הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



-נוסה לא מתוקן-



פרוטוקול מס' 286

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

מיום ג', י"ח בחשוון התשמ"ה - 10.11.87 - בשעה 10.00

עי עלי - היו"ר

מי וירשובסקי

עי סולודר

גבי אי מישר - משרד הבריאות

גבי די גרנות - הברת מבני תעשיה

די נאמן - " "

אי גינצבורג - וזברת תרכובות ברום בע"מ

אי שפט - משרד הפנים

די קהת _ " "

גבי טי שפניץ - משרד המשפטים

אי אליצור - תפן

צי ישראלי - "

ק' כליפא - משרד האוצר

צי ענבר

יי גבריאל

יי הובב

הוק הרשויות אתרים תעשייתיים, התשמייז-1987

(הה"כ עובדיה עלי).



היו"ר עי עלי;

בוקר טוב. לפני שנפתח את הישיבה יש הצעה לסדר היום - ההגירה בעיירות

הפיתוח, הגירה שלילית המעוררת דאגה בייהוד בנגב. צריך לתת את הדעת, לדון

בבלימתה. אשתקד עזבו את ערי הפיתווז 7692 תושבים המהווים 7.7% מכלל התושבים.

מאזן הגירה זה חמור מאד ותובע דיון דהוף בוועדת הפנים. יש להדגיש שכל ערי

הפיתוה בדרום הארץ, פרט לאילת, סבלו ממאזן הגירה שלילי לרבות ארד, שזו הפעם

הראשונה שמאזן הגירה זה הגיע שם לממדים מעוררי דאגה.

נקיים בנושא זה דיון בוועדת הפנים ונבקש כבר בשבוע הבא לכלול אותו בסדר

היום.

חוק הרשויות אתרים תעשייתיים, התשמ"ז- 1987(הצעת חה"כ ע' עלי)

אני מציע שנקרא את סעיפי ההוק, נתייתס לכל סעיף, ואם אין הערות נאשר אותו.

"הגדרות - ו. בחוק זה - "אתר תעיישתי" וכולי עד "השרים" - שר הפנים ושר התעשייה

והמסחר."

היות והנציגים האתרים של משרד המשפטים עדיין לא הגיעו ומכיוון שמשרד

המשפטים הוא האחראי העיקרי על ניסוח החוק הייתי מבקשת לשמור לנו את הזכות להביע

דעתנו בשלב מאוחר יותר.

היו"ר עי עלי;

רבותי, הישיבה נקבעה לשעה 10.00. אני לא מתכוון לעשות פיליבססר, אלא לעבור

על כל סעיף באופן ענייני. האם יש הערות לסעיף 'הגדרות'.

אי מישר;

ברשות היושב-ראש, היתה הצעת וזוק מנוסחת שנדונה בוועדת שרים והועברה לוועדה

בינמשרדית, הצעה שמציעה פתרון לבעיה.

היו"ר עי עלי;

אלי לזה כל קשר לחוק הזה. האם יש הערה לגבי סעיף הגדרות שקראתי? אין.

הצבעה

סעיף הגדרות בהצעת החוק - אושר

היו"ר עי עלי;

אני מבקש להעיר לגופו של ענין, מה שקורה בוועדות אחרות זה לא מעניינו של

חוק זה. זו הצעת חוק, אם יש הערות אני מבקש להעיר אותן, אם אין - מצביעים.

קבלנו הצעת חוק פרטית אחרת, לכן אנו מבקשים שלפחות לענייני ניסוח גם אם

סעיף יאושר עקרונית אפשר יהיה לדון בזה.



היו"ר עי עלי;

אני כבר מודיע כי גם ענין זה יאושר. בנושא ניסוח אשמח אם משרד המשפטים

ומשרד הפנים, ואולי גם משרד התעשיה והמסוזר יעברו על החוק ומבחינת הניסוח המשפטי

יביאו נוסח שיתקבל על דעתנו.

הקמת הרשות - סעיף 2.

הכוונה שלנו בסעיף זה למרכזים תעשייתיים איזוריים. זו המגמה שרווחת בארץ

למצוא פתרון לאתרים שיוצרים בעיות אקולוגיות. נותנים פתרונות לישובים אחרים

באמצעות הקמת מרכזי תעשיות איזוריים. כדוגמה, רמת חובב בנגב וחפן בגליל ובאיזור

המרכז. זו כוונת המחוקק שאותם מרכזים איזוריים יופעלו כפי שצריך. באופן כללי

יש רעיון של השר קורפו שהביא במליאת הכנסת שאומר שהרשות תוקם על בסיס פקודת

העיריות וחוק הרשויות המקומיות יחול במקרה זה, ולא חוק רשות החברות. זה נושא

שצריך לסכם בוועדה - איזה חוק: פקודת העיריות או במסגרת רשות החברות או משהו

אחר.

כרגע מדברים על העקרון. עד שנגיע לסעיפים הקונקרטיים שנוגעים לסוג ואופי

רשות אני מבקש את הערות נציגי הממשלה אם יש כאלה.

אי גינצבורג;

אני אמנם לא נציג הממשלה, אך אבקש להעיר: כתוב בהצעה בסעיף קטן (2)

"יוקם". יש כבר אתר תעשייתי, מה עליו?

בסעיף 2 (2) יהיה כתוב: "יוקם או ממוקם".

אם זה הנוסח שיהיה בבסיס כדאי להיכנס לפרטים, כמו מה זה "רחוק ממרכז

עירוני". לאור העובדה שהיתה קצת אי הבנה. השר קורפו העביר את הצעת החוק

בהגבלה שזה יהיה מין הסדר זמני אבל אני מבינה שזה לא מקובל עליך.

רבותי, זו חקיקה ראשית. אם השר קורפו ירצה לשנות - ישנה. אם הממשלה רוצה

להגיש הצעה נגדית - תגיש. ההצעה תבוא למליאה לדיון, אם היא תקבל את אישור הברי

הכנסת היא תיכנס לקודקס המחוקקים, אם לא - לא.

אני מבקש הערות לגופו של ענין. אני בהחלט קבלתי את העקרון של השר קורפו

שמדובר בהסדר עד אשר יימצא הסדר טוב יותר. המשפטנים שביניכם יתרגמו נא את זה

באופן מעשי בנוסח המתאים.

היה רצוי שמשרד הפנים יכנס לזה כי אנחנו לא מספיק מתמצאים.

מר קהת, לכם יש יותר נסיון בחקיקה. אם יש לכם הערות, בבקשה. בסך הכל יש

זמן עוד לפני קריאה שניה וקריאה שלישית. יש דברים מאד אקוטיים שאפשר לסכם אותם

כעת והשאר אפשר יותר מאוחר.



די קהת;

השאלה היא אם הדיון הוא על הסעיפים או על המהות. צריך אולי קודם כל לדון

לגבי המהות.

היו"ר עי עלי;

המהות היא המהות שמופיע כאן בהצעת החוק הזו. השר קורפו דיבר על זמניות וזה

מקובל עלי.

ט' שפניץ;

החפיסה הבסיסית היתה בעצם שהנושא הזה בנסיבות מאד עקרוניות

צריך להיות משולב במרקם הכללי של השלטון המקומי כפי שהוא קיים.

השר קורפו באמת לא הלך עד הסוף בתיאוריה שלו ואמר שאס יש במקום

כלשהו בעיה בוערת נעשה משהו זמני. אני הבנתי שמשרד הפנים יש לו

בעצס הצעה די מעשית לפתור לפהות בעיה או שתיים מהיותר חריפות, לכן

אנחנו הבנו שנדון בכל זאת על העקרון שהיה מקובל על הממשלה שגם

אם יעבירו את זה זה יהיה באופן מאד מוגבל. לכן לי לפחות אין

התייחסות כל כך מדוייקת לסעיף זה או אחר, והייתי מבקשת כדי שלא

סתם לשלוף פתרונות להיכנס ליותר פרטים. למשל בסעיף 2, בוודאי

בחקיקה ראשית, צריך להיכנס להרבה יותר פרטים כמו מה הס צרכים לאומיים.

היו"ר ע' עלי;

הדברים מקובלים עלי, ואני אומר שוב: נא לתרגם אותם לשפת המעשה.

אנו עוברים לסעיף 3 - סמכויות הרשות: "סמכויות הרשות תהיינה

כסמכות רשות מקומית לפג כל דין המקנה סמכות לרשות המקומית וכן כל

סמכויות המיוחדות על פי צו השרים ועל פי חוק זה."

סמכויות זה גם חובות ביחס בין הרשות והשלטון המרכזי.

מקובל. יהיה כתוב: "סמכויות וחובות הרשות" וכולי עד סוף הסעיף.

לא הייתי בתחילת הישיבה, אבל רציתי להעיר לגופו של החוק הזה.

אתמול היה בוועדת הכספים דיון בקשר להעברת כספים לבית הספר בכפר ורדים

נושא שאני באופן אישי טפלתי בו, והתעורר דיון מאד רציני על כל נושא

הרשויות המוניציפיליות, ריבוין של רשויות אלה ועל כך שבכפר ורדים אין

אף רשות מוניציפאלית. הדיון שם בעצם נוגע גם בענין הזה שלפנינו.



(עי סולודר - ממשך)

בקריאה הטרומית של החוק הזה לא אמרתי את רברי מעל הדוכן אבל

דברתי אתך חבר הכנסת עלי. לי יש הרהורים כבדים על כל עצם הענין

שאני רוצה להעלות אותם והייתי רוצה לקבל עליהם תשובות.

אנחנו מצד אחד עדים לנסיון לחבר רשויות מוניציפאליות, כמו

במועצה המקומית אשר ולהפהית אח מספר המועצות האיזוריות הקטנות.

מצד שני אנו עדי למקרים- וייש שני מקרים בולטים לכך כמו רמת חובב ותפן -

שאין להם עד היום שום חיבור, והוועדה הזאת לגבי רמת חובב קיימה ,

דיונים רבים. אני יודעת שהיום באר-שבע ורמת הנגב רבים ביניהם יכל

אחד מהם רוצה לקחת על עצמו את האחריות.

א' גינצבורג;

להיפר, כל אחד רוצה שהשני יקח על עצמו את האחריות.

ע' סולודר;

לא לפי מה שאמרו לי מרמת הנגב.

לפני שהולכים לדון בחוק כזה שאס יש לו טעם יש לו טעם זמני,

גם לפי דברי השר קורפו, אני שואלת: האם צריכים לחוקק חוק בגלל שני

מקרים או לנסות לפתור את הבעיה בכללותה. צריך להיכנס יותר לעומק

האם רשות נוספת באיזור שאינו גדול תפשט את ההליכים ותביא לקידום

הענין. למשל באיזור תפן יש מועצה מקומית מרכז הגליל, יש מועצה מקומית

מעלות תרשיחה ויש המועצה האיזורית מעלה יוסף, והשלוש נושקות זו לזו.

השאלה היא האם אנחנו צריכים להקים רשות נפרדת לנושא אתר תעשיה

שאין לה קשר עם הרשויות שבתחומן היא יושבת. אני יודעת שגן ורדים יש

לו הרבה מאד בעיות כי הוא לא מוכן להתחבר, והייתי מבקשת שלפני שאנו

מתייחסים לפרטי החוק נתייחס לבעיה הזאת, והייתי מבקשת לשמוע את דעתו

של משרד הפנים.

רבותי, כמובן שיש כאן ניגודי אינטרסים בין המשרדים, זו אחת הבעיות

של מדינת ישראל שכל משרד הוא כאילו אימפרטור, רואה את הנחלה הפרטית שלו,

וכשאתה מוציא משהו מהנחלה הפרטית הזו זה פוגע באימפריה שלו. לא אכנס

לכל הבעיה אבל אכן זו אחת הבעיות של הממשל במדינה, כאשר כל שר הוא כאילו

ראש ממשלה בתחומו. זו בעיה נפרדת, וזו אהת הבעיות שמפריעות לי לאו דווקח

בהקשר זה אלא בקונטקסט הרחב יותר. אחת הבעיות כאמור היא צורת הממשל

אצלנו וכשבאים לפתור איזו בעיה לאומית מתחיל מאבק בין המשרדים, כל אחד

שומר על האימפריה הפרטית שלו שקיבל אותה בירושה ממישהו. אז זאת לבעיה

נפרדת ואני בענין זה במחילה לא עמדה של משרד זה או אחר חשובה לי, ובמקרה

הזה חשוב לי יותר לפתור את הבעיה הלאומית הזאת של אתרי תעשיה של מרכזי

תעשיה איזוריים, עם כל הבעיות האקולוגיות, בעיות הפיתוח, הבעיות המשקיות.

אני רוצה לדעת איך אפשר לפתור את הבעיה הזאת בצורה שתניח את הדעת ולא

תגרום מעמסה כספית על אוצר המדינה מחד גיסא, אבל מאידך גיסא גם שהפיתוח

התעשייתי לא ייפגע. אפשר לשלב את שני הדברים האלה.



(היו"ר ע עלי - המשך)

חזקה עלי, וחברת הכנסת סולודר מכירה את דיעותי - -

עיי סולודר;

גם אחה מכיר אח דיעותי, וריעותינו אינן חלוקות,

היו"ר ע' עלי;

בענין הזה אחת הבעיוח במדינת ישראל היא ריבוי הרשויות המקומיות,

יש יותר מ-230 רשויות מקומיות, ראשי ערים, סגנים, גזברים, מזכירים,

מנגנונים, ורובם בייחוד הקטנים סמוכים . לשולחן הממשלה. אין לכך כל

הצדקה. לא תמיד מצמצמים כפי שצריך, אבל אני בהחלט חושב - הבאתי את

זה מספר פעמים לדיון כאן וגם מעל בימת הכנסת - אין שום סיבה בעולם

שקרית חיים, קרית מוצקין, קרית אתא, קרית ים, עכו, לכל האיזור הזה יהיו

שש-שבע רשויות. לכולן יחד כמאה אלף תושבים. כל מדינת ישראל זה רובע

וחצי של העיר ניו יורק. למה צריכים מאתיים שלושים רשויות מקומיות? אני

בהחלט בעד שנצמצם, אבל לצמצם היכן שצריך.

משמעות החוק המוצע אם נתרגם אוחו לשפת המעשה היא שבאתר תעשייתי

כזה, כמו רמת חובב למשל, שבראשותו שני עובדים תהיה רשות של שני עובדים,

ולא דובר באיזו מועצה עם המש מאוח תושבים שמעסיקה חמישים-ששים עובדים

שסמוכים אל שולחן הממשלה. כאן מדובר ברשות שתשתף גם את התעשיינים

והם יהיו חלק מהניהול של האתר וככאלה הם לא יבזבזו כספים לחינם. אני

מעריך שאלה אנשים.שיודעים להעריך אתהשקל ולפני שיטילו מסים הם ישקלו

היטב מה הצרכים שלהם בסעיף ההוצאה לפני שיקבעו את סעיף ההכנסה.

ההערכה שלנו, שלי ושל אלה שהתייעצתי עמם, שקבלת החוק הזה לא

תקשה, לא הכביד ולא תוסיף להוצאות הכספיות של מדינת ישראל, אולי תצמצם

אותן.

בפועל היום יש בעיות קשות, ולפני שנשמע את מר שפט, אני מציע

שנשמע את הבעיות של חברת מבני חעשיה שהיא חברה ציבורית-ממשלתית. השאלה

היא אם במסגרת הקיימת אפשר למצוא פתרונות. עובדה היא שעד כה לא נמצאו

ואין פתרונות.

עי סולודר;

אולי הדיון הזה יזרז מציאת פתרונות.

היו"ר ע' עלי;

פאקט זאת עובדה. מה אפשר לעשות, זאת עובדת

חיים, ב-1 בפברואר לא יהיה מי שינהל את רמת חובב, על כל הבעיות של

חומרים רעילים, אקולוגיה וזיהום. מה עשינו עד עכשיו? דנים בזה כבר

עשד שנים, משך זמן מספיק כדי למצוא פתרונות. במקומות אחרים הרשות

המקומית רואה את התעשיה כפרה חולבת, היא לא רואה את התעשיינים כמי

שתורם לכלכלת המדינה, לפיתוח מקורות תעסוקה. הרשות המקומית רואה בהם

מקור הכנסה אבל לא נותנת להם את השירותים שהיא חייבת לתת.



(היו"ר ע עלי -המשך)

נכון, אפשר להצמיד אח תפן למרכז הגליל, השאלה היא אם מרכז הגליל בנוי

לטפל בתעשיה מתוהכמת, ואני נותן את רק כדוגמה אין לי כל כוונה לפגוע

באף אוזר. השאלה היא אם הם בנויים לכך ואם הם רואים אח התעשיה כפי

שצריך. מה גם שמרכזי תעשיות כאלה צריכים לחת תשובות לאיזור שלם

מבחינת מקור תעסוקה, וכשזה יהיה תחת שליטה וסמכות של רשות אחת קיימת

השאלה אם זה נותן פתרון לאיזור כולו.

יצאתי מנקודת הנהה שהחברים שמשתתפים כאן בדיון מכירים את הנושא

בצורה מעמיקה, אבל ישנן הרבה שאלות שהייתי מבקש לקבל עליהן תשובות.

עובדה שיא שעד היום לא נמצאו פתרונות ומענים, וכל פתרון שישביע

את רצון התעשיה והתעשיינים ואלה שחייבים לדאוג לתעסוקה לתושבים - יהיה

מקובל עלי. אני לא נעול על איזו קונספציה מסויימת קבועה או סגורה.

אניפתוח לשמוע הצעות, אם יהיו הצעות טובות יותר שיתנו מענה הן תהיינה

מקובלות עלי, אבל אני גם לא נעול לשום קונספציה של אימפריות, אימפרטורים

ונחלת-אבות.

כדאי שאת הענין הזה שאין נחלת אבות נגדיר מראש, כי כל המאבקים

בין המשרדים הוא אחד הגורמים שהניעו אותי להציע את החוק הזה. מרוב

מאבקים התעשיה סובלת, התעשיינים סובלים, התעסוקה סובלת, ואין שום סיבה

שזה יהיה כך.

ד' נאמן;

הייתי מעדיף לעסו ק בעניינים הקונקרטיים. ישנם אמושה איזורים,

שלושה קיימים בפועל, שניים צפויים, הם מוצר חדש במדינת ישראל אבל דוגמה

קלאסית לדון בזה זה רמת חובב.

התכנית שמונחת לפניכם היא זאת שנשפטה במשרדי הממשלה, המשפטים

והבריאות. בשנת 1974 תכננו איזור תעשיה בין-איזורי במודל הקיים

בעיירות הפיתוח. כלומר, יש פה נכסיס ציבוריים, ויש נכסים פרטיים ולנכסים

הפרטיים הוכנסו מפעלים שהתחילו לחיוח. במקביל הממשלה מימנה מערכח

שלימה של תשתית שעל פי הקונספציה למשל בעפולה חייבת היתה להימסר

לעפולה, ורמת חובב עם הקמתה בשנת 1975/6 נחזו כמה בעיוח ספציפיוח מעצם

היותה לא שייכת לשום איזור ואין בה ריבון. הדבר דומה גם באיזורים

שבהם יש ריבון אבלרמת חובב זו פשוט דוגמה קיצונית. כלומר, חזינו

בשנת 1975/6 בעיות ברגע שהמפעלים יתפקדו משום שכל האלמנטים הקולקטיביים

שהם מוככבים מאד ומסובכים גם מקצועית גם אופרטיבית וגם כלכלית אין מי

שיעסוק בהם. מה שקרה הוא שהמפעלים התחילו לפעול ברמת חובב, ו.לשנת

1976/7 לא היה מי שיתפקד במערכות הציבוריות. למשל, בשפה הפשוטה ביותר,

מישהו שיתקן את הכביש אחרי הגשם: בשפה החריפה ביותר - מי שיטפל במתקני ,

שפכים קולקטיביים משותפים, כפי שהשפטו על ידי משרד- הממשלה, ואשר מומנו

על ידי משרדי הממשלה- המפעלים לא יכולים טפל בהם באופן בודד ויחידני

משום ניגודי האינטרסים בנושא.

אני מתאר פה את המצב בדומה כדי להשליך על הכלל, והדוגמה היא

רמת חובב. לבקשת היושב-ראש, אחזור בקצרה על הדברים. תכנית רמת חובב

כוללת שטחים ואלמנטים ציבוריים שנעשו בהשקעות מדינה במהלך הקמת

המפעלים, ומגרשים שנמסרו ליזמים - צבועים במפה בסגול - עלפי המקובל

בחוקי המדינה. כך זה נמסר ל"ברום" ואחרים. המערכת הפרטית או הסמי-

ציבורית הקימה את עצמה והתחילה לתפקד.



(די נאמן - המשך)

בשנת 1977/8 המערכת הממשלתית לא היתה ערוכה., לא היה מי שיקבל את זה

ויטפל, זה מתבטא בדברים הקטנים, כמו מי חותם על הזמנת תשמל למתקן

קולקטיבי, מי נושא באתריות לבעלות קרקע בבריכות אידוי וזו אתריות

ברמה של חיים או מוות. אף מפעל על פי התכנית הקולקטיבית בעצם לא

חייב בזה, לא נעשו צעדים שיעשה את זה. מפעל התחיל לעבוד, הוא שפך,

הוא צרך מיים, הוציא פליטות, נסעו מכוניות ולא היה מי שיקה אחריות.

המצב הזה היה חזוי במכתב שנשלח ממשרד עורך-דין הררי, שהיה

חבר-כנסת, ומונח עוד משנות 1976. כל זה היה ברור, כל זה נאמר.

המפעלים קבלו את האישורים להתחיל לפעול, והם התחילו לפעול ו הדברים

התחילו לזרום בוואדי והיו תקלות.

מבחינת שטח מוניציפאלי-גיאוגרפי, יש באר-שבע ויש רמת הנגב,

וביניהן יש ואקום? אני מכירה את הצד של רמת הנגב.

די נאמן;

ואקום מוחלט. אני מכיר את הסיפור הזה. בערך לפני כשבע שנים

הגיעה באר-שבע, הסתובבה במכוניות עם המחשבה לנהל את זה, ונסעה. היא

הבינה שזה לא מקור לאגרות, היא הבינה שזו בעיה מקצועית רצינית שצריכה

לקבלפתרון. רמת הנגב - אני מכיר את האנשים ואני קרוב לנושא, יש כאן

קונסטלציה של עליות וירידות שהרקע להן הוא היכולת לקבל את זה או/לא

לקבל את זה בעיקר מן הפן הכלכלי. יש כאן אילוזיה לגבי יכולת של מערכת

שאיננה אמונה על זה, שלא מבינה בזה, לטפל בזה.

במהלך השנים עד 1981 לא היה אף אחד, והכל התנהל כשאנחנו כחברה

ממשלתית נאלצים לפעול משום שלא היה למי למסור אלמנטיס ציבוריים של

הממשלה במליוני שקלים, מליוני לירות באותם הימים. משרד הבריאות הבין

שזה לא פתרון, וביוזמתו של מר ורדימון שישב מספר שנים בבאר-שבע, הגו

רעיון בכדי לתת פתרון ביניים. כלומר, לתת פתרון זמני היה רעיון של

משרד הפנים. גם אז דברו על רעיונות מן הסוג שהיום אנחנו דנים עליהם,

הם קיימים בכתובים, והתשובה תמיד היתה שזה יקה הרבה מאד זמן. על בסיס

השותפות הזו נבנתה שותפות חוזית מסויימת שיוצרת קשרים בינו לבין

מכתשים לגבות אגרות והיטלים למיניהם. זו מערכת קולקטיבית בהסכמה

שהיה אהד עם השני כל עוד מסכימים. כשיש בעיות היא איננה מסוגלת לפתור

אותן בעצמה, אין לה סמכויות, איננה מסוגלת להתארגן אם בה ויכוחים

פנימיים. המערכת הזאת היה בשלום כארבע שנים, עם הרבה מאד קשיים,

ואז הגיעו הבעיות המעשיות.

כאשר אנחנו במערכת רצינו להקסם

מרפאה, וממון יש לנו בקופה והיה לנו, לא יכולנו על פי חוק להשיג את

הקרקע, משום שלא היה מי שיקה את הקרקע. בעצם כל בריכות האידוי של

רמת חובב, למשל, הן לא חוקיות. אין פתרון בנושא של היתרי בניה, בעלות

על הקרקע, אין בעל-בית, זה פליאטיב על פליאטיב לאורך כל הדרך מזה

שתים עשרה שנה. כולם יודעים את זה, ואלה מפעלים חיים.

לכן, מצאנו לנכון שאולי מן הדין להביא את זה לידי עימות,

ואנחנו דנו על יציאה מן המערכת ביום ראשון בפברואר 1988. אנחנו,

"הברת מבני תעשיה", לא מסוגלים לפעול. מצד אחד אנחנו מוכנים לפעול

מצד שני אין לנו יכולת אכיפה.

ברשות היושב-ראש, בגן חפן, בכפר ורדים, נדמה לי שהמציאות

הגיאוגרפית היא קצת שונה, שם איז ואקום ביז המועצות.

להלכה אין, למעשה יש.

יעז איזורים כגון הגליל המערבי שאת מכירה אותו שאין ואקום במישור

הזה, אבל יש קושי אמיתי מציאותי והוא מאד משמעותי. אי אפשר להתייחס

לאיזורי תעשיה כמו בעפולה, בראשון או ברחובות. זה מוליד בעיה חוקית

- בעית הואקום - וזה מוליד בעיה אמיתית בגליל המערבי: מי יכול להתמודד

עם בעיה לאומית כזאת, לא איזורית אלא . כאן היה אינטרס אומי

להעביר את כל התעשיה מבאר-שבע - העבירו, והבטיחו הבטחות שלא מומשו.

ר' קהת ;

ברצוני להעלות כמה נקודות באופן כללי לגבי ההצעה, כי היושב-דאש

נתן רקע כללי בתשובתו לחברת הכנסת סולודר על ענין הקיסרויות וכולי.

גם אני בהחלט מתנגד לקיסרויות, והייתי אומר שרווקה גס המערכת של הרשויות

המקומיות כל הזמן מואשמת בקיסרויות, רגש העיר הוא גם יושב-ראש המועצה,

והוא אימפרטור, וכולי. אנחנו מתמודדים עם הבעיה ויש להתמודד איתה

באחריות. הדוגמה של התערבות הממשלה בנושא של מיסוי בשנים האחרונות,

כאשר לכאורה יש מצב של חוכר אחריות בהטלת מסים וכולי אז יש התערבות

חיצונית - אשר לדעתי לא רצויה אבל היא קיימת.

אני חושש מההצעה הזאת מבתינת הכיוונים שלה. אני חושב שיש

פתרונות אחרים. אני חושש מהכיוונים שלה לפחות משתי סיבות מרכזיות:

אחת, העקרון שזה לא רק גבית מס, יש פה אנשים שעלולים להיפגע באיזור.

כלומר, אותו גורם שעלול להיפגע צריך לתת לו חלק משמעותי בפוקוח.

אתה רוצה שבאותה רשות ישותפו גם נציגי התושבים. תסביר את עצמך.

לא, אני מדבר על הרשויות המקומיות. אני חושב שרשויות מקומיות

שדרך איגוד ודרר שיתוף פעולה איזורי ששוא מעוגן גם בחוק ניתן בהחלט לתת

פתרון שאותם גורמים שעלולים להיפגע כנפגעים ראשונים יוכלו להביע דברם

ולדאוג לכך שישמרו כל ההנחיות וכל התקנים על מנת שהם לא יפגעו.

מה אתה מציע באופן מעשי. אני לא הבנתי אותך, עם כל הכבוד. מה

אתה מציע לעשות ברמת חובב? תן דוגמה קונקרטית.

-

ברמת חובב, לפי דעתי אפשר למצוא פתרון דרך איגוד ערים. זה הכיוון

הסופי.



היו"ר ע' עלי ;

לא מקובל עלי.

מה יהיה הסטטוס של רמת חובב. בתוך איגוד ערים?

ד' קהת;

להחיל את שטח השיפוט של רשות קרובה ולהקים איגוד ערים של כל

הרשויות הנמצאות באיזור הזה.

היו"ר ע' עלי;

מה מפריעה לכם הרשות לענין זה. למה דווקה איגוד ערים ולא רשות?

ד' קהת;

כי זהו מבנה מוניציפאלי. אתן לך דוגמה; אתה היית יושב-ראש ועדה

באיזור אתר של תצו וראש פינה, גם שם יש איזור תעשיה, ואתד השיקולים

של הוועדה היו, כדי שרשות משותפת כזאת תוכל לנהל את האיזור הסמוך. יש

גם דבר אתר, הרי מתר יבול לבוא איזור פתת-תקוה, ואנחנו יודעים שיש

התארגנויות של תעשיינים וגורמים שונים, ויאמרו שהם רוצים לנהל את עצמם,

שהם לא מקבלים שירותים, שמטילים עליהם מסים, ושהם יכולים לעשות את זה

הרבה י ותר בזול.

התשש הזה מוצדק והיות והוא מוצדק, אפשר כאן בתחום ההגדרות לסייג

את הדברים, כך שמהר באפולה, פתח תקווה או ראשון לציון לא תהיה שום

אפשרות חוקית לכאלה לדרוש לנהל את עצמם. אמרה בצדק נציגת משפד המשפטים,

הגב' טנה שפניץ, שצריך לדאוג לכך שלא תהיינה פרצות וצריך להגדיר את

הדברים בצורה יותר מפורטת.

ד' קהת ;

רק אספר לך שבחברה שחוקרת את איזור קרית אונו גם כן עלתה הצעה

???? השובר שהוא ביתי חולים ארצי - לאומי שיהיה רשות עצמאית. שהרי הם ראו

את חוק האתרים. מהר יבוא ביה האבות בעפולה עם דרישה כזאת. אגב, בעולם

קיים שבית חולים זה רשות עצמאית, כלומר זו לא המצאה ישראלית דווקה.

כך שאנחנו פותחים פה בהחלט פתח שהוא מסוכן. הענין המרכזי אולי הוא

שיש גם חלופה, כלומר אם אין חלופה - אתה צודק. אני גם מצדיק את האומרים

שהענין הזה נמשך, והיה פה טפול בהחלט כושל בענין של רמת חובב. אני בהחלט

לא רואה שום הצדק לכך שעד היום הענין הזה לא נגמר. אבל על ידי החלת

שטח מוניציפאלי והקמת רשות בתוך איגוד ערים שתעבוד בספר תקציבי סגור

וכרשות סגורה - לא כפרה חולבת וכולי - היא יכולה לתת שירותים מקצועיים

למקום, תחת מטריה משפטית מקובלת מוכרת, והיא בהחלט תכסה את כל הנושא

הזה שהתובים שגרים באיזור יובטת שלומם.

א' שפט;

אודה ליושב-ראש אם לא יכעס עלי,שבן אני עומד להגיד דברים

שעלולים מאד להרגיז אותו. לעתים רחוקות אני מוצא את עצמי במצב משונה,

וכאן יש לי שלוש חטיבות, כך שאבקש את סבלנותכם.



(א' שפט - המשך)

ו

בפנינו הצעת חוק שכבוד השר קורפו העביר לוועדה הזאת - הציע

להעב.יד והכנסת קבלה את ההצעה - והשר עלה; לדוכן בשמנו.

ע סוללדר;

הוא אמר הסת י יגות .

קראתי את הפרוטוקול ואני יודע שהיתה לו הסתייגות - הוא עשה זאת

בדחילו ורהימו - ואף על פי כן הוא גם העביר את הדיון לוועדה. לפהות

מצד ממשלת ישראל יה התלטת ועדת שרים להתנגד להצעה. ההלטה פורמלית של

שלושה שרים מכובדים - כבוד שר האוצר, כבוד שרת הבריאות, כבוד שר הפנים -

להתנגד להצעה.

היו"ר ע' עלי;

ראש הממשלה היה בישיבה?

א' שפט;

לא. עמדת משרד הפנים אומצה על ידי ועדת השרים, עמדת משרד המשפטיים

מאד דומה לעמדתנו בנושא הזה, והקיצוני בהתנגדותו היה דווקה שר האוצר.

היו"ר ע' עלי;

אני מבקש להעביר לשר האוצר שהצעת ההוק הזו לא רק שלא תגרום

להוצאה כספית נוספת, היא תגרום לתסכון כספי ניכר, ואני יכול להוכיה

את זה הלכה למעשה.

א שפט;

ולפיכך, אני כרגע נמצא במצב שאינני יודע בשם מי אני מדבר, וכפי

שאמרתי זה מצב מאד מוזר. אם אני הולך לפי ההלטת הממשלה מה-14 ביוני -

אני צריך להתנגד להצעה. אם אני הולך עם מה שכבוד השר קורפו אמר ושענה

בשם משרדי - אני צריך להיות כביכול בצורה מסוייגת בעד.

היו"ר ע' עלי;

כשהנושא עלה בוועדת שרים אתד הנוהגים הלא מובנים - בלשון המעטה -

הוא שוועדת שרים דנה בהצעת חוק של חבר כנסת, ומן הדין להזמין אותו

ולשמוע את דעתו ומה בער כל כך בעצמותיו שהביא הצעת חוק. אינני יודע

מי ישב בוועדה, השרים עצמם לא ישבו שם, החליטו מה שהחליטו ואני אפילו

לא ידעתי. עד שלא באתי וביקשתי לדון כאן דרך מזכירות הכנסת לא

ידעתי שיש החלטת שרים שהיא נגד; עד יום הדיון לא ידעתי. ישבתי עם

השר קורפו, הסברתי לו מה הניע אותי, הוא השתכנע מעבר לכל סיפק שההצעה

היא במקומה והיא דחופה ולכן אולי ביטא מה שביטא במליאת הכנסת. מליאת

הכנסת פה אחד החליטה לאשר ולהעביר את ההצעה לוועדה. אגב, הוא חיפש אותך

באותו יום כדי לנסות שגם אתה תהיה שותף בדיון הטרומי.

ע' סולודר;

יש פה בעיה, מכיוון שמשרד הפנים אין לו אבא כבר הרבה זמן.



היו"ר ע' עלי;

אני מציע בכלל שוועדות השרים כאשר הן באות ודנות מן הראוי

להזמין את חבר הכנסת להסביר את עמדתו. אני מפנה הצעה זו לנציגי

הממשלה ולפרוטוקול. איך אפשר לדהות משהו משאין יודעים במה מדובר.

א' שפט;

כבוד היושב-ראש, בעיה נוספת שלי כמובן היא שההצעה הזאת היא

שלך. במלים אחרות, אוי לי מיוצרי ואולי לי מיצרי, ולך תרכיב הצעה;

ונניח שכבר ניתן לקבוע; בנסיבות אלה הדבר הנכון ביותר שיכולים לעשות

הוא לנסות לגבש עמדת ממשלה מחודשת בצורה זו או אחרת, לאור העובדה

שהדבר הזה מונח בפני הוועדה הזאת ודנים בה. זו עובדה שדנים בה,

לפחות נדע אם לחסד או לשבט. לצאת בלא כלום הרי אי אפשר, חברי קהת

התחיל ואני אמשיך במקום שהוא הפסיק.,

יש בעיה מימים ימימה כשהבעיה האמיתית והרצינית היא רמה חובב..

יש עוד כמה בעיות צדדיות דומות, אחד באיזור התעשיה האיזורי לידר עפולה,

ולכן לא התפלאנו שדווקה אתה הואקהצעת את ההצעה הזאת, מפני שכנראה זה

קרוב אליך שם בתוככי עפולה. יש בעיה גם אצל תפן, חצי בעיה, בצירה

אחרת, במכלול אחר, בדרך אחרת. יתכן ויש איזה חצי בעיה הדקי יחסית

באיזור תמר לגבי המכלול לאורך הוף ים המלח. אבל הבעיה באופן הברור-

ביותר איננה כלל ארצית. כלומר, יתכן ויש בעיה כלל ארצית של איזורי

התעשיה ככלל, ולגבי הבעיה הכלל ארצית של איזורי התעשיה אנחנו אומרים

ואני מקווה שבנושא זה אתה איתנו לאלף אחוז - אנחנו אומרים שזה ????

pcAA-diA של הרשויות המקומיות; שאנחנו לא מקבלים כאן דרך אחרת של מפרקי,

זה לא יכול להיות שאיזורי תעשיה יהיו מחוץ למסגרת הרשויות המקומיות,

שהם חלק מהמתחם של השלטון האיזורי, גס מגורים גם תעשיה וגם כל יתר

האטריבוטים של השלטון המרכזי, הייתי מאד מתפלא אם כראש עיר לא היית

איתי .

היו"ר ע' עלי;

אני כאן יושב כחבר כנסת, אני יודע להפריד בין שני תפקידי, ואני

רואה בהחלט את השיקולים הלאומיים. אני מודיע לך כי מבחינת תפיסת העולם

שלי של שלטון מקומי אני בהחלט מסכיס איתך בצורה אבסולוטית. אין שום

ויכוח על זה שאיזור תעשיה פתח תקווה הוא חלק מדשות פתח תקווה, בסופו של

דבר הוא משליך על איכות החיים, על התחבורה, על הכל, לא הגיוני כלל.

להפריד.

א' שפט;

ולפיכך, האמת היא שנותרו לנו היוצאים מן הכלל.

היו"ר ע' עלי;

זה נכון.

א' שפט;

שעשינו אני מודה, והודיתי בכך בפני חברי וחברותי כשדנו בנושא, לאחר

שעשינו "ביקור ממלכתי" של הנהלת משרד הפנים ברמת חובב, שאלנו את עצמנו;

איך פותרים את הבעיה; והיו לנו שאלות בעצמנו שמא צריך איזו התארגנות

מיוחדת במינה למין דבר כזה שאין בו תושבים. מה אפשר לעשות? יש שם



(א' שפט - המשך)

כיתתם, יעו תעשיה, אין תושבים; רשות מקומית נורמלית אותה עת אי אפשר

היה להקים, והרשויות המקומיות בסביבה - באר שבע מטעמים שונים אותה

עת לא באה בחשבון, והמועצה האיזורית רמת הנגב היתה חלשה מרי,

נדמה היה לנו, וזה הודענו בישיבתנו האחרונה, שרמת הנגב היום

בשלה לקבל את רמת חובב, הם רוצים לקבל את רמת חובב, ואם ניתן עזרה

מסיבית לרמת חובב בין במישור של איגודי ערים ובין במישור של תגבור

משאבים וכוח מן המרכז נפתור את בעית רמת חובב במסגרת המקובלת של

רשויות מקומיות תחת הכותרת של המועצה האיזורית רמת תנבב.

זאת הגישה שהתגבשה במשרד הפנים, ולפיכך עד כמה שאני יודע הרחבת

תחום שיפוט רמת הנגב הגיעה לצביעת מפות... ידוע לכל שהמערכת ההכנונית

או מערכת השלטון המקומי הולכת לאט בגלל כתבניות ובגלל צובעי מפות...

מעבר לזו;, אצלנו פנימה במשרד הקונספציה היום היא לצרף לרמת הנגב, לתת

להם את המשאבים המתאימים.

לא אתפלא אם יחייכו לעברי וישאלו: איפה הייתם עשר שנים. אין

לי תשובה טובה, אני מודה. אבל היום אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים,

לפחות זה, וזו כבר התקדמות, ואם אמנם התקדמנו בכוון הזה זה הודות

להצעה הזו. הממשל הישראלי פועל על פי לחצים, מה שקבלנו התקפות משני

הצעת חוק ממשלתית של משרד התעשיה והמסחר שעדיין נמצאת בהקפאה

עמוקה, והצעת חוק פרטית של חבר הכנסת עלי; והצעות חוק פרטיות היום כאשר

יש להן קצת מזל הן מגיעות בדרך לא דדך לדיון, ולפיכך הצעת החוק של

חבר הכנסת עובדיה עלי נמצאת לפנינו לצרכי הדיון.

אתם תבינו כי לנו יש בעיה עם ההצעה הזאת. אולי מפני שאנחנו

באמת קצת קונסדטיבייס מדי.

מה הפתרון שלך לגבי חפן?

תפן זו בעיה שונה לחלוטין.

שונה לחלוטין. תאמין לי שזו פרשה שונה לחלוטין. בתפן אין

בעיה תפקודית. שם יש רצונות, שם יש את סטף ורטהיימר. זה לגיטימי אבל

אין הבעיה דומה. אלה שתי בעיות נפרדות, באמת "לא דוימה", ולפיכך קשה

מאד לקשור אותן מתחת לאותה כותרת.

אנחנו חושבים, אולי בטעות אולי בצדק, שהפתרון שלנו הוא פתרון

לחלק מן הבעיות, על כל פנים הבעיות הפורמליות. אין יותר בעיה של מי

מחזיק את הקרקעות, של מי מטיל מסיס, ואין יותר בעיה של מי אמור לתת

שירותים. בחלופה זו או אחרת הבעיות הפורמליות נפתרות.

זו עמדת המשרד, זו עמדת -פקידים - כפי שאתה מכנה אותנו - ומאחר

וכבוד השר אמר אחרת, ומאחר וכבוד השר הצהיר שאם סייגים אלה או אחרים



א' שפט - המשך)

עם עומס-יתר בלעדי של משרד הפנים, הוא בכל זאת מעביר את זה לוועדה,

אני מבקש שבנושאים אלה תהיה קצת שהות לגיבוש עמדה. סיטואציה כזאת

עוד לא היתה לנו ואיננו יודעים כיצד לנהוג. אנו מבקשים שהות, כדי

שלא לחטוף; הדבר הזה מצוי בצריך עיון בעשר השנים האחרונות אז הוא

יהיה בצריך עיון עוד שבועיים.

היו"ר ע עלי;

אני כמציע ההצעה אין לי התנגדות באופן עקרונית לשנות כמה דברים

בהגדרות. אם כתוב "שרים", שיהיה "שר", מבהינתי זה לא מעלה ולא מוריד.

אבל שיהיה ברור דבר אחד כאשראתם מגבשים את עמדת הממשלה - אני אתנגד

ככל יכולתי לפגיעה במהות של החוק. לי לא משנה לפי איזה הוק זה יפעל,

לפי חוק הרשויות המקומיות, או רשות החברות הממשלתיות, חוק רשות הנמלים

או שדות התעופה. אבל אני לא חושב שהפתרון הוא בכיוון של איגוד

ערים. זה לא יתכן פתרון, זה לא מקצועי. לדעתי זה לא יתן תשובה לבעיות

כפי שהן מופיעות היום בשדה. זה לא יתרום לפיתוח התעשיה בארץ, לא יתרום

לניהול האתרים התעשייתיים בצורה רצינית. יכול להיות שזה יפתור בעיות

אחרות - חסרון כים של רשויות מקומיות - זה גם חשוב, אבל לא להזדמנות

זאת.

אני מבקש שתיקה את הדברים בחשבון בשעה שאתם מגבשים דעתכם,

ואבקש לגבש אותה עד השבוע הבא.

זה לא יוכל להיות תוך שבוע.

ע' סולודר;

אדירי ההערות ששמעתי גם מחברת התעשיה וגם מאנשי מ7רד הפנים, כרצוני

להביע את עמדתי לאחר שקודם אמרתי כי יק- לי הרהורים. ראשית, יש תרומה

להגשת הצעת החוק בזירוז ההליכים לפתרון הבעיה, ואפילו אם תתמצה בסופו

של דבר היוזמה הזאת בזה שהבעיה תבוא על פתרונה במהירות הרי שניתן לאמר

שחבר הכנסה עובדיה עלי עשה מעשה גדול. אנחנו יודעים שלאפעם בחקיקה

עצם זה שנמצא בצנור הצעת חוק זה מביא לזירוז הליכים.

עד היום לפי מיטב ידיעתי לא הזמינו אף אהד מחברי הכנסת לדיון

בוועדת שרים לחקיקה. לא רק זאת, ואני אומרת את הדברים כמי שמשתתפת

בהנהלת הקואליציה וגם כמצליפה מזה הרבה שנים, לא פעם אנחנו נותנים

שהות - - ויש תקנה כמה זמן צריך חבר הכנסת להכרת.עד שיקבל תשובה מן הממשלה.

היו"ר ע' עלי;

זה מונח כבר שנתיים.

ע~ סולודר;

אנחנו לא נענים אם הממשלה לא מתייתסת. משרד הפנים, וזה לא ענין

של הפקידים, זה משרד כזה חשוב שחודשים ארוכים ורבים אין לו אבא. זה

דבר בלתי אפשרי שכל פעם מישהו אחר מהערים ממלא את תפקיד השר בנושאים

כל כך רגישים, והדברים נסחבים ולא באים לפתרון. אנחנו כהנהלה קואליציה

לפחות לחברי קואליציה אנחנו לא מרשים לעצמנו להוריד יוזמה של הבר כנסת,

ואנחנו מעבירים הצעות לפחות בקריאה הטרומית,



היו"ר ע' עלי ;

ההצעה הזאת מונחת כבר שנתיים.

ע" סולודר;

לכן אי אפשר להתלונן על ההצעה, אבל משהגיעה הצעת חוק - והרי

חוק לא מחוקקים לשבועיים או לחודשיים - חשוב לדון בה קונספטואלית.

אני לא אומרת "אימפרטורים" ולא "נחלת אבות", אבל השאלה היא האם

הצעת החוק הזאת היא הפתרון היחידי לבעיה שעומדת לפנינו.

אני מרשה לעצמי להגיד - אני מכירה גם את איזור תפז וגם את

רמת חובב - אלה שתי בעיות שונות. לגבי רמת חובב שאלתי

האם יש שם ואקום מוניציפאלי, היא באמת נפרדת באיזור ואין סביבותיה

ישובים; תפן זו בעיה אחרת, וכבר אמרתי כי היה דיון קשה מאד בוועדת

הכספים, כי שם יש בעיות סוציאליות שבגללן אין רשות אחת לא מקומית

ולא איזורית, ואני שואלת את עצמי אם אנחנו, שמכריזים כל מיני הכרזות,

צריכים ככנסת לתת יד לדבר כזה. אני אבקש להזמין לנושא כזה גם הרשויות,

אה רמת הנגב ואפילו את באר-שבע וגם את הרשויות מעלה יוסף, מעלות תרשיחה

וסטף ורטהיימר מנהל גן ורדים להשתתף בדיון.

הנושא הרבה יותר מורכב, אנחנו צריכים לראות בקונספציה לאן

אנחנו הולכים. אם נקח לדוגמה מפעלים איזוריים של הקבוצים - הם במסגרת

מועצה איזורית. הדברים גם קשורים, אם אחה מדבר על מערכות ביוב למשל,

ועל דברים אחרים, יש קשר חי ויש אחריות. אני בטוחה שעובדיה עלי לא

יסכים -ואין גם הגיון בכך - שיוציאו מהמסגרת שלו לא את בית חולים

עפולה ולא את מרכז התעשיה שזה עתה נחנך. יש הגיון בדברים, רק צריך

לבדוק מדיפעם איפה אנחנו עומדים, אם ההגיון עומד במקומו, אם צריך

שינויים ואם יש בעיות מיוחדות שצריך לפתור אותן, ומכאן הגישה שלי.

לפני למעלה מחצי שנה באו אלי ראשי מועצה איזורית רמת הנגב

ואמרו לי שהם רוצים ללכת בכיוון הפתרון הזה - הם לא ידעו שעומדת הצעת

תוק בנושא - ושהיום גם באר שבע מעוניינת. אז צריך לשקול מי יכול

יותר לטפל, איפה זה אורגני יותר.

בתפן הבעיה שונה לחלוטין, שם זה במרכז של שתי מועצות מקומיות

ומועצה איזורית, והשאלה היא אם צריכים להקים שם עוד גוף ולסרבל את כל

המערכת. לעניות דעתי, אם היו דנים בזה בנושא המוניציפאלי אין שום

הגיון שכפר ורדים יהיה נפרד כמעלות תרשיחה - הם נושקים זה לזה - גם

אם פעם חשבו שאלה שתי אוכלוסיות שונות וגם אז היה על זה ויכוח ציבורי

גדול מאד. שכונת בנה ביתך במעלות ובכפר ורדים יש אותם בתים, האוכלוסיה

דומה, הרי אנחנו מדברים על אינטגרציה, מרכז הגליל; אחרי הכל אם מקימום

שם תעשיה לא יעבדו שם אנשי מרכז הגליל? לא עובדים שם אנשי מרכז הגליל?

הם צריכים לעבוד שם, זה מקור התעסוקה שלהם.

אם מסתכלים לעתיד צריך לראות איך לפשט ארז הדברים ולא איך לסבך

אותם יותר. זה דיון מאד רציני ואני בטוחה שחבר הכנסת עובדיה עלי יסכים

אתי אם אומר שלא צריך כאן לחטוף - אני בטוחה גם שלא זאת הכוונה - אלא

לפתור ולקדם את הנושא גם אם זה יקח עוד קיבוע. אני בעד פישוט מערכות,

בעד איחוד מערכות אם צריך, לא בגלל אימפרטוריות אלא משום שבנושאים

כגון אלה גם בעבר - כמו בנושאי ביוב באיזור דן - הלכנו לכיוון של

ריכוזיות כל הגורמים באיזור לרשות אחת שתרכז את כל הדברים.



(עי סולודר - המשך)

מכל הנימוקים האלה אנחנו חייבים בדיון רציני על הנושא. זו

שעת כושר לקדם את הפתרון. אני הייתי רואה את הפתרון בדרך לא של רשות

נפרדת, בתפן אין לזה שום הצדקה אברמת חובב גם ניתן לפתור את הבעיה,

בעיה שנושקת לרשויות מסביב ויש לה השלכה עליהן. אני הייתי מעדיפה

שזה יהיה במסגרת רשות קיימת ולא נפרדת, רשות שתיהן את השירותים

בדרך יעילה ולא מסורבלת. כדאי להקדיש לזה עוד שבוע-שבועיים.

ד" גרנות;

אני רוצה לחלוק על כמה דברים שנאמרו פה שכאילו הבעיה היא רק -

מי הריבון. זו בעיה גדולה מאד בדמת חוב.. כרגע, אבל נדמה לי שהצעת

החוק למעשה באה להציע צורת ארגון אהרת שמתאימה למספר מצומצם של

איזורי תעשיה בארץ, והבעיה ברמת תובב כס ו ה בתפן. ומדוע? מפני שהצעת

חוק בנויה למעשה על כך שאותה התארגנות שהיא איננה התארגנות של רשות

מוניציפאלית תיקח בחשבון גורם בכלל לא מביאים אותו כשמדובר ברשויות

מוניציפאליות. באיזור תעשיה מרוחק ממרכז עירוני יש לפעמים צורך להביא

בחשבון את גורם התעשיה כנציג באותה רשות; א) כדי לשתף אותו במציאת

פתרון לאיזורי תעשיה שרוצים להעביר אותם מעבר לרמה של איזור התעשיה

בפתח תקווה; ב) גם כדי לשתף אותו באחריות על מה שקורה שם.

הצעה זאת באה למעשה ונותנת לך א זו שהיא התארגנות שונה מהרשות

המוניציפאלית, וכל מה שמשרד הפנים צריך לשקול הוא: האם יש מקום להתארגנות

חדשה; האם התארגנות שכוללת גם את התעשיינים וגם את הרשויות הוא הארגון

הנכון? לשם כך לא צריך לדון עם בתי החולים צריכים להיות רשות או לא.

השאלה היא רק אם רשות כזאת צריכה לקום או לא.

מעבר לזה, רשות מוניציפאלית כדרכה אינה ערוכה לטפול באיזורים

שמדובר בהם היום - תפן, איזור חקלאי - היא אינה ערוכה לטפול בבעיות

המורכבות יותר של איזורי תעשיה גדולים, למשל רמת הנגב עם שבעה קבוצים

צריכה להתמודד עם הבעיות של איזור תעשיה כימי מיוחד בארץ. השאלה היא

אם באמת זה נכון במהות. מפני שלמעשה הרשות המוניציפאלית הקטנה ששמה

רמת הנגב קובעת את גורל האיזור. האיזור קם מתוך אינטרס לאומי להכניס

תעשיה כימית לרמת חובב. אבל הרשות המוניציפאלית היא שקובעת למעשה אם

מפעל יכנס ויאכלס את האיזור או לא. הרשות המוניציפאלית אין לה שום

יצוג בתעשיה. כלומר, מה שקורה הוא שכל קבוץ בסביבה מחליט בעצם מי

יכנס לרמת תובב ומי לא יכנס. חבר קבוץ יחליט שישנם סוגים של מפעלים

שהיום הם מפריעים לו, ולו היית מוציא את הברום מבאר שבע לרמת חובב

יכול חבר קבוץ להתנגד, כי התעשיה לא מיוצגת כלל..

עי סולודר;

אז צריך למצוא דרך שהתעשיה תהיה מיוצגת.

א' גינצבורג;

זה לא ????????????? זה רק ??????????????

בסדר, צריך שיהיה



ד' גרנות;

חבל להיכנס להיבט הצר הזה של האם תשלוט רשות קטנה באיזור

או לא תשלוט רשות קטנה. צריך להסתכל על זה יותר מבחינה ארגונית חרשה -

איר צריך להיראות איזור תעשיה מיוחר כמוהאיזורים שדברנו עליהם, ולא

רק רמת חובב אלא גם תפן, האם התעשיה צריכה להיות חלק ממה שקורה -

ולמעשה ישנה פה הצעה של מינהלת אתרת. חבל יהיה לפתור את/רק בכך שנספח

את האיזור לרשות מקומית, ואין ספק שרמת חובב מהווה בעיה אמיתית.

א' אל יצור; ,

אני מייצג את תפן. ראשית, איזור תפן נמצא בתוזום שיפוט המועצה

האיזורית מרכז הגליל. בשנה שעברה שולמו עשרות אלפי דולרים מסי ארנונה,

ולנו אין כל מושג מה קרה לכספים האלה. אנחנו יודעים שחברת מבני

תעשיה המשיכה- לתפעל את האתר. חברת מבני תעשיה הודיע ה שהיא עוזבת

את האתר.

מפעל טיהור השפכים סתום. השפכים זורמים מן הוואדי. יש זיהום

עופרת ממפעל וולקן, ומועצה איזורית לא מסוגלת לטפל בדבר. על פי הידוע

לנו פרט לסכסוך פנימי והדחות לא קרה שמועצה האיזורית שום דבר מאז

שהיא הוקמה בשנים האחרונות-, ומשרד הפנים ודאי יודע על כך יותר טוב

מאיתנו.

התעשיינים לא מיוצגים במועצה שהיא מועצה איזורית של ארבעה

כפרים דרוזים, ואני בטוח ששרי האוצר, הבריאות והפנים חוששים אולי

מתקדים, אבל אני אומר שעד היום לא הצליחו לפתור את הבעיה, וברגע זה

נכון לעכשיו - אין פתרון.

א' גינצבורג;

מדברים פה על בעיות מוניציפאליות, אבל פה יש בעיה של התעשיה.

כל הדיונים בנושא הזה בשנים האחרונות במשרד הפנים הוא לא איך לעזור

לתעשיה להתפתח, אלא איך להגביל את התעשיה.

מדינת ישראל החליטה - החלטה נכונה או לא נכונה - להקים איזורי

תעשיה, ואתייחס רק לרמת חובב, איזורי תעשיה הרחק ממקום ישוב. לא רוצה

לאמר שזרקה אותם למדבר, כי הלכנו למדבר מרצון, הקמנו תעשיה שהיא ביודעין

תעשיה של כימיקלים, מסוכנת, רעילה, מחייבת פתרונות טכנולוגיים מיוחדים.

הקונספציה היתה שאם ירוכזו מספר מפעלים כימיים באיזור המפעלים האלה יחד

מבחינה מקצועית יוכלו להשתלט על הבעיות האקולוגיות. מה שהבעיות האקו-

לוגיות הולכות ומחמירות, ואנחנו שותפים לדאגה.

הביקורת העיקרית שיש לנו על משרד הפנים,-והיו לנו פגישות רבות

עם משרד הפנים, - היא שהנסיון לפתור את הבעיה המוניציפאלית רמת חובב

נעשה אך ורק דרך המשקפיים האקולוגיות, מבלי להבין - ובזה אני מותח

ביקורת על מי שצריך - את הבעיות של איזור תעשיתי כמורמת חובב. הבעיות

הן לא רק אקולוגיות, יש הרבה מאד בעיות מוניציפאליות שאינן מקבלות

פתרון כל זמן שאין הסדר, והבעיה האקולוגית היא רק אחת מהן, עם ההודעה

וההודאה, שזאת בעיה קשה ותמורה ומחייבת פתרון.

של נ ו

אנחנו לא מנסים לעקוף את החוק, אנחנו מחפשים מישהו שיאכוף את

החוק עליני. גם בתוך המפעלים יש נגוד אינטרסים, וכל הסדר וולונטרי

איננו פועל אלא כאשר המפעלים מסכימים, וברגע שאינם מסכימים אין

באפשרותנו לאכוף אחד על השני הסכם.



(א' גינצבורג - המשך)

אני חושב שבאותה מידה שמדינת ישדאל הגתה את הדעיון של אתר

תעשייתי,- ואתר תעשייתי לתעשיה הכימית שהיה בזמנו רעיון חדש - אם

שירותים משותפים למפעלים למתן פתרון לבעיות האקולוגיות, בעיקר לבעיות

השפכים, יכולה התעשיה הזאת לצפות מאותה ממשלה לתת להם את הפתרון המתאים

להם לא רק מבתינת הסדר והנוחות של משרד הפנים אלא גם מה שמתאים לתעשיה.

זה לא סור שאנתנו התנגדנו, וממשיכים להתנגד, לספח את אתר רמת

חובב לרמת הנגב, מהסיבות שהועלו כאן - שלרמת הנגב אין היכולת, אין

הידע, אין הכישורים ואין התקציבים לעשות מה שצריך לעשות באתר רמת חובב.

לגבות מאיתני את הכסף, לקחת את הידע המקצועי שלנו, להטיל עלינו חובות,

מבלי שלנו תהיה אפשרות להשתתף בממשל המקומי - לזה אנחנו לא מסכימים.

בזמנו אמרנו שאם כבר לצרף אותנו למועצה איזורית עדף לנו להצטרף לבאר-

שבע, שהרי לפתוח אני יכול להצביע בעד או נגד ראש עירית באר-שבע על

פי 00 ואם יתן אר לא יתן את השירות שאני חושב שמגיע לי. מתוך 1000

עובדי רמת חובב אף אחד לא גד ברמת הנגב.

נכון, גם באר-שבע זה בהחלט פתרון פחות טוב מהפתרון המוצע, ואני

-כאיש מן החוץ - מציע לחברי ועדת הפנים להתרומם מעל הבעיות הפורמליסטיות,

האדמיניסרטיביות, שהן ביסודו של כל ממשל. יש פה בעיות אמיתיות וצריך

לתת להם פתרונות אמיתיים.

אני מצטער, כבר נאמר פה שהענין נסחב 10 שנים, ובכל פעם שאני

נדון בזה מחדש ונעשה עוד בדיקה - אני צופה עוד 10 שנים

שאנחנו נשב פה בלי פתרון.

מ"מ היו"ר ע' סולודר;

אני רק חולקת על דבריך שהגישה שלנו היא אדמיניסטרטיבית. אנחנו

מנסים לראות אח הנושא לגופו, גם אם איננו בקיאים בו כמוך.

נציג חאוצר, בבקשה.

קי כליפא;

היתה כאן אמידה כאילו שר האוצר אחראי רק על תקציבים. לשר האוצר

יש יד בכל המדיניות הכלכלית.

עצם העלאת הצעת החוק כאשר יש ועדה בינמשרדית אשר מטפלת בנושא

- גם זה לא כל כך נראה לנו.

בהקשר של עניינים יותר קונקרטים - צריך לדאוג שאם אמנם תקום

רשות כמוצע לא יהיה מסוי גם לרשות האתרים וגם לרשות המקומית. כלומר,

יש לדאוג לסגירת הרשות מבחינת תקציב, אבל זה מעבר להתנגדות העקרונית

להצעת החוק.

לא הוזמנו לישיבה נציגי משרד התעשיה והמסחר?

א' שפט;

התומכים העיקריים הם דווקה משרד התעשיה והמסחר.



היו"ר ע' עלי;

אני רוצה להבין - מהי ההתנגדות העקרונית שלכם.

ק' כליפא;

ההתנגדות העקרונית נובעת בגלל הבזבוז שיל משאבי אנוש והסבוך

הבירוקרטי הכרוכים בפתרון המוצע. עקרונות משרד הפנים מקובלים עלינו

בהתלט.

מ' וירשובסקי;

אני מבין שמר שפט ביקש שהות של שבוע לבדוק ולהגיש איזה רעיונות

מגובשים מטעם משרד הפנים. שבוע כזה בוודאי צריך לתת לו.

א' שפט;

ביקשתי תקופת-מה.

מ' וירשובסקי;

תקופת-מה זה יום אחד. אני מוכן לתת לכם שבוע ימים, ובכל אופן

זמן קצר בוודאי שיש לתת להם.

יחד עם זה אני רוצה לאמר שאני לא מכיר את בעית תפן, אבל אני

מכיר את בעית רמת חובב. ביקרתי שם בהיותי חבר הוועדה הזאת כמה וכמה

פעמים, וכל הפתרונות שישנם, באופן פורמלי ולא פורמלי, אינם שווים

כקליפת השום.

אני לא מתפעל מהקמת רשויות חדשות בדרך כלל כי יש לנו מספיק

רשויות במדינת ישראל, אבל במקרה הזה אין מנוס מלנסות להקים מסגרת

אשר תטפל בנושא המוזנח והאיום הזה ושיכול להוות סכנה. אני מסכים

שמדובר לא רק בבעיות אקולוגיות אלא גם באחרות כפי שראיתי באיזור התעשיה

שם, ובהחלט יש בעיות רבות אחרות שלדעתי הרשויות המקומיות במדינת ישראל

לא בנויות להתמודד איתן. אז אולי זה רע, אבל כאשר פעם תהיה רשו המודרנית

שמותאמת לשנות הששים של המאה ולא לשנות הששים של המאה הקודמת אפשר יהיה

להתמודד עם הבעיות האלה גם כן. אבל בינתיים זה לא קורה, לא מאמצים

את וערה זנבר ולא עושים שום דבר, אז בינתיים הפתרון המוצע כאן - אפשר

להתווכח פה ושם על סעיף זה או אחר כי כשאני רואה כתוב "שני שרים" עורי

נעשה חידודין-חידודין באופן אוטומטי כי זו מקדמה לכשלון - הוא עשוי

להיות ראוי.

לכן, אם מתבקשת בהצעה של משרד הפנים שהות-מה כדי להביא דברים

מגובשים, כדי שלא יגידו שאנחנו נחפזים - ניחא. אבל יוזד עם זה, אני

מציע לקחת את הצעת החוק הזאת שלאור הנסיון שלי היא חסרה היום במערכת

האדמיניסטרטיבית של מדינת ישראל שאין לה תחליף מבחינה עניינית, וצריך

להעביר אותה בקריאה ראשונה, לשמוע את כל מה שישו לחברי הכנסת לאמר,

להוציא חוק מתחת ידינו ולהגיד; מחוק הזה יעמוד בתוקפו שלוש שנים. אחרי

שלוש שנים, אם הוא יכשל, נחפש דרך אחרה. אני חושב שהכנסת בכלל צויכה

ללכת בדרך של חקיקה שהיא מוגבלת בזמן. אם החוק יפעל כהלכה ויתן פירותיו

- הוא יעמוד הלאה באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לפי המלצת

הממשלה; אם לא - הוא יתבטל.



(מי וירשבסקי - המשך)

בצורה כזאת אנחנו יכולים לבחון. אס לא נעשה את הצעד הזה אז נמשיך

לעשות סימפוזיונים, לערוך סיורים מבוהלים בעקבות הצעות למרר היום של

עדנה סולודר וחברים אחרים על המצב הנורא בתפן, ברמת חובב ובפתח תקוה.

אני אומר את זה בחיוב מבחינת חברי הכנסת בעלי הגישה הרגישה לנושא,

אני רק אומר שאין לך כלי שיכול להתמודד עם הבעיה הזאת.

אדוני היושב-ראש, זאת הצעתי המיידית. אם ידידנו שפט נציג משרד

והפנים מבקש שהות לגיבוש עמדה - נחכה שבועיים מקסימום, ואחר כך נעלה

את ההצקה לקריאה ראשונה בכנסת. זאתהפרוצדורה שאני מציע, ואני אומר

מראש שיאני מוכן להציע שהחוק הזה יהיה מוגבל בתקפותו כדי שאפשר יהיה

לבחון אותו הלכה למעשה.

במדינת ישראל אין נסיון בחוקים המוגבלים בזמן.

אל"ף - יש: בי"ת - אם לא היה אז צריך להתחיל.

צ' ענבר;

יש חוקים המוגבלים רק לחקופת חירום.

אדוני, כל תקציבי השירותים הדתיים היהודיים חוקק ב-1949 למשך

שנה,.. מאז האריכו אותו במשך עשרים וכמה שנים מדי שנת בשנה,, לאחר מכן

התחילו להאריך אותו בשנתיים, ואחרי שלושים שנח החליטו שהגיע הזמן לעשות

אותו קבע. כלומר, אין סידורים יותר קבועים מאשר סידורים זמניים. זאת

הדרך הטובה והבטוחה ביותר לעשות את זה סידור קבע.

היו"ר ע' עלי;

הרעיון של הבר הכנסת וירשובסקי מענין. צריך לבחון אותו.

ע-' סולודר;

בין ההבדלים בין תפן ורמת חובב יש שניים מאד מהותיים. פה אתה

כותב: מרוחק מישוב. לגבי רמת חובב זה נכון. רמת חובב זה איזור תעשייוזי

עם בעיות אקולוגיות, בעוד שהאיזור התעשייתי בתפן זה איזור נקי, תעשיה

מתוחכמת נקיה ומלא ישובים מסביבו.

מקורות המים של הגליל זה בתפן. בתפן מייצרים דברים שחס וחלילה

אם לא יטופלו כראוי - ואתם המתריעים - הם יהוו סכנה גדולה מאד.

גוף אשר

אני מייצג גוף אשר במשך 15 שנה מתכנן בשם מדינת ישראל ומקים איזורי

תעשיה. הנושאים שהנחנו היום לדיון הס שוליים וחריגים וזה נעשה בתיאום

בין-משרדי - משרד הפנים ומשרד הבריאות; אלה מוצרים שנקראים איזורי

תעשיה בין-איזוריים. פיזית הם שונים. הם שונים וחריגים, הם קשים ומסובכים

טכנית לנהול.



(די נאמן - המשך)

לא הצד הארגוני הסר בהם, ולא המסגרת ההוקיה ופתרון המקרקעין. הצד

המקצועי הוא סופר-קשה, והדש. ההוק הקיים לא יתן תשובה אלא לנציג

מועצה מסויימת, לצוד ת גביית המסים שלה. הנסיון מראה שמערכות הקיימות

היוס במדינת ישראל לא עונות על הצרכים, מהצד הפיזי, וכמו שצריך תכנון

הדש כן צריך ארגון חדש.

רמת הנגב כפי שאני מכיר אותה - ואני מכיר את האנשים היקרים

האלה שנים רבות - לא ערוכה לזה. הס יצטרכו מבנה הדש שיתמודד עם זה,

הם יבואו אל איש המקצוע בדמת הובב ללמוד איך לטפל בבעיה היות ורק הוא

יודע איך לטפל בה. אותו דבר בתפן בגליל, ואותו דבר בתדמור - המועצה

המקומית עמק יזרעאל פשוט עומדת בפני הקטסטרופה. אנחנו אומרים את זה

עשר שנים. אתם - הרמקול שלנו. תדעי את זה הברת הכנסת סולודר, בעמק

יזרעאל זה קבוץ דברת; ועכשיו נכנס מפעל לייצור אבקות של מוצרי ביצים,

מפעל כימי.

היו"ר ע' עלי ;

המפעל הזה היה צריך לקום בעפולה ואני לא הסכמתי לכך.

ד' נאמן;

הייתי מדגיש את הצד הפיזיקלי-המעשי של העניינים, שאולי לא כל

כך נוגע ליושבים פה. בתוך האיזורים התעשייתיים ישנן פעילויות שדורשות

בעלי מקצוע, וידע, ונסיון, שאין אותם במעדכות הקיימות, ואני מדבר פה

בהכלאה של מועצות איזוריות עם איגודי ערים - אני מצטער, זה לא ילך.

צ' ישראלי;

אני הייתי מבקש רק לצייר מה זה איגוד ערים שמשרד הפנים כל כך

תומך בו. לנו באיזור תפן יש בעיה קונקרטית של זיהום עופרת, אז מפנים

אותנו לאיגוד ערים-גליל מערבי, שהבעיה הזאת לא בדיוק ראשונה בסדר

העדיפויות שלהם והם לא פותרים אותה. אם אנחנו נהיה בעלי-הבית בנושא

לא יהיה זיהום עופרת כי זה מעניינינו כבעלי המקום, והבעיה לא תיפתר

על ידי מישהו שיושב בנהריה, בנצרת, ולא איגוד ערים שיושב רתוק מכאן.

יש בעיות מקומיות קשוח באיזור תעשיה שבעלי המקום מכירים אותן.

היו"ר ע' עלי;

תודה. אני מבקש לסכם בשלב זה. ראשית, אני מקבל את הפניה של

משדד הפנים, נקיים אח הדיון בהצעת החוק בעוד שבועיים ועד אז אני מבקש

כי תגבשו עמדתכם בנדון.

אני מאד מבקש לראות את הנושא במכלול שלו - טובת התעשיה, היעדים

הלאומיים של מדינת ישראל, הבעיות האקולוגיות שיכולות להיווצר במי התהום.

האם ההצעות שלכם - איגוד ערים או טלאי זה או אחר - יכולות באמת להתמודד

עם הבעיה. יכול להיות שזה יסתום פרצות, אבל הצורך הוא להתמודד עם בעיה

רצינית. לעניות דעתי הדרך שאתם מציעים אין בה מענה או פתרון לבעיה

האמיתית הקשה מאד.

אני מבקש לאמר: מבחינתי אין התנגדות שיהיה עליו שר אחד, לענין

זה, עלי מקובל שר הפנים, או כל שר אחר שהממשלה תחליט, ויכול להיות

שזה אכן עדיף למניעת חיכוכים מיותרים.



(היו"ר ע' עלי - המשך)

אני בהחלט חושב כי ההערות שהושמעו כאן בדבר 1 בסתימת פרצות היו בחוק המוצע

במקומן. אני מבקש בהצעה שאתם מגבשים לתת פתרונות בצורה מצמצמת לאיזורים

הבעייתיים, שיהיה מוגדר בחוק בצורה חד משמעית כי מדובר במקרים בודדים,

מוגדרים, במרכזי תעשיות א-זוריים. אתם המומחים למצוא איך להגדיל את

זה בחוק.

ברצוני לאמר במיוחד לנציג משרד האוצר - מבחינה עקרונית אני

לא מבין את ההתנגדות שלכם. אמנם צריך לחסום בחוק אפשרות של פרצות, זה

נכון. אבל מבחינה תקציבית אני משוכנע שההצעה הזאת תחסוך הרבה מאד

כסף. ברגע שמשלם המסים יש לו משקל מכריע ברשות הוא ידאג שיגבו מה

שפחות מסים, שיהיה פחות בזבוז. מבחינה זאת אני מציע שגם בחוק נגביל

את האפשרויות האלה. אני מבקש מנציג האוצר הצעה כתובה.

ק' כליפא;

נמצא דרך איך לסגור את זה.

היו"ר עי עלי;

אי אפשר לתפוס את החבל משני קצותיו, ולאמר

"אני מתנגד עקרונית, אבל _ - - יי. זכותך-חובתך להתנגד עקרונית אם

אהה חושב שזו הצעה לא טובה, ותתנגד עד הסוף, אבל אז אין "אבל". אני

מכבד אח דעת כולס, ואם יהיו פתרונות אחרים - בבקשה. לכן אני אומר

שאני מקבל את הסיפא של דברי נציג האוצר שצריך להגביל, שצריך לעשות

מזה משק סגור, שלא יהיה בזבוז משאבים לא משאבי אנוש ולא משאבים כספיים.

בהחלט. אבל במקביל צריך להריץ את הצעת החוק.

אני רוצה להזכיר, גסאם נניח ננהיג כאן איגוד ערים או איזו

שהוא רשות מקומית תנהל את זה - האם זה לא יעלהבכסף? לא יעלה במשאבי

אנושי.- ומשאבי כוח אדם? האם אתה חושב שלנהל את רמת חובב זה כל כך

פשוט? ובנוסף לכך כשתכניס לזה את כל הפוליטיקה המקומית. מה זה

בזבוז משאבים? כשמישהו ירוץ מרמת הנגב עד רמת חובב עם כל הקילומירז' -

זה לא יעלה כסף? מה רע בזה שיהיו שני אנשים שינהלו אה הענין הזהי

במקום שמכירים את הנושא, שיכולים להתמודד עם הבעיות האמיתיות.

לכן, נדמה לי שכאן רואים צל הרים כהרים, ואפשר בהחלט בפתרונות

פשוטים לפתור את הענין, ושוב כפי שנאמר פה מבלי לעשות מזה פסטיבל אלא

להגביל את זה בצורה ברורה למקומות מסויימים. גם ההצעה של חבר הכנסת

וירשובסקי להגביל את ההוק בפרק זמן צריך לשקול אותה היטב ולראות מה

המשמעות שלה, זו הצעה שבהחלט יכולה לבוא בחשבון. כאן אני מבקע- למצוא

פתרון יסודי, קרדינאלי, ולא איזה טלאי שבא לפתור בעיות שלטוניות שלנו

ולא את הבעיות של האתרים התעשיתיים. נציק האוצר רוצה להגיד משהו?

ק' כליפא;

רציתי רק לאמר שאנחנו מנסים להקטין למינימום את הנזק למשק.

אם נוכל לעשות זאת על ידי זה שהחוק לא יועבר - מה טוב. אם לא -

היו"ר ע עלי;

אתה אומר כעת דבר חמור, מפני שאם אתה חושב שהחוק הזה יביא נזק

למשק אבקש ממך להצביע בפנינו במה יתבטא הבזק הזה. אחרי כל מה שאמרתי



(היו"ר ע' עלי - המשך)

על החסכון והתועלת שהחוק הזה יביא למשק - אני לא מבין את דבריך.

אם הייה משכנע אוחי אני אישית הייתי מסיר את הצעת החוק שלי. אני

חושב שזה יועיל למשק, זה חשוב למשק, לכלכלה ולעצמאות הכלכלית, והחוק

חשוב לפיתוח התעשיה ולחסכון במשאבים.

לכן, אינני מקבל אח דבריך, מה גם שלא שמעתי שום דבר שיכול

לבסס את הטענה החמורה הזאת. לי אין כוונה או מטרה להזיק למשק, לאיש

מאיתנו אין מגמה כזאת. דברי נציג משרד הפנים היו במקומם, ואכז יש

לדאוג לכך שנסהום פרצות בחוק המוצע.

אני מצפה מכם לישיבה הבאה שתביא הצעות שיפתרו את הבעיה אבל

שגס יבטיחו הניהול התקין של אתרים תעשיתיים.

ישיבה זו נעולה. תודה לכולם.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.50)