הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 281

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום שלישי, די במרחשוון התשמ"ח, 27.10.1987 , שעה 12.00

חברי הוועדה: די שילנסקי - היו"ר

ע' עלי

אי נחמיאס

די דנינו

בי שליטא

מ' וירשובסקי

מוזמנים;

יי אבגי - מזכיר מושב אביבים

אי מעתוק - ראש מועצה אזורית מרום הגליל

מי ביטון - מושב אביבים

שי פרץ - " "

שי גבאי - " "

עי בטיטו - " "

מ' פלור - מינהל מקרקעי ישראל

עי קלעג'י - ממונה על מחוז הצפון, משרד הפנים

מזכיר הוועדה;

יי גבריאל

רשמה;

מזל כהן

סדר-היום; 1. הצעות לסדר.

2. מצוקת הישוב אביבים.



הצעות לסדר

אני פותח את הישיבה-

עד שיגיעו נציגי הממשלה, נעסוק בדברים

אחרים. חה"כ דנינו ביקש להעלות לסדר-היום את נושא הצהרת ראש העיר

מר טדי קולק שיש להוציא מירושלים את ישיבת "שובו בנים". אני מקבל

את בקשתו ומעלה את הנושא הזה לסדר-היום. כמובן לא עכשו נדון בזה.

כשסיירנו היום בירושלים המזרחית

התפתתה שיחה במכונית ונציג העיריה סיפר שאחת הסיבות מדוע צריך

להוציא אותם משם היא שחלק מאנשי "שובו בנים" שהם חסידי ברסלב

יוצאים להתבודד בהרים וחלק מהם, לשם התעוררות, דופקים בתופים.

אני לא חסיד ברסלב, אני מתנגד לחסידות, אבל אם מותר למואזין להפריע

את מנוחת הסביבה, שאנחנו פה בכנסת שומעים את קולו בבוקר, בצהרים

, אז לטעון דווקא נגד חסידי ברסלב?

אתה רוצה לדון על כל מיני השלכות

ודברים שראו חברי הוועדה בסיור

שערכה הוועדה. אני חושש שנגיע למצב שכל פעם שנשמע איזושהי אמירה,

נדון בה בוועדה. אני לא אומר את זה כנגד סמכותך, אבל אני שואל שאלה,

האם זה באמת נבון? טדי קולק אמר, אני לא יודע אם הוא היה צריך לומר

או לא היה צריך לומר.' אבל אם ניקח כל הצהרה של ראש עיר ונדון בה,

איני יודע לאן נגיע. אם אתה רוצה להכליל את זה בסיור של ירושללם,

בוודאי יעלו את זה בתוך כל הבעיות. אבל אם זה נושא ספציפי מפני

שראש העיר אמר, אני לא חושב שאנחנו צריכים לראות את זה כנושא מיוחד

שצריך לדון בו, אלא אם כן תהיה דרישה של העיריה להעלות את זה אוי

חבר כנסת יעלה את הנושא הזה במליאה. אני חושב שצריך להכנס לאיזושהי

פרופורציה.

אני מסכים באופן עקרוני לכך שכל

חבר כנסת שרוצה להעלות נושא בוועדה

שיעלה. המואזין או להבדיל אלף הבדלות תקיעה בשופר זה חלק מרפרטואר

דתי של כל עדה ודת. אבל ענין התופים, אני נדהם שהמשטרה לא פועלת

נגד זה, כי זה בניגוד לחוק כנוביץ. אני אומר לחה"כ דנינו שהוא הולך

להכניס כמה אברכים לבתי-סוהר. כי מה שיקרה הוא, לאחר שנדון בזה,

איפה המשטרה? מדוע היא לא מקפידה על חוק כנוביץ ואז

תציב שם המשטרה שוטר ומי שימשיך לתופף בתופים ייעצר.

היו"ר ד' שילנסקי; איני מצדיק את כל מה שעושים בישיבת

"שובו בנים"- אבל הם חיים במזרח העיר

ולדעתי מצוה גדולה היא לשבת שם. אני מעדיף שישבו שם יהודים שאולי

יש לי חילוקי דעות אתם מאשר בכלל לא ישבו שם יהודים.

אני מדבר גלויות, אני רוצה להפנות

באמצעות זה את תשומת הלב, עירית ירושלים נתנה לי הזדמנות להפנות את

הזרקור לבעיה שחשבתי עליה מזמן והיא בעית מואזין. בדרך כלל, אם אדבר

בצורה גלויה, רוב אנשי רשות שמורות הטבע שייכים לחוגים של

חה"כ וירשובסקי וכדומה, וכאשר עושים רעש במקום מסוים, הם מיד מתרגזים.

אבל כאשר המואזין עושה רעש, זה דבר כשר. אם זה לא היה המואזין אלא

רב יהודי שהולך עם רמקול וקורא ליהודים לבוא ולהתפלל תפילת מנחה,

איך היו מרעישים עולמות-



מ' וירשובסקי; שכנעת אותי. אחרי מה שאמרת, אני בעד

דיון.

היו"ר ר' שילנסקי; אז יש הסכמה כללית. בוודאי זה נתקבל.

הצעה לסדר לחה"כ וידשובסקי.

מ' וירשובסקי; אנחנו קוראים בעתונים היום שמדברים

על החלפת נציג שירות בתי הסוהר, אני

מבין שהנציב ביקש לפרוש, שר המשטרה קיבל את זה, רצונו של אדם כבודו

ויוחלף הנציב. לכן אני הושב שאנחנו צריכים לסכם את הדיון שהתחלנו בו

כמה שיותר מהר. לדעתי, לא חשוב מי יהיה עכשו הנציב, הוא ייקלע לאותו

מצב. הדברים ששמענו בישיבות האחרונות על המצב בשירות בתי הסוהר, על

התנאים, על המתח, אני חושב שכל נציב, עם הכוונות הטובות ביותר והרצון

הטוב ביותר, ימצא את עצמו לאחר מספר חדשים באותו מצב.

אני מבקש להעלות את הענין הזה כמה

שיותר מהר ונסכם איך אנחנו ממשיכים לתפקד, כי אני חושב שמר מימון

התקבל בבדכת כולם והוא נשחק בעטיין של נסיבות שהיו מחוץ לשליטתו

במידה רבה. אני חושש שזה יכול לקרות גם הלאה-

לכן אני מבקש שלפחות את חלקנו בענין

הזה נגמור כמה שיותר מהר או שנסכם את המסגרת שבה אנחנו נברר עד תום

את הבעיות של שירות בתי הסוהר. זה נושא אחד.

היו"ר ד" שילנסקי; אני מסכים אתך. אני חושב שההגעה היא

נכונה. אנחנו נקיים את הדיון, אני יכול

רק להוסיף, שאני חושב להרחיב את המסגרת. לקראת תום כהונתו של הנציב וזזה

ותחילת כהונת הנציב החדש, אולי כדאי לקיים יום אחד סימפוזיון רציני על

בעית הטיפול באסיר, בהבדל בין השיטות שישנן, השיטה המקשה שאני קורא לה

שיטת המקל, או שיטת החינוך והשיקום,

דבר שני שאני רוצה לומר בענין זה,

קבלנו את הנציב החדש מר מימון בזרועות פתוחות, כולם, כולל אני ברכתי

מכל הלב. היו לו כשלונות, אמרתי פה גלויות מהתחלה, התחלת גוה עם אסירי

המחתרת, הדבר הכי קל למצוא חן בעיני השמאל, כדי לכסות בעתונות על כל

הכשלונות. שלל להם את כל הזכויות, אפילו את מנת האוכל הקטין להם, הוא

הרע את התנאים שלהם,

מ' וירשובסקי; אנחנו עוד צריכים לעבוד ביחד, לכן אני

לא מגיב על זה,

יש ביסוס לפרישת הנציב?

מי וירשובסקי; יש שמועות, חבל שלא שמעת מה שאמרתי,

אני אומר: כל נציב שיבוא, ימצא את

עצמו תוך עשרה חדשים באותו מצב,

המצב הוא בלתי נסבל. זו לא בעיה של

מימון.

קלעתי לדעת גדולים.



מצוקת הישוב אביבים

היו "ר ד' שילנסקי; אנחנו עוברים לנושא שעל סדר-היום:

מצוקת הישוב אביבים. לפני שנשמע

ממזכיר הוועדה, אני רוצה לומר כי מה שאנחנו רואים פה זו החייחסות

השלטונות לישובי גבול הצפון. עוד לא קרה שהזמנו כל כך הרבה נציגים

ולא הגיע נציג השלטון.

ראשית כל, אני חושב שעל דעת כולנו

אנחנו מוחים ומבקשים ממזכיר הוועדה להכין מכתב מחאה חריף מאד לכל

אלה שלא הגיעו היום. גם אלה שאחרו, נוציא מכתב על האיחור. אני לא

זוכר מקרה שאף אחד לא הגיע.

נמצא פה נציג מינהל,מקרקעי ישראל.

היו"ר די שילנסקי; סליחה, לא ראיתיך.

מ' וירשובסקי; בהחלט צריך להוציא את מכתב המחאה,

אבל אני חושב שהמחאות כבר לא עוזרות.

אני חושב שאתה צריך להכנס ליו"ר הכנסת, על דעת כל חברי הוועדה, ולדבר

אדוני, עד כאן. אנחנו מזמינים במסגרת תפקירנו, בנושאים

רגישים וחשובים ואנחנו לא מקבלים את הכבוד המינימלי ואת העזרה

המינימלית. זה לא יתכן. אני חושב שאנחנו חייבים לעשות משהו. לא מספיק

לכתוב מכתבי מחאה.

אנחנו נבקש את התערבות יו"ר הכנסת-

אני מציע לך שתיקח דברים עם שר האוצר.

אם אתה רוצה שחברים יתלוו אליך, ברצון

רב, כי אצל משרד האוצר זה דבר קבוע. עם משרד הפנים זה לא קבוע-

לגבי משרד הפנים, הממונה הודיע עוד

ביום חמישי שחוא יאחר בחצי שעה. אבל

האוצר הוליך אותנו שולל. נקבו בשם האדם שיבוא.

דברת איתם?

כן עכשו. אמרתי שהיו"ר ישלה מכתב מחאה,

אפילו לא איכפת להם-

שר האוצר נמצא יחד עם כל הנהלת המשרד

בוועדת הכספים. יש דיון בוועדת הכספים,

כולם נמצאים שם.

יש רפרנט לענייני התיישבות וחקלאות.

היות שדנים כעת בוועדת הכספים בנושא

ההתיישבות וסיוע למושבים אז גם הדפרנטים

נמצאים שם.

הם יכלו לפנות אלינו מראש ולהצטדק.

ע' עלי; איש לא מינה אווזי להיות סניגור של

מישהו. אני רק אופר שמבחינת הכנסת

יש כאן בעיה, מפני 27כולם מופיעים כעת בוועדת הכספיט. הם לא יכולים

להיות באותה שעה באותה עת בשני מקומות. זה רק ענין של תאום.

א" נחמיאם; כמהלך הסטורי, הם בכלל לא מופיעים,

גם כשאין דיון בוועדת הכספים בנושא

התיישבות.

עי עלי; אני מדבר כרגע על מקרה זה.

אני תושב, אדוני היושב-ראש, שאתה צודק.

בדרך כלל נציגי הממשלה לא מופיעים, צריך להגיב בחריפות- במקרה הזה,

אני מבין שהוזמנו נציגי משרד הפנים ומשרד האוצר.

היו"ר די שילנסקי; גם הקרן הקיימת לישראל.

עי עלי; בכל אופן, נציג משרד הפנים, הממונה

על המחוז הודיע כבר ביום חמישי שהוא

יאחר. אז אין כאן מקום לטענות. נציגי האוצר, הרפרנטים, הוזמנו באותה

שעה לוועדה אחרת והם מופיעים שם.

לכן אני לא חושב שאפשר היום לכתוב

להם מכתבים חריפים על כך שבאותה שעה בקשה כנסת ישראל את הופעתם. הם

לא יכולים להיות באותה עת בשני מקומות. זו שאלה של תאום. אולי צריך

בהזדמנות אחרת להגיב.

היו"ר די שילנסקי; הם היו צריכים לפנות ולהודיע; יש לנו

פנציר. אולי היינו דוחים את הישיבה

ליום אחר.

מי וירשובסקי; באים אנשים מרחוק כדי לקיים כאן את

הדיון. עכשו הם יצטרכו לבוא עוד פעם-

אנחנו מברכים את האורחים.

רשות הדיבור למר יעקב אבגי.

יי אבגי; כבוד היושב-ראש, חבדי ועדת הפנים,

ראש המועצה, אורחים נכבדים, ברגע זה

בו אנחנו יושבים כאן, מושב אביבים ניתק ממקורות מים ומאה אלף עוף

נמצאים במצב של התמוטטות, כי פותחים לנו את ברזי המים שעתיים בשעות

הבוקר ושעה וחצי עד שעתיים בשעות הלילה.

קצת רקע הסטורי על הישוב. מושב אביבים

עלה על הקרקע בשנת 1963. כולם עולי צפון אפריקה שעלו מהרי האטלס וממרוקו

גם כן להר שנקרא מושב אביבים. היום חיות בו 70 משפחות, מתוך זה

61 משפחות בעלי משקים, תשע משפחות גרות בדירות מקצועיות וכביכול זה

יהיה דור ההמשך. יש 410 נפשות בישוב עצמו.



בהתחלה, במובן כמו כל עם ישראל,

כשהגענו למקום, לא היינו מחוברים לרשות החשמל. לא היה בישוב שום

דבר. אנשים התפרנסו מעמל כפיים בקרן הקיימת לישראל, בייעור, בעבודות

שו נות של דחק .

אני מכין שלפני התושבים האלה היו

תושבים קודמים שעזבו.

י' אבגי; כן. ניסו לאכלס את הישוב הזה בשנים

1956, 1958 על-ידי משפחות מאירופה

שהחזיקו מעמד בישוב חודש חודש ותצי, עד שיתר המשפחות שלהם הגיעו

וסדרו להם מקום במרכז הארץ- כשהגענו אנחנו מצאנו שתי משפחות ששמרו

על המקום. היתה עוד משפחה שהחזיקה את הצרכניה.

אחרי שהגעתם הם עזבו.

יי אבגי; אחרי שהגענו הם עזבו.

היו"ר די שילנסקי; הסוכנות שלמה להם על מנת לשבת כשומרים

במקום באותה תקופה,

די דנינו; ידידי היושב-ראש, זה לא בדיוק כך.

גם אני הייתי באותה תקופה באזור ואני

יודע. לכן הערתי.

היו"ר די שילנסקי; אני דווקא רציתי להחריף את הבעיה.

רציתי להראות שכולם עזבו. השתיים

שנשארו נשארו כי שילמו להן כסף כדי להשאר. זו היתה כוונתי.

אחרי שהתגוררנו בישוב, המחלקה

להתיישבות התחילה לנטוע מטעים.

כמובן שהמתיישבים עצמם לא היו מן החקלאים המעולים בחו"ל, אלא עסקו

בחקלאות פרימיטיבית וכשבאו לארץ הם עסקו בנושא מטעים ולול, פטימים,

עם גידול של 200 עוף לכל משפחה. מזה, למעשה, האנשים היו אמורים

להתפרנס, כאשר במשך תקופה מסויימת, מאחר ואצלנו האקלים הוא קר מאד,

נושא הפטימים לא הצליח וכתוצאה מכך הענף הזה התחסל. כמובן שלא ידענו

מה זה מכסה, מה מגיע לכל חקלאי במדינת ישראל, מה השטח שמגיע לו.

פשוט הביאו מדריכים מבחוץ של הסוכנות היהודית, שהם למעשה ניהלו אותנו

בצורה שהם רצו. לנו לא היה שום ידע בנושא הזה.

באותה תקופה היו שלושה לולים במקום

לול אחד, בצורה פרימיטיבית עם בתי אמון מנסורת. בזמנו היינו

עדים למקרים שבית האמון עם האפרוחים עלה באש.

אי נחמיאס; בכל המדינה היו בתי אמון עם נסורת

יי אבגי; לנו היתה בעיה מאחר והיינו חקלאים

חדשים.



בשנת 1980, לאחר שהסוכנות החליטה, התחילו בביצוע רה-תכנון. זה אומר שלכל,

אחד יחברו את הלולים ביחד, ישלמו את המכסה בעד ההעברה מפטימים למטילות, מאחר

ובאותה תקופה המטילות חיו הרבה יותר מוצלחות, העבירו את הישוב מפטימים למטילות,

ו-12 דונם מטע. זה למעשה מה שיש לכל משפחה. כ 80%- אם לא יותר מהמתיישבים

מתפרנסים אך ורק מ-12 דונם מטע ומטילות שכיום יש לכל משפחה 1,800 מטילות.

בנושא של 12 דונם מטע, כידוע לכם, היתה תקופה בטחונית בה לא יכולנו לרדת

למטעים ולהשקות. זה היה משנת 1967 והלאה. בתכנון של היום, אפשר לפתוח את חברמד

וללכת הביתה. אז היינו צריכים להעביר צנורות משורה לשורה. היינו בהגבלה מסויימת

וכתוצאה מכך המטע התדרדר וכיום 50% ממנו מאושר לעקירה על-ידי המחלקה להתיישבות,

כי פשוט המטע לא רווהי, יש בו הרבה הפסדים.

כפי שציינתי, כ 20%-מהחברים עובדים בעבודות חוץ. חלקם עובדים באגודח, תלקם

בצבא קבע. היתר, 80%, אם תשימו לב לגילאים, יש בעיה, חלק לא מסוגלים לצאת החוצה

בגלל הגיל שלהם, ולחלק פשוט אין מה לעשות. בעיירות או במפעלים בסביבה אין עבודה.

בשנת 1984, הציעה המחלקה להתיישבות הצעה והחתימה חברים על שיקום ישוב

מודרג. 12 ישובים נכנסו לנושא הזה של שיקום ישוב מודרג. מה שעשתה המתלקה

להתיישבות היא זאת, היא העבירה את הכסף לארגון הקניות, החתימה אותנו כלפי בנקים

וסיבכה אותנו. הם עשו טיפול פרטני לכל חבר עם אמצעי הייצור הקיימים באותה תקופה

ולא לקחו בחשבון, לא עקירה של מטעים ולא נושא שנקרא: מפלה בנושא הביצים. עד

חיום, למעשה, במקום לקבל 3.8 אגורות סובסידיה, מקבלים אגורה אחת ו-2.8 אגורות

הולכות לפי ביצה, וכתוצאה מכך הגיעו האנשים למצב שבקושי גם מזה מקיימים את

המשפחות שלהם. ולנו, ברוך השם, יש משפחות ברוכות ילדים, עם 12-10 נפשות בבית.

כיום, כל מתיישב מקבל מדי שבוע עיקולים ואיומים דרך סוללה של עשרה

עורכי-דין שאיננו מסוגלים להתמודד איתם.

היו"ר די שילנסקי;

אתם מקבלים יותר מכולם? הבעיה הזאת אצלכם היא כמו בכל המושבים?

שי פרץ;

אנחנו התחייבנו אישית להחזיר את הכסף לבנקים.

היו"ר די שילנסקי;

אני שואל שאלה כזאת, אני שומע את הבעיה הזאת בכל המושבים. האם הבעיה אצלכם

היא כמו בכל המושבים או יותר חמורה?

יי אבגי;

אצלנו היא הרבה יותר חמורה, כי הפכו את נושא ההלוואות לחברים עצמם. חחתימו

כל חבר דרך הסוכנות על ההלוואה הזאת שצריך לפרוע אותה לבנק. הבנק פונה לכל חבר

וחבר כולל הערבים. כל שלושה חברים ערבים לחבר אחד, לכן הוא מקבל שלושה עותקים.

נוצר מצב שיש לחץ מתמיד של עורכי-הדין האלה על המתיישבים עצמם.

בנוסף לזה, אותם חברים שב-1984-1985 ייצרו וחעבירו את תוצרתם דרך הארגון,

אפילו אם היה להם סכום מסוים של 10,000 או 5,000 שקל זכות, זה נבלע בתוך הארגון

עצמו, ובגלל שהארגון התמוטט ונגמר, הוא לא יכול להחזיר לאותם חברים שמנענו מהם

לקבל דמי מחיה על-מנת שנוכל להחזיר את חחלוואות האלח. אנחנו "אכלנו" אותה מכל



הכיוונים, גם דרך הארגון, גם דרך הבנק. הבנק שולח לנו מדי יום ביומו הודעות על

יש ועדת רביד שצריכה לטפל במתיישבים, חכו קצת

בסבלנות, יגיעו אלינו, נעלה את הבעיות. ברגע שיהיה סיוע לכל ההתיישבות, נהיה

בתוכם. כמובן, אין מי שיאזין לנו בנושא הזה. נוצר מצב לפיו יבואו לעצור בשבוע

הבא 50% מהמתיישבים.

בגלל הנושא של שיקום נוצר מצב חברתי די קשה. 50% מהמתיישבים לא רצו

להתום.

אי נחמיאס;

נניה שהייתם חותמים על השיקום, מה היה מתרתש?

יי אבגי;

יכול להיות שהמצב שלנו היה הרבה יותר טוב. אבל בגלל נפילת הארגון, לא נוכל

לקבל את כספי הזכות שלנו ולכן נשאר באותו מצב לפיו נחיה חייבים לבנקים.

אי נוזמיאס;

ועדת רביד הוקמה לאחר התמוטטות הארגון. אם יבצעו את מסקנות ועדת רביד כלפי

מושב אביבים, אתה תרגיש יותר טוב?

יי אבגי;

לא. אצלנו הבעיה היא אחרת. אמצעי הייצור הקיימים, בקושי נותנים את הפרנסה

למתיישב. אם יהיו לנו אמצעי ייצור טובים שנוכל גם לפרנס וגם להחזיר חובות, לא

תהיה בעיח. אנחנו מוגבלים למכסה של 320 אלף ביצה לחבר. עקב כך מורידח מועצת הלול

6%, סובסידיה שהיא לא משולמת, נוצר מצב שהלול יכול להשאיר למשפחח 500 שקל לחודש.

עכשו יש לנו להקה חדשח. אנחנו צריכים לעבוד כדי להחזיר אותה. החבר צריך לעבוד

שנה שלמה כדי להחזיר אותה. הוא לא רכש אותה במזומן, הוא רכש אותה בהלוואות. אז

מה נשאר? 6 דונם מטע. מ-6 דונם מטע אי-אפשר לחיות. אפשר לחוכיח את זק.

בנוסף לזה, מס הכנסה לא מכיר בריבית הזכות של הכסף הזה. אם אותו כסף התקבל

והועבר לארגון קניות הגליל, מס הכנסה טוען, בגלל שזה לא עבר בשביל מושב אביבים

אלא זה עבר בשם החבר, הוא לא מכיר בזה. מס-הכנסח, כתוצאה מכך, דורש עבור הכסף

הזה את המסים שלו, למרות שזה כסף שלא ראינו אותו, הוא לא הגיע לידינו. הוא הועבר

ישירות מהבנק לארגון עצמו.

מה שקורה כאן, מס הכנסה הטיל עיקולים על כספי הביטוח חלאומי של חקשישים, של

הילדים. האמינו לי, שישנן משפחות במושב שחיות מהכסף הזה של המוסד לביטוח לאומי.

אני אומר לכם את זה במלוא הכנות.

יש לפניכם חומר שמפרט את כל חובות חישוב. אני רוצה לומר שגם לספק תערובת

לעופות האלה, אנחנו לא מסוגלים לספק. קבלנו להקה חדשח לפני חודש ימים שאיננו

מסוגלים להאכיל אותה.

היתה לנו קרן חידוש שנבלעה בארגון, קרן חידוש שצברנו אותה. בגלל התמוטטות

הארגון הוא לא יכול לתת לנו אותה. הארגון לא מכיר חברים ולא מכיר אגודה. האגודה

חייבת לחבר, לא משנה מי החבר, לא מעניין אותו שום דבר. כתוצאה מכך נוצרה בעיה

חברתית. אותם זכאים, לא מסוגלים לא לחדש ולא להחזיר את ההלוואות. יש סדרה שלמה

של בעיות ומכך נובעות ההתמוטטות ובעיות תברח בישוב.

למעשה הבעיה העיקרית היא הנושא הכלכלי: אמצעי ייצור שלא עונים לדרישות

המחיה ולחובות שאנחנו חייבים והם מצויינים בחומר שלפניכם. קיים בית-ספר בישוב

שיש בו פעוטון, גן ילדים וכיתות עד כיתה חי.



היו"ר די שילנסקי;

בנקודה זו אני רוצה להפסיק אותך. טוב שהשמעת את הדברים וטוב שהם נרשמו. אבל

הדברים האלה, באופן ספציפי, שייכים לוועדת הכספים. בדיוק בשעה זו עוסקת ועדת

הכספים במכלול הבעיות בכל הארץ. אני מבקש מחברי הכנסת: עובדיה עלי ודוד דנינו,

שהם חברים גם בוועדת הכספים, לעקוב אחר הבעיה הספציפית של מושב אביבים. אני מבין

ששני החברים מקבלים את ההתנדבות ברצון ונקווה לשיתוף פעולה מבורך ביניכם.

אני רוצה להפנות את תשומת לבך לעוד דבר. נמצא פה נציג של מי נהל מקרקעי

ישראל. אתם העליתם בעיות שקשורות למינהל מקרקעי ישראל, לכן אל תשכחו למקד את

דבריכם בנקודה זו. כי אלה דברים שאפשר במקום לגמור אותם. במידה מסויימת זה גם

תחום הסמכות שלנו.

יי אבגי;

בנושא קרקעות בישוב - אינני יודע מי החליט, אם זו הסוכנות היהודית, שלכל

משפחה בישובי ההר יהיו 12 דונם מטע. ננעלו על זה. אין מעל לזה. אני חושב

שבאביבים יש מספיק קרקעות. ישנו הר אביבים עם כ-200 דונם שניתן להכשיר אותו,

להכניס אותו לפעולה. לצערנו יש לנו קרקעות/ שהקיבוצים השכנים שלנו השתלטו עליהן

ויש בעיה איתם. אנחנו רוצים לדעת מה המשבצת של הישוב עצמו ואיננו יכולים לקבל את

זה.

היו"ר די שילנסקי;

למה אינכם יכולים לקבל?

י' אבגי;

הבעיה היא כזאת, לקיבוצים יש פרות. בזמנו העביר המינהל או הסוכנות את

האדמות האלה לקיבוצים. היום, האנשים אצלנו רוצים להתפתח, לא יכולים להוציא את

האדמות האלה מהקיבוץ. יש שלט שמראה את הגבולות של המועצה האזורית, לקחו את

השלט הזה והזיזו אותו פנימה. פשוט גנבו אדמה. נוצר מצב שהאדמות שלנו במשבצת

הועברו לקיבוץ השכן.

ש' פרץ; .

בשני הכיוונים של המושב ישנם קיבוצים.

היו"ר די שילנסקי;

מי הזיז? שמענו את הדבר הזה ביסודיות כשהיינו אצלכם ובאותו מעמד חגיגי לא

רצינו להכנס לדיון. השאלה היא מי הזיז? הרי זו עבירה פלילית.

הקיבוצים.

איך אתה יכול להוכיח את זה?

אני נוסע שם יום יום. אני מכיר כל אבן וכל סלע. יש גבולות בינינו לבין

הקיבוץ. יש נחל שנקרא "נתל דיזינגוף". הוא למעשה מפריד בינינו לבין קיבוץ יראון.



היו"ר די שילנסקי;

אחר-כך נשמע את ההתייחסות של נציג מינהל מקרקעי ישראל. אבל כבר בשלב זה

אומר, שיהודים צריכים לחיות ביניהם טוב. אני אציע, אם זה יתקבל, שיתמנה בורר. מה

קורה כשיש לאנשים חילוקי דעות? אנשים לא טובים מכים אחד את השני. אנשים קצת יותר

טובים הולכים לבית המשפט. אבל אנשים טובים או שכנים אומרים: יש חילוקי-דעות, נלך

לבורר והבורר יפסוק בינינו מה פה הענין. נציע את זה אחר-כך. זה יהיה גם טוב, כי

במשפטים, אני חושב שאין לכם כל כך הרבה כוח, מבחינת עורכי-דין והוצאות.

די דנינו;

בשביל זה יש יושב-ראש ועדה שהוא עורך-דין.

היו"ר די שילנסקי;

אם ימנו אותי בתור בורר, ברצון אקבל את זה. אני אפילו אוותר על שכר טרחה.

אבל אינני בטוח שהקיבוצים יסכימו לזה.

יי אבגי;

אגע בנושא החינוך. בשנה שעברה היו 215 שעות לימוד. זו היתה המכסה השבועית

לבית הספר. השנה, משרד החינוך קיצץ לנו כ-70 שעות , כשלמעשה התקן שלנו הוא 251

שעות.

עי עלי;

כמה ללדים יש לכם בבלת-הספר?

יי אבגי;

80 ילד.

עי עלי;

כתה כיתות?

יי אבגי;

עד כיתה חי. עקב האסון שקרה בישוב, קשה להנהגה היום לשכנע את המשפחות

להוציא את בית הספר מהמקום. יש לנו בעיה עם זה, ניסינו להתמודד איתה, זה לא

הלך. אבל זה לא אומר שאותם ילדים צריכים לסבול בבית הספר הזה. קיצצו לנו 70 שעות

השנה מהתקן שמגיע לנו. כתוצאה מכך מצרפים כיתות. לפעמים כיתות גי, ד' ו-ה'

נמצאות בכיתה אחת. ואני לא מדבר על כיתה בה המורה התחלפה 4-5 פעמים במשך

חודשיים. יש עוד חרבה בעיות בנושא חזה. כמובן שבשבוע שעבר, אחרי שהשבתנו את בית

הספר, נתנו לנו תוספת של 20 שעות וזה בהגבלה לחודש ימים.

שלחתי מכתבים לשר ולמנכ"ל בנושא חזה ובקשתי שיתנו לנו, עקב המרחק של

בית-חספר וכל הבעיות מסביב, רק מה שהוקצב לנו. אנחנו לא דורשים יותר. אם הקציבו

לנו 251 שעות, שיעמדו בזה. היום, אחרי כל הבקשות, הגענו ל-200 שעות. 51 שעות

עדין חסרות לנו.

בנושא התרבות - יש בישוב מועדון שנפתח לפני כשנה. יש לנו מגרש כדורסל בבית

הספר. אלה למעשה שני המתקנים שיש בישוב. תארו לכם איך אנחנו יכולים לגדל דור

בישוב כזה ולתת לו את מה שצריך, אם אין אפילו מתקנים. אני לא מדבר על בריכת שחיה

שאין. הילדים נוסעים בחופש חגדול לבריכה של הקיבוץ השכן, 10 ילדים כל פעם. אני

לא מדבר על מגרש ספורט.



לאחרונה, תרמה לנו יהדות אנגליה דרך המגבית מגרש כדורגל. אני מקווה שבחודש

הבא תהיה הנחת אבן הפינה. אם היו שואלים אותי מה לעשות בכסף הזה, לא הייתי

מייעד אותו למגרש כדורגל. אבל סכום הכסף הזה הספיק לפרוייקט הזה. לא היתה לי

ברירה.

עי עלי;

אני מציע שתקצרו בדברים. אנחנו צריכים לסיים את הישיבה. קבלנו כאן תזכיר

מאד מפורט של כל הבעיות. חלק גדול מהנושאים לא שייך לוועדה הזאת. אני אומר את זה

בצורה גלויה, כי לדעתי אתם משחיתים זמן. דברו בנושאים שנוגעים לוועדת הפנים

ובקיצור.

תאמר לי מה הנושאים שקשורים לוועדת הפנים.

עי עלי;

כל הנושאים שקשורים לתהום המוניציפאלי, לבטחון במידה מסויימת, נושאים

שקשורים למשטרה ולמשרד הדתות. יש לכם הערות, נא להעיר. זה שמסרתם רקע כללי על כל

הבעיות שלכם, בסדר. קבלנו את זה. יש כאן תזכיר מצוין, הדברים ברורים מאד. וזה"כ

דנינו קיבל על עצמו להביא את הדברים לוועדת הכספים. אני אעזור לו שם. אני מציע

שתתמקדו בדברים שקשורים אלינו. אני רוצה להיות אתכם הוגן, הרבה דברים שאתם

אומרים, הם לא עסקנו. כל נושא שקשור למועצה האזורית שייך לנו.

נושא שיפור פני הישוב, מדרכות ודברים כאלה?

עי עלי;

זה נושא שלנו.

יי אבגי;

בנושא הזה יש לנו מספר בעיות. מדרכות - בצעו כ 30%-מהעבודה. יש נושא של

שיפוץ בית הספר, נושא של בית העם שכיום אין בו חימום. זה מבנה גדול שלא מנוצל

לשום דבר. אלה למעשה רוב הבעיות. הבעיה העיקרית היא בעיה כלכלית.

אי מעתוק;

בגלל הייחודיות של מושב אביבים, לנו כמועצה וכתושבי האזור, יש התייחסות

אוהדת למקום.

לגבי מדרכות בישוב, מוסכם על משרד הבינוי והשיכון שבישובי העימות תיסלל

מדרכה מהכניסה לישוב עד מרכז הישוב. לשמחתם או לצערם הכניסה עד לישוב הוא

300-400 מטר. לכן הסכום הוא לא אסטרונומי. התחלנו לקדם את הנושא הזה אבל משרד

השיכון לא העביר את הכסף. הישוב לא מסתפק בחצי מדרכה אלא במדרכה מסביב לכל

הישוב.

עי עלי;

300 מטר זה 15 אלף שקל.



אי מעתוק;

הישוב מעונין בהשלמת המדרכות לגבי כל הישוב, דבר שאני לא מאמין שמשרד

השיכון ייענה לו

לגבי שיפוץ בית הספר - במרום הגליל מייהסים חשיבות עליונה לנושא ההינוך,

לא רק בנושא התקנים והחינוך כערך, אלא גם במבנים עצמם. לעניות דעתי, מה

שעושה מרום הגליל באהזקת מבני ההינוך שלה, לא נעשה באף רשות בארץ. בתי הספר שלנו

לא הגיעו למצב של בתי הספר בהצור או בישובים אחרים מבחינת הפקרות והזנחה. אבל

לצערנו הרב, יש תופעה בישוב של ואנדליזם לשמו. אלה חבריה צעירים שחם אנטי מימסד.

כששוברים שמשה של חלון בית הספר אחר הצהרים, קשה מאד למועצה לתקן את השמשה הזאת

כבר למחרת בבוקר.

היו"ר די שילנסקי!

זח קורה יותר באביבים מאשר בדובב?

אי מעתוק;

זה קורה בכל הישובים.

היו"ר די שילנסקי;

זאת-אומרת הם לא גרועים יותר מכולם.

אי מעתוק;

איני רוצה לומר אם הם יותר או פחות גרועים. הם כמו בכל הארץ, אבל-

בכל מקרה, עם האמצעים הדלים של המועצה, שפצנו את בית הספר עד כמה שניתן כדי

שלילדים יהיה נעים ללמוד.

החימום והשיפוץ של בית העם הם למעלה מכוחנו. הם מסתכמים בכ-200-250 אלף

שקל. באף ישוב במרום הגליל אין חימום או אוורור בבית העם של הישוב, בוודאי

ובוודאי גם לא שפצנו בישובים אחרים.

עי עלי;

מה גודל בית העם?

אי מעתוק;

כ-350 מ"ר. עם ההצעה שהוכנה על-ידי המחלקה הטכנית, פנינו ליהדות אנגליה

שאימצה את הישוב הזה כדי לסייע ועדין אין פתרון. בזמנו הבטיח שר הפנים דאז,

יצחק פרץ, לסייע בשיפוץ בסכום של 30-40 אלף שקל. חכסף עדין לא הועבר. אני מקוה

שהממונה על המחוז והמועצה ימשיכו לנסות ולגייס את הסכום הזה במטרה לשפץ את המבנה

הזה.

אם הסכום שנקבת לשיפוץ בית העם פותר את הבעיה, אנחנו הולכים לזה.

אי מעתוק;

לא, הוא פותר חלק קטן מהבעיה. אולי השיפוץ החיצוני של חאולם ואולי קצת

שיפוץ פנימי.

אנחנו רוצים שתהיה כתובת, כדי שלא נחזור בעוד שנה. זו ההתנייה שהיתה.

יי אבגי;

עם הסכום זה ניתן לעשות שיפוץ פנימי עם חימום, שיהיו דברים מינימליים. עם

הסכום הזה אפשר לעשות משהו.

היו"ר די שילנסקי;

אתה מוכן לעשות משהו?

עי קלעגיי;

יש להם תכנית של 300 אלף שקל. זאת-אומרת הסכום הזה הוא 10% מכל ההשקעה. אני

חושש שהכסף הזה יימהל ולא יתן שום תוצאה.

עי עלי;

אני מציע ליו"ר המועצה, יש קרן הגליל של הסוכנות היהודית שמקציבה את הדברים

האלה. זה לא ענין של משרד הפנים. משרד הפנים לא בונה דברים כאלה. תפנה לקרן

הגליל, תבקש תקציבים ואני משוכנע שיימצאו התורמים שיתרמו את הכסף.

יי אבגי;

בנושא הזה אני רוצה לומר לכם שאנחנו מקבלים משלחת אחת לשבועיים ומספרים לה

את כל הבעיות. הם אומרים שהם ידברו עם הסוכנות, עם הכנסת, עם הממשלה שיעזרו

לאביבים. זה מה שמבטיחים. לא באים עם כסף ואומרים לך: קח, תעשה. אומרים; אנחנו

נדבר, נמליץ. זו התשובה שלהם.

היו"ר די שילנסקי;

לכן אני משתדל להעביר את הנושא לפסים מעשיים. כשדברנו על המושבים, בקשנו

משני חברי כנסת לעקוב אחר הנושא.

מר קלעג'י, אתה דואג לכסף בעד השיפוץ החיצוני?

ע' קלעגיי;

אני צריך קודם לראות את התכנית הכוללת.

היו"ר די שילנסקי;

תן לו תכנית כוללת כדי שהוא ידע שהכסף לא מתבזבז.

אני מבקש מנציג מינהל מקרקעי ישראל להתייחס לנקודות שנוגעות לו כדי שנהיה

מעשיים.

מי פלור;

לגבי הלק מהדברים לא ברור לי בעצם מה היתה השאלה. אני אמסור אינפורמציה

לגבי אוחם דברים שאני כן יודע. אני מבין שמה שמפריע לך בגישה של הקיבוץ זה שטח

המרעה. שטחי מרעה מוחכרים עונתית לשנה. אין לאף אחד אפוטרופסות על זה, זה לא



נחלה של אף אחד, כשהקריטריון שלנו חוא קיומו של עדר. למי שאין עדר, אין לתת לו

שטח מרעה. תקצר היריעה פה מלתאר מה קורה בשטח מרעה כאשר אין עדר למי שקיבל אח

השטח, איזה קומבינציות החבריה שלנו ממציאים. אין שום מניעה ששטחי מרעה יוחכרו

למי שיקים עדר על-פי התכנון.

אי נחמיאט;

יש עדרי כבשים באביבים?

יי אבגי;

יש 350 ראש.

זה בערך 3,000 דונם מרעה. אני מדייק?

עי עלי;

איך התחשיב?

התחשיב הוא, בצפון דונם פר-ראש, בדרום 3 דונם פר-ראש, תלוי בטוג.

היו"ר די שילנטקי;

האדמה שם היא מוחכרת. הוא מדבר על אדמת מרעה. אבל הוא אומר: קודם היה

שלט, עכשו מישהו הזיז את זה.

השלט הוא של תחום השיפוט של המועצה?

כן. פשוט לקחו את השלט של שטח שיפוט מועצה אזורית גליל עליון וקדמו אותו

ב-700 מטר לכוון שלנו.

יש מפה שקובעת את תחום השיפוט. במקום שנקבע תחום השיפוט, שם יהיה השלט.

בזח שהזיזו את השלט לא שינו את תחום השיפוט.

מר קלעגיי, שמעת את הדיון בנקודה הזאת. האם אנחנו יכולים לבקש ממך לבדוק

ולדווח לנו בכתב, האם השלט הוזז בצורה לא נכונה? ואם השלט הוזז בצורה לא נכונה,

אנחנו מבקשים לפעול על-מנת שהשלט יעמוד במקום הראוי.

אם השלט הוזז למועצה האזורית גליל עליון או למועצה האזורית מרום חגליל אין

נפקא מינה. זו בעיה שיו"ר המועצה צריך להתמודד איתה. מה הבעיה של מושב אביבים

בענין הזה?

אדמה.

אי נחמיאס;

בבקשה, בוא נדבר על אדמה. לכן בא איש מינהל מקרקעי ישראל ואומר: אם יש לך

עדרים, אני מהכיר לך אדמה. אין לך עדרים, גם אם יש שם שלט של מועצה אזורית מרום

הנגב, לא תקבל אדמה.

היו"ר די שילנטקי;

אני מטכים אתך. אבל כשאנהנו שומעים בעיה אנחנו פותרים גם את הבעיה הזאת.

אי נתמיאס;

אני רוצה לפתור להם את בעית האדמה. זה מה שמעניין אותי.

היו"ר די שילנטקי;

בטדר, אבל בין היתר אנתנו פותרים גם בעיה זאת.

שיהיה ברור, התכרות שטתי מרעה נעשות בהמלצת ועדות אזוריות של רשות המרעה

שזה גוף משותף לקק"ל, לטוכנות, למשרד התקלאות ולמינהל מקרקעי ישראל.

היו"ר די שילנטקי;

חבר-הכנטת נתמיאט אמר ובצדק פתרנו בעית שהיא רק מוטרית רגשית בשבילם. אבל

מה התכלית?

מי פלור;

הדרך של נתינה היא, שישנה המלצה של משרד התקלאות להקמת עדר, המלצה של רשות

המרעה אזורית להתכרת שטת למרעה. המתקנים; גדרות שקתות וכוי, הכל מימון מרכזי של

משרד התקלאות, מינהל מקרקעי ישראל, הטוכנות והקרן הקיימת לישראל. כך שתאור המצב

לגבי שטת מרעה נראה לי מאד מוזר. אני מוכן, אם תגיד לי איזה שטת, לבדוק למי השטת

מוחכר. זה שיש למישהו עדר שהקים אותו והוכר לא בדרך שתארתי, יש בעיה אתו, משום

שאני לא יכול להוריד עדר שקיים. מה יעשה היהודי עם העדר שלו?

היו"ר די שילנטקי;

אני רוצה להיות מעשי. האם אנחנו יכולים לשמוע ממך היום מתי תבדוק את

הענין ותמסור לנו בכתב?

מי פלור;

ברגע שתהיה תלונה.

היו"ר די שילנטקי;

התלונה הוגשה עכשו.



עי עלי;

מנחם, תפסיק להתעסק עם ביורוקרטיה. כל הזמן אתם מקפחים את הישובים האלה.

היו"ר די שילנסקי;

אני מגיש את התלונה בשמם. זה כתוב בפרוטוקול, התלונה ישנה.

מ' פלור;

עם כל הכבוד, זה לא מספיק בתור נתון.

היו"ר די שילנסקי!

אני מבקש ממזכיר מושב אביבים ויו"ר מועצה אזורית להגיש תוך שבוע ימים את

פירוט התלונה.

כמה זמן דרוש לך, מר פלור, על-מנת שתוכל לדווח לנו?

30 יום.

היו"ר די שילנסקי;

תוך 30 יום אנחנו מקבלים ממר פלור פירוט בכתב ישירות אלינו עם העתק לישוב

וליו"ר המועצה.

יי אבגי;

אני חושב שבנושא הזה לא צריך חקירות. אני כבר יכול להגיד לך, השטח הזה

הוחכר לקיבוץ מלכיה. קיבוץ מלכיה גידר את האדמות האלה עד לישוב. אנחנו רוצים

להקים יחידות מרעה של כבשים בישוב. יש לנו כבשים, לא דירים גדולים, אבל לכל

משפחה יש 20-30 ראש. כשאנחנו רוצים לרעות שם, לא נותנים לנו.

אי נחמיאס;

תקים את העדר ותבקש את הקרקע, אני רוצה לראות שיסרבו.

יש לנו עדר. אנחנו בקשנו מהסוכנות, אני יכול להוכיח זאת בכתובים.

עי עלי;

איפה רועים העדרים של מולדת וכל אזור רמת יששכר?

היו"ר די שילנסקי!

אנחנו מדברים רק על אביבים.

אני רוצה לשבח את רוח ההתנדבות של חברי הוועדה, היות שחבר-הכנסת נחמיאס

התנדב עכשו ללוות אתכם בטיפול בבעית עדר הכבשים. נכון שהתנדבת?



אי נחמיאס;

כן, ברצון רב.

מי פלור;

אני רוצה להביא לידיעת החברים מאביבים שלא שאלו את השאלה הנכונה, אתם אולי

לא יודעים, לפני חודש, נדונה בוועדה החקלאית של מועצת מינהל מקרקעי ישראל,

וזה כנראה יעלה בדיון בישיבה הבאה, שבשלושת המועצות האזוריות-. מעלה יוסף, מרום

הגליל ומבואות חרמון, התנאים של ישובי פיתוח בתכנית "בנה-ביתך" כמעט ללא תשלום

או באפס. התנאים של מגרשים פנויים להקצאה לבנים-

עד עכשו מה היה שם?

מ' פלור;

איסור מוחלט, הקצאת מגרשים פנויים שאינם נחלות.

היו"ר די שילנסקי;

אני רוצח לנגןע בעוד נקודה וטוב שנמצא פה נציג משרד הפנים. כשאני

מגיע לאביבים, לפעמים כואב הלב לראות את הצורה החיצונית, גינון, מדרכות., למה

בתל-אביב צריך לעקור מדרכות טובות ולשים אבנים אדומות? עכשו אני רואה שדירות.

מביאים עצי תומר מהדרום. אלה לא יהודים? גם אלה יהודים. אני ריצה לדעת מה המצב.

די דנינו;

אני רוצה לשאול שאלה. פה הוזכר ענין המים ונציב המים לא נמצא פה. השאלה היא

מי מספק את המים, המועצה האזורית? ...

עי עלי!

"מקורות".

"מקורות" מספקת ישירות לאדם. אם זה לאדם ישירות, צריכים משרד הפנים והמועצה

האזורית להכנס לתמונה כדי לבדוק מה עושים שלא יפסיקו את המים עד למציאת פתרון.

זה לא עסק שלהם.

יש עוד נושאים שאתם חושבים שנוכל לקדם בישיבה זאת?

אני חושב שצריך למצוא פתרון, איזו עזרה ראשונה לישוב הזה, בשבוע הקרוב כדי

שנוכל להחזיק מעמז- ולא לחגמר לגמרי.



עי עלי;

אני לא רוצה שאף אחד יצא מכאן בהרגשה של רמת ציפיות גבוהה כאילו מתר הוועדות

תפתור את הבעיות הכלכליות שלהם.

יי אבגי;

גם כך אנתנו מיואשים.

עי עלי;

אני רוצה להדגיש שהנושאים שהעליתם, הבעיות האקוטיות שהעליתם, הם לא בתתום

טיפולה של ועדת הפנים. היא לא יכולה, היא לא מטוגלת לטפל בבעיות שהעליתם. אלה

נושאים שקשורים למשרד ההקלאות ולמשרד האוצר. כל הנושא של הטיוע הכלכלי לא קשור

לנו. נושא מים לא קשור לנו. אתם יודעים מה? גם נושא המרעה לא שלנו. אבל היות

שנציג המינהל נמצא כאן והוא מגלה רצון לשתף פעולה, אני מקווה שהנושא ייפתר.

הוועדה תעשה כמיטב יכולתה בנושאים שקשורים למשרד הפנים ובנושאים שקשורים למועצה

אזורית.

היו"ר די שילנסקי; .

נכון שהנושאים האלה לא קשורים לנו. אבל בכל זאת, בנוטף להיותנו חברי כנסת

אנהנו תברי כנטת מן השורה ואני תושב שעל דעת כולנו נקבל החלטה ונוציא היום מכתב

דחוף לשר האוצר עם העתקים למזכירות הישוב ולמועצה האזורית בו נאמר, שבעקבות

הביקור שקיימנו במושב אביבים ובישיבה שקיימנו כאן בכנטת, בין היתר מצאנו שהבעיה

- ופה ננטה את הבעיה האקוטית - בהמשך נכתוב, שאנחנו יודעים שהבעיה קיימת במושבים

רבים אבל לדעתנו הבעיה באביבים היא חמורה במיוחד, יותר מאשר במקום אחר. אנחנו

מבקשים מהאוצר לנקוט באמצעים מידיים על-מנת להקטין את המצוקה המיידית. נציין

שהפניה הזאת היא דעת כולם. זה מה שאנחנו יכולים לעשות בנקודה זאת, ואני תושב שזה

הרבה. יותר מזה אנחנו לא יכולים לעשות. אתם תקבלו גם העתק ולמוטדות שתגיעו

אליהם, אתם יכולים להציג את החלטת הוועדה. אם תחכו רבע שעה, תוכלו לקבל את ההעתק

ביד עוד היום.

אני חושב שמיצינו את הנקודה הזאת. בהתחלה רגזנו על כל העולם. בינתיים הגיע

הממונה על המתוז וקבלתי פת, גם טלפון, פעמיים טלפן עופר הרדמן טגן מנהל אגף

התקציבים במשרד האוצר, הוא מבקש להתנצל, הוא פשוט נתקע בדרך. רבותי, זה יכול

לקרות. על דעת כולם, אני מבטל את התלונה שעמדנו להגיש. אם אדם אומר שהוא נתקע

וזה יכול לקרות לכל אדם אז לא נגיש את התלונה. אבל התלונה לגבי נציג הטוכנות

היהודית נשארת.

יי אבגי;

אנחנו רוצים ומבקשים מחברי ועדת הפנים שיהיה לנו לפה, שידברו בשבילנו, כי

יש לנו בעיה מאד רצינית. לדוגמא, אנחנו ישוב תקציבי כאשר בפועל אפט. אז למה

אנחנו ישוב תקציבי? אם אנחנו לא טובים, שיוציאו אותנו מהרשימה. השנה הזאת,

הטוכנות כנראה עשתה תרם על אביבים. בשנה שעברה היא טייעה לנו, לפני שנתיים היא

טייעה לנו. כל פעם שהיתה בעיה, זרקו לנו עצם ואמרו; תטתדרו עם זה. השנה, מחודש

אפריל עד היום, אפילו לא אגורה שחוקה.

היו"ר די שילנטקי;

חבר-הכנטת עובדיה עלי, אתה גר באזור ומתמצא בנושא, האם אני יכול לבקש

ממך-

אולי תבקש מחה"כ בני שליטא. אני קבלתי על עצמי לעשות משהו.



היוייר די שילנסקי;

חה"כ שליטא, אני מזמין אותך, בשם הוועדה, לבקר במקום ותשמע את הבעיות.

יי אבגי;

נושא שהעלית, אדוני היו"ר, על מדרכות מאבנים אדומות בתל-אביב, אנחנו לא

רוצים מדרכות אדומות, אנחנו רוצים מדרכות שהילדים ילכו עליהם.

א. הקשר של משרד הפנים הוא למעשה דרך הרשות המוניציפאלית או המועצה

האזורית, הוא לא קשר ישיר איתם.

ב. המועצה האזורית קובעת את סדרי העדיפויות בתוך הישובים ואני נוכל לדעת

שהיא שמה את אביבים בראש מעיינה.

ג. הקצבנו גם קו אשראי.

ד. נתנו לקו עימות שהמועצה האזורית נמצאת בו תוספת סכום.

אי מעתוק;

אדוני היושב-ראש, אני אומר עוד פעם, אביבים היא בראש מעייננו. אני רוצה לתת

רק שני מספרים קטנים. תקציב משרד השיכון למרום הגליל, 28 ישובים, היה השנה מליון

שקל. מתוך זה, לאביבים 320 אלף שקל. זה לא בגלל שמשרד השיכון היה נדיב לב אלא

בגלל שהיינו רגישים יותר לישוב הזה.

אנחנו נשתדל לבצע מה שניתן לבצע בישוב הזה.

יי אבגי;

נכון משרד השיכון הקציב לאביבים 320 אלף שקל. מתוך זה הוקצב 120 אלף שקל.

סכום של 200 אלף שקל מתעכב זו כבר השנה הרביעית.

בי שליטא;

מכירים בכם כקו עימות? אתם מקבלים לפי קו עימות? מתייחסים אליכם כקו עימות?

כן.

הי1ייר די שילנסקי;

מה עם המדרכות?

אם למשרד הפנים או למשרד השיכון לא יהיה כטף יחודי לזה, לא נוכל לבצע את

זה.

עי עלי;

את העדיפות אתה קובע. רבותי, אם אתם רוצים לעשות כאן "קומופלאש", את

התרגילים האלה. כל אחד מאתנו שהוא ראש עיר מכיר את זה. אלה תרגילי התחממות.



כסף. לגלגל את הכדור על משרד האוצר או על משרד אחר, זו חכמה קטנה. אם זה בעדיפות

ויש לך מליון שקל וקו אשראי - תן. מה הבעיה?

אי מעתוק;

אני נותן. מעבר למה שנתתי אני לא יכול לתת. מה שעשינו עשינו מתוך כספי

המועצה.

אי נחמיאס;

כמה קו האשראי שלכם?

אי מעתוק;

200 אלף שקל. קבלנו כ-35ו אלף שקל. כ-50 אלף שקל נשארו לשיפוץ כבישים.

כמה זה קו עימות?

אי מעתוק;

כ-300-265 אלף שקל.

עי עלי;

יש לך עוד מליון שקל של משרד השיכון, אתה מגיע ל-2 מליון שקל. זה לא תקציב

פיתות קטן. אני בטוה שבמרבית הישובים שלכם, אני מכיר הלק מהם, יש מדרכות

וכבישים.

אי מעתוק;

אין מדרכות. למעט ישוב אחד, מושב עלמה, שזה נעשה בשנה שחלפה, אין מדרכות

באף ישוב. שני ישובים שיש בהם מדרכות זה עלמה ואביבים.

עי עלי;

אם משרד הפנים יכול להקצות כסף, זה עוד יותר טוב ונקדם אותו בברכה.

היו"ר די שילנסקי;

פה לא נוכל לפתור את הבעיה. תרשום לפניך את המשאלה.

אי מעתוק;

היא רשומה.

היוייר די שילנסקי;

תודה רבה לכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.50)