הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 294

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום שלישי, גי בכסלו התשמ"ה, 24.11.1987, שעה 10.00

נכחו;

די שילנסקי - היו"ר

ב' שליטא

ת' טובי - במקום חה"כ ת' זיאד

עי דראושה

זי עטשי - במקום חה"כ אי רובינשטיין

די דנינו

אי נסראלדין

עי עלי

מי איתן

מוזמנים;

יי ליאור - סמנכייל משרד החוץ

יי כהנא - ראש מינהל האוכלוסין, משרד הפנים

יי טוב - ס/ראש מינהל האוכלוסין, משרד הפנים

היועץ המשפטי של הוועדה;

צי ענבר

מזכיר הוועדה;

יי גבריאל

רשמה;

מזל כהן

סדר-היום; מעמדו של מובארכ עוואד

שונות



מעמדו של מובארכ עוואד

אני פותח את הישיבה.

הוגשו למליאת הכנסת הצעות דהופות לסדר-היום. מ"מ יו"ר הכנסת נענה לפניית

הממשלה לא לקיים דיון במליאה אלא להעביר את הנושא לוועדת חוץ ובטהון. בינתיים,

היום בוועדת הכספים העלו ואמרו.- איך יתכן שלא יאפשרו לדון במליאה וידונו בנושא

זה בוועדת הפנים. מ"מ יו"ר הכנסת הודיע שהוא מרשה לקיים את הדיון במליאה, אלא אם

ועדת הפנים תבטל את הדיון.

מאהר שנטען שהנושא קשור בדברים שהם אינם לפרסום ומאהר ומדובר בבטחון

המדינה, לא רציתי שיטענו שוב נגד ועדת הפנים, ובפרט שגם רוה"כ דראושה אמר לי

היום: למה דנים בנושא זה בוועדת הפנים ואני מכבד מאד את עירנותו לבעית בטחון

המדינה.

עי דראושה;

לא העליתי את הטעון הזה. עד עכשו לא שמעת את הטעונים שלי.

היו"ר די שילנסקי;

חשבתי שהטעון שלך הוא בטחון המדינה.

עי דראושה;

זה גם בטהון המדינה. אני חושב שזריקת אדם ממולדתו נוגדת את בטחון המדינה.

היו"ר די שילנסקי;

סיימנו בנקודה זאת. אנחנו עוברים לענין אחר.

עי דראושה;

הצעה לסדר.

היו"ר די שילנסקי;

אני מודיע לך מראש, אם ההצעה לסדר תהיה באותו נושא שסיימנו בו את הדיון, לא

רק אמחק את דבריך מהפרוטוקול, אלא גם אפסיק אותך באמצע דבריך. אני לא מרשה לדבר

אפילו מלה אחת בנושא הזה. לא נתתי לחהייכ שליטא ולא לחה"כ עלי לדבר בנושא זה.

עי דראושה;

זו גם דעתי מהבוקר. אמרתי שאני בעד שלא יתקיים כאן דיון ואני שמח שלא מתקיים

כאן דיון, למרות שהאורחים המכובדים טרהו ובאו.

אני רוצה להציע שננצל את הזמן הזה. יש היום משבר חמור ברשויות המקומיות

הערביות. לפני יומיים הוכרזה על שביתה, מחר מצטרפת לשביתה הזאת כל מערכת החינוך

של הסקטור הערבי וזה על רקע לא של תביעות חדשות אלא קיום הבטחות של הממשלה. זה

נושא בוער מאד. מחר באים ראשי הציבור הערבי להפגין בכנסת. עוד פעם מדובר על ענין

של אי-קיום הבטחות. ועדת הכספים אישרה סכומי כסף, שהממשלה המליצה. משרד הפנים

העביר רשימות למשרד האוצר, הרשימות נמצאות אצל שר האוצר וצריכים להעביר את

הכספים.



הרשויות המקומיות הערביות נמצאות במצב קשה ביותר. מרביתן לא שלמו את

המשכורות כבר חודשיים או יותר. יש שביתות ממושכות של עובדי נקיון, של עובדי

רשויות, של בתי-ספר, מורים ומנהלים. בכלל המערכת מתמוטטת.

לא מדובר היום על תביעות הדשות. בטך הכל מדובר על קיום הבטהות שהממשלה נתנה

וועדת הכספים כבר אישרה. אני תושב שזה מתייב אותנו להתייחס עניינית לנושא הזה

כדי שנוכל אולי לתרום את הלקנו לקידום הפתרון. אני בטוה ומאמין, אם אכן משרד

האוצר יתהיל להעביר היום כטפים לרשויות המקומיות הערביות, זה יכול להביא לטיום

השביתה וימנע את ההדרדרות. כי אף אהד לא רוצה בהשבתות ולא בהפגנות, אבל כורה

המציאות מביא אותם לזה.

היו"ר די שילנסקי;

בנושא הזה דנו לא פעם אהת ואני מוכן להעלות את זה. אבל אני לא מוכן להעלות

את הנושא הזה עכשו מתוך התייהטות של כבוד לנושא.

עי דראושה;

אני מתכוון עכשו לאיזו ההלטה ולא לדיון, כי יש שלוש הצעות לטדר-היום

שמועברות על-ידי הכנטת. אני מציע קריאה למשרד האוצר.

היו"ר די שילנטקי;

אני לא אעשה את זה אגב אורהא. עם כל הכבוד, הה"כ דראושה, אתה הבר קבוע

בוועדה ויכולת להעלות את הנושא הזה אפילו אתמול. הדבר היה ידוע.

עי דראושה;

העליתי את זה במליאה והנושא הועבר אליך.

זי עטשי;

יש מטקנות. תוציא את המטקנות ותעביר אותן עוד פעם למליאת הכנטת.

היו"ר די שילנטקי;

אני מבקש לא להכנט לדיון בנושא הזה.

אני מציע שמחר בבוקר יוזמנו לכאן נציגי משרד הפנים, משרד האוצר והוועד

הארצי של הרשויות המקומיות הערביות. הלא זה הועבר מהמליאה. זו תהיה גם הזדמנות.

אנהנו מממשים את הובתנו לדון כשהענין לא טובל שום דיהוי מבהינה ציבורית. אם

נקיים את המפגש הזה בין כל הרשויות האלה, אולי יתקדם משהו.

בי שליטא;

אני מתנגד בתוקף רב לדיון שהכותרת שלו תהיה; המועצות המקומיות הערביות.

הגשתי הצעה לטדר-היום שלא קבלה דהיפות האומרת; הפער ההולך וגדל בין הרשויות

הטמוכות לשולהן הממשלה לבין אהרות בעלות עודף תקציבי. הולך וגדל פה פער שיביא

לקיטוב חברתי. לדעתי הרשויות המקומיות הערביות הן חלק מהרשויות שנתמכות על-ידי

התקציב הממשלתי והן במצב קשה. הן וזלק מהענין.

היום בשעה שתיים אני נפגש עם שר האוצר. האמינו לי, זה כמעט אט.או.אס. ככל

שהרשויות זקוקות לאהוז גדול יותר מהתקציב הציבורי, כך מצבן קשה יותר. הדברים

חמורים ביותר. זו לא רק בעיה של הערבים. גם הם בתוך הקטגוריה הזאת, אבל יש קבוצה

של רשויות מקומיות, בעיקר הקטנות והחלשות שמצבן הוא נורא, לאחר יאוש.

ההצעה של חה"כ תופיק טובי היא טובה.

המציאות היא מרה ועוצמים עיניים.

היו"ר די שילנסקי!

שמעתי את הבקשות. אני שומע שהיו הצעות לסדר-היום. אני אבדוק את זה עוד היום

ואקבל ההלטה בנושא הזה.

אני רוצה להציע נושא שני והוא: החלטת בגייץ בהסתמך על ההודעה ששמענו אתמול

מפי הה"כ עובדיה עלי חה"כ ורדיגר אמר שהוא מצטרף, בקשר לההלטה של השופטת

פרוקצייה.

אני שומע שיש פניות לבעלי בתי הקולנוע לפתוח את בתי הקולנוע בלילות שבת.

מצד שני אני שומע שתהיינה התארגנויות, הפרעות ומהומות אם יפתחו את בתי הקולנוע

בלילות שבח. אפילו אם אני מתעלם מההתראות, זה יכאב להרבה מאד אנשים וזה מהפך.

אתמול בקשו ממני להתייחס לנושא ואני אמרתי: אינני בקיא, לא למדתי את

ההחלטה. היום אחרי שלמדתי את ההחלטה אני רוצה לומר: אני מכבד מאד את השופטת

פרוקצייה ואף-על-פי שהיא בדרג של שופטת שלום, הרי ברגע שהיא החליטה, ההחלטה שלה

שרירה וקיימת, כל עוד לא הוחלף פסק הדין שלה.

שופטת חדשה מאד, נכון אדוני?

שופטת חדשה מאד אבל זה לא חשוב. מבחינה משפטית, כל עוד היא החליטה, ההחלטה

שלה היא החלטה.

מעניין, כאשר מדובר על בתי משפט שעוסקים בנושא של הריסות בתים-

דע לך שאני מתייחס במלוא הרגישות לעניינים דתיים.

כאשר בתי המשפט הורסים בתים בכפרים הערביים, אתם יוצאים להפגנות.

חה"כ עלי, עוד לא שמעת את דעתי. יש לי מלוא הכבוד לרגשות הדתיים היהודיים.

אין לי שום דעה שלילית בנושא. אני גם לא כל כך מתלהב מפתיחת בתי קולנוע בשבתות.

אין לי עמדה שלילית בנושא.

יחד עם זאת, היא שופטת בדרג של שופטת שלום, חדשה אבל ההחלטה שלה היא החלטח

ואני מכבד אותה.



אבל מאחר וההחלטה של השופטת פרוקצייה היא מהפך, אני פונה לראש עירית

ירושלים ומבקש להגיש בדחיפות גדולה ערעור על ההחלטה הזאת ואפילו לבקש עיכוב

ביצוע ההחלטה עד להחלטה בדרג של ערעור. אם העיריה לא עושה את זה, אני אפנה ליועץ

המשפטי לממשלה ואבקש ממנו לעשות את הפעולה הזאת.

יחד עם זאת, אני מציע לידידי חה"כ עובדיה עלי, שעוד השבוע יגיש את הבקשה

לתיקון, שיהיה מונח במקרה שהפניה שלי לא מתקבלת. אני מבין שאתה מגיש מחר את

ההצעה.

יחד עם זאת, אני פונה לבעלי בתי הקולנוע בירושלים ואומר להם: אל תתלהבו ואל

תעשו. ההחלטה הזאת לא מחייבת אתכם לפתוח את בתי הקולנוע בירושלים, אלא היא מבטלת

את האישור של העיריה. אל תגרמו בירושלים להתלהטות חרותות ולמהומות בגלל הרצון

שעוד ערב אתד בשבוע העסק שלכם יפעל.

בי שליטא;

ברור לי לגמרי שפסיקתה של השופטת פרוקצייה תבוא לביטוי משפטי בבית משפט

גבוה יותר. השאלה היא שאלה מרחיקת לכת, קובעת ובלי שום ספק זה לא יישאר במסגרת

בית משפט השלום. זה יעבור לבדיקות נוספות.

אני רוצה לומר, שאני מווזה בכל תוקף נוכח דמעות התנין של השר לענייני דתות

ושל שרים אחרים. פתאם הם נזכרו שיש שלטון מקומי. אנחנו צועקים את זה שנים, פתאם

צריך לתת לשלטון המקומי, צריך לתת לעירית להחליט. הרי זה בדיוק מה

שאני טוען. יושב ראש עיר, יושבים פרנסי עיר שנבחרו בדיוק לצורך הזה, הם נבחרו

כדי לייצג את הציבור בעיר, מסתבר שאין להם סמכות, הם לא שוררים בעירם ולא קובעים

שום דבר. כל מי שרוצה, יפתח ויסגור.

אני מדבר עכשו לא במונחים דתיים כאלה או אחרים. לא זה הענין. הענין הוא

לדעתי, גם כשזה לא ימצא חן בעיניך, חה"כ דנינו, שמועצת העיר תקבע בדברים האלה.

פתאם השר המר נזכר שיש דבר כזה.

ובכן, אם החקיקה לא ברורה בנושא הזה אז אולי צריך לשנות אותה. אני גם כן

רוצה לשנות בכוון הזה, שעניינים של שעות פתיחה וסגירה, יהיו בסמכות מועצות

העיר. הם נבחרו. ראשי ערים נבחרים היום באופן דמוקרטי וישיר. הם צריכים להיות

מקור הסמכות ולא יתכן שיבוא בית משפט השלום, מכובד ככל שיהיה, ויחליט שהוא בעצם

מלמעלה קובע לעיר איך העיר תיראה, איזה צביון יהיה לה, איזה צביון לא יהיה לה.

זה לא מתקבל על הדעת.

יש פה דבר המור ואני בטוח שזה יבוא לבית משפט יותר גבוה. יחד עם זאת, אני

רוצה לשנות את החקיקה כדי שפעם אחת מועצת העיר תקבל את מה שמגיע לה.

הרשו לי להעיר הערת ביניים. חה"כ אמל נסראלדין הגיש לי פניה בכתב מאת:

תופיק מוחמד עיסא כבהה מעין סהילה. הוא מעלה פניה אישית ואני חושב שצריך לדון

בנושא ואני מעלח אותו על סדר יומח של הוועדה.

ההגינות מחייבת אותי להגיד שאתמול פנתה אלי חה"כ סולודר ואיני יודע אם זה

באותו נושא או לא.

לא. זה משהו אחר.



היו"ר די שילנסקי;

בכל אופן, אני מודיע שאני מעלה את הנושא הזה על סדר-היום של הוועדה. אני

כבר מודיע שלמען היעילות אני מעביר את הנושא לדיון בוועדת משנה. נתאמ בינינו,

בין הסיעות, ברוח טובה את הרכב ועדת המשנה.

די דנינו;

אדוני היושב-ראש, אני מכבד פסק דין של השופטת. אני הושב שזה היסוד להשקפת

החיים שלנו וגם לחיים משותפים במדינת ישראל. אבל אל נא נשכה, רבותי, שפסק הדין

ניתן בתקופה שבעבר נדונה הנקודה של שבת. דווקא בתקופה הזאת, תקופת המכבים, נאמר

כל מי ששומר שבת, דינו לתליה.

אנהנו הגענו לתקופה הזאת?

אדוני, פסק הדין הזה מביא לידי כך.

הבנת מדברי שאינני מתלהב מפסק הדין. אבל אסור להגזים.

אל תפריע לי. זכותי להתבטא כפי שאני מבין. אני הושב שפסק הדין דהק את

היהדות הדתית הצידה ורוצה להלק בין שני העמים. רוצה פסק הדין לומר ליהדות שהיתה

מקומך לא אתנו.

יתרה מזאת, פסק הדין גרם לאותה להדות דתית להצטרף לאותם הקיצונים במדינה

הזאת, לאותם שזרקו אבנים יום יום.

אדוני היושב-ראש, ענין של שבת הוא לא דבר של מה בכך. זה לא מצווה דרבנן,

זה מצווה דאורייתא.

וזה"כ דנינו, תסלת לי על קריאת הביניים. השבתי על הדברים שאמרת, הה"כ דראושה

קודם. אני רוצה להגיד לך, יש לי אתך יריבות גדולה מאד בעניינים אתרים. אבל

כשמגיעה מלה טובה, אני רוצה לומר אותה.

אל תשתמש בי לניגות מפלגתי. גם אני באתי מבית מסורתי. יש לי הבנה לרגשות

דתיים. אני לא בעד פגיעה ברגשות דתיים של מישהו אהר. אבל יש פסק-דין. אני לא

רוצה להכנס לסיפור הזה. יש לי הבנה לדבריו של הה"כ דנינו. הוא אומר את הדברים

מתוך הלב. אני מרגיש שהוא אומר דברים כנים. אפשר לומר שהם מוגזמים או לא

מוגזמים , אבל הם באו מתוך הלב. לי אישית יש גם כן סיבות טובות להבין רגשות של

אנשים שמרגישים שמר להם בדברים מסויימים.

אתה תושש שאומר עליך מלה טובה? זה יפגע בפרסטיזיה שלך? רציתי רק להגיד מלה

טובה על דברים שאמרת קודם לגבי הערכתך לדת היהודית ושאתה לא מתערב בענין הזה.

רציתי להביע הערכה.

אתה יודע, דיזראלי אמר, כשהיריבים שלי משבהים אותי בבוקר בעתו ן, אני הושב

מה הטאתי אתמול. אל תיקה את זה לפי אותו משקל.



ד' דנינו; אדוני היו"ר, זו לא מצווה דרבנן-

ע' עלי; למה אתה מזלזל במצוות דרבנן?

מה זה קדושת שבת. הקדושה היא ללכת

לקולנוע, הקדושה היא להשתולל ברחוב" נניח שיכולים להגיד שזו מצווה

דרבנן, אבל זו מצווה דאורייתא ושם כתוב: שמור את יום השבת לקדשו.

מה זה קדושה? הקדושה היא לשמור עליו ולטהר אותו.

רבותי, איפה אנחנו חיים? עובדה היא

אלה שהקימו ממשלות ראשונות וכנסת ראשונה היו מפא"ייניקים, היו

ציונים, היו ליברלים, היו פרוגרסיבים, אפילו קומוניסטים, והגיעו

למסקנה, כדי לחיות יחד, כעם אחד ולהגיע להבנה, זה אך ורק בדרך אחת,

שיש דברים שלא ניתן לערער עליהם, גם אם מגבילים מישהו. גם אותי

מגבילים. האם אני נהנה מהבירור ומכל הדברים שעושה הגוף הלא דתי?

אבל לפי ההשקפה שבה בחרתי, אני הגבלתי את עצמי. לא צריך דווקא

בדבר המייחד את עם ישראל לפגוע.

איך נזכר

שר הדתות בשלטון המקומי. מי שנתן גיבוי לשלטון המקומי שיהיו לו

חוקי עזר עכשו ערער את מעמדכם. אם חוק העזר אומר פתיחת בתי קולנוע

בשבת - לא. כי אז כל חוקי העזר האחרים בטלים. אין שום הבדל בין

חוק עזר זה לחוקי עזר אחרים. אם אתה מוסמך לחוקק חוק עזר לזה,

אתה מוסמך לחוקק חוק עזר לזה.

לכן, אם אנחנו מעוניינים באמת ובתמים

לחיות ביחד, לבנות ביחד ולשתף פעולה, אין מנוס אלא לתקן קודם את

החוק וכל חברי הבית הזה יבינו שזה צו השעה כדי לחיות איתם בשותפות.

אי-אפשר לומר שלראשי הרשויות המקומיות

אין סמכויות. אני מודיע לך, אדוני היו"ר, אם טדי קולק היה רוצה,

לא היה נפתח אף בית קולנוע ושלא יספר סיפורים פה. הבעיה היא שהוא

מנסה לבנות בדרכים אחרות מערכות אחרות שרוצות לחיות חיים אחרים,

זכותו אבל שלא יכפה עלי אח מה שאני צריך לקיים.

הוועדה צריכה לגנות את התנהגותו

של ראש העיר. לא יכול להיות שהוא יסתתר מאחורי כל מיני דברים.

אני מציע, מחוץ לפניה לעיריה להגיש ערעור, לגנות את ראש העיר

שאיננו דואג לשמור על השקט בעיר ועל בטחון תושבי העיר. כל מה

שיקרה בענין זה בירושלים, האחריות מוטלת אך ורק על ראש העיר ולא

מישהו אחר.

אתה מבקש להעלות לסדר-היום את הנושא:

גינוי לראש עירית ירושלים - על מה?

בידו לשמור על השקט.

אני מבקש ממך, בזמן שחח"כ עובדיה עלי

ידבר תנסח במשפט אחד את הנושא שלך

ואני מודיע לך שאני מקבל את זה.



ע' עלי; קודם כל אני רוצה לומר שהשקפתי היא

שיש הפרדת רשויות ובתי המשפט הם

אחת הרשויות החשובות במרינה. כל מה שאני רוצה לומר ורוצה לפעול,

ובזה אני לא רוצה חלילה לפגוע בסמכותם ובכבודם של בתי המשפט

ובכבודה של השופטת שהחליטה מה שהחליטה, כל זמן שלא התקבל ערעור

בדרג יותר גבוה, החלטתה מחייבת. אני לא מכיר את הפרטים של פסק

הדין. קשה לי להתייחס לפסק הדין בלי שאראה על מה הסתמכה השופטת

כשהחליטה מה שהחליטה. אני רוצה לומר לחה"כ דנינו, אני מניח שהחלטה

זאת, בוודאי אין לה כל קשר להחלטות עיריה בענייני תברואה ובריאות.

לפחות לפי העתונות היא הסתמכה על דברים אהרים לגמרי. היא טוענת

שחוק עזר לא יכול לעמוד בסתירה לחופש הפרט ולזכויות אחרות של

האזרח.

היות שההחלטה הזאת יכולה באיזשהו

מקום לפגוע בסמכויותיהן של הרשויות המקומיות ובעצמאותן, השבתי

שיש מקום לתקן, אם יהיה צורך, אם לא יהיה ערעור. אם יהיה ערעור

וערכאה יותר גבוהה תבטל את פסיקתה של השופטת ד"ר פרוקצייה, התיקון

שלי יהיה מיותר. והיה ולא יהיה ערעור על החלטתה והחלטתה תהיה בתוקף,

הדבר הזה יכול להיות גורף ולהוות תקדים משפטי שבעקבותיו ילכו ישובים

אחרים. הענין הזה יכול לפגוע לא רק בתחום הזה, אולי גם בתחומים אחרים,

אני לא חושב שבנושא של תברואה, אבל יכול להיות שישנם תחומים נוספים

שעומדים לכאורה בסתירה לפי הפסיקה הזאת. לכן אני מבקש להגיש בענין

הזה תיקון שיהיה מונח ואז נחליט אם להפעיל אותו. אני מבקש מכבוד

היועץ המשפטי להכין לי את הדברים כך שאני אוכל להניוז את התיקון

היום או מחר על שולחנה של הכנסת.

אתמול דובר שקודם כל נשמע מהעיריה,

לא דובר אתמול על החלטה.

ע" עלי; מבחינה משפטית, אפשר להגיש הצעת חוק

כזאת?

צ' ענבר; כן .

היו"ר ד' שילנסקי; הרשו לי להודיע את הכותרת שמסר לי

"התנהגות ראש העיר

טדי קולק האחריות לאי-השקט ושפיכות הדמים בעיר מוטלת על ראש העיר,

בכוחו להביא שקט בעיר והוא מסתתר מאחורי ענינים לא רלבנטיים."

צ' ענבר; השאלה המשפטית של פסק הדין היא כמובן

נושא שמותר לדון בה בוועדה, אבל זה

כשיהיה פסק הדין לנגד עינינו, נדע מה נימוקיו ונבין אותו. יכול

להיות שתולים בפסק הדין דברים שאין בו.

המצב העובדתי שנוצר ברגע זה כל עוד

אין ערעור הוא אכן שאם רוצים לשנות את המצב, יש צורך באמת בהצעת

חוק. אני יכול לומר רק שכבר אתמול, עמיתי מר אליעזר דמביץ הכין

הצעת חוק הרשויות המקומיות, הסמכה מיוחדת, לאחד מחברי הכנסת שביקש

ממנו. במקום לכתוב מחדש, אנסה שאותה הצעת חוק שהוכנה, שעברתי עליה

ושנראתה לי, להביא אותה גם לחה"כ עובדיה עלי ולמי שירצה להצטרף-



היו"ר ד' שילנסקי; הצטרף אליו גם חה"כ ורדיגר.

צ' ענבר; זאת אשתדל במשך היום לתת,

היו"ר ד' שילנסקי; עוד היום יגישו את זה,

צ' ענבר; אני מבין שבין בה וכה הצעות החוק האלה

מהכות לאישור הקואליציה וכוי.

היו"ר 7" שילנסקי; אבל יש יושר ציבורי, חה"כ עובדיה עלי,

עוד אתמול רצה להגיש את זה,

צ' ענבר; אתמול פנה כבר חה"כ מצא למר דמביץ,

כדאי ונעים יהיה, שאם יש הצעה חוק

באותה לשון שהוכנה היום הרי לא תהיה פה קנאת סופרים, בעיקר

בין חברי אותה סיעה-

מישהו רצה להוסיף או אפשר לסיים את

הישיבה?

די דנינו; מה הסיכום?

היו "ר ד' שילנסקי; אנחנו לא מסכמים, העליתי את פנייתי,

נמסור הודעה לעתונות, הדברים שלך

כתובים, הדברים של חברי הכנסת עובדיה עלי ובני שליטא גם נרשמו,

אם כך, אני שואל; האם חברי הוועדה

מצטרפים לפניה שהעליתי על כל גלגוליה, כולל בתי הקולנוע וכוי?

מי תומך בפניה שלי? מי נגד?

הצבעה

פניית היו"ר התקבלה פה אחד.

היו"ר ד' שילנסקי; תודה רבה, ישיבה זו נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 11,10