הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 297

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, י' בכסלו התשמ"ח, 1.12,87, שעה 12.30

(ישיבה פתוחה לעתונות)

נכחו;

חברי הוועדה; די שילנסקי - היו"ר

בי שליטא

עי דראושה

ת' טובי

מי ותד

אי נסראלדין

עי עלי

מ' וירשובסקי

ס' דרויש - ראש המועצה המקומית באקה אל גרביה

אי אבו עסבה - ראש המועצה המקומית גית

אי עבאס - ראש המועצה המקומית נחף

מ' גנאים - ראש המועצה המקומית מהנין

מי עברי נסאר - ראש מועצת עראבה

אי עזאיזה - ראש מועצת דבוריה

מי אלמוג - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

ק' דינס - יועץ כלכלי, מרכז השלטון המקומי

מי בר-גיורא - כלכלית, מרכז השלטון המקומי

א' הכט -משרד הפנים

עי גלבוע - יועץ סגן השר רוני מילוא

ע' הדר - משרד האוצר

יי גבריאל

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; המצב ברשויות המקומיות הערביות.



המצב ברשויות המקומיות הערביות

היו"ר ד' שילנסקי; אני פותח את הישיבה,

מי בעד שהישיבה תהיה פתוחה? מי נגד?

הצבעה

הוחלט; על ישיבה פתוחה לעתונות.

היו"ר ד' שילנסקי; ב-23 ביוני הוצאנו מסקנות ביניים בענין

שביתת הרשויות המקומיות הערביות.

ב-10 בנובמבר 1987 החליטה הכנסת להעביר לוועדת הפנים הצעה לסדר-היום

בנושא; המצב ברשויות המקומיות הערביות, של חברי הכנסת; זיאד, דראושה

וותד. בינתיים שמענו את מנכ"ל משרד הפנים בכלי התקשורת שאמר שהיתה

טעות טכנית ולכן לא הועברו התקציבים.

אני מציע, אם חברי הכנסת מסכימים,

שנוותר על נאומי הפתיחה של חברי הכנסת וניתן לנציגי הרשויות

להשמיע את דבריהם, אלא אם ישנם חברי כנסת שמבקשים לומר דברי פתיחה,

עי דראושה; נציג האוצר נמצא כאן?

יי גבריאל; הוא עדין לא נמצא. התקשרתי אליהם עכשו

ומנסים לאתר אותו.

ת' טובי; אני מציע שניתן לנציגי הרשויות המקומיות

להציג את הבעיות.

היו"ר ד' שילנסקי; בסדר. אני מבקש לדבר בקיצור ולענין כדי

שיותר חברים יוכלו להתבטא-

אי אבו עסבה; רברנו כל כך הרבה בנושאים אלה. אנחנו

חוזרים על עצמנו אולי בפעם המאה. אני

רוצה להציג שוב ענין שהוצג ונרשם כאן כמה פעמים- א. נושא תיקון בסיס

תקציבי הרשויות המקומיות הערביות שהוא גורם בדרך כלל לגרעון. משום

מה התקצוב ביסודו הוא מעוות ואינו עונה על הצרכים, לכן אנחנו חוזרים

כל שנה על אותו סיפור; כיסוי גרעונות. יוצא כאילו אנחנו בזבזנו מעל

למה שהיינו אמורים לבזבז וגרמנו לגרעונות. אבל ביסורו של דבר הבעיה

שלנו היא בעיה של תקצוב נכון.

אני לא רוצה פה להערים קשיים אבל אני

רוצה לומר, שבדרך כלל אנחנו נמצאים לעומת הממוצע הארצי נמוכים הרבה

מאד. אני לא רוצה לנקוב במספרים, אולי מר הכט שהוא בקיא יותר ממני

בנושא הזה יוכל לומר את דעתו בנושא. אבל לנו ידוע שאנחנו נמצאים

הרבה מאד מתחת לממוצע הארצי מבחינת רמת שירותים. גם השירותים

המועטים שאנחנו נותנים לא מתוקצבים דיים ולכן אנחנו סובלים מקשיים.



פנינו לא רק לוועדת תפנים. פנינו גם

למוסדות אחדים ולכל אלה שמטפלים בנושאים שלנו. עד כה זכינו לכך שהיה

סיכום בשנה האתדונה לתוספת של 4.5 מליון שקל לתקציבים הדגילים שלנו

ו-10 מליון שקל לתקציבי הפיתות. בינתיים לגבי הסכום הראשון יצאו

אישורים למועצות; ולגבי הסכום השני שהוא 10 מליון שקל יצאו הודעות

למתוזות על חלוקת הכספים, פרט ל-2.5 מליון שקל שאנחנו מקווים שיגיעו

בקרוב-

אבל כל זמן שהתקציב הרגיל גרעוני אפילו

אי-אפשר להשתמש בכספים של תקציבי פיתות. היום מרבית המועצות המקומיות

הערביות לא שלמו משכורות 2-3 חדשים, מרביתן אינן יכולות לשלם לספקים,

"מקורות" עומדת לסגור את המים וסגרה את המים למספר רשויות מקומיות,

מס-הכנסה, ביטוח לאומי, מס אחיר - כל זה נמצא בתהליך של גביה או

עקולים באוצר השלטון המקומי.

בשנת השמיטה היו אמורים להשמיט את

החובות שלנו, אבל כנראה משום שאנחנו לא יהודים זה לא תופס לגבינו.

יש מברק מ-22 ביוני מהשר ארנס כאשר כיהן בתפקיד שר לענייני ערבים

שאנחנו אמורים לקבל את הסכומים שנקבתי בהם פלוס כיסוי גרעונות

ל-4ו רשויות מקומיות ערביות שנמצאות בגרעון חמור. עד כה לא הגיע

לכיסוי גרעונות אף אגורה אחת.

כאשר בשבוע שעבר נקטנו בהליך של

הכרזת שביתה לשבוע לאחר דחיות רבות על-פי הבטחה של עובדי משרדים שונים

שהם מטפלים בנושא, דחינו יותר מפעם אחת את התהליכים האלה כדי באמת

לאפשר טיפול נאות, כי אנחנו מעוניינים יותר במעשים ולא בשביתות- עד כה,

לגבי כיסוי גרעונות אנחנו נמצאים באותו מצב שהיינו ביוני 1987. הכסף

לא הוזרם. שמענו מאמצעי התקשורת שארבע רשויות מקומיות שהפסיקו את השביתה

ביום חמישי אכן קבלו את הכסף משום שהפסיקו את השביתה. מתברר שגם הן לא

קבלו את הכסף- זאת-אומרת שבינתיים הכסף עור מוקפא.

אנחנו חוזרים עכשו מישיבה אצל סגן השר

רוני מילוא אשר הבטיחשתוך כמה ימים, אבל הכמה ימים אלה כואבים לנו"

אנחנו נמצאים במצב בלתי נסבל כי איננו יכולים לשלם משכורות לעוברים.

כבר חודשיים לא שלמתי משכורות. אני לא יורע איך מורה בבית-ספר תיכון

יכול ללמד כאשר חדשיים הוא לא קיבל את משכורתו.

ת' טובי; אם האי--תשלום היה בגלל תקלה אז זה דורש

4-5 ימים?

א' אבו עסבה; בקשר לנושא שציין כבוד היו"ר בהתחלה דבריו,

נאמר שב-19 באוקטובר הכניס משרד הפנים את

הרשימה לאוצר לפיה הוא ממליץ לתת אותה כמקדמה על החשבון. אמרו שהפקידה

בהריון, היא במצב לא כל כך נוח, היא לא יכולה להדפיס, עזבה את העבודה

באמצע ואחר-כך אמרו שזה הועבר אבל היתה תקלה טכנית. אני חושב שתקלה

טכנית במחשב זה ענין של שניות לתקן אותה. בקיצור אנחנו לא רואים כסף.

אנחנו לא רואים את המקדמה. אנחנו תובעים שכיסוי הגרעון יהיה לגבי כולם.

בינתיים נודע לנו הבוקר שמשרד הפנים הסכים לכסות גרעון לעוד 2 רשויות

מקומיות חוץ מה-24 שמדובר בהן. זאת-אומרת חסרות אולי 5-6 רשויות מקומיות

כדי שכולם יעמדו במצב תקין. אנחנו מבקשים בדיקה יסודית לבסיס התקציבים

כדי לתקצב אותנו נכונה כדי לא לחזור למצב הזה.



יש לנו עוד הרבה בעיות עם משרד הפנים,

כמו בעיות של תכנון ובניה. כל השנה אנחנו צריכים לחזר על הפחתים כדי

לקבל קצת כסף ולהמשיך לתפקד-

לגבי ועדת הפנים, אכן היא עסקה הרבה

בנושא אבל אני לא יודע אם תוצאות רבות היו. נכון שבכנסת מדברים

הרבה אבל לפעמים גם עושים. לכן אני מבקש שבסוף תהיה החלטה של

ועדת הפנים, לא רק המלצה ולעקוב אחר ביצוע תיקון בסים התקציב של

הרשויות המקומיות הערביות כדי שתוכלנה לתפקד ולהגיש תכנית. נודע

לנו עכשו מסגן השר רוני מילוא שהוא הגיש תכנית לממשלה בה הוא מבקש

150 מליון דולר תוך חמש שנים לשיפור השירותים ברשויות המקומיות

הערב יות.

לכן אני חושב שמן הראוי שגם ועדת

הפנים תגיש תכנית או שתבקש ממשרד הפנים להגיש תכנית כדי לנסות

להתחיל לסגור את הפערים הגדולים בשירותים בין המיגזר היהודי

למיגזר הערבי.

ע- דראושה; הסיפור הזה חוזר על עצמו, אנחנו יושבים

ומדברים בוועדת הפנים,

היו"ר ד' שילנסקי; אנחנו שמחים שבאת, אדוני נציג האוצר,

ומוחים.

ע' הדר; אני מתנצל על האיחור.

היו"ר ד' שילנסקי; אתה לא אשם עבור כולם. אבל תמיד עם

משרד האוצר יש "תקלים" כאלה.

ע' דראושה; ביום שלישי שעבר, אחרי ההפגנה של

ראשי המועצות המקומיות הערביות התקיימה

גם ישיבה בוועדת הכספים של הכנסת, הוצאו מסקנות והתקבלו החלטות

והמלצות. היו גם הבטחות של סגן השר רוני מילוא, של המנכ"ל הרב אריה

דרעי ואחרים שהבטיחו שתוך כמה ימים ישלמו לרשויות המקומיות את מה

שהוחלט. אנחנו לא מדברים על תביעות חדשות. אנחנו מדברים על דברים

שכבר הוחלט לגביהם, סגירת גרעונות של 24-26 רשויות מקומיות, העלאת

הבסיס ותקציב הפיתוח. דובר על 7-5 מליון שקל בשנה זאת, אחר-כך אמרו

שמעלים את זה ל-10 מליון שקלים. אני מברך אם אכן תהיה העלאה.

אבל בינתיים אנחנו שומעים שאפילו שקל

אחד לא הועבד לרשויות המקומיות. היו הבטחות, דיבורים ודיונים בוועדה

שלנו וגם בוועדת הכספים, היו שלוש ישיבות עם סגן השר רוני מילוא

ועם מנכ"ל משרד הפנים כמה ישיבות. אני רואה זלזול של המוסדות הממשלתיים

ברשויות המקומיות הערביות. זה אכן בא על רקע של אפליה לאומית. אני

אומד את זה מפורשות, כי אני חושב שהיום, משרד האוצר ומשרדים ממשלתיים

הנוגעים בדבר נמנעים להעביר כספים שאושרו בממשלה ובוועדת הכספים

של הכנסת לאותן רשויות שהתדוששו, שנמצאות במצב שהן לא

יכולות לשלם משכורות ולא יכולות להבטיח את השירות המינימלי, ניתוק

מים, ניתוק חשמל. בכפר שלי אין חאורה ברחובות בגלל שחברת החשמל נתקה

את החשמל בכפר. זה סיפור שחוזר על עצמו. הילדים בכפד שלנו לא למדו



כמה ימים כי לא היתה אפשרות לשלם משכורות למורים.

שמעתי שמשרד הפנים העביר רשימות למשרד

האוצר. המשרד טיפל בנושא הזה, המליץ את המלצותיו. משום מה הרשימות

תקועות במשרד האוצר ולא משלמים. כל פעם מבטיחים, אפילו הגיעו הדברים

עד לראש הממשלה שהבטיח, שר האוצר הבטיח. משום מה מזלזלים בסקטור

הערבי ולא משלמים אפילו לפי הרשימות של משרד הפנים שהועברו"

שמעתי שהיום נפגשו עם סגן השר רוני

מילוא שהבטיח אותה הבטחה שנתן לפני שבועיים ולפני כחודש.

אני רוצה להתריע על עור תופעה. מנסים

להשתמש בסיפור הזה של סגירת הגרעונות ותשלום לפי החלטות הממשלה וועדת

הכספים כמנוף למטרות מפלגתיות פוליטיות. אז לוחצים על ראש מועצה זה

או אחר, מפתים אותו לשבור את השביתה, אומרים לו לצאת מהמסגרת הכוללת

של ראשי המועצות המקומיות הערביות, אנחנו נשלם לך. דברתי עם אחד

מארבעת ראשי המועצות המקומיות שהיו מוכנים לעשות זאת. הוא אמר לי:

אני לא יכול לשלם משכורות, אני לא יכול לשלם בעד מים וחשמל, באו

תשבור את השביתה, אתה תוותר כאן וגם בכיוון הפוליטי. אני

לא רוצה להרחיב את הדיבור בנושא הזה. משתמשים בתקציב ממלכתי למטרות

פוליטיות- אני חושב שזה דבר אי07, לא צריך להסכים לזה שישתמשו בתקציב

ממלכתי כדי להפיק תועלת מפלגתית צרה. אותו ראש מועצה שדברתי אתו אמר

לי: מה אני יכול לעשות? אני רוצה לשלם משכורות. אומרים לי: תצא מהמסגרת,

תכנע אז אין לי ברירה. אני לא מצדיק אותו אבל הוא מנסה להצדיק את זה

בלחץ שהופעל עליו או בפיתויים לחסל לו את גרעונותיו.

למרות זאת, אני שומע שארבע הרשויות

המקומיות שנכנעו והתפתו לא קבלו אפילו שקל אחד. לא היה כדאי להן

להכנע בצורה כזאת.

זה מצב שלדעתי איננו יאה למערכת

דמוקרטית, איננו מסמל תפיסה לפחות מינימלית של אינטרס הציבור ואנחנו

מדברים על 46 רשויות מקומיות ערביות שהן חלק אינטגרלי ממרכז השלטון

המקומי, שיש להן זכוח לקבל את התקציבים שמגיעים להן.

אדוני היו"ר, אתה יודע איזה מאבק מר

עבר על הציבור הערבי כדי לעבור את שני השלבים של אישור התקציב על-ידי

הממשלה וועדת הכספים? ולא משלמים. כבר נמאס לשמוע הבטחות. אני לא

מאמין כבר בוועדות. מה שאנחנו שומעים היום מראשי הציבור הערבי אלה

תביעות צודקות, אלה דברים שהוחלט לגביהם, צריך רק לשמוע על ביצוע

מעשי, לא עוד הבטחות, לא עוד בדיקות ולא עוד האשמות. כל פעם חוזרים

האזרחים הערביים לא משלמים מסים כפי שמשלמים

בסקטור היהודי. הוכח שזה לא נכון, הם משלמים מה שמתבקש ומעל ומעבר.

שמעתי את מר אבו עסבה לפני שבוע בוועדת הכספים. הוא אמר: אנחנו

משלמים ואפילו מטילים מסים יותר מכפי שמוכן משרד הפנים לאשר לנו.

מה שנשאר לנו היום זה לנסות לקבל החלטה

שתחייב את המשרדים הממשלתיים, במיוחד משרד האוצר, לשלם את התשלומים-



א' עזאיזה; אם העובדה הזאת ידועה ומוכרת יש שתי

או לנסות לצמצם את הפער הזה

או להחליט שאנחנו מוכנים במדינת ישראל, מדינה דמוקרטית, לז?שאר

עם המצב הזה . הפערים האלה קיימים בכל תחומי התקציב ובעית הגרעון

שאנחנו נמצאים בה היא בגלל התקציבים המעטים שניתנים, אם זה בתקציב

הרגיל ואם זה בתקציב הפיתוח. כל שנה אנחנו מתריעים בפני משרד הפנים

שידוע לנו לפי התקציכ שמתקצבים לנו בתחילת השנה שיהיה גרעון, לא

מתקצבים לנו את כל השירותים שמגיעים לנו.

בשנת 1985 לא קבלנו כיסוי גרעון, גם

ב-1986 לא קבלנו כיסוי גרעון. לא אנחנו החוטאים. חוטא מי שנתן לנו

את התקציב הגרעוני" סוכם בתחילת השנה שצריך לכסות את הגרעון, מאז

חודש יוני ועד היום קיימת הבטחה לכסות את הגרעון לגבי חלק מהרשויות.

מחר או מחרתיים תקבלו את המקדמות- מדוע שאר הרשויות בארץ

שנכנסו לגרעון קבלו את המקדמות בחודש מרץ. רק הרשויות המקומיות הערביות

לא קבלו מקדמות.

לגבי ההכרזה שקיימת תקלה במחשב, אני לא חושב

שבמדינה מודרנית כמו מדינת ישראל, תקלה במחשב צריכה להמשך שבוע ימים,

התקלה היא לא במחשב, התקלה היא במשהו אחר.

במי שמפעיל את המחשב-

התקלה היא במדיניות.

מאשימים אותנו כל הזמן: גם אתם צריכים

לשאת בנטל. באמת אנחנו נושאים בנטל.

מ-1984 עד 1987 גדלה השתתפותנו בתקציב מ-20% ל-46% בעוד שהשתתפות

הממשלה במענקים ירדה מ-40% ל-20%, אנחנו מטילים וגובים מסים כפי

שמשרד הפנים מחייב אותנו או נותן לנו הוראות ואף יותר.

מה שצריך היום זה לקיים את ההבטחות

שניתנו מאז חודש יוני ועד היום ולבצע אותן. אם יש כוונה לשלם מקדמות

לכיסוי גרעון, אפשר לעשות את זה מיד, תוך חצי שעה, תוך שעה.

מדברים על כיסוי גרעונות ל-26 רשויות

מקומיות. אנחנו מבקשים שכיסוי הגרעון יהיה לכל הרשויות ואני לא חושב

שיהיו יותר מ-30-35 רשויות שיש להן גרעון. זה סכום לא גדול, הבקשה

שלנו היא קודם כל לתקן את הסיבה שגורמת לגרעון והיא בסיס התקציב, לתקצב

סכומים לפיתוח, כי המקור היחיד שלנו הוא משרד הפנים, משרד השיכון לא

מוכר לנו וכיסוי הגרעון לכל הרשויות שנמצאות בגרעון,

מה שהחברים אומרים, בסך הכל זה נכון, לא

נחזור עוד פעם על הבעיות של המיגזר הערבי,

הן ידועות לכל משרדי הממשלה, הן ידועות לכל ועדות הכנסת. יש בעיה עקרונית

אחת, פעם מחליטים צריך לקיים. לא משנה באיזה משרד מקבלת מערכת ניהולית

את ההחלטות שלה. היא מחליטה, היא מתחייבת שתקיים,

יש השגות בסיסיות בכל מיני תחומים, חלקן

נשמעו. בשנתיים-שלוש. שנים האחרונוח, התהליכים שדובר עליהם מתממשים בקצב

איטי מכפי שהובטח ומכפי שהובטח. אם מדברים על קבוצה של 50 וכמה רשויוח



מקומיות, אי-אפשר להתעלם מהתמונה הכוללת. כאשר נותנים מקדמות וכאשר

מתייחסים לסך כל הרשויות המקומיות אז בהחלט מקדמות צריכות להנתן גם

למיגזר הערבי. אם יוצרים תהליכים לכלל המערכת, הם צריכים להווצר גת

לרשויות המקומיות הערביות, זה לא משנה אם זה 10 מליון או 14 מליון.

מה שאנחנו מבקשים כמרכז שלטון מקומי

זה דבד אחד, יש החלטה, יש התחייבות, צריך לפרוע אותה ולעמוד מאחוריה-

אם זה כרוך בדווחים, הדווחים האלה ניתנים. אפשר לענות את המערכת עד

שהיא תקבל את הכספים שהם לא כספים גדולים דווקא. במונחים יחסיים

ובמונחים אבסולוטיים אנחנו מדברים על סכומים קטנים. הטיפול של כולנו

בנושא הזה הוא משהו מעבר לכל פרופורציה ללא תוצאות. אני חושב שבסוף

שנות ה--80, במינהל שאנחנו מתפארים שהוא מסודר, הגיע הזמן שנעמוד

ב-א'-ב'.של ביצוע ניהולי.

ת' טובי; אין זו הפעם הראשונה שבעיות הרשויות

המקומיות הערביות מועלות בהצעות

לסדר-היום של חברי הכנסת. יש בעיות יסוד של מדיניות מתמשכת, ישנה,

של אפליה בסיסית, אם זה בתקציבים, אם זה במדיניות החנקת הכפד העדבי

תכנון ובניה. שנה אחרי שנה חוזרים על אותן הבעיות וההבטחות

של תכנון, של תכניות מיתאר, של הרחבת השטח לבניה, של השתתפות המשרדים

בפתרון הבעיות היסודיות ושום דבר לא זז.

אני רוצה להגיד בצחוק, בכאב, הייתי אורח

במשרד הפנים בשבוע שעבר כשבאו ראשי הרשויות המקומיות ופגשו את הרב דרעי

והשמיעו את טענותיהם המסורתיות, הידועות בעל-פה, לא צריך מסמכים כדי

להציג אותן ובין היתר בעיות תכנון ובניה. והוא בתשובתו חזר ואמר; אני

מבטיח שנזרז את התכניות לבניה ותכניות המיתאר. אמרתי לו בידידות: אתה

יודע מה? לפני שנולדת, שומעים את ההבטחות האלה מדי שנה בשנה. בעיות

היסוד נשארות. אם היום, אחרי 40 שנה מקבלת מועצה מקומית ערבית בממוצע

רבע ממה שמקבל השלטון המקומי היהודי בשנה, אם מספר ועדות התכנון בכפרים

הערביים מגיע ל-4, אין לזה שום הצדקה אלא מדיניות מכוונת קבועה מראש

לא לפתור בעיות.

היתה שביתה כללית ב-24 ביוני. כל

האוכלוסיה הערבית הצטרפה והביעה את מחאתה והזדהותה עם התביעות

הצודקות של הרשויות המקומיות הערביות- ואז מר ארנס שלח מברק ואמר:

אנחנו מבטיחים שתהיינה כך וכך הקצבות. חיכו, שוס דבר לא זז. בא

אחר-כך סגן השר רוני מילוא והבטיח. הויכוח כאן הוא לא על כן או לא,

אתם צודקים או לא צודקים. אלה הבטחות שניתנו שחור על גבי לבן. מאלצים

אותם, סוגרים בפניהם כל דלת ואחר-כך הם נאלצים לנקוט בצעדים האלה.

אני מדבר כאן לנציגי המשרדים, אתם צריכים

לדעת דבר אחד, בציבור הערבי יש יאוש. יש אי-השלמה, אי-הסכמה טוטלית עם

מה שהולך וראשי הציבור הערבי בולמים ואומרים: חכו ומנסים לא לפרוץ את

הדלתות, לא לפרוץ שערים של זעם. אז יש עוד אסיפת מחאה, עוד משלחת, עוד

יום שביתה של הרשויות המקומיות - מה אתם רוצים? אילו כך נהגו כלפי

מועצה מקומית יהודית כלשהי, כלפי ישוב יהודי כלשהו, היו כך עונים

חודש אחרי חודש?

צר לי, זה קורה.



ת' טובי .לא במימדים כאלה. זה לא קורה במשך

שנים כה רבות.

יש בנושא שהעלינו על סדר-היום בעיות

היסוד של הרשויות המקומיות הערביות וצריך לדון בהן. אנחנו דנים עכשו

רק בתרופה קלה של תשלום 4.5 מליון שקל ועוד 10 מליון שקל. איזה כסף

זעום, על מה מוציאים אנרגיה כל כך גדולה, בוועדת הכספים מקציבים

50 מליון שקל לעדה הבאהית. כל הכבוד, אני מסכים שיקציבו. אבל לעדה

הבאהית מקציבים 50 מליון שקל ול-16% מהאוכלוסיה בארץ אצבע משולשת.

היו"ר ד' שילנסקי; למה הקציבו את הכסף הזה, לשיפוץ מסגדים?

ת' טובי; איני יודע. עיני לא צרה בשיפוץ בתי תפילה

של הבאהים. לא חסר להם כסף. תראו לאן

הגיע היחס?

יש באן בעיה קונקרטית. אין לצאת מכאן

בלי שתימצא דרך לפתור אותה. כל אהד מריץ אותם לשני. משרד הפנים אומר:

מכינים. סגן השר רוני מילוא אומר: בעוד ארבעה

ימים. בקצב הזה אני בטוח שאם הם יצאו בלי שהענין יוסדר יעבור עוד שבוע

ועוד שבוע. צריכה להיות תשובה קונקרטית איך פותרים את הבעיה הזאת.

דבר נוסף, צריך לדון באופן יסודי ביתר

בעיות התקצוב, יתס המשרדים לרשויות המקומיות הערביות, משרד השיכון,

משרד החינוך, משרד הרווחה. תלמדו מספרים, תשוו כמה עובדים יש בנצרת

העיר הגדולה בת 50 אלף תושבים לשירותי סעד ורוותה לעומת מה שיש בבצרה

עילית - פי 10 יותר. איך אפשר להמשיך כך אחרי 40 שנה?

ענייני תכנון ובניה - אתם טוענים נגד

בניה בלתי חוקית- תהיה בניה בלתי חוקית בעל כורחנו כשלא פותרים את

בעיות היסוד.

זה לא על סדר-היום.

זה על סדר-היום. זה הועלה בנושא שהועבר

לו ועדה-

אני מציע שנצטמצם בנושא והתקציב.

אני מסכים שנפתור היום את הנושא הזה.

אבל יש לדון בבעיות היסוד של הרשויות

המקומיות הערביות.

כן, יש לנו הנושא הזה על סדר-היום. אני

לא רוצה לחרוג מהנושא כי לא נגיע לנושא

התקציב.

ברשותכם, לא אגע בשום נושא פוליטי

במובן הזה של אפליית רשויות מקומיות

מסויימות. גם רשויות מקומיות יהודיות, מזמן לזמן מוציאות את הנשק

הזה כלפי משרד הפנים כאילו מישהו שייך למפלגה זאת או אחרת לכן הוא

קיבל קידום. אני לא חושב שבעבודת משירד הפנים יש לזה משקל ואני לא

ארחיב את הדיבור על הנושא הזה.



אני רוצה לתאר מה שקרה מיוני, מההחלטות

שהיו פה בוועדה וגם בווערות אחרות, הטיפול של השרים, מה בוצע מזה ומה

עומד להתבצע בימים הקרובים. בחלק מהדברים אני אנסה להראות שהאפליה לא

קיימת, כי גם רשויות מקומיות יהודיות נמצאות באותה בעיה. בחלק מהדברים

יש בעיה של שוני ולכן יש צורך לקדם דבר שכל הגורמים הכירו בו מזמן

ומדי שנה נעשה משהו. ניתן להתווכח אם זה מספיק או לא, אבל משהו נעשה

בענין הזה.

מה קרה מיוני? קודם כל, מיד אחרי הדיונים

שהיו כאן ובמקומות אחרים סוכם על תוספת של 4 מליון שקל לתקציב הרגיל,שזה

חלוק בחלקו לכ-70 משרות נוספות והשאר לסעיפי פעולות. ההקצאה בין הרשויות

המקומיות נעשתה, הודעה לרשויות המקומיות נמסרה במשך חודש ספטמבר ובתחילת

חודש אוקטובר הועבר חצי מהסכום. למה חצי? מכיוון שעברה מחצית השנה,

מאוקטובר, במשך כל חודש, התוספת למענק נמסרת יחד עם המענק החודשי. אני

לא חושב שאפשר לצפות למשהו אחר. כלומר, בנושא התקציב הרגיל, מה שסוכם

בין השרים מבוצע מצד משרד הפנים. למה אני מדגיש את זה? משרד הפנים יכול

להקצות את זה בין הרשויות המקומיות ולהנחות את האוצד לשחרר את הסכומים.

יש צד של הרשויות המקומיות, צריך לקבל את העובדים, צריך להפעיל פעולות

נוספות ולא כל כך ברור לי שזה בוצע. אבל אני מקווה שחלק מהרשויות

המקומיות מנצלות את האופציה הזאת כדי לקדם את עניניהן ואת השירותים שלהן.

היו"ר ד' שילנסקי; מה עם הגביה העצמית? נטען פה בישיבות

קודמות שהגביה העצמית במיגזר הערבי היא

נמוכה הרבה יותר מאשר במיגזר היהודי- מה המצב עכשו?

א' הכט; אם רוצים להשוות את זה לצד ההוצאות,

דהיינו כאילו ההוצאות במיגזר הערבי הן

רק רבע מהמקובל במיגזר היהודי, אותו דבר נכון גם לגבי הגביה. הגביה

כמעט בכל הרשויות המקומיות הערביות היא לפי המינימום המומלץ על-ידי

משרד הפנים. יש רק רשויות בודדות, ואני מדבר בעיקר 'על גביה ממגורים

שזה עיקר הגביה, שהעלו את השיעורים במשהו מעל למינימום. כמובן בהשוואה

למיגזר היהודי, אם משווים בממוצעים, דבר שהוא אגב לא רלבנטי כי יש

קבוצות יותר חלשות גם אצל היהודים, בוודאי שזה הרבה פחות ממה שמקובל

בממוצע במיגזר היהודי. אכן רוב הרשויות במיגזר הערבי נמצאות היום

בהטלת תעריפים לפי המינימום המומלץ על-ידי משרד הפנים.

בתקציב הרגיל, אם כן, בוצע מה שאפשר

לבצע. כמובן לפי המסגרות שנקבעו. בתקציבי פיתוח אותו דבר. עד לסוף

אוקטובד הוקצו 705 מליון שקלים. הסכום הוקצה בין הרשויות המקומיות

הערביות. כל רשות מקומית קבלה את ההודעה: הכסף עומד לרשות הרשויות

המקומיות הערביות. תקציב פיתוח, שלא כמו תקציב רגיל, משתחרר אך ורק

עם הביצוע וכל רשות מקומית שנמצאת בביצוע פרוייקטים שאושרו יכולה

לקבל את הכסף. פשוט צריך להגיש הודעה מראש רשות מקומית והגזבר שהדברים

בוצעו ובהנחה שהם בוצעו אפשר לקבל את הכספים. אני לא חושב שמותר למשרד

הפנים לעשות יותד מזה לפי כל נורמה מאשר להעמיד את ההקצאות והכספים-

ההודעה היא ברורה ולא צריכים להיות עיכובים בנושא הזה ואני יודע שיש

רשויות מקומיות שכבר שחררו תקציבים על חשבון תקציב הפיתוח שנקבע.



לענין הקונסולידציה, כלומר התכנית

לסילוק הגרעון המצטבר ותיקון מסגרות, כאן אפשר לומר שאין שוס הבדל

בין הרשויות המקומיות היהודיות לרשויות המקומיות הערביות. הטיפול

בנושא הזה לא יכול להעשות בבת אחת ב-150 רשויות מקומיות. לכן נקבעו

קדימויות. זה נכון גם לגבי הרשויות המקומיות היהודיות וגם לגבי

הרשויות המקומיות הערביות.

הרשויות המקומיות הערביות נכנסו לטיפול

במקביל עם 18 רשויות מקומיות יהודיות בחודש אוגוסט, כאשר נשלחו ל-12

רשויות מקומיות רואי חשבון. גם שליחת רואי חשבון לא נעשית מהיום למחר.

צריך למנות אותם, לעשות הסכם עם כל משרד וכן הלאה. אבל היום באותן

12 רשויות מקומיות שנקבעו, בכולן עובדים רואי החשבון. אני מדגיש בכולן

מפני שהתחלת עבודת רואה חשבון מותנית גם בעבודה מצד הרשות המקומית-

במקום שאין דו"ח כספי או שאין הנהלת חשבונות מעודכנת ל-31.3.87 אי-אפשר

להתחיל לעבוד, ליצור את הנתונים הדרושים ולבדוק אותם.

בדקתי אצלנו במשרד הראשי את מצב קבלת

הדו"חות הכספיים. מבין 48 הרשויות המקומיות הערביות, רק 21 דו"חות

כספיים נמצאים היום במשרד הראשי בירושלים.

היו"ר ד' שילנסקי; מה האחוז ברשויות המקומיות היהודיות?

א' הכט; אני לא יודע. יש קבוצה לא קטנה של

רשויות מקומיות יהודיות שיש אצלן עיכובים.

היו "ר ד' שילנסקי; מה הסיבה?

א' הכט; אני לא יכול להסביר אותה. לא צריכה להיות

שום סיבה לנושא הזה. יש כח-אדם ברשות

המקומית או שאפשר להיעזר בשירותים. יש דרכים די קלות להתגבר על הענין.

ע' דראושה; יש הערכה ראשונית לגבי הגרעון שלהן?

א' הכט; הערכה ראשונית, לאור הנסיון שלנו, לא

מקובלת עלינו. נסיונות בעבר, בכל המיגזרים,

לקבל הערכה ראשונית הראה שאחרי זה נחנו מקדמות על חשבון הערכות ראשוניות

והיינו צריכים לגבות את זה בקושי חזרה, כי התברר שההערכות היו לא מציאותיות

הלק גדול מהקידום בטיפול בנושא

הקונסולידציה מוטל על הרשות המקומית, בעצם החלק העיקרי. אצל מי

שהחומר מוכן יותר טוב, יכול הרבה יותר מהר לקבל. המצב היום הוא כזה;

ב-12 רשויות מקומיות רואי החשבון פועלים. מהם לגבי 3 רשויות מקומיות

קבלנו עור טיוטות ודו"חות סופיים של רואי החשבון- הצעה לסיכום מונחת

במשרד האוצר והסיכום יהיה תוך מספר ימים. לגבי שאר הרשויות המקומיות

אנחנו תלויים בסיכום עבודת רואי החשבון. עוד 10 רשויות מקומיות הרשימה

עומדת להקבע בין משרד הפנים לבין שאר הגורמים, משרד האוצר ומשרדו של

סגן השר רוני מילוא. זה אומר שימונו רואי חשבון, יכנס תהליך המקדמות

ותוך כמה זמן, שוב תלוי בקצב של הרשות המקומית, אפשר יהיה להגיע

להסכמים. עוד 2 רשויות מקומיות, הגרעון קטן מאד ואין צורך בכל התהליך

הממושך של הבריקה. אני חושב שמשרד הפנים יתגבר על זה בעצמו, מדובר על

כ-30 אלף שקל-



דרך אגב, בנושא זה המצב באותן 18

רשויות מקומיות וגם בתלק מהרשויות שהתחלנו בחורש מרץ לטפל בהן הוא

רומה. יש מקומות שהנהלת החשבונית לא מסודרת, יש מקומות שיותר

מתקדמים יש מקומות שפחות מתקדמים. זה תלוי רי הרבה ברשות המקומית

לפעמים גם ברואי החשבון אבל פה אנחנו לוחצים ככל האפשר.

קיים שוויון בטיפול בנושא המקרמות.

אותן בעיות שקיימות בשחרור מקדמות למיגזר הערבי קיימות במיגזר היהודי.

אותן רשויות שנכנסו בחדשים אוגוסט וספטמבר לתכנית הקונסולידציה נתבקשו

להגיש מסמכים לגבי החובות שלהן במס הכנסה, חברת מקורות, חברת חשמל,

ביטוח לאומי ובנקים. את המסמכים העברנו בהררגה במשך חודש אוקטובר

למשרר האוצר וכאן מתחיל תהליך של שחרור תקציב, בדיקת המסמכים, בדיקה

חוזרת עם מס הכנסה. כל הדברים האלה פועלים ואני מקווה שבהדרגה בשבוע

הזה ישוחררו כל המקדמות לגבי המקומות שהגישו. אני מוכרח לציין שמ-10

רשויות מקומיות ערביות שהקונסולידציה הופעלה, לגבי 9 רשויות מקומיות

העברנו מסמכים ונקבעו סכומים. רשות אחת לא הגישה מסמכים. יש לה גרעון

די גדול של מאות אלפי שקלים. עד היום על אף בקשה חוזרת, המסמכים המתאימים

לא הוגשו. כמובן שבמצב זה, לא רק שאנחנו לא יכולים לבקש שחרור מקדמה,

אלא עולה החשד האם בכלל יש גרעון אמיתי באותה רשות מקומית.

ע' דראושה; האם אותה רעיות מקומית מודעת לסכנה שהיא

לא תוכל לקבל את הכספים?

אי הכט; היא מודעת. בינתייס נמצא שם רואה חשבון.

מהסכנה הזאת אני לא מתרשם כי כששלחנו

רואה חשבון בוודאי נקבל דין וחשבון.

ע" דראושה; י נדמה לי שזה לא סוד אם תאמר את שם המועצה-

א' הכט; מכיוון שלא קראתי את שמן של שאר המועצות

לא אקרא גם את שמה של מועצה זאת. אנחנו

עומדים בקשר בלתי אמצעי. טענתי שזו תופעה די מוזרה, שרשות מקומית נותנים

לה את האופציה לקבל מקדמה" אני רוצה לומר לנוכחים ולחברי הוועדה שזה די

בעייתי. צריך לדעת שאנחנו מטפלים בעת ובעונה אחת ב--90 רשויות מקומיות

בקונסולידציה. מהם התחילו באפריל-מאי מהם התחילו עכשו ולזה התוספו עוד

10 שהזכרתי קודם. כלומר, אנחנו נעבור על כ-100 רשויות מקומיות. מי שמכיר

אף התהליכים, את החומר הנררש, את בעית המקדמות וכן הלאה, זה לא יכול

ללכת, גם עם מחשבים, מהיוט למחר. בענין זה אין הבדל בין המיגזרהיהודי

למיגזר הערבי. המכונה קצת כבדה, כי הפעם רוצים לבדוק באופן יסודי ולסלק

גם את הגרעון המצטבר וגם לתקן את המסגרות- אט עושים את זה באופן יסודי,

זה לוקח קצת זמן,

כפי שאמרתי, בכל הדברים שאפשר היה, הדברים

נעשו. תקציב רגיל, הודענו מה שאפשר. תקציב להקצאה קיימת, אפשר לשחרר את

הסכומים, מקדמות, אני מקווה שעד סוף השבוע יצאו לגבי אותן רשויות שהגישו

את המסמכים כנדרש. אני מקווה שנתגבד על כל התקלות. יש בעיות. כספי תקציב

לא משתחררים כל כך בקלות ואסור שהדברים ייעשו ללא הבקרה המתאימה. אני

מקווה שבשבוע הבא נוכל להפעיל אותם תהליכים לגבי 10 הרשויות המק/ופיות

הנוספות שאנחנו עומרים לקבוע אותן. אותו רבר, אני מקווה שבשבוע הבא

תיקבע הקצאת הסכום הנוסף של 2.5 מליון שקל אם נקבל שחרור תקציבי. כאן

הענין עוד לא סגור עד הסוף. גם פה צריך להראות למשרד האוצר איך מקיימים



את התנאי שנקבע לגבי 2.5 מליון שקל, שזה ישמש גם לקידום ההכנסות

העצמיות באותן רשויות מקומיות בהן קיים פיגור. יש לנר תכנית בנושא

זה ואני מקווה שנוכל להראות אותה"

יחד עם זה, כל המשרדים שעוסקים

באופן ישיר בנושא הרשויות המקומיות במיגזר הערבי ערים לזה שאנחנו

נבקש לקראת תקציב שנה הבאה קידום עוד יותר גדול מזה של השנה.

כמובן שקידום או הקצאת סכומים תלויה במדיניות הכללית. אני רוצה

להזכיר, בעוד שבמיגזר הערבי ובמיגזר הדרוזי נעשה קידום כלשהו בשנה

זו, הרי לגבי המיגזד היהודי נעשים אך ודק קיבוצים בכל השנים

האחרונות. אני לא אומר שזה פותר את הבעיה באופן מספיק. לדעתנו

מן הדאוי היה ללכת בצעדים יותר מקיפים במיגזר הערבי, ולא מעט נעשה.

בעשרות רשויות מקומיות ערביות עוסקים בנושא הביוב, בנושא המים,

באופן די שיטתי. מעבר לסכומים שהזכרתי קודם נעשה לא מעט. אני מצטער

שמזכירים פה כאילו הדברים עומדים כל הזמן על מקומם. אני חושב שיש

התקדמות לא מעטה בשנים האתרונות בכמה נושאים, של תשתית במיוחד. אבל

אנחנו ערים לזה שיש עוד הרבה לעשות.

ע" דראושה; מה התקדם מאז הישיבה בשבוע שעבר עם

המנכ"ל וועדת הכספים ועד היום? אמרו

שבמשך מספר ימים פותרים את הבעיות-

הנושא העיקרי שהיה צריך ויכול היה להתקדם

היה נושא המקדמות. קצת קשה לעקוב אחרי מה

שקורה, כי המקדמות אמורות ללכת לאותם מוסדות שהזכרתי קודם, סכום

למס-הכנסה, סכום ל"מקורות" וכן הלאה וזה מקל את הלחץ על קופת

הרשות המקומי,ת, כי חלק מהדרישות להעברת סכומים יורד ואפשר להתפנות

יותר לדברים אחרים. אני יודע שלכמה רשויות הועברו מקדמות.

מ' ותד; הועברו ניירות- המדינה משלמת לעצמה

דדך הרשויות המקומיות הערביות. תנסח

את זה כך.

א' הכט; למם-הכנסה חייבת המועצה. המדינה לא

חייבת למס-הכנסה. ל"מקורות" חייבת

המועצה.

מס-הכנסה זה המדינה. ממה נבע החוב?

אני מצטער שנתת תשובה כל כך מפורטת

ואין בה כלום.

א' הכט; זה הסדר שנקבע לכל הקונסולידציות.

יהודים, דרוזים, ערבים, זה אותו הסדר.

לא מעבירים כספים ישירות לקופת המועצה אלא למוסדות שהרשויות חייבות

להם. אולי נשמע מהאוצר לאן הגיעו ברגע זה.

ב' שליטא; יתכן שחלק מההבטחות שקבלתם היו חפוזות,

יכול להיות שלא כולן נבונות. אינני קובע

את זה אבל אני אומר; יתכן הכל. מאחר והדברים הובטחו הם צריכים להיות גם

מקויימים. ההתחייבויות שאני מדבר עליהן ניתנו לא על-ידי ילדים ברחוב

הן ניתנו על-ידי אנשים מוסמכים, אם זה מנכ"ל משרד הפנים, אם זה גורם



אחר שמוסמך לתת התחייבויות וצריך את הדברים האלה לכבד או לא לתת

הבטחות והתחייבויות-

לרעתי הבעיה הרבה יותר רחבה ממה שמנסים

לצייר כאן. אני מאר מצטער, שהגישה הברלנית שלכם, של הרשויות הערביות

לבד גס יוצרת שלא לצורך איזשהו מתח ויחס

למה? יש יחסים מצויינים בין הרשויות

המקומיות היהוריות לבין הרשויות

המקומיות הערביות. אל תקלקל אותם.

ע' עלי; חה"כ טובי, הוא מביע את רעתו לא את

דעתך.

ת' טובי; אני מעיר את הערתי לגבי דעתו-

ב' שליטא; חה"כ טובי, יש לי הרגל מגונה, תמיד לומר

את דעתי שלי ולא את דעתך שלך.

הבעיה של הרשויות המקומיות הערביות ושל

אחיותיהן היהודיות היא אחת, הפער ההולך וגובר עד כדי קיטוב חברתי חמור

בין הגדולות לקטנות. אתם לא יודעים מה קורה, אתם לא חשים ואתם חיים

באיזו אספמיה. מרכז השלטון המקומי מייצג היום את הגדולים, את פתח-תקוה,

את רמת-גן, את חולון ואת בת-ים. אתם לא מייצגים את הקטנים ולא את הערבים.

יש משבר אמון חמור- יש מליוני שקלים עודפים לרשויות הגדולות. דברתי עם

גזברים,אני יודע מה שאני מדבר- עיריה לא הכי גרולה בארץ, בגוש דן, אם

היא היתה שמה עכשו את העודפים שלה על השולחן, גמרו את הבעיות שלכם

לחמש השנים הבאות-

אמר נכון מר הכט, יש גם רשויות מקומיות

יהודיות שלא משלמות משכורת. הפער הוא חמור והוא הולך וגדל ככל שאתה

סמוך יותר על שולחן הממשלה.

ע' עלי; ליבנאל אין כסף לשלם משכורות.

בי שליטא; ומנחמיה משלמת? למה אני מזכיר את מנחמיה?

מפני שחושבים שאם אני חבר כנסת אז יש לי

בלי סוף. טעות מוחלטת-

עי דראושה; אתה משווה את השירותים שמקבלים במנחמיה

עם השירותים שמקבלים בסכנין?

גס לזה אגיע. אתם באוצר ובמשרד הפנים

הנחתתם הנחיות לרשויות המקומיות שכולן

טעות. 3% קיצוץ פה, 4% קיצוץ שם, לפתח-תקוה, לדבוריה וליבנאל אותו דבר.

היום הגענו לשנת 1987 אז יבנאל ודבוריה על הקרשים ופתח-תקוה פורחת.

זה מה שקרה, חליפה תפורה לפי מידה. הסוטים שלנו כמעט התרגלו לחיות בלי

לאכול בסוף הם מתו מרעב- הם מהים וזו אמת. נציגי מרכז השלטון המקומי

לא התביישו להופיע בוועדת הכספים ולדרוש את ליטרת הבשר שלהם ממסי השבח

השונים למרותשהערעור המשפטי שהגישו כמה עיריות גדולות לא התקבל-



אני מתכוון לא לשקוט ולא לנוח. יקום

פה לובי מוניציפאלי, לא ישאר שקל אחד שיימסר ישירות לאותה רשות- זה

יהיה עם אגרות כלי רכב, זה יהיה עם היטל סעד ונופש- שני הסכומים

האלה יחד הם כ-60-60 מליון שקל- זה יכול לעזור לישובים הקטנים

ילישובים הערביים. לא יתכן שבעלי מענק שלילי שיש להם עודפים יהיו

סמוכים על קופת הממשלה. אז מה אם כל הרכב מצוי בתל-אביב? מהר תבוא

דתגיד שכל מס ההכנסה גובים בתל-אביב. אז אולי כל הכסף של המדינה

צייר ללכת לעירית תל-אביב- איזו אוולת זאת? גם המקריות הזאת, שבמקרה

שמו את בורסת היהלומים ברמת-גן, גם כן צריך פעם אחת לדבר על

הנושא הזה.

ע' דראושה; מה זה יעזור להם?

ב' שליטא; אני רוצה להעביר את הכנסות המדינה

לידיים של משרד הפנים ושהם יחולקו

להם-

ע' דראושה; אבל זה לא עונה בינתיים על המצוקה שלהם.

ע' עלי; אתה לא מבין את דבריו"

ע" דראושה; לך יש תמיד נימה כל כך גרועה, כל כך

סתמית. תפסיק עם ההערות האלה.

ע' עלי; אתה לא יודע.

עי דראושה; אני יודע. אני מבין יותר סוב ממך. אתה

סתום. תמיד אתה אומר את הדבדים הללו

בצורה כזאת- אני לא מוכן לשמוע אותך. תמיר ההערות שלך גזעניות. אתה

מופיע כאנטי-ערבי בכל דבר. זה לא יעזור לך.

ע" עלי; אני לא רוצה להכנס לויכוח אתך. אתה

לא שווה את זה-

אם ההצעה של חה"כ בני שליטא תתקבל,

הבעיות של המיגזר הערבי ייפתרו,

היו"ר ע' שילנסקי; חה"כ דראושה, אמרת פה כמה ביטויים

בעידנא דריתהא

ע' עלי; הכל שאלה של מעליב ונעלב. אל תתייחס לזה.

היו"ר די שילנסקי; אני מנהל פה את הישיבה. אחרי שתרגע,

חה"כ דראושה, נמחוק בהסכמתך את הדברים

מהפרוטוקול-

עי דראושה; אני לא מסכים.

היו"ר ד' שילנסקי; נשכח את זה ובואו נלך הלאה.



ב' שליטא; כיסוי הגרעון שלבם ושל הישובים הקטנים

אלה שסמוכים על שולחן הממשלה ב-80% ב-70% אף פחות מזה, יכול

להיות שרובכם שייכים לקטגוריה הזאת. זה נובע בגלל מעוט תעשיה ועסקים;

ואחרות שסמוכות על שולחן הממשלה אולי ב-%20 או ב-30%, מצבן הרבה יותר

טוב. הן גם כן סמוכות על שולחן הממשלה אבל הרבה פחות.

כיסוי המענקים שלכם הוא חשוב. יהיה לכם

מיר כסף זמין. אבל האמינו לי שחשוב מכל זה מסגרות התקציב. דיבר

על זה מר הכט. את היסורות של התקציב צריך לשנות על-מנת לא לעמוד בפני

שוקת שבורה מחר בבוקר. כלומר, שישנו את הבסיס, שהרשויות המקומיות

תוכלנה לשלם משכורת כל חודש.

יש בעיה לישובים הערביים. נאמר שהתקציבים

שלהם הרבה יותר נמוכים מאשר בישובים היהודיים- זה לא בדיוק כך, אבל יש

בזה משהו, בישובים הערביים יש פיגור עצום בפיתוח- אין שם אולמות ספורט,

אין שם בריכות שחיה ואין שם מגרשי טניס. ברגע שאין בריכת שחיה, אין גם

מציל, אין אדם שמטפל בגינון. כל הדברים האלה מגדילים את התקציב. אז

מספר העובדים יותר קטן, התקציב יותר קטן- בוודאי, ישוב שיש לו אולם

ספורט ויש שם רכז ומנקה, התקציב שלו יותר גדול. לכן בפיתוח, הרשויות

המקומיות הערביות נמצאות על הקרשים- צריך היה, מעבר לתיקוני הבסיסים

לתת איזשהן זריקות מיידיות- אי-אפשר לפתור את הבעיה הזאת בשנה אחת-

זו צריכה להיות תכנית חומש, כדי להרים אותן. הרשויות המקומיות הערביות

צריכות להיות מעבר לבעיות הבסיסיות של כבישים, חשמל ומים. הן צריכות

ללכת קדימה ולבנות גם אולמי ספורט, מגרשי כדורגל מדושאים וכן הלאה.

המסגרות של התקציב, אוי ואבוי לנו אם

לא נעמוד על המשמר ונדאג שהן לא תהיינה קפואות. הן צריכות להיות

דינמיות ומשתנות. כלומר, אם קבלת ממפעל הפיס תקציב ובנו אצלך אולם

ספורט, חייבים להגדיל לך את התקציב.

ס' דרויש; אל תהיה בטוח. יש לי אולם ספורט ואין

לי תקן לזה-

חובה לתת, אחרת זה פיל לבן,

אחרת חבל על הכסף. בזבזו כסף ציבורי.

בהחלט, אני חושב שזה לא בסדר.

מסגרות התקציב, אל

תקפיאו אותן. הן צריכות להיות דינמיות, משתנות. כלומר, אם מועצה

קבלה שכונה חדשה, תושבים חדשים, אולם ספורט שמצריך תקנים, כל הדברים

האלה צריכים להתבטא מיד בבסיס התקציב. צריך להיות כל הזמן מעקב אחר

הדברים האלה.

הבעיה של הישובים הקטנים, והישובים

הערביים נמצאים בתוכם, היא הפריסה העצומה, מפוזרים על שטח עצום. בוא

ניקח את קרית אונו. יש שם בנין רב קומות ש-60 משפחות גרות בבנין הזה,

שמים מיכל אשפה אחד לפני הבנין, שני עמודי תאורה. כמה צריך בישוב קטן

ל-60 משפחות? זה 30 מיכלי אשפה וכמה עמודי תאורה- זאת הבעיה ואף אחד

לא מבין את זה-

לכן משרדי האוצר והפנים חייבים להיות עם

הפנים לישובים הקטנים ולישובים הערביים,



בענין ועדות בנין ערים - אוהבים לומר

את זה ורגילים לומר את זה: מוכרחים לבנות בניה בלתי חוקית כי אין

לנו תכניות מיתאר. אני מכיר את הסיפור הזה, דווקא לישובים הערביים

נתנו תקציבים במענקים מלאים, לא בהלוואות אפילו, כדי שהם יעשו

תכניות מיתאר. אני בניתי את מנחמיה בלי תכנית מיתאר. עשר שנים היא

היתה בתכנון, אפשר לעבוד ולפעול בהתאם לחוק גם כשהתכנית עוד לא

מאושרת לחלוטין.

אנחנו חברים בוועדת בנין ערים אחת,

שגמצאים בה יהודים וערבים. גם אני הייתי רוצה להיות לבד, לא נותנים

לי. אני לא מתנגד שהישובים הערביים יהיו נפרדים בוועדות בנין

מקומיות. אבל קצת בזהירות וקצת באחריות. אם למשל אני לוקח את

אום-אל-פחם כדוגמה, לא הייתי נותן לראש העיר שם ועדת בנין מקומית,

מפני שמרוב סלחנות, העיר הזאת הרוסה לגמרי מבחינת התשתית שלה.

היא לא יכולה לבנות תשתית של עיר, כי הרסו את כל השטח הציבורי שהיה

שם בגלל ותרנות לכל אדם שרצה לבנות באופן בלתי חוקי.

אשתדל לקצר משוט שאני מאמין שהדיון

הזה הוא לשם טיפול ענייני בבעיה ולא

לשם הצגה ,

היו"ר ד' שילנסקי; נכון. כל הרחבה לא מוסיפה ודוחה את

ההגעה לתכלית.

מ' ותד; אינני יודע איך אנחנו נכנסים לשנת

התקציב הבאה. אני מתאר לי שהרשויות

המקומיות הערביות נכנסות לשנת התקציב הבאה רע מאד, משום שמדובר

בשנת התקציב החולפת וזו שלפניה כבסיס לתקציב הבא פלוס הקיצוצים

המתבקשים בנושא סובסידיות ובנושאים אחרים. אינני יודע מאין לקח

מר הכט את האופטימיות הזאת, שלגבי מסגרת התקציב הבאה של הרשויות

המקומיות הערביות יבקשו שיפור. אנחנושמענו הבטחות על שיפור גם

משר האוצר מר משה נסים ליד השולחן הזה לפני שנה או יותר והסתבר,

מר הכט, עם כל החשבונות שאתה עושה, שהתקציבים של הרשויות המקומיות

הערביות לא גדלו באופן ריאלי. אתס יכולים לספר לנו כל מיני סיפורים

ולתת כל מיני מספרים, זה פשוט לא אמת. התקציבים האלה, בניגוד להבטחות

של שרים, לא גדלו בשום תחום כמעט. זה לא רק שר האוצר. גם שר החינוך

התחייב במקום אחר ועוד שרים התחייבו מעל בימות ולא קיימו.

יש מידה מסויימת של תמימות בדרך בה

מנהלות הרשויות המקומיות הערביות את מאבקן. ראשי הרשויות מתפתים

לטלפונים, מתפתים להבטחות ולכל מיני חיוכים שאין מאחוריהם כיסוי.

אם אתם עדין מאמינים שניתן בשיטה הזאת להזיז דברים, הציבור הערבי

איננו מאמין. מי שמשמש היום בלם, הוא יהיה בלם זמני לתקופה קצרה מאד.

הוא יאבד את הציבור שלו, הוא יאבד את הקשר אתו ואז יקומו ויגידו:

הערבים רוצים אוטונומיה. יגרמו לכך שהערבים ירצו בזה. ישימו להם קודם

את הרעיון ויצרו את כל התנאים כדי שהם ילכו בכיוון הזה, כאשר הערבים

דורשים ומתחננים שיביאו לאינטגרציה. בשביל מה האנשים האלה מתרוצצים?

אני רואה אותם בממוצע פעם בשבוע בכנסת. על מה הם נאבקים? על שוויון

ועל אינטגרציה ועל עוד זכות קטנה, מקוצצת- אבל המדיניות בבסיסה אינה

משתנה. נציגי המשרדים לא קובעים. ללא שינוי המדיניות ובלי פתיחה



במאבק עכשו על שנת התקציב הבאה, המצב יהיה הרבה יותר גרוע-

אני יושב ליד השולחן הזה משנת 1981.

משנה לשנה המצב נעשה יותר חמור-

א' הכט; בעשרות מקומות, מים וביוב

מ' ותד; לא מעניינים אותי עשרות מקומות, מי

אמר שתמיד צריך למדוד את זה עם הצרות

של יהודים? זה שיש למועצה זו או אחרת בישוב היהודי צרות, זה צריך

להצדיק את הצרות בישוב הערבי? אנחנו גם נגד צרות למועצות מקומיות

יהודיות. זה התרוץ? זה צריך לנחם אותנו? כל שבוע דנה ועדת הפנים

בנושא הזה ללא שום התקדמות. למה זה לא קרה ב-1982? למה לא היה

המצב הזה ב-1983? היו מגיעים נציגי המועצות המקומיות הערביות

וחוזרים הביתה עם הישגים. היה מי שמבצע את הסיכומים,

אתם רוצים שנגיע לכך, שהציבור לא יאמין

בכנסת, לא יאמין במשרדי הממשלה ולא יאמין בראשי הרשויות שלו ואז המצב

ימיה בלתי נסבל-

בדרך כלל אני מקבל את קו המחשבה של

חה"כ בני שליטא. אבל זה לא במקום תיקון המדיניות. נניח שניוזן היום

לבקה אל-גרביה או לגית מפעל וראש המועצה יגבה מהמפעל מסים, דבר

שאין לו היום. אבל באופן בסיסי זה לא יפתור למשל את בעית השירותים

שהסוכן שלהם הוא לא ממשלת ישראל אלא למשל הסוכנות היהודית, או הג'וינט

אד כל הגורמים הפעילים בציבור היהודי ואינם פעילים בציבור הערבי. מה

ייצא? יוצא שיש לנו שתי מדינות ישראל, מדינת ישראל לעניים, זה בעיקר

לישוב הערבי ומוסרות הלאום ליהודים שהם מחוץ לתקציב פעילים מאד בשטח

היהודי. לכן לא יכולה להיות השוואה בין מה שמקציבים לציבור הערבי

לב:ין מה שמקציבים לציבור היהודי, כי צריך לקחת בחשבון שהמקור היחיד

של הציבור הערבי זה קופת המרינה, ואין לו לא סוכנות יהודית ולא גיוינט

ולא מגבית מאוחדת ואפילו לא שיקום שכונות" אי-אפשר לדבר על שוויון. מי

אמר שאנחנו רוצים שוויון עם היהודים. אנחנו רוצים יותר בשביל שנוכל

להיות באופן מינימלי על בסיס שווה. ואז מגיעה שאלת התעוש ושאלת המיסוי-

הלוואי והיו מחלקים את ההכנסות של הבורסה ליהלומים בין כל הרשויות

המקומיות בארץ- זאת תביעה צודקת. אבל חה"כ עלי, הממשלה הזאת איננה

סוציאליסטית. לא במקרה אימץ משרד הפנים את המדיניות הזאת.

יש הכנסות מועברות שניתנות לרשויות

המקומיות בשל אגרות רישוי וכל מיני נושאים. רשויות שיש להן עודפי כסף

לא צריכות לקבל חלק פרופורציונלי מההכנסותהאלה. את ההכנסות האלה,

80-70 מליון שקל, צריך להעביר לרשויות החלשות, ביניהם המיגזר הערבי

ואחרים. זה הגיוני מאד. מי שלא מבין את זה יש לו בעיה.

מ' ותד; זה הגיוני אבל חה"כ בני שליטא מפנה שאלה

עקרונית, תפיסה כלכלית סוציאלית לממשלה

שהאמונה שלה הפוכה והענין הוא ויכוח על המדיניות בגדול, על בכלל התפיסה

הסוציאלית של ממשלת ישראל.



לחה"כ בני שליטא תהיה עוד בעיה עכשו כשיקצצו את הסובסידיה שמשלמים לנוסע

בייאגד" ממנחמיה לתל-אביב, ובן תל-אביב ימשיך להנות מהעובדה שהוא גר במרכז הארץ.

אבל זה ויכוח בגדול על מכלול המדיניות.

עכשו לפנינו הבעיה הקונקרטית, איך מתקנים את הבסיס התקציבי למועצות

המקומיות הערביות. כדי לתקן את הבסיס התקציבי למועצות המקומיות הערביות, צריך

להעדיף אותן יתסית לרשויות המקומיות היהודיות משום שסוכני השירותים בציבור הערבי

תלויים אך ורק במשרד האוצר. מה הם מבקשים ואומרים? תשוו אותנו עם הציבור

היהודי. הם עדין לא מבקשים תוספת.

לסיכום אני רוצה לומר, כל הסיפור הזה של שיטה סלקטיבית במתן מקדמות למועצות

מקומיות תוך שימוש בדברים פורמליים, מר הכט, תמיד אפשר למצוא את התירוצים האלה.

תמיד, מבחינה פורמלית, אפשר יהיה לומר למועצה זאת או אחרת: את לא עומדת

בקריטריונים. השאלה אם יש רצון טוב לסייע ולפתור את הבעיה או להכשיל אותם על-ידי

שימוש בנימוקים פורמליים? הרושם הוא שאתם מכשילים אותם על-ידי שימוש בנימוקים

פורמליים ולא מאפשרים להם להתגבר על הבעיות המתעוררות. אתם באים ואומרים: הם לא

ענו לסעיף הזה, לדו"ח הזה ולרואה החשבון הזה. איך התגברו על הבעיות האלה בערי

הפיתוח במשך שנים רבות? הם נולדו עם דו"ח של רואי חשבון ביד? בואו ניקח עיירה

כמו קרית שמונה ונשווה את סך-הכל-

אי הכט;

בקרית שמונה, שנה וחצי דנים איתם על רואה חשבון ועוד לא גמרנו.

מ' ותד;

אבל הם משלמים משכורות. שום שירות לא חושבת שם. זה ההבדל. בדיוק על זה אני

רוצה לדבר.

אי הכט;

לא נכון. שלושה שבועות היתה שם שביתה.

מי ותד;

אתן לך רשימה של 15 עיריות יהודיות, קח ותשווה את התקציבים שלהן עם

התקציבים של המועצות המקומיות הערביות. עיריה אחת, קבלה במכה אחת יותר ממה

שדורשות כל המועצות המקומיות הערביות ביתד והייתם מוכנים לשלם.

אני מקווה שראשי המועצות המקומיות לא ישתקו בענין אותם הברים במצוקה שהיו

מוכנים להפסיק את השביתה ובלבד שישלמו להם משהו. בשיטה כזאת הציבור הערבי לא

יתקדם אפילו מילימטר אחד. יש סיכוי להצלחת מאבקן של הרשויות המקומיות הערביות כל

עוד הן ביחד. וזה היה אולי שיעור מאלף, שאלה שהפסיקו את השביתה לא קבלו אפילו

פרוטה אחת. או שכולם יקבלו או שהציבור הערבי יצטרך לחפש דרך אחרת למאבק ואז זה

לא יהיה נעים והרבה אנשים יסתייגו מהדרך הזאת. אבל כנראה שלא תהיה ברירה.

אני מציע, אדוני היו"ר, שיתקבל הסיכום הבא; 1. הוועדה פונה למשרדי האוצר

והפנים להעביר לאלתר לרשויות המקומיות הערביות את הסכומים עליהם הוסכם בשבועות

האחרונים לשם כיסוי הגרעונות התקציביים של הרשויות הנ"ל. 2. הוועדה תחזור ותדון

בנושא ביתר פירוט ותוציא המסקנות המתחייבות תוך שבוע מהיום.



ע' עלי;

קודם כל אני רוצה לומר לכם, שהדברים שאמר חה"כ בני שליטא הם דברים השובים מאד.

מי שקצת מבין בתקציבי הרשויות המקומיות יכול להבין שאלה היו דברים השובים

ורציניים. יושב כאן איש תקציבים ממשרד הפנים לשעבר, מר אסעד עזיאיזה, ואתרים

שבוודאי יסכימו שאם רוצים לפתור אתת ולתמיד ובצורה יסודית את הבעיות, הדרך

לפתרון היא מה שאמר ידידי חה"כ בני שליטא. מי שלא מבין את זה לא יודע מה זה

תקציב של רשות מקומית. צריך להתחיל ללמוד את העניינים האלה לפני שעושים דמגוגיה

והון פוליטי מכל נושא.

הערה שניה, הברי הטובים, ראשי הרשויות המקומיות הערביות, שמעתם אותי בוועדת

הכספים. קבלנו שם ההלטות שאני הצעתי אותן, ההלטות שדומות בניסוהן לההלטה שהציע

ידידי הה"כ ותד, כך שאני לא השוד. אני תומך בהצעה שהציע הה"כ ותד. אני תושב

שצריך להעביר לרשויות המקומיות הערביות, כמו לשאר הרשויות שנמצאות במצוקה

כספית, את הכספים באופן מיידי כדי שהן תוכלנה להתקיים. הדברים הובטהו, צריך

לקיים אותם.

ת' טובי;

זוהי תביעה אלמנטרית שכל אהד העלה אותה.

בענין הזה, אני סכמתי את הישיבה הקודמת של ועדת הכספים שהיה לי הכבוד להיות

ממלא מקום היוייר שלה בתביעה הזאת וגם כעת אני תומך בענין הזה.

ת' טובי;

תביעה זאת עולה כל שבוע ושום דבר לא יוצא מזה.

עי עלי;

אתה יודע מה זה כנסת ומה זה רשות מבצעת. התפקיד שלנו לדבר ולהציע. אנחנו

הותמים על צ'קים? אני מקווה שיתייהסו לדברים בצורה רצינית.

דבר שלישי, אני רוצה לומר לעמיתי ראשי הערים, תפסיקו ללכת שבי אחרי כל

פוליטיקאים דמגוגיים שמכל נושא עושים נושא פוליטי, נושא של אפליה על בסיס גזעני.

אתם יודעים כמוני שזו לא האמת. לאחרונה היה נסיון אמיתי לשפר. נכון שלא הגענו

למנוחה ולנחלה וצריך עוד לשפר ועוד לקדם. אבל היה נסיון רציני בהרבה תחומים לקדם

את הנושא הזה. שמענו בנושא קו אשראי. לפני שנה, אמר חה"כ תופיק זיאד, היה לו

מליון ו-600 אלף שקל קו אשראי לפיתוח. זה בערך פי שישה או שבעה ממה שנתנו

לרשויות אחרות פר-קפיטל. התקציב הזה מחולק פר-גולגולת, אין כאן שום אפליות. יש

כאן בעיות אמיתיות, צריך להתמודד אתן. אבל להפוך את הנושא הזה לנושא בין-עדתי,

אני חושב שזה לא רציני. לא כדאי לעלות על הגל הזה. מזמן השבתי שלדמגוגיה הזאת

אין מקום במדינה. אני מציע להאבק לגופו של ענין. יש לכם תביעות מספיק צודקות גם

בלי הנימוקים האלה. תזכרו מה היה מצבכם לפני עשר שנים. זה לא מנחם, אבל מה היה

לפני עשר שנים בפיתוח, בקו אשראי, בתקציבים רגילים, בחינוך. כמה ילדים מהמיגזר

הערבי למדו בבית ספר תיכון לפני עשר שנים? כמובן בעקבות חוק חינוך תיכון חינם

צריכים להיות עוד בתי ספר ועוד כיתות. צריך לראות את הדברים בפרספקטיבה המתאימה.

אי עזאיזה;

בסדר, אבל יש לנו כאבי צוואר כשאנחנו מסתכלים אהורה.

עי עלי;

מותר לי להזכיר לכם.



ס' דרויש;

הפריעו לי הדברים שאמר חה"כ בני שליטא על גישה בדלנית. אנחנו מופיעים

במסגרת השלסון המקומית. כל המועצות המקומיות הערביות חברות במרכז השלטון המקומי

ואני לא רואה שום פסול במסגרת הדומה לאותה מסגרת של עיירות הפיתוח שעיירתו של

חה"כ בני שליטא חברה בה.

בי שליטא;

ערי הפיתוח זה גיאוגרפיה. ערבים זה על רקע איתני ולאומי ולכן זח לא טוב.

סי דרויש;

כך אתה רואה את זה.

בי שליטא;

אם היו ראשי המועצות הספרדים הולכים יחד, הייתי רואה גם בזה פסול.

סי דרויש;

אני הושב שההתארגנות הזאת היא בגלל הבעיות הייחודיות שיש למיגזר הערבי.

אתה יודע טוב מאד שמעבר לענין האיתני מאהדות אותנו הבעיות הספציפיות של המיגזר

הערבי ואני חושב שיש פה צידוק מוסרי לא פחות מאשר אותו פורום של עיירות פיתוח.

אדוני היו"ר, מפריעים לי שני דברים. כולנו אזרתי מדינת ישראל וכשאנחנו

מעלים את הבעיות הכואבות לנו, שכולם מצדיקים את קיומן, אנחנו מדברים כאילו משני

צידי המתרס. אנחנו שומעים אמנם מחברי הכנסת בני שליטא ועובדיה עלי הבנה

לנושאים אבל משום מה מזדקרת התמונה כאילו אנחנו מדברים בצד אחד ואילו חברינו

מהמיגזר היהודי שהם ראשי רשויות במקרה זה מדברים מצד הגורם שצריך לפתור את הבעיה

ולא מצד הגורם שצריך לגלות סולידריות עם אותו גורם ששמו המיגזר הערבי.

מפריעה לי עוד עובדה חשובה מאד, אנחנו מבזבזים אנרגיה על דבר שהוא שולי. יש

השש אצלנו שיש כוונה לדחוק הצידה את כל הבעיות הבאות ברשימה אחרי הבעיה השולית

שהיא בעצם לא צריכה להעסיק את כולנו כמו שהיא העסיקה אותנו עד עכשו.

אני חושב שיש לתת את הדעת על הבעיה הבסיסית והיא תיקון בסיס התקציב וחגדלת

תקציבי הפיתוח. מבלי להכנס לפרטים אתן כדוגמא את הישוב שלי שמונה כ-15 אלף

תושבים. כל תקציב הפיתוח של בקה אל גרביה לשנת 1987 הוא כ-80ו אלף שקל. ב-24

לחודש ישבנו עם מינהל המים כדי לבדוק אפשרות של החלפת צנרת המים. רק לנושא

הספציפי הזה, לא רק שגמרתי את תקציב הפיתות שלי לשנה זאת אלא גם שעבדתי חלק

מתקציב הפיתוח לשנת 1988. זאת בעצם הבעיה. במיגזר הערבי אין תשתיות, אין דרכים,

אין כבישים, אין ביוב.

בנושא התעשיח, יש לי עמית טוב ומורה טוב ביוקנעם שסיפר לי שרק ממפעל

אחד, מפעל אוסם יש לו הכנסה שנתית של מליון דולר. אי-קיום הדברים האלה או חלקם

במיגזר הערבי הוא גורם שלא יביא ישועה מבחינת הכנסה. יעידו מר הכט ומר דינס שאני

נאבק עד היום עם משרד הפנים כדי לאפשר לי חריגה מעבר להנחיות של משרד הפנים לגבי

העלאת ארנונה. עד עצם היום הזה לא אושרה לי החריגה. כך שיש רצון מצדנו

והאוכלוסיה שלנו היום בהחלט יכולה להעריך מה שאנחנו עושים בשבילח, היא סלקטיבית

יותר, היא דורשת איכות סביבה ואיכות חיים באווירה יותר נורמלית ויותר בריאה.



מלה אחרונה לגבי מה שאמר חה"כ תופיק טובי שאנחנו משמשים כבלם אצל האוכלוסיה

שלנו. נרצה או לא נרצה, יש הצטברות של מרירות. ובמציאות הזאת לך תסביר לאותה

אוכלוטיה שבגלל פקידה בהריון או בגלל טעות במחשב הגיע המצב לאן שהגיע. הריי

הדברים האלה הם לעג לרש. במציאות של היום, אנחנו כפרנטי הישובים. מלמדים

לדו-קיום ולטובלנות. אנחנו עושים את זה יום יום. לך תנטה במציאות הזאת למכור את

הדברים האלה.

אי נטראלדין;

אני חושב שההצעה של ידידי חה"כ ותד ראויה לתמיכה כי היא מדברת בעד עצמת.

לפתור את הבעיה של המיגזר הערבי זה חשוב מאד. עלינו לדעת, שהמיגזר הזה שסובל

הרבה שנים, הגיע הזמן שהוא יזכה לשוויון מבחינת תקציבים.

שתי בעיות עמדו בפני המיגזר הערבי במשך 30 שנה. א. בעית התקציבים. לא היו

תקציבים למיגזר הערבי עד כמעט 1978. התקציבים היו נמוכים ולא נעים להזכיר אותם.

עד 1978 התקציבים היו נמוכים ביותר והיחט לרשויות המקומיות הערביות היה אפטי. ב.

בעית התשתית. הרשויות המקומיות הערביות היו חייבות לבנות תשתיות. בנית תשתית לא

התחילה לפני 1978, היא התחילה אחרי 1978 ואז נוצרה בעיה מאד רצינית שהיא קשורה

בחריגות. למה? כי ראשי המועצות המקומיות הערביות פיתחו את הישובים שלהם בתקופה

הזאת יותר ב 5%-מטר, שנעשה במשך 30 שנה. צדק חה"כ ותד כאשר הוא אמר שבשנים

1981-1984 היו ראשי הישובים הערביים נכנטים למשרדי הממשלה, מקבלים את העזרה

הדרושה וחוזרים הביתה. ב-1984 השתנה המצב וחזרו הישובים הערביים אחורה. מתי קבקיו

תנופה מחדש? ב-1986. אלה דברים בדוקים וצריך להכיר בהם. ב-1986 התחילו הישובים

הערביים לנשום אוויר מחדש והתחילו לטפל בהם כפי שטיפלו בהם לפני 1984.

אני חושב שהגיע הזמן לתת למיגזר הערבי את התרופה הראויה לו. אמר ידידי ראש

המועצה בקה אל גרביה, ראשי המועצות עושים הרבה למען הציבור שלהם, למען אזרחות

טובה במדינה והם באמת הבלם בציבור הזה. אי-אפשר להשאיר אותם כך, כל עוד אנחנו

יודעים שנחתמו דברים. למה לא לקיים אותם? כאשר הדבר הזה בא לדיון והוא קיבל

הטכמה, למה לא לאפשר ביצוע התכניות שהוטכם עליהן?

עוד נקודה, אני זוכר טוב מאד שהשלטון המקומי המכובד התנגד לשביתות של

המיגזר הערבי בתקופה מטויימת ואני לא יודע למה. הרי המצב שלהם לא היה יותר טוב.

היום, בגלל כל מיני טיבות, אתם תומכים בשביתה, למה? הרי יש בעיה. כאשר נוח לכם,

כשיש עננים בשמים, אתם רוקדים לפי העננים.

היו"ר די שילנסקי;

אני רוצה להביע את דעתי כחבר כנטת ואתחיל מהערתו של חה"כ בני שליטא שאמר

שערי

הפיתוח זה מושג גיאוגרפי. ערי הפיתוח זה לא מושג גיאוגרפי. ערי הפיתוח זה קבוצה

של אנשים שהיו במעברות והשלטון במדינה התנכר להם והפלה אותם. אולי זה נכון לכלול

את ערי הפיתוח עם המיגזר הערבי. עובדה מאז 1977 שונה המצב. כולכם מכירים את

השקפותי ביחט לארץ ישראל. אני בעד שלמות ארץ ישראל, בעד התנחלויות.

עי דראושה;

אתה לא תמצא אפילו תומך אחד.

אני אומר את זה באופן גלוי גם כשזה לא פופולרי. מבחינה זאת, אני מאמין

בתורת ז'בוטינסקי ואני מוכן ללחום נגד כל אפליה של ערבים, אני גם נגד אפליה של

יהודים.



כתוצאה מאותו שינוי שחל החל מ-1977 במיגזר הערבי חלה עוד תופעה. הרמה של

ראשי הרשויות המקומיות עלתה. באופן טבעי בא דור חדש, דור יותר צעיר, דור יותר

מלומד, דור שמבין יותר את העניינים. הוא גס נתן תנופה ויחד עם התנופה באים

הצרכים והמדינה צריכה לעזור להמשך אותה תנופה.

בי שליטא;

זה נכון. יש היום ראשי רשויות ערביים, כל הכבוד, מקצוענים כולם.

א' עזאיזה;

אבל לא בדלניים,

בי שליטא;

בדלנות זו לא מלת גנאי.

יחד עם זאת, נכון תעשו אם תגבירו את המאמץ העצמי. גם היהודים לא אוהבים

לשלם מט-חכנסה. אבל לאט לאט, במיגזר היהודי הולכים ומשנים את הגישה הזאת ואתם

צריכים לפעול ביתר מרץ כדי לשנות את הגישה בקשר לגביה העצמית.

אני רוצה להיות מעשי. אנחנו נמשיך את הדיון בהקדם אבל בינתיים יש כאן שתי

הצעות. אנחנו נפנה, כך נראה לי, דרישה וקריאה לממשלה, לא באופן דחוף אלא באופן

מיידי, להעביר את התקציבים שהובטחו. אני רוצה לשמוע שזה יהיה מחר. אבל נאמר את

זה אחרי שנשמע את דברי נציג האוצר.

עי חדר;

אני מקווה שלא אאכזב את הנוכחים בזה שלא אכנט למדיניות ולפוליטיקה. אמר

כבודו שאני לא אחראי לזה. אני רוצה להתייחט רק לנושא אחד, נושא של קונטולידציה.

לא אחזור על הדברים שאמר מר הכט, אבל הנושא של תהליך הבדיקה הוא תהליך כללי ואין

בו יוצאים מהכלל. הוא נעשה באותה מתכונת לגבי כולם.

לנושא הבדיקה החוזרת של החשב הכללי, זו בדיקה טפציפית שחשב כללי משלם לרק

על טמך קבלות. אי-אפשר לדרוש מהחשב הכללי להעביר כטפים ללא אישור מתאים על

חובות. לכן הבדיקה שלו היא בדיקה הכרחית. היא תארך עוד קצת זמן. אנחנו עושים

את המכסימום.

א' אבו עטבה;

מה-9ו לאוקטובר הרשימות נמצאות במשרד האוצר.

זה לנושא התשלום. הוא יהיה לפי קבלות. יומצא האישור על החובות הם יכוטו כמו

שנקבע %50 כשלב ראשון.

מי וחד;

מי מוטמך לתת הבטחה לרשויות המקומיות? למה אתה לא מופיע במקום ממלא מקום שר

הפנים ואומר להם; כנגד חשבון מפורט וקבלות, אשלם לכם? בשם מי מדברים השרים

ונציגי השרים כשהם אומרים; תקבלו תוך שבוע?



ע' הדר;

ישלמו תוך שבוע, הכוונה היא שבמידה ויומצאו כל האישורים יועבר

התשלום.

אי אבו עסבה;

ואם האישורים נמצאים מה-9ו לאוקטובר?

עי הדר;

לגבי 13 הרשויות שנמצאות כרגע על השולחן, אני יכול לומר שכל האישורים

המתאימים הועברו לחשב חכללי ואני אוודא אתו כבר מחר בבוקר שיועבר להן התשלום.

היו"ר די שילנסקי;

אני מבקש גם לדווח לנו על כך. במידה ויש רשות מקומית שצריכה להיות כלולה

והיא לא כלולה, אני מבקש לדווח לנו ואנחנו נתערב.

קי דינס;

אנחנו מתנגדים בחריפות לעובדה שהאוצר עושה ניכוי במקור לרשויות המקומיות

ולא משנה כרגע איזה, יהודיות או ערביות, ומשלם את החובות שלהן. זה לא תפקידו.

הוא רוצה שיעקל דרך מס הכנסה. הוא רוצה שיעקל דרך ביטוח לאומי.

היו"ר די שילנסקי;

בסוף הישיבה אתה מעלה נקודה שלא נוכל לדון בה.

אי אבו עסבה;

אני מבקש להודיע שהגשנו את החשבונות ב-19 לאוקטובר. בינתיים משכו את הענין

ומס הכנסה עיקל לנו את ההעברות של משרד החינוך ומשרד הפנים לחודש הזה, הביטוח

הלאומי עיקל לנו את הכל ואנחנו בלי שום תקציב לחודש הזה. אם אדוני ילך לבדוק הוא

ימצא שאני כבר שלמתי את החוב הזה. מה קרה עקב זה? חודשיים אני ללא משכורות. היום

עיקלו לי כסף שהיו אמורים לשלם לי אותו בחודש אוקטובר.

היו"ר די שילנסקי;

אני מבקש ממזכיר הוועדה לבדוק מחר את הבעיה הספציפית ולדווח לי. במידה

ונעשה פה עוול, אני אישית אתערב.

ת' טובי;

בקשתי, נוסף לקריאה לקיים את ההבטחות, גם החלטה המורה לממונים על התקציבים

במשרד הפנים להרחיב את מסגרת התקציבים של הרשויות המקומיות הערביות במטרה להשוות

אותן עם הרשויות המקומיות היהודיות.

היו"ר די שילנסקי;

חה"כ טובי, היו לנו ישיבות ממצות באותו נושא. אינני רוצה דרך אגב לקבל

איזושהי החלטה.



ת' טובי;

זה חלק משרשרת ההבטחות.

היו"ר ד' שילנסקי;

הישיבה היום היתה בענין דהוף. אני מעדיף לקבל החלטה לא דרך אגב אלא שהיא

תונח כמסקנות על שולחן הכנסת.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14.45.