרז כאובדן מוחלט, האם אפשר את הזהות של אותו רכב להעביר לרכב

אחר. יש ענין של קריאת מטפר השלדה והמנוע, ובדיקה לפני כל טטט ועוד כהנה וכהנה

שאלות והערות שהושמעו כאן, והשאלה היא אם אפשר באמצעות הנושאים האלה לצמצם את

הבעיה, ומה בדעתכם לעשות ובאיזה אמצעים אתם חושבים שיש לנקוט כדי למנוע את

התופעה הזאת. אלה הן השאלות ולא אם מישהו אמר שהמוטכים הזמינו או לא הזמינו. זה

באמת פתות חשוב.

צי פיק!

זה אמנם פחות חשוב, אדוני היו"ר, אבל אי-אפשר להתעלם מזה. קראתי את דבריו

של חה"כ פטח גרופר במליאת הכנטת ונדהמנו לשמוע את האשמה החמורה שכותרתה היא,

שבעלי המוסכים מזמינים רכב גנוב אצל גונבי רכב כדי להשתמש בחלקים האלה. אנחנו

דוחים בכל תוקף את האשמה הזאת, משום שמדובר ב-4000 מוטכים מורשים הפועלים ברשיוו

ועומדים תחת פיקוח של כל הגורמים הנוגעים בדבר. כלומר, מט-הכנטה מחייב מוטל כזה

לנהל רישום כל רכב שנכנט, על כל רכב שיוצא, על כל חלק שהמוסך קונה אותו. משרד

התחבורה גם הוא מנהל פיקוח על רכבים, על חשבוניות ועל קניית חלפים ויש מערכת

חוקים מלאה המחייבת מוסך לרכוש חלפים רק בחשבונית. אטור לו, על-פי החוק, לרכוש

חלפים ללא חשבונית מט. גם משטרת ישראל מפקחת על זה ודורשת מאתנו רישום של קניית

חלפים שלא באמצעות טפקים מוכרים. כלומר, לא יבואני הרכב או יבואני החלפים.

כל זה איננו מעלה על הדעת ועל ההגיון שמוטר מורשה יטתכן ברשיון שלו וישתמש

בחלפים גנובים, או אפילו יזמין גניבת רכב לצורר קניית חלפים.

מאידר פועלים בארץ 800 מוטכים בלתי מורשים שעליהם אין פיקוח, והם לא רוצים

להחשף בפני שלטונות המט, ועל כן הם גם לא יקנו אצל קרטו או אצל לובינטקי חלפים,

שמא דרך חשבוניות ההנפקה של אותן חברות, יעלו עליהם שלטונות המט. יכול בהחלט

להיות שמוטכים בלתי מורשים אלה, מפני עין בישא של שלטונות המט, פונים לשוק הזה

של חלפים גנובים.

אבל משהועלה הנושא הזה, אני רוצה להצביע על עוד כמה תופעות הגורמות לעידוד

גניבת מכוניות ולריבוי התופעה הזאת. קודם כל זה הנושא של מכירת רכב אחרי תאונה.

ב-982ו נכנטו לתוקף תקנות המחייבות את שמאי הרכב בכל נזק תאונתי של % 50 מערכו של

הרכב, כלומר שהנזק מגיע ל-50% מערך המכונית, חייבים לקחת את רשיונות הרכב,

להעביר אותם למשרד הרישוי והרכב הזה חייב לעבור שיקום אם השמאי החליט שאפשר לבצע

בו שיקום. אז הוא צריר לעבור בדיקה של מכון התקנים ובדיקה חוזרת של משרד הרישוי

ואז הוא יקבל חזרה את הרשיון כאשר מטפר הזיהוי של הרכב שונה והוטפה בו הטפרה 6,

כדי שכל אדם שיקנה רכב כזה ידע שזה רכב משוקם לאחר תאונה. זה לא נשמר ולא מכובד

ברוב המקרים.

למה? מפני שכאשר רכב כזה נכנט למוטר עם נזק של 50%, מופעל לחץ עצום גם של

הלקוח וגם של טוכן הביטוח משום שבעל הרכב לא רוצה את האות קין של הטפרה המזהה

אותו, שהרכב הזה ניזוק בתאונה והוא שוקם לאחר מכן. הוא גם לא רוצה שבגוף הרשיון

של הרכב יירשם; הרכב לאחר שיקום. הלחץ הזה מופעל על השמאי בראש וראשונה ועל

המוטר ואז השמאי מוריד את ערר הנזק ל-% 49, לא ל-50%, ומוכרים אותו לשורה ארוכה

של אנשים שחדרו למקצוע הזה, קונים את הרכב הניזוק הזה, מביאים אותו למקומות בלתי

מורשים ושם מתקנים אותו אחרי שגנבו רכב זהה.



ד' שילנסקי;

מי צריך לפקח שלא יהיו המקומות הבלתי מורשים האלה?

משרד התחבורה.

די שילנלסקי;

הוא לא יכול לפקח על 800 מוסכים?

צי פיק;

זה לא נעשה במוסר. זה נעשה על-ידי "מאכרים" שהתמחו בקניית רכב. ברוב המקרים

הם מציעים לשמאי מחיר יותר גבוה מאשר ערר השרידים, המוסר לא יכול לקנות אותו, כי

אותו "מאכר" מציע יותר והשמאי מעדיף למכור לו את זה, ואז זה נלקח לאיזה פרדס

במסובים ויש שם תעשיה שלמה של שיקום רכב שניזוק בתאונה.

די שילנסקי;

הרי אתה יודע איפה הפרדס. איר זה שהמשטרה לא יודעת?

צי פיק;

אני מנ יח שהמשטרה יודעת.

אי נחמיאס;

אני מציע לר לקרוא את הדברים שנאמרו פה. יש שם דברים חמורים מאד.

צי פיק;

רכבים אלה נמכרים עם הרשיונות שלהם לכל אותם ה"מאכרים". לפעמים אותם

ה"מאכרים" משתמשים רק ברשיון. לא מעניינת אותם הגרוטאה. כי אז גונבים רכב מאותו

סוג, מזייפים רק את מספר השלדה ומספר המנוע ומשתמשים ברשיון הזה שקנו אותו עם

הרכב הניזוק כדי להכשיר את הרכב הגנוב.

התעשיה הזאת התפתחה וקבלה מימדים עצומים עם תחכום. גונבים היום רכב, מביאים

אותו לפרדס, מפרקים ארבע דלתות, מפרקים מכסה מנוע, מפרקים מנוע ומודיעים למשטרה

שהרכב הגנוב שם. ואז גוררים את הרכב הזה למוסר. בא השמאי, רואה שהנזק הגיע

ל-70%-60%, משבית אותו אבל מוכרים את אותו רכב לאותם "כאפרים".

אי רובינשטיין;

לאלה שיש דלתות וחלונות.

צי פיק;

לאלה שהורידו ופרקו את הדלתות והחלונות. אלה קונים את האוטו, לוקחים את

אותם החלקים שיומיים לפני כן פרקו מאותו אוטו, מרכיבים אותם שוב, אין שום נזק

תאונתי ומוכרים את הרכב הזה לאזרח התמים. זוהי תעשיה מתוחכמת שפועלת כבר 5-6

שנ ים.



אי רובינשטיין!

האזרח במקרה זה לא ניזוק. האזרח קונה רכב תקיז. מי שניזוק זה מי שגנבו ממנו

את המכונית.

מי וירשובסקי;

אני מבין שכל העסק הזה הוא שירות לקונים.

מי שגנבו ממנו את המכונית, גם לפעמים לא ניזוק.

אי רובינשטיין;

המשק ניזוק, חברות הביטוח.

כולם מאושרים. חברת הביטוח קבלה כטף טוב עבור השרידים. המבוטח שגנבו ממנו

את הרכב קיבל את מלוא התמורה, האזרח קנה, הגנב נהנה, כולם מאושרים.

אי רובינשטיין;

אומר לך מי לא מאושר. אלה שצריכים לשלם פרמיות ביטוח גבוהות בגלל הענין

הזה.

שי אנגל;

אני חושב שאתם מעוותים פה את כל הנושא. בסופו של דבר האזרח משלם את המחיר.

בוודאי.

כדי למנוע את התופעה הזאת, אנחנו ממליצים לעגן תקנה מיוחדת שתחייב את חברות

הביטוח לא למכור שרידי רכב, בין אס זה 50% נזק ובין אם זה 75%, אלא לסוחרים

מורשים או למוטכים מורשים העומדים תחת פיקוח וחייבים ברישום, גם על הרכישות וגם

על המכירות שלהם. אם ה"כאפרים" האלה לא יהיו בתמונה, תצטמצם הבעיה עד למינימום.

יש נושא נוטף וזה תיקוני תאונות בחלפים משומשים. חברות הביטוח אמצו לעצמן

מדיניות לתקן רכב שניזוק בתאונה בחלפים משומשים. הטענה שלהם היא; אנחנו מחוייבים

על-פי הפוליטה להחזיר את המצב לקדמותו, אנחנו לא חייבים לשפר את טיב הרכב, על כן

ברכב משנת 1979, 1980, 1983, לא ניתן חלפים חדשים, ניתן חלפים משומשים. ובכל

הערכת נזקים שניתנת על-ידי שמאי, יש חותמת גדולה; "חלפים משומשים".

עכשו מתחילה הבעיה של חיפוש חלפים משומשים. כאשר יש במאגרים למיניהם, אין

בעיה. אלה מקומות מטודרים, כמו מאגר "הסנה" כמו מאגרים אחרים, אפשר לרכוש את

החלפים האלה. כאשר יש מרמזור בחלפים, בעל המוטר נאלץ לפנות לטוחר שהוא איננו הכי

אין לי כרגע את שתי הדלתות שאתה מחפש, אבל יש לי אותם

במחטן. תוך יום-יומיים תקבל אותן. תור יום-יומיים, לפעמים שלושה, עד שמאתרים רכב

כזה, גונבים אותו, מפרקים ומביאים את החלפים. המוטר, לתומו, קונה אצל טוהר

חלפים, הוא איננו יודע שזה נגנב---



מי וירשובסקי;

תמיד זה לתומו?

צי פיק;

ברוב המקרים זה לתומו. לו הברות הביטוה היו מפסיקות ללהוץ על המוסכים לתקן

נזקי תאונה בחלפים משומשים, גם הבעיה הזאת היתה מצטמצמת. על כל הנושאים האלה

התרענו במשר המש השנים האחרונות בפני אגף הרכב במשרד התחבורה. לא מצאנו אוזן

קשבת. אנחנו חוזרים ואומרים, אנחנו מוכנים לשתף פעולה עם כל רשות ממלכתית כדי

למנוע את התופעה הזאת עד למינימום האפשרי.

אנחנו לא הוזמנו לישיבות הקודמות ואני רואה, לפי הפרוטוקול, שדברו בנושאים

שמוכרים לנו ויש טיפול ביוזמת איגוד חברות הביטוח בתחום הזה של רכב גנוב למעלה

משנה-שנה וחצי. הקמנו פורום שאני עומד בראשו, ביחד עם משטרת ישראל ויושבים כאו

נציגים שחברים באותו פורום. ערכנו סיורים בשטח, היינו בעזה, למדנו את הנושא

וישבנו יחד. אני אשתדל לקצר, מפני שראיתי לפי הפרוטוקול שפחות או יותר נגעתם בכל

הבעיות.

הבעיה של גניבת רכב במדינת ישראל היא בעיה כלכלית והיא תלך ותחריף. מפני

שנכון לרגע זה - אני רוצה לומר משהו קיצוני - אין למעשה טיפול אמיתי בבעיה מטעם

משטרת ישראל, אותו גוף שמיועד להגן על כלי רכב. אנחנו רוצים לנסות לצמצם את היקף

הבעיה על-ידי אמצעי מיגון. גם את זה אנחנו לא יכולים להכריח את התושבים לעשות.

יוצא מצב, שרכוש של עשרות ומאות אלפי דולרים מונח ברחוב למעשה פרוץ וללא שום

אמצעי הגנה, ולנו אין אפשרות לבוא ולהכריח מעשית את תושבי ישראל לעשות אמצעי

מיגון מפני שזה עולה כסף והביטוח עולה כסף. הצלחנו בסר הכל כרגע לגבי רכבים

מסויימים שהם הגניבים המבוקשים ביותר פלוס רכבים יקרים, לחייב את המבוטח לפני

ביצוע הביטוח להתקין אמצעי מיגון. זה הדבר העיקרי שיכולנו לעשות.

פנינו למשטרת ישראל והצענו שיתוף פעולה. אבל אנחנו מוגבלים מבחינה חוקית עד

לתחום מסוים. אנחנו לא יכולים לעשות משטרה פרטית. אנחנו לא יכולים לכפות ולתפוס

את הגנבים אם אנחנו יודעים איפה המוקדים. משטרת ישראל שתפה אתנו פעולה לכל אורר

הדרך עד לביצוע. נעצרנו על רקע זה שאין תקציב למשטרת ישראל ויש קדימויות לפני

נושא של עבירות רכוש בכלל וגניבות רכב בפרט. עד כדי כך, שהצענו שאנחנו, איגוד

חברות הביטוח, נעמיד תקציב להקמת מעין משטרה פרטית בפיקוח ובשליטה של משטרת

ישראל למטרה הזאת. היתה החלטה עקרונית של המפכ"ל לא לקבל את זה. נפגשנו עם השר

והשר הצליח להעביר החלטה עקרונית. אנחנו מחכים לביצוע. אנחנו מבינים שיש בעיה

משפטית. נכון לרגע זה, שום דבר לא נעשה בתחום הזה.

מה שכן עשינו, כל האנשים שמייצגים או מייצרים את אמצעי המיגון בארץ בירוד עם

אגודת הצרכנות - כל מה שאני אומר כרגע זה בשיתוף הדוק עם משטרת ישראל - פנינו

למכון התקנים בתקציב שלנו לקבל תוצאות איזה אמצעי מיגון מומלצים להיות מורכבים

ואז נצא במבצע ארצי להתקנת אמצעי מיגון במירב כלי הרכב במדינת ישראל. בתקציב

שלנו, בשיתוף משטרת ישראל, אנחנו נצא במסע פרסום שיבוא ויגיד לאזרחים: א. להרכיב

את אמצעי המיגון; ב. להפעיל אותם מדי יום ביומו. מפני שיש בעיה שאנשים מתעצלים.

הוא קנה את אמצעי המיגון, הוא קנה את הרב-בריח, הוא לא מפעיל אותו כשצריך להפעיל

אותו.

אלה אמצעי מיגון שאין לגנבים תשובות להם?



שי אנגל;

יש, אז אנחנו נחפש הלאה. זו מלחמת מוחות שתימשך לעולם ועד.

הגענו להסכמה בינינו שאת אותם כלי רכב ניזוקים, שמר פיק הזכיר קודם לכן,

נמכור בצורה מסודרת ומאורגנת לאותו מאגר של "הסנה" ועוד חברה שמתמחה בנושא הזח

ועל-ידי זה נמנע מכירת כלי הרכב או חלקי החילוף לגורמים בלתי רצויים.

אי רובינשטיין;

קבלתם את ההצעה?

שי אנגל;

החלטנו על זה לפני ההצעה. זו החלטה ברורה שלנו לפני שמר פיק העלה אותה והיא

קיימת. זה עובד. זו היתה המלצה של משטרת ישראל, יחד הגענו לחחלטה ואנחנו מבצעים

את זה.

אי רובינשטיין;

התופעה שתוארה כאן קיימת או לא קיימת?

שי אנגל;

קיימת.

אי רובינשטיין;

משום שלא כל חברות הביטוח הצטרפו להסדר הזה?

שי אנגל;

עדין לא. אבל זה בשוליים. זה הופך להיות משהו בשוליים. הבעיה היא כלכלית.

שוב, זה חוזר לנושא הכלכלי.

כאן באופן כללי הועלה הנושא כאילו מה הבעיה, חברת הביטוח תשלם את הנזק.

רבותי, חברת הביטוח היא גוף כלכלי, היא משתדלת להיות רווחית ואם מכת הגניבות

תימשך בצורה כפי שהיא היום ותעלה, נצטרך לגלגל את זה על האזרח והאזרח יצטרך לשלם

את זה בצורה של פרמיה. אני לא חושב שזה מה שאנחנו רוצים. מלבד חנושא של איכות

החיים, מפני שלקום בבוקר ולמצוא שהרכב שלך איננו ולחכות 45 יום לקבל את הכיסוי,

אני לא חושב שזו חוויה נעימה שמישהו היה רוצה לעבור אותה. בהחלט יש כאן לפנות

וללחוץ על הגורמים שקשורים בנושא להקצות משאבים למניעת התופעה שהולכת ומתרחבת.

היא לא הולכת ומצטמצמת, היא הולכת ומתרחבת.

ישנה רעה חולה נוספת, זה נושא של משרד הרישוי. נפגשנו עם מנכ"ל משרד

התחבורח ועם מנכ"ל משרד הרישוי בשיתוף משטרת ישראל, והם הודו שהם לא מסוגלים

להשתלט, מבחינת היקף הבעיה, על הנושא ובקשו מאתנו שנקצה כח-אדם למטרה הזאת. אני

לא חושב שאיגוד וזברות הביטוח או חברות הביטוח בכלל הם מקור לחקצאת כח-אדם או

משאבים למשרדים ממשלתיים ובאופן טבעי אני חייב לזרוק חזרה את הכדור למשרד הרישוי

שישתלט על מה שנעשה במערכת שלו וימנע את הזיופים ופעולות מסוג זה, שחלקם נחשפו

על-ידי המשטרה בזמן האחרון וחלקם עדין לא.



ישנה בעיה נוספת שנתקלנו בה וראיתי שהיא הוזכרה בפרוטוקול וזה הנושא

התחיקתי. כשכבר נתפס אותו אדם שגנב רכב, העבירה נקראת: שימוש ברכב והוא מקבל בסר

הכל הודשיים-שלושה בית סוהר. ופה בעצמי גיליתי וגם כן הופתעתי, שהוא מבלה את זה

בבית ולא בבית הסוהר מהוסר מקום. נרמה לי שגם בתהום הזה של תהיקה ובתי משפט יש

משהו לעשות ואני חושב שכל עם ישראל, משטרת ישראל ואיגור חברות הביטוה נמצאים

באותה עגלה במקרה הזה וכראי שתצא מכם, אם יש לכם את הכה לזה, קריאה בנושא הזה.

אי רובינשטיין;

אם יש בעיה להכניס את כל חברות הביטוח להסדר הזה ואם יש בעיה לכפות את

ההסדר הזה אז אולי זה ענין למחוקק או למתקין תקנות משנה. אבל לא יתכן מצב שבו

חברות הביטוח בעצם פוגעות באינטרסים שלהם לטווה ארוך. בעצם ההסדר של "המאכרים"

פוגע בכם. אם אתם צריכים עזרה בענין זה להתקין תקנות משנה בוועדה זאת, צריר

לעזור.

דבר שני, אחד הדברים שזעזע אותי בענין גניבות כלי רכב, זה חוסר האונים של

המשטרה. בענין זה בקשנו כמה תשובות לשאלות עובדתיות ועד כה לא קבלנו אותן. אולי

לא הייתי בדיון אחד, אני מתנצל.

אי נחמיאס;

אדוני היו"ר, הסוגיה מורכבת מכמה פרקים. יש הלק שהוא לא נוגע לחברות הביטוח

והוא נוגע למשרד התחבורה וחבל שנציגו לא פה. כי הדברים ששמענו מאיגוד המוסכים

הם חמורים מאד. זה שיש במדינת ישראל 800 מוסכים לא מורשים ועדין יכולים להתקיים,

זה סיפור גדול בפני עצמו. פירושו של דבר, שאין כלל וכלל אכיפה של החוק לפיו מוסך

יכול לפעול אר ורק אם הוא מורשה. ומכאן, לפי מיטב הבנתי, צומחת הבעיה של גניבת

מכוניות. אם לא רק מכאן, אבל פה המקום העיקרי שלה, המעין שלה. כי ברגע שאפשר

להזמין ולהשתמש בחלקים מתוך רכב אחר שהוא חונה לתומו, זה מעגל שנסגר בראש

וראשונה בתוך המוסכים שאינם מורשים. יתכן שגם במוסכים מורשים יש עבריינים, אבל

יש להניח הנחה כמעט מובהקת שעל המוסכים המורשים יש פיקוח ושם הבעיה מצטמצמת.

באשר לאלה שאינם בפיקוח, אין צל של ספק, שהדבר פרוץ לחלוטין.

הדבר השני, זה בכלים השבורים שבין וזברות הביטוח לבין המוסכים. מדוע כלים

שבורים? כי ברגע שאפשר ללחוץ על שמאי, ואני לא יודע כרגע מי לוחץ עליו, אם רק

חברת הביטוח או גם הקליינט---

רק הקלי ינט.

אי נחמיאס;

שיפחיתו את ערך הנזק ל-49% ועל-ידי כך אפשר להוציא את הרכב הניזוק למכירה.

לא, להחזיר ללקוח בלי שינוי המספר.

טעיתי, זאת הכוונה. אבל פה אני בא להברות הביטוח ושואל אתכם; אם לא מחזירים

את הרכב למקום ואתם מחליטים שצריך למכור אותו לחלפים, מדוע לא תמכרו אותו אך ורק

למוסכים מורשים? אני בכלל מתנגד לתפיסה הזאת שצריך להשתמש בחלקים פגומים במידה

זו או אחרת. למה אתם לא מוכרים, אם כבר, אך ורק למוסכים מורשים? כי אז יש גם

הפיקוח על המוסך המורשה לגבי אותו פריט שאתה מעביר לו, ואתה מנתק אותו מהמערכת

של מעגל הגנ יבות.



הדבר השלישי והוא ענין של אמצעי מיגון. אמצעי מיגון הם לא דבר שבא לעולם רק

השנה. אמצעי המיגון כבר קיימים, ואתה צודק כאשר אתה אומר, שאמצעי המיגון האלה הם

מערכת מתוהכמת שצריך מדי פעם בפעם לחדש אותה, לתחכם אותה יותר, כי יש לר פה ענין

של מוהות גנבים שגם כן מתחבלים ומתהכמים איר לגנוב את כלי הרכב. היות שהנושא של

גניבות רכב קיים כמה שנים וגם הנושא של אמצעי מיגון קיים כמה שנים, חבל שרק עכשו

אתם נערכים כדי למצוא תשובה. אבל אף פעם לא מאוחר כדי לעשות דבר טוב. גם אם רק

עכשו זה עלה במסגרת שלכם כדי להתמודד עם הבעיה, נברך על כר ובתנאי שתזרזו את

מעשיכם וצעדיכם. מפני שהאדם שקונה רכב חדש שעולה לו אלפי שקלים ואתה מחייב אותו

ולא מבטח אותו אם הוא לא יתקין את אותם אמצעי מיגון שקבעת בפוליטה, במחילה

מכבודו אל תבטח לו את הרכב. אם הוא מוציא 30 אלף או 50 אלף שקלים בשביל לקנות את

הרכב החדש, הוא יוציא עוד אלפיים שקלים. מיליארדים של שקלים חדשים מונחים ברחוב

ללא הגנה, ללא קורת גג, ללא עין פקוחה. המשטרה לא יכולה להעמיד על כל מדרכה שוטר

שיפקה, בוודאי לא על כל מגרש חניה בו חונים יותר מ-200-100 כלי רכב, כי אז היא

תצטרר להכפיל את מטפר השוטרים שלה פי שניים, פי שלושה וגם כן לא יספיקו. כי שוב,

תהיה התחבולה איר לגנוב ממנה ואז היא תצטרר שוב להוטיף עוד שוטר ועוד שוטר. לכן

אמצעי המיגון יכולים להיות מחסום ראשון וחשוב לאי-גניבת רכבים עד כמה שאתם

יכולים להגיע לדבר הזה.

אני מנסה לטכם, הענין של 800 מוטכים הוא גורם מכריע בנושא של גניבות. הדבר

השני זה אמצעי מיגון. הדבר השלישי זה שחברות הביטוח בעצמן יעשו טידורים כדי

שאותם רכבים יימכרו אר ורק למוטכים מורשים ובפיקוח שלהן. אני חושב, שככל שתהיינה

פחות גניבות, קופותיהן של חברות הביטוח תתמלאנה ואז הן תצטרכנה לדרוש פחות כטפים

מהמבוטח. גם לכם זה גורם נזקים אדירים. גם לכם זה גורם נזקים אדירים כאשר

משתמשים בחלפים משומשים ברכבים. הלא אין ויכוח, שרכב שמשתמשים בו בחלפים

משומשים, הוא איננו על-פי אותם תקנים שקבע היצרן. גם זה גורם לכם נזקים. במידה

מטויימת, אותה הוצאה שתחול עליכם בראשית הדרך, היא יכולה להשתלם בזמן קצר ביותר.

לענין של סיירת משלכם ---

ש' אנגל;

לא משלנו. טיירת משטרתית למטרה הזאת.

ד' דנינו;

הם רק מממנים.

אנחנו לא יכולים לעשות סיירת עצמאית משלנו.

אני חושב שבמקרה זה אפשר להגיע לטידור עם משטרת ישראל, שכן תהיה לכם אפשרות

לפקח פיזית על גניבת רכבים. בדיוק עכשו אנחנו באמצע הכנתו של חוק שיכול להטמיך

אתכם להקים סיירת משלכם. יכול להיות שמתור חישובים כלכליים אתם יכולים להגיע

למטקנה שטוב שיהיו לכם כמה מפקחים משלכם, במימון שלכם. בפיקוח, בשיתוף פעולה עם

משטרת ישראל, זה ענין אחר. נמצא לזה אז התשובה. אבל קודם כל תרושבו על זה מבחינה

רעיונית, מבחינה עקרונית, האם זה יביא לכם תרופה או לא יביא לכם תרופה. אני חושב

שכן. אני מציע שתחשבו גם על הדרך הזאת.

אם אנחנו בתור ועדה או מערכת מימסדית לא יכולים להתגבר על הבעיה הזאת אז

אוי ואבוי לנו. לכו אני חושב שיש לנו בעיה אחת שהיא מתחילה והיא נגמרת עם

המשטרה. קבלנו רווח מלא וגם קבלנו חלק מהתשובות לשאלות ששאלו בישיבה הקורמת.

התשובות הענייניות ניתנו, זה רק מחריף את רגעיה.

אני חושב שצריר להזמין את המפכ"ל ולשאול אותו מה בדעתו לעשות בדבר הזה

ולראות מה ההיקף הכספי והאחר שצריכה המשטרה. הקצינים שמטרו אינפורמציה מאד

חשובה ועניינית, הם לא יכולים למסור את המדיניות שהמשטרה צריכה לבצע. אני חושב

שבענין הזה צריר להחדיר למפכ"ל את התחושה שלנו, שיש פה דבר שלא מתקבל על הדעת,

שזו בעיה שמוכרחים להתמודד איתה והיא חמורה מאין כמוה, מפני שיש לה השלכות על כל

הפעלת שלטון החוק במדינת ישראל. זה דבר אחד.

דבר שני, לגבי חברות הביטוח, אם מצד אחד חברות הביטוח מכירות בבעיה ומצד

שני הן לא הגיעו לכר שהן פועלות יהד והיתה פעילות אינדיבידואלית, אם כי היא גדלה

בחברה זו או אחרת, יש איש במדינת ישראל שמופקד על כך, זה המפקח על עסקי ביטוח.

אני חושב שאנחנו צריכים להזמין אותו, להבהיר לו את הדברים ששמענו כאן ולהגיד לו

שהוא יפעל כדי שתהיה פעולה מתואמת ומשותפת של חברות הביטוח בענין הזה. כי זאת

חוליה חשובה.

דבר שלישי, האם אי-אפשר לעשות פיקוח יותר הדוק על המוסכים מצד משרד

התחבורה? אני חושב שאנחנו חייבים להזמין ולשמוע כאן דין וחשבון מפורט ממנהל אגף

הרכב.

אחרי שנעשה את כל הדברים האלה, אפשר יהיה גם לבקש הנחיות מפרקליטות המדינה

לתבוע עונשים יותר חמורים והפעלה יותר ברורה של החוק. מפני שכל החוליות יוזר ערות

הרבה שנים לנושא הזה, ואני רוצה להודות לחה"כ גרופר על שהעלה את הנושא. מפני

שהחברה היא כזאת שלאדם אין הגנה למרות שיש משטרה, למרות שיש אגף רישוי, יש חברות

ביטוח והכל מסודר על הניר. במציאות, לא רק שזה גיהנום, אין לו הגנה.

לכן לסיכום אני מציע, לפנות למפקח על נזקי ביטוח, להזמין את המפכ"ל ולקבל

ממנו הצעה מפורטת איך המשטרה תתמודד עם זה. כי אני לא חושב שבמדינת ישראל,

במימדיח המצומצמים, אי-אפשר להתמודד עם זה. וגם לשמוע אז שר התחבורה ואחר-כר

לסכם ולהוציא דו"ח חמור בענין הזה ולהתריע מפני התפוררות כל הערכים ושמירת

האזרח.

ד' דנינו;

אנחנו שמענו ממר פיק דבר שהוא למעשה חמור מאד. הדבר הראשון שהוא טוען זה

שיש בעיה לגבי 800 מוסכים שאין עליהם פיקוח ובגלל זה קורה מה שקורה. וזבל שנציג

משרד התחבורה לא נמצא פה כי אז הוא היה יכול לומר אם זה נכון או לא נכון. אבל

מכיוון שהוא איננו, קשה לאמת את הדבר.

דבר אחד אני לא מבין. אתם טוענ ים שמפעילים לחץ על שמאי כדי להוריד את ערר

הרכב על-מנת שלא יהיה אות קין וכו' וכתוצאה מכך השמאי מוריד אז ערר הרכב. שמאי

הוא לא אדם פשוט. יש לו תעודה רשמית. אם אתם יודעים על הדבר הזה ושותקים, סימן

שגם אתם משתפים פעולה. כי אוזרת, איר ידעתם שמפעילים עליו לחץ? איך אתם יודעים

שהוא עושה בניגוד למצפונו, בניגוד לסמכות שניתנה לו על-ידי אותה תעודה? אלא מאי?

יש פה כנראה שיתוף פעולה אולי לטובת הכלל, אולי לטובת החברה ואז יוצא מה שיוצא.

לכן אני שואל שאלה, אם אתם יודעים, מדוע לא פניתם למשטרת ישראל

והתלוננתכם על אותו שמאי שעושה את הדברים האלה?

סנ"ץ מי גלבוע;

גם לנו אין תרופה בענין זה.



די דנינו;

ברגע שמתלוננים על שמאי כזה, לוקחים ממנו את התעודה.

סנ"ץ מי גלבוע;

בדיוק על הנושא הזה באנו למשרד התחבורה ומשרד התוזבורה לא עשה שום דבר. גם

בישיבה הקודמת בקשתי כאחת ההמלצות שתהיה סנקציה ברורה על איזושהי חריגה מהוראות

אי-הפקדת רשיונות, הורדה של ערך הנזק, אי-דיווח בפני מי שצריר. לזה

צריר תיקון של הצו ושל החקיקה עם סנקציה ברורה, כי היום זה הסר.

די דנ ינו;

אתם קבלתם את התלונות האלה מחברות הביטוח או מהמוסכים, או שעליתם עליהם?

סנ"ץ מי גלבוע;

זה היה במהלך החקירה.

די דנ ינו;

לזה אני חותר. על כן אני חושב שיש לשים קץ לדברים האלה, אולי באמצעות

חקיקה. אם חברה כזאת יודעת או שהיא משתפת פעולה, צריך לשלול ממנה את רשיון

הביטוח. אותו דבר לגבי מוסך. אם יימצא שהוא שיתף פעולה בנושא הזה, צריך לשלול

ממנו את הרשיון.

היו"ר עי עלי;

זה דבר פלילי. צריך להכניס אותו לבית-סוהר.

די דנינו;

עובדה שבמשך שנים נעשו הדברים ולא עושים שום דבר. לא קורה כלום.

לגבי אמצעי מיגון, מדוע כשאתם מבטחים אינכם דורשים כתנאי ראשון שהרכב יהיה

בצורה זאת או אחרת? זאת-אומרת, שגם אתם לא כל כך מקפידים. אם אתם לא מתנים תנאי

מראש, יש דלת פתוחה לגנב לבוא ולפרוץ.

היו"ר עי עלי;

נדמה לי שאנחנו קצת גולשים לשוליים, מתעלמים מהבעיה המרכזית וכדאי שנחזור

לעצמנו בענין הזה. מפני שהיתה הערה של מר פיק שדיבר על % 49, 50% וכולנו נתפסנו

לזה כאילו זאת הבעיה המרכזית. זו הערה שולית. הנושא הרבה יותר רציני, הרבה יותר

מרכזי. מדובר כאן על בעיה קשה של גניבת כלי רכב. יש האשמה שזה גם תוך שיתוף

פעולה עם הגורמים שצויינו. יש תופעה של 4000 כלי רכב שנגנבים מדי שנה ומגיעים

לאן שמגיעים. זה נזק של מיליארדים.

אנא בואו נחזור לדיון עצמו ונחשוב איך נוכל יחד לגרום לכך שהתופעה תצטמצם

עד למינימום, במקום להכנס כרגע להאשמות. אני לא חושב שזה הנושא. הנושא הוא איך

אפשר לשפר את המצב ולצמצם את התופעה. זאת הערה שאני מאד מבקש להתייחס אליה.



פי גרופר;

אנחנו בקשנו שיבואו גופים וארגונים נוספים כדי לשמוע אותם. הבעיה היא גניבת

כלי רכב והאחראית לנושא הזה היא משטרת ישראל. אם מוסכים כן מורשים ולא מורשים,

40 שנח אנחנו חיים עם הצרות האלה. יש בארץ חבורה של גנבים שפיתחה את המערכות

שלה. הם יותר חכמים מהמוסכים, הם יותר חכמים מאיגוד חברות הביסוח והם יותר

חכמים גם מהמשטרה וצריר להתמודד איתם.

לאחר הישיבה יצאתי מכאן ונסעתי לרחוב הפלמ"ח, ארבעה שוטרים ושוטרות התחבאו

בפינות לאכוף את חגורת הבטיחות, ואני אומר לעצמי: גונבים רכב, לא תופסים את

הגנבים וברחובות חוגגים. אתמול שמענו, ואני חושב שזה נכון, שהיהודי נשרף

במכונית בגלל חגורת הבטיחות. הוא לא הספיק לשחרר אותה. אם הוא לא היה מכופתר,

הוא לא היה נשרף. אבל נעזוב את הענין הזה, הוא לא שייך לדיון הזה.

שמעתי פה על אמצעי מיגון. מה זה מיגון? עוד מעט תגידו לאזרח לבנות מבצר ליד

ביתו ושלתוכו הוא יכניס את המכונית. עוד מעט תגידו לנו לעשות מיגונים מתוחכמים.

רבותי, הענין הוא שגונבים רכב. ואם פה ושם עושים כל מיני קומבינציות, צריר

להתגבר על זה. אבל התשובה נגד גניבות היא במשטרת ישראל. עליכם לעשות מבצעים

כמו שאמרתי. עליכם לתת לנושא הזה פעם אחת ולתמיד עדיפות גבוהה יותר. שנים

טפלתי בנושא של גניבות חקלאיות, שזו היה מכה נוראה. התגברנו על זה. משמר הגבול

באזור שלנו עם החקלאים עשו משהו. היו ישיבות על גבי ישיבות בנושא הזה וניתנה

תשובה. פה אין שום תשובה. אני רק שומע את הסיבות, אני רק שומע איך התחכום, הכל

אני שומע. עכשו בישובים ביו"ש ובעזה גונבים פחות רכב מאשר בתור מדינת ישראל, כי

הגנב יודע שאם האנשים שומעים רעש בלילה, יירו בו.

אי נחמיאס;

גם בעתלית עושים את זה?

אני לא סוגר מכונית. בשביל מה לסגור, שישברו גם את הדלת והחלון? אני החניתי

את המכונית שלי 20 מטר מהשער הראשי של בית-חולים איכילוב. אני יוצא ורואה ששברו

את הזכוכית וגנבו כל מה שהיה במכונית. באתי למשטרה, היתה שמחה. ישבתי, נתנו לי

אין לר סיכויים, לא מוצאים, לא תופסים ואז שמעתי את סיפורי

הבלהות מהגניבות האלה. כבר רגילים. זו נורמה במדינה. במשטרה נתנו לי עצות מה

עלי לעשות. את תיק גיימס בונד שלי לא לשים במושב האחורי של המכונית כדי לא לגרות

את היצרים של הגנב. אני שם את התיק מאחור כדי לא לגרות אותו. כר אני חי במדינה

הזאת וטוב לי בה. אין לי טענות, אבל יש לי טענות למשטרה, תתחילו לעשות משהו.

איגוד חברות הביטוח רוצה לתת לכם מטוסים, הוא רוצה לתת משטרה פרטית, תעשו משהו,

לא רק לדבר ולתת עצות. אומר לכם מה לעשות? אתם מומחים יותר מכל אלה שיושבים כאן.

לי לא איכפת שיגבו כמה פרומילים בביטוח בשביל משטרה, כל מבטח ישלם ברצון, ואני

אדע שמקימים משטרה רצינית לענין זה. תעשו שינויים. יושבים שנים ולא עושים שום

דבר.

המשמעות של ההצעה שלר ושל חה"כ נחמיאס היא חוסר אמון במשטרת ישראל.

זו לא שאלה של אמון.



מי וירשובסקי;

פשוט לא לוקחים את הנושא הזה ברצינות.

פי גרופר;

אדוני היו"ר, הייתי בבית-סוהר בעזה, של אלה שמכים ושוברים לנו ראשים. ראיתי

שם תנאים הרבה יותר טובים מאשר בבתי הטוהר בארץ. אני לא יודע מה הולך בבתי הטוהר

בארץ? מה אומר? אין תקציב, יש תקציב. זו לא שאלה של אמון. צריך להגיד למשטרה: לא

יותר, תתחילו לעשות משהו. זו צריכה להיות הזעקה שלנו. לנו לא איכפת שיעשו את זה

עם איגוד הברות הביטוה, למה לא. יש משטרות פרטיות בכל העולם. מדוע בכדורגל מותר

לקחת שוטרים בשכר? בכל אירוע ציבורי, אפשר להזמין שוטרים מהמשטרה ולשלם. למה לא.

אז לנו, לבעלי הרכב, כדאי לשלם אחוז מטוים יותר על הביטוח ואדע שעושים בענין זה

משהו, ולא עוטקים ברפורטים הטפשיים האלה, חגר לא חגר ועוד שטויות כאלה.

מ' וירשובסקי;

אל תקרא לזה שטויות. תקרא לזה עדיפויות.

פי גרופר;

אני כאזרח, יש לי זכויות במדינת ישראל. אני בא לעיר מטויימת, אין מגרש

חניה. איפה אשים את המכונית, על הראש שלי? אז אני עולה על המדרכה. אני עולה על

המדרכה, גוררים את המכונית.

היו"ר עי עלי;

תודה לחבר-הכנטת פטח גרופר.

השאלה כאן היא שאלה של קדימויות. דברנו על כר בישיבה הקודמת. זו שאלה של

עדיפויות של המשטרה. כדאי שהמשטרה תשאל את עצמה או כדאי שאנחנו נשאל אותה, אם

הקדימויות והעדיפויות שלה הן אכן נכונות. חה"כ גרופר, כשאתה מדבר על דו"חות חניה

או הגורות בטיחות, זו שאלה של עדיפות. לדעתי הכתובת היא לא רק למשטרה אלא גם

למשרד התחבורה. תפקידה של המשטרה לאכוף את החוק.

מי וירשובטקי;

זה לא רק זה. הבעיה יותר יטודית.

היו"ר עי עלי;

הבעיה היא עדיפויות ובפעם הקודמת העלינו את הענין הזה. כדאי שנשאל את השאלה

הזאת את המפכ"ל, לראות אם העדיפויות שלו הן אכן העדיפויות המתבקשות היום. כי

אחרי הכל, השאלה היא אם המשטרה משקיעה את המאמץ המתאים, את הכוחות המתאימים ואת

המשאבים המתאימים כדי למנוע את התופעה וכדי לאתר את חבורת הגנבים. כנראה שזה לא

כל כר מטובך כפי שנדמה. כי אם מר פיק יודע איפה מתבצעת התעשיה הזאת, המודיעין של

המשטרה לא יודע? משהו לא מובן לי מכל הענין הזה. אם יש לכם איזשהו מידע, השאלה

אם יש שיתוף פעולה באיתור "התעשיינים" החדשים האלה.

צי פיק;

אני מציע שתבקשו ממשרד הרישוי נתונים, כמה כלי רכב שניזוקו בתאונה שוקמו

על-פי הוראות החוק ואז תדעו את גודל הבעיה.



דבר שני, גם אם יימצא פתרון, כפי שאמרו נציגי איגוד חברות הביטוח, בדבר

מכירת הגרוטאות למאגרים או למוסכים מורשים, עדין תהיה לנו בעיה עם צי רכב שאיננו

מבוטח, ואני מתכוון לחברות השכרת רכב ולחברות שמחזיקות הרבה כלי רכב ולא מבטחות

אותם בחברות הביטוח. כאשר קורית תאונה, הן עושות עם זה מה שהן רוצות.

דבר שלישי, השיטה של גניבת מכוניות קבלה מימדים מתוחכמים עוד יותר. אנחנו

מאגדים באיגוד גם את הגוררים המורשים במדינה. משרד כזה מקבל טלפון ואומרים לו:

תבוא לרחוב פלוני, תגרור את הרכב למוסר. ואז הוא יוצא לדרך, מגיע לשם. עומד שם

זו המכונית, תגרור אותה. הוא גורר אותה למקום שמורים לו ומסתבר

שהאדם הזה הוא לא בעל הרכב. הוא רק שילם בשביל הגרירה. הוא גנב רכב באמצעות גורר

מורשה.

זה לא תחכום של מישהו, זה טמטום של מישהו.

אני חושב שאין טעם שאתייחס לנושאים שעלו כאן, מפני שהוועדה עלתה על מוקד

הבעיה. אכן מקדתם את הבעיה בצורה בלתי רגילה, ואני אומר את זה בתור אהד שעוטק

בנושא הזה בשנה וחצי האחרונות באופן אינטנסיבי ולפני זה כמנכ"ל חברת ביטוח.

הבעיה קיימת והכתובת היא משטרת ישראל.

כל המחמאות מגיעות לחה"כ גרופר. הוא העלה את הנושא.

אני רוצה במספר מלים להתייחס למה שנאמר. אני חוזר ומדגיש שתברות הביטוח

פועלות במסגרת חוקית מסויימת וישנם דברים שאיננו יכולים לכפות על האזרחים. אנחנו

יכולים לכפות את אמצעי המיגון, כל וזברה בפני עצמה.

אני רוצה להפסיק אותר ולשאול, מה קורה אם אנ י בא לשלם עבור ביטוח ואתה אומר

לי: אם תעשה אי, בי, גי, די, נפחית לר את הפרמיה, משהו סמלי, כדי לגרות אותנו

לעשות את מה שאתם רוצים. אני חושב שזה יכול לעזור. תוזשוב על זה גם כן.

זה בהחלט יכול לעזור. אני רק רוצה לתקן אותר מבחינת סכומים, כל אמצעי

המיגון המתוחכמים ביותר זה 700 שקלים. זה לא אלפי שקלים.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות מאחר ואנחנו מדברים על נושא של עבירות רכוש

ולומר, במדינת ישראל יש 180 אלף עבירות רכוש , גניבות ופריצות.

השנה היו 181 אלף. היתה עליה מ-160 אלף בשנת 1986. בערך 10.5% עליה. אלה

הנתונים.

לדאבוני, הטיפול בעבירות רכוש הוא עוד פחות מאשר בעבירות רכב, וזה לא פוזות

סכומים. זו בעיה אדירה שאין לה תשובה ואנהנו מתדרדרים מבהינת איכות החיים

הציבורית במדינת ישראל.

סנ"ץ ר' מור;

אני עוסק בנושא אבטחה, רישוי ומיגון במשטרת ישראל. ראשית, אני רוצה להתייחט

למה שאמר חה"כ גרופר. פשוט לא הבנתי אם צוחק או מדבר ברצינות. עד עכשו אני לא

יודע.

פי גרופר;

לא, הוא בוכה.

סנ"ץ די מור;

משטרת ישראל, כפי שידוע לכל, עובדת בסדרי עדיפויות ובתחום של גניבות רכב

ניתנה עדיפות במפורש. בתחום המיגון - אם לא היה מיגון, אם לא היינו יוזמים את מה

שיזמנו במכון התקנים ואם לא היינו ממליצים לציבור מה לעשות ואיר לעשות, מספר

גניבות כלי הרכב היה גדול פי כמה וכמה. המשטרה לקחה על עצמה את הנושא של מיגון.

זו יוזמה אחת של המשטרה.;

התחום השני, זה המבצעים המיוחדים שמשטרת ישראל עושה חדשות לבקרים, ואני לא

רוצה למנות פה את מספר המבצעים שמשטרת ישראל עשתה על חשבון דברים אחרים. אני לא

רוצה להכנס לזה, אבל מי שרוצה יכול לקבל את הנתונים.

נושא של מודיעין ווזקירות, גם כן רשת ענפה מאד שעובדת בשטח ובהתאם לנתונים

שהרשת הזאת אוספת, אנחנו עושים את המבצעים.

דבר נוסף, אמרתי את זה בישיבה הראשונה, הוקמה תחנת משטרה בטייבה, בעיקר

לטיפול בנושא גניבות רכב במשולש. משטרת ישראל רואה את זה בעדיפות ראשונה. הבעיה

היא שאתה לא יכול לקחת הכל על כתפיר הדלות כשיש עוד הרבה אירועים. לא שמעתי

בדבריו של חה"כ גרופר מה ההצעות שלו. הוא רק אמר בקולו המרשים שצריך להפעיל יותר

בסדרי עדיפויות.

היו"ר עי עלי;

סנ"ץ רמי מור, אתה נמצא בוועדת הפנים של הכנסת ואני מבקש ממר לנהוג ביתר

כבוד כלפי וזבדי כנסת. תפקידם של חברי הכנסת הוא להעיר את הערותיהם ותפקידכם

לשמוע בהאזנה ובסבלנות. אם הדברים גם מחוייבי פעילות ונקיטת יוזמה תנקטו את

היוזמה. אנא ממר, כדי שתמנע ממני וממר אי-נעימויות, אל תדבר על קולות של חברי

כנסת בצורה צינ ית.

מי וירשובסקי;

הם גם לא חייבים להציע לך פתרונות אלא אתם צריכים להציע פתרונות.

היו"ר עי עלי;

אתם הרשות המבצעת ואתם תבצעו את הדברים.



פי גרופר;

אני יכול לתת לר אלף עצות, לא עצה אחת. אתם צריכים לתת את הפתרונות. אני

לא נתתי לר את העצות האלה, אמרתי לך: אתה במשטרה, תאמר לי מה צריר לעשות. אם אתם

צריכים עוד אלף שוטרים, עוד מכשירי קשר, עוד תקציב נדאג לר אם תאמר לנו מה אתם

צריכים.

סנ"ץ ר' מור;

בישיבה הראשונה אמרתי כל מה שהח"כ גרופר רצה לשמוע. אמרתי מה מגוון הפעילות

של המשטרה בתחום הזה. אני חושב שמשטרת ישראל לא רק עושה את המכסימום אלא היא

עברה כבר את המכסימום.

סנ"ץ מי גלבוע;

אני רוצה לומר להשלים את מה שאמר רמי מור. ענין סדר עדיפויות, אמרתי את זה

כבר בפעם שעברה.

היו"ר ע' עלי;

מה שאמרת בפעם הקודמת, אתה לא חייב לחזור על זה.

סנ"ץ מי גלבוע;

עבירות הרכוש, שגניבות הרכב בתוכך, שהן בערך 80% מהתעסוקה של המשטרה, הן

במקום שלישי מבחינת סדר העדיפיות, כאשר דבר ראשון . זה פח"ע. אני חושב שאין

ויכוחים בנושא הזה. דבר שני זה נושא של סמים, כאשר באמצעות הסמים אנחנו גם

תוקפים את נושא עבירות הרכוש, והדבר השלישי זה עבירות הרכוש. עבירות רכוש זה

התפרצויות, גניבות מרכב וגניבות כלי רכב.

בשנים האחרונות הוקמו ביחידות הגדולות יחידות מקצועיות לטפל בנושא הזה

וניתנו תקנים מיוחדים לנושא הזה ביחידות היותר קטנות. אלא שעדין השמיכה היא קטנה

וכל הדברים שדברת עליהם, חה"כ גרופר, של תקציב, של קשר, של רכב, עדין צריר אותם.

כשרצינו למשל, בלחץ של הלובי החקלאי, לטפל בעבירות החקלאיות, הוקמו יחירות

מיחדות. חלקן בתקציב של אותם איגודים חקלאיים. לולא היה ניתן התקציב הזה, לולא

הוקמו אותן יחידות מיוחדות, היינו עדין באותו מקום גרוע כמו שאנחנו בנושא גניבות

הרכב.

הפתרון הוא לא בידיים של המשטרה, אלא בידיים של מי שמתקצב אותה. בסדר

עדיפויות, הנושא הזה הוא גבוה. לכן הצענו גם בפעם שעברה, בלי הוצאות כספיות

גדולות, חובת בדיקה של זהות רכב, של הנושא שמר פיק אמר וכל הדברים שאמרתי בפעם

הקודמת, כשבהעדר פתרון גדול אנחנו הולכים לפתרונות קטנים, שבינתיים הם מה שיש.

לנו חסר עוד נציג משרד התחבורה. חלק מהטענות מופנית אליו ואני מבקש לברר

מדוע הוא לא הגיע. כדאי שנשמע גם מה בפיו, מפני שחלק מהפתרונות מצויים באגף

הרישוי ובמכוני הרישוי. זו הערה אחרת.

הערה שניה, שמענו כאן את נציגי חברות הביטוח, נציג המוסכים ונציגי המשטרה.

להערכתי הפתרון מצוי גם בתאום עם כל הגורמים והיה כדאי שבענין הזה תימצא הנוסחה

ותמצאנה הדרכים לתאם תאום יותר מסודר ויותר מאורגן של כל הסוגיה הזאת, על כל

מרכיביה. אם הייתם יכולים להמציא לנו הצעות בתחום הזה, אולי אחרי הידברות

ביניכם, זה היה מוסיף למלחמה הבאה בתופעה.



הערה שלישית, לנציגי המשטרה, מפני שאתם בעצם כאן הנציגים היהידים

של משרד ממשלתי, אותם דברים נשמיע גם לנציגי משרד התהבורה. התפקיד שלנו הוא

להעיר על בעיות, להצביע עליהן ולדון בהן. תפקידכם לתת את התשובות ואת המענה. אני

מציע לכם, כשאתם באים לוועדות כנסת, אל תשאלו הבר כנסת מה אתה מציע. את זה אנחנו

נשאל אתכם. עליכם לתת את הפתרונות ואת התשובות.

בענין הזה אני מבקש מכם, במקביל לפעול שבקשתי שתתקיים, להשוב ולהציע כיצד

להאבק בתופעה מבחינתכם, הן בתאום עם הגורמים האהרים והן בעדיפויות ובקדימויות

שלכם בתוך המשטרה. כשאני אומר שלכם בתוך המשטרה, האצבע לא מופנית לסגן ניצב רמי

מור או סגן ניצב מאיר גלבוע או רב-פקד יוסי רוזנברג. אלה שבאים לכאן, כל אהד

מופקד על מדור כזה או אהר, ואני מעריר ומוקיר ויודע שאתם עושים את עבודתכם

נאמנה. כל אחד מכם עושה את עבודתו במסגרת שמוקצה לו ובאמצעים שעומדים לרשותו.

אנחנו מדברים על המשטרה כגוף, כמשרד, כמיניסטריון. השאלה היא אם המיניסטריון

הזה, אם המשרד הזה, פועל בהתאם לקדימויות ולעדיפויות הנכונות. לא אתכם הויכוח

בסוגיה הזאת. הויכוח צריך להתנהל, והדיון צריך להתנהל עם שר המשטרה ועם מפכ"ל

המשטרה. במקרו, המפכייל הצביע על העדיפויות של המשטרה השנה והעדיפויות האלה נראות

לי באופן אישי. זאת המסגרת הכללית הגדולה. אבל גם במסגרות הקטנות, האם באמת

העדיפויות הן העדיפויות הנכונות, וזאת הבעיה האמיתית. יכול להיות שהלק מהתפקידים

שמוטלים היום על המשטרה, צריך להעביר אותם לרשויות אהרות. הדוגמא הבולטת זה נושא

החניות. זה תפקיד המשטרה? תעבירו את זה לפיקוח העירוני.

סנ"ץ מי גלבוע;

זה עבר.

היו"ר עי עלי;

זה עוד לא עבר. שוב, זה לא נושא לויכוח עם סגן ניצב כזה או אחר. כאן זו

שאלה של המדיניות הגדולה. כל גוף שצמוד למדיניות שלו ולא מנסה לרגע לבדוק את

עצמו ולבקר את עצמו, הוא בבעיה. אני בטוח שמשטרת ישראל, מדי פעם בפעם, גם מנתקת

את עצמה מהמציאות היום-יומית, חושבת קדימה ומנסה לבדוק את עדיפויותיה. אני חושב

שהנושא שבדיון היום הוא בעדיפות. מה גם שיש לו משמעויות של העברת כלי רכב ליו"ש

ולעזה ואולי אפילו זה עובר את הגבולות. יש לו משמעות חמורה מאד ונזק עצום למשק

המדינה. מי שכאן אומר שכולם מאושרים, אני לא יודיע אם אנחנו צריכים לצחוק או

לבכות על אמידה כזאת. אם בשנה נגנבים 14 אלף כלי רכב, ומתוכם למעלה מ-4000

מוכרזים כאובדן מוחלט, זה נזק חמור מאד למשק המדינה, על כל מה שמשתמע. לכן צריך

להאבק בתופעה הזאת ולשרש אותה מן השורש.

אני מודה לכל החברים. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.40